הרחקת דיירים פוטנציאלי בשכירות באופן שיטתי

טוען שבחודשים האחרונים של השכירות הנתבעים הרחיקו באופן שיטתי כל דייר פוטנציאלי ורק כאשר הנתבעים יצאו מהנכס ניתן היה להשכירו.

כללי:

1. התובע השכיר את ביתו שבישוב רמות השבים לנתבעים. טוען התובע שהנתבעים גרמו לו לנזקים בבית ובחצר, לא מלאו אחר הוראות הסכם השכירות, לא שילמו חוב לחברת חשמל ומנעו ממנו להשכיר את הבית וכתוצאה מכך הפסיד חודש שכירות ונאלץ לשלם מסי ארנונה בתקופה זו. הנתבעים מכחישים טענותיו אלו של התובע ואף הגישו כנגדו כתב תביעה שכנגד בגין נזקים נטענים שנגרמו להם בתקופת השכירות כתוצאה מהתנהלותו של התובע/נתבע שכנגד. המחלוקת אשר לפני הינה האם מי מהצדדים חב בפיצוי כלפי הצד שכנגד ושיעורו.

2. בתיק כתב תביעה וכתב תביעה שכנגד. ביום 17.10.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הצדדים. בנוסף, מטעם הנתבעים העיד מר יצחק אשכנזי - גנן.

3. אין מחלוקת בין הצדדים שביום 3.9.09 נחתם הסכם שכירות בין התובע לנתבעים שהוארך מעת לעת והסתיים ביום 31.7.12. גובה דמי השכירות לתקופת השכירות שמיום 1.8.11 ועד ליום 31.7.12 - 7,250 ₪ (להלן: "הסכם השכירות").

טענות התובע:

4. התובע טוען לנזקים שגרמו הנתבעים בארבעה סעיפים: פיצוי בגין אי השכרת הנכס, פיצוי בגין הזנחת הדירה, פיצוי בגין אי מסירת הנכס בהתאם להוראות הסכם השכירות ופיצוי בגין אי תשלום חשבון חשמל.


טענות הנתבעים:

5. על פי הנטען בכתב ההגנה כאשר הגיעו דיירים פוטנציאלים לנכס שאלו אלו שאלות בנוגע לתובע ולבית והנתבעים יידעו אותם אודות הליקויים בבית והטיפול מצדו של התובע, הא ותו לא. לפיכך, אין כל מקום לפיצוי התובע ברכיב נזק זה.

6. בכל הנוגע לגינה זו הייתה חרבה ומיובשת ונראתה גרוע עשרות מונים ממצבה ביום שהוחזר הבית לחזקתו של התובע. הגינה טופלה באופן שוטף ומקצועי אך בתקופה לפני פינוי הנכס ירד לחץ המים בגינה ועל כן לא היה ניתן להשקותה. הנתבעים היתרו על כך בפני התובע והוא טען שאין זה נכון. כמו כן, מספר ימים לפני עזיבתם את הבית פלשו התובע וגנן לבית ובצעו עבודות בגינה וגרמו לנזקים לציוד שלהם. לא היו כל ממטרות שבורות או לא פועלות.

7. בכל הנוגע לטענת התובע לכך שהנכס לא נמסר בהתאם לחוזה, הנכס נמסר לתובע שבדק בקפדנות את כל הבית. התובע ראה וידע אודות הפיצוצים והסדקים בקירות וברור היה לו שעליו לתקן זאת על חשבונו. זאת ועוד, הפגם בדלת היה עת נכנסו לבית, הטלפון במקלחת היה מפורק ואת מסנני המזגנים היה צריך לנקות כל חודשיים.

8. בכל הנוגע לתשלום חשבון החשמל, החשבון לא שולם עקב תשלום של חשבון מים בסך של 2,281 ש"ח בגין נזילת מים בניכוי צריכה שוטפת ממוצעת בסך של 300 ש"ח. מאחר והנתבעים שילמו את חשבון המים, קיזזו סך של 2,200 ש"ח מחשבון החשמל.

תביעה שכנגד:

9. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד ופירטו שורה של נזקים שבגינם עליהם לקבל פיצוי מהנתבע שכנגד/התובע: פיצוי עבור תיקון השער ומערכת הזעקה, מילוי גז בשני מזגנים, תיקון נזקי הגנן והוצאות.

10. לא הוגש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד והתובע/הנתבע שכנגד ביקש להמשיך בדיון על אף זאת.



דיון והכרעה:

אי השכרת הנכס:

11. טוען התובע לכך שבחודשים האחרונים לפני תום תקופת השכירות הנתבעים הרחיקו באופן שיטתי כל דייר פוטנציאלי ורק כאשר הנתבעים יצאו מהנכס ניתן היה להשכירו.

12. מוסיף וטוען התובע שהנתבעים איימו עליו שיעשו כן ולא יאפשרו להשכיר את הנכס וזאת בהסתמך על תכתובת דוא"ל מיום 1.3.12.

13. התובע השכיר את הנכס אך ביום 1.9.12 תמורת סך של 7,000 ₪ לחודש (ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 12). לפיכך, מבקש התובע פיצוי בגין חודש שכירות בתוספת תשלום ארנונה בסך של 600 ₪.

14. הנתבעים טוענים מנגד שאך השיבו לשאלות רוכשים פוטנציאלים וסיפרו מבחינתם האמת.

15. התובע לא הציג כל ראיה בנוגע לשיח הדברים שהתנהל בין שוכרים פוטנציאלים לבין הנתבעים ולא הציג כל ראיה שיש בה בכדי לתמוך בטענתו שהנתבעים סיפרו לרוכשים פוטנציאלים דברים שאינם נכונים או שאין בהם אמת שהביאו לכדי אי נכונות מבחינתם לשכור הנכס. התובע לא זימן לעדות כל רוכש פוטנציאלי שפגש את הנתבעים ובחר עקב זאת שלא לשכור הנכס ואין בטענה שרק לאחר שהנתבעים עזבו את הבית הצליח להראותו לשוכרים פוטנציאלים שביקשו להשכירו בכדי להרים את הנטל שמוטל לפתחו בעניין זה. משכך, התובע לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח שהנתבעים סיכלו במכוון ותוך סילוף האמת את הליך השכרת הנכס לשוכר פוטנציאלי.

16. יתירה מכך, לא מצאתי שיש בתכתובת הדוא"ל מיום 1.3.12 בכדי להוות איום או בכדי לסתור את טענת הנתבעים לכך שאך סיפרו אמת והשיבו לשאלות שוכרים פוטנציאלים.

17. אי לכך ובהתאם לזאת, הנני דוחה את תביעתו של התובע ברכיב נזק זה.

אי מסירת הנכס בהתאם להוראות החוזה:

18. טוען התובע שלאחר שעזבו הנתבעים את הנכס נאלץ לבצע עבודות צביעה בעלות של 2,808 ₪. התובע צרף לכתב תביעתו חשבונית עסקה בסך 2,808 ₪ (כולל מע"מ) עבור צביעת הבית.

19. כמו כן, טוען התובע שנאלץ להחליף טלפון וצינור גמיש במקלחת בעלות של 140 ₪ ונאלץ לטפל ברצפה בעלות של 780 ₪. לא הוצגה כל חשבונית או ראיה בכל הנוגע לנזק לצינור הגמיש ולטלפון וכן לא הוצגה כל ראיה בנוגע לטיפול נטען שנעשה על ידו לרצפה. לפיכך, איני מקבל תביעתו של התובע ברכיבי נזק אלו.

20. טוענים הנתבעים לכך שצבעו את הבית אך לא הייתה להם כל חובה לצבוע ולטפל בסדקים ובקילופים בקירות. הנתבעים צרפו והציגו תמונות של הסדקים והקילופים בקירות (ר' נ/1).

21. סעיף 7 ז. להסכם השכירות קובע:

"ידוע לשוכר כי כל קירות הבית והדלתות נצבעו לפני כניסתו למושכר. כמו כן בוצע בבית ריסוס. פוליש לרצפה וניקיון כללי".

סעיף 11 א. להסכם השכירות קובע:

"בתום תקופת השכירות יפנה השוכר את המושכר, יחזיר את החזקה בו לידי המשכיר. ימסור לו את מפתחות המושכר שזה במצב כפי שקיבלו מסויד ונקי (כל קירות הבית ייצבעו באופן מלא בצבע מגוון לפי אישור המשכיר, דלתות ייצבעו במידה וייפגעו, יבוצע פוליש ברצפה וניקיון ככלי כשכל מערכותיו ותכולתו תקינות ופועלות והכל בכפוף לבלאי סביר בלבד כשהמושכר חופשי מכל אדם וחפץ".

22. בהתאם להסכם השכירות, קיבלו הנתבעים את הנכס צבוע ומסויד והיו אמורים להחזירו בדיוק באותו מצב. הנתבעים מאשרים לכך שאמרו לצבע ואף לתובע שלא יתקנו את הסדקים והקילופים (ר' עמ' 4 ש' 20-22 לפרוטוקול). הסכם השכירות קובע שעל הנתבעים היה לצבוע את קירות הבית באופן מלא בצבע מגוון שיבחר התובע. הנתבעים עשו דין לעצמם והחליטו שלא לצבוע חלקים מסוימים בבית בטענה שאלו באחריות התובע. איני מקבל טענה זו. הסכם השכירות קובע באופן מפורש שכל קירות הבית ייצבעו לפני הפינוי ועל הנתבעים היה למלא אחר התחייבותם זו. אין נפקא מינה אם היו קילופים או סדקים מאחר ונקבע בהסכם מפורשות שכל קירות הבית ייצבעו. משכך, הנני מחייבם בתשלום הסך של 2,808 ₪ עבור הצביעה.





הגינה:

23. טוען התובע שלאחר פינוי הבית נאלץ להשיב את הגינה למצבה הקודם. התובע נאלץ לטענתו לשכור שירותיו של גנן, להתקין ממטרות חדשות ולהניח דשא חדש בשטח של 120 מ"ר.

24. התובע מוסיף וטוען שהדשא התייבש עקב אי השקיה תקופה ארוכה טרם הפינוי.

25. התובע מבקש פיצוי בסך של 2,000 ₪ עבור תשלום לגנן (הוצאה חשבונית מס עסקה מס' 45028 מיום 30.7.12 – נספח ז' לכתב התביעה), סך של 300 ₪ עבור רכישת ממטרות חדשות וסך של 4,598 ₪ עבור הנחת הדשא החדש. בגין שני הרכיבים האחרונים (הממטרות והדשא) לא הוצגה כל ראיה בדבר תשלום כלשהו מצדו של התובע.

26. בנוסף, התובע הציג תמונה של הדשא טרם מועד הפינוי ולאחריו (תמונה לפני הפינוי – נספח א' לכתב התביעה ותמונה לאחר הפינוי – ת' 1). כמו כן, התובע הציג תמונה של שתי ממטרות (נספח ב' לכתב התביעה).

27. הנתבעים טוענים שטיפלו בגינה כל תקופת השכירות (למעט תקופה של 3 חודשים בה הגנן שלהם חלה). הנתבעים מוסיפים וטוענים שבתקופה לפני הפינוי נפל לחץ המים ולא ניתן היה להשקות את הגינה. ביום 1.7.12 יידעו הנתבעים את התובע על כך ואם חדרו שורשים למערכת, הדבר באחריות התובע.

28. הנתבעים זימנו לעדות את מר אשכנזי – גנן שעבד עבורם במשך כל תקופת השכירות. על פי עדותו בעת מסירת הבית לחזקת הנתבעים היה בגינה עשב (ר' עמ' 3 ש' 19 לפרוטוקול).

29. זאת ועוד, לכתב ההגנה צורפה תכתובת דואר אלקטרוני בין הצדדים. בהתאם לתכתובת זו ביום 1.7.12 הודיעו הנתבעים לתובע על לחץ מים נמוך במערכת ההשקיה שאינו מאפשר השקיה. למחרת הודיע להם התובע שהמערכת נבדקה ונמצאה תקינה, לחץ המים 4.5 וגם שישקו בשעות שיש לחץ מים גבוה יותר (ר' נספח א' לכתב התביעה). ביום 3.7.13 נשלחה ע"י הנתבעים תכתובת לפיה הגינה הולכת ומתייבשת וביום 5.7.13 נשלחה תכתובת לפיה הגינה במצב מצוין אך אין לחץ מים.

30. הנתבעים צירפו לכתב ההגנה תמונה של שעון לחץ המים שמעיד על לחץ מים נמוך. לטענת התובע השעון מקולקל עד היום ומראה אותו הדבר (ר' עמ' 3 ש' 6 לפרוטוקול). התובע לא הביא כל ראיה לכך שלחץ המים תקין וכן לא הובהר על ידו כיצד בדק את לחץ המים שעה שהשעון עדין מקולקל. יחד עם זאת, התובע הציג תמונה של הדשא לאחר שהנתבעים פינו את הבית (ר' ת' 1) בה ניתן לראות דשא ירוק, כך שאין זה סביר שמערכת ההשקיה אינה עובדת כראוי. לטענת התובע הליקוי היה בפילטר סתום וממטרות שהיה צריך להחליף (ר' לעניין זה פרוטוקול המסירה שצורף לכתב התביעה וסומן כנספח ו'). מר אשכנזי (הגנן) העד שהעירו לתובע על מצב מערכת ההשקיה שצריכה תיקון, אך הוא בחר להתעלם מכך (ר' עמ' 3 ש' 18-21 לפרוטוקול).

31. סע' 7 ח. להסכם השכירות קובע:

"ידוע לשוכר כי הדירה מתקבלת עם גינה מסודרת והשקיה מרכזית ולכן יש להחזיר את הגינה כפי שהתקבלה בתום התקופה. למען הסר ספק מתחייבת השוכרת להזמין גנן לטיפול בגינה פעמיים בחודש וחודשי החורף פעם בחודש כנדרש. הגנן יאושר מראש ע"י המשכיר. במידה ולדעתו של המשכיר הגינה לא תתוחזק כראוי, רשאי המזמין להזמין גנן ולחייב את השוכרים בתשלום 500 ₪ לחודש. למען הסר ספק, סעיף זה הינו תנאי יסודי לקיומו של הסכם זה והפרתו על ידי השוכר תהווה הפרה יסודית של הסכם זה ויביא לסיומה המידית של תקופת השכירות וביטולו של הסכם זה".

32. לאור האמור בהסכם השכירות, איני מקבל את עדותם של הנתבעים ומר אשכנזי לכך שהגינה היתה מלאה עשבים עת קיבלו החזקה בבית כעדות אמינה. עדיף בעיני האמור בהסכם השכירות וניתן לראות מהתמונה בת' 1 שמדובר בגינה מושקעת ומתוחזקת.

33. שני הצדדים מסכימים לכך שהיו ליקויים במערכת ההשקיה, בין אם מדובר בבעיה של לחץ מים או בליקוי בפילטר ובממטרות. מחד גיסא, איני סבור שבאחריות הנתבעים לתקן על חשבונם את מערכת ההשקיה, כל עוד מדובר בבלאי טבעי. מאידך גיסא, עליהם החובה לתחזק את הגינה ולהחזירה במצב מתוחזק וכפי שקיבלו אותה. על כן, גם אם היו ליקויים במערכת ההשקיה והתובע נמנע מלתקן אותם, עדין חלה חובה על הנתבעים לפעול להקטנת הנזק ולא לדרדר הגינה למצב כפי שניתן לראות בתמונות שצירף התובע לכתב התביעה. במידה והיו הנתבעים מוציאים כספים מכיסם בעלות נמוכה או מבצעים פעולה פשוטה של טיפול במערכת ההשקיה (כאשר כל העת בגינה אמור לטפל גנן מקצועי מטעמם), היו יכולים למנוע הידרדרות במצבה של הגינה ויכלו לדרוש כספים אלו מהתובע (כפי שעשו ברכיבי נזק אחרים נטענים בכתב התביעה שכנגד). יתירה מכך, התרשמתי שלאור מערכת היחסים בין הצדדים במיוחד לקראת תום תקופת השכירות בחרו הנתבעים, לכל הפחות, לעצום עיניהם בכל הנוגע לתחזוקה השוטפת של הגינה. לאור המפורט לעיל, הנני רואה בשני הצדדים כאחראיים להתדרדרות במצב של הגינה ועל כן הנני מחייב את הנתבעים אך בפיצוי חלקי ברכיב נזק זה על דרך האומדנה בסך של 1,500 ₪.

חשבון החשמל ומים:

34. לטענת התובע הנתבעים קיזזו מחשבון החשמל שלא כדין סך של 2,200 ₪ שלא שולם על ידם.

35. בפרוטוקול המסירה שנערך ע"י התובע (סומן כנספח ו' לכתב התביעה) מציין התובע חוב של 2,200 ₪ לחברת חשמל. התובע לא הציג ראיה או חשבון לעניין החוב הנטען.

36. יחד עם זאת, המחלוקת בין הצדדים לעניין הקיזוז עניינה תשלום חוב מים כתוצאה מנזילה בחצר. אין מחלקות בין הצדדים לכך שחשבון המים נשוא המחלוקת הגיע לסך של 3,542 ₪ וניתנה הנחה בחשבון בסך של 1,261 ₪ כך שנותרה יתרה לתשלום בסך של 2,281 ₪. למרות שלא הוצגה כל ראיה בעניין, מקובלת עלי ונחזית כסבירה טענת הנתבעים, כפי שהובאה בתכתובת דואר אלקטרוני בין הצדדים, לכך שממוצע השימוש השוטף במים של הנתבעים לחודשיים הגיע לסך של 301 ₪. לפיכך, יתרת החוב עומדת על סכום של 1,980 ₪.

37. הנתבעים טוענים שמיד שנודע להם על הנזילה באמצעות השכן חגי סגרו את הברז הראשי לחצר. הנתבעים מוסיפים וטוענים שכלל אינם צריכים לשאת בהוצאה זו שנופלת לפתחו של התובע – בעל הנכס.

38. השאלה שבמחלוקת הינה על מי מהצדדים חלה החובה לשאת בעלות חשבון המים בגין הנזילה. מחד גיסא אחריותו של בעל הנכס (התובע) לתחזק את מערכת המים ועל כן זו אחריותו. מאידך גיסא, באחריות השוכרים (הנתבעים) לבדוק ולהתריע על נזילות ולדווח עליהן באופן מידי לבעל הנכס.

39. אף אחד מהצדדים לא טרח לזמן את השכן חגי שיעיד מתי הבחין לראשונה הנזילה, מתי הודיע על כך לנתבעים ומתי סגר את הברז הראשי לחצר. לפיכך, איני זוקף זאת לרעת מי מהצדדים.

40. בנסיבות אלו וכפי שקבעתי לעניין תחזוקת הגינה, הגעתי למסקנה לפיה לשני הצדדים אחריות לשלם את חוב המים נשוא המחלוקת כתוצאה מהנזילה – התובע כבעלים של הנכס והנתבעים כמי שלא הבחינו בנזילה למרות שניתן היה להבחין בבעבוע מים (ר' תמונה 4 שצורפה לכתב ההגנה) וכן לאור זאת שהשכן ראה זאת ולא הם והוא זה שהביא זאת לתשומת לבם. יתירה מכך, לאור כמות המים שנשפכה בנזילה סביר שאין המדובר בנזילה קצרת מועד ויכול ובדיקה של שעון המים מעת לעת היתה מגלה הנזילה מבעוד מועד ומקטינה את הנזק.

41. אי לכך, הנני מחייב את הנתבעים בתשלום מחצית מחשבון המים בסך של 990 ₪. בהיעדר כל ראיה לעניין חוב בחשבון החשמל, איני מחייבם בתשלום כלשהו ברכיב נזק זה.

התביעה שכנגד:

42. התובעים שכנגד טוענים שבמהלך תקופת השכירות נאלצו לתקן דברים בבית על חשבונם וכן שנגרם נזק לרכושם.

43. התובעים שכנגד לא הציגו כל ראיה שיש בה בכדי לתמוך בטענותיהם אלו ועל כן לא עמדו בנטל המוטל לפתחם להוכיח תביעתם. אי לכך ובהתאם לזאת, התביעה שכנגד נדחית בזאת.

סוף דבר:

44. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,298 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

45. התביעה שכנגד נדחית בזאת.

46. הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

47. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה שכירות ?

  2. הגדרת מושכר

  3. נטישת המושכר

  4. חוב ועד בית שוכר

  5. משרד בשכירות מוגנת

  6. העברת זכויות במושכר

  7. מזגן - חיבור של קבע

  8. התיישנות חוב שכירות

  9. עשיית דין עצמי משכיר

  10. הקמת מבנה מחוץ למושכר

  11. ביצוע שינויים במושכר

  12. החזרת דמי פיקדון בטעות

  13. בלאי הנובע משימוש סביר

  14. סמכות בית הדין לשכירות

  15. תיקון נזק בתקופת השכירות

  16. פיצוי לפי סעיף 197 לשוכר

  17. תאונת דרכים עם רכב מושכר

  18. סכסוך שכירות אולם אירועים

  19. פיצוי על סירוב שוכר להתפנות

  20. עזיבת דירה בשכירות לפני הזמן

  21. בניה לא חוקית ע''י שוכר דירה

  22. תיקון דלתות במושכר - בלאי סביר

  23. ערעור על פסק דין בנושא שכירות

  24. בלאי סביר כתוצאה משימוש זהיר רגיל

  25. מימוש אופציה שכירות משרד עורך דין

  26. שימוש לא סביר במושכר או בלאי טבעי ?

  27. בלאי טבעי הנובע משימוש רגיל במושכר

  28. תביעה נגד שוכר לקבלת כספי שכירות משנה

  29. הסתרת העובדה כי הנכס בשכירות לפני מכירה

  30. כניסת משכיר לדירה כדי להראות אותה לקונים

  31. הרחקת דיירים פוטנציאלי בשכירות באופן שיטתי

  32. סכסוך על רקע יחסי שכירות שהתקיימו בין חברות

  33. טענת עזיבת המושכר באישון לילה תוך השארת חובות

  34. בנספח להסכם הרכישה קוצרה תקופת אופציית השכירות

  35. מזגן בדירה בשכירות שהפסיק לעבוד - הודעה למשכיר

  36. טענת קבלת דירה בשכירות במצב גרוע עם ליקויים שונים

  37. מציאת פגמים בדירה לאחר מסירתה שנגרמו בתקופת השכירות

  38. האם עזיבת המושכר בתום שלוש שנות השכירות הראשונות על פי ההסכם מהווה הפרת הסכם ?

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון