תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

2. העובדות –
א. התובעת ילידת שנת 1967, נשואה ואם ל- 4 ילדים.
ב. התובעת מקבלת קצבת נכות כללית מלאה החל משנת 2003.
נכותה הרפואית לצורך נכות כללית הינה נפשית בשיעור 50%.
ג. התובעת קיבלה תוספת בקצבת הנכות בגין בן זוגה.
בדיעבד, בעקבות עדכון הכנסות, נודע לנתבע כי התובעת לא היתה זכאית לתוספת בן זוג עקב הכנסות של בן הזוג בתקופות הבאות:
2.10.06 – 30.4.08
1.1.09 – 31.7.11
ד. עקב שלילת הזכאות לתוספת בן הזוג, נוצר לתובעת חוב בסך של 36,115 ₪.
ה. החוב מנוכה בשיעור של 10% מקצבת הנכות של התובעת.
התובעת פנתה לועדה לביטול חובות בבקשה לבטל את החוב.
ו. הועדה בהחלטתה מיום 16.5.12 דחתה את הבקשה.
החלטת הועדה הינה מושא התביעה.

3. החוב אינו שנוי במחלוקת ולפיכך לא נשמעו ראיות.

4. הועדה מפרטת את המלצת המחלקה, מנהל תחום ומנהל סניף, לדחות את הבקשה מהטעם שהתובעת לא דיווחה על הכנסות הבעל וזאת למרות שבגוף התביעה נרשם שחובה ליידע על כל שינוי בהכנסה.

מסקנת הועדה הינה:
"לאור התנהלות המבוטחת בתיק והכנסות גבוהות בתיק לא נמצאו עדויות על נימוקים אחרים שמצדיקים ביטול חוב".

עוד הוספה הערה כי יש מקום לבדוק אשפוז במוסד ציבורי.

5. טענות הנתבע –
א. בית הדין לא שם עצמו במקומה של הועדה ואינו מחליף את שיקול דעתו בדעתה של הועדה.
ב. בהחלטת הועדה לא נפל פגם.
החוב נוצר בגין אי דיווח של התובעת על הכנסות בן זוגה מעבודה, על אף שהתחייבה לעשות כן במסגרת תביעתה למוסד.
מדובר במחדל בשתי תקופות עבודה נפרדות.
ג. החוב נוצר באשמת התובעת ולפיכך אין מקום לשקול את ביטולו במסגרת הועדה לביטול חובות.
ד. הכנסות בן הזוג בתקופה הרלבנטית הגיעו ל- 14,332 ₪.
ה. יש לדחות את טענת התובעת לזכות טיעון בפני הועדה בנוסף להעלאת נימוקים במסגרת הבקשה.
התובעת בחרה שלא לנמק את בקשתה לביטול החוב כעולה מסעיף 4 לפרוטוקול הועדה.

6. טענות התובעת –
א. על פי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי לחוק [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), במתחם שיקול הדעת של הועדה יש להתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין.
ב. אין רלבנטיות לכך כי החוב נוצר כדין, שכן זו נקודת המוצא של הועדה.
ג. על החלטת הועדה יש להחיל את כללי המשפט המנהלי.
בעניין זה מפנה התובעת לבל' 8552-12-10 אסתר לאה בלנש – המוסד לביטוח לאומי (29.1.12) (להלן: "פסק-דין בלנש").
ד. הועדה לא בחנה את נסיבות העניין ומצבה של התובעת ונימוקה היחיד הוא כי התובעת לא דיווחה על הכנסות בן זוגה. מדובר בנימוק של פקיד התביעות. הועדה לא הפעילה כל שיקול דעת. הועדה לא שקלה את מצבה הרפואי ו/או הכלכלי של התובעת.
ה. הועדה התעלמה מהשתכרותו הנמוכה של בן זוגה של התובעת – 5,352 ₪.
יחוס לבן הזוג הכנסה בשיעור של כ- 10,000 ₪ הוא מופרך וחסר כל בסיס.
ו. טעתה הועדה בכך שלא נתנה לתובעת ובן זוגה זכות טיעון בפניה.
ז. לא נהיר על פי אילו קריטריונים התקבלה החלטת הועדה.
ההכרעה –

7. סעיף 315 לחוק קובע:
"(א) שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין.
(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם בטעות או שלא כדין אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב".

בענייננו פעל הנתבע, כאמור, בדרך של ניכוי הסכומים מקצבת הנכות.

8. בפסיקה נקבע כי הפעלת הסעיף מחייבת הפעלת שיקול דעת מטעם המוסד, וכי שיקול הדעת האמור כפוף לביקורת שיפוטית של בית הדין (עב"ל 233/98 משה סבג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 683 (2000)).
עוד נקבע כי קודם שהמוסד מחליט לשלול זכות לגמלה מהטעם שהינו סבור כי שולמה בטעות או שלא כדין – עליו לאפשר למבוטח מיצוי של זכות הטיעון בקשר לכך.
בלשונה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד –
"מן הדין שהמוסד יקדים ויודיע למבוטח על כוונתו זו, וייתן למבוטח אפשרות להביא טענותיו טרם קבלת החלטה סופית בקביעת סכום החוב, ניכויו מגמלה קיימת, או חיוב החזר כספי של החוב כולו או בחלקו".

(עב"ל 748/06 בני מסטר – המוסד לביטוח לאומי , מיום 24.6.08).

9. לא הובאה כל ראיה להפעלת שיקול דעת על ידי פקיד התביעות טרם ההחלטה על קיום חובה של התובעת ועל תחילת קיזוז מקצבת הנכות.
כמו כן לא הובאה כל ראיה למתן זכות טיעון טרם קבלת ההחלטה הן ע"י פקיד התביעות והן ע"י הועדה.

10. התובעת פנתה לועדה לביטול חובות. הועדה הינה גוף פנימי של המוסד.
על דרך הפעולה של הועדה נאמר בפסק-דין בלנש:
"לא נמצאה הוראה בחוק המקימה את הועדה. הועדה, יש להניח, הוקמה לאור העובדה שסעיף 315 לחוק מעניק למוסד לביטוח לאומי שיקול דעת עת הוא בוחן, ובטרם מחליט, החזרת חוב של גמלה ששולמה בטעות.
בין אם כך (הוועדה הוקמה מכח הוראות סעיף 315 לחוק), ובין כיוון שהמוסד לביטוח לאומי הוקם מכח החוק ולכן כגוף סטאטוטורי - על החלטת הועדה יש להחיל את כללי המשפט המנהלי. אזכיר בקצרה, מושכלות ראשונים בפעולת המינהל הציבורי:
"רשות מינהלית מוגבלת בהפעלת שיקול דעתה על ידי ההלכות הכלליות של המשפט המינהלי. עליה לפעול במסגרת סמכותה החוקית; עליה לשקול את כל השיקולים הרלוואנטיים להשגת תכלית החוק ולהימנע מלשקול שיקולים זרים; עליה להפעיל את שיקול-דעתה בשיוויוניות ולהימנע מהפליה; עליה לנהוג בהגינות וביושר; ועליה לפעול על-פי סטנדרט התנהגות המצוי במיתחם הסבירות. סטנדרט זה משקף, בין היתר, את האיזון הראוי בין השיקולים הרלוואנטיים השונים. הוראות כלליות אלה חלות על כל המקרים שבהם נתון לרשויות מינהליות שיקול דעת" (בג"צ 4422/92 שלמה עפרן – מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד מז(3) 853, 857). (וראו גם דו"ח שנתי מס' 6 של נציב תלונות הציבור (1977) עמ' 55; דו"ח שנתי מס' 8 (1979) עמ' 82; דו"ח שנתי מס' 25 (1998) עמ' 90; דו"ח שנתי מס' 26 (1999) עמ' 23 ודו"ח שנתי מס' 29 (2003) עמ' 62). "

הוראות סעיף 315 והוראות המשפט המינהלי יחולו, איפוא, על בחינת עניינה של התובעת דנן".

11. עיון בהחלטת הועדה מעלה כי נפלו בה פגמים מתחום המשפט המנהלי.
החלטת הועדה מבוססת על העובדה כי התובעת לא דיווחה על הכנסות בן זוגה ועל היעדר נימוקים אחרים.

12. על הועדה לפעול לפי הנחיות וכללים בשקיפות ובשוויוניות תוך הפעלת שיקול דעת שהינו במתחם הסבירות.
לא פורטו ההנחיות והכללים על פיהם בוחנת הועדה בקשות לביטול חוב הבאות לפניה, קל וחומר לא פורטו כל שיקולים אשר הופעלו בענייננו.
צודקת התובעת בטיעוניה כי נקודת המוצא בשיקולי הועדה כי החוב נוצר כדין, בין אם מקורו בטעות של הנתבע ובין אם למבוטח היה יד בכך.
בהפעילה את שיקול הדעת על פי סעיף 315 הנ"ל, על הועדה היה להתחשב במצבה של התובעת ובנסיבות העניין. בין היתר היה עליה להתחשב במצבה הרפואי והכלכלי.

13. אשר למצבה הרפואי, אין חולק כי לתובעת נכות נפשית בשיעור 50%. הועדה אף ציינה בשולי החלטתה כי יש מקום לשקול אשפוז במוסד ציבורי.
למרות זאת לא נתנה לכך כל משקל בהחלטתה.
אשר למצבה הכלכלי, הצדדים חלוקים באשר להשתכרותו של בן הזוג.
בפרוטוקול הועדה נרשם בסעיף 4 בצד הכנסות בן הזוג - 14,332 ₪.
לא מצויין לאיזו תקופה מתייחסת ההשתכרות ועל איזה בסיס היא מסתמכת.

14. זאת ועוד, לא ניתנה לתובעת זכות טיעון לעניין ניכוי החוב מקצבתה.
הנתבע טוען כי זכות הטיעון ניתנת בעצם הגשת הבקשה על נימוקיה.
אלא שמפרוטוקול הועדה עולה כי אין כל הנמקה.
מקובל עלי כי יש וזכות הטיעון מתמצה בבקשה מנומקת בכתב, אלא שבענייננו היה על הועדה לתת משקל לאי ההנמקה בבקשה על רקע מצבה הרפואי של התובעת אשר הצדיק לדעת הועדה את ההערה בדבר אשפוז.
לפיכך היה על הועדה ליזום מתן זכות טיעון לתובעת.

15. כך או כך, בפועל לא ניתנה לתובעת זכות טיעון, לא הונח בפני הועדה כל נימוק והועדה אף לא נתנה כל משקל לנסיבותיה האישיות של התובעת.

16. לפיכך המסקנה הינה כי נפלו פגמים בהחלטת הועדה.

17. עניינה של התובעת מוחזר איפוא לועדה לביטול חובות אשר תפעל כדלקמן:
א. תמציא לב"כ התובעת את הנהלים והקריטריונים הנשקלים על ידה בבואה לשקול את ביטול החוב, וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
ב. ב"כ התובעת יתייחס לנהלים ויפרט את טענות התובעת, לרבות מצבה הרפואי והכלכלי, וזאת תוך 30 יום מקבלת הנהלים.
ג. הועדה תיתן החלטה מנומקת ומפורטת תוך 60 יום מקבלת טיעוני ב"כ התובעת.

18. משהתובעת מיוצגת על ידי לשכת הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון