הסכם אספקת מערכת לניהול בקרת נוכחות עובדים

תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן במערכת חוזית אשר נכרתה בין הצדדים והפרתה

רקע עובדתי;

התובעת והנתבעת שכנגד הינה חברה רשומה העוסקת במכירה והתקנה של מערכות נוכחות ממוחשבות (להלן:" לביא").

הנתבעת והתובעת שכנגד הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום אבטחת מידע (להלן:"אימפרבה").

בין הצדדים נכרת הסכם במסגרתו תספק לביא לאימפרבה מערכת לניהול בקרת נוכחות עובדים בשם מערכת לביא (להלן:"המערכת").

לצדדים טענות הדדיות באשר להסכם.

התקיימו בפניי שתי ישיבות הוכחות כשלאחריהם סיכמו הצדדים לפניי בכתב.

טענות הצדדים:

טוענת לביא, כי לאור היכרות מוקדמת של מנהל ה-IT של אימפרבה ,מר סדן , (להלן:"מר סדן") עם המערכת , ויתרה אימפרבה על פגישת מכירה ובחרה לרכוש את המערכת לאחר התקשרות טלפונית עם איש מכירות של לביא בלבד.

טוענת לביא, כי עם קבלת הצעתה ע"י אימפרבה החלה בהתקנת המערכת , כשבנוסף בצעה עבודות שונות נוספות הקשורות בהתקנת המערכת, הפעלתה והדרכתה, אשר התשלומים בגינן הינם נפרדים ובנוסף לאמור בהצעה.

טוענת לביא, כי בניגוד להסכם אשר נכרת בין הצדדים הודיעה לה אימפרבה ביום 20.1.09 כי היא אינה מתכוונת לשלם לה את תמורת רכישת המערכת ואת החשבוניות הנוספות .

טוענת לביא, כי המערכת הותקנה אצל אימפרבה, כשבמסגרת זו בוצעו פעולות אפיון , נעשו התקנות שונות יישומים שונים ,קליטת קבצים ועוד, כשלאחר ביצוע העבודות על ידה ונכון לפגישה אחרונה אשר התקיימה עם אימפרבה המערכת תפקדה ואימפרבה יכלה לעבוד עימה .

זאת ועוד, לטענתה, במהלך פעולות ההתקנה עמדו נציגי לביא בקשר ישיר עם אנשי אימפרבה על מנת שהמערכת תתוקן אצל אימפרבה באופן הטוב והמקצועי ביותר, כפי שנעשה בפועל.

מנגד טוענת אימפרבה, כי לאחר דין ודברים עם לביא החליטה להתקשר עימה לצורך התקנת המערכת, אולם הלה כשלה כשלון גמור בחלקה בהסכם משלא ספקה לה את אשר התחייבה עליו התקנת מערכת תקינה , בין היתר משלא נתנה פתרון הולם לבעיית מעקב הנוכחות של עובדי אימפרבה בסניפים השונים בעולם ואף לא התאפשר לעבוד איתה בישראל, מרבית הכניסות למערכת נתקלה בהודעת שגיאה ופיצ'רים רבים להם הייתה זקוקה אימפרבה כלל לא היו ברשות לביא. לפיכך, טוענת אימפרבה כי לביא אינה זכאית לקבל מאימפרבה מאום.

בעניין זה טוענת אימפרבה, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה התריעה פעם אחר פעם בפני לביא על כשלון התקנת המערכת, הטמעתה והפעלתה כמוסכם וכנדרש, כשהסתבר שמלכתחילה לא היה ביכולתה של לביא לקיים את התחייבויותיה.

טוענת אימפרבה, כי במסגרת ההסכם בין הצדדים להתקנת המערכת הוסכם כמקובל בתחום כי אפיון המערכת ייעשה תוך כדי עבודה ובכפוף לצרכי אימפרבה, אלא שלביא לא מסרה לאימפרבה מסמך אפיון מלא , על אף אינספור דרישות שתעשה כן.

טוענת אימפרבה, כי לביא התחייבה לסיים את עבודתה לא יאוחר מיום 15.1.09 , לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשס"ח-2008 , אשר נכנס לתוקפו ביום 1.2.09 (להלן:"תיקון 24") בין יתר השלכות התיקון על המעבידים, התיקון יצר אצלם צורך מיידי להתקנת שעוני נוכחות למעקב ורישום שעות העבודה של כלל העובדים, ועל כן היה צורך במערכת.

טוענת אימפרבה, כי משכשלה לביא בהתקנת המערכת, ומשחלף מועד סיום העבודה מבלי שהמערכת עבדה, לא נותרה בידי אימפרבה ברירה אלא לבטל ת ההסכם בין הצדדים ולרכוש מערכת חלופית מחברה אחרת בשם "רפליקון" (להלן:"רפליקון") , אשר עלותה השנתית גבוהה מעלות מערכת לביא שלמה.

טוענת אימפרבה, כי נגרמו לה נזקים כספיים לא מבוטלים עקב כשלון התקנת מערכת לביא בגינם אף הגישה את התביעה שכנגד , וביניהן הקצאת כוח אדם מטעמה אשר השקיעה בפרויקט שעות רבות, רכישת חומרה ספציפית –שרת לצורך מערכת לביא, עלות רכישת המערכת החילופית- אשר לאור כניסת התיקון לתוקפו נקנתה במחיר גבוה מבלי לבצע סקר מתאים למציאת חלופה הולמת ומבלי שנוהל מו"מ מול רפליקון לקביעת מחיר למערכת חלופית, הפסקת חד צדדית מטעם לביא למתן תמיכה בגין מערכת אחרת אותה רכשה אימפרבה מלביא בקשר עם מערכת יומנט ועבורה שלמה תשלום מראש.

בכתב ההגנה שכנגד מוסיפה לביא כי אימפרבה בקשה להתאים ולאפיין את המערכת עבור עובדיה בחו"ל כשבמהלך ביצוע אפיון המערכת ע"י אנשי לביא , עבור אימפרבה וכפי בקשתה, לא נעשה כל אפיון בפועל עבור עובדי אימפרבה בארץ.

מוסיפה לביא כי אין שחר לטענות אימפרבה באשר לתיקון 24 משבפועל אכיפת התיקון החלה רק ביום 1.5.09.
עוד טוענת לביא כי לוח הזמנים המצורף לכתב התביעה שכנגד לא היה מוסכם על לביא והיא מעולם לא הסכימה לו, כשבכל מקרה ביום 5.1.09 הייתה ברשות אימפרבה מערכת עובדת עם הסכמי עבודה, לא לעובדים בארץ כפי דרישות האפיון שלה, כשגם "הבאגים" שנפתחו במערכת לא השביתו את השירות ואפשרו עבודה שוטפת.

דיון ומסקנות:

לאחר עיון בכתבי הטענות אשר הובאו בפניי, בתצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ומהמסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים ולאחר שמיעת עדויות הצדדים, סבורני כי דין התביעות להידחות הדדית, ואפרט:

תביעת לביא:

שוכנעתי כי דין התביעה להידחות משלא הוכיחה לביא את טענותיה.

בענייננו , שורש המחלוקת וכשלון קיום ההסכם בין הצדדים נעוץ , למעשה, במפגש הרצונות של הצדדים וכוונותיהם טרם כריתת ההסכם, ואי הבנה בין הצדדים אשר מקורה בנתק אשר היה קיים בין אנשי לביא עצמה, בין איש המכירות אשר מכר את התוכנה לבין אנשי היישום בפועל.

איש המכירות מטעם לביא , מר צור חזן (להלן:"מר חזן") , אשר מכר את התוכנה לאימפרבה העיד כי תפקידו הוא כאיש מכירות בלבד המוכר תוכנה עם רישיון המוצגת לכל באופן זהה , כשאין לו את היכולת לענות לגבי פעולות האפיון, היישום וההטמעה בפועל אשר נעשו באימפרבה (עמ' 11 שורות 16- 28).

מר חזן אף לא ידע לומר בעדותו האם הוצא מסמך כלשהו לאימפרבה לגבי המערכת לאחר המכירה והאם היו תכתובות או מיילים בינו לבין אנשי אימפרבה במהלך ההטמעה.

הנתק בין איש המכירה לבין אנשי היישום בפועל הובילה לאי בהירות בין הצדדים באשר להבנת ההסכם, כך שבעוד לטענת לביא במועד כריתת ההסכם אימפרבה רכשה מערכת במסגרת ההצעה אשר הוצעה ע"י איש המכירות כשכל השינויים שבקשה אימפרבה לעשות אינן כלולים במסגרת ההתחייבויות להתקין ולהטמיע את המערכת אצל אימפרבה , לטענת אימפרבה ההצעה הייתה לקבלת מערכת מוגמרת ותקינה הכוללת את כל פעולות האפיונים וההגדרות הנדרשים לה ולצורכיהן נקנתה המערכת מלביא.

בענייננו, לביא לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה וטענותיה, אשר אף אינן מתיישבות עם המסמכים אשר מסרה היא עצמה.

לביא לא הוכיחה בפניי, מה כללה התחייבותה במסגרת ההסכם בן הצדדים להתקנת המערכת ואילו פעולות הייתה צריכה לבצע במערכת במסגרת ההסכמות שהתקבלו בין הצדדים.

לביא צרפה לתביעתה הצעת מחיר אשר נשלחה לאימפרבה ביום 2.11.08 עבור מערכת לביא (נספח א') המפרטת את המודולים השונים אשר כוללת מערכת לביא ואת עלויות התוכנה אשר מורכבת ממחירי התקנת המודולים השונים עבור 200 עובדים, תוספת עבור שעת אנגלית ושעות יישום, וכן טופס הזמנה אשר נשלח ללביא מאימפרבה המאשר את העלויות המצוינות בטופס ההזמנה, וחשבונית מס' 35785 בגובה עלויות המפורטות בהצעה בסך כולל של 34,889 ₪.

עיון בהצעה ובטופס ההזמנה לא מלמדנו מה היו ההסכמות שהתקבלו ע"י הצדדים ומהם פעולות האפיון הספציפיות אשר היה על לביא לעשות במסגרת התקנת המערכת אצל אימפרבה, אלא מתוארת בעצם תוכנת מדף המוצעת לכל.

לכתב ההגנה שכנגד צרפה לביא את דרישת האפיון של אימפרבה כפי שלטענתה נמסרה ללביא וממנה אף בקשה ללמוד, כי אין המדובר באפיון עבור עובדים אשר עובדים בארץ (נספח ב' לכתב ההגנה שכנגד). עוד צרפה לביא את האפיון אשר נעשה על ידה לטענתה ע"פ בקשתה של אימפרבה.

סבורני כי התייחסות למועד בהם נערכו המסמכים ולתוכנם דווקא מתיישב עם גרסת אימפרבה באשר להסכמות הצדדים.

עיון בנספח ב' לכתב ההגנה שכנגד, מגלה מסמך מיום 29.9.08 , המהווה בעצם מצגת אשר כוללת מדיניות ותהליך רצויים הכולל אפיון של צרכים ודרישות כלליות , אולם לא מפרט ברחל בתך הקטנה את האפיונים להם נדרשה אימפרבה וההגדרות הספציפיות אותם תכלול המערכת שתותקן עבור אימפרבה.

אין מחלוקת כי לאחר עריכת מסמך זה, התקשרה אימפרבה עם לביא בהסכם לרכישת מערכת לביא על ידה בהתאם להצעת המחיר מיום 2.11.08 , אשר אף אליה לא צורפו מערכת של אפיונים נדרשים ומותאמים לצרכיה של אימפרבה.

ניתן לראות כי אפיון המערכת אשר נכתב ע"י לביא, לטענתה לבקשתה של אימפרבה, הינו מיום 1.12.09 , לאחר ההתקשרות עם אימפרבה, וכי המסמך עצמו כולל סימני שאלה רבים, כשלא הובא כל מסמך מאוחר ברור יותר ללא אותם סימני שאלה.

מכאן, לביא לא הביאה כל ראיה מה כלל ההסכם להתקנת מערכת לביא אצל אימפרבה לרבות כי כל השינויים והתיקונים אשר נתבקשו ע"י אימפרבה (נספח 2 לכתב ההגנה שכנגד) אינם כלולים במסגרת התחייבות לביא להתקנת והטמעת המערכת.

בעניין זה, שוכנעתי במהימנות עדותה של אחראית על מערכות המידע של אימפרבה ,הגב' פרי עדי (להלן:"הגב' פרי"),כי היו דרישות שהיו במקור כשאפיונים ספציפיים ועדכונים היו במסגרת אותן דרישות ולא היוו דרישה חדשה או שינוי בעבודת המערכת (פרוטוקול דיון מיום 17.1.13 עמ' 31 שורות 3- 16) .

זאת ועוד, לביא לא הוכיחה בפניי כי המערכת הייתה עבור עובדים בחו"ל בלבד כטענתה, ולהיפך שוכנעתי כי המערכת אופיינה הן עבור אימפרבה הישראלית והן עבור אימפרבה האמריקאית כטענת אימפרבה.

לטענת לביא נכון ליום 5.1.09 הייתה ברשות אימפרבה מערכת עובדת עם הסכמי עבודה לעובדים שאינם בארץ, לאור התחייבותה רק באשר לעובדי אימפרבה בחו"ל, כשאינה מכחישה כי לא הייתה מערכת המותאמת לעובדים בארץ.

ראשית, ניתן לראות כי במסגרת הצעתה מצוין כי נדרש תשלום נוסף עבור מערכת בשפה האנגלית, מכאן משתמע כאילו המערכת בעברית הינה הבסיס כשמתבקשת תוספת עבור התקנת המערכת אף באנגלית, כשלא הוכח אחרת ע"י לביא.

בעניין זה, העיד מר צור חזן (להלן:"מר חזן") ,אשר מכר את המערכת לאימפרבה, כי על אף וההחלטה אם לפתוח את המערכת לשימוש בשפות שונות הינה החלטה של הקונה והוא כאיש מכירות אינו יודע מהי החלטת הקונה, הגיוני כי חברה כמו אימפרבה אשר הינה חברה בינלאומית תדרוש לעשות שימוש במערכת הן בארץ והן בחו"ל.

כמו כן ניתן לראות כי החשבוניות מטעם לביא (נספחים ג' ד' ה' ו' לכתב התביעה) הוצאו לאימפרבה הישראלית.

בעניין זה, על אף ומר חזן לא ידע לענות על השאלה כיצד מתיישבת טענת לביא, כי השירות ניתן לאימפרבה האמריקאית שעה שהחשבוניות הוצאו לאימפרבה ישראל, העיד כי ההתקשרות הייתה מול אימפרבה ישראל עם מר סדן, כשהזמנת הרכש הגיעה ממחלקת הרכש של אימפרבה ישראל.

גם במסמך האפיון למערכת שנעשה ע"י לביא וצורף ע"י לביא עצמה ניתן לראות כי מדובר בעובדים הן מישראל והן מחו"ל. העובדה ששמותיהם נרשמו באנגלית אינה רלוונטית.

אף בתגובת לביא לבעיות שנתגלו במערכת (נספח 2 לכתב התביעה שכנגד) נכתב כי נמסר לאימפרבה הן מדריך למשתמש באנגלית והן מדריך למשתמש בעברית, אם אכן יה זה רק עבור עובדים מחו"ל מדוע נזקקה אימפרבה למשתמש בעברית?

משעומת מר עובד הררי (להלן :"מר הררי"), מדריך ומיישם בלביא, עם המסמכים בהם יש התייחסות הן לעובדים ישראלים והן לעובדים מחו"ל , מסמכים אשר אושרו על ידו בעדותו, העלה גרסה חדשה אשר לא הופיעה בתצהיריו ובכתבי טענותיה של לביא כי נקבעו לפרויקט שני שלבים כשהשלב הראשון היה מיועד לעובדים בחו"ל, גרסה אשר אין לקבלה (פרוטוקול דיון מיום 30.10.11 עמ' 15 שורות 1- 28).

גרסה זו הועלתה על ידו בשנית גם משעומת עם העובדה כי מספר העובדים שהיו בחו"ל אינו תואם את מספר העובדים כאמור בהצעה של לביא עצמה וכפי שעולה מיתר המסמכים, כשבעוד מר הררי אישר בעדותו כי היו כ-70 עובדים בחו"ל מיתר המסמכים עולה כי ההסכם בין לביא לאימפרבה היה התקנת המערכת עבור 200 עובדים (פרוטוקול דיון מיום 30.10.11 עמ' 16 שורות 11- 17).

מנגד מצאתי את עדותו של מר יוסי דגן, רו"ח אשר היה חשב אצל אימפרבה בתקופה הרלוונטית לתביעה, עקבית ,מהימנה ומתיישבת עם המסמכים אשר הובאו לפניי, כי הדרישה של אימפרבה מלכתחילה הייתה עבור מערכת נוכחות אחת גלובלית לכל עובדי אימפרבה הן ישראל והן בחו"ל.

מכאן כי שעה שאיני מקבלת את טענתה של לביא כי המערכת הייתה צריכה להיות שמישה רק עבור עובדים מחו"ל ואלו היו דרישות האפיון של אימפרבה , מכאן נובע כי לביא הפרה את ההסכם.

מעבר לאמור לעיל , לביא לא הוכיחה כי בוצעו על ידה פעולות אפיון של המערכת, כי הטמיעה את המערכת בפועל כי נעשו התקנות של יישומים שונים, וכי המערכת תפקדה אצל אימפרבה.

בניגוד לס' 12.4 לתצהירו של מר חזן כי לביא לא נכשלה בהתקנת המערכת ולא היה כל צורך לקנות מערכת חלופית שכן מערכת לביא עבדה בפועל, העיד בחקירתו הנגדית כי מעולם לא התקין את המערכת וכי מעולם לא ראה את המערכת עובדת באימפרבה בפועל .

עדותו אף מחזקת את טענת אימפרבה, כי המערכת לא עבדה בפועל משהעיד כי לאחר שמנהל היישום מר בועז מעדכן אותו על השלמת ההתקנה ועליית התוכנה לאוויר הוא מתקשר לקבל את חוות דעתו של הלקוח ע"מ לסגור את התהליך , כשבמקרה של אימפרבה זה לא קרה מאחר וההטמעה לא הגיעה ליום העלייה באוויר והוא לא קבל אף הודעה מבועז כי הוא יכול לעשות סגירת הליך.
מר הררי אישר בעדותו כי מר חזן לא קבל כל אישור שהמערכת עובדת, לאור פיצוץ ההסכם שהיה בין הצדדים עוד לפני שהמערכת הייתה אמורה לעלות לאוויר ביום ה-15.1.09.

בחקירתו הנגדית העיד מר הררי כי ביום 5.1.09 המערכת הייתה מותקנת אצל אימפרבה כשהיא עובדת, וכי כל שנשאר היה זה לעשות בדיקות ע"י אימפרבה שהמערכת תקינה ולעשות כיוונים אחרונים של המערכת להתאמה לסביבת העבודה של הלקוח. היה צריך לעשות התאמה של אחד הממשקים האינטרנט של סביבת העבודה של הלקוח.

מנגד העידה הגב' פרי כי כבר בשלב הבדיקות ראו כי המערכת אינה מגיבה כמצופה והתגלו בה הרבה מאד בעיות בסמוך להתקנה, בין היתר באיטיות המערכת עניין קריטי, ואי טעינת נתונים ,כפי שניתן אף להיווכח ממסמך רשימת הליקויים- נספח 2 לכתב התביעה שכנגד (להלן:"מסמך רשימת הליקויים") .
הגב' פרי הסבירה את אי תקינות המערכת באי ההתאמה בין הדרישות כפי שהוצגו ללביא לבין המערכת אשר בסופו של יום הוצגה לאימפרבה ע"י לביא , כשהפעולות שנדרשו היו חלק מהפעולות אשר נדרשה המערכת לבצע ולא היוו דרישות חדשות.

עיון במסמך רשימת הליקויים במסגרתו מצורפת תגובת לביא לליקויים, מגלה כי אכן לאחר התקנת המערכת נתגלו ליקויים רבים במערכת.

משנשאל מר הררי לעניין זה העיד בחקירתו הנגדית כי דובר על ליקויים בנושאים הקשורים לחוסר הבנה של האפליקציה, הקשורים לרצונות חדשים ודרישות חדשות של הלקוח, נושאים הקשורים להתאמות אחרונות המצריכים שיתוף פעולה של הלקוח, וביצוע פעולות על ידו כהכנסת הנתונים לשרת. עוד העיד כי הליקויים תוקנו עד ה-25.1.09 כשאין בידו כל מסמך אשר יעיד על התיקונים (פרוטוקול דיון מיום 30.10.11 עמ' 19 שורות 1- 25).

שעה שכאמור לעיל, לביא לא הוכיחה בפניי מה היו אפיונים הספציפיים אשר הוסכמו בין הצדדים אליהם היא התחייבה במסגרת התחייבותה להתקין מערכת תקינה אצל אימפרבה , שעה שלא הוכיחה כי המערכת אכן עבדה וכי דובר בליקויים שאינם משביתי שירות ואפשרו עבודה שוטפת של אימפרבה במערכת, שעה שלא הוכיחה כי אכן הליקויים תוקנו על ידה ולא צרפה כל מסמך אשר יעיד על תיקון הליקויים על ידה, שעה שלא הוכיחה כי אכן הוטלו על אימפרבה תפקידים מסוימים במסגרת מכירת המוצר והיא שגרמה לליקויים מסוימים, לא ניתן לקבל את עדותו של מר הררי כי אכן דובר על התאמות אחרונות כשהמערכת עבדה , וכי דובר בדרישות חדשות ורצונות חדשים של אימפרבה אשר הצריכו בקשה לפיתוח בתשלום נוסף שאינו במסגרת ההסכם.

חיזוק לדברים ניתן לקבל מתכתובת מייל אשר נערכה בין יורם סדן מאימפרבה לבין מר בועז ברנשטיין- מנהל היישום אצל לביא מיום 6.1.09 במסגרתה מלין מר סדן על המערכת וכותב כי נראה שהמערכת לא תהיה מוכנה בזמן בפעם השנייה.
בתגובה מייל מאת בועז ברנשטיין מיום 7.1.09 מר ברנשטיין אינו מתכחש לדברים אלא להיפך כותב כי הוא מצטער על תחושותיו הלא נעימות וכי הוא מקווה כי תחושות אלו ישתנו בהמשך, הוא אף מציע לקיים פגישה ע"מ לקדם את תהליך היישום (נספח 3 לתצהירה של עדי פרי מטעם אימפרבה).

בנוסף לביא לא צרפה כל מסמך, אשר יעיד כי המערכת אכן עבדה. מר הררי מלבד עמידה על טענה זו במסגרת עדותו , טען כי אין לו כל מסמך במסגרתו מישהו מטעמם טען כי המערכת אכן עבדה, (פרוטוקול דיון מיום 30.10.11 עמ' 20 שורות 4- 6).

לאור האמור לעיל, שעה שלא הוכח בפניי כי המערכת אכן עבדה והייתה תקינה למרות הליקויים הרבים , מסקנתי היא כי לביא היא אשר הפרה את ההסכם עם אימפרבה.

עוד אציין כי אין היגיון ברכישת מערכת חילופית ע"י אימפרבה יקרה יותר (ראה נספח 4 לתצהירה של הגב' פרי) , אם המערכת שנרכשה ואשר הינה זולה יותר פועלת כנדרש.

אציין כי לאור האמור לעיל, משסברתי כי ההסכם הופר ע"י לביא משלא הוכיחה, כי המערכת אכן עבדה אצל אימפרבה החל מיום 5.1.09 ובכלל , וכי הליקויים אכן תוקנו על ידה כטענתה, אין מקום להתייחס למועד קיום ההסכם אשר הוסכם בין הצדדים, ולטענות הצדדים בדבר תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשס"ח-2008 . למעלה מן הצורך אציין כי שוכנעתי כי היה על לביא להעלות מערכת תקינה עד לתאריך 15.1.09 (ראה לעניין זה נספח 1 לתצהירה של הגב' פרי, וכן עדותו של מר הררי לעניין זה).

התביעה שכנגד:

סבורני כי דין התביעה שכנגד להידחות על רוב מרכיביה .

אימפרבה בכתב התביעה שכנגד בקשה סעדים בגין שעות עבודתם של הגב' פרי ומר סדן , בגין תשלום יתר עבור המערכת החילופית שנקנתה – מערכת רפליקון, בגין תשלום חומרה מיותרת, ותשלום בגין חבילת שירות אחרת- מערכת "יומנט" שנרכשה ע"י אימפרבה ובגינה שלמה אימפרבה לטענתה תשלום מראש כשהשירות לא סופק במלואו ע"י לביא.

באשר לשעות עבודתם של מר פרי ומר סדן , שעות עבודתם לא הוכחו בפועל ואף חשב מטעם אימפרבה, מר יוסי דגן (להלן:"מר דגן") לא ידע לומר בעדותו מה היקף שעות עבודתם בגין הפרויקט הספציפי מושא התביעה דנא (פרוטוקול דיון מיום 17.1.13 עמ' 23 שורות 11- 14, עמ' 24 שורות 14- 19).
באשר לשעות עבודתו של יורם מר דגן אף העיד כי מר סדן הוא אשר העריך את השעות של עצמו, כשמר סדן עצמו לא הגיש כל תצהיר ולא נחקר בעניין זה.

כמו כן, כפי שעולה מעדותה של הגב' פרי לא ברור מדוע נתבקש דווקא שכר עבודה של אי אילו עובדים באימפרבה וכיצד הוערכו, שעה שמעדותה של הגב' פרי עולה כי לדוגמא שכר שעות עבודה של הגב' קורין אשר הגב' פרי העידה כי חלק ניכר מעבודת הטמעת התוכנה נעשתה על ידה לא נתבקשו וכי עבדו באימפרבה אנשים נוספים כאביב שוהם.

מעבר לכך, אציין כי איני סבורה כי בנסיבות העניין בהם דחיתי את תביעת לביא, יש מקום ליתן עבור מרכיב זה.

באשר לתשלום ביתר בגין מערכת רפליקון, איני סבורה כי שעה שאימפרבה רכשה תוכנה זו אשר לטענתה הינה יקרה מאד יש להטיל את פער המחירים על לביא. לא הייתה מניעה כי אימפרבה תרכוש מערכת באותו קנה מידה, מה גם כי לא הוכח בפניי כי דובר באותה המערכת ואילו צרכים ודרישות מלאה המערכת , שעה שלטענת אימפרבה דובר במערכת כה יקרה.

באשר לתשלום בגין חומרה מיותרת- אימפרבה לא הוכיחה כי החומרה אכן נקנתה עבור המערכת וכי עם כשלון התקנת המערכת ירדה החומרה לטמיון, טענות הטעונות הוכחה.

החזר בגין תשלום השירות עבור מערכת "יומנט"- בעניין זה טוענת אימפרבה כי התמיכה אשר ניתנה ע"י לביא בגין מערכת "יומנט", מערכת אחרת אותה רכשה מלביא, הופסקה טרם המועד שנקבע בהסכם, הוא יום 31.8.09 כששולם תשלום של 2,923 ₪ מראש בגין שירות זה.

ניתן לראות כי ביום 22.10.08 הוציא לביא חשבונית מס' 34921 (נספח 3 לכתב התביעה שכנגד) לאימפרבה עבור , שירות לתוכנה "יומנט" לתקופה החל מיום 1.9.08 ועד ליום 31.8.09.
לביא מודה בכתב ההגנה שכנגד כי השירות סופק על ידה עד לחודש יוני.

ניתן לראות כי ביום 15.7.09 הוצא מכתב בשם אימפרבה לאור הפסקת השירות.

משלא הוכח ע"י אימפרבה אחרת, ומשניתן לראות כי מכתב נקיטת ההליכים הינו מחודש יולי,ולאור הודאתה של לביא כי השירות ניתן עד לחודש יוני, הנני קובעת כי לביא תשלם לאימפרבה בגין הפסקת שירות לחודשים יולי- אוגוסט סך של 487 ₪ (תשלום היחסי).

סוף דבר


התביעה שהגישה לביא נגד אימפרבה, נדחית.
תביעה שכנגד שהגישה אימפרבה נגד לביא , מתקבלת רק לעניין טענתה בעניין הפסקת התמיכה למערכת יומנט, בגינה תשלם לביא לאימפרבה סך של 487 ₪ כולל הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אייני עושה צו להוצאות







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפת הסכם

  2. הסכם מוקדם

  3. הסכם פאושלי

  4. הסכם פרי פסו

  5. הסכם אספקת מלט

  6. הסכם לרוות דגים

  7. אכיפת הסכם קנייה

  8. שינוי הסכם העסקה

  9. אכיפת הסכם רוטציה

  10. הסכם הרשאה לתכנון

  11. הסכם לאספקת נעליים

  12. הסכם רכישת אקווריום

  13. אכיפת הסכם למכור נכס

  14. הסכם להזמנת מערכת מים

  15. תנאי מקפח בהסכם ניהול

  16. הסכם קונסיגנציה מסחרי

  17. הסכם פרסום עמודי תדמית

  18. הסכם הפצה לשנה אחת בלבד

  19. הסכם שימוש במבנים יבילים

  20. הסכם פרסום מודעות בעיתון

  21. סעיפים מקפחים בהסכם ניהול

  22. פיצוי בגין סיכול קיום הסכם

  23. תביעה בגין הסכם לפיתוח מוצר

  24. הסכם שירות למוצרי אלקטרוניקה

  25. הסכם למתן שירותי גביה ואכיפה

  26. דחיית טענת הסכם ניהול פיקטיבי

  27. הסכם למתן שירותי הסעות לישובים

  28. הסכם זיכיון לחיפוש נפט באפריקה

  29. הסכם העברת חובות וזכויות של חברה

  30. הסכם התחייבות למכור זכויות ב"עסק"

  31. הסכם רכישת דירה AS IS למעט בלאי סביר

  32. הסכם לספק לתובע ציוד מכאני להפעלת עסק

  33. הסכם אספקת מערכת לניהול בקרת נוכחות עובדים

  34. הסכם למתן שירותי תקשורת ויחסי ציבור לעירייה

  35. תביעות נגדיות שעניינן בנסיבות בהן הגיע לסיומו הסכם

  36. עיכוב בלתי סביר, בביצוע פעולות שונות במסגרת ביצוע ההסכם

  37. הסכם על פיצוי בגין אחוזי בקיעה הנמוכים מ-78% בהתאם לנוסחה

  38. נטען כי התמורה שסוכמה בין הצדדים עמדה על סכום שקלי ולא דולרי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון