הגדרת "מקצוע חופשי"

הגדרת "מקצוע חופשי"

בבר"ע 593/86 אהרון פוטשניק נגד שמואל שליסל הרחיב כבוד השופט בייסקי את הדיון בשאלה, מה הוא "מקצוע חופשי".

בעניין זה נקבע בפסק הדין כי:
" בעקבות טיעוניהם של באי-כוח בעלי הדין הרחיב בית המשפט המחוזי את הדיון במשמעותו של המושג "מקצוע חפשי" והקיף מובנו - וזאת עשה בעיקר בפסק-דינו בע"א (ת"א) 221/84 [11] שכאמור אומץ במלואו ענייננו. לצורך זה נזקק סגן הנשיא המכובד, מ' בן-דרור, להגדרות במילונים ואף בפסיקה ניסה להיעזר; ואולם כצפוי נתקל בקושי פרשני כבר לגבי המונח "מקצוע", שגם הוא אינו חד-משמעי לאור רב-גוניות העיסוקים, אשר ברבות השנים ניתוספו וסווגו כמקצוע, אף שבעבר לא נחשבו ככאלה. מתוך הפסיקה האנגלית שהוזכרה נביא דבריו של השופט scurttonבפרשת; 341- 340, at[12] (1921) ,currie v. Inland revenue commissionensבזו הלשון:ו

In my view it is impossible to lay down any strict legal" On such infinite varieties of trades and businesses that it definition of what is a profession, because persons carry Form of business that a particular person carries on is, is a question of degree in nearly every case whether the ."or is not, a profession בפרשת [13] (1944) . Carr v. I.r.c

המחלוקת הייתה, אם אופטיקאי, הבודק ומתאים משקפיים ללקוחות וגם מכר אותם, הינו בעל מקצוע או בבחינת מנהל עסק:נ גם כאן ניסו לתת סימני היכר למונח "profession" ולאפיין את הקווליפיקציות המאפיינות מקצוע מעיסוק או מעסק. נעשה ניסיון לסווג את המושג "מקצוע" ללימוד שנרכש או לקווליפיקציות אינטלקטואליות. אומר השופט 166du parcq, at:ב
It seems to me to be dangerous to try to define the word" 'Profession'... I think that everybody would agree that before That he has some special skill or ability, or some special one can say that a man is carrying on a profession, one must see One has to be very careful, because qualifications derived from training or experience. Even there There are many people whose Work demands great skill and ability and long experience and Qualifications who would not be said by anybody to be carrying on ."a profession לאור הקושי למצוא הדרה קולעת וכוללת למונח הפשוט יחסית "מקצוע", שרק לכאורה נראה חד-משמעי, מפנה השופט אל דרך הפרשנות על-פי כוונתו ומטרתו של המחוקק, ואומר, בעמ' 167:ו
It must be the intention of the legislature, when"
It refers to a profession, to indicate what the ordinary
And reading the section, will think that 'profession' intelligent subject, taking down the volume of the statutes . Means. I do not think that the lawyer as such can help"him very much .3הנה כי כן, כבר למונח "מקצוע" קשה למצוא הגדרה כוללת חד- משמעית, מחמת הריבוי והרב-גוניות של העיסוקים, אשר לא בהכרח ניתן לסווגם במכנה משותף, קל וחומר קשה לתת סימנים מאפיינים ברורים למונח "בעל מקצוע חופשי". אכן שגור המושג בשפת יום יום, ובמקרים של העדר הגדרה ספציפית בחיקוק, גם הפרשן נזקק לעתים למובן הפשוט והמקובל של המושג בלשון בני אדם ואף נעזר לכך במילון כללי או מקצועי (ע"א 408/82 [1], בע"מ 698). דא עקא, שעל אף השימוש השגור במונח "מקצוע חפשי" או "בעל מקצוע חפשי", קשה לזהות את מאפייניו ומבחניו של מושג זה ולהציב לו סימני היכר ברורים. דומה כי אין חולקים, כי רופא, עורך-דין או מהנדס מסווגים כבעלי מקצוע חופשי; אך מה עם עורך-דין המנהל חברה עסקית, מהנדס העוסק בקבלנות בניין, או רופא המוציא לאור עיתון רפואי - האם הכשרתם המקצועית הבסיסית היא הקובעת את השתייכותם למקצוע חופשי, או שמא עיסוקם בפועל מוציאם מסיווג זה? גם ניסיון להיעזר בהגדרות שבמילונים מותיר יותר אי-ודאות והעדר מבחנים ברורים, עד כי קשה ואולי אף בלתי אפשרי לדבר על הגדרה אופיינית, העשויה לשמש מסגרת לכלול בתוכה בעלי הכשרה או עיסוק ספציפיים העונים לקריטריונים משותפים.

לשם הדגמה הנה הגדרות אחדות במילונים:נ

"מקצוע חפשי - מקצוע של עובד עבודה רוחנית, כגון סופר, עורך דין, רופא וכדומה, שקשור, בדרך כלל, ברכישת השכלה גבוהה". (י' כנעני, אוצר לשון העברית).
המלון החדש של אבן-שושן מגדיר:ב
"מקצוע חפשי הוא מקצוע של עובד עבודה רוחנית (סופר, רופא, עורך-דין, שחקן ועוד) שאינו נשכר לעבודה קבועה חדשית או שנתית, אלא מקבל שכר מכל לקוח שלו או מכל הזמנה".

באנציקלופדיה למדעי החברה מוגדר המונח "מקצועות חופשיים":ו

"משלוח יד שהעיסוק בהם מותנה בדרך כלל ברכישת השכלה גבוהה. לפעמים כוללים בקאטגוריה זו רק את משלחי היד שדרושה בהם השכלה גבוהה המיוחדת למקצוע (כגון רפואה, משפטים, הוראה אוניברסיטאית או תיכונית), ולפעמים גם משלחי יד שקשה או מן הנמנע לעסוק בהם בלא שתהיה לאדם השכלה גבוהה, גם אם אין זו ספציפית לעיסוק (כגון פקידות ממשלתית גבוהה, מישרות ניהול גבוהות בתעשיה ובנקאות וכו'). גם בתחומים האחרונים מתפתחות במהירות תכניות השכלה והכשרה ספציפיות - כגון לימודים אוניברסיטאיים במינהל ציבורי ובמינהל עסקים - ועל כן מוצדק לכוללם בין המקצועות החופשיים...".

מילון אלקלעי נותן הגדרה דומה לזו של אבן-שושן:נ
"'מקצוע חפשי' הוא מקצוע של עובד עבודה רוחנית - רופא, עורך-דין וכדומה, שאינו נשכר לעבודה קבועה, אלא מקבל שכרו מכל לקוח".
נמצא, כי גם ההגדרות במילונים אינן מדויקות וחד-משמעיות, ויש בהן אפילו דברים והיפוכם:ב הבסיס של השכלה גבוהה, המוזכר בדרך כלל, אינו הכרחי לפחות לגבי חלק מעיסוקים, המודגמים במפורש כמשתייכים למקצוע החופשי, כגון סופר, שחקן וכדומה, ובאלה לא ההשכלה הגבוהה הפורמאלית היא המייחדת את העוסקים בהם אלא הכישרון הטבעי. ההבחנה בין שכיר לבין מקבל שכר מכל לקוח מעמידה את ההגדרה על בסיס של צורת עיסוק ולא על מהותו והכשרתו. על-פי הגדרה זו נמצא כי רופא העובד כשכיר בבית-חולים יוצא מכלל בעל מקצוע חופשי, ובדומה לכך עורך-דין בשירות הפרקליטות או במוסד אחר - הגם שעל-פי המקובל בשפת יום יום וגם במילונים, הרפואה ועריכת-דין הם מקצועות חופשיים מובהקים בתור שכאלה ועל-פי הייחוד שלהם, ולא על-פי הצורה והמקום בהם מבוצע המקצוע. תמיהות, ספקות והעדר דיוק בהגדרות השונות ניתן להעלות לרוב:ו וכי מה מייחד, על-פי המבחנים המוצעים בהגדרות, את ההוראה האוניברסיטאית או משרות ניהול גבוהות בתור מקצועות חופשיים? בדומה לכך מקצועות רבים אחרים, שנהוג לכנותם מקצועות חופשיים, בלי שיהיו לכך קריטריונים ברורים וסימני היכר משותפים.

לאור הקושי לתחום מבחן חד-משמעי ברור למונח "בעל מקצוע חפשי" במובנו הכללי והכולל מבחינה לשונית, עלינו לתהות אחרי משמעות המונח שבו השתמש מתקין התקנה 1(14) הנ"ל מבחינת המטרה אותה ביקש להשיג:
החוק הוא יצירה נורמאטיבית, הבאה להגשים תכלית חברתית, והוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הלשוניות, אותה משמעות אשר תגשים את מטרת החוק" (ד"נ 40/80 [2], בעמ' 715).
"חוק הוא מכשיר לשם ביצועה של מטרה חקיקתית, ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו" (ע"א 481/73 [3], בעמ' 516). בבואנו להתחקות אחר כוונותיו של החוקק והמטרה שהוא ביקש להשיג, מותר לנו להרים את המסך ולבחון את ההיסטוריה החקיקתית, שמא מתוכה עולה גם המטרה המוצהרת או המשתמעת על רקע חברתי או הנסיבות שחייבו את החקיקה (ע"א 165/82 [4], בעמ' 74). כדברי פרופ' א' ברק:
"... את הנורמה החקוקה יש לפרש באופן שיגשים את המטרה הגלומה בה, הצמודה לה והעוטפת אותה. מבין האופציות הלשוניות על השופט לבחור באותה אופציה המגשימה את מטרת החקיקה... אך לשון החוק אינה המקור היחיד ממנו ניתן ללמוד על תכלית החקיקה. על כן ילמד השופט על מטרת החקיקה מכל מקור אמין העשוי להשליך אור על מטרה זו, בין מקור המצוי בתוך החוק ובין מקור המצוי מחוצה לו" ("פרשנות ושפיטה: יסודות לתורת פרשנות ישראלית" עיוני משפט (תשמ"ד-מ"ה) 467, 483-484)."





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון