בקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות בענייני משפחה

בקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות בענייני משפחה
זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין להעבירה לבימ"ש לענייני משפחה, אשר הוגשה מטעם הנתבעת במסגרת תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות שהגישה כנגדה התובעת.

1.     התשתית העובדתית שביסוד תביעה זו:
א.     התובעת הינה הבעלים של דירה בת 2 חדרים וחצי, ברח' סמילנסקי 39 בנתניה, הידועה כחלקה 120/10 בגוש 8264 (להלן: "הדירה" או "הנכס"), על פי נסח רישום שצורף לכתב התביעה וסומן כנספח א).

ב.     הנתבעת הינה גרושתו של אח התובעת, על פי הסכם גירושין שאושר על ידי ביה"ד הרבני ביום 25/10/04.

ג.     ביום 19/4/05 הגישה התובעת תביעה זו כנגד הנתבעת, אשר מתגוררת בדירה נשוא התביעה עד היום. התביעה היא לפינוי וכן תביעה כספית.

ד.     הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה ביום 28/6/05 בו העלתה טענות שונות וביניהן טענה לחוסר סמכות עניינית.

ה.     בנוסף, הגישה הנתבעת בקשה זו, לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להעברתה לבימ"ש לענייני משפחה.

ו.     התובעת מצידה, הגישה כתב תשובה ביום 5/9/05 וכן תגובה לבקשה.

2.     טיעוני המבקשת- הנתבעת
א.     טוענת בפני הנתבעת לחוסר סמכות עניינית. טענתה זו סומכת ידיה על הנחתה כי תביעה זו מהותה סכסוך בין אדם למשפחתו, לגביו קובע סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק") כי יידון בבימ"ש לענייני משפחה. על בסיס טענה זו מבקשת הנתבעת מביהמ"ש להורות על דחיית התובענה על הסף מכוח תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

ב.     לא זו אף זו, לחלופין טוענת הנתבעת לדחייה על הסף מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות, וזאת נוכח הגשת התביעה בחוסר תום לב לטענתה.

ג.     לחילופי חילופין מבקשת הנתבעת להעביר התובענה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.


3.     טיעוני המשיבה- התובעת
א.     בתגובתה לבקשה, טוענת התובעת כי אין הבקשה מגלה כל נימוק ענייני וראוי. לגרסתה, אין המדובר בסכסוך משפחתי הנמצא בגדר סמכותו של בימ"ש לענייני משפחה כלל וכלל.

ב.     לטענתה, תביעת אשה כנגד גרושת אחיה, אינה נכללת בהגדרות הקרבה המנויות בסעיף 1(2) לחוק, ועל כן, אינה עולה כדי קיום התנאים הנדרשים לצורך הקניית הסמכות לביהמ"ש לענייני משפחה.

ג.     ממשיכה התובעת וטוענת, כי אף לא מתקיים במקרה זה התנאי השני הנדרש, על פיו תביעה תהא בסמכותו של בימ"ש לענייני משפחה כאשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה. לדידה, המחלוקת בין הצדדים מקורה בסכסוך אזרחי גרידא אשר אין לו יד ורגל לסכסוך המשפחתי שבין הנתבעת ובעלה לשעבר, ואף רואה היא לנכון להדגיש, כי נכון להיום הסתיימו זה מכבר כל ההליכים המשפטיים שנידונו בבימ"ש לענייני משפחה.

ד.     מכל זאת עולה בקשתה לדחות את הבקשה ולחייב הנתבעת בהוצאות.


4.     דיון והכרעה:
4.1     דחיית התובענה על הסף לפי סעיף 101(א)(2) - חוסר סמכות עניינית
א.     טענתה העיקרית של הנתבעת לחוסר סמכות עניינית שואבת כוחה מסעיף 3 לחוק בימ"ש לענייני משפחה, על פיו ענייני משפחה לפי אותו החוק, ידונו בבית המשפט לענייני משפחה.

ב.     סעיף 1 לחוק מגדיר מהם "ענייני משפחה" וזהו לשונו:

1. בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:
(1) ...
(2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
                     לענין פסקה זו -
                    "בן משפחתו" -
(1)בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
                         (2)ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
                         (3)הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
                         (4)נכדו;
                         (5)הורי הוריו;
                         (6)אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
                          "הורה" - לרבות הורה מאמץ או
אפוטרופוס;
(3) ...
(4) ...
(5) ...
                    (6) ...


ג.     מהאמור בסעיף עולה כי כאשר עסקינן בתובענה אזרחית, ישנם 2 תנאים, בהתקיימם מוקנית לביהמ"ש לענייני משפחה הסמכות לדון בתובענה, והם:

  1.      תובענה שהגיש אדם או עזבונו לבין בן משפחתו,
  2.      שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.


רבות נאמר בעניינם של שני תנאים אלו. ואולם ההלכה הקובעת מצויה ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, (להלן: "פס"ד חבס"). אביאה כלשונה:

"עיון בלשון החוק מלמד כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש ע"י אדם כנגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו. החוק עצמו מגדיר "בן משפחה" מהו. התנאי השני הינו שעילתה של התובענה הינו "סכסוך בתוך המשפחה". (פס"ד חבס לעיל).
          
נבחן התקיימות התנאים במקרה שלפנינו:

התנאי הראשון

1.     תנאי זה מהותו תביעה שהגיש אדם כנגד בן משפחתו. כאמור לעיל, הסעיף מונה את יחסי הקרבה השונים אשר עולים כדי דרישת הסעיף. לענייננו, הנתבעת הינה אשתו לשעבר של אח התובעת.

2.     מקריאת הסעיף עולה בבירור כי אין יחסים אלו מוגדרים במסגרתו כיחסים שבין אדם לבו משפחתו, וברי כי המדובר ברשימה סגורה.

3.     ההגדרה הקרובה ביותר לסוג זה של יחסים המצוי לפני, היא המנויה בסעיף 1(2)(6): (6)אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;

4.     הנתבעת איננה אחות התובעת או אחות בן זוגה. ואף איננה בת זוגתו של אח התובעת, שהרי הסכם הגירושין נכנס לתוקפו כחצי שנה טרם למועד הגשת התביעה, ואין הסעיף כולל במסגרתו יחסי קרבה שבין בן זוגו לשעבר של אח התובע לבין התובע.

ד.     מהאמור לעיל עולה כי התנאי הראשון הקבוע בחוק, איננו מתקיים. מכאן נובעת המסקנה כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחוסר סמכות עניינית היות והסמכות נתונה לבימ"ש זה כדין.

ה.     אדגיש, כי מקובלת עלי על פניה, טענת הנתבעת כי עסקינן בסכסוך שעילתו בסכסוך במשפחה, כפי שדורש התנאי השני לעיל, ואף ידועה לי ההלכה לפיה תכלית חוק בימ"ש לענייני משפחה, לרכז את מלוא המחלוקת בקרב בני משפחה תחת דיון במסגרתו של בימ"ש מקצועי אחד, ואולם תנאי זה אין בו די על מנת למלא את תנאי הסעיף בשלמותם, שהרי התנאים הינם תנאים מצטברים. ולראיה:

על מנת להביא סכסוך לתחום ביהמ"ש לענייני משפחה עליו לענות על שני תנאים מצטברים. הראשון הוא שבעלי הדין הינם בני משפחה כהגדרתם בחוק. והשני הוא שעילתה של התביעה סכסוך בתוך המשפחה. הטיב לתאר זאת ביהמ"ש בתמ"ש (תל-אביב) 53600/96 בכור סופיוב נ' זבולון, תק-מש 97(1),5.

ובהמשך:

במקרה שבפני התובעת היא בת אחותה של הנתבעת. מאחר וסעיף 1(2) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה אינו מגדיר אחות ובת אחותה כבני משפחה לעניין הסעיף ומאחר ומדובר ברשימה סגורה, בעלי הדין אינם בני משפחה כהגדרת החוק ודי בכך כדי לקבוע שהתביעה הנ"ל אינה עומדת בתנאים המצטברים הנדרשים כדי להקנות סמכות עניינית לביהמ"ש לענייני משפחה ולדחות את הבקשה. (ת"א 18614/02 קדם נ' בוחבוט, דינים שלום מא 554).

איזכורים נוספים ליישום תנאים מצטברים אלו, ראה:ת"א 429/04 ג'בארין נ' ג'בארין, דינים מחוזי לד(10) 569, ע"מ 1128/02 צה"ל נ' ס' ת', דינים מחוזי, לד(1) 134.

4.2     דחיית התובענה על הסף לפי סעיף 101(א)(3)- חוסר תום לב התובעת
א.     הנתבעת העלתה טענה לפיה התובענה כולה הוגשה בחוסר תום לב, שמקורו בניסיון לגרש הנתבעת מהדירה שניתנה לה הרשות להתגורר בה עם ילדיה.

ב.     לטענתה, מגוריה בדירה עוגנו במסגרת הסכם הגירושין בינה ובין בעלה לשעבר, ויתרה מזאת, נלקחו בחשבון בקביעת ביה"ד הרבני בעניין גובה המזונות לילדיה, ועל כן זכו למשנה תוקף.

ג.     אליבא דגרסתה, לתובעת אין ולא היה כל קשר לניהול הדירה עד לתובענה זו, ואילו אימה היא בעלת הדירה בפועל, אשר שיכנה בה את הנתבעת וילדיה ואף הבטיחה לאפשר לה להמשיך ולהתגורר בדירה.

ד.     על האמור לעיל, מבססת הנתבעת את בקשתה לדחיית התובענה על הסף מכח תקנה 101(א)(3).

ה.     דין בקשה זו להידחות.

ו.     תקנה 101(א)(3) לשונה:
"101 (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1)     ...
(2)     ...
(3)     כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."

ז.     בספרו, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 416-418 עוסק י. זוסמן בסוגיה זו, ומביא את דברי בית המשפט העליון בביאורו את הנושא:

"רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש, כאשר הוא נוכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת" (ע"א 14/61, פ"ד טו 1840).

ח.     הסעד אליו עותרת הנתבעת בבקשה זו הינו סעד מרחיק לכת אשר יש לנקוט בו בזהירות ובמקרים חריגים במיוחד. במקרה זה, טענת הנתבעת לחוסר תום לב התובעת אין בה כדי להצביע על כשלונה של התובעת בשאלה המשפטית המכרעת, ואין בה כדי להעלות קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן סעד קיצוני זה.
ט.     בנוסף, לא שוכנעתי כלל וכלל כי יהא זה מן הצדק לדחות תובענה זו על הסף מטעם זה. טענת הנתבעת לחוסר תום ליבה של התובעת לא הוכח כלל וכלל והוא נשען על טענות עלומות, אשר נוגדות את נסח הרישום שהוגש לי. טענות אלו, יישמעו במועדם, ואולם לא יעלה על הדעת כי תימחק התביעה בשלב זה אך מהעובדה שהועלו על ידי הנתבעת.

4.3     העברת התובענה לבימ"ש לענייני משפחה
לאור קביעתי לעיל, לפיה לא מתקיימים תנאי חוק בימ"ש לענייני משפחה, המקנים סמכות לאותו בימ"ש לדון בתובענות שבין בני משפחה, והרי קיימת לבימ"ש זה הסמכות העניינית לדון בתובענה, אין כל מקום להיענות לבקשה להעברת התובענה לבימ"ש לענייני משפחה.

5.     לאור כל האמור לעיל התוצאה היא כדלקמן:
א.     הבקשה נדחית.

ב.     הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הסכום ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו סילוק על הסף ?

  2. הפסקת תובענה

  3. מחיקה על הסף

  4. בקשה לדחיה על הסף

  5. התחייבות מכוח הדין

  6. סילוק התביעה על הסף

  7. סילוק כל טענה עתידית

  8. הפסקת תובענה תקנה 154

  9. העדר יריבות בין הצדדים

  10. בקשה לקבלת ערעור על הסף

  11. מחיקת תביעה כספית על הסף

  12. בקשה לסילוק התביעה על הסף

  13. סילוק על הסף במקרים נדירים

  14. ערעור על דחיית תביעה על הסף

  15. מחיקת תביעה בגין תקיפה על הסף

  16. מחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה

  17. סילוק על הסף של עילת תביעה אחת

  18. סילוק התביעה על הסף נגד העירייה

  19. סילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות

  20. סעד של דחיה על הסף אינו בסמכות רשם

  21. דחיית התביעה על הסף ביוזמת בית המשפט

  22. סילוק על הסף של בקשת צד בסכסוך קיבוצי

  23. בקשה לדחיית תביעה על הסף בהיותה טרדנית

  24. דחיית ערעור על הסף מפאת אי צירוף משיבים

  25. בקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות בענייני משפחה

  26. בקשת הנתבעות לסילוק התביעות שהוגשו כנגדן על הסף

  27. בקשת הנתבע לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות

  28. סילוק על הסף של ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות

  29. בקשה לסילוק התובענה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת

  30. דחיית תביעה על הסף מחמת סעיף ויתור על תביעות בהסכם

  31. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות והיעדר עילה

  32. בקשה אורכה להגשת כתב הגנה עד להחלטה בבקשה למחיקה על הסף

  33. דחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות לפי סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון