השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכר ניזוק על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכרו של ניזוק נקבע על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס), וכולל גם את שכרם של עובדים זרים ושל עובדי השטחים (להלן – השכר הממוצע במשק; ע"א 267/12 סרגי דוידנקו נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, תק-על 2012(3), 146).
עם זאת, על פי אותה פסיקה שכר זה צריך להקבע נכון למועד מתן פסק הדין בערכאה המבררת. קביעה זו טומנת בחובה את חובתו של בית המשפט לבחון עצמאית מהו גובה השכר במועד הרלוונטי.

על פי פרסומי הלמ"ס (המחייבים), נכון ל 20/11/13 שיעור השכר הממוצע במשק עמד על 9,056 ₪ ברוטו (ולא 8,828 ₪ כפי שנטען בטעות על ידי הצדדים; ראה לוח 4.1 בטבלאות השכר המופיעות במאגר הנתונים באתר האינטרנט של הלמ"ס).
שיעור השכר הממוצע במשק נכון ליום פסק הדין הינו 8,974 ₪ ועל בסיסו ייפסק הפיצוי המגיע לתובעים.

5.2 בנוסף, המנוח היה תושב העיר עכו ועל כן היה זכאי להנחת ישוב ספר (על פי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ונתוני רשות המיסים - במועד הפטירה הנחה בשיעור 13% וכיום 12%; ראה תלושי השכר של המנוח אשר צורפו לתיק). על פי הנתונים הנזכרים בדבר שיעור ההנחה הניתנת לישוב עכו (באחוזים וכן תקרת ההנחה השנתית והחודשית בש"ח), המנוח היה פטור מתשלום מס הכנסה על הכנסה בשיעור השכר הממוצע במשק, שכרו היה נמוך משכר זה.

על פי הפסיקה, חישוב הפיצוי לניזוק חסר תלויים ייערך על בסיס המצב הקיים והידוע טרם התאונה. לדוגמה – מקום בו מדובר בקטין או רווק חסר תלויים, יובא בחשבון מס הכנסה המנוכה ממשכורתו של רווק, וכן פסיקת פיצוי לפי מצב משפחתי קיים של הניזוק ואשר אינה מושפעת מקיומה של משפחה רעיונית (ראה - ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חב' לביטוח בע"מ, פ"ד סא(1) 325 (2006)).
אם כן - בשים לב לנתוני המנוח בענייננו, אין לנכות מס הכנסה בעת חישוב הפיצוי בגין הפסדי השכר.

5.3 אשר לסמכות בית המשפט לסטות מהסדר דיוני שהושג בין הצדדים – בפסיקה רלוונטית נקבע כי בהסכמת הצדדים להסדר דיוני אין כדי לכבול את יכולתו של בית המשפט לסטות מן ההסדר וראוי להעדיף את שיקולי עשיית הצדק על פני ההתחשבות בהסדר הדיוני (ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית נ' הסתדרות נשים ציוניות הדסה, פ"ד נג(3) 45; ע"א 4384/90 שמעון ואתורי נ' בית החולים, פ"ד נא(2), 171).

בשים לב לכך שהנתונים המפורטים לעיל (שיעור השכר הממוצע במשק וניכויי המס) אשר צוינו בהסכמה הדיונית, הינם שגויים, וכן נוכח הנזכר בשורות 29-30 לסעיף 5.1 - שוכנעתי כי יש מקום לסטות מההסכמה הדיונית (לעניין נתונים אלה בלבד), ולבסס את החישוב בראש הנזק של הפסדי ההשתכרות לעבר ולעתיד על בסיס הנתונים הנכונים אשר ישקפו את הפיצוי הנכון לו זכאים התובעים.

עוד יצוין בהקשר זה, כי כמסתבר, נוכח טיעוני הצדדים בעל פה בהעדרי - ההסכמה הדיונית בין הצדדים לא קיבלה תוקף של החלטה.


6. חישוב תביעת העיזבון –

6.1 קיצור תוחלת חיים –
כמוסכם בין הצדדים, לפי תקנה מספר 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו - 1976, זכאי עזבון המנוח, אשר מותו נגרם בתאונת דרכים, ל- 25% מסכום הפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק.
סך הפיצוי משוערך (מיום התאונה) הינו 46,000 ₪ (מעוגל), נכון להיום.

6.2 הוצאות לוויה וקבורה –
כמוסכם בין הצדדים – סך של 10,000 ₪, נכון להיום.

6.3 אבדן השתכרות בשנים האבודות –
על פי ההסכמות בין הצדדים, אין מחלוקת כי יש לערוך את החישוב בענייננו על פי החזקה שנקבעה בהלכת פינץ' (ע"א 10990/05 דוד פינץ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006(2), 199), לפיה שיעור החיסכון שנקבע למנוח רווק צעיר וחסר תלויים, הינו 30% משיעור ההשתכרות.

אשר למחלוקת בעניין בסיס השכר לפיצוי בגין הפסדי העבר - יש לקבל את טענת ב"כ הנתבעים ולקבוע את בסיס השכר לעבר על 7,500 ₪ נטו (המנוח השתכר סך של 7,000 ₪ ברוטו לערך לפני התאונה), ולא להתבסס על השכר הממוצע במשק (ע"א 4772/02 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' גיל צי'בוטארו, תק-על 2009(4), 3023; ע"א 8621/09 המאגר הישראלי לביטוחי רכב - "הפול" ואח' נ' סאלח ניזאר, תק-על 2011(3), 4301; ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא(1) 325 (2006)).

6.4 נוכח האמור לעיל, להלן חישוב הנזק בראש נזק זה, על פי הנתונים הנכונים בתיק (שכר ממוצע במשק נכון להיום – 8,974 ₪, ללא ניכויי מס):

חישוב לעבר –
30% *47 חודשים * 7,500 ₪ ובתוספת ריבית מאמצע התקופה = 109,000 ₪.
חישוב לעתיד -
30% *שכר של 8,974 ₪ (השכר הממוצע במשק ללא ניכוי מס) ובהיוון מתאים = 762,000 ₪.

סך הפיצוי בראשי הנזק עבר ועתיד – 871,000 ₪.

6.5 הפסדי פנסיה –
לגבי המקרה של מנוח צעיר, רווק, חסר תלויים, הנמצא בתחילת דרכו המקצועית (כבענייננו), אין מקום לפסוק הפסד לעיזבון המנוח בגין הפסדי הפנסיה, כיון שפסיקת פיצוי לפי השכר הממוצע במשק מגלמת בתוכה הפסד זה.
חישוב הפסד השכר לעתיד, "המתמשך לאורך שנים רבות, משקלל את מכלול הנתונים המשתנים לאורך תוחלת חייו של אדם, כמו גם את הנתונים המשתנים בין אדם לאדם: תקופת הכשרה לעבודה, תקופת עבודה עם הפסקות מסוימות, התקדמות בעבודה, צבירת חסכון לקראת יצירת קרן פנסיה, ועוד כיוצא באלה. התוצאה המתקבלת מציעה פיצוי הולם לכלל הפסדי ההשתכרות של קטין לרבות הפסדי הפנסיה. שומה זו יאה היא גם לגבי מי שאינו קטין אך בשל גילו או בשל סיבות אחרות, טרם נוצרה לו "היסטוריה" אישית ותעסוקתית המאפשרת שומה אינדיבידואלית" (ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חב' לביטוח בע"מ, פ"ד סא(1) 325 (2006); ת"א (נצרת) 92/08 עיזבון המנוח סאמח אבו שקארה ז"ל נ' סאמח סואעד ואח', תק-מח 2011(1), 30065).
אשר על כן, לא ייפסק פיצוי בגין ראש נזק זה.

6.6 נוכח ההסכמה הדיונית המגדרת המחלוקות וההסכמות בין הצדדים, נדחית תביעת תובעת 2 כתלויה ובגין ראש הנזק של אובדן שרותי בן.
בכל מקרה יצוין, כי נושאים אלה נזנחו בעדות תובעת 2 ובסיכומי ב"כ התובעים, ובכל מקרה יש לדחותם בהעדר ראשית ראיה להוכחתם.

6.7 סך הפיצוי המגיע לעיזבון – 927,000 ₪.

7. תביעת אם המנוח כנפגעת משנית –
על מנת להפצות בפיצוי בראש נזק זה על התובעת לעמוד בתנאי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87, 452, ע"א 80/88 אלסוחה נ' דהאן, פ"ד מ"ד(3) 397), שכן היא נפגעת משנית הטוענת לנזק נפשי. כזכור, הציבה הלכה זו ארבעה תנאים לפיצוי נפגע משני, שניזוק בעקיפין מעוולה שגרמה במישרין נזק לאדם אחר, בגין פגיעה נפשית שסבל כתוצאה ממנה.
ארבעת התנאים, כפי שפותחו בפסיקה:
תנאי ראשון – ככלל, הניזוק המשני הינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הניזוק העיקרי. תנאי שני - על הניזוק המשני, ככלל, להתרשם בעצמו מן האירוע, אולם לא נשללה על הסף זכותו של קרוב שהתרשם מן האירוע מכלי שני ונזקו היה צפוי בנסיבות העניין.
תנאי שלישי - הדרישה של קרבה במקום ובזמן בין היווצרות נזקו של הניזוק המשני לבין הפגיעה בניזוק העיקרי. דרישה זו זכתה לפירוש גמיש. נקבע שאין לשלול את האפשרות שנזק שהתהווה הרחק מזירת האירוע, בחלוף זמן, או כתוצאה מחשיפה מתמשכת להבדיל מהלם מיידי, יהא גם הוא בר-פיצוי (קרבה סיבתית).
תנאי רביעי - נדרשת פגיעה נפשית חמורה, אשר עולה כדי מחלת נפש (פסיכוזיס) או הפרעת נפש (נוירוזיס) שיש בהן משום נכות ניכרת (לעניין התנאי הרביעי ראה - ע"א 4446/90 אליהו חברה לביטוח נ' ברנע (לא פורסם); רע"א 5803/95 ציון נ' צח, פ"ד נא(2) 267; ע"א 7836/95 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' עזבון המנוחה קרן (און) תמי ז"ל, פ"ד נב(3) 199; ע"א 6431/96 בר זאב נ' ג'ומעה, פ"ד נב(3) 557, 575-573; ע"א 6720/99 פרפרה נ' גולדו, תק-על 2005(3) 2525, 2534; ע"א 5664/98 ד"ר קאושנסקי נ' מלול, תק-על 2000(3) 408, 410; ע"א 754/05 לבנה לוי ואח' נ' מרכז רפואי שערי צדק, תק-על 2007(2), 4563).

הנוקשה מבין תנאי הזכאות, הוא התנאי הרביעי הנוגע לעוצמת הנזק וטיבו. בעוד כללי הקירבה השונים המוצעים בפרשת אלסוחה מאופיינים בגמישות מסוימת, המאפשרת הרחבה של חוג הזכאים, הרי שהתנאי לעניין עוצמת הנזק, ככל שמדובר בנזק נפשי, פורש באורח נוקשה ודוגמאטי.

בעניינו, על פי סיכומי ב"כ הצדדים, אין מחלוקת באשר להתקיימות 3 התנאים הראשונים.
אשר לתנאי הרביעי – בעניין זה שוכנעתי לקבל את טענת ב"כ הנתבעים ולקבוע כי התנאי הרביעי לא מתקיים בענייננו.
כפי שנקבע בפסיקה, אין די בפגיעה נפשית הפוקדת כל מי שאיבד בן משפחה מדרגה ראשונה. על התובעת להוכיח פגיעה נפשית חמורה שאינה טבעית לאירוע הטראגי נשוא התביעה. הפסיקה טרם הכירה כנפגע משני הזכאי לפיצוי מי שנקבעה לו נכות נפשית בשיעור של 15% ומטה (לסקירת הפסיקה בענין זה ראה גם ע"א (נצרת) 1479-05-11 אשר אוזכר בסיכומי הנתבעים).
ב"כ התובעים טוענת כי יש לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת הינה בשיעור של 25% ועל כן יש לראות בה כמי שעומדת בתנאי הרביעי הנ"ל, אולם נוכח העובדות והראיות שהובאו בתיק יש לדחות טענה זו:
המומחית קבעה נכות רפואית בשיעור 10% (בגין תגובת אבל עם סימפטומים דיכאוניים), ובנוסף כי לא מצאה בתובעת "סימפטומים פסיכוטיים או של דכאון מג'ורי"; המומחית לא זומנה על ידי ב"כ התובעים לעדות ועל כן יש לקבוע כי קביעות המומחית לעניין שיעור הנכות ומהות הפגיעה לא נסתרו;
גם תפקוד התובעת לאחר התאונה ופטירת המנוח מלמד כי היא חזרה לעבודתה כ-3 חודשים לאחר התאונה; נכנסה להריון ב 04/2010 (כ-3 חודשים לאחר התאונה) ומאז התאונה ילדה 2 ילדים; הוצגו תעודות אי כושר בגין 34 יום בלבד; הוצגו מסמכים רפואיים לפיהם "בולט שיפור ניכר במצבה" ועוד.
בנוסף, אין להקיש לענייננו מפסק הדין עליו מסתמכת ב"כ התובעים לפיו נפגע משני הוכר כעומד בתנאי הלכת אלסוחה על אף שמומחה מטעם בית המשפט קבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בלבד (ת"א (תל-אביב-יפו) 1519/05 עזבון המנוח מיכאל פרידלנדר ז"ל ואח' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, אשר צורף לתחשיב התובעים ו). בתיק זה נחקר המומחה, בית המשפט לא קיבל מסקנותיו (בהתבסס, בין היתר, על העובדות והראיות הנוספות שהובאו) וקבע לנפגע נכות רפואית של 25% (ומכאן אף נכות תפקודית בשיעור דומה).

אין בקביעותיי הנזכרות כדי לעמעם אף במעט את אובדנה הטראגי של התובעת והתמודדותה עם המציאות הקשה הנדרשת ממנה עקב הצורך להמשיך בחייה בצל אובדן בנה.
אולם מבחינה משפטית - אין מצבה של התובעת עונה על התנאי הרביעי (פגיעה נפשית חמורה המתבטאת באחוזי נכות של 15% ומעלה) הקבוע בהלכת אלסוחה, ועל כן התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין נזקיה הנטענים כנפגעת משנית כתוצאה מהתאונה.

8. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 927,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ בגינו, אגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה.
החיובים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות בנזיקין

  2. אחריות שולח בנזיקין

  3. הגנת הסתכנות מרצון

  4. פיצול הדיון בנזיקין

  5. חלוקת אחריות בנזיקין

  6. אחריות שילוחית בנזיקין

  7. אחריות המשטרה בנזיקין

  8. תביעת נזיקין נגד מצרים

  9. סעיף 7א לפקודת הנזיקין

  10. פיצויים עונשיים בנזיקין

  11. רשלנות לפי פקודת הנזיקין

  12. אחריות בעל מקרקעין בנזיקין

  13. תביעת נזיקין בגין העמדה לדין

  14. תביעת נזיקין בגין כליאת שווא

  15. סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים

  16. אין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו

  17. תביעת נזיקין בגין התנהגות מעקלים

  18. אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם

  19. פיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  20. אחריות משדל - סעיף 12 לפקודת הנזיקין

  21. נזיקין - שלט האוסר כניסה מתנער מאחריות

  22. תביעה לפי פקודת הנזיקין בגין תאונת דרכים

  23. דוגמא לתביעת נזיקין בתאונת דרכים ללא ביטוח

  24. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין

  25. דחיית תביעת נזיקין מחמת התיישנות ממועד גילוי הנזק

  26. נזיקין - סעיף 41 לפקודת הנזיקין – " הדבר מדבר בעד עצמו"

  27. על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין גם הורה זכאי לפיצוי כתלוי במקרים המתאימים

  28. השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכר ניזוק על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון