נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו בחקלאות

נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

עת עבד אצל חברת דקלה ר. י. פיתוח ואחזקת גנים בע"מ המנוהלת על ידי בני הזוג יונה (להלן: "המעביד"). לטענת התובע, כתוצאה מנפילה זו נשברה ידו.
לטענת הנתבעת, שהינה המבטחת של הטנדר, יש לדחות את התביעה בהעדר חבות.

3. תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות הנתבעת:
התיישנות:
לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה ביום 30/8/2010, בעוד התובע סיים לעבוד אצל המעביד לפני ה-30/8/2003, כך שבמעמד הגשת התביעה עברו יותר משבע שנים ממועד התאונה.

הנתבעת טוענת שאם נפגע התובע בתאונה שאירעה בזמן עבודתו אצל המעביד הרי שחלה עליה התיישנות לאור מועד הגשת התביעה, ואם נפגע התובע בתאונה שאירעה בחודש ספטמבר 2003 , הרי שאין חבות על המעביד שכן במועד זה התובע כבר לא עבד אצלו.

לטענת הנתבעת, טופס 250 שהוגש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הטופס"), אינו אותנטי. בעוד התובע טען שהמעביד מילא את הטופס וציין כי ידו של התובע נשברה וזאת ביום 2/9/03, הנתבעת טוענת, כי לטענת המעביד לא הוא זה שרשם בטופס שהיד "נשברה", אלא לטענת המעביד, במפורש צוין שהיד "נפגעה". כמו כן, מועד התאונה, ה-2/9/03, לא נרשם ע"י המעביד.

4. שיהוי:
התביעה הוגשה כשבע שנים לאחר מועד התאונה ובשיהוי ניכר מיום האירוע, מבלי שניתנה כל סיבה לשיהוי הניכר. עוד מציינת הנתבעת, כי חצי שנה לפני הגשת התביעה ולאחר שנשלח מכתב דרישה ע"י התובע באמצעות בא כוחו, כפר המעביד בחוותו מהטעמים שפורטו בכתב ההגנה, אך התובע לא הגיש את התביעה, אלא מספר חודשים לאחר אותו מכתב תשובה.

5. היעדר קשר סיבתי:
המעביד לא כפר בכך שהתובע נפל מהטנדר בעת נסיעה במסגרת עבודתו, אך לטענתו לא נגרם לו הנזק הנטען בכתב התביעה, והדבר אירע במהלך חודש אוגוסט. לטענת המעביד, התובע המשיך את יום עבודתו כרגיל.
לטענת הנתבעת, מסמכי התובע מעידים על ביקור בחדר מיון וגיבוס היד ביום 5/9/03, דהיינו לאחר שכבר לא עבד אצל המעביד ואף לאחר המועדים המצוינים בטופס למוסד לביטוח לאומי, ומכאן שמדובר בתאונה מאוחרת יותר, שאין לה קשר למעביד.

מסקנת הנתבעת היא שהתובע מנסה "להלביש" על הנתבעת תאונה שאירעה אחרי שהפסיק לעבוד אצל המעביד המבוטח אצל הנתבעת (סעיף 39 לסיכומי הנתבעת).

6. תמצית טענות התובע:

התיישנות ושיהוי:
לטענת התובע, התאונה אירעה ביום 1/9/03 והתביעה הוגשה ביום 30/8/03, כך שאין התיישנות. את השיהוי בהגשת התביעה הסביר התובע בכך שלא היה מודע לזכויותיו ולא היה מודע לכך שקיימת לו זכות תביעה בגין התאונה.
לטענתו, הדבר התברר לו רק בסמוך למועד הגשת התביעה.

7. זיוף:
כדי לסתור את טענת הנתבעת ל"זיוף" טופס 250 של המוסד לביטוח לאומי, הגיש התובע חוות דעת גרפולוגית, אשר לדעתו עולה ממנה כי קיימת סבירות שהמילים השנויות במחלוקת לא נכתבו ע"י התובע.

8. היעדר קשר סיבתי:
לטענת התובע, למרות שנפצע ביום 1/9/03, הוא המשיך באותו יום לעבוד כרגיל ולבית החולים הגיע רק ב-2/9/03, ומכאן הרישומים של תאריך ה-2/9/03 בחדר מיון.

9. תרמית:
לטענת התובע, הנתבעת למעשה טוענת כי מדובר במעשה תרמית כנגד חברת הביטוח. טענה זו של תרמית עליה להוכיח ברמת הוכחה גבוהה יותר מזו הנהוגה במשפט האזרחי. הנתבעת לא הרימה נטל זה ויש לדחות טענה זו.

דיון והכרעה:

10. התיישנות ושיהוי:
השאלה הראשונה הנשאלת הינה מה היה תאריך התאונה. אין מחלוקת על כי התביעה הוגשה ביום 30/8/10, כך שאם התאונה אירעה בחודש ספטמבר 2003 לא חלה עליה התיישנות, אך הדבר נכון גם אם התאונה התרחשה בחודש אוגוסט 2003, שכן פגרת הקיץ של בתי המשפט החלה בחודש אוגוסט עוצרת את מרוץ ההתיישנות כאשר היא בסוף תקופת ההתיישנות, כל עוד התביעה הוגשה במועד הראשון לאחר תום הפגרה.

סעיף 10 ג' לחוק הפרשנות קובע: "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

בע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד פונדמינסקי, פ"ד נה(5) 817 נקבע מפי כב' השופט א.לוי:
"הגיונה של הוראת סעיף 10(ג) ברור, לאמור: הסעיף נועד להסדיר את סוגיית מניין ימי המנוחה, הפגרה והשבתון. הסעיף מבחין כאמור בין מצב שבו ימי מנוחה, פגרה ושבתון חלים באמצע התקופה – שאז ימים אלה יבואו במניין, לבין מצב שבו ימים אלה הם הימים האחרונים שבתקופה – שאז אלה לא יבואו במניין. זהו הציר המרכזי של ההוראה, ובו טמונה תכליתה".

התובע טען שהתאונה אירעה ביום 1/9/03, בעוד המעביד טען כי היא אירעה בחודש אוגוסט. לעניין זה אין נפקא מינה אם התאונה אירעה בחודש אוגוסט או 1/9/03, שכן תקופת הפגרה, בסיום תקופת ההתיישנות איננה נחשבת במניין הימים של מרוץ ההתיישנות, כך שהמועד הקובע הוא 1/9/03.

המעביד אינו מכחיש, כי התובע היה מעורב בתאונה בחודש אוגוסט, ועל תאונה זו מבחינה טכנית לא חלה התיישנות. גם על תאונה שהתרחשה בספטמבר 2003 לא חלה התיישנות, שכן התביעה הוגשה ביום 30/8/2010.

11. אלא, שבמקרה הנידון קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי המועד בו התרחשה התאונה, ולמועד בו עבד התובע אצל המעביד. התובע טען מלכתחילה שהתאונה אירעה ביום 2.9.10 ולאחר מכן תיקן את עצמו ל- 1.9.03. הוא ביקש להוכיח טענה זו, הן בעדותו והן באמצעות הטופס שהוגש למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה ועליה חתם המעביד.

הנתבעת, לעומתו, חזרה וטענה כי התובע לא עבד אצל המעביד החל מחודש ספטמבר ולכן הוא איננו בר חבות בגין תאונה שאירעה בחודש ספטמבר.

אין מחלוקת, כי התביעה הוגשה כשבע שנים לאחר שאירעה, המחלוקת היא עניין של ימים. בתביעה המוגשת על סף תקופת ההתיישנות על התובע להקפיד בהגשת כל ראיה אפשרית, במיוחד מחשש של "חולשת הזיכרון" בחלוף הזמן והיעדר ראיות שהיו קיימות סמוך לאירוע.
במקרה הנדון, הראיות שהוגשו ע"י התובע היו דלות ומעטות. עיקר ההוכחה הסתמכה על עדותו של התובע עצמו.

טופס 250 של המוסד לביטוח לאומי האמור להוות סיוע לעדות זו שנוי במחלוקת. גם חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה ע"י התובע אינה פותרת ברמה מספקת מחלוקת זו. חוות הדעת מתייחסת לשתי מילים השנויות במחלוקת "נפגעה" או "נשברה" והתאריך – 2/9/03.

מסקנת המומחית היא, כי קיימת סבירות שמילים אלו לא נכתבו ע"י התובע. משום מה, לא בדקה המומחית אם המילים השנויות במחלוקת נכתבו על ידי המעביד, כטענת התובע, והדבר אומר דרשני.

הגרפולוגית מסכמת את חוות הדעת במסקנה כי:
"ברמת סבירות גבוהה (כ- 90%) שהתאריך הנתון במחלוקת "2.9.03 " לא נכתב ע"י
מר מירו קובטי.
ישנן אינדיקציות (70%-60%) שהמילה "נשברה" הנתונה במחלוקת לא נכתבה ע"י
מירו קובטי" (עמוד 3 לחוות הדעת).

בדיון שהתקיים בו נחקרה הגרפולוגית היא ענתה לשאלות ב"כ הנתבעת כדלקמן:
"ש. בדקת רק את התובע ?
ת. כן.
ש. לא בדקת את המעביד שלו ?
ת. לא. לא התבקשתי לבדוק את המעביד.
ש. לא בדקת גם אף אחד אחר ?
ת. לא בדקתי" (פרוטוקול עמוד 12 שורות 6 – 11)
התובע התייחס לכך שלא זימן עדים לתאונה, עובדים נוספים, שאין מחלוקת שהיו אתו בעת התאונה, במענה לשאלת ב"כ הנתבעת כדלקמן:

"ש. בסעיף 10 אתה מציין שזה בא. זה החבר שדרכו הועבר לך השכר ?
ת. נכון. 400 ₪.
ש. למה לא הבאת אותו לעדות ?
ת. איך אני יכול להביא עד אם אני לא זוכר שהוא היה איתי באותו יום. זה 10 שנים
ש. ניסית לפנות ?
ת. לא. מאיפה אני אמצא אותו" (פרוטוקול עמוד 15 שורות 27 – 32).

מעדות התובע עולה שהוא עצמו התקשה להביא ראיות ועדים להוכיח את הטענה הבסיסית על מועד התאונה.

מבדיקת כתבי הטענות של התובע עולה, כי קיימות לפחות שתי גרסאות לגבי מועד התאונה.
במכתב ב"כ התובע למעביד מיום 14.1.2010 (הפנייה הראשונה בנדון) מצוין בכותרת המכתב: "הנדון: תאונה מיום 2.9.03" (צורף כנספח לתצהיר הנתבעת).
בהודעה למשטרה שהוגשה על ידי התובע ביום 3.2.10 צוין, כי התאונה אירעה "ביום 2.9.03 בשעה 10:00" (צורף כנספח לכתב התביעה). תעודת חדר מיון הראשונה הינה מיום 2.9.03 שעה 1:15 (צורף כנספח לכתב התביעה). בתעודה נוספת מחדר מיון מיום 5.9.03 שעה 17:00 צוין בפרק האנמנזה: "לפני 3 ימים נמצא שבר...", דהיינו ה- 2.9.03. לעומת זאת בכתב התביעה בסעיף 1 נכתב: "ביום 1.9.03, עת נסע התובע ברכב ....".
בתצהיר עדות ראשית התייחס התובע למועד התאונה בסעיף 6 כדלקמן: "ביום התאונה 1.9.03 ..." ההסבר שנתן התובע למועדים השונים בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת היה:
"זה היה ב- 1 וזה היה בלבול. ב- 2 קיבלתי טיפול. המועד הראשון שאמרתי לעוה"ד שלי הוא ב- 1 לחודש. הטיפול שקיבלתי היה ב- 2 לחודש, אז במכתב רשמנו לפי התאריך שמופיע במסמך של בית החולים..." (פרוטוקול עמוד 14 שורות 27-28).
להודעה שמסר למשטרה ב- 2010 התייחס התובע בהמשך עדותו:
"הלכתי? אני לא זוכר. אני לא רוצה להגיד כן או לא תרענני את זכרוני" (הודעה זו נמסרה סמוך להגשת כתב התביעה).

מנגד, טען המעביד מהרגע הראשון בו נשלחה אליו הפניה הראשונה, כי ביום 1.9.03 התובע כבר לא עבד אצלו. המעביד לא התכחש לכך שהיה אירוע בחודש אוגוסט בו נפל התובע מהטנדר, אך לטענתו הפגיעה בתובע הייתה מינורית והוא המשיך את יום עבודתו כרגיל עד סוף היום. המעביד ציין כבר במכתבו מיום 24.1.10 :
"לכב' עורכת הדין
התחלנו לבדוק בניירת של שנת 2003, והננו להביא לידיעתך שישנם מס' זיופים במסמך ששלחת אלינו כולל תאריך התאונה" (צורף כנספח לתצהיר הנתבעת).

12. טופס 126
המעביד צירף לתצהירו טופס 126 אשר הוגש על ידו למס הכנסה שנים לפני שהוגשה
התביעה הנדונה. לפי הטופס שהוגש למס הכנסה עבד התובע אצל המעביד בחודש אוגוסט
2003 בלבד. התובע טען שהמעביד לא ציין את עבודתו בחודש ספטמבר מאחר והיה מדובר ביום אחד בלבד. המעביד לעומתו טען כי הוא מנהל הנהלת חשבונות מסודרת ומעודכנת.

לא מצאתי שלא לקבל עדות זאת של המעביד, אשר הייתה מהימנה עלי. אינני מתעלמת מכך שבני הזוג יונה – המעביד, ענו על חלק מהשאלות כי אינם זוכרים, אך במקרה הנדון כאשר התביעה הוגשה לאחר כשבע שנים אינני יכולה לזקוף זאת לחובתם. הן הגברת יונה שטיפלה בהנהלת החשבונות והן מר יונה שעסק בעבודה המעשית עמדו על כך שהתובע לא עבד אצלם בחודש ספטמבר, כפי שהדבר עולה ממסמכים רשמיים אשר נמסרו למס הכנסה.

מר יונה ציין בעדותו :
"ש. עכשיו שאלתי אותך לגבי ספטמבר. אתה עכשיו זוכר?
ת. הוא לא הגיע בספטמבר. הוא לא הגיע בתחילת הלימודים.
ש. אבל אמרת שאתה לא זוכר מי עבד בחודש ספטמבר?
ת. אני לא זוכר בשמות מי עבד. אני זוכר שהיו 3 עובדים.
ש. יכול היה לעבוד כל אחד ואתה לא זוכר?
ת. לא. לא כל אחד" (פרוטוקול עמוד 20 שורות 7 – 12).

הגברת יונה העידה:
"ש. את זוכרת עם מהי הוא עבד בספטמבר?
ת. הוא לא עבד בספטמבר. הייתי מוציאה לו תלוש.
ש. אבל את לא זוכרת מי עבד?
ת. אין מצב שמישהו עובד בלי תלוש" (פרוטוקול עמוד 21 שורות 15 – 18).

טופס 250 של המוסד לביטוח לאומי:
לטענת המעביד, נעשו שינויים בטופס וכי הוא לא היה זה שמילא את התאריך של ה- 2.9.03. חוות דעת הגרפולוגית שהוגשה על ידי התובע בנדון, אמנם מצביעה על כך שהתאריך לא נכתב על ידי התובע, אך אין היא מתייחסת למעביד ולא ניתן לקבוע על פיה שהתאריך נכתב על ידי המעביד. בנוסף, הרי שאין מחלוקת בין הצדדים על כי ביום ה- 2.9.03 התובע כבר לא עבד אצל המעביד, כך שהמועד המופיע בטופס אינו יכול לחזק את גרסת התובע שהתאונה אירעה ביום 1.9.03. גם צוין שאין מחלוקת על כי הטופס מולא עוד בחודש ספטמבר 2003 ,כאשר האירועים היו טריים בזיכרונם של התובע והמעביד.

אין ספק שככל שעבר זמן רב יותר ממועד התאונה, עולה הסבירות לטעות או שכחה של פרטים מסוימים המרכיבים את מסכת העובדות היוצרת את עילת התביעה. גם אם ניתן להתייחס לטעויות אלו בהבנה, הרי כאשר המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בשאלה של מועד התאונה, והנפקא מינה של יום אחד היא זו הקובעת את חבות הנתבעת, הרי שעל התובע מוטל הנטל להוכיח את היום המדויק בו אירעה התאונה, וברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

בנסיבות אלו, מכלול הראיות מביא אותי למסקנה שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה הראשוני של עצם אירוע התאונה הנתבעת בתקופת עבודתו אצל המעביד.

שיהוי:
המקרה הנדון הינו מקרה קלאסי של שיהוי ללא הסבר סביר. בין אם התביעה הוגשה יום לפני סיום מרוץ ההתיישנות ובין אם הוגשה יום לאחריו, אין ספק שהיא הוגשה בשיהוי הרב ביותר שניתן, ואשר מנע משני הצדדים להגיש את הראיות הנדרשות להוכחת טענותיהם.

במקרה הנדון ובשיהוי כה רב, הרי שהיעדר הראיות פועל לרעת התובע, בעוד שלא ניתן לדרוש מהנתבעת לעמוד באותה רמה של הגשת ראיות לה הייתה נדרשת לו התביעה לא הייתה מוגשת בשיהוי כה רב.

בתי המשפט נמנעים בדרך כלל מדחיית תביעה מחמת שיהוי בהגשתה, וככל שהתביעה מוגשת לפני שחלה עליה התיישנות, יש להעדיף את בירור התביעה לגופה על פני דחייתה מחמת שיהוי. יחד עם זאת כאשר השיהוי גורם לנזק ראייתי, הרי שהדבר יעמוד לחובתו של התובע שהגיש את תביעתו בשיהוי.

במקרה הנדון לא הייתי דוחה את התביעה מחמת שיהוי, אך בבחינת הראיות מצאתי שהדבר פגע הן בראיות שהוגשו על ידי התובע והן באלו שהוגשו על ידי הנתבעת . במצב כזה השיהוי פועל לרעת התובע, אשר גרם לכך שלא ניתן לקיים בירור עובדתי מלא המבוסס על זיכרונם של המעורבים ועל חומר ראיות נוסף שקל לאסוף ולהגיש לבית המשפט, לולא השיהוי הרב.

13. היעדר קשר סיבתי:
משקבעתי שהתובע לא הוכיח, כי התביעה הוגשה בגין תאונה שאירעה בתקופת עבודתו אצל המעביד, הרי שקבעתי שאין קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע, לעבודתו אצל המעביד או לנפילתו מהטנדר בתקופת עבודתו.

לעניין זה אני מקבלת את עדות המעביד ואשתו, כי התובע לא עבד אצלם לאחר חודש אוגוסט, ובכך ניתק הקשר הסיבתי לכל תאונה שאירעה לאחר מכן.

המעביד ואשתו הגישו טופס 126 המעיד על עבודתו בחודש אוגוסט. טופס זה הינו טופס המוגש לשלטונות מס הכנסה והוא הוגש הרבה לפני הגשת התביעה ומכתב בא כוח התובע.

תרמית:
אני מקבלת את טענת התובע לגבי רמת ההוכחה הנדרשת לגבי טענת תרמית, אך לא מצאתי כי יש להתייחס לטענה זו, לאור מסקנתי כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את טענתו הבסיסית כי התביעה הוגשה בגין תאונה שאירעה במועד העסקתו ע"י המעביד.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בגין
הליך זה בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון