פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

נפגע ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת שהותו בחופשה. לפיכך קמה חשיבות האם דרגת נכותו היא 20% לפחות, שכן חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח – 1988 קובע כי חוק הנכים (תגמולים ושיקום ) תשי"ט 1959 יחול על חיילים שנפגעו בתקופת השירות אך לא עקב השירות, רק אם דרגת נכותם היא 20% לפחות.

2. ועדה מחוזית מיום 11.3.12 קבעה למערער דרגת נכות של 10% לפי סעיף מותאם 41(10) ה'. וזאת בשל הגבלת תנועות שורש האגודל הימני ביד דומיננטית. הועדה מצאה מצב אחרי שבר ללא חיבור של עצם הסירה מימין.

3. המערער ערער לועדה רפואית עליונה וצרף לצורך כך חוות דעת של ד"ר דרייפוס, מומחה מטעם המערער, מיום 5.7.12. ד"ר דרייפוס ציין כי קיימת הגבלת תנועה בשורש יד ימין וחולשה בכוח הלפיתה של יד זו, ציין שהשבר בעצם הסירה בשורש כף ימין לא התאחה. כמו כן התייחס לשינויים ארטרוטיים במשטח המפרקי שבין עצם הסירה לרדיוס והמליץ על דרגת נכות של 20% בשל שבר לא מחובר של עצם הסירה ביד ימין עם שינוים ניווניים והשפעה בינונית על כושר הפעולה לפי סעיף 35(1)ג'.

4. ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 6.3.13. הועדה שמעה את תלונות המערער . הועדה בדקה את המערער וציינה רגישות על פני אזור עצב נביקולארי בצד הגבי. ציינה כי אין נפיחות רקמות רכות. לגבי טווח התנועות רשמה: " הכיפוף הגבי 45 מעלות לעומת 70 מעלות משמאל. הכיפוף הכפי 50% לעומת 90 מעלות משמאל. הסטייה האולינארית 15 מעלות לעומת 30 מעלות משמאל. הסטייה הרדיאלית 0 מעלות לעומת 20 מעלות משמאל. פרונציה וסופינציה 90 מעלות זהה לשמאל." הועדה התייחסה לצילום מיום 26.6.12 (שבר ללא חיבור של עצם נביקולארית) וכן התייחסה לבדיקת C.T מיום 26.6.12 המראה שינויים ניווניים מזעריים בין העצם הנביקולארית לרדיוס שבאה לידי ביטוי בעיקר בהיצרות המרווח המפרקי באזור הרדיאלי של השבר.

הועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר דרייפוס וציינה כי היא מקבלת את מרבית ממצאיו אך לא את מסקנותיו. לדעת הועדה, אין שינוים ניווניים או הגבלה בתנועות המתאימים למצב של קישיון נוח. יחד עם זאת, הועדה קיבלה את הערעור לגבי דרגת הנכות וקבעה דרגה של 15% לפי סעיף 35(1)ב'-ג' מותאם (דהיינו, השפעה על כושר הפעולה בין קלה לבינונית). (ס' 35 (1) ב' קובע 10%, ס' 35 (1) ג' קובע 20% ).

5. המערער סבור כי הועדה שגתה בכך שלא אימצה את חוות הדעת של ד"ר דרייפוס וקבעה דרגת נכות של 20%. עוד נטען כי הועדה לא התייחסה בקביעתה לדרגת ההשפעה על כושר הפעולה וקבעה את הנכות מבלי להתייחס לרכיב זה. עוד טוען המערער כי לא היה מקום להתייחס למצב של קישיון נוח בהחלטת הועדה שכן איננו חלק מתת סעיף 35 אליו התייחס ד"ר דרייפוס. עוד נטען כי הועדה הרפואית העליונה הייתה אמורה לבחור בין 35 (1)ב ' או ג' , אך לא לקבוע ממוצע ביניהם. כמו כן טוען המערער כי היה על הועדה לכלול בין הרופאים מומחה לכירורגיה של היד. מכל הסיבות האלו, מבקש המערער להעביר את עניינו לוועדה רפואית עליונה בהרכב חדש.

6. ראשית ייאמר, כי ברמה העקרונית ועדה רפואית עליונה איננה חייבת לאמץ מסקנותיו של מומחה מטעם הנכה, גם אם היא מסכימה למרבית ממצאיו.
וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון –

"הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".


7. עוד אציין, כי עולה שלא קיימת חובה לנוכחות של מומחה בתחום הכירורגיה של כף היד במסגרת הרכב הרופאים בועדה הרפואית העליונה. מחוקק המשנה בחר להעניק ליושב ראש הועדות שיקול דעת רחב לעניין הרכבתן. יושב ראש הועדות מפעיל שיקול דעת רפואי פרטני בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה. שיקול הדעת שניתן ליו"ר מאפשר גמישות לכונן הרכבי ועדות לפי הצורך בהתחשב באיזונים השונים. ראו ההלכה שנקבעה ברע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים) (30.12.03) כב' הנשיא גרוניס:

"ברוב המכריע של המקרים די יהיה בכך שאחד מחברי הוועדה העליונה הינו חבר מומחה....דברינו לעיל מתייחסים אך ורק לחובה לכלול בהרכב ועדה עליונה רופא אחד בעל מומחיות הזהה לתחום הפגימה".

לעניין דרישת המערער כי בועדה יישב מומחה מתחום "מקצוע על" – המכונה בעגה היומית "תת התמחות" – הרי שלשון תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד – 1964 דורשת כי הועדה תהיה מורכבת מ"רופאים מוסמכים" (תקנה 1(ב)) מבלי לפרט האם מדובר בדרישה למומחיות במקצוע ראשי או מומחיות ב"מקצוע על". הביטוי "רופא מוסמך" איננו מופיע כלל בפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז 1976 או בתקנות שהותקנו מכוחה. מכאן, שאין הוראה חוקית המחייבת את הנדרש על ידי המערער כאן, מה גם, שבהרכב הועדה ישב ד"ר מאושר כרופא אורטופד.

"היתרון המוקנה לחבר ועדה עליונה שהינו חבר מומחה עלפני חברי ועדה שאינם כאלה, הינו פרמטר חשוב בקביעת הרכבה של ועדה עליונה, אך אין הוא השיקול היחיד שיש להביאו בחשבון" (מתוך רע"א 2907/02 גוטסדינר). השיקולים הנוספים המוזכרים שם על ידי כב' הנשיא גרוניס הינם בכירות חבר הועדה, שיעור הקומה של הרופא, ריבוי התיקים הנידונים, תדירות ההתכנסויות של הועדות הרפואיות ודרישות נוקשות מדי שעלולות ליצור קשיים בכינוס הועדות. מלאכת האיזון בין השיקולים השונים איננה פשוטה ובצד השיקולים המקצועיים קיימים גם שיקולים מעשיים. לעניין הכללת מומחה מתחום "מקצוע על" קובע כב' הנשיא גרוניס שם:
"נדגיש כבר עתה כי דברינו לעיל מתייחסים אך ורק לחובה לכלול בהרכב ועדה עליונה רופא אחד בעל מומחיות הזהה לתחום הפגימה. אין אנו נדרשים להכריע בסוגיית החובה לכלול בהרכב האמור חבר ועדה שהפגימה הנדונה היא בתחום מומחיותו כ "מקצוע על" ועל כן נוכל להשאירה בצריך עיון (לעניין זהה השווה פרשת יהודה [10]). במאמר מוסגר נציין כי ייתכן שיהיה נכון להותיר אף עניין זה לשיקול דעתו הפרטני של יושב הראש".

עוד אציין, כי במעמד הדיון של הועדה הרפואית העליונה לא נטענה כל טענה מצד המערער לגבי הרכבה וזו נטענה רק בדיעבד לאחר קבלת תשובת הועדה.

8. עד כה נדחו טענות המערער . יחד עם זאת, יש בסיס לטענת המערער לענין השימוש שעשתה הועדה בשני סעיפים קרובים ועריכת הממוצע ביניהם. על פי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל 1969 תקנה 11(ב), אם הפגימה המוכרת איננה נקובה בתוספת יש מקום לבחור סעיף מותאם אחר על מנת להתאים את ליקוי הכושר הקיים לדרגת נכות מתאימה. אם הועדה היתה סבורה שלא קיים בתוספת מבחן נקוב שיחול על הנכה (כי לא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה), היתה אמורה למצוא פגימה אחרת ממנה נובע ליקוי בכושר אותה פעולה במידה קרובה ולציין אותו כמבחן הראוי לדרגת הנכות. זו משמעות ההתאמה.
תקנה 11 (ג) קובעת כי אם לא פורש בתוספת מבחן מיוחד לאותה פגימה, ואין להתאים לגבי אותו נכה מבחן כאמור בתקנה 11(ב) ומצב הפגימה החל על הנכה הוא בין שני מצבים שתוארו במבחנים שפורשו, תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות הקטנה בין שתיהן.

אין סמכות לועדה רפואית עליונה לעשות ממוצע בין סעיפים. או שתתאים סעיף פגימה אחר שליקוי הכושר הנובע ממנו דומה לליקוי הכושר של המערער (סעיף מותאם), ואם לא קיים סעיף כזה, וליקוי הכושר של המערער נופל בין שתי דרגות נכות שונות, תקבע את דרגת הנכות הקטנה מבין שתיהן, כהוראת תקנה 11(ג).

לעולם נמצאת עבודת הועדה הרפואית העליונה בנושא קביעת דרגות הנכות במסגרת החוק והתקנות ללא יכולת אלתור, וזאת על מנת לשמור על אחידות הקביעה , השוויון בין המתדיינים השונים, זהות התוצאות בין הרכבי ועדה שונים, ושיפור מגמת הוודאות.

9. לפיכך , יש להחזיר לועדה את הדיון בהתייחס לסעיף 8 הנ"ל, על מנת שתקבע ותנמק את דרגת נכותו של המערער.

10. אני דוחה את דרישת המערער כי הדיון יחזור לועדה בהרכב אחר. הועדה הרפואית העליונה היא טריבונל מקצועי רפואי והיא ממלאת תפקיד מעין שיפוטי . כבר התייחסתי לנושא זה בע"ש 936/07 מיום 7.10.07 סטרטייבסקי נ' קצין התגמולים :


"בעקרון, לא קיים פגם בקיומו של דיון חוזר לפני אותה וועדה. החזרת דיון עם הוראות על ידי ערכאה גבוהה יותר תעשה למותב המקורי זולת אם נבצר הדבר מטעם סביר כלשהו, דבר שלא מתקיים בעניננו (ראו ע"א (י-ם) 4347/97 בוכניק נ' קצין התגמולים ס' 8 לפסק הדין). הוועדה הרפואית העליונה הי א וועדה מקצועית שפועלת על פי קריטריונים מקצועיים ואתיים... אין בה כדי ליצור מחוייבות קודמת שהוועדה כבולה בה. הוועדה הינה גוף מעין שיפוטי וניתן ללמוד אנאלוגיה מכללי פסילת שופט. הלכה היא כי אין לפסול שופט מלשוב ולדון באותו ענין אם הובא שנית בפניו עקב התערבות ערכאת ערעור. נפסק כי החזרת התיק לאותו שופט שדן בו בסיבוב הראשון מקובלת, ואיננה פוסלת את השופט כל עוד לא נקבע אחרת. (ראו דברי כב' הנשיאה השופטת בייניש בע"א 4186/07 פלוני נ. פלוני אתר משפטי, ס' 5 לפסק הדין, ופסקי הדין המצוטטים שם). "השאלה שיש לשאול היא האם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" .
ובהתייחס למקרנו – החזרת התיק לוועדה רפואית עליונה מערכאת ערעור על מנת להתייחס לקביעת דרגת הנכות - אין בה כדי לפסול את המותב המקורי.
11. לפיכך, הדיון יוחזר לועדה הרפואית העליונה כאמור בסעיפים 8-10 לעיל.
12. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון