כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן

כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן  
 
העובדות וטענות הצדדים
 
1. הנתבעת 1 (להלן: החברה) ניהלה בבנק התובע חשבון שמספרו 674844, ובין
היתר קיבלה ממנו הלוואות ואשראי.
הנתבע 2 הינו בעל מניות ובעל ענין בחברה, אשר ביום 19.9.95 חתם (יחד עם ערבה נוספת – רונית גליק) על "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" להבטחת כל התחייבויותיה של החברה כלפי הבנק.
כתוצאה מהפעולות שבוצעו בחשבון החברה במהלך השנים, נצבר בו חוב אשר הגיע (בצירוף ריבית בנקאית ופיגורים) לסך של 95,134 ₪.
 
בחלוף הזמן, ולאחר שיתרת חוב החברה לא נפרעה, פנה הבנק אל הנתבעים ודרש את התשלום, וכשדרישותיו לא נענו הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר כנגד החברה, וכנגד הערבים - הנתבע 2 (להלן: הנתבע), ורונית גליק (להלן:רונית).


 
2. הנתבעים הגישו בקשות לרשות להתגונן, וביום 11.12.07 ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה כנגד החברה, ואילו התביעה כנגד רונית נמחקה על הסף לאחר שהציגה מכתב הפוטר אותה מכל התחייבויותיה כלפי הבנק, כיון שחדלה מלהיות בעלת מניות ומנהלת בחברה והעבירה את כל זכויותיה לנתבע (בש"א 3408/07 מיום 29.5.08).
  
3. בבקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע נטען, כי כתב הערבות שנחתם על ידו מוגבל לאשראי בסכום של 10,000 ₪ בצירוף הריביות והעמלות בקשר עם סכום זה;
עוד טען הנתבע, כי עם שינוי זהות בעלי המניות בחברה ועזיבתה של רונית, בוטל כתב הערבות, וכפי שאישר הבנק את בטלות ערבותה של רונית, כך היה צריך לבטל גם את ערבותו שלו. לטענתו, הוסבר לו על ידי נציגי הבנק כי כתב הערבות שנחתם על ידו וע"י רונית - בטל, ודף חדש נפתח בהתחייבויותיה של החברה כלפי הבנק.
הנתבע הוסיף כי ניהול חשבון החברה דרש חתימה משותפת שלו ושל רונית, ובשעה שערבותה בוטלה, לא יכלה חתימתו בלבד לחייב את חשבון החברה.

עוד טען הנתבע, כי במהלך השנים 2005-2006 קיבלה החברה אשראי והלוואות, ללא בטוחות כלשהן למעט הכנסותיה השוטפות, והבנק הטעה אותו במצג כאילו כתב הערבות בטל, שאחרת לא היתה החברה נוטלת את ההלוואות האמורות, ועובדה היא כי הבנק לא פנה אליו במשך שנים ארוכות לא בעל פה ולא בכתב, בנוגע לחתימתו כערב.
 
על סמך טענות אלו (ובהעדר סיכומים מטעם הבנק), קיבל הנתבע רשות להתגונן, והתיק הועבר לשמיעת ראיות (החלטה מיום 17/4/08).
 
4. על פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה נפתח חשבון החברה בבנק ביום 9.2.94, כאשר באותו מועד, היו לחברה שלושה מנהלים ביניהם הנתבע ורונית.
 
ביום 19.9.1995 חתמו הנתבע ורונית על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבל בסכום לטובת פעילות החברה בחשבון הבנק (להלן: כתב הערבות). במועד זה קיבלה החברה מהבנק אשראי עד לסך של 10,000 ₪, בהתאם ל"הודעה לערב בקשר לערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום מיום 19.9.95", שנמסרה לנתבע באותו מועד (להלן: ההודעה).
ע"פ מסמכי הבנק, לאחר החתימה על כתב הערבות החלה החברה לפעול בחשבון, ולנצל את האשראי שניתן לה.
 
ביום 7.11.01 הועברו מניות החברה לידיו של הנתבע, והוא הפך להיות בעל המניות העיקרי (בהיותו מחזיק ב-199 מניות מתוך 200 מניות החברה, כאשר רעייתו החזיקה במניה הנותרת), וב-24.12.01 מונה כמנהל יחיד, ושימש בתפקיד זה במשך שנים ארוכות.
  
5. הבנק טען כי על הנתבע לפרוע את חוב החברה לבנק מכח חתימתו על כתב
הערבות אשר מעולם לא בוטל;
כי משאין מחלוקת בין הצדדים שכתב הערבות נחתם על ידי הנתבע, מהווה כפירתו בתוקפה של הערבות טענה של הודאה והדחה, ולפיכך נטל הראיה בדבר תוקפה של הערבות מוטל על כתפי הנתבע;
כי טענת הנתבע מהווה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב;
וכי הנתבע הוא שביצע הלכה למעשה את כל הפעילות בחשבון הבנק בשם החברה והוא אף בעל העניין היחיד בה, ולפיכך אינו ערב יחיד מוגן כמשמעותו בחוק הערבות.
 
תוקף כתב הערבות
 
6. אין מחלוקת כי הנתבע חתם על כתב הערבות, והוא לא העלה טענות לפגמים
כלשהם שאירעו במועד החתימה, ולטענת הבנק משהודה הנתבע בחתימתו על כתב הערבות, מהווה כפירתו בחוב משום "הודאה והדחה" ויש להעביר אליו את נטל השכנוע כי הערבות אינה עוד בתוקף.
 
הכלל בדבר "הודאה והדחה" חל כאשר נתבע מודה בכל רכיבי התביעה וטוען כי הוא פטור מנימוק כלשהו. לעומת זאת, טענת הגנה שעיקרה כפירה בעצם קיומו של החוב להבדיל מטענה בדבר פירעונו, אינה מהווה טענת "הודאה והדחה" והתובע אינו פטור מן הנטל להוכיח את תביעתו.
[ראה לעניין זה: קדמי, על הראיות, בע"מ 1532; ע"א (תל אביב-יפו) 2321/07 דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ נ. שריון שיווק דלתות ומוצרי בטחון בע"מ, פורסם במאגרים (2010); ת.א 21513/04 (תל אביב-יפו) עזבון המנוחה מזל בוחניק ז"ל ואח' נ. מ"י ואח', פורסם במאגרים (2008)].
 
מאחר והנתבע אינו מודה בכל רכיבי התביעה וכופר בעצם קיומו של החוב להבדיל מטענה בדבר פירעונו או פטור מפירעונו, הרי שלא חל הכלל ועל הבנק להוכיח את תביעתו.
  
7. מטעם הבנק העידו יוסף סווירסקי הממונה על גביית חובות משפטיים,
והגברת אליס יצחקי, עובדת הסניף, שהיתה מעורבת בנסיונות לגבות מהנתבע את חובה של החברה.
במסגרת העדויות הוצגו מסמכי פתיחת החשבון של החברה, כתב הערבות עליו חתם הנתבע יחד עם רונית, מסמכי הלוואות שלקחה החברה במהלך השנים, דפי חשבון המלמדים על החוב ואישור לגבי היתרה.
 
שני העדים עמדו על כך שכתב הערבות מעולם לא בוטל, והוא שריר וקיים כל עוד לא נקבע או הוסכם אחרת: "לערבות מתמדת אין תוקף של תאריך ואין לה פג תוקף. כל זמן שהחברה חייבת כסף החוב חוב, והערב ערב. הערבות חיה" (עמוד 10), כשלדברי סווירסקי, במהלך השנים ניתנו לחברה הלוואות ללא ערבויות נוספות, מלבד כתב הערבות (עמודים 12-13 שורות 16-25).
העדים הצביעו על דפי הבנק מהם עולה כי במהלך השנים נתן הבנק לחברה אשראי, הלוואות שונות ושירותים בנקאיים אחרים, בגינם נצבר החוב בחשבון, ולדבריהם עד להגשת התביעה לא הועלתה כל טענה מצד הנתבע בדבר ביטול הערבות או אי משלוח הודעות על היותו ערב, כשאליס יצחקי העידה שהיא עצמה שוחחה עם הנתבע מספר פעמים על הצורך בכיסוי החוב, וטענה זו לא נשמעה מפיו:
"באף אחת מהשיחות שניהלנו עם הלקוח לגביית החוב לא היתה הכחשה שהוא ערב לחוב. איך נחתים מישהו זר כשבעל החברה לא חתום? הוא יודע שהוא חתום כערב. תמיד בנוסף לכל הערבויות שביקשנו היתה הערבות המתמדת...
על סמך מה הבנק היה נותן לו כסף אם הוא לא היה חתום? לא היו לו שום בטחונות אחרים, לא רכב, לא נכס..." (עמוד 18).
(ולענין תוקפה של הערבות ראה גם בעמודים 19 ו-20 לפרוטוקול).
 
8. וכאן יש לבחון האם יש ממש בטענתו של הנתבע לפיה בוטל כתב הערבות עם
השינוי שבוצע בזהות בעלי המניות בחברה בשנת 2001;
בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן מטעם הנתבע, נטען כי מדובר ב"כתב ערבות ישן שאבד עליו הכלח", וכן כי מדובר בכתב ערבות ש"בוטל ו/או צריך היה להיות מבוטל" (סעיפים 20 ו-24 לתצהיר).
בתצהיר העדות הראשית מטעמו, גרס הנתבע כי כתב הערבות "בוטל ו/או צריך היה להיות מבוטל" ( נ/1 סעיף 15 ו-25).
 
וכך העיד הנתבע לעניין זה:
"הלכתי לבנק ואמרתי שאני היום חותם יחיד...קיבלתי פנקסי שיקים לצורך זה ואמרו לי שהערבות מבוטלת, שהקונסטלציה הקודמת השתנתה. לא ביקשו שאחתום על שום דבר אחר במקום, לא ביקשו שום ערבות. אמרו לי שכל המסמכים שחתמנו בעבר מבוטלים מכיוון שאין זכות חתימה לרונית גליק שעזבה בשנת 2001 ואני חותם לבד. כל ההסכמים שהיו כולל מה שחתמנו כולל ההתחייבויות ביטלו הכל...
רונית גליק עמדה על זה והיא היתה בבנק יחד איתי וסגרנו את הפרק הזה" (עמוד 22).
הנתבע לא ידע להסביר מדוע לא פורטו עובדות אלה בתצהיריו בהרחבה הנדרשת, מדוע לא תוארה הפגישה והדברים שנאמרו והוסברו בה, ומדוע רונית קיבלה אישור בכתב על ביטול הערבות כלפיה, ובידיו אין מסמך דומה.
 
תיאור נסיבות ביטול הערבות המתואר לעיל, עלה לראשונה במהלך עדותו של הנתבע, ואם זו עיקר טענתו ראוי היה כי היא תהיה מפורטת בתצהיריו באופן ברור ועקבי ולא בדרך הסתמית והכללית שבה נעשה הדבר, והעובדה שהוא כבש את גירסתו בשתי הזדמנויות, מעלה תמיהות בנוגע למהימנותו, ובוודאי שמשקלה של גירסה זו הוא נמוך.
 

9. בחינת עדותו של הנתבע לגופה מלמדת כי הוא הגיע לבנק יחד עם רונית כדי לשנות את זכויות החתימה ולבטל את ערבותה, והוא אף הסביר כי הדבר נעשה על פי דרישתה והיא קיבלה אישור שאין לה התחייבויות כלפי הבנק. כלומר, גם הנתבע עצמו היה מודע לדרך בה יש לבטל ערבות ולמשמעות ביטול התחייבויותיה של רונית:
"כל מסמך שניתן לנו כולל הכל יחד עם רונית גליק גרם לביטול הקונסטלציה בינינו ומתחילים הכל באפס.... אמר לי שאני מתחיל הכל מאפס ואני לבד במערכה. אני חוזר בי, אני חותם בלעדי כאשר אין את הגב' גליק כבעלת חתימה שניה וחותמת וכל ההתחייבויות עד עכשיו יבוטלו..." (עמוד 23, ההדגשה שלי - ג.צ), ודומה כי האמירה של הנתבע מבטאת את ההתנהלות מול הבנק, וההבנה כי הוא לבדו אחראי לחשבון החברה.
 
זאת ועוד, כשעומת הנתבע עם המסמך שהציג בקשר להתחייבותה של רונית, אשר הוצא מסניף אחר ובתאריך שונה מזה הנטען על ידו, באופן שלא תמך בטענותיו אודות הדברים שנאמרו בפגישה בבנק, לא היה לו כל הסבר לדבר, ויש בכך להוסיף עוד תמיהה בקשר לגירסתו.
 
יש אף לתהות כיצד לא מצא הנתבע לנכון להביא לעדות את רונית שהיתה יכולה לתמוך בגירסתו, כי במעמד ביטול ערבותה בוטל כתב הערבות כולו, והימנעות מהבאתה פועלת לחובת הנתבע ומחלישה עוד יותר את גירסתו.
  
10. טענה נוספת שהעלה הנתבע היתה שכתב הערבות בוטל בשעה שרונית הופטרה
ממחויבותיה על פיו, באופן המחייב לפטור גם אותו, משום שעפ"י מסמכי החברה כל התחייבות מחייבת חתימת שני מורשי חתימה בצירוף חותמת החברה, ומשהשתנו זכויות החתימה-אין עוד תוקף לכתב הערבות.
טענה זו אין לה על מה שתסמוך, שכן אין מדובר בחיובי החברה, או בהתחייבויות שיוצרת החברה, אלא בערבות לאותם חיובים, ואין בין זכויות החתימה בחברה או בחשבון הבנק לבין היות הנתבע ערב לחובות החברה מכח כתב הערבות ולא כלום. באותה מידה יכול לשמש כערב כל צד שלישי, אף אם אינו קשור לחברה בדרך כלשהי, כשזו מהותה וטיבה של ערבות.
הדבר הוסבר גם על ידי העדים מטעם הבנק, שלדבריהם אומנם בדרך כלל משמשים כערבים בעלי המניות או בעלי ענין בחברה הפועלים בחשבון, אולם הדבר אינו הכרחי (עמודים 9 ו-17).
 
זאת ועוד, כאשר מדובר בריבוי ערבים, אין בהסדר עם אחד הערבים כדי להשליך על תוקף ערבותם של הערבים האחרים, כפי העולה מהוראות סעיפים 13 ו-26 לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967.
[ראה לעניין זה, ע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (1) 66].

11. מנוסחו של כתב הערבות ברור כי תוקף הערבות לא הוגבל בזמן, וכי הוסדר האופן בו יוכל הערב להודיע על ביטול הערבות (סעיפים 16 ואילך), והנתבע לא העלה כל טענה כי הוא יזם את ביטול הערבות או הודיע לבנק על ביטולה כנדרש.
טענת הנתבע באשר לביטול הערבות בנסיבות שתיאר, מהווה גם טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ולא הוכחו כל נסיבות שיש בהן כדי לתמוך בכך, מה גם שהנתבע על פי עדותו, הינו כלכלן ומנהל שיווק במקצועו, באופן שניתן היה להתרשם שהוא הבין שכתב הערבות לא בוטל, וכי אין הגיון שחשבון החברה ימשיך להתנהל ללא כל בטוחה ממשית.
 
12. העולה מכל האמור לעיל, שהנתבע חתם על כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן, כתב הערבות לא בוטל בדרך הקבועה בו או בדרך אחרת היכולה להפקיע אותו, ואין קשר בין שינוי בעלי המניות והאישור שניתן לרונית על פטור מערבותה, לבין המשך חיוביו של הנתבע. גירסתו של הנתבע בנוגע לנסיבות הביטול לא נמצאה מהימנה, וקשה לקבל את טענותיו כי הבנק המשיך ונתן לחברה אשראי במסגרת החשבון ללא שהיו לו כל בטוחות, ודווקא העובדה שבמהלך השנים קיבלה החברה הלוואות ללא צורך בערבים או בטחונות תומכת יותר במסקנה כי הבנק התיחס אל כתב הערבות כאל מסמך תקף, ואני קובעת כי כתב הערבות לא בוטל וכי הנתבע ערב לחובות החברה.
 

היקף הסכום הנערב
 
13. הנתבע טען כי הוא חתם ערבות למסגרת אשראי בסך של 10,000 ₪ בלבד, בנוסף על ריבית וחיובים בנקאיים אחרים בקשר לסכום זה.
אלא שגם טענה זו אין לה על מה שתסמוך;
בחינת נוסחו של כתב הערבות אינה מותירה מקום לספק באשר למהותו וכבר מהכותרת ניתן ללמוד כי מדובר ב"כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום".

בסעיף המצגים הראשון לכתב הערבות מובהר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הערבות ניתנת בין היתר, בקשר עם מסגרת האשראי לחברה כמו גם מתן הלוואות, ולמעשה כנגד כל חיוב של החברה כלפי הבנק במסגרת ניהול חשבון הבנק האמור.
 
סעיף 2 לכתב הערבות שב ומדגיש באותיות ברורות: "הסכום שאנו ערבים לפירעונו ומתחייבים לשלמו לבנק על פי כתב ערבות זה הינו בלתי מוגבל, ויקרא להלן – סכום הערבות." והדבר אף ניכר וברור מנוסחו המלא של כתב הערבות.
 
המסמך עליו מסתמך הנתבע, אותה הודעה לערב, מבהירה שוב כי כתב הערבות שנחתם אינו מוגבל בסכום וכי הערבות תחול על חיובים עתידיים ללא הגבלת סכום, תוך שצוין כי יתרת חוב הלווה הנוכחית הינה בסך 10,000 ₪ - זאת ותו לא.
ומודגש שוב בהודעה זו: "למותר לציין שהסכום שהינך ערב לפירעונו עשוי להיות גבוה לאין ערוך מהסכום הנ"ל וזאת משום שהנך ערב לאשראים ולשירותים בנקאיים שהבנק עשוי לתת ללווה בעתיד או אף בסמוך לתאריך הודעה זו, כאמור בסעיף 1 לעיל." – ודומה כי הדברים מדברים בעד עצמם.
 
כאשר ערב חתם על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום, ובנסיבות בהן טענתו מהווה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ובמיוחד לאור העובדה שאף הנטל המוטל עליו להוכיח כי הובטח לו אחרת בעל פה לא הורם, אין כל מקום לקבוע כי גובה הערבות הוגבל בסכום [וראה לעניין זה ת.א 26952/04 (תל אביב – יפו) בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. סידרוויד ישראל בע"מ ואח', תק – של 2009 (1) 25410 (2009)].
 
טענת הנתבע אף אינה מתיישבת עם השכל הישר, ואין זה הגיוני כי לחוב בגובה 10,000 ₪ דרש הבנק כי החברה תמציא שני ערבים, ואילו לחובות, הלוואות ומסגרת אשראי גבוהה יותר, לא דרש הבנק אף לא ערב אחד (ראה גם עדותו של סווירסקי עמוד 9 לפרוטוקול).
 
מכל האמור לעיל עולה המסקנה כי הנתבע חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של החברה, והטענה בדבר הגבלת הסכום – נדחית.
 
  חובת ההודעה לערב
 
14. הנתבע טען כי במהלך השנים מאז השינוי בהרכב בעלי המניות בחברה, בשנת
2001, לא הודיע לו הבנק על "הסיכונים הכרוכים בהסכמים עליהם חתמה תורמדיה", ועל היותו ערב לחברה בערבות בלתי מוגבלת בזמן ובסכום, ובכך הטעה אותו ויצר אצלו מצג שווא באשר לחובותיו כלפי הבנק ולקיומה של הערבות.
 
העד סווירסקי העיד כי הודעות לערבים נשלחות כדבר שבשגרה אחת לשנה, מהמחשב המרכזי של הבנק, בלא שיש בידו עותקים מהודעות אלו (עמוד 10), חזרה על הדברים גם הגב' יצחקי, תוך שהוסיפה כי היא זו שטיפלה בתיק החברה במהלך השנים האחרונות, ולא ראתה דבר דואר שנשלח אל הנתבע וחזר (עמוד 18).
 
עוד העידו פקידי הבנק, כי היו מספר פניות אל הנתבע בניסיון להסדיר את חובה של החברה ואף התקיימו פגישות בקשר לכך, אולם הדבר לא עלה יפה, והנתבע עצמו אישר את הדברים (עמודים 14-15 ו-26).


 
סווירסקי נשאל האם הוסבר לנתבע שהוא ערב יחידי לחובותיה של החברה, והוא לא ידע להשיב על כך אלא מידיעה כללית (עמוד 12), והגב' יצחקי העידה כי יש להניח שהדבר נאמר והוזכר בעת שהחברה נטלה את ההלוואות השונות במהלך השנים:
"ש. כשהחתמת אותו על המסמכים אמרת לו שקיים על המסמכים כתב ערבות בלתי מוגבלת.
ת. אני לא יכולה לזכור אם אמרתי לו במילים האלה. אני כמעט בטוחה שזה דבר שעלה.
ש. האם אמרת שקיימת ערבות בלתי מוגבלת.
ת. אני בטוחה שהוא ידע שהוא חתום ערבות בעלים. על סמך מה הבנק היה נותן לו כסף..." (עמוד 15).
 
15. כבר ציינתי לעיל, כי האפשרות שהבנק יפטור ערב אחד מן הערבות בעוד שחברו יוותר ערב על פיה מוכרת ותקפה, אך ראוי שבמקרים אלה יוודא הבנק, מכח חובת תום הלב וחובת הזהירות, כי הערב הנותר ער לשינוי שחל במצבו.
 
כפי שהובהר, הנתבע-עפ"י טענתו- היה נוכח בשעה שרונית הופטרה מחובותיה כלפי הבנק, וידע מהי הדרך לקבל פטור בעצמו, וגירסתו בענין זה נמצאה בלתי מהימנה.
יתירה מכך, ברור כי הנתבע הוא זה ששלט בחברה ובפעילותה באופן בלעדי, הוא היה בעל המניות העיקרי, המנהל ובעל זכות החתימה היחידי, ואין טוב ממנו להכיר את ההסכמים, הפעולות החשבונאיות ויתר העניינים הכרוכים בניהול חשבון הבנק של החברה, והדבר עולה מפעולות שביצע במהלך השנים לרבות "מיחזור" הלוואות החברה מפעם לפעם.
[וראה לעניין זה בש"א חיפה 13133/06 עזבון המנוחה פבר ז"ל נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-מח 2007 (2) 10109 (2007)].
  
16. ובאשר לטענה כי הנתבע לא קיבל כל הודעות מהבנק על ערבותו –
אמנם חובת הבנק לשלוח הודעה לערב מדי שנה על ערבותו, כאשר הפסיקה שנדרשה לענין זה קבעה כי אי משלוח הודעה עשוי לפטור ערב עד כדי הנזק שנגרם לו באי מתן ההודעה, ואת הנזק יש להוכיח.
(ראה: תאק (מרכז) 1597-08-07 בנק לפתוח ותעשיה בישראל בע"מ נ' נועם נ. רם יבוא ויצוא 2000 בע"מ; תא (מרכז) 2247-08-07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שגב תאילנד בע"מ; תא (ת"א) 1950/01 בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' שמשון קרליץ; תא (חי') 414/03 שערי שמיים הר הזיתים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ; פורסמו במאגר המידע).

לפיכך, גם אם אקבל את גירסת הנתבע באשר להעדר הודעה, הרי שהוא לא הרים את הנטל להוכיח מהו הנזק שנגרם לו עקב אי מילוי החובה, וממילא לא הראה מה היה מצבה הכלכלי של החברה במועדים הרלוונטיים וכיצד ניתן היה לנהלה בדרך אחרת, לו שלח הבנק את ההודעות הנדרשות.
  
17. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענות הנתבע בכל הנוגע לתקפות כתב הערבות, להיקף הסכום הנערב ולפטור בשל אי משלוח הודעות.

בנסיבות אלו בהן הוכח חובה של החברה לבנק והיותו של הנתבע ערב לחובות אלו, אני מחייבת אותו לשלם לבנק את סכום התביעה בסך של 95,134 ₪, בצירוף ריבית בנקאית ו/או ריבית פיגורים כאמור בסעיף 8 לכתב התביעה על כל תתי סעיפיו.
 


כמו כן ישא הנתבע בהוצאות הבנק–התובע בגין ההליך, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ, כשהסכומים צמודים ונושאים ריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.



   
ניתן היום ז' בסיוון תש"ע, 20 מאי 2010, בהעדר הצדדים.  





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות צולבת

  3. פטור ממתן ערבות

  4. ערבות אוואל לצ'ק

  5. ערבות אישית לצ'ק

  6. ערב מוגן ערב יחיד

  7. לווה נוסף - ערבות

  8. זכות החזרה של הערב

  9. סעיף 8 לחוק הערבות

  10. תביעה נגד ערב מוגן

  11. ערבות לחוזה שהוארך

  12. סעיף 6 לחוק הערבות

  13. חיוב לכבד כתב ערבות

  14. מה זה ערבות אוואל ?

  15. הוכחת חתימה על ערבות

  16. ערבות אישי חסרת תוקף

  17. תאונת אופנוע בכביש הערבה

  18. ערבות אדם עם ליקוי שכלי

  19. גובה ערבות לשחרור ממעצר

  20. ערבות במקרה של ביטול הסכם

  21. כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן

  22. רשלנות בנק בניסוח כתב ערבות

  23. ערבות בע"פ לתשלום שכר עבודה

  24. אי ידיעה על שינוי תנאי ערבות

  25. חתימה על ערבות בבנק בלי להבין

  26. תנאים להגשת תביעה נגד ערב מוגן

  27. אחריות הבנק על טעות בכתב ערבות

  28. הבטחת תשלום סחורה - ערבות אישית

  29. דרישה מאדם לחתום על ערבות אישית

  30. העדר גילוי נאות בחתימה על ערבות

  31. ערבות אישית כתנאי לאספקת הסחורה

  32. טען כי הוטעה בעת שחתם על כתבי ערבות

  33. כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה לחובות חברה

  34. סעיף 15 לחוק הערבות - ביטול ערבות בהודעה בלבד

  35. החזר ערבות שהופקדה בקופת בית המשפט עקב דחיית ערעור

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון