מתי תינתן רשות להתגונן

1.     בתיק זה הגיש עוה"ד זיו פוקס (להלן: "פוקס") תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התיאטרון העירוני חיפה (להלן: "התיאטרון") לסכום של 112,727 ₪ בגין חוב שכר טרחה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי פוקס היה היועץ המשפטי של התיאטרון במשך כשלוש שנים, ובמהלך תקופה זו טיפל בעניינים שוטפים לגביהם קיבל שכר כ"ריטיינר", וכן בעניינים נוספים לגביהם נקבע שכר נפרד.

לטענת פוקס לא שולם עד היום מלוא שכרו עבור שבעה חודשי עבודה כ"ריטיינר" עבור חודש דצמבר 2004 ומחודש פברואר ועד יוני 2005. כמו כן טוען פוקס כי עבור טיפול במספר תיקים "חריגים" לגביהם סוכם על תשלום שכר מעבר לשכר החודשי הקבוע, לא שולם השכר במלואו.

התיאטרון הגיש בקשת רשות להתגונן, ולא חלק על העובדות הבסיסיות בדבר אי תשלום החשבונות במלואן, אלא שטען כי ידוע היטב היה לפוקס כי כל סיכום בינו ובין מנכ"ל התיאטרון לגבי שכר טרחתו, כפוף לאישור החשבת המלווה, והסכומים שלא שולמו, הינם סכומים שלא אושרו בידי החשבת.

2.     הדיון בבקשה נערך אתמול בפניי, המצהירים מטעם התיאטרון, המנכ"ל, מר ישראל בן שלום, והחשבת המלווה גב' רימה אגרס, נחקרו בידי פוקס, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, לרבות הנספחים הרבים שצורפו לתביעה ולבקשה, מסקנתי היא כי יש לקבל את הבקשה, ולתת לתיאטרון רשות להתגונן כנגד התביעה, למעט לגבי הסכום לגביו הסכים כי עליו לשלם לפוקס.

להלן אפרט את נימוקי ההחלטה.

3.     הוויכוח בין הצדדים הינו למעשה על נקודה אחת.

לטענת התיאטרון כל הסיכומים בין המנכ"ל לפוקס כפופים היו לאישור החשבת, הדברים היו יודעים היטב לפוקס, הוא הסכים לכך, ואלמלא הסכים לכך לא היה ממשיך לעבוד עם התיאטרון. מנגד טוען פוקס כי המדובר בגרסה שקרית של ממש. לטענת פוקס המנכ"ל הוא המחליט הבלעדי, וטענת התיאטרון כאילו יש צורך באישור החשבת נולדה אך ורק לצורך הליך זה(!). המדובר בטענה קשה מאוד ופוקס לא נרתע ממתן ביטוי לה במילים מפורשות בסיכומיו: "כל מה שמוצג לבית המשפט זה כזב ורעות רוח... המצאה זו פשוט כזב מעין כמוהו שהובא אד הוק לצורך העניין... המנכ"ל מכתיב לה את מי לאשר את מי לא לאשר. ישראל בן שלום לא היה נותן לאף אחד להכתיב לו שכ"ט"

     ההלכות בעניין השאלה מתי תינתן רשות להתגונן לנתבע בסדר דין מקוצר ידועות ומפורסמות. אחזור רק בקצרה על ההלכה שאין עליה עוררין כי כאשר עלי לשקול האם לקבל בקשת רשות להתגונן, אין צורך כי אפסוק בדבר זכויותיהם של הצדדים והטענות לגופן. די לעניין זה, אם יש בטענות המבקש בכדי להצדיק לכאורה בירור הגנתו לגופה. הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינו המשפט, ומהווה רק בירור ראשוני של העניין. כפי שנפסק לא אחת, עלי להעניק את הרשות המבוקשת אם גירסת המבקש, לאור התצהיר והחקירה הנגדית, מגלים לכאורה עילה חוקית, אשר אם תוכח במהלך המשפט תוכל לשמש כהגנה מפני התביעה. בשלב זה אין עליי להחליט מהם סיכויי הצלחתו של המבקש, או האם הביא בפניי הוכחות מספיקות לתמיכה בטענותיו. סדר דין מקוצר נועד למנוע דיון בתובענה לגופה, רק אם ברור ללא ספק שאין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו. אין אפשרות להגיע למסקנה זו, אלא אם תצהירו של המבקש אינו מגלה הגנה לכאורה, טענותיו סתמיות וכל מטרתן "דחיית הקץ", או כאשר גירסתו מתמוטטת בחקירה הנגדית ומתגלית כ"הגנת בדים". כאשר מדובר בהגנה אפשרית, ואפילו דחוקה עלי להיעתר לבקשה. בשלב הדיון בבקשה אין צורך כי אשתכנע שטענות המבקש נכונות הן, אלא עלי לצאת מההנחה, שיש אמת בדבריו ואין צורך לבחון את מהימנותו.

4.     במקרה דנן, אין ספק כי אם תוכח הטענה שפוקס ידע והסכים להסדר לפיו כל אישור בינו ובין המנכ"ל כפוף לאישור החשבת, כי אז יש לתיאטרון הגנה. השאלה היא, אפוא, האם התברר מחקירת המצהירים כי הגנת התיאטרון הגנת בדים היא?

אכן מתעוררת אי נוחות מהעובדה שלכאורה כל מכתביו של המנכ"ל אינם מסויגים ולא מוזכרת בהם הדרישה כי הסיכום לגבי שכר הטרחה יעבור את אישור החשבת, והיא אף אינה מכותבת במכתבים אלה. ראו לדוגמא מכתבי המנכ"ל מיום 25.1.05 (נספח ט'2 לכתב התביעה), מכתב מיום 20.4.05 (נספח יב' 2) והמכתב מיום 23.6.05 (נספח טז) בו מודיע המנכל לפוקס על סיום ההתקשרות ומציין בסעיף 3 בו כי "מובן כי שכר הטרחה שהוסכם איתך עבור הטיפול בתביעות אלה ישולם לך במלואו".

מנגד, טוען ב"כ התיאטרון, כי בעוד שטענות כמו של פוקס אפשר והיו להיות לגיטימיות מפי כל ספק שירותים אחר לתיאטרון, הרי אין לקבלן מפיו. לגרסת התיאטרון לא היה צורך להזכיר כי כל הסיכומים כפופים לאישור החשבת, מאחר והדברים לא רק שהיו ידועים לפוקס מתוקף תפקידו כיועץ המשפטי, אלא שהוא עצמו אף הוציא הנחייה בעניין זה.

גם לטענה זו ניתן למצוא חיזוק בהתכתבויות השונות בין הצדדים. כך למשל מכתבו של פוקס מיום 11.4.05 (נספח א' לבקשת הרשות להתגונן) בו נאמר: "על כל מסמך אחר אשר יש בו כדי לחייב משפטית את התיאטרון - תחייב חתימתם של ה"ה ישראל בן שלום, דב ליסק ורימה אגרס - יחדיו", וראו גם מכתבו של פוקס מיום 16.2.05 (נספח ג').

כמו כן, קיימת התכתבות מחודש פברואר 2004 (נספחים ו', ז' ו - ח' לבקשה) ממנה עולה כי פוקס היה מודע להתערבותה של החשבת בנושא שכר הטרחה כבר אז. אכן מהתכתבות זו עולה מורת רוחו של פוקס מהתערבותה של החשבת בעניין, אך המסקנה המתחייבת מחליפת מכתבים זו היא כי אינני יכול לקבל את הטענה כי כל הטענה בדבר הדרישה לאישור החשבת הינה "המצאה" לצרכי המשפט עצמו. הוברר כי כבר לפני כשנתיים התערבה החשבת בנושא שכר הטרחה, לפיכך ברור כי בשלב זה אינני יכול לקבל את הטענה כאילו המנכ"ל הוא היחידי שמכתיב לחשבת מה לשלם ומה לא, והיא אינה מפעילה שיקול דעתה בעניין.

5.     כידוע בשלב זה של דיון בבקשת רשות להתגונן אין עליי להיכנס לשאלות של מהימנות ולקבוע גירסתו של מי עדיפה בעיניי. שכן, כדברי בית המשפט העליון בע"א 64/88, פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ:

"אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט ואף לא קדם משפט)."

בדומה פסק בית המשפט העליון      בע"א 1266/91 יעקב קרן נ' בנק איגוד לישראל:

"טענה, שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא, ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית - תינתן לנתבע רשות להתגונן. כל זאת, כמובן, אם לא נתברר לבית המשפט, כי טענות הנתבע תלויות הן על בלימה, או שבחקירה נגדית מסתבר כי הגנתו הגנת בדים היא"

     במקרה דנן בפניי שתי גרסאות, אשר שתיהן "בעייתיות", אולם אינני צריך להכריע ביניהן, והכרעה כזו אפשרית רק במסגרת המשפט עצמו, לאחר שיישמעו הראיות כולן. די לי בשלב זה כי גרסת התיאטרון, אשר לא הופרכה, יכולה לשמש הגנה כנגד התביעה, ושומה עלי לקבל את הבקשה.

6.     בין הצדדים אין מחלוקת כי לפוקס מגיע תשלום מסוים, ובהמשך לדיון הוגשה הבוקר בקשה מצד פוקס לקביעת הסכום בצירוף הפרשי הצמדה ורבית והוצאות. שקלתי לעכב את ההחלטה דנן עד לקבלת תגובת התיאטרון, אולם החלטתי שלא לעשות זאת, בכדי שלא להביא לעיכוב המשך הטיפול בתיק.

לפיכך, אני קובע כי הבקשה בעיקרה מתקבלת, והתצהירים מטעם התיאטרון ייחשבו ככתב הגנתו, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של פוקס לקבל פסק דין חלקי על הסכום שאינו שנוי במחלוקת. בעניין זה יינתן פסק דין לאחר שתתקבל תגובת התיאטרון, ואם לא תתקבל התגובה בתוך שבעה ימים, יינתן פסק הדין החלקי בהתאם לבקשה שהוגשה הבוקר לסכום של 34,950 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מתי תינתן רשות להתגונן ?

  2. תיקון בקשה רשות להגן

  3. רשות להתגונן הסכם בעל פה

  4. בקשת רשות להתגונן תצהיר

  5. החלטה בבקשת רשות להתגונן

  6. בקשת רשות להתגונן שהתקבלה

  7. שכר טרחה בקשת רשות להתגונן

  8. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  9. הגשת בקשת רשות להתגונן באיחור

  10. החלטה שדוחה בקשת רשות להתגונן

  11. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  12. בקשת רשות להתגונן כנגד שטר לדוגמא

  13. בקשה למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן

  14. הגנת בדים - דחיית בקשת רשות להתגונן

  15. תיקון כתב הגנה - תצהיר בקשת רשות להתגונן

  16. בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  17. בקשה לסילוק על הסף ולחילופין רשות להתגונן

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון