תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

רקע עובדתי


2.      התובע הינו תושב העיר אשדוד, בן 61, ומזה כעשרים שנה שימש כרב ומנהל טקסי קבורה בבית העלמין באשדוד, וכן כחמש שנים שימש כמנהל המועצה הדתית והרבנות של אשדוד.

3.      "ידיעות תקשורת בע"מ", הנתבעת מס' 1, הינה המוציאה לאור של המקומון "כל הדרום", המצורף לגיליון ימי שלישי וסוף השבוע של העיתון "ידיעות אחרונות" ומופץ באזור הדרום.

4.      הנתבע מס' 2, הינו עורך המקומון.
5.      הנתבעת מס' 3, הינה כתבת המקומון, אשר כתבה את הכתבה נשוא התביעה דנן.

6.      ביום 1.7.05 פרסמו הנתבעים כתבה אודות התובע אשר לטיעונו מכילה דברי לשון הרע אודותיו.

     (להלן: "הכתבה").

7.      מנגד, הנתבעים גורסים כי תמונתו של התובע השתרבבה בטעות ובתם לב לכתבה, שעניינה דיווח על החלטה חדשה שנתקבלה במשרד ראש הממשלה, ואינה מכילה דברי לשון הרע.

דיון
ראיות התובע

8.      בתצהירו ת/3 העיד התובע כי כיהן, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כרב ומנהל בית העלמין באשדוד.

9.      טרם תפקידו כמנהל בית העלמין, בין השנים 1963- 1979 שימש כמפקח על תלמוד תורה בבתי הספר בעיר, ולמעלה מחמש שנים שימש כמנהל המועצה הדתית והרבנות של העיר אשדוד.

10.      ביום 1.7.05, התפרסמה הכתבה נשוא הדיון על ידי הנתבעים כדלקמן:

"הגיע זמן התשלום
ממסמך שהגיע ל"כל הדרום" עולה כי במשרד ראש הממשלה, האחראי על המועצות הדתיות, מתכננים שינויים שיחזירו את משרד הדתות לחיים. בין השינויים: ראש המועצה הדתית בקריית מלאכי צפוי לקבל שכר...
במאי 2004 פורק משרד הדתות וכל המועצות הדתיות שהרכבן לא חודש פורקו ובמקומם מונו ממונים מטעם משרד ראש הממשלה. במספר רשויות, כמו קרית מלאכי, הספיקו להקים הרכב חדש של המועצה הדתית, אולם בשל הוראה קודמת, ראש המועצה החדש, הרב יהודה שטרית, לא קיבל שכר.
...
הרב שטרית: "מלכתחילה סברתי שזה לא הגיוני שאדם שישמש בתפקיד אחראי, לא יקבל שכר. התקנה החדשה היא לשישה חודשים בלבד. אין לנו הוצאות נוספות על הברוטו המוזכר. אין מדינה שבה נושא הדת אינו מוסדר ואני מקווה שהנושא יוסדר. אני עובד עם מזכירה אחת, ללא סגנים, ללא מנכ"ל או מזכיר ואפילו ללא מנהל חברת קדישא."

(ראה: נספח ב' לת/3).

11.     לכתבה צורפה תמונת התובע ונעשה שימוש בשמו ובתוארו כרב, והוא הוצג בה כראש המועצה החדש של קרית מלאכי, בעוד שמעולם לא אמר דברים אלו, לא כיהן בתפקיד זה ותמונתו שורבבה לכתבה ללא כל עוול בכפו.

12.      לעדותו, הוצג בכתבה כמי שיוצא כנגד מדיניות הממשלה, כמי שלא מקבל שכר, העובד עם מזכירה אחת, בעוד שבפועל, שימש הוא כרב ומנהל טקסי קבורה ואזכרות בבית העלמין באשדוד, ובמסגרת תפקידו היה אחראי על כ-30 עובדים.

13.     לדבריו, הכתבה מציגה אותו כמי שאמר דברי שקר, שכן הציבור בעיר אשדוד ובסביבתה יודע כי אין זו אמת.

14.      בתשובתם לפניית התובע, הודו הנתבעים כי מדובר בשגגה אשר נפלה בכתבה בעקבות העובדה כי התובע נושא את אותו שם פרטי ושם משפחה של המרואיין, ראש המועצה הדתית בקרית מלאכי, וכן בשל העובדה כי התובע משמש גם כן כראש המועצה הדתית בישראל, אך בעיר אשדוד.

     ( ראה: נספח ה' לת/3).

15.      לגרסתו, התשובה אינה מדויקת שכן מעולם לא שימש כראש מועצה דתית.
16.      בעקבות פרסום הכתבה נקלע הוא לאירוע משפיל, לדבריו, בו מספר בחורים פנו אליו, בשובו מבית הכנסת, רגמו אותו באבנים, ניסו לתקוף אותו והטיחו בפניו, כדלקמן:

" הנה זה שצילמו אותו, זה שבנה את בית הכנסת, הנה השקרן, אוכל חינם, יש לך שתי משרות ואתה מפרסם שאתה לא מקבל משכורת?"

17.      אירוע זה ארע בנוכחות מר צביקה בן זקן, אשר היה עד לתקרית וניסה להפריד בין המעורבים.

18.      מקרה נוסף שארע, לעדותו, ארע בנוכחות מר אברהם פוגס, בהלוויה של משפחה אתיופית, בו רב מן העדה האתיופית הקניט אותו באומרו:

" גם אתה הפכת לאתיופי? אני רואה שגם בך התחילו לזלזל?"

19.      יתרה מזאת, חלק מתושבי העיר אשר נזקקו לשירותי בית העלמין, שהלינו על טיב השירות, התלוננו בפניו והטיחו בפניו את תוכן הכתבה במטרה להעצים את תלונתם, ובין היתר, טענו בפניו, כי "איך אתה אומר שיש לך רק פקידה אחת?" או " איך אתה משקר שאתה לא מקבל משכורת, כשאתם לא זזים בלי כסף?".

20.      לעדותו, הודה הנתבע מס' 2 כי חלה שגגה והציע לפרסם הודעת הבהרה לפרסום הקודם, אך הוא סירב מאחר שחשש כי הדבר יגרום להחמרה נוספת ולפגיעה בשמו הטוב.

21.     עוד העיד כי קיווה שהפרסום יישכח מאליו אך אנשים המשיכו להעלות זאת באוזניו ולהשתמש בפרסום זה על מנת לפגוע בכבודו ובתדמיתו שוב ושוב.

22.      ב"כ התובע שלח ביום 21/11/05 מכתב על יסודו פורסמה ביום 9/12/05 "הבהרה" המבוססת על מכתב זה.

23.     חרף זאת, נגרם לו נזק תדמיתי, והוא נאלץ לשכור שירותיהם של יועצי תקשורת ותדמית, את חברת אור מדייה ייעוץ, אסטרטגיה ותקשורת שיווקית, וכן את שרותי הגב' רות מגד, יועצת תקשורת ויחסי ציבור, על מנת לשפר את תדמיתו בעיני הציבור.
     
(ראה: נספח ז' לת/3).

24.      כן העיד מטעם התובע מר צביקה בן זקן, בתצהירו ת/1, כי הוא מתפלל עם התובע בבית הכנסת, וביום 3.7.05 יצא מבית הכנסת לכיוון ביתו, והיה עד לתקרית בה ארבעה בחורים, כבני שלושים, התקרבו אל עבר התובע והחלו לזעוק לעברו כי הוא שקרן וכי פרסם בעיתון כי הוא לא מקבל משכורת על אף שכולם יודעים כי הוא מקבל שתי משכורות. אחד מהם אף זרק לעברו אבן וניסה לתוקפו פיסית.

25.      לעדותו, נעמד בתווך בין התובע לאותם הבחורים וגער בהם כי יחדלו שכן מפאת כבודו של רב בית הכנסת, אין זה ראוי לדבר אליו באופן שכזה.

26.      עוד העיד מטעם התובע מר אברהם פורגס בתצהירו ת/2 כי הוא מכיר את התובע כחמש שנים, עוד מן העת בה שימש כמתנדב בחברת קדישא בעיר.

27.      לדבריו, שוחח עם התובע והאחרון הלין באוזניו כי נפגע קשות מפרסום הכתבה וחש עצמו נפגע ממנה וכי כבודו ומעמדו נרמסו.

28.      עוד, העיד, כי לעיתים נוהגים הוא ועובדים נוספים להקניט את התובע אודות הכתבה והעניין מוציא אותו מדעתו.

29.      לעדותו, היה עד למקרה בו ליווה הוא משפחה אתיופית לזיהוי הנפטר, בנוכחות התובע ורב מהעדה האתיופית. הרב האתיופי שוחח קצרות עם התובע, ואז יצא התובע מן החדר בפנים כעוסות ורטן באוזניו: "עוד פעם הכתבה הזו...".
     


ראיות הנתבעים

30.      מטעם הנתבעים העיד מר שחר אמנו, בתצהירו נ/3 כי שימש כעורך חדשות במקומון.

31.      לעדותו, תמונתו של התובע אשר פורסמה בכתבה שורבבה בשגגה שנפלה בתום לב, אשר ארעה בשל העובדה כי התובע, רב בישראל, נושא שם פרטי ושם משפחה זהה לשמו של ראש המועצה הדתית בקרית מלאכי, שהינו נשוא הכתבה.

32.      לדבריו, על אף השגגה, אין בתוכן הכתבה משום דברי לשון הרע על התובע, לרבות בפרסום תמונתו.

33.      המקומון אף פרסם, בתיאום עם התובע, הודעת תיקון והבהרה מפורשת, בולטת ובלתי מסוייגת, אשר נוסחה תואם עם ב"כ התובע, אשר זהו תוכנה:
     
" תיקון והבהרה בעניין הרב שטרית
לכתבה מיום אחד ביולי 1005 שכותרתה היתה "הגיע זמן התשלום", השתרבבה בטעות תמונתו של הרב יהודה שטרית מאשדוד, שאין ולא היה לו קשר לכתבה.
הכתבה עסקה בנעשה במועצות הדתיות בכלל ובמועצה הדתית בקרית מלאכי בפרט, אלא שבמקום תמונתו של הרב יהודה שטרית מקרית מלאכי, פורסמה תמונתו של הרב יהודה שטרית מאשדוד.
"כל הדרום" מצר על הבלבול."

(ראה: נספח ז' לנ/3).
     
34.      עוד העיד כי מדובר בכתבה חיובית ואוהדת, אשר דיווחה על החלטה שנתקבלה על פיה משרד ראש הממשלה יעניק שכר לממונים ולראשי המועצות הדתיות.

35.      הרב שטרית, המרואיין בכתבה, אף הוא הביע שביעות רצון מן ההחלטה וציין זאת בכתבה.

36.      בניגוד לטענת התובע, לפיה הוצג בכתבה בשמו ובתוארו, הרי שנאמר בכתבה מפורשות כי מדובר בראש המועצה בקריית מלאכי, ועל כן, ידידיו ומכריו של התובע, אשר יודעים כי שייך הוא למועצה דתית אחרת, הבינו כי מדובר בטעות והכוונה היא לאדם אחר בעל שם זהה.

37.      לדבריו, הנתבעים הסכימו לפרסם הודעת תיקון והבהרה שכן מדובר בשני רבנים בעלי שמות זהים ומקור הטעות ברור לכל.

38.      עוד הוסיף וציין כי ראש המועצה הדתית בקרית מלאכי הוצג בכתבה כאיש ציבור המבצע את תפקידו ללא דופי, ודואג במסירות לענייני הדת בעיר, ובכתבה הביע תקוותו כי הנושא יוסדר מעבר לאותם שישה חודשים בהם חלה התקנה.

39.      עוד ציין כי התמונה נלקחה ממאגר הארכיון של המקומון, בתום לב, שכן כונתה: "הרב יהודה שטרית".

40.     לדידו, הכתבה נעשתה בתום לב וכי לא התכוון לפגוע בתובע. כן נקט אמצעים סבירים על מנת להצליב מידע שקיבל ממספר גורמים ולוודא כי הפרסום הינו אמת.

הכרעה

האם בפנינו לשון הרע ?

41.     מעיון בלשון הכתבה, עולה כי הביטויים העולבים, לכאורה, בתובע, הינם:

" ראש המועצה החדש, הרב יהודה שטרית לא קיבל שכר"
אין מדינה שבה נושא הדת אינו מוסדר..."
אני עובד עם מזכירה אחת, ללא סגנים, ללא מנכ"ל או מזכיר ואפילו ללא מנהל חברת קדישא."

42.      סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, שזה לשונו, קובע כדלקמן:

"1.     לשון הרע מהי ?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."

(להלן: "החוק").

43.     לטעמי, המילים מן הפרסום דנא, להן מייחס התובע אמירות בגדר לשון הרע, אין בהן כדי להשפילו, לבזותו ולהכלימו בעיני הציבור ובעיני עמיתיו מעבודתו בבית העלמין שכן, לדידי, האדם הסביר אשר קורא את הכתבה, יכול היה, באופן אובייקטיבי, להבין כי הנתבעים לא ביקשו לטפול על התובע האשמות וכינויי גנאי המיועדים לבזותו ולהשפילו גרידא, אלא המדובר בכתבה, המדווחת על החלטה שקיבל משרד ראש הממשלה על פיה הממונים מטעם משרד ראש הממשלה וראשי המועצות יקבלו שכר מדורג.

44.      אף התובע, כשנשאל בחקירתו הנגדית לעניין הפסול שמצא בתוכן הכתבה, העיד כדלקמן:

"ש.      אני מפנה אותך לכתבה נשוא התביעה, תאמר לי כמה פעמים בכתבה יש אזכורים שהכתבה עוסקת בקרית מלאכי ולא באשקלון? (צ.ל.- אשדוד- ח.י.) נספור ביחד... אני ספרתי 4 פעמים קרית מלאכי?
ח.     ת. סומך עלייך. 4 פעמים כתוב "הרב יהודה שטרית".
ש.     ש. אתה מכיר את הרב יהודה שטרית מקרית מלאכי?
ח.     ת. כן, הוא איש מכובד.
ש.     ש. והוא איש שנושא הדת יקר לליבו?
ח.     ת. מאוד.
ש.     ש. ונכון שמשרד הדתות הוא נושא חשוב במדינה שאנשים שיקבלו שירותי דת?
ח.     ת. נכון.
ש.     ש. נכון שלא כתוב בכתבה שהרב יהודה שטרית מקרית מלאכי, אין לו עיסוקים נוספים ושהוא עובד כראש מועצה דתית?
ח.     ת. לא כתוב.
ש.     ש. אז מה פסול מצאת בכתבה הזאת?
ת.      הפסול הוא שברגע שלקחו את התמונה שלי ושמו אותה בכתבה הזאת והתחילו לכתוב מה שכתוב שם "אין מדינה... הרב שטרית לא מקבל שכר", ראש המועצה הדתית שקרא לי לבירור ביום שישי, כשהזעיק אותי אמר לי "זהו נייר פוליטי ושאסור לי להתעסק בפוליטיקה, ולמה מסרתי את התמונה שלי", אמרתי לו שלא מסרתי שום תמונה."

(ראה: פרטיכל בעמוד 9 שורות 28-26 וכן בעמוד 10 שורות 18-1).

45.      משמע, אין בפי התובע הסבר משכנע מה פסול מצא בתוכן הכתבה, המהווה דיווח ענייני גרידא, למעט שרבוב תמונתו בטעות בכתבה זו.

46.     מן המפורסמות הוא כי מובנה של לשון הרע תוכרע על פי מבחן אובייקטיבי של הבנת "האדם הסביר" ולא על פי מבחן סובייקטיבי של הנפגע.

47.     לעניין הפרשנות המסורה לבית המשפט בקביעתו האם ביטוי או אמירה עולים כדי לשון הרע, נקבע בע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' חברת החשמל, פ"ד לא (2)281, בע' 293, כדלקמן:

"המבחן בדבר קיום לשון הרע לפי סעיף 1 איננו מתמצה בתחושת העלבון הסובייקטיבית של הפרט, עליו נסב הדיבור או הכתב המייחס לו דברים פוגעים, אלא יסודו אובייקטיבי, היינו מה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לה זוכה הפרט התובע בעיני הבריות... איסור לשון הרע בא לעגן בחוק החרות את זכותו של כל אדם, כי הערכתו בעיני אחרים לא תיפגם ולא תיפגע על ידי הודעות כוזבות בגנותו...".

כן מתייחס לעניין זה עו"ד י' יהב בספרו "לשון הרע", הוצאת "תמר", התשנ"ו - 1996, (מהדורה שנייה), בעמ' 56, כדלקמן:

"א. המבחן שבאמצעותו יש לקבוע אם אכן עלולים דברים מסוימים שהשמיע הנתבע או הנאשם להביא לידי הוצאת שם הרע, אינו המבחן הסובייקטיבי, היינו - מה חושב התובע המרגיש עצמו נפגע, אלא המבחן חייב להיות זה האובייקטיבי, היינו - כיצד עלולה החברה לקבל את דברי אותו פרסום.
ב. לעניין זה, אין אפילו צורך בשמיעת עדויות ביחס לשאלה כיצד הבין הציבור את דברי הפרסום, אלא השופט לבדו ישקול בדבר ללא שמיעת עדויות".

כן ראה: דבריו של המלומד א' שנהר בספרו "דיני לשון הרע", נבו הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ז - 1997, בעמ' 110 כדלקמן:

"כאמור, לפרסום הפוגע יינתן המובן שייוחס לו על ידי "האדם הסביר". עקרון זה מעורר את השאלה, האם "האדם הסביר" הוא האדם הממוצע מתוך כלל הציבור, או שמא יש מקרים שבהם "האדם הסביר" ישקף ציבור מצומצם יותר. הכלל שנפסק לעניין פרשנות הפרסום הוא, שהפרסום יפורש על פי המשמעות המקובלת בציבור כולו ועל פי הבנתו של "האדם ברחוב" או "האדם הרגיל", ש"איננו המשכיל ביותר או האיש הירוד ביותר מבחינת התפתחותו".

48.      בענייננו, הפגיעה הנטענת על ידי התובע אינה מתמקדת בגוף הידיעה אלא בתמונה שהיא לבר הידיעה, כאשר נטען שפרסום התמונה בצד הידיעה ושם התובע לידה, הוא אשר מקים את הנדבך הדרוש להתהוות עוולת לשון הרע.

49.     לטעמי, מכריו של התובע אשר מעיינים בכתבה ובתמונה אינם מתרשמים כי קיים קשר בין הגורם המוזכר בה, הוא ראש המועצה הדתית בעיר קרית מלאכי, לבין הדמות של האדם בתצלום לידה, הוא התובע, שכן ידוע להם כי התובע אינו שייך למועצה הדתית של העיר קרית מלאכי.

50.      לעניין זה ראה: ע"א (תל-אביב-יפו) 1642/06, אליעזר (אלי) מסר נ' דרור מרום, כדלקמן:


"דומה הדבר ל"לשון הרע" מסוג המשתמע מנסיבות חיצוניות, למשל אם אין בפרסום ציון שמו של האדם אך יש להניח כי תיאורו של הלה בפרסום יגרום לכך שהמכיר אותו לבטח ייחס לו את הידיעה למרות העדר שמו (ראה: שנהר, 115). הדין מחמיר עם הנפגע הטוען ללשון הרע המשתמע מנסיבות חיצוניות ומטיל עליו להוכיח כי אותם נתונים חיצוניים מצויים בידיעת אלה האמורים לקרוא את הידיעה.
בהיקש לענייננו, מוצע כי בית המשפט יציב שני מבחנים מצטברים. האחד, האם קורא סביר המעיין בידיעה ובצילום מתרשם כי קיים יחס בין הגורם המוזכר בה, הוא המערער, לבין הדמות של אדם בתצלום לידה. רק אם התשובה לכך חיובית, יהיה מקום למבחן נוסף שלפיו יבדוק בית המשפט האם ביחס האמור יש גם כדי לבזות או להשפיל את אותו אדם הנזכר בידיעה נוכח אותה הדמות שבתצלום הסמוך וכלשון סעיף 1 לחוק. ודוק, פרסום צילום של דמות בלתי אהודה בצמוד לידיעה או כתבה, אינו מביא בהכרח למסקנה שיש בין אותה דמות לבין הגורם אליו מתייחסת הכתבה זיקה, לא כל שכן מסוג שיש בו כדי פגיעה לפי סעיף 1 לחוק. "

(ההדגשות אינו במקור- ח.י.).

51.      לאמור, אין לומר כי פרסום הצילום מביא למסקנה שיש פסול בהתנהגות התובע וכי דברים אלה מהווים דברי לשון הרע כמשמעם בסעיף 1 לחוק, ועל כן אין לקבל חלק התביעה המתייחס לדרישה לפיצוי כספי בגין הטענה להפצת לשון הרע.

52.     יתרה מזאת, מקבלת אנוכי את טענת הנתבעים כי שגו בתום לב בצרפם את תמונת התובע לכתבה.

53.     עוד אעיר, כי גם באם התובע, סובייקטיבית, נפגע מפרסום התמונה, הרי שהנתבעים פרסמו במקומון הודעת התנצלות ברורה ונהירה לכל, בהסכמת התובע ובא כוחו, מנוסחת על דעתם, ועל כן, באם היתה כלל פגיעה, הרי שהפרסום המבהיר ריפא את נזקו, באם היה כזה.
פגיעה בפרטיות

54.     לטענת התובע, פרסום תמונתו במקומון מהווה הפרה של סעיפים 2(4) ו- 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

55.     להלן לשון סעיפי החוק, כדלקמן:

"2.      פגיעה בפרטיות מהי
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
...
(4)     פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
...
(6)     שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח."

56.     בענייננו, התמונה נלקחה מארכיון התמונות של המקומון, וצולמה בידיעתו ובהסכמתו של התובע, ועל כן, מסקנתי היא כי המקומון קיבל את אישורו המוקדם של התובע לצילום התמונה ופרסומה.

57.     אינני מקבלת, גם את הטענה כי התמונה השפילה או ביזתה את התובע, עקב הטענה כי קורא הכתבה מקשר, או עלול לקשר, בינו לבין נשוא הכתבה והקישור מציגו כדובר שקר וכמי שיוצא נגד מדיניות הממשלה.

58.     אינני סבורה כי בצילום יש כדי לפגוע, להשפיל או לבזות את התובע. התמונה, כמו גם הכתבה גופא, עוסקות בנעשה במועצות הדתיות בכלל ובמועצה הדתית בקרית מלאכי בפרט, ובהחלטות הממשלה לגבי אלה.

59.     עוד טוען התובע כי הנתבעים השתמשו בתמונה לצורך רווח, על מנת להגדיל את מכירת המקומון, וכי די בקיום פוטנציאל ריווחי על מנת להיכנס בגדרו של סעיף 2 (6) לחוק דלעיל.

60.     הלכה היא כי סעיף 2(6) לחוק האוסר פרסום צילום לצורך רווח כספי המתייחס לפרסומת מסחרית.

לעניין זה נקבע בת"א (תל-אביב-יפו) 199509/02 מנשה דרוד צדיק נ' הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח'), כדלקמן:

"על בית המשפט לשאול את עצמו אם מדובר בדיווח ו/או סיקור ו/או כתבה פובליציסטית או אחרת הדנה בנושא מסוים, או שמא בפנינו פרסומת מסחרית, גלויה או מוסווית, העושה שימוש בדמותו ו/או בתמונתו של אדם מסוים, בכוונתה לקדם את המטרה המסחרית שלשמה נועד הפרסום. לטעמי, לא ניתן לייחס לפרסום התמונה כל משמעות של פרסומת מסחרית כזו או אחרת".

61.     מכל האמור לעיל, עולה כי סעיף זה נועד להגן על הפרט בפני שימוש בשמו, בכינויו, בקולו או בתמונתו לשם הפקת רווח מסחרי. הפסיקה הדנה בסעיף זה מתמקדת בפרסומת מסחרית אסורה, לעומת פרסום אינפורמטיבי או דיווחי, המותר, בדרך כלל.

62.      בענייננו, הכתבה אינה פרסומת מסחרית, אלא דיווח ענייני אודות החלטות ממשלה, ולפיכך טענה זו נדחית.

63.     לאור קביעתי דלעיל, כי לא נפל פגם בהתנהגות הנתבעים, הרי שמתייתר הצורך לדון בעילות התביעה הנוספות שנטענו לעניין רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.

64.     מכל האמור לעיל, התביעה נדחית.
     
     בנסיבות דנן, יישא כל צד בהוצאותיו.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה לשון הרע ?

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע בפקס

  4. לשון הרע - אמירה

  5. הגנת אמת דיברתי

  6. מאמר על לשון הרע

  7. לשון הרע במקומון

  8. לשון הרע נגד מורה

  9. הוצאת דיבה במקומון

  10. פיצול הדיון לשון הרע

  11. שליחת מכתב לשון הרע

  12. פרסום מותר לשון הרע

  13. לשון הרע בשיחת טלפון

  14. לשון הרע נגד ספורטאי

  15. סעיפי פקודת העיתונות

  16. לשון הרע בשפה הערבית

  17. הבעת דעה או לשון הרע ?

  18. כתיבת השמצות באתר זאפ

  19. הוצאת דיבה כתבה בעיתון

  20. לשון הרע נגד ראש מועצה

  21. תביעת לשון הרע נגד שופטת

  22. לשון הרע נגד קרוב משפחה

  23. לשון הרע בדואר אלקטרוני

  24. לשון הרע במכתב מעורך דין

  25. הוצאת דיבה בתקופת בחירות

  26. לשון הרע נגד בעלים של עסק

  27. לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

  28. פרסום לשון הרע באופן עקיף

  29. לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

  30. לשון הרע בגין פרסום ברוסית

  31. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  32. לשון הרע במסדרון בית המשפט

  33. טשטוש פנים בחדשות טלוויזיה

  34. האשמת עובד בגניבה - לשון הרע

  35. פרסום צילום תמונה - לשון הרע

  36. תביעה על פרסום תמונה בעיתון

  37. תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת

  38. טעות בהודעת עיקול - לשון הרע

  39. פרסום תצלום של אדם - לשון הרע

  40. תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע

  41. אגרת נזקי גוף בתביעת לשון הרע

  42. קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום

  43. הוצאת דיבה פרסום כתבה במקומון

  44. סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע

  45. תביעה של דוגמנית בגין לשון הרע

  46. תביעת לשון הרע בגין פרסום כתבה

  47. לשון הרע במכתב שהוביל לפיטורים

  48. תביעת לשון הרע בגין כתבה במקומון

  49. תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה

  50. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  51. ערעור על גובה הפיצוי על לשון הרע

  52. אחריות פלילית של תאגיד - לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע עקב טענות על הפליה

  54. האם השוואת מחירים מהווה לשון הרע ?

  55. לשון הרע כתבה בעיתון ידיעות אחרונות

  56. משלוח תמונות עירום במייל - לשון הרע

  57. האם הכינוי "עבריין" מהווה לשון הרע ?

  58. תביעת לשון הרע - מבקר של רשות מקומית

  59. פרסום תצלום של אדם במסגרת כתבה על השמנה

  60. האם פניה למבקר המדינה מהווה לשון הרע ?

  61. דחיית תביעה לשון הרע בעניינים פוליטיים

  62. האם הביטוי "הון שלטון" מהווה לשון הרע ?

  63. תביעה בגין הוצאת לשון הרע ועוולת התקיפה

  64. האם ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע ?

  65. האם עיקול חשבון עורך דין מהווה לשון הרע ?

  66. טענת קיזוז בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה

  67. תביעת לשון הרע בטענת פרסום "עובדות שיקריות"

  68. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות בכלי התקשורת

  69. זכות האדם לפרטיות מול הזכות לשמירה על השם הטוב

  70. טענה להפרה של חוקי עבודה כעילה לתביעת לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

  72. האם הפצת מכתב "לא לעבוד עם חברה" מהווה לשון הרע ?

  73. תביעה לחייב בתשלום הסך של 10,000 ₪, בגין העלבה והוצאת דיבה

  74. קבלת תביעת לשון הרע באופן חלקי / פרסום לשון הרע נגד עורך דין

  75. פיצוי בגין לשון הרע למרות שבפרסום שנעשה לא הוזכר שמו של התובע

  76. לשון הרע או ביקורת לגיטימית על פעילות ופועלו הציבורי של אדם ?

  77. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים בנוגע לפעולות כעו"ד

  78. ערעור על סכום הפיצויים שנפסקו בגין תביעה נזיקית ותביעת לשון הרע

  79. תביעת דיבה בגין האשמת איש ציבור בשימוש ברכוש ציבורי לצרכים פרטיים

  80. תביעה בעילה של לשון הרע בגין דברים שנאמרו על כוונה לסכל ביצוע הסכם

  81. הסמכות לדון בעוולת לשון הרע הועברה לבית הדין לעבודה, לפני שנים ספורות

  82. פרסום מכתבים שקריים על גבי לוח המודעות של הבניין בדבר חוב לקופת ועד הבית

  83. תביעת לשון הרע בטענה שהמכתבים שהופצו לדיירי הבניין נועדו לבזות לפגוע בשם הטוב ולהשפיל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון