ערעור על החלטת בית משפט שלא לאפשר לנאשם לחזור בו מן ההודאה אשר על פיה הורשע

הנאשם מערער גם על החלטת בית משפט שלא לאפשר לו לחזור בו מן ההודאה אשר על פיה הורשע ונגזר דינו.

נדון תחילה בערעורו של הנאשם (להלן: המערער) המתייחס להחלטה הדוחה את בקשתו לחזור בו מן ההודאה. כתב האישום המתוקן ייחס למערער ארבעה אישומים של השמטת הכנסה מדו"ח, קיום פנקסי חשבון כוזבים, מרמה עורמה ותחבולה, מסירת ידיעה כוזבת וניהול פנקסי חשבונות כוזבים (עבירות לפי סעיפים 220(1), 220(4), 220(5) לפקודת מס הכנסה ועבירות לפי סעיפים 117(ב)(1) ו-117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975). המערער הודה במסגרת כתב אישום זה, כי בין השנים 1997 עד 2006 היה בעל עסק שסיפק שירותי ניקיון ללקוחות שונים וכי במהלך פעילותו של העסק, במזיד ומתוך כוונה להעלים הכנסות, נהג שלא להעביר לרואה החשבון שלו את מלוא העתקי החשבוניות שהוציא ולפיכך הכין רואה החשבון דו"חות שהתייחסו רק לחלק מהכנסותיו של המערער. המדובר בלפחות 514 חשבוניות שהוציא המערער לחברות שונות. עוד הודה כי במהלך עבודתו עם האוניברסיטה העברית, שהיתה לקוחתו העיקרית, נהג להוציא חשבוניות עסקה שעל סכומן לא הוציא חשבוניות מס. עוד הודה כי החזיק מספר פנקסי חשבוניות בעלי סדרה מספרית זהה מהם הוציא חשבוניות ללקוחות שונים, והכל מתוך כוונה להעלים הכנסות ולהטעות את רשויות המס.

המעשים עצמם בוצעו בין השנים 2002 ועד 2005 וההכנסות שהועלמו מגיעות כדי כ-3.8 מיליון ₪.

ביום 9.7.12 הודה המערער באמור לעיל במסגרת הסדר טיעון. ביום 21.4.13 פנה המערער בבקשה כי בית המשפט יתיר לו לחזור מן ההודאה, ולחלופין לראותו כמי שהסיר את המחדל ולהעיד את רואה החשבון מטעמו. כמו-כן ביקש להוסיף טענה שעניינה הבטחה שניתנה לו שעונשו יעמוד על עבודות שירות בלבד.

על פי הנטען בבקשה, רק לאחר שהודה במסגרת הסדר הטיעון נתגלו לו ולבאי-כוחו ראיות חשובות שלא הועמדו לעיונו במסגרת חומר חקירה שהועבר אליו, ואשר יש בהן כדי להצביע על כך שלא התכוון כלל לרמות את שלטונות המס וכי התקלות שנפלו בניהול ספרי חשבונותיו נובעות לכל היותר מפיזור נפש וחוסר סדר מצדו. בית משפט קמא דחה את הבקשה על כל היבטיה. בהחלטתו עומד בית המשפט על כך שעל אף ארכות חוזרות ונשנות שניתנו למערער לשם הסרת המחדל לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו וכי למעשה גם בבקשתו אין הוא מכחיש את המיוחס לו וכל תכליתה להביא להקלה בעונשו. אשר לטענה בדבר הבטחה לפיה התביעה תסתפק בעונש שניתן לרצותו בעבודות שירות, קבע בית משפט קמא כי המדובר בטענה חדשה שהועלתה לאחר הכרעת הדין ולאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, וכי במסגרת הטיעונים לא נטענה כל טענה, אף לא ברמז, בדבר הבטחה כזו.

לא מצאנו כל עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. בכל הנוגע לחומר חקירה, הרי שנחה דעתנו מהסברי ב"כ המדינה, ולפיהם מלוא החומר הועמד לעיון באי-כוח המערער ואם לא ניצלו את ההזדמנות לעיין בו, אין הם יכולים להלין אלא על עצמם. מכל מקום, לא הוצגה בפנינו טענה משכנעת שההודאה עומדת בסתירה למציאות העובדתית כפי שהתגלתה מחומר החקירה. כך או כך, גם המערער אינו כופר בעובדה שלא דיווח על הכנסותיו וכל תכלית הטענה מכוונת להקלה בעונש. בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא משדחה את הבקשה מן ההיבט הזה. הוא הדין גם באשר לטענה שניתנה למערער הבטחה לפיה תסתפק המדינה בעונש שניתן לרצותו בעבודות שירות. טענה זו עומדת בסתירה חזיתית להסדר הטיעון כפי שהוצג, ולפיו תטען המדינה לעונש מאסר בן שנתיים. פשיטא, שלא הובטחה כל הבטחה העומדת בסתירה לעמדה העונשית, כפי שהוצגה בכתובים בטרם נטענה בפני בית המשפט.

ועתה לעניין העונש. ב"כ המערער טוען כי ראוי היה להסתפק בעבודות שירות מן הטעמים לקולא שפורטו בגזר דינו של בית משפט קמא, ואשר לטעמו לא באו בסופו של דבר לידי ביטוי הולם בעונש שנגזר. המדינה לעומת זאת סוברת כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא (על אף שלשיטתה לא אמור היה לקובעו לנוכח העובדה שהכרעת הדין ניתנה עוד בטרם נכנס תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לתוקף), נמוך באופן משמעותי מן המתחם הראוי. מכל מקום, טוענת היא כי בית משפט קמא לא נתן משקל הולם לנסיבות החמורות של העבירה, ובכללן אי-הסרת המחדל, היקף ההכנסות שהועלמו והענישה הראויה בעבירות כלכליות.

על דרך העקרון, אנו סבורים כי מתחם הענישה הראוי בעבירות מן הסוג שבהן הורשע המערער צריך להיות חמור יותר מן המתחם שקבע בית משפט קמא. כך גם נראה בעינינו כי העונש שהטיל בית משפט קמא על המערער הינו מתון עד מאוד, בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו לעיל. לא היינו מתערבים בו, ואולי אף היינו שוקלים להחמירו, אלמלא הנסיבות האישיות יוצאות הדופן, אשר הביאו אותנו בסופו של דבר להקל עם המערער. בהקשר זה נבקש להדגיש כי המדובר בהתנהגות מתוכננת שנמשכה לאורך מספר שנים, במסגרתה הועלמו הכנסות בהיקף ניכר, כי המחדל לא הוסר על אף ארכות שניתנו לצורך כך, וכי בסופו של דבר גם הודאתו של המערער מעוררת תהייה לגבי הפנמתו את חומרת מעשיו בהינתן הבקשה לחזור ממנה ועל רקע טענותיו בערעור. בית משפט קמא עמד על שיקולים אלה בהרחבה, ואין לנו אלא להסכים עמו שהמדובר בשיקולים מחמירים אשר צריכים היו לבוא לידי ביטוי בעונש מאסר ממש, וכאמור אולי אף חמור יותר מזה שהוטל בפועל על המערער.

עם זאת, וכפי שכבר צוין לעיל, מצאנו כי בשל נסיבות אישיות יוצאות דופן מסקנתנו היא כי יש להקל בעונש המאסר של המערער, על מנת שיוכל לרצותו בעבודות שירות. כוונתנו למפורט הן בתסקיר המבחן והן בדו"ח של עובדת סוציאלית קלינית המלווה את משפחת המערער מזה שנים, ואשר מהם עולים נתונים הנוגעים למשמעות הרסנית שעלולה להיגרם לאחד מבני המשפחה ככל שיישלח המערער לכלא. חששותינו מפני נזק בלתי הפיך שייגרם לאותו בן משפחה שלא חטא הובילונו למסקנה זו.

זה כאמור השיקול העיקרי והמכריע. יחד עם זאת, יש לציין עוד הצטרפותם של שיקולים מקילים נוספים, אשר לא היינו רואים בהם די כדי להטות את הכף אלא בהצטברם לשיקול העיקרי האמור. כוונתנו לכך שהמערער הפסיק מיוזמתו לעבור את העבירות הנדונות עוד בשנת 2005, ואין טענה בפי המדינה כי לאחר מכן חטא המערער במעשים דומים. כמו-כן, כתב האישום הוגש רק בשנת 2009. נתון נוסף שראינו לציין הינו העובדה שבית משפט קמא ראה להורות לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בעניינו של המערער, וגם במהלך דיון נוסף עובר לגזר הדין, שב בית המשפט על עמדתו לפיה נכון יהיה לקבל חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, אלא שאז הזכיר ב"כ המערער כי חוות דעת כזו כבר הוזמנה. עובדה זו לא צוינה בפרוטוקול הדיון האמור, אולם לא שמענו הכחשה שלה מפי ב"כ המדינה. הנה כי כן, גם אם אין לקבל את טענת המערער לפיה הובטח לו שעמדת המדינה תהיה שניתן להסתפק בעבודות שירות, הרי שיכולה היתה להיווצר אצלו ציפייה מסוימת שכך יהיה.

נוכח כל אלה, החלטנו לקבל את ערעור המערער על גזר הדין ולהורות כי עונש המאסר שהוטל עליו יעמוד על שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות. מאחר שהממונה כבר חיווה דעתו כי המערער מתאים לכך, מתבקש הממונה להודיע לבית המשפט על מועד חדש לתחילת ריצוי עבודות השירות. הודעה כאמור תוגש לבית המשפט עד ליום 1.8.13. לכשתתקבל ההודעה נורה על מועד התייצבות המערער לריצוי העונש.

בנוסף, וכהמלצת שירות המבחן, אנו מורים כי המערער יהיה נתון בפיקוח קצין מבחן למשך שנה מיום התחלת עבודות השירות.

ביתר חלקי גזר הדין לא יחול שינוי.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לבאי-כוח הצדדים, לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן למבוגרים. כמו-כן תרשום המזכירות את התיק לעיון פנימי ליום 1.8.13.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סייג העדר שליטה

  2. שוויון בין נאשמים

  3. פיצוי לנאשם שזוכה

  4. כשירות לעמוד לדין

  5. חובת היידוע לחשוד

  6. הבעת חרטה מצד הנאשם

  7. בקשה להפרדת נאשמים

  8. איסור פרסום שם קטין

  9. הגנת טעות במצב דברים

  10. בקשת נאשם לחיסוי זהות

  11. חידוש הליכים נגד נאשם

  12. זיהוי הנאשם בבית המשפט

  13. מפגש בין הנאשם לעד תביעה

  14. כסף מהמדינה על זיכוי הנאשם

  15. בקשה לאיסור פרסום שם החשוד

  16. הפרדת נאשמים בגירים מקטינים

  17. בקשה לא לפרסם פרטים על הנאשם

  18. אי הודעה לנאשם על זכות השימוע

  19. החזר הוצאות הגנה לנאשם לאחר זיכוי

  20. הקלה בעונש לנאשם קטין בעל עבר "נקי"

  21. הגדרת ''חשוד'' בחוק סדר הדין הפלילי

  22. זכות הנאשם להליך הוגן מול זכות הקורבן

  23. זכות החשוד לשם טוב מול עקרון הפומביות

  24. הפחתת עונש לנאשם עקב מצב רפואי של האמא

  25. הנאשם איבד הכרה בתאונה ולא זוכר מה קרה בתאונה

  26. ערעור על החלטת בית משפט שלא לאפשר לנאשם לחזור בו מן ההודאה אשר על פיה הורשע

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון