אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם

אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם
1.     בפני בקשה לסילוקה על הסף של תביעה שהגישה המשיבה מס' 1 גם כנגד המבקש (נתבע מס' 3) ואחרים, בטענה, בין היתר, להעדר עילה.

2.     עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה מס' 1/תובעת עקב תקיפתה לטענתה, ביום 6/5/03 על ידי בנו של המבקש (המשיב מס' 2) וחברו (המשיב מס' 3) (להלן "הארוע" או "ארוע התקיפה").
     בגין ארוע זה הוגש ביום 3/9/03 כתב אישום כנגד המשיבים מס' 2 ו-3 (להלן "הקטינים") ובמסגרת ההליך הפלילי הם הודו בכל העובדות המפורטות בכתב האישום (גמר דין מיום 16/12/03 ומיום 7/9/05 צורפו לכתב התביעה).

3.     לטענת המבקש, אביו של המשיב מס' 2 (בתמצית):
3.1     היות ובנו היה בן 14 בעת האירוע נשוא התובענה, הרי שהוא נחשב מעוול בעצמו, לפי סעיף 9 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולכן לא ניתן לייחס להוריו אחריות שילוחית בגין עוולות שביצע הקטין, אם וככל שביצע אותן.
3.2     כך גם לא ניתן לראות בהורים מעוולים במשותף באשר יחסי המשפחה כשלעצמם אינם מטילים אחריות שילוחית על בן משפחה למעשה נזיקין של בן משפחה אחר.
3.3     המשיבה מס' 1 לא מפרטת את אחריות ההורים מלבד עצם היותם הוריו ואפוטרופוסיו שחלה עליהם החובה לחנכו. עצם העובדה שהורה הוא האפוטרופוס הטבעי אין בה כדי להקים אחריות כלפי צד ג' בגין רשלנות ילדו.
3.4     אין בתביעה ולו ראשית ראייה להטלת אחריות והיא כוללת אך משפטים סתמיים.
3.5     גם אם יעלה בידי המשיבה מס' 1 להוכיח את כל טענות העובדתיות שבכתב התביעה, עדיין לא ניתן יהיה לחייבו.
3.6     המדובר בתגרה תוך הפעלת כוח מצד המשיבה מס' 1 אשר גרמה לתגובה אלימה מצד הקטינים.
3.7     במצב רגיל הורים אינם צריכים לצפות שבנם, שאינו בעל עבר פלילי ו/או עבר של אלימות, לא כל שכן מהסוג בו הואשם בפלילים, יאבד שליטה ויפעיל כוח כנגד המשיבה מס' 1. המדובר באירוע חריג, יוצא דופן וככזה לא היה ניתן לצפותו.
3.8     אין כל טענה כי בנו היה ילד פרוע, המועד לגרימת נזקים וחייב בהשגחה מיוחדת והוא אף לא אובחן כך על ידי הרשויות גם לאחר האירוע נשוא התביעה. המבקש רשאי להניח כי אם ילדו סובל מליקוי חברתי או התנהגותי, מערכת החינוך תאתר אותו ותדאג למסגרת מתאימה.
3.9     אין במעשה החמור כדי ללמד לכשעצמו על אלימותו ואופיו של הקטין ובוודאי שאין לכך משקל עצמאי.
3.10     לפי הפסיקה צריך להוכיח מקרה קיצוני על מנת לחייב את ההורים באחריות לתוצאות מעשה ילדיהם, אך אלה לא הוכחו במקרה זה.

4.     לטענת המשיבה מס' 1 (בתמצית):
4.1     הבקשה כוללת טיעון עובדתי באשר לנסיבות הארוע (ראה למשל סעיפים 13 ו-31 לבקשה).
4.2     כתב התביעה כולל טענות עובדתיות אשר אם תוכחנה תיוחס למבקש רשלנות וניתן יהיה להכיר בחבות ההורים למעשה הקטינים. גם המבקש בכתב הגנתו (סעיף 18) כופר בטענות הנטענות בסעיף 8 לכתב התביעה מאחר והוא ער לכך שאם הטענות תוכחנה תוטל עליו אחריות.
4.3     מחיקת כתב טענות הוא סעד קיצוני ואם קיימת אפשרות שבמידה וכתב התביעה יוכח הנתבע יחוייב - אין מקום לנקטו.
     4.4     בשלב זה אין צורך להוכיח את התביעה.

     יוער כי הבקשה הוגשה תחילה גם מטעם המשיבה מס' 4, אך בהתאם להודעתה מיום 21/1/08 היא חזרה בה מהבקשה.

5.     לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שבפני - נחה דעתי כי הדין עם המשיבה מס' 1.

6.     בכתב התביעה נטען כי הבן (המשיב מס' 2) התגורר בבית הוריו והיה באחריותם המלאה, וכאשר המדובר בילד קשה חינוך ובעל נטייה לאלימות יש לראות את הוריו כמי שהתרשלו וגרמו ו/או תרמו לארוע התקיפה ולנזקי התובעת.
עוד נטען בכתב התביעה כי רשלנותו של המבקש מתבטאת, בין היתר, בכך שלא עשה די כדי למנוע את פגיעת המשיבה מס' 1 על ידי בנו הקטין עת היה באחריותו הבלעדית; ו/או היה אדיש לכך שחלה הידרדרות בהתנהגות בנו, ובכלל זה בעיות משמעת חמורות בבית הספר ובבית והרחקתו מבית הספר בו למד; המבקש ידע על בעיות המשמעת הרבות של בנו, אך לא פיקח עליו כלל ו/או די ולא מנע את התנהגותו האלימה ו/או את מקרי התוקפנות והאלימות ו/או את הישנותם ו/או לא השגיח כי לא יגרם כל נזק לאחר בשל התנהגותו האלימה של בנו; המבקש לא פעל לשיפור מצבו של בנו ומניעת מעשי האלימות ו/או לא טיפל בו באמצעות אנשי מקצוע למרות שידע כי דרוש לו טיפול בדחיפות ו/או לא נקט באמצעי זהירות מספיקים בנסיבות ולא נהג כמצווה מהורה אחראי זהיר וסביר.

7.     בהתאם להלכה הפסוקה, חלה חובת זהירות מושגית של הורים כלפי צד ג' למעשיהם של ילדיהם (אף מעל גיל 12 שנה), אם כי היא איננה "מוחלטת" ועל התובע להוכיח כי הנסיבות הספציפיות מקימות חובת זהירות קונקרטית.
     לענין זה ראה ב-ע"א 290/63, אריאלה אריאלי נ' מרדכי דיוק, פ"ד כב(2) 645 [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]:
     "כידוע, אין בחוק שלנו אחריות שלוחית כללית של הורים בתור שכאלה לרשלנות ילדיהם. אבל הם חבים חובת זהירות ישירה של השגחה על מעשי ילדיהם שלא יזיקו, לפי מידת הזהירות הרגילה של הורה סביר".

וכמפורט ב-ת.א. (חיפה) 1225/90, ניר נ' בן עמי, מיום 14/11/93 [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]:
     "אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם, נמצאת בשני מישורים: במישור אחריות השילוחית ובמישור האחריות הישירה.
     אין ההורים בתור שכאלה אחראים באחריות שילוחית לרשלנות ילדיהם אלא אם כן מערכת היחסים במקרה כזה או אחר מכניסה אותם למסגרת דומה לזו של מעביד ועובד.
הורים חברים חובת זהירות ישירה של השגחה על מעשי ילדים שלא יזיקו, לפי מידת הזהירות הרגילה של הורה סביר ואחראים הם כלפי מי שניזוק על ידי ילדם עקב אי מילוי חובת הזהירות המוטלת עליהם כהורים...
...יישומם של העקרונות הנ"ל איננו אחיד והוא תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".

     כך גם ב-ע"א 4597/91, קיבוץ אפיקים נ' חי כהן ו-28 אח', פ"ד נ(2) 111 (בהשוואה לחובת דוד):
"חובה זו משמעותה פיקוח על הקטין כדי למנוע פגיעה בו ופגיעתו באחר...
שאלת קיומה של חובה זו צריכה להגזר מנסיבות המקרה המסויים המובא בפני בית המשפט. יתרה מזו, הקביעה כי קיימת חובת פיקוח והשגחה אינה מספיקה לצורך הטלת אחריות, שכן יש לקבוע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, מהם מימדיה והיקפה של חובה זו. מידת הפיקוח הנדרשת "היא פועל יוצא של הנתונים, כגון: גיל הילדים, תנאי השטח, אופי העיסוק והסיכון הנובע ממנו, וכיוצא באלה"...

וראה גם: ת.א. (ת"א) 64144/04, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' משה רועי, תק-של 207(1) 4997; ע"פ 402/75, אסתר אלגביש נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2), 561 (בהשוואה לחובת מורה); ע"א 715/79, גדעון דניאל נ' אורט ישראל, נתניה, פד לה(2) 764);

משכך, שומה עלינו לשמוע ראיות הן באשר לנתוני הקטינים ובכלל זה תכונותיהם התנהגותם ומצבם עובר לארוע והן בדבר נסיבות הארוע. רק לאחר שמיעת הראיות ניתן יהיה לקבוע את חובת הפיקוח וההשגחה החלה, אם בכלל, על המבקש; את מימדיה והיקפה של חובה זו והאם חובה זו הופרה על ידו.

8.     המבקש עצמו מודה (בסעיף 3 לבקשתו) כי יתכנו מקרים בהם נוכח נתונים ספציפיים של מקרה מסויים תוטל אחריות על הורים, אך לטענתו, המשיבה מס' 1 לא הניחה בשלב זה תשתית ממנה ניתן ללמוד שכך הם פני הדברים.

אלא, שכטענת ב"כ המשיבה מס' 1, בשלב זה אין צורך להוכיח את הנטען במסגרת כתב התביעה, אלא די כי היה ותוכחנה העובדות המפורטות בו ינתן לתובע מבוקשו על מנת להותיר את כתב התביעה על כנו.
     
9.     למעלה מכך - ביום 2/12/03 הודה בנו של המבקש בכתב האישום אשר הוגש כנגדו עקב הארוע, כתב אישום אשר כלל עבירות של חבלה חמורה ותקיפה חבלנית.
במסגרת גמר הדין מיום 16/12/03 (שעותקו צורף לכתב התביעה), נקבע על ידי כב' השופטת כי בנו של המבקש עבר עבירות חמורות ביותר, עבירות בריונות שגרמו למשיבה מס' 1.
בגמר הדין מפורטים בהרחבה נתונים ביחס לבנו של המבקש, מצבו המשמעתי, התנהגותי, משפחתי ורגשי עובר לארוע התקיפה ובכלל זה המצוקות אותן חווה שלא טופלו וגרמו לתגובותיו התוקפניות (נתונים עליהם בחרתי שלא לחזור במסגרת החלטה זו, אלא רק להפנות לאמור בגמר הדין ובפרט בעמ' 6 ו-7).

כב' השופטת התחשבה בנסיבות האישיות של הנאשם ומשפחתו באותו מועד, אשר לפי קביעתה השפיעו ככל הנראה על התנהגותו שהפכה לאלימה, ולפיכך החליטה לנקוט כלפיו בדרך הטיפול הנקובה בסעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971.

משכך, בזהירות הראוייה בה אנו מצווים בשלב זה, ייאמר כי על פניו די בנטען בכתב התביעה על נספחיו, כדי להניח תשתית לכאורית שהיה ותוכח, היא עשוייה, להטיל אחריות על ההורים או מי מהם ולמצער, די בה כדי לדחות את בקשת המבקש לסלק את התביעה בשלב מקדמי זה.

10.     ויודגש - גם אם נאמר כי, כטענת המבקש, התביעה אינה מנוסחת כהלכה ו/או כתב התביעה הוא כוללני, הרי הלכה היא כי בית המשפט יהיה ליברלי בדונו בבקשה לתיקון כתבי טענות, ומשכך אין בטיעון זה כדי לסייע בידו.
     מן הראוי, אם כן, שכל טענות הצדדים והנסיבות תתבררנה במסגרת הדיון לגופו, תוך מתן הזדמנות להבאת ראיות ולחקירת עדים.

11.     כך או כך, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם תידחה תביעה, ומקום שקיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתביעה תתקבל והתובע יזכה בסעד המבוקש, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו.
לענין זה ראה משל ב- ע"א 1651/91, גרין נצר בע"מ נ' עזרא ובצרון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94(2) 545:
"ואולם, ההליך של מחיקת תביעה לא נועד להעניש את התובע, אלא מטרתו היא למנוע קיומו של הליך ללא תוחלת. שערי בית המשפט ייחסמו על הסף בפני התובע רק אם ברור וגלוי, שגם אם יוכיח את כל טענותיו תידחה תביעתו".

וכן בע"א 693/83, שמעון שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ (2), 668:
"... כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון עניני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פתרון דיוני-פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין."
לכן על בית המשפט לנהוג זהירות מרובה בדונו בבקשה כזו ולא ימהר וייעתר לבקשות מהסוג דנן לפני שבידוק את המקרה לעומקו"

(וראה גם: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שישית, עמ' 365; בר"ע 59/81 ארדיטי נ' עזבון ארדיטי, פ"ד לה(2)811); ע"א 796/89, עזבון המנוח שמואל חסיד נ' עזבון המנוח ברוך ורש, פ"ד מה(5) 558; ע"א 3755/03, בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ, תק-על 2004 (3) 3140; רע"א 544/89, אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1), 647).

12.     אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
     12.1     הבקשה נדחית.
12.2     הוצאות בקשה זו יעמדו על סך של -.2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק וישולמו בהתאם לתוצאות המשפט.
12.3     הצדדים יודיעו תוך 10 ימים מהיום האם הגיעו להסכמה בדבר זהות המומחה שאם לא כן ימונה הלה לפי שיקול דעת בית המשפט.
12.4     התיק יובא בפני ביום 2/3/08.

ניתנה היום ה' ב אדר א, תשס"ח (11 בפברואר 2008) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

שולמית ברסלב, שופטת     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות בנזיקין

  2. אחריות שולח בנזיקין

  3. הגנת הסתכנות מרצון

  4. פיצול הדיון בנזיקין

  5. חלוקת אחריות בנזיקין

  6. אחריות שילוחית בנזיקין

  7. אחריות המשטרה בנזיקין

  8. תביעת נזיקין נגד מצרים

  9. סעיף 7א לפקודת הנזיקין

  10. פיצויים עונשיים בנזיקין

  11. רשלנות לפי פקודת הנזיקין

  12. אחריות בעל מקרקעין בנזיקין

  13. תביעת נזיקין בגין העמדה לדין

  14. תביעת נזיקין בגין כליאת שווא

  15. סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים

  16. אין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו

  17. תביעת נזיקין בגין התנהגות מעקלים

  18. אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם

  19. פיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  20. אחריות משדל - סעיף 12 לפקודת הנזיקין

  21. נזיקין - שלט האוסר כניסה מתנער מאחריות

  22. תביעה לפי פקודת הנזיקין בגין תאונת דרכים

  23. דוגמא לתביעת נזיקין בתאונת דרכים ללא ביטוח

  24. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין

  25. דחיית תביעת נזיקין מחמת התיישנות ממועד גילוי הנזק

  26. נזיקין - סעיף 41 לפקודת הנזיקין – " הדבר מדבר בעד עצמו"

  27. על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין גם הורה זכאי לפיצוי כתלוי במקרים המתאימים

  28. השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכר ניזוק על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון