התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

ובנסיבות כדלקמן (ס' 4-2 לתצהיר התובעת):
"ביום 19.11.08 שעה 17:00 לערך, עת סיימתי את יום עבודתי אצל הנתבעת 1, ועת ירדתי במדרגות לפתע החלקתי ונפגעתי בחלקי גופי השונים ובין היתר, בגב, בצוואר, בכתפיים ובצלעות... ועת נפלתי ולא יכולתי לקום התקשרתי בפלאפון שהיה ברשותי לאחת הבנות שעובדות במחלקה... וביקשתי שתרד לעזור לי. כעבור מספר שניות ירדו אלי מספר עובדים מהמחלקה..."


התובעת הגישה חוות דעת בתחום הבטיחות (ד"ר אליעזר ביקלס), ללמד על כשלים במבנה המדרגות. הנתבעות הגישו חוות דעת נגדית (המהנדס דוד אופיר). הנתבעות הגישו הודעת צד ג' כנגד הבעלים של המבנה. הוגשו חוות דעת רפואיות: מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר ז"ק רם, שהעריך כי היא סובלת מנכות משוקללת בשיעור 16.75% בגין פגיעה בגב תחתון ובצוואר. לפי חוות הדעת הנגדית של ד"ר ולנטין ז'טלני, לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. בימ"ש מינה מומחה מטעמו, ד"ר נחום הלפרין, שהעריך כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 7.5% בגין פגיעה בעמוד שדרה מותני.
במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירה היא עצמה ובן-זוגה מר פאני ארז. מטעם הנתבעות הצהיר מר דוב רופ, מנהל תפעול של הנתבעת 1, ומר יוסי אלבוחר, מנכ"ל הנתבעת 1. מטעם צד ג' הצהיר מר ניסים חסיד, אחראי על המתחם בו אירעה התאונה (ס' 3 לתצהירו). המצהירים ומומחי הבטיחות נחקרו בפני. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירת המומחים הרפואיים (פ' ע' 26 ש' 3). הוגשו סיכומים בכתב. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.


האחריות


אין חולק שהתובעת נפלה במדרגות הבנין בו העסקה. התובעת לא ידעה להצביע על סיבת הנפילה: "ירדתי במדרגות ולפתע החלקתי. אין משהו ספציפי שגרם לי לנפילה. ירדתי במדרגות סיימתי את יום העבודה ופשוט נפלתי... החלקתי לאחור לא קדימה" (עדותה בפ' ע' 12 ש' 24-21). בדיון המקדמי העידה (ר' דיון מיום 14.12.2011 בע' 5 ש' 18-15): "סיימתי את יום עבודתי בחמש בערך, ירדתי במדרגות, לפתע החלקתי, נחבלתי בכל חלקי גופי...".
מר רופ ראה את התובעת במקום הנפילה: "מצאתי את הגברת פאני שרועה על גרם המדרגות ושאלתי אותה לשלומה ולנסיבות האמורות" (ר' ס' 3 רישא לתצהירו); "מצאנו אותה יושבת על גרם המדרגות..." (עדותו בפ' ע' 15 ש' 3-1). בתיעוד רפואי עוקב לאירוע נרשם שהתובעת נפלה במדרגות ונחבלה בגבה (ר' תעודת חדר מיון, המרכז הרפואי ע"ש וולפסון, נספח ב' לכתב התביעה וכן בתביעה לתשלום דמי פגיעה בחוצץ מוצגים). מר רופ העיד כי "המדרגות היו נקיות, יבשות, ללא כל מכשול או מפגע נראה לעין והגברת פאני לא העלתה בפני באותו יום כל אמירה בדבר תקלה או מכשול במדרגות" (ס' 3 סיפא לתצהירו). בחקירתו שב ואמר: "כשאני הסתכלתי על המדרגות הן היו נקיות" (עדותו בפ' ע' 15 ש' 25). גם התובעת העידה שלא ראתה מכשול במדרגות (עדותה בדיון מיום 14.12.11 ע' 6 ש' 23-22), וכי "אין משהו ספציפי שגרם לנפילה" (עדותה בפ' ע' 12 ש' 21).
ד"ר ביקלס תיאר בחוות דעתו את ליקויי הבטיחות שנפלו במדרגות. הליקוי העיקרי נעוץ בכך, ששלח המדרגה (החלק האופקי המיועד למדרך הרגל) קצר מדי, ואינו מאפשר הנחה יציבה של מלוא כף הרגל. לענין אורך השלח, אין לשיטתו למדוד את "אף המדרגה" שנוצר כתוצאה מהנחת שטיח על המדרגה, שכן האף המתעגל – ברדיוס של 3 ס"מ – יוצר "נפילה" של קצה המדרגה, ומקצר את השטח האפקטיבי למדרך הרגל. ד"ר ביקלס מדד ומצא שאורך השלח האפקטיבי - להנחת כף הרגל - עומד על 25 ס"מ בלבד, חלף 28 ס"מ הנדרשים לפי התקן (ר' ע' 2 לחוות דעתו).
מנגד, המהנדס אופיר טען כי שלחי המדרגות עומדים בדרישת התקן (ר' ס' 4.5-4.5 בפרק סיכום בחוות דעתו). הוא אישר כי קצה השלח אמנם מעוגל, אך במדידה מצא שרדיוס אף המדרגה הוא כ- 2 ס"מ (ר' ס' 2.9 לחוות דעתו). לטענתו, אין להפחית את רדיוס האף מאורך שלח המדרגה, מכיוון ש"מדידת אורך השלח נעשית בין שתי הקצוות הקדמיים של השלחים הסמוכים. אם טוען המומחה ששלושת הס"מ ייגרעו ממידת השלח עקב "הקיטום", עליו להורידם גם משלח המדרגה הסמוכה והנה לא משתנה אורך השלח כלל" (ר' ס' 3.1.2.3-3.1.2.2 לחוות דעתו). ובהמשך: "אם מישהו בא וטוען שהמדידה צריכה להיות לא בקצה אלא איפשהו פנימה יותר במדרגה, אז זה גם נכון למדרגה הקודמת. ז"א שהמרחק היחסי יישמר תמיד... שלח המדרגה הוא המדידה (של) שני קצוות שלחים ולכן לא משנה איך נמדוד, אם נמדוד שני קצוות או מרחק בין שתי נקודות בפנים המדרגה, המרחק ביניהם יישמר בתנאי שנמדוד מאותה נקודה. התקן לא מדבר על מדידה אפקטיבית. ההיגיון הוא דרישת החוק" (עדותו בפ' ע' 25 ש' 21-29). המהנדס אופיר טען ש"לא קיים מושג הנקרא מידה אפקטיבית בתת"ב! מה שקיים זהו אורך השלח- ולגביו ישנן הוראות מדידה, והמודד ע"פ הנחיות אלו ימצא שאורך השלח במדרגות הנדונות הוא 28 ס"מ" (ס' 3.1.2.4 לחוות דעתו).
במחלוקת מקצועית זו, אני מבכרת את עמדתו של ד"ר ביקלס. הטעם לכך נעוץ בזה, שמדידת האורך של שלח המדרגה צריכה להתייחס רק לשטח המדרך המסוגל לקלוט את כף הרגל. תמונות המדרגות מראות, כי קצה המדרגות מתעגל כלפי מטה (ר' תמונות המצורפות לחוות דעתו של ד"ר ביקלס). הנקודה הרחוקה ביותר של "אף" המדרגה, הבולט כלפי חוץ, מצויה בקו נמוך מהקצה העליון של השלח, שעליו ניתן לדרוך. פלוני המשתמש במדרגה אינו יכול להניח את כף הרגל עד לקצה האף, שכן קצה כף הרגל יישאר מרחף באוויר. לכן, יש לקבל את שיטתו של ד"ר ביקלס: "ברגע שהקיטום יותר גדול אני לא יכול למדוד את כל המדידה כשלח אלא אמדוד את השלח לפי מה שאפשר להניח את הרגל" (עדותו בפ' ע' 20 ש' 28-27).
ראוי לשים לב, כי המדרגות לא צוידו בפס מחוספס למניעת החלקה (ר' ע' 8 לחוות דעתו של ד"ר ביקלס ועדותו של המהנדס אופיר בפי' ע' 24 ש' 30). פסי חספוס הם אמצעי סביר ומקובל למניעת החלקה. במיוחד כך הוא, כאשר המדרגות מתעגלות בקצה, כפי שתואר לעיל, באופן העלול לגרום להחלקה.
זאת ועוד: המומחים מסכימים כי גובה המעקה המותקן מימין ליורד במדרגות אינו עומד בדרישת התקן, הדורש 90 ס"מ (ר' ס' 3.1.3.1.5 לחוות דעתו של המהנדס אופיר ועדותו בפ' ע' 22 ש' 22-21; ס' ג' בע' 3 לחוות דעתו של ד"ר ביקלס). ד"ר ביקלס טען כי גובה המעקה לפי מדידתו נמוך בכ-13 ס"מ מהגובה המותר (ר' ס' ג' בע' 3 לחוות דעתו). לעומתו, המהנדס אופיר ציין כי גובה המעקה נמוך בכ-7 ס"מ בלבד מהגובה הנדרש (ר' ס' 3.1.3.1.5 לחוות דעתו ועדותו בפ' ע' 22 ש' 21). כך או אחרת, אין מחלוקת שהמעקה בצד שבו ירדה התובעת לא הוצב בגובה התקני - וגם בכך נפל פגם.
סיכומם של דברים: ניתן להניח ברמה גבוהה של בטחון, כי הכשלים הבטיחותיים שבמדרגות הובילו לתאונה דנא. שלח המדרגה היה קצר מהאורך התקני והמעקה היה נמוך מהנדרש. בנוסף, המדרגות לא צוידו בפסים למניעת החלקה.
אשם תורם: יש לייחס לתובעת אשם תורם לתאונה. התובעת יכולה היתה לאחוז במאחז היד הנגדי ולרדת בזהירות ובתשומת לב (גובהו של המעקה בצידו השני של מהלך המדרגות היה 90 ס"מ כנדרש, ר' ס' 3.1.3.1.5 לחוות דעתו של המהנדס אופיר). התובעת תישא באשם תורם בשיעור 20%.
הודעת צד ג': צד ג' נקשרה בהסכם עם הנתבעת 1, מיום 4.5.1999, בגדרו השכירה אולם (ר' ס' 4 לתצהירו של מר חסיד ובנספחי תצהירו). בס' 6ב' לחוזה נרשם כי חדר המדרגות הוצמד למושכר. צד ג' נושאת באחריות לכשל המבני, כבעלים של המקרקעין. צד ג' תישא באחריות בשיעור 20%.


הנזק


המומחים הרפואיים לא זומנו להחקר. בנסיבות אלה וכמקובל, תאומץ חוות דעתו של מומחה בימ"ש. למען הסדר הטוב אציין, כי מומחה בימ"ש התחשב בעבר הרפואי: הוא הסביר כי "לפני התאונה לא מצאתי רישום על הגבלה בתנועות ולאחר התאונה מצאתי הגבלה בינונית. היא התלוננה במידה כזו שמומחה הגב' שבדק אותה המליץ על ניתוח... הנכות ניתנה על הגבלה בתנועה שהינה משמעותית יותר לאחר התאונה מאשר לפניה" (ר' תשובות לשאלות ד' ו-ו' של מומחה בימ"ש מיום 15.4.2013).
התובעת עתרה לפצותה בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, ופיצוי בגין כאב וסבל.
הפסדי שכר לעבר: התובעת נחבלה בעמ"ש מותני, ואושפזה ל-13 ימים (5 ימי אשפוז לאחר התאונה ו-8 ימי אשפוז מיום 24.2.2009; ר' נספח ב' ונספח ה' לכתב התביעה). התובעת עבדה כנציגת שירות לקוחות אצל הנתבעת 1 במשך כ-7 חודשים טרם התאונה (עדותה בפ' ע' 5 ש' 22; ר' תשובה לשאלה 71 בתצהיר תשובות לשאלות מטעם צד ג' ודיווח על הכנסות מל"ל בחוצץ מוצגים). שכרה הממוצע ערב התאונה היה 5,161 ₪ (קרן; ר' מסמכי מל"ל). הוצגו אישורי מחלה מיום 25.11.2008 ועד יום 21.3.2009 – למשך 4 חודשים (ר' נספח ו' לכתב התביעה). במל"ל נרשמה תקופת אי-כושר מלאה למשך שלושה חודשים מהתאונה (ר' אישור על תשלום דמי פגיעה במסמכי המל"ל). מאז התאונה - לא שבה לעבוד (עדותה בפ' ע' 12 ש' 16-15).
נוכח היקף הפגיעה וטיבה, התובעת תפוצה בגין אבדן שכר לתקופה של שישה (6) חודשים (מיום התאונה 19.11.2008 ועד ליום 19.5.2008), לפי שכרה הממוצע ערב התאונה (סך של 5,161 ₪), בצירוף הצמדה וריבית כחוק לכל חודש ועד לתשלום בפועל.
הפסדי שכר לעתיד: התובעת העידה כי ממועד התאונה ועד היום, לא שבה לעבוד (עדותה בפ' ע' 12 ש' 16-15). אין להניח כי הנכות הצמיתה תימנע ממנה כליל לחזור לעבודה. יחד עם זאת, הנכות עלולה להקשות על עמידה ממושכת ועבודה פיסית. בהתחשב בשיעור הנכות, בגובה השכר ערב התאונה, באופי עבודתה (נציגת שירות לקוחות) ובתוחלת העבודה, אני פוסקת בראש זה פיצוי גלובאלי בסך 50,000 ₪.
הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: התובעת הגישה קבלות בסך של 336 ₪ בגין ביקור אצל רופא ועיסוי רפואי (נספח יב' לכתב התביעה). הוגש אישור לביקורי פיזיותרפיה (עברה 6 טיפולים, ר' נספח ג'3 לכתב התביעה). התובעת עברה בדיקות רפואיות נוספות (תהודה מגנטית, מיפוי עצמות ובדיקת הולכה עצבית, בנספח ו' לכתב התביעה). נכותה עשויה להצריך טיפולי המשך. על דרך של הערכה אני פוסקת בראש זה סך של 5,000 ₪.
עזרת הזולת לעבר ולעתיד: בן זוגה של התובעת הצהיר כי עקב התאונה, הוא ומשפחתו נרתמו למלא את מקומה במטלות הבית (ר' ס' 5 לתצהירו). נכותה הצמיתה של התובעת אינה גבוהה, אך עלולה להקשות עליה בעבודות בית מסוימות. על דרך של הערכה, תפוצה בראש זה בסך 5,000 ₪.
כאב וסבל: על רקע האשפוז והנכות אני פוסקת פיצוי בסך 30,000 ₪.
מסכום הפיצויים יש לגרוע אשם תורם בשיעור 20%. בנוסף, יש לנכות תגמולי מל"ל: 11,741 ₪ דמי פגיעה, בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום 19.1.2009 (מועד התשלום העיקרי) ועד היום (ר' במסמכי המל"ל ובס' 5 לסיכומי הנתבעים).
הנתבעות תשלמנה לתובעת את סכום הפיצויים כנפסק לעיל. בנוסף, תישאנה בהוצאות משפט: אגרה, שכ"ט מומחים, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.6%.
הודעת צד ג': על צד ג' לשפות את הנתבעות ב-20% מסכום הפיצויים שנפסקו לתובעת. בנסיבות הענין, איני עושה צו להוצאות בהודעת צד ג'.
לסיכום: התביעה והודעת צד ג' מתקבלות בחלקן וכמפורט לעיל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון