תביעת לשון הרע נגד שופטת

תביעת לשון הרע נגד שופטת
מבוא:
המבקשת מכהנת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. במסגרת כהונתה דנה המבקשת בסכסוך משפטי שבין המשיב ורעייתו. בתיק העיקרי עותר המשיב לחיוב המבקשת בתשלום פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין לשון הרע, שפירסמה המבקשת - כפי שטוען המשיב בכתב התביעה - נגדו. המבקשת עותרת לסילוקה של התביעה על הסף.

העובדות הנטענות בכתב התביעה:
המשיב טוען, כי ביום 19.4.00, ערב פסח, בשעה 15:30 התייצבה המבקשת בתחנת משטרת מסובים והגישה תלונה בנוגע להטרדות טלפוניות בהן הוטרדה בביתה. בתלונתה ציינה המבקשת, כי נערכו שתי שיחות טלפון באותו יום, וכי יש לה חשש שהמטריד הטלפוני הינו המשיב.

העדר עילה:
בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965, נאמר:

"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -

     
(1)     ...
(2)     ...
(3)     ...
(4)     ...

     
(5)     פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".

פרסום על ידי שופט, אשר נעשה תוך כדי דיון בפניו, לא יהווה עילה לתביעה בגין פרסום לשון הרע. האם הפרסום הנטען במקרה דנן, פרסום שנעשה כנטען בעצם הגשת התלונה למשטרה, מהווה פרסום שנעשה על ידי המבקשת תוך כדי דיון בפניה?

בע"פ 364/73, זיידמן נ' מדינת ישראל, פד"י כח(2)620, 624, נאמר:

"האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה".

רואים אנו, איפוא, כי קיימת פרשנות המרחיבה את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) הנ"ל ומחילה אותה על כל פעולה הקשורה להליך השיפוטי.

כך למשל בת"א(י-ם)5118/01, זריפי נ' כהן (פורסם באתר הרשות השופטת), נידונה בבית משפט השלום בירושלים תביעה בגין פרסום לשון הרע. עילת התביעה היה מכתב ששלח הנתבע לנשיא בית משפט השלום בירושלים ובו מועלה חשד בנוגע להעלמת מסמכים מתיק בית משפט במסגרתו התנהלו הליכים אחרים בין הצדדים, וכך נאמר בפסק הדין:

פרשנות המרחיבה של סעיף 13 (5) פורשת כנפיה גם על אותה פנייה שעשה הנתבע אל נשיא בית המשפט. מכתב זה - בין אם כל האמור בו הוא אמת, ובין אם לאו - לא יכול, איפוא, לשמש עילה למשפט פלילי או אזרחי".

פס"ד זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי וכן על ידי בית המשפט העליון ברע"א 3015/05, זריפי נ' כהן, פורסם באתר הרשות השופטת.

נראה, כי המקרה שנדון בפרשת זריפי שונה מהמקרה הנדון בפנינו. שם דובר בפניה שנעשתה לצורך ניהול הדיון המשפטי. מאידך בפרסום הנטען במקרה שבפנינו לא נעשה הפרסום לצורך ניהול הדיון בפני המבקשת בהליכים להם היה צד המשיב. אין ספק שבהגשת התלונה למשטרה לא היה כדי לאפשר את המשך ההליכים בעניינו של המשיב בפני המבקשת. אף יתכן לומר, שההפך הוא הנכון. הגשת התלונה היתה עלולה להביא להפסקת הדיון בפני המבקשת והעברתו למותב אחר. אמנם לסעיף 13(5) לחוק הוענק פירוש רחב, אך הדבר נעשה נוכח הרציונל העיקרי שביסוד ההוראה, והוא לאפשר למעורבים בהליך שיפוטי להתבטא בחופשיות, ללא צורך לשקול את דבריהם מחשש לתביעות עתידיות. ראה לעניין זה ת"א(י-ם)8892/06, בורשטיין נ' גיאת, פורסם באתר הרשות השופטת. הענקת הגנה זו לפרסום הנטען במקרה שבפנינו חורגת מרציונאל זה. אין בהגנה על התבטאות כלשהי בקשר להליך המשפטי, אלא בהתבטאות שאין לה קשר ישיר להליך השיפוטי.

העולה מן הדברים, כי הפרסום הנטען במקרה זה אינו חוסה תחת הגנתו של סעיף 13(5), וממילא יש לדחות את הטענה בדבר העדר עילה.

חסינות שיפוטית:
בסעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) נאמר:

"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי".

ההצדקה לחסינות זו מצויה בחשש, ששופטים האמורים להכריע במחלוקות בין צדדים יהיו נתונים ללחץ ולאיום של תביעה בגין עשייתם השיפוטית. לחץ זה עלול לפגוע בעשייה זו. תנאי הכרחי לתקינותו של ההליך השיפוטי הוא שמירה על אי תלותם של היושבים בדין. אי תלות זו תבטיח שקילת שיקולים עניניים בלבד במהלך ההכרעה בכסוכים המובאים בפני שופט. החסינות השיפוטית תאפשר לשופט להתמסר כל כולו לניהול ההליך השיפוטי המובא בפניו ולהכרעה בסכסוך שבין הצדדים, וזאת מבלי לחשוש מפני היחשפות לתביעה כלשהי בעטיה של עשייה זו.

בענין זה נאמר בבר"ע(י-ם)2315/00, מדינת ישראל נ' פרידמן, פורסם באתר :

"המאפיין את השופטים, יותר מכל עיסוק אחר, הוא היותם 'נוכחים' דרך קבע בזירת עימותים, לעתים מרים מאוד, בין צדדים שונים בעלי אינטרסים מנוגדים, ובכלל זה בין רשויות השלטון לבין הציבור. הצדדים המתעמתים נושאים עיניהם לבית המשפט, כל אחד בתקווה שהאינטרס שלו יגבר. בסופו של יום יוצא בדרך כלל צד אחד וידו על ראשו. על השופטים מוטל נטל כבד מאוד הן בניהול זירת העימותים, והן במתן הכרעה בהם בשלבים מאוחרים יותר. בשדה מערכה רווי מתח זה, שיש בו רגשות ואינטרסים נוגדים, ושבו מעורבים פעמים רבות אינטרסים אדירי השפעה, עתירי מימון ובעלי שררה, שומה על השופט לשקול בקור רוח שיקולים עניינים, תוך הקפדה על יישום הוראות דין שאינן מפלות בין אדם לרעהו. ספק אם ניתן להשיג תוצאה זו מבלי ליתן לשופט תחושת חסינות מפני תגובות הצדדים וזעמם. חסינות זו מהווה בלם יעיל נגד מחשבות נקם שיכול שיקננו בלב מתדיין זה או אחר. הידיעה שדרך זו חסומה, ממתנת מאוד פרץ רגשות ומעשים שספק אם היו נבלמים בכל המקרים אלמלא זאת".

יש בידיה של החסינות השיפוטית גם לתרום לאי פגיעה באמון הציבור בבית המשפט כתוצאה מתביעות סרק.

ומן הכלל אל הפרט, האם במקרה שבפנינו ניתן לומר, כי הפרסום הנטען בוצע תוך כדי מילוי תפקידה השיפוטי של המבקשת, ולפיכך פרוסה החסינות השיפוטית גם על מעשה זה? סבורני, כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. כאשר שופט מוטרד או מאויים, ומקנן בליבו חשד, שהמעשים מבוצעים על ידי מי שנידונים בפניו, הגשת תלונה בענין זה למשטרה היא מבוצעת תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי של השופט ובמסגרתו. על מנת למנוע נסיון להטיה כלשהי של תוצאות ההליך השיפוטי ולהסיר את האיום מעל ראשו של השופט, עליו לפנות מיידית לגורמי האכיפה המוסמכים, וזאת על מנת שניתן יהיה להסיר איומים או הטרדות מסוג זה. אותו רציונאל המעניק את הענקת החיסונית לשופטים, שטעמיו פורטו לעיל, הוא זה המצדיק את החלת החסינות גם במקרה דנן. על שיטת המשפט לצמצם ככל שניתן את את החשש מפני איומים או הטרדות מצידם של צדדים להליך השפוטי כלפי היושבים בדין. אחת הדרכים לעשות כן, היא הענקת חסינות שיפוטית מפני תביעה משפטית בגין הגשת תלונה למשטרה והעלאת חשד, כי המטריד או המאיים הוא אחד מאלה שעניינם נידון באותה עת או בסמוך לכך בפני השופט המוטרד או המאויים.

לפיכך, נראה כי במקרה זה חלה החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף 8 לפקודה גם על המעשה נשוא התביעה שבתיק העיקרי. משנהנית המבקשת במקרה זה מחסינות, דין התביעה להידחות.

סיכום:
סיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת והתביעה בתיק העיקרי נדחית.
המשיב - התובע ישא בהוצאות המבקשת - הנתבעת ובשכר טרחת עורך דינה בסך 9,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה לשון הרע ?

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע בפקס

  4. לשון הרע - אמירה

  5. הגנת אמת דיברתי

  6. מאמר על לשון הרע

  7. לשון הרע במקומון

  8. לשון הרע נגד מורה

  9. הוצאת דיבה במקומון

  10. פיצול הדיון לשון הרע

  11. שליחת מכתב לשון הרע

  12. פרסום מותר לשון הרע

  13. לשון הרע בשיחת טלפון

  14. לשון הרע נגד ספורטאי

  15. סעיפי פקודת העיתונות

  16. לשון הרע בשפה הערבית

  17. הבעת דעה או לשון הרע ?

  18. כתיבת השמצות באתר זאפ

  19. הוצאת דיבה כתבה בעיתון

  20. לשון הרע נגד ראש מועצה

  21. תביעת לשון הרע נגד שופטת

  22. לשון הרע נגד קרוב משפחה

  23. לשון הרע בדואר אלקטרוני

  24. לשון הרע במכתב מעורך דין

  25. הוצאת דיבה בתקופת בחירות

  26. לשון הרע נגד בעלים של עסק

  27. לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

  28. פרסום לשון הרע באופן עקיף

  29. לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

  30. לשון הרע בגין פרסום ברוסית

  31. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  32. לשון הרע במסדרון בית המשפט

  33. טשטוש פנים בחדשות טלוויזיה

  34. האשמת עובד בגניבה - לשון הרע

  35. פרסום צילום תמונה - לשון הרע

  36. תביעה על פרסום תמונה בעיתון

  37. תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת

  38. טעות בהודעת עיקול - לשון הרע

  39. פרסום תצלום של אדם - לשון הרע

  40. תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע

  41. אגרת נזקי גוף בתביעת לשון הרע

  42. קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום

  43. הוצאת דיבה פרסום כתבה במקומון

  44. סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע

  45. תביעה של דוגמנית בגין לשון הרע

  46. תביעת לשון הרע בגין פרסום כתבה

  47. לשון הרע במכתב שהוביל לפיטורים

  48. תביעת לשון הרע בגין כתבה במקומון

  49. תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה

  50. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  51. ערעור על גובה הפיצוי על לשון הרע

  52. אחריות פלילית של תאגיד - לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע עקב טענות על הפליה

  54. האם השוואת מחירים מהווה לשון הרע ?

  55. לשון הרע כתבה בעיתון ידיעות אחרונות

  56. משלוח תמונות עירום במייל - לשון הרע

  57. האם הכינוי "עבריין" מהווה לשון הרע ?

  58. תביעת לשון הרע - מבקר של רשות מקומית

  59. פרסום תצלום של אדם במסגרת כתבה על השמנה

  60. האם פניה למבקר המדינה מהווה לשון הרע ?

  61. דחיית תביעה לשון הרע בעניינים פוליטיים

  62. האם הביטוי "הון שלטון" מהווה לשון הרע ?

  63. תביעה בגין הוצאת לשון הרע ועוולת התקיפה

  64. האם ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע ?

  65. האם עיקול חשבון עורך דין מהווה לשון הרע ?

  66. טענת קיזוז בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה

  67. תביעת לשון הרע בטענת פרסום "עובדות שיקריות"

  68. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות בכלי התקשורת

  69. זכות האדם לפרטיות מול הזכות לשמירה על השם הטוב

  70. טענה להפרה של חוקי עבודה כעילה לתביעת לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

  72. האם הפצת מכתב "לא לעבוד עם חברה" מהווה לשון הרע ?

  73. תביעה לחייב בתשלום הסך של 10,000 ₪, בגין העלבה והוצאת דיבה

  74. קבלת תביעת לשון הרע באופן חלקי / פרסום לשון הרע נגד עורך דין

  75. פיצוי בגין לשון הרע למרות שבפרסום שנעשה לא הוזכר שמו של התובע

  76. לשון הרע או ביקורת לגיטימית על פעילות ופועלו הציבורי של אדם ?

  77. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים בנוגע לפעולות כעו"ד

  78. ערעור על סכום הפיצויים שנפסקו בגין תביעה נזיקית ותביעת לשון הרע

  79. תביעת דיבה בגין האשמת איש ציבור בשימוש ברכוש ציבורי לצרכים פרטיים

  80. תביעה בעילה של לשון הרע בגין דברים שנאמרו על כוונה לסכל ביצוע הסכם

  81. הסמכות לדון בעוולת לשון הרע הועברה לבית הדין לעבודה, לפני שנים ספורות

  82. פרסום מכתבים שקריים על גבי לוח המודעות של הבניין בדבר חוב לקופת ועד הבית

  83. תביעת לשון הרע בטענה שהמכתבים שהופצו לדיירי הבניין נועדו לבזות לפגוע בשם הטוב ולהשפיל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון