סמכות עניינית בסכסוך ירושה

עורך דין צו ירושה

  1.      לפני בקשה לסילוקה על הסף של תביעה בשל חוסר סמכות מקומית וחוסר סמכות עניינית. כן הוגשה בקשה להגשת כתב הגנה מתוקן.
  2.      התביעה הוגשה על ידי המשיבה ועניינה חוב דמי שכירות עבור חנויות שבמרכז מסחרי באשדוד, אותן שכר המבקש על-פי הסכמי שכירות משנת 1999 שבינו לבין בעלה המנוח של המשיבה (להלן: "הסכמי השכירות").

שאלת הסמכות המקומית
3.     המבקש טוען כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לבית משפט השלום באשדוד, לנוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בהסכמי השכירות, הואיל והתובענה עוסקת במקרקעין המצויים באשדוד, והואיל ומקום מגורי המבקש, מקום יצירת ההתחייבות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות, מקום הנכס ומקום המעשה או המחדל הינם כולם בעיר אשדוד.
4.     דין הבקשה בענין הסמכות המקומית להדחות. די לציין כי הטענה לא הובאה, כמתחייב, בהזדמנות הראשונה. כתב ההגנה לא כלל כל התייחסות לעניין זה והטענה הועלתה רק חודשים מאוחר יותר, במסגרת בקשה נפרדת (מן הסתם לאחר שנטל המבקש ייצוג משפטי). עוד ניתן לציין כי תניית השיפוט אליה מפנה המבקש כוללת גם הוראה לפיה המשכיר רשאי, למרות תניית השיפוט, לפנות לבית משפט מוסמך אחר לפי שיקול דעתו. על אלו ניתן להוסיף את עמדתו העקרונית של בית המשפט בעניין טענות סמכות מקומית (ר' רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט (2) 731; רע"א 188/02 כהן נ' מפעל הפיס, פ"ד נז (4) 473).
שאלת הסמכות העניינית
5.     בבקשת הסילוק על הסף טוען המבקש כי דרישות המשיבה לדמי השכירות נסמכות על צוואה בכתב אשר תוקפה, הן מהבחינה המהותית והן מהבחינה הפורמלית, פגום. לשיטת המבקש, הצוואה היא פרי זיוף ומרמה, יש לומר כי היא בטלה ולדחות דרישה כספית המבוססת עליה. המבקש סבור כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.
המשיבה דוחה את טענות המשיב. לשיטת המשיבה, בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות לדון בתביעה הואיל והמבקש אינו בגדר בן משפחה, עילת התביעה אינה סכסוך בתוך המשפחה ואין מדובר בתביעה לפי חוק הירושה. כן טוענת המשיבה כי הצוואה היא צוואה בעדים, טענותיו של המבקש אינן נתמכות בתצהיר של מי שהיה עד לצוואה ותצהירו של המבקש אינו ערוך כדין ואינו תומך בטענות.
6.     בעניין הצוואה הרלבנטית ניתן צו קיום צוואה. כך עולה הן מתגובת המשיבה (סעיף 3.7) ואף במשתמע מנסח לשכת רישום המקרקעין שצורף לכתב התביעה. זכויותיה של התובעת רשומות מכח צו זה.
     אין טענה כי צו קיום הצוואה בוטל. משכך מלכתחילה אין זה ברור כיצד מועלות טענות המבקש.
סעיף 71 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כי כוחו של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקן או בוטל (כאשר הדרך לביטול או תיקון אינה בבקשת סילוק מהסוג שלפני).
אין מקום לטענה כי צו קיום צוואה הוא "בטל". כבר נפסק כי -
"...צו קיום כזה לעולם אינו בטל מעיקרו אלא ניתן לביטול..... זו גם הגישה שנוקט סעיף 71 לחוק הירושה, הקובע, כי "צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו". לנגד עיני המחוקק עמדה אפוא האפשרות, כי ייתכן שתיפול טעות בצו ירושה או בצו קיום צוואה, והיא תתוקן בהמשך, אך הוא ראה בכל זאת לנכון להשאיר אותם צווים בתוקפם עד לתיקונם או לביטולם. גישה זו רצויה לאור מטרתם של הצווים האמורים הבאים להעניק, בין היתר, ודאות בנוגע למצב המשפטי בענייני ירושה."
ע"א 3706/91 שאולוב נ' שאולוב, פ"ד מז (2) 865, 870.
7.     לכאורה, די באמור כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. עם זאת, תבחן הבקשה גם לגופה, תוך עיון בהוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן - "החוק"). חוק זה קובע כי ענייני משפחה, כהגדרתם בחוק, ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. המונח "ענייני משפחה" מוגדר לצורך זה, בסעיף 1 לחוק.
8.     במסגרת הבקשה שהגיש, לא ביאר המבקש מהי הוראת החוק עליה הוא סומך. המבקש טען בתמצית כי "המקום הטבעי" לברור התובענה הוא בית המשפט לעניני משפחה.
במסגרת תשובה שהגיש לתגובת המשיבה, הפנה המבקש לרע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 (להלן - "ענין חבס").
9.     פסק הדין בענין חבס מתייחס להוראת סעיף 1(2) לחוק. לפי הוראה זו נתונה סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: מדובר בתובענה שבין אדם לבין "בן משפחתו" וכן, עילתה של התובענה - "סכסוך בתוך המשפחה".
10.     המבקש היה נשוי בעבר לאחותו של בעלה המנוח של המשיבה. נוכח הגדרת המונח "בן משפחתו" בסעיף 1 לחוק, התובענה שהוגשה על ידי המשיבה אינה תובענה שהוגשה על ידי אדם כנגד "בן משפחתו". לפי שתנאי זה אינו מתקיים, נשמט הבסיס לטענת הסמכות לפי סעיף 1(2) לחוק.
11.     להשלמת התמונה תוזכר גם הוראת סעיף 1(6). לפי הוראה זו, נתונה לסמכות בית המשפט לעניני משפחה גם תובענה "לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".
על-פי סעיף זה, אין צורך שהצדדים יהיו בני משפחה. עם זאת, עדיין יש לקבוע כי מדובר בתובענה שהיא לפי חוק הירושה או שעילתה סכסוך בקשר לירושה.
12     התובענה לא הוגשה לפי חוק הירושה. כדי לבחון האם מדובר ב"תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה", יש לעיין בכתבי הטענות (השווה עניין חבס בעמ' 345).
13.     המשיבה עותרת לתשלום דמי שכירות בגין שכירת חנויות. המשיבה מסתמכת על הסכמי שכירות אשר אין חולק כי נחתמו בין בעלה המנוח של המשיבה ואחיו, לבין המבקש, ועל זכויותיה הרשומות בלשכת רישום המקרקעין.
בכל הנוגע להפרה נטענת זו של הסכמי השכירות, ניתן להעלות מתוך כתב ההגנה (שנערך כנראה ללא יצוג משפטי) טעונים כגון: ההתקשרות בהסכמים בוצעה לבקשת המנוח במחיר הגבוה ממחיר השוק כדי להראותם לכונס נכסים ולשמאי תוך הבטחה כי בהמשך המנוח יפצה את המבקש וכן יסבסד חלק מדמי השכירות; תחזוקה ירודה של המרכז המסחרי לאחר פטירת המנוח; מצב כלכלי קשה; פניות בעבר לסיום ההתקשרות; השקעות של המבקש עצמו בנכס; העדר דרישות לדמי שכירות בעבר; הבטחות שניתנו בעל פה על ידי נציגי כונס הנכסים.
המבקש חוזר מספר פעמים על טענתו כי אם היה יודע שידרש לשלם דמי שכירות כלשהם, היה סוגר את עסקו מייד ומפנה את החנויות זה מכבר, כפי שאף ביקש לעשות.
14.     לאור האמור ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות אני סבורה כי אין מדובר בתביעה שעילתה סכסוך בקשר לירושה. אמנם, בכתב ההגנה נטען גם כי המבקש ואנשי משפחה שונים "חושדים" בכשרות הצוואה מכוחה נרשמה המשיבה כבעלת שזכויות במקרקעין, כי הספקות לגבי כשרות הצוואה "גורמים למתיחות ועוינות" בין התובעת לבין משפחת בעלה המנוח (סעיף 5 לכתב ההגנה) וכי התביעה נובעת מעוינות זו (סעיף 26 לכתב ההגנה) אך בכך אין כדי להפוך את התביעה הנוכחית להליך שענינו סכסוך בקשר לירושה (עיין גם עז' (ת"א) 9880/99 לזר נ' וולפמן, דינים משפחה א' 694).
15.     משכך, יש לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה.
סיכום
16. הבקשה לסילוק על הסף, נדחית.
בכל הנוגע לבקשה להגשת כתב הגנה מתוקן, חרף החלטת 19.2.06, לאחר שעיינתי בעמדת המשיבה ובשים לב גם לשלב המקדמי של ההליך, הריני מוצאת לנכון להתיר הגשת כתב הגנה מתוקן, בתוך 30 יום ובכפוף לתשלום הוצאות בקשה זו.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 2000 ₪ בצירוף מע"מ.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גזל מניות סמכות עניינית

  2. סמכות עניינית בטלות ההפקעה

  3. הקצאת מניות סמכות עניינית

  4. סמכות עניינית בסכסוך ירושה

  5. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  6. סמכות עניינית מחוזי מקרקעין

  7. פקודת הקרקעות - סמכות עניינית

  8. מחיקת עתירה בהעדר סמכות עניינית

  9. סמכות עניינית של המחלקה הכלכלית

  10. סמכות עניינית כספי ביטוח של עובד

  11. בקשה להחזרת תפוס - סמכות עניינית

  12. השבת היטלי פיתוח - סמכות עניינית

  13. תביעות בין שותפים - סמכות עניינית

  14. סמכות עניינית בתביעת לשירותי סיעוד

  15. דמי ניהול בית משותף - סמכות עניינית

  16. תביעת מזונות מוסלמים - סמכות עניינית

  17. מחיקת תביעה מנהלית בהעדר סמכות עניינית

  18. מחיקת תביעה במחוזי מחוסר סמכות עניינית

  19. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  20. סכסוך בין אחים במקרקעין - סמכות עניינית

  21. סמכות עניינית של בית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה

  23. סמכות עניינית ליתן צו הצהרתי בעניין ארנונה

  24. סמכות עניינית בתביעת נזיקין בין עובד למעביד

  25. סמכות עניינית מקרקעין לא מוסדרים ולא רשומים

  26. סמכות עניינית בתביעת לשון הרע בין עובד למעביד

  27. סמכות עניינית המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי

  28. זכות במקרקעין וזכות אובליגטורית - סמכות עניינית

  29. בקשה לסילוק תביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית

  30. סמכות עניינית בנושא טיפולים רפואיים שלא בסל הבריאות

  31. תביעה של עובדים לשעבר - סמכות עניינית לבית הדין לעבודה

  32. סמכות עניינית - תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בסכסוך משפחתי

  33. בקשת היתר להגשת תביעה נגד בעלי תפקיד בפירוק - סמכות עניינית

  34. בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לבית הדין

  35. בקשה להורות על סילוק התביעה על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  36. בקשה להורות על סילוק התביעה דנן על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון