תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

תביעה לתשלום שני מענקי נכות לתובע, בגובה של 70 קצבאות חודשיות ולא כפי ששולם לו בגובה של 43 קצבאות חודשיות.

2. התובע הוכר כנפגע בעבודה במחלת מקצוע, בשל ירידה בשמיעה וטנטון. לתובע נקבעה דרגת נכות בשיעור 10% החל מיום 21.12.00. בהתאם לכך, שילם הנתבע לתובע מענק נכות מעבודה, לפי מכפלה של 70 קצבאות בהתאם לסעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב[ תשנ"ה – 1995, (להלן:החוק) בנוסחו כפי שהיה במועד התשלום.

3. התובע הגיש תביעה להחמרת מצב בשנת 2005. בעקבות כך התכנסו מספר וועדות רפואיות, הוגשו ערעורים לבתי הדין, ובסופו של דבר, נקבעה לתובע דרגת נכות נוספת בשיעור של 4.5%.

4. הנתבע שילם לתובע מענק במכפלה של 43 קצבאות, בהתאם לסעיף 107 שתוקן.

5. בשנת 2012 נקבעה לתובע דרגת נכות נוספת של 4.5% והנתבע שילם לתובע שוב את המענק במכפלה של 43 קצבאות.

6. התובע טוען כי פגיעתו בעבודה אינה מחלת מקצוע, כי אם ליקוי שמיעה אשר נגרם בדרך של מיקרוטראומה, ועל כן סעיף 107 המתוקן אינו חל בעניינו ויש לשלם לו 70 קצבאות ולא 43.

7. עוד טוען התובע, כי מועד הפגיעה בעבודה, אשר הוכר, הינו 21.12.00, שהינו טרם יום התחולה של תיקון סעיף 107, וגם מסיבה זו יש לחשב את מענקי הנכות כפי נוסח הסעיף, טרם התיקון, דהיינו במכפלה של קצבה חודשית ב 70 ולא ב- 43.

8. הנתבע טוען כי ככל שהתביעה מתייחסת לתשלום מענק שבוצע בשנת 2009, חלה על כך התיישנות ויש לדחות את התביעה על הסף. בנוסף, פגיעתו של התובע הוכרה כמחלת מקצוע ואין מקום להיתפס לכך שבכתב ההגנה לא נרשמו המילים "מחלת מקצוע", כדי לשנות מכך.

9. מאחר וסעיף 107 המתוקן חל על העניין שבפנינו, הרי שהתובע זכאי למענק רק בגובה של 43 קצבאות.

הכרעה

10. סעיף 107 לחוק שעניינו מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ- 20%, בנוסחו דאז, קבע כך:

"נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בשבעים; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו שנים עשר חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק על אף האמור בסעיף 296 ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש בו הוגשה התביעה".

משכך, בהתאם להוראות סעיף 107 לחוק במועד הרלוונטי, שולם לתובע מענק נכות מעבודה בגובה שבעים קצבאות חודשיות וזאת כאשר נקבעה נכותו לראשונה.

11. ביום 1.6.03 נכנס לתוקפו תיקון 61 לחוק הביטוח הלאומי. תיקון זה התקבל במסגרת סעיף 58 לחוק התוכניות להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003-2004), השס"ג – 2003 (להלן: "חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל").
תיקון החוק שינה את סעיף 107, כך שמספר הקצבאות החודשיות לפיהן יחושב מענק נכות מעבודה הופחת לארבעים ושלוש:
"נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש...".

12. סעיף 59 (ט) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, קובע כך:
"הוראות סעיף 107 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 58 (9) בחוק זה, יחולו על פגיעה בעבודה שאירעה ביום התחילה או לאחריו; היתה פגיעה בעבודה מחלת מקצוע – יחולו הוראות הסעיף האמור על מי שזכאות למענק נוצרה לגביו ביום התחילה או לאחריו".
בהתאם לסעיף 109 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, יום תחילתו של החוק הוא 1.6.2003 (א' סיון תשס"ג).

13. יוצא איפוא, כי סעיף 59 (ט) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, דן באופן מפורש במועד התחולה של תיקון 61. המחוקק קבע כי סעיף 107 המתוקן יחול על פגיעה בעבודה שאירעה ביום התחילה או לאחריו. לכלל זה נקבע חריג, המתייחס לפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע. במקרה כזה, מועד התחולה הוא על מי "שהזכאות למענק נוצרה לגביו" ביום התחילה או לאחריו.

14. בפרשת מישל חדאד נדונה משמעות "ביטוי הזכאות למענק נוצרה לגביו". האם הכוונה היא למועד בו הוכרה לראשונה הפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע, או למועד בו קבעה הוועדה הרפואית את דרגת הנכות של המבוטח. זכאות לגמלה משמע, שהמבוטח עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה, ועל כן המועד שבו נוצרו תנאים המזכים במענק, הינו מועד תחילת הנכות. התאריך שקבעה הוועדה הרפואית כיום תחילת הנכות, הוא התאריך בו בשלה הנכות ועקב כך נולדה מאותה עת זכאותו של המבוטח לקצבה או למענק (עב"ל (ארצי) -28353-04-11 מישל חדאד – המוסד לביטוח לאומי 15.5.2012; עב"ל (ארצי) 65/09 יורם זדה – המוסד לביטוח לאומי 1.2.2010.

15. לפי זה, המועד בו נוצרו התנאים המזכים למענק, הוא המועד בו נקבעה התוספת לשיעור אחוזי הנכות של התובע, דהיינו, מועד תחילת הנכות כפי שנקבע ע"י הוועדות הרפואיות ב- 2009 וב- 2012 שהם מאוחרים ליום התחילה – 1.6.2003. לפי זה כל אחד מהמענקים היה בגובה 43 קצבאות.

16. אין בידינו לקבל את טענת התובע, לפיה, הירידה בשמיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה, מקום בו מדובר במחלת מקצוע המוגדרת בסעיף 19 בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956.

17. משכדין שולמו המענקים, בהתאם לנוסחו המתוקן של סעיף 106, מתייתר הצורך אף לדון בטענת ההתיישנות של הנתבע, והתביעה נדחית ללא צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון