לא כל לחץ כלכלי מהווה כפייה המקנה זכות לביטול החוזה

לא כל לחץ כלכלי מהווה כפייה המקנה זכות לביטול החוזה.

רק במקרים שבהם כרוך הלחץ בפסול מוסרי, חברתי או כלכלי – רכיב זה מכונה בפסיקה מבחן 'איכות הכפייה'; וכאשר למתקשר אין חלופה עסקית סבירה אלא להיכנע ללחץ זה – זהו מבחן 'עוצמת הכפייה', ניתן לבטל את החוזה מחמת כפייה ( ע"א 276/09 דן טאבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (02.01.11) והאסמכתאות שם;ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד פ"ד מח(5)705).

תביעה בגין ליקויי בנייה.
רקע עובדתי
1. התביעה הכילה בראשיתה גם ראש נזק של לשון הרע שיוחסה לנתבע 2 ואולם התביעה בעניין זה נמחקה ואף הנתבע 2 נמחק (ראו החלטות מיום 12.12.11 ומיום 23.04.12).

2. התובעים רכשו מהנתבעת דירת חמש חדרים בישוב אדם.

קודם לכן הושכרה הדירה לצד השלישי מר טולדנו (להלן:"טולדנו") אשר השכירה לקופת חולים.

ביום 04.09.05 הגישו התובעים בקשה להרשמה לרכישת זכויות בדירה בפרוייקט פרוגרמה של משרד הבינוי והשיכון. בטופס ההרשמה נרשם כי ידוע לתובעים שמחיר הדירה יעמוד על סך 700,000 ₪ כולל מע"מ, וכי בנוסף לסך הנ"ל ישלמו הוצאות שונות ושכר טרחת עורך דין.

הצדדים הסכימו על מועד התשלומים.

בפרק ההערות נכתב כי ידוע לתובעים כי הדירה משמשת כקופת חולים זמנית והדירה תוחזר לקדמותה כדירה חדשה לכל דבר.
בסעיף 5 להערות נכתב: "הדירה as-is ללא הסורגים הקיימים".

3. ביום 07.09.05 נחתם הסכם הרכישה בין התובעים לבין הנתבעת.

בהסכם נכתב כי הנתבעת זכתה במכרז מטעם משרד הבינוי והשיכון לבניית פרוייקט למגורים, כי הנתבעת מתחייבת לבנות את הדירה בצורה נאותה, וכי תנאי החוזה משקפים את המוסכם והמותנה בין הצדדים וכי כל שינוי של החוזה חייב להיעשות בכתב ובחתימת הצדדים (סעיף 13.5 להסכם).

בו ביום נחתם הסכם נוסף שכותרתו "נספח להסכם-דירה במצב קיים as-is".

בנספח האמור נכתב כי התובעים ראו ובדקו את הבניין והדירה במצבה עובר לחתימת ההסכם וכי התובעים מצאו את הדירה מתאימה לצרכיהם וראויה לשימוש במגורים.
בנספח נקבע כי הצהרת התובעים לעניין התאמת הדירה יחולו על הדברים אותם ראו ו/או יכולים היו לראותם בעין וכי לתובעים לא תהיה כל טענה בקשר לאמור בנספח.
בסעיף 4 לנספח הוסכם כי מצב הדירה בפועל עובר לחתימה על ההסכם הוא הקובע וכי הרוכשים-התובעים מוותרים על כל טענה בעניין אי התאמה.
בנספח נקבע כי הנתבעת תחזיר מצב הדירה לקדמותה קודם לשינויים שנעשו עקב השכרת הדירה לשימוש קופת החולים, ככל שנעשו בשונה מהמפרט והתשריט המקורי.

בסעיף 10 לנספח נכתב : "הרוכש מצהיר בזה כי הובא לידיעתו כי אך ורק על סמך הצהרותיו כמפורט לעיל נקבע מחיר הדירה - לאחר מתן הנחה מיוחדת במחיר המפורט בהסכם...".

בסעיף 11 לנספח נכתב :"האמור בנספח זה לא יחול על ביצוע תיקונים עתידיים בדירה על סמך התחייבות החברה על פי חוק המכר (דירות)".
4. הצדדים חתמו על לוח תשלומים נספח ג' להסכם ובו נקבע כי התמורה תעמוד על סך של 680,000 ₪.

אין מחלוקת, ולא יכולה להיות מחלוקת כי בחלוף כ-8 חודשים, ביום 10.05.06 קיבלו התובעים את החזקה בדירה.
התובע אישר שקיבל אישור לבנות מחסן עוד קודם מסירת החזקה וכי הוא בנה המחסן ביום 11.04.06 (ע' 14 ש' 3-4).

5. ביום 07.05.06 סוכם כי הנתבעת אחראית על ביצוע העבודה של צד ג' וככל שצד ג' לא יבצע את העבודה, תבצע הנתבעת את העבודות במקומו עבור התובעים. התובעים אישרו כי לא יהיו להם דרישות וטענות נוספות עם ביצוע העבודות שסוכמו והם רואים בזאת סילוק סופי ומוחלט של התביעות כנגד הנתבעת וצד ג'. (נספח ו' לתצהיר סאסי).
בו ביום סוכם בין צד ג' לתובעים על ביצוע תיקונים שונים (נספח ד' לתצהיר סאסי) ותיקונים אלה בוצעו לשביעות רצון התובעים (נספח ה' לתצהיר סאסי).
התובע העיד: "לטולדנו בזמנו אמרתי שכל מה שהוא יכול שהוא יעשה ואת השאר אני יעשה, כי רציתי להיכנס לבית" וכי אין לו טענות כיום לצד השלישי מאחר שהוא קנה מהנתבעת( ע' 19 ש' 14-19).


6. ביום 10.05.06 , הוא יום מסירת החזקה , התובעים חתמו על אישור לפיו קיבלו את הדירה במצב תקין ומושלם למגורים וכי לא יהיו להם תביעות וטענות בגין הדירה, פרט לתיקונים במסגרת תקופת האחריות. (נספח א' לתצהיר סאסי).

במעמד זה, התובעים חתמו על הסכם לפיו לא יהיו להם כל תביעות או טענות בגין הדירה( נספח ה' לתצהיר סאסי).

התובעים אישרו כי קיבלו מזגן מיני מרכזי המורכב בדירה, וכי לאחר הזזת מיקומו של המנוע החיצוני, ידוע להם כי הנתבעת מסירה אחריות בגין המזגן.

התובעים אישרו כי קיבלו פיצוי כספי בגין איחור במסירת הדירה, סכום עבור מטבח ישן ודלתות שהושבו לנתבעת וכי סכומים אלה קוזזו מיתרת התשלום עבור הדירה.

התובעים אישרו גם כי סך הריביות וההצמדות למדד בגין האיחור בתשלומים מסתכם בסך 28,975 ₪: "לפיכך ובהמשך להסכמתכם לויתור על סכום ריבית זה (28,975), הרינו מאשרים ומתחייבים בזאת, ביחד ולחוד, כי במידה ויווצר בעתיד חוב כספי של חברתכם כלפינו, מכל סיבה שהיא, לרבות עקב הגשת תביעה כל שהיא על ידינו כנגד סא.ד.ר ו/או מי מטעמה, כי אז יחול עלינו, באופן מיידי ומבלי שתעמוד לנו כל טענה בעניין, חיוב כספי בסך השווה לויתור האמור לעיל ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום חתימתנו על מסמך זה, וסכום זה יקוזז מכל חוב כספי של סא.ד.ר כלפינו". ( ראו גם עדות התובע- ע' 14, 15).

טענות הצדדים
7. תביעת התובעים היום היא לפיצוי בגין ליקויי בנייה שנקבעו בחוות הדעת, לפיצוי בגין עוגמת נפש ולהשבת סך של 20,000 ₪ ששולם ביתר לטענתם. התובעים טוענים כי חתמו על נספחים תחת אילוץ וכפייה וכי אין במסמכים כדי להועיל לנתבעת. לטענת התובעים הפיגור הנטען בתשלומים אינו בשיעור הנטען על ידי הנתבעת.

8. הנתבעת טוענת מנגד כי התובעים זנחו חלק מהסעדים שנתבעו בכתב התביעה. לטענת הנתבעת, התובעים ידעו כי הם רוכשים את הדירה במצבה as-is וכי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה כי המסמכים בדבר על ויתור על תביעות נחתמו בכפייה.

הנתבעת טענה כי היא נקטה במספר צעדים לטובת התובעים, כללה בהסכמים סעיפים שמטיבים עם התובעים ואף הסכימה לרכוש מהתובעים מטבח ושיש שהיו בדירה.
כן נטען כי קודם לתשלום ללא התמורה, הועבר לתובעים חוזה חכירה על שמם, שופצה הדירה ונבנה מחסן בחצר האחורית של הדירה.
לפיכך נטען כי הנתבעת אינה חבה לשלם כל תשלום לתובעים.
הנתבעת טענה כי ככל שייקבע שעל הנתבעת לשאת בעלות הליקויים, כי אז צד ג' חב לשפותה, שכן היה עליו להשיב המצב לקדמותו.
הנתבעת טענה גם כי לא שולם כל תשלום ביתר מאחר שסוכם בין התובעים לנתבעת כי סך של 20,000 ₪ ישולם על ידי התובעים בגין דמי תיווך ויועבר על ידי הנתבעת למתווכים.
בנוסף הנתבעת טענה כי יש לקזז את סכום ריבית הפיגורים ככל שיפסק לתובעים דבר.

9. צד ג' טען כי הנתבעת הפרה את ההסכם, וכי הוא לא היה חייב להשיב המצב לקדמותו.
צד ג' טען גם כי הוא ביצע את התיקונים שנדרשו ממנו וכי הוא קיבל את שיק הביטחון.
כן נטען כי אין קשר סיבתי בין הליקויים שנקבעו לבין העבודות שבוצעו על ידי צד ג'.
צד ג' טען גם לקיזוז - המשקף את הצורך בשיפוץ מוקדם קודם תום תקופת השכירות שנקבעה.

המומחה
10. ביום 17.08.10 מונה מומחה איל שנהב כמומחה מטעם בית המשפט.

בחוות דעת המומחה מיום 27.01.11 נכתב כי קיימים בדירה ליקויים.

הואיל והיתה מחלוקת בין הצדדים לעניין החזר זיכויים לדייר, אי התאמה (בליטה בחלל המדרגות) ותכנון אדריכלי לקוי (גובה שירותי האורחים) נכתב בחוות הדעת כי עלות תיקון הליקויים שבמחלוקת כולל פיקוח הנדסי עומדת על סך של 12,540 ₪ וכי עלות תיקון יתר הליקויים עומדת על סך 17,380 ₪.

עם זאת יצויין כי בנוגע לליקויים שבמחלוקת, מוסכם על התובעים כי יש להפחית סך של 4,400 ₪ המשקפים את עלות ביצוע התיקונים.

העלות האמורה היא במחיר לתובעים לביצוע העבודה על ידי קבלן מזדמן מטעמם.
העלות היא במדד דצמבר 2010 ואינה כוללת מע"מ.


העדים
11. מטעם התובעים העיד התובע.
מטעם הנתבעת העיד המתווך מר קידשמן, הגב' עידית מולג'נוב ומר יוסף סאסי מנכ"ל הנתבעת.
צד ג' העיד בעצמו.

תמורת הדירה 680,000 ₪ או 700,000 ₪?
12. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת "ניצלה תמימותם של התובעים וגבתה מהם" סך של 20,000 ₪ ביתר תוך הסתמכותם על הסכום שננקב בבקשה להרשמה.

מנגד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי הנתבעת לא גבתה מהתובעים סך של 20,000 ₪ ובוודאי שלא ביתר.

13. אין מחלוקת שביום חתימת ההסכם מיום 07.09.05 מסרו התובעים שלושה שיקים, האחד על סך 100,000 ₪, השני על סך 12,000 ₪ והשלישי על סך 8,000 ₪.

סכום השיקים עולה לסך של 120,000 ₪, אף שבלוח התשלומים נקבע תשלום סך של 100,000 ₪ ביום חתימת החוזה.

הנתבעת טענה כי סוכם בין הצדדים שהסכום בהסכם הרכישה יעמוד על סך 680,000 ₪, תוך שסוכם בין הצדדים כי יתרת סכום הרכישה בסך 20,000 ₪ המשלימה לסך של 700,000 ₪, תועבר להוצאות התיווך ובכך ניתנה לתובעים הנחה משמעותית.

בסעיף 26 לתצהיר סאסי נכתב כי סך של 8,000 ₪ כולל מע"מ הועבר למתווך קידשמן וסך של 12,000 ש"ח כולל מע"מ הופקד בחשבון הנתבעת והועבר למתווך-איש שיווק של הפרוייקט מר לידור לוי.

המתווך קידשמן הצהיר בתצהירו כי קיבל סך של 8,000 ₪ כולל מע"מ מהנתבעת בגין עבודת התיווך וכי ההמחאה הועברה מהתובעים לנתבעת כחלק ממחיר הדירה הנרכשת.

14. סאסי העיד כי התובע הוא שביקש להפחית את הסכום בחוזה ל-680,000 ₪ ולפצל את התשלומים למתווכים (ע' 25 ש' 25-27).
אמנם נושא התיווך לא עלה בכתב ההגנה ואולם בסעיף 38 לכתב ההגנה נטען כי התובעים קיבלו הנחה על הדירה וכי מחיר הדירה היה בסך 680,000 ₪.
מכאן שאין בתצהיר הנתבע משום הרחבת חזית, שכן מחיר הדירה הועלה כבר בכתב ההגנה.

15. לאחר שבחנתי הראיות והטיעונים הגעתי לכלל מסקנה לפיה מחיר הדירה עמד על סך 700,000 ₪ כולל הוצאות תיווך וכי הנתבעת לא גבתה ביתר.

ראשית, בבקשה להרשמה נכתב מפורשות כי המחיר יהיה בסך 700,000 ₪. הבקשה נחתמה בסמוך לחוזה ומשקפת את אומד דעת הצדדים בעניין המחיר.
שנית, קידשמן העיד שהוא הציג את הנכס לתובע (ע' 21 ש' 18) .למתווך קידשמן נמסר שיק של התובע בעצמו אשר נמסר לנתבעת. השיק נפרע בזמן אמת לקידשמן ומשקף אפוא את רצון הצדדים לפיו סך של 20,000 ₪ מהתמורה הוא עבור הוצאות תיווך .העובדה שנמסרו שני שיקים שזמן פרעונם 08.09.05 תומך בגרסת הנתבעת לפיה הוסכם שהסכומים עבור התיווך לא ייכתבו בהסכם המכר וכי התובע ישלם עבור התיווך בנפרד. הדבר מתיישב גם עם גרסת סאסי שהעיד שהיה בסך הכל שליח לעניין זה ( ע' 25 ש' 31).
שלישית, התובעים לא טענו בסמוך לתשלומים האמורים כי הסך של 20,000 ₪ נגבה מהם ביתר ולא פרטו טענה זו. התובע העיד בנדון כי הוא שם לב לשוני שבין הסכום שסוכם בבקשה להרשמה לסכום שנכתב בחוזה בשלב מאוחר( ע' 10 ש' 10-14) ואולם בשים לב למועדים הסמוכים שבהם נחתמו המסמכים ובשים לב לכך שאין מדובר בסכום זניח, יש לדחות גרסתו בנדון.
מכאן מתבקשת המסקנה וכך אני קובע כי הנתבעת לא גבתה סך של 20,000 ₪ ביתר.

משמעות החתימה על ההסכמים -האם כפייה? האם ניתן להתנות על חוק המכר דירות.
16. סעיף 7א(א) לחוק המכר(דירות), התשל"ג-1973 (להלן:"חוק המכר(דירות)") קובע כי "אין להתנות על חוק זה אלא לטובת הקונה".

לטענת התובעים מסמכים שנחתמו על ידי התובעים מחריגים מחיובי הנתבעת ואינם מותרים. כן נטען כי המסמכים נחתמו תחת כפייה.
הנתבעת טוענת מנגד, כי התובעים ידעו ידוע היטב כי הם רוכשים את הדירה במצבה כי הם מוותרים על כל טענה בעניין זה. הנתבעת טענה כי טענת הכפייה לא הוכחה.

17. אכן חוק המכר(דירות) קובע כי אין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה .
בענייננו התניות האמורות נוסחו קודם לקבלת החזקה ואולם יש לבחון האם מדובר בהסכמות ובתניות שאינן לטובת הרוכשים.
התובעים פוצו מכח המסמכים האמורים בסך של 3,200 ₪ בגין איחור במסירת חזקה בדירה , בפיצוי בגין מטבח ישן ודלתות ( סעיף 11 לתצהיר התובע) וכן בוויתור הנתבעת על סך של 28,975 ₪ בגין איחור בתשלומים.
לא הוכח שהיתה כפייה.
בעניין זה יצויין כי בתצהיר התובע נטען אך למסמך אחד שנחתם בכפייה(ת/16, סעיף 12 לתצהיר התובע) לפיו התובעים היו חייבים סך של 28,975 ₪ לנתבעת.
בתצהיר לא נטען כל דבר לעניין המסמכים האחרים ומכאן מתבקשת המסקנה וכך אני קובע כי טענתם דהיום של התובעים בדבר הכפייה בנוגע למסמכים האחרים לא הוכחה והיא בגדר הרחבת חזית.

18. בכל הקשור למסמך האמור- לא הוכח כי המסמך נחתם בכפייה.

ראשית,כל שנטען בתצהיר עדותו הראשית של התובע לעניין הכפייה הוא כי :"קודם לקבלת הדירה וכתנאי לקבלתה נאנסנו לחתום תוך כפיה כלכלית כאילו נותרנו חייבים לנתבעת 28,975 ₪ בגין ריבית מפאת תשלום באיחור"( סעיף 12 לתצהיר), פרט לעניין החוב לנתבעת אין כל טענה לעניין תוכן המסמך המפורט הכולל הסכמות שונות מגוונות ורבות. העובדה שהתובע לא העיד זאת בתצהירו תומכת במסקנה שלא כפייה הייתה כאן, מאחר שהמסמך גורף וכולל תניות לטובת ולחובת התובעים.
יצויין גם כי על המסמך הוסף בכתב יד כי הפיגור בתשלומים הוא "בעקבות עיכוב בין הבנק לחברה" ומכאן שניתנה לתובעים אפשרות לבדוק העניין.
על השאלה מדוע לא נטען בתצהיר לגבי כלל התניות שבהסכם – לא ניתנה תשובה והדבר תומך בגרסת הנתבעת.
"לא כל לחץ כלכלי מהווה כפייה המקנה זכות לביטול החוזה. רק במקרים שבהם כרוך הלחץ בפסול מוסרי, חברתי או כלכלי – רכיב זה מכונה בפסיקה מבחן 'איכות הכפייה'; וכאשר למתקשר אין חלופה עסקית סבירה אלא להיכנע ללחץ זה – זהו מבחן 'עוצמת הכפייה', ניתן לבטל את החוזה מחמת כפייה "( ע"א 276/09 דן טאבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (02.01.11) והאסמכתאות שם;ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד פ"ד מח(5)705).
נטל ההוכחה רובץ לפתחם של התובעים ואלה לא הוכיחו כי בנסיבות העניין הופעל עליהם לחץ פסול העולה כדי כפייה ( ראו: ע"א 5806/02 ארביב נ' קרני פ"ד נח(5)193).
נסיבות החתימה על המסמך לא פורטו על ידי התובע בתצהירו ודי בכך כדי לגרום לדחיית טענתו בנדון.

שנית, המסמך כולל פרטים לא מעטים לטובת התובעים. כך למשל, פיצוי בגין איחור במסירה, דלתות ומטבח ישן שהוחזרו לנתבעת. כך גם, קבלת מזגן מיני מרכזי מהנתבעת.

שלישית, המסמך לא כלל ויתור מלא, אלא ויתור על פיצויים בעין תוך שהתובעים זכאים לביצוע תיקונים כמפורט בהסכם. אמנם מדובר בתנאי המגביל זכות תביעה, אך אין מדובר בחוזה אחיד.
רביעית, אשת התובע לא העידה בנדון ובאי העדתה קמה חזקה לרעת התובע לפיה ידע שלא תתמוך בגרסתו.

מה נפקות המסמך?
19. "ליקויים ופגמים שהקונה ידע עליהם אינם נחשבים כאי התאמה, משום שידיעת הקונה עובר לכריתת החוזה מצביעה על כך שהסכים לקבל את הממכר על הפגם או הליקוי שבו ... לאמיתו של דבר במקרים אלה אין מדובר בשלילת הסתמכותו של הקונה על אי התאמה, אלא בשלילת קיומה של אי ההתאמה מלכתחילה, לאור ההסכמה שבין הצדדים..."(א' זמיר,חוק המכר (דירות)תשל"ג-1973 (מכון סאקר,תשס"ב) 317 ).
"נדרשת ידיעה קונקרטית על פגם או פגמים ספציפיים. במקרה הנוכחי, ידיעה על ליקוי או פגם דורשת להכיר לא רק את מצב הדירה אלא גם את הנורמות החלות על בנייתה. על כן, עצם העובדה שהקונה ראה את הדירה לפני קנייתה אינה פוטרת את המוכר מאחריותו לכך שהדירה נבנתה שלא בהתאם לתקנים החקוקים הרלוונטיים... המוכר ייפטר מאחריותו זו רק אם יפנה את שימת לבו של הקונה לקיום אותם תקנים ולעובדה שהדירה נבנתה בניגוד להם. ללא מידע זה, אין להניח שהקונה ההדיוט מודע לאי ההתאמה, ולכן גם אי אפשר לראותו כמי שמסכים לה" (שם, 320-321) .
עמדה זו אומצה גם בפסיקה (ראו: ע"א 8124/00 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ פ"ד נו(5)198).
למען שלמות התמונה יצויין כי בחוזים רגילים תניית as-is משמעה נטילת מלוא הסיכון החוזי גם על פגם שלא יכול היה הקונה לבדוק לפני הרכישה( ראו: ע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר ואח' (07.03.13)) ואולם בענייננו קיים דין מיוחד כמפורט לעיל.

ליקויי בנייה.
20. בכתב התביעה נטען כי עלות תיקון ליקויי הבנייה עומדת על סך 107,000 ₪.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי עלות תיקון הליקויים ללא מע"מ עומדת על סך 17,380 ₪ כולל פיקוח הנדסי .
כן נקבע כי בנוגע ל-3 ליקויים שבמחלוקת עלות התיקון עומדת על סך 12,540 ₪.
שלושת הליקויים הם: החזר זיכויים לדייר (החלפת 7 דלתות ו-45 מ"ר ריצוף) בסך 8,000 ש"ח, בליטה בחלל מדרגות שלא קיימת בתכנית המכר-פיצוי בסך 600 ₪ ותכנון אדריכלי לקוי בגין גובה משתנה בחדר שירותי אורחים-פיצוי בסך 2,000 ₪.

21. לעניין ההסכם שנוסח עם צד ג' לא נטענה טענת כפייה ועל כן אין מקום לפצות התובעים בגין החזר הזיכויים.
מכאן יש לבחון את הליקויים בחוות דעת המהנדס שנהב.
אשר לתכנון הלקוי- התובעים רכשו את הדירה במצבה as is.
ככל שמדובר בליקויים של אי התאמה כי אז זכאים התובעים לסעד של תיקון בלבד ככל שלא תוכח ידיעה קונקרטית על הליקוי וככל שאין מדובר בליקוי גלוי לעין .ככל שהתיקון לא יצלח יהיו זכאים לפיצוי כמפורט בחוות הדעת.
התובעים לא נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן הליקויים. חתימת התובעים על המסמכים תומכת במסקנה שיש לנתבעת לתקן הליקויים .בנוסף, הנתבעת לא זלזלה בליקויים והביעה נכונות רצינית לתקן הליקויים, דבר התומך במסקנה שיש לאפשר לה לבצע התיקונים.
עם זאת, ככל שמדובר בליקויי אי התאמה הנוגדים תקנים כי אז זכאים התובעים לפיצוי.
22. נבחן את הסעיפים הרלבנטיים שבחוות הדעת אחד לאחד.
סעיף 1.1 לחוות הדעת- החזר זיכויים לדייר- לנוכח חתימת התובעים על המסמכים ומשקיבלו התובעים פיצוי אין מקום לפצותם בעניין זה.
סעיף 1.4-בליטה בחלל מדרגות- בעניין זה נכתב בחוות הדעת כי מאחר שהדירה נרכשה כגמורה עם הבליטה הקיימת יהיה זה לא סביר לטעון לירידת ערך. יש לאמץ את עמדת המומחה בנדון, שכן אין מדובר בבליטה הסותרת תקן אלא בביצוע בפועל שאין בו כדי לזכות רוכש דירה במצב as is בפיצוי. הלכך אין מקום לפצות התובעים בנדון.
סעיף 1.5 תכנון אדריכלי לקוי-גובה משתנה בשירותי אורחים (2,000 ₪)-מדובר בליקוי הנובע מאי עמידה בדרישת התקנות ויש בו כאמור כדי להצדיק פיצוי התובעים וכך אני קובע. מאחר שמדובר בליקוי תכנוני אין מקום לחייב את צד ג' בשיפוי.
סעיף 1.8 ניקוז גגות רעפים- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי. לא הוכחה ידיעה קונקרטית על הליקוי ומדובר בליקוי במקום נסתר.
סעיף 2.1.1 פינות חדות בארגזי תריסים- בעניין זה מדובר בליקוי נראה לעין בלתי מקצועית ועל כן אין התובעים זכאים לפיצוי שעה שרכשו את הדירה במצבה.
סעיף 2.1.5 רצועת תריס קרועה- בשים לב לבלאי סביר ולמהות הליקוי לא הוכח שקיימת חבות בנדון ועל כן אין מקום לתקן.
סעיף 2.1.6 2 מוקדי רפפות - בעניין זה מדובר בליקוי נראה לעין בלתי מקצועית ועל כן אין התובעים זכאים לפיצוי שעה שרכשו את הדירה במצבה.
סעיף 2.1.8 מרווחי אור ברפפות תריסים- בעניין זה מדובר בליקוי נראה לעין בלתי מקצועית ועל כן אין התובעים זכאים לפיצוי שעה שרכשו את הדירה במצבה.
סעיף 5.2 אי סימון לוח חשמל- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי, שכן לא הוכחה ידיעה קונקרטית על הליקוי ועל חובת הסימון.
סעיף 5.5- תיקוני צבע וטיח קלים סביב קופסאות כבלים ובזק- בעניין זה הותקן ארון דקורטיבי על ידי התובעים באיזור האמור ועל כן אין מקום לפצות התובעים בנדון.
סעיף 5.7- הזזת מזגן מיני מרכזי- אמנם הדבר אסור לפי התקנות, אך כעולה מהמסמך שנחתם ביום 10.05.06, מדובר במזגן שניתן במתנה והתובעים ויתרו על טענות בעניין זה. לפיכך וחרף העובדה שמדובר בליקוי הנוגד התקנות אין מקום לפצות התובעים בנדון.
סעיף 6.2 קוטר צינור דלוחין- אין מדובר בעניין הסותר תקנות שאינו נראה לעין בלתי מקצועית ועל כן אין מקום לפצות התובעים בנדון.
סעיף 6.5 אמבט ג'קוזי- המומחה עמד על כך שההבדל בין האמבטיות שבמפרט הטכני לזו שבפועל מצויה בדירה הוא זניח. מאחר שהתובעים רכשו את הדירה במצבה as is אין מקום בנסיבות העניין לפצותם בגין רכיב זה.
סעיף 6.8 אספקת מים למקלחת- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי, שכן לא הוכחה ידיעה קונקרטית על הליקוי האמור.
סעיף 6.10 חלל גג רעפים- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי, מה גם שמדובר בליקוי נסתר.
סעיף 7.2 סטיות בגובה מדרגות במהלך עליון- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי, מה גם שלא הוכחה ידיעה קונקרטית על הליקוי.
סעיף 8.1.3 סדק בטיח- אף שנטען על ידי הנתבעת כי מדובר בבלאי סביר לא נשאל המומחה בנדון. כן לא הוכח שהליקוי לא הופיע לאחר המסירה ועל כן אני קובע כי בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי.
סעיף 9.1.3-שיפוע ריצוף לקוי- בעניין זה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי, שכן לא הוכחה ידיעה קונקרטית על הליקוי.
סעיף 10.1- צביעת חלון הדף-מאחר שמדובר גם בגבשושיות ולא רק בקילופי צבע ומשלא הוכח מצב החלון בעת המסירה זכאים התובעים כי הנתבעת תתקן הליקוי.

23. המומחה קבע כי משך ביצוע כלל התיקונים שבחוות הדעת עומד על 5 ימים בהם הדירה ראוייה למגורים ועל כן מתבקשת המסקנה לפיה אין התובעים זכאים לפיצוי בגין דיור חלוף.

עוגמת נפש
24. בנסיבות אלה, משקבענו כי אין התובעים זכאים לפיצוי אלא בגין אי ההתאמות הנובעות מהתקן , בשים לב לזכות הנתבעת לבצע התיקונים ובשים לב להתנהלות הצדדים יש לדחות את תביעת התובעים בראש נזק זה.

קיזוז
25. הנתבעת טענה לזכותה לקיזוז ואולם משזכאים התובעים על פי דין לתבוע פיצויים בגין אי התאמות אין בכך כדי להקים לנתבעת עילת קיזוז בהתאם להוראות סעיף7א לחוק המכר( דירות) ועל כן אין מקום לקזז הסכומים הנטענים.
הודעה לצד שלישי
26. הליקויים המזכים את התובעים בתיקון ובפיצוי נובעים מבניית הדירה ואין כל חבות על הצד השלישי שגר בנכס לשפות את הנתבעת על ליקויים מסוג זה. הנתבעת לא הוכיחה כי הליקויים האמורים הם באחריות הצד השלישי וכי עליו לתקנם.
בנסיבות אלה נדחית ההודעה לצד השלישי.

סוף דבר
27. התובעים זכאים לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין אי ההתאמה שאינה תואמת התקן כמפורט לעיל ובצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה מיום חוות הדעת( ראו: ע"א 11254/02 בן אבו חברה לפיתוח ובנייה בע"מ נ' דני סלמן (15.01.04)).

התובעים זכאים כי הנתבעת תתקן הליקויים כמפורט בסעיף 22 לעיל תוך 90 יום. ככל שהנתבעת תבחר שלא לבצע התיקונים יהיו זכאים התובעים לפיצוי בכסף כמפורט בחוות דעת המומחה ובצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בשים לב לגובה התביעה, להתנהלות הדיונית ולכלל נסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול חוזה

  2. השבה הדדית

  3. ביטול הסכם חליפין

  4. תוצאות ביטול חוזה

  5. ביטול הסכם ללא נימוק

  6. הודעה על ביטול חוזה מכר

  7. פיצוי בגין ביטול חוזה מכר

  8. ביטול הסכם עקב ניצול מצוקה

  9. ביטול הסכם בשל הפרה יסודית

  10. ביטול הסכם בהעדר צלילות דעת

  11. בקשה לביטול הסכם סיום עבודה

  12. ביטול הסכם מייסדים בהתנהגות

  13. תביעה "חוזית כספית" לביטול הסכם

  14. לא כל לחץ כלכלי מהווה כפייה המקנה זכות לביטול החוזה

  15. תביעה לביטול הסכם למכירת רכב (ב.מ.וו. דגם 540 שנת ייצור 2000)

  16. זכאות לסיים את ההתקשרות עקב פרסומים נרחבים בכלי התקשורת אודות חשדות פליליים

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון