סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים

סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים
1.     בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.

2.     התביעה בנדון הינה בגין נזקי גוף שנגרמו לקטין, על פי הטענה, ע"י צה"ל באזור איו"ש. התביעה הוגשה כנגד המדינה, באמצעות הורי הקטין, המשיבים. ארוע הנזיקין ארע, עפ"י כתב התביעה, ביום 29.7.00.

3.     המדינה טוענת לחלותו של סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הנזיקים"), אשר הוסף בתיקון מס' 4 לחוק ונכנס לתוקף ביום 01.08.02 (להלן: "התיקון").

סעיף 5א'(3) לחוק קובע תקופת התיישנות של שנתיים בלבד בתביעות נגד המדינה בשל נזק שנגרם באזור יהודה והשומרון וחבל עזה כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי כוחות הביטחון.

[להוסיף, כי הסעיף מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות מקסימום בשנה נוספת, אם שוכנע בית המשפט שלתובע לא היתה אפשרות להגיש תביעתו בתקופה המקורית שקובע הסעיף ואם התובע היה קטין בעת המעשה, תקופת הארכה האמורה יכול ותגיע עד שלוש שנים מקסימום].

תקופת ההתיישנות במקרים אשר אירעו לפני כניסתו לתוקף של התיקון, נמנית מיום 01.08.02, ובלבד שבכל מקרה לא תעלה תקופה זו, על תקופת ההתיישנות המקורית, לפי הדין שחל ביום המעשה.

על פי טענת המדינה, מכיוון שהאירוע הנטען בכתב התביעה הינו מיום 29/07/00, כאמור, והתביעה הוגשה רק ביום 17/12/07, הרי שבמועד זה כבר התיישנה עילת התביעה ועל כן, הרי שדין התביעה להידחות על הסף. האמור חל גם לו היו מצורפות, כלל, ההארכות הנקובות בסעיף שפורט ועל אף שלא הועלו טענות וראיות באשר לנסיבות המצדיקות ארכות.

לטענת המדינה, הוראת חוק הנזיקים הנ"ל גוברות על הוראות חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") באשר מדובר בהוראה מיוחדת, בחוק ספציפי שהינה גם מאוחרת יותר, ומתייחסת לתחולה רטרואקטיבית המצביעה על כוונת המחוקק הנחרצת לקצר מועדי התיישנות באשר לכל התובענות המוגדרות בחוק.

המדינה הבהירה כי על המקרה דנן גם לא חלות הארכות לתקופת ההתיישנות כפי שנפסקו בבג"צ 8338/05 עדאללה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' מדינת ישראל- משרד הביטחון (טרם פורסם) 30.07.06, שכן האזור בו קרה האירוע לא הוכרז על ידי שר הביטחון כאזור עימות במועד האירוע נשוא התביעה, כנדרש.

4.     המשיבים חולקים לעניין חלות סעיף 5א'(3) הנ"ל, תוך שהם מפנים להצעת חוק הנזיקים, ודברי ההסבר לתיקון 4, וטוענים כי נסיבות פגיעותו של הקטין והרשלנות הנטענת של המדינה בעניין כפי שתוארו בתביעה שהוגשה, אינם מהווים פעילות אקטיבית של כוחות הביטחון, כפי שדורש הסעיף. לטענתם, על פי פרשנותם, סעיף 5א' לחוק הנזיקים דורש כי הנזק צריך שיגרם כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי כוחות הביטחון, דהיינו תביעות הנובעות מפעילותם וממעורבותם הביטחונית של כוחות הביטחון באזור. לטענתם, נסיבות הפגיעה במשיב אינן מעידות על פעולה הנכללת בהגדרת חוק הנזיקים כפעולה שהינה בעלת אופי של לחימה, לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות.

5.     המשיבים טוענים כי העובדה שהאירוע לא אירע באזור עימות מוכרז, מחזקת גם היא את טענתם כי אמנם התביעה קשורה בפעילות ו/או רשלנות של כוחות הביטחון אולם אינה נכנסת לגדרי הסעיף.

כמו כן מפנים המשיבים להחלטת השופטת ארנה לוי בבש"א 161168/07, בת.א. 48944/05 לחיזוק טענותיהם, וכפי שיפורט בהמשך.

6.     בתשובתה חזרה המדינה על עיקרי בקשתה, תוך שצרפה פסיקה ענפה בעניין התומכת במסקנותיה. עיקר טענותיה של המדינה מתמקד בטענה כי סעיף ההתיישנות אינו ניסוב בהכרח רק על פעולות מלחמתיות, אלא כלשון החוק והדין החל, תחולתו משתרעת גם על פעולות בכלל של כוחות הביטחון באיו"ש וברצועת עזה.

דיון והכרעה

7.     הצדדים בענייננו חלוקים, האם האירוע נשוא התביעה נכנס לגדרי חוק הנזיקים כטענת המדינה, או שמא חלים עליו דיני הנזיקין הכלליים כטענת המשיבים, זאת כפועל יוצא מהשאלה האם הוא נגרם כתוצאה ממעשה שנעשה ע"י כוחות הבטחון לצורך תחולת סע' 5א[3] לחוק הנזיקים.

יובהר כי המשיבים אינם חולקים למעשה על כך כי במידה וייקבע כי חוק הנזיקים חל על המקרה דנן, הרי שתביעתם התיישנה, לאור מועד הגשתה, אל מול מועד הארועים. המשיבים גם אינם טוענים לתחולת הארכות הקבועות בסע' 5א' לחוק הנזקים, כשמכל מקום, גם אילו היתה מוכחת ההצדקה לארכות, הרי גם מועדים אלו חלפו, בענייננו.

8.     טענת המשיבים כאילו, כביכול, התיקון לחוק שהוסיף את סעיף 5א האמור, אינו מתייחס לאירועים נשוא כתב התביעה, דינה להידחות. המשיבים אינם מאבחנים בתגובתם בין המעשים של כוחות הביטחון המוגדרים כ"פעולה מלחמתית", והנוגעים לסעיף 5 לחוק בלבד, לבין המעשים הנכנסים לגדרי סעיף 5א' ואשר תחולתם רחבה יותר. בהתאמה הם טוענים כי מעשי המדינה בתביעה דנן קשורים בפעילות ו/או רשלנות של כוחות הביטחון אך אינם עולים כדי פעילות לחימה וכיוב' כאמור לעיל, אולם לאבחנות האמורות אין רלוונטיות לענין סע' 5א' לאור תחולתו הרחבה הכוללת למעשה את כלל מגוון הפעולות של כוחות הבטחון [ולאו דווקא המלחמתיות].

9.     סעיף 5א לחוק הנזיקים שכותרתו: "תביעות בשל פעולות כוחות הביטחון באזור" קובע:

               "5א.     תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה - תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה:
                    (1)     בסעיף זה -
          "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
          "צבא הגנה לישראל" - לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באזור;
     (3)**לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;"

[כאמור, באשר לאירועים שקרו טרם כניסתו לתוקף של התיקון, כמו במקרה דנן, קובעת הערת השוליים (2) כי ביחס לאירועים אלו, תימנה תקופת התיישנות בת שנתיים מיום 01.08.02 בלבד, ובלבד שבכל מקרה לא תעלה תקופה זו על תקופת ההתיישנות המקורית ביום המעשה].

10.     למעשה בהתאם להוראות חוק הנזיקים, עניין לנו בשלושה סוגים של מעשים, הראשון, "מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית" - בו דן סעיף 5 לחוק הנזיקים ובגין מעשה כזה אין המדינה נושאת באחריות כלל; השני- "מעשה שנעשה" על ידי כוחות הביטחון, והוא עניין נשוא סעיף 5א לחוק הנזיקים, כפי שהוסף בתיקון 4; והשלישי- מעשים אחרים שאינן נכנסים לגדרי השניים הראשונים.

מטרתו של תיקון 4 הייתה בין השאר להגדיר כי גם מעשה שנעשה על ידי כוחות הביטחון, אך אינו נכנס לגדר "פעולה מלחמתית" [שעה שזו פורשה בצמצום על ידי בית המשפט העליון], יחסה תחת הגנות החוק, לפחות לעניין תקופת ההתיישנות.

לדיון מפורט בעניין זה ראה בקשה 2, ת.א. 6677-07 עזבון המנוח רדא נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון [טרם פורסם], 24.04.08.

11.     מעשי כוחות הביטחון היוצרים, לכאורה, את עילת התביעה בענייננו מופיעים בסעיף 6 לכתב התביעה:
"בתאריך 29.07.00 שעה 10:30 בבוקר או בסמוך לכך, שהה התובע עם אביו שעבד אותה עת על טרקטור באדמה חקלאית באזור דרום מזרח למושב בקעות. נפל פצצה ו/או שייר תחמושת ו/או פצצת תאורה ו/או חומר נפיץ שהושאר ו/או שנזנח ו/או שנורה ו/או שנשכח במקום עלה באש ו/או התפוצץ שעה שהתובע מצאו ושיחק בו. כתוצאה מהתפוצצות פרצה אש שכוותה את גופו וגרמה לו חבלות ממשיות בידיו ורגליו".

12.     די לנו להסתמך על לשון החוק עצמה, כפי שמצוטטת לעיל, על מנת להבחין כי המעשה נשוא התביעה נכנס לגדר מעשה שנעשה על ידי כוחות הביטחון, כשלענין זה די להבהיר בהתאם לסעיף 1 לחוק הנזיקים ש"מעשה" המוגדר בסעיף הינו מעשה לרבות "מחדל".

13.      במסגרת מעשים כאלו, נכנסים כל המעשים שאינם פעולות מלחמתיות אולם הם עדיין מעשים שבוצעו על ידי כוחות הביטחון במסגרת פעילותם הרגילה. הפסקה הכירה, בין השאר, במעשים כגון תאונת דרכים שנגרמה על ידי כוחות הבטחון, עיכוב של אנשים במחסומים, ירי על ידי כוחות צה"ל והשבתת מרכז מסחרי כמעשים הנכנסים לגדרי סעיף זה. [ראה בש"א 6245/07 מדינת ישראל נ' ראדה [12.12.07], ת.א. 6677/07 הנ"ל, ת.א. 4446/06 זיאד נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון [21.3.07], כשלעניין זה מפנה גם לפרוטוקול 493 של ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מיום 24.06.02, כפי שהוצג על ידי ב"כ המדינה בתשובתו לתגובת המשיבים].

אין דרישה שמעשי כוחות הביטחון יעלו לגדר פעולות של לחימה כנגד טרור והתקוממות וכיוב', כפי שלמעשה טענו המשיבים בתגובתם.

14.     עיון בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק לטיפול בתביעות של פעילות כוחות הביטחון ביהודה ושומרון וחבל עזה, תשנ"ז - 1997, ה"ח 2645, תשנ"ז, עמ' 497) ובפרוטוקולים של ועדת החוקה חוק ומשפט הנ"ל, מעלים בברור כי התיקון יועד לפעילות כוחות הביטחון, במובן הרגיל והרחב שיש לתת למונח, כלומר, פעילות בעלת מאפיינים של שמירה על הסדר והביטחון על ידי פעילות כוחות הביטחון השונים הפועלים באזור במסגרת תפקידם.

מהאמור עולה, כי השארת אמצעי לחימה כלשהו באזור ע"י כוחות הבטחון, כפי שארע בארוע דנן, עונה על הגדרת הסעיף, שעה שנשיאה וטיפול באמצעי לחימה הינם חלק בלתי נפרד מפעילותם השוטפת של כוחות הבטחון בשמירה על הסדר באזור. [איני רואה צורך לבחון לענייננו, מה דינה של פעולה אזרחית לחלוטין אותה עושים כוחות הבטחון הגורמת נזק, שעה ששאלה זו אינה דרושה לצורך ההכרעה במקרה דנן].

15.     ב"כ מבקשים ביקש להסתמך על ההכרעה בש"א 161168/07, מדינת ישראל נ' מועצה מקומית אלקנה. במקרה הנ"ל, מדובר היה בנזקי שריפה שאירעו למחסן כלשהו בישוב אלקנה. עובדות המקרה שם הצביעו על שריפה שנבעה מסמיכות לשדה בו נעשתה פעילות של עבודות הכשרת שטח במימון המדינה ומתקציב משרד הביטחון, לצורך הקמת גדר שייעודה לצרכי בטחון.

בהתאמה, אין בהחלטה זו כדי לסייע למשיבים, נסיבות המקרה שם שונות הן בתכלית באשר לא מדובר "בכוחות ביטחון", וכשמכל מקום תיק זה מצוי כיום בהליכי ערעור בבית המשפט המחוזי.

16.     למותר להוסיף, כטענת המדינה, כי הוראת חוק הנזיקים לעניין ההתיישנות גוברת על הוראות חוק ההתיישנות באשר מדובר בהוראה מיוחדת בחוק ספציפי, שהינה גם מאוחרת יותר, ומתייחסת לתחולה רטרואקטיבית המצביעה על כוונת המחוקק הנחרצת לקצר מועדי התיישנות באשר לכל התובענות המוגדרות בחוק.

להרחבה בעניין זה ראו: בש"א 1575/05 (מחוזי נצ') רשיד נ' מדינת ישראל [טרם פורסם] 22.1.06.
17.     לאור האמור, אני קובע כי סעיף 5א'(3), לחוק כולל בחובו, את המעשים או המחדלים מן הסוג המתואר בכתב התביעה.

18.     משכך, אין חולק, כי תקופת ההתיישנות בהתאם להוראה הנ"ל, חלפה ועברה, ודין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות כהוראת סעיף 5א'(3) לחוק.

19.     ב"כ המדינה בקשה הוצאות לדוגמא, בשל התעקשות המשיבים לנהל הליך זה, וזאת על אף פניה שעשה ב"כ המדינה לב"כ המשיבים לסלק תובענתם נוכח התיישנותה הנחזית כמובהקת.

עם זאת, לאור נסיבות המקרה, אינני מוצא מקום לפסוק הוצאות ושכ"ט עו"ד במסגרת בקשה זו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, 16 בספטמבר, 2008 (ט"ז באלול תשס"ח), בהעדר.


צרפתי דני, שופט רשם בית המשפט המחוזי     



מירי בן-עמי





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות בנזיקין

  2. אחריות שולח בנזיקין

  3. הגנת הסתכנות מרצון

  4. פיצול הדיון בנזיקין

  5. חלוקת אחריות בנזיקין

  6. אחריות שילוחית בנזיקין

  7. אחריות המשטרה בנזיקין

  8. תביעת נזיקין נגד מצרים

  9. סעיף 7א לפקודת הנזיקין

  10. פיצויים עונשיים בנזיקין

  11. רשלנות לפי פקודת הנזיקין

  12. אחריות בעל מקרקעין בנזיקין

  13. תביעת נזיקין בגין העמדה לדין

  14. תביעת נזיקין בגין כליאת שווא

  15. סעיף 5א' לחוק הנזיקים האזרחיים

  16. אין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו

  17. תביעת נזיקין בגין התנהגות מעקלים

  18. אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם

  19. פיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  20. אחריות משדל - סעיף 12 לפקודת הנזיקין

  21. נזיקין - שלט האוסר כניסה מתנער מאחריות

  22. תביעה לפי פקודת הנזיקין בגין תאונת דרכים

  23. דוגמא לתביעת נזיקין בתאונת דרכים ללא ביטוח

  24. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין

  25. דחיית תביעת נזיקין מחמת התיישנות ממועד גילוי הנזק

  26. נזיקין - סעיף 41 לפקודת הנזיקין – " הדבר מדבר בעד עצמו"

  27. על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין גם הורה זכאי לפיצוי כתלוי במקרים המתאימים

  28. השכר הממוצע במשק כמדד לאומדן שכר ניזוק על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון