עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד, כשהנסיעה היא לצרכי המעביד, קיים פטור מחובת שיפוי כלפי התובע. המחלוקת היא בשאלה מהו "רכב המעביד".

לדידו של התובע, כאשר עובד שנפגע בתאונת דרכים נהג ברכב שאינו רשום במשרד הרישוי על שמו של המעביד, עומדת לתובע זכות שיפוי לפי הסכם השיפוי. על כן, במקרה דנן, הואיל והרכב בו נסע הנפגע היה רשום על שמה של חברת יבוא ושיווק, ולא על שמה של חברת שירותי שדה, המעביד, זכאי התובע לשיפוי מאת הנתבעות.

לדידן של הנתבעות, מה שקובע הוא הבעלות הקניינית ברכב בו נהג הנפגע, ולא הרישום הפורמלי במשרד הרישוי. על כן, אם הבעלות הקניינית ברכב נתונה למעביד, פטורות הנתבעות מחובת השיפוי כלפי התובע, גם אם הרכב רשום במשרד הרישוי על שמו של צד ג'.

דיון והכרעה

ס' 4(א) להסכם השיפוי קובע:

"מוסכם בין הצדדים כי כאשר הנפגע, נפגע בתאונת עבודה כמשמעה בחוק והוא זכאי לגמלאות לפי פרק ג' לחוק, והחברה היא המבטחת של מעבידו- לא תהא החברה חייבת לפצות את המוסד".

במרוצת השנים התגלעו מחלוקות בענין אופן יישומו של ס' 4(א) להסכם השיפוי. נוהל בין הצדדים משא ומתן שהבשיל לכדי הסכמות, שהועלו על הכתב במכתב מיום 12.11.1990 (להלן: "מסמך ההבנות").
סעיף ג' למסמך ההבנות קובע:
"נפגע עובד בתאונת דרכים שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, תוך כדי נסיעתו – כנוהג או כנוסע – בין אם ברכב שלו, או ברכב המעביד, ובין אם ברכב שכור על ידו או ע"י המעביד, או עקב השימוש בו- כשלמעביד יש ענין בנסיעה זו והנסיעה היא לצרכי המעביד- אין ולא תהיה למוסד זכות שיבוב- והוא לא יגיש דרישות או תביעות שיבוב- מהמבטח של רכב המעביד, או מהמבטח של השימוש ברכב הפרטי, בגין הגמלאות לעובד שנפגע כאמור."

לדידי יש לפרש את הסכם השיפוי ומסמך ההבהרות כדרך שמפרשים כל חוזה.
חוזה מתפרש על פי כוונת הצדדים לו, ולא על יסוד האופן בו פורש בפסיקה דבר חקיקה כזה או אחר, גם אם הוא עוסק בסוגיות דומות.

הכלל הוא שחוזה מתפרש על פי המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים. בראש ובראשונה מתחקים אחר אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף, ואם זה אינו ברור, או אינו קיים, אזיי יתפרש החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית:

"כידוע, חוזה מתפרש על פי תכליתו, ותכלית זו היא בראש ובראשונה, התכלית הסובייקטיבית המבטאת את אומד דעתם של הצדדים לחוזה, לאמור: "המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים" ... אולם לעתים נתקלים אנו בקשיים לאתר את אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, ואז נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות ללמוד באמצעותה על ה"המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים", וממנה מנסים להקיש למקרה המסוים העומד לדיון" (ע"א 5483/02 שיכון עובדים בע"מ ואח' נ' עיריית חולון").

ראה גם ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' סונול בע"מ:

"... ובהעדר נתונים כדי לעמוד על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות לאתר את "המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים". במסגרת זו נבדקת, בין היתר, תכליתו העסקית-כלכלית של החוזה...".

להוכחת אומד דעתם הסובייקטיבי של בעלי הדין, לא מצאתי תימוכין לעמדה שבמהלך ניהול המשא ומתן הסכימו הצדדים כי הרישום במשרד הרישוי הוא שיחתוך את שאלת הבעלות ברכב.

מסיבה כזו או אחרת, הצדדים כלל לא נתנו דעתם לשאלה כיצד תיבחן שאלת הבעלות ברכב- האם לפי הרישום במשרד הרישוי, אן בדרך אחרת כלשהי. ממילא, לא ניתן לייחס להם אומד דעת סובייקטיבי כזה או אחר בנושא שעליו כלל לא נתנו את דעתם. העובדה שבדיעבד התובע טוען כי אומד דעתו הסובייקטיבי היה שרק הרישום במשרד הרישוי הוא הקובע, אינה משנה דבר. חוזה נבחן לפי אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים בעת כריתתו, ולא לפי אומד דעת סובייקטיבי של בעל דין אחד, שבא לעולם בדיעבד, לאחר שמתגלעת מחלוקת לגבי האופן בו יש לפרש את החוזה.
הנתבעות טענו כי כוונת הצדדים במונח "בעלות" היא לבעלות במובנה המקובל, ומעולם לא התכוונו הצדדים רק לבעלות הרשומה במשרד הרישוי.

משקבעתי שהצדדים כלל לא נתנו דעתם לשאלה כיצד תיבחן שאלת הבעלות ברכב- האם לפי הרישום במשרד הרישוי, או בדרך אחרת כלשהי, ולא ניתן לייחס להם אומד דעת סובייקטיבי כזה או אחר בנושא יש להתחקות אחר תכליתו האובייקטיבית של החוזה:

"אכן, לעתים אין בידנו לגבש את אומד דעתם של הצדדים. יש לזכור תמיד כי אומד הדעת הרלוואנטי אינו אומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף לשניהם או לפחות כוונה (סובייקטיבית) של אחד הצדדים, אשר הצד השני מודע לה ויודע כי היא הבסיס להבנת החוזה על-ידי הצד האחר..." ואולם "...אם אומד הדעת (הסובייקטיבי) של אחד הצדדים שונה מזה של הצד השני, אין כל אפשרות לגבש אומד דעת סובייקטיבי משותף. החוזה יפורש במקרה זה... על-פי תכליתו האובייקטיבית... המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" ... אכן, "התכלית הסובייקטיבית היא התכלית הריאלית המשותפת שהייתה בפועל לצדדים לחוזה. לעומתה, התכלית האובייקטיבית הינה התכלית ההיפותטית שהייתה לצדדים, אילו פעלו כאנשים סבירים והוגנים" .
(ע"א 898/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גניה חזן (2004) ) .

אין איפוא מנוס אלא לנסות לאתר את המטרות והאינטרסים שחוזים מסוגם של הסכם השיפוי ומסמך ההבנות נועדו להגשים. ראה דבריו של השופט ברנר בת.א. (ת"א) 55092/05 בטוח לאומי סניף תל אביב נ' אבנר אגוד בע"מ חברה לבטוח (2007).

כפי שציין השופט ברנר באותה פרשה, קיימת מחלוקת פוסקים בשאלה האם כאשר הצדדים להסכם השיפוי ומסמך ההבנות קבעו פטור מחובת שיפוי במקרה שבו תאונת הדרכים התרחשה בעת שהנפגע נהג ברכב המעביד, הם התכוונו לבעלות קניינית של המעביד או שמא לבעלות הרשומה במשרד הרישוי. שני שופטים מקבלים את עמדתו של התובע, וסבורים כי מה שקובע הוא הרישום במשרד הרישוי (כב' השופטים צבי כספי ורחל ערקובי, בגדרם של ת.א. 53337/05 ות.א. 52492/05,), ורובם מקבלים את עמדתן של הנתבעות, וסבורים כי המבחן הוא של בעלות מהותית, לפי דיני הקניין. כב' השופטת בלהה כהנא (ראה ת.א. (י-ם) 7780/02,. פסק הדין אושר על ידי בית המשפט המחוזי בע"א (י-ם) 5551/04); כב' השופט דוד מינץ (ראה ת.א. (י-ם) 7718/05, ת.א. (י-ם) 5972/04 ות.א. (י-ם) 14118/04); וכב' השופט רם וינוגרד (ראה ת.א. (י-ם) 7645/04 ).

דעתי כדעת האחרונים וכפי שעולה מרע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. אינני סבור כי הצדדים למסמך ההבהרות התכוונו שרכב בבעלות המעביד הוא אך ורק רכב הרשום במשרד הרישוי על שמו של המעביד. הצדדים השתמשו במונח הכללי "רכב המעביד", ובסעיף ד' למסמך ההבהרות הגדירו כי פירושו של מונח זה הוא "רכב בבעלות המעביד או רכב שכור ע"י המעביד הנהוג בידו או בידי עובדו". הצדדים לא הגדירו את המונח "רכב בבעלות המעביד", וממילא לא קבעו כי הבעלות תיבחן אך ורק על פי רישומי משרד הרישוי. חזקה על מנסחי מסמך ההבהרות, יועצים משפטיים של הצדדים הנוגעים בדבר, שאם אכן הכוונה היתה לבעלות לפי רישומי משרד הרישוי, היו נותנים ביטוי מפורש לכוונה זו, כגון באמצעות שימוש במילים "רכב הרשום על שם המעביד", ולא מסתפקים במונח הכללי יותר של "רכב בבעלות המעביד". מכאן שדרך הפרשנות המוצעת על ידי התובע אינה נתמכת בלשונו של מסמך ההבהרות.

אכן, מילות החוזה אינן חזות הכל: "מלאכת הפירוש נועדה לברר את כוונתם האמיתית של הצדדים לחוזה. התחקות אחר כוונה זו, תוך השתחררות מעול הפירוש המילולי, עולה בקנה אחד עם עיקרון תום הלב" (ע"א 1395/91 וינוגרד נ. ידיד, פ"ד מז(3) 793, 800). עם זאת, איני רואה כיצד ניתן לייחס לצדדים כוונה לבחון את הבעלות אך ורק על פי המבחן הטכני הצר של הרישום הפורמלי במשרד הרישוי, משום שדבר זה עלול לגרום עיוותים קשים, כשקיים תכנון מס.
אין זה מתקבל על הדעת כי במקרה שבו קיימות חברות אחיות, העוסקות באותו תחום עיסוק ונשלטות על ידי אותו גורם, ועובד המועסק על ידי חברה אחת, נפגע בעת שנהג ברכב הרשום על שמה של החברה השניה, תחול חובת שיפוי כאילו המדובר ב"גורם זר" לגמרי.

חיזוק למסקנה לפיה הצדדים למסמך ההבנות לא התכוונו שהבעלות תיקבע אך ורק לפי הרישום הפורמלי במשרד הרישוי, ניתן למצוא בסעיף ד' למסמך ההבהרות, הקובע:

"בכל מקום בו נאמר במסמך זה לעיל ב"רכב המעביד" או ב"רכב מעבידו", או במבטחו, פירושו- רכב בבעלות המעביד, או רכב שכור ע"י המעביד הנהוג בידו או בידי עובדו".

משמע, הכוונה היתה להחיל את הפטור גם כאשר הרכב כלל איננו בבעלותו של המעביד, ובלבד שהוא משמש את המעביד. מכאן שאין הכרח שהרכב יהיה בבעלותו של המעביד על מנת שחברת הביטוח תהא פטורה מחובת שיפוי. הפטור יחול גם כאשר מדובר ברכב שהמעביד שכר. אין איפוא כל הגיון להחמיר דווקא בנושא הבעלות, כאשר הצדדים להסכם החילו את הפטור גם על זיקה פחותה יותר, לאמור, זיקת השכירות. במילים אחרות, אין כל הגיון להניח כי בעוד שהצדדים התכוונו שהפטור יחול גם כאשר המעביד כלל איננו הבעלים של הרכב, כמו במקרה של רכב שכור, הרי דווקא כאשר הבעלות הקניינית היא של המעביד, אך לא הרישום הפורמלי במשרד הרישוי, קרי, זיקתו הקניינית של המעביד לרכב גדולה יותר מאשר במקרה של רכב שכור, דווקא אז הפטור לא יחול. והרי קל וחומר שאם הצדדים הסכימו להחיל את הפטור גם כאשר המעביד הוא אך ורק השוכר של הרכב, יש להחילו כאשר המעביד הוא בעל זכות הבעלות הקניינית, אף אם זכותו זו אינה משתקפת ברישום במשרד הרישוי. מדובר איפוא בהסדר מהותי שתכליתו לפטור את מבטח הרכב מחבות כלפי התובע כאשר הרכב שימש את המעביד והנפגע במסגרת העבודה, תהא הבעלות הפורמלית בו אשר תהא, ולא בהסדר טכני הנותן תוקף מכריע לרישום במשרד הרישוי.

גם סעיף ג' למסמך ההבנות מעיד כי הצדדים להסכם לא ייחסו חשיבות רבה לשאלת הבעלות ברכב בו ארעה התאונה, ובלבד שלמעביד היה ענין בנסיעה והיא היתה לצרכיו. על כן, נקבע כי גם אם הבעלות ברכב היא של העובד, ולא של המעביד, לא תהא לתובע זכות שיבוב כלפי חברת הביטוח. הוא הדין כאשר העובד אפילו אינו הבעלים של הרכב, אלא מדובר ברכב שהעובד שכר. מכאן שהדגש מבחינתם של הצדדים למסמך ההבנות היה הענין שיש למעביד בנסיעה במהלכה התרחשה התאונה, ולא זהותו של בעל הרכב. לדידם, כאשר למעביד היה ענין בנסיעה והיא בוצעה לצרכיו, התובע לא יוכל לדרוש שיפוי מחברת הביטוח המבטחת את הרכב, גם כאשר הרכב כלל אינו שייך למעביד, אלא מדובר ברכב של העובד או רכב השכרה ששכר העובד. אין איפוא כל הגיון ליתן למונח "רכב המעביד" פירוש דווקני וצר, כפי שמוצע על ידי התובע.

מקובלת עלי טענת התובע לפיה , אחת מתכליותיו של הסכם השיפוי היא לקבוע מנגנון פשוט, שימנע ככל האפשר התדיינויות משפטיות בין הצדדים. עם זאת, אין לייחס לצדדים כוונה להימנע בכל מחיר מעריכת ברור עובדתי במקרים שאינם שגרתיים.
כאשר הניסיון למנוע התדיינויות, בשם עקרון היעילות והפשטות, גורם לעיוות תכליתו של ההסכם או לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, אין מנוס לעתים מעריכת ברור עובדתי פרטני. אגב, ברור כזה לא חייב להעשות במסגרת הליך משפטי, ועם קצת רצון טוב מצד הצדדים עצמם, הם יכולים להגיע בעצמם להסכמה באשר לזהותו של בעל הרכב מן הבחינה הקניינית, ברוח תכליתו של הסכם השיפוי ומסמך ההבנות, מבלי להיזקק לתביעות משפטיות. אם ינהגו כך, תושג התכלית של מניעת התדיינויות משפטיות גם כאשר יופעל מבחן הבעלות המהותית. מכל מקום, אין מדובר בדרך כלל בברור כה מורכב, והמקרה שבפניי יוכיח, שכן על פי מבחן השכל הישר וההגיון, ניתן בדרך כלל להשיב בנקל על השאלה האם המעביד הוא הבעלים האמיתי של הרכב.

גם יישומו של עקרון תום הלב מוביל למסקנה לפיה המבחן הקובע לענין מסמך ההבנות הוא הבעלות המהותית, ולא הרישום הטכני במשרד הרישוי. כפי שנפסק בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) פ"ד מט(2), 265 ,עמ' 281-282:

"עקרון מרכזי בתחום המשפט האזרחי בכלל, ובדיני החוזים בפרט, הוא עקרון תום הלב. ... אחד מהיבטיו של עקרון תום הלב הוא כי חוזה יש לפרש בתום לב ... תכלית החוזה היא גם תכליתו האובייקטיבית. זו נקבעת, בין השאר, על-פי עקרון תום הלב. ... פרשנות חוזה בתום לב משמעותה מתן מובן לחוזה העולה בקנה אחד עם כוונתם המשותפת של שני הצדדים."

עמדה פרשנית, לפיה גם כאשר כל הזיקות הרלבנטיות מלמדות כי הרכב המעורב בתאונה שייך למעביד, תחוייב חברת הביטוח לשפות את התובע לפי הסכם השיפוי ומסמך ההבנות רק משום שמסיבה זו או אחרת הרכב רשום במשרד הרישוי על שמו של צד ג', כגון, שמה של חברת אחות אשר רשומה על שם אותו בעל מניות, והבעלים זהים, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב.
יתרה מזה, סביר להניח כי לו "טרדן מתערב" היה שואל את בעלי הדין, עובר לכריתת הסכם השיפוי ומסמך ההבנות, האם במקרה כזה חלה חובת שיפוי אם לאו, הם היו משיבים כי אין חובת שיפוי, שהרי אין זה מתקבל כלל על הדעת שרכב הרשום במשרד הרישוי על שמה של חברה אחות, לא ייחשב כרכב המעביד לצורך ההסכם, רק משום שהמעביד הוא החברה שמנפיקה תלוש שכר, ולא החברה האחות (על ההיזקקות לרצון ההיפותטי של הצדדים, כאשר לא קיים אומד דעת סובייקטיבי משותף, עמד בית המשפט העליון בע"א 898/03 בנק לאומי שנזכר לעיל).

הרציונל העומד בבסיס הפטור מחובת שיפוי כאשר התאונה מתרחשת ברכב המעביד הוא שמעביד פטור מתשלום פיצויים עקב תאונת עבודה בגין עובדים שבעדם שולמו דמי ביטוח לאומי. חברת הביטוח המבטחת את המעביד באה בנעליו ולכן אף היא נהנית מהפטור האמור (ראה ס' 4(א) להסכם השיפוי). רציונל זה ממשיך להתקיים גם כאשר לא קיימת זהות בין המעביד לבין הבעלים הרשום של הרכב, ובלבד שברור ונעלה מכל ספק כי מבחינה מהותית, הרכב שימש לצרכי העבודה.

סיכומו של דבר, יש לקבל את עמדתן הפרשנית של הנתבעות, לפיה מבחן הבעלות לענין זיהוי "רכב המעביד" הוא מבחן מהותי, ולא מבחן טכני צר של הרישום במשרד הרישוי.

על רקע מסקנה פרשנית זו, נבחן את השאלה מיהו הבעלים האמיתי של הרכב בו נסע הנפגע בעת שהתרחשה התאונה נשוא התביעה- האם חברת יבוא ושיווק, הבעלים הרשום, או שמא חברת שירותי שדה, מעבדתו של הנפגע.

בעניין זה זומן לעדות מר יחיעם קליין, הבעלים הרשום של הרכב, ומי ששימש כמנכ"ל של שתי החברות, והיה בעל המניות היחידי של שתי החברות.

מר קלין העיד באופן ברור, מפורש ונחרץ כי למרות שהרכב היה רשום על שם יבוא ושיווק, הוא שימש לחברת שירותי שדה, וחברת יבוא ושיווק נועדה לצרכי מס בלבד. (ראה עמוד 4 לפרוטוקול שורות 18-31 וכן עמוד 5, שורות 1-6):

"ש. ספר במה עסקה מה היה העיסוק של חב' יחיעם יבוא ושיווק חלקים בע"מ (חב' יחיעם שירותי שדה בע"מ תקרא כעת כשרותי שדה, וחב' יחיעם יבוא ושיווק חלקים בע"מ תקרא יבוא ושיווק).
ת. עניתי על השאלה. חברה הראשונה היא חב' יחיעם שירותי שדה היא נותנת שרותים למלגזות, והחברה השניה זו חב' יחיעם יבוא ושיווק, חב' המייבאת חלקי חילוף מחו"ל.
ש. מי היה המנהל בפועל של החברות?
ת. אני.
ש. תוכל לתאר מה מערכת היחסים בין שתי החברות מבחינה כלכלית, איך זה עבד מבחינת ניהול?
ת. היו רשומים פנימיים זה כמעט התנהל תחת תיק אחד, אצל רו"ח חוץ מהעברות פנימיות של כספים שזה חייב להיות עפ"י חוק, כל השאר התנהלו שתי החברות כמקשה אחת.
ש. לחברות שלך היו נכסים?
ת. יש מלגזות, מכוניות.
ש. הכל נכון ל- 03, תוכל לומר על שם מי היו רשומים הנכסים?
ת. חלקם היו רשומים על יחיעם שירותי שדה בע"מ וחלקם היו רשומים על שם יחיעם יבוא ושיווק.
ש. תוכל להסביר למה רשמת חלק ע לשם חברה אחת וחלק על שם חברה אחרת?
ת. זה היה המנה"ח ורו"ח בזמנו שהיה כפוף אליו לצורכי מס בלבד.
ש. בלבד ולא מה?
ת. אין לי מושג איני מבין בזה.
כמו כן, העיד מר קליין כי כל העובדים של חברת שירותי שדה השתמשו ברכבים של שתי החברות (ראה עמוד 5 לפרוטוקול שורות 12-17)
ש. אמרת לנו שלא היו לה עובדים, ספר מי תפעל הרכבים מה עשו איתם ?
ת. ברכבים השתמשו לצורכי השירות של יחיעם שירותי שדה בע"מ והעובדים ביחיעם שירותי שדה בע"מ.
ש. מי נהג ברכבים אלה באופן קבוע?
ת. לא היה משהו קבוע כל יום והיום שלו, באופן קבוע זה העובדים של יחיעם שירותי שדה בע"מ מן הסתם לא היו אחרים."

התובע בסיכומיו מנסה, בלא הצלחה, לקעקע את עדותו של "מר מנחם קליין" (לא מצאתי עד כזה בתיק ...). ולהצביע על פירכות כאלה ואחרות בדבריו של העד. כנראה שהמדובר במר יחיעם קליין שהוא עד נטול פניות, שאין לו כל אינטרס בתוצאות המשפט וממילא עדותו אינה מוטה לטובתו של צד זה או אחר. הוא העיד לפי תומו ועל פי מיטב זכרונו, בשים לב לשנים הרבות שחלפו מאז התרחשה התאונה, ועדותו היתה קוהרנטית ומהימנה עליי. מעדותו הנחרצת עולה כי הרכב בו נסע הנפגע, ואשר היה רשום על שמה של יבוא ושיווק, היה למעשה בבעלותה של שירותי שדה. מר קליין הסביר כי הרכבים שהיו רשומים על שמה של יבוא ושיווק, שימשו לשתי החברות, וכי חברת יבוא ושיווק נועדה רק לצרכי מס ותו לא. אין מקום להסיק מכאן, כפי שמציע התובע בסיכומיו, כי רכב שנרשם על שמה של יבוא ושיווק ולא על שמה של שירותי שדה, שייך רק לשירותי שדה.

סיכומו של דבר, מעדותו של מר קליין יחיעם עולה באופן ברור כי הרכב שבו נסע הנפגע בעת שהתרחשה התאונה, היה בבעלותה של שירותי שדה, למרות שהיה רשום במשרד הרישוי על שמה של יבוא ושיווק.
אין המדובר כלל ועיקר בהרמת מסך ההתאגדות אלא בנסיון להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, בשאלה מיהו "מעביד" לצרכי הסכם השיפוי: האם הכוונה היא אך ורק למי שמשלם לעובד את שכרו, או שמא גם לנושא משרה במעביד, שהעובד כפוף אליו.

סוף דבר, הואיל והתאונה נשוא התביעה התרחשה כאשר הנפגע נסע ברכב שהיה בבעלותה של חברת יבוא ושיווק, והואיל ושירותי שדה הייתה המעביד של הנפגע, פטורות הנתבעות מחובת השיפוי כלפי התובע, בהתאם לסעיף ג' למסמך ההבהרות, ודין התביעה להדחות.

אשר על כן, התביעה נדחית. בשים לב להיקף הכספי הגבוה של התביעה, התובע ישלם לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון