ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

הרקע לתביעה:


עניינה של התביעה שבפני בבית צמוד קרקע, דו משפחתי בנס ציונה (להלן: "הבית"). לטענת התובעים, אשר הזמינו את בניית הבית, נפלו בבית ליקויי בניה ואי התאמות. ליקויים אלה הם תולדה של הפרת הסכם ו/או התרשלות ו/או עשיית עושר ולא במשפט של הנתבעים או מי מהם. סכום התביעה הועמד על סך 268,735 ₪.


טענות התובעים:


התובעים נמנו על קבוצת מתמודדים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, במסגרת פרויקט "המושבה נס ציונה". הנתבעת 1 (להלן, בשמה הקודם: "קווי נדל"ן"), הנה יוזמת הפרויקט שנטלה חלק פעיל בניהולו ועד לסיומו. הנתבעים 2 ו-3 הינם הקבלן המבצע של הפרויקט ואילו הנתבעים 4 ו-5 הינם מנהלי הנתבעות 2 ו-3 ואף ערבים לביצוע חיוביהם.




הנתבעת 6 (להלן: "פרי"), החליפה את מתכנן הפרויקט מר ינקו (להלן: "ינקו") ונכנסה בנעליו מכוח המחאת חיובים. הצד השלישי (להלן: "עו"ד אלפסי"), הינו המפקח על הבניה על-פי הסכם מרובע שנכרת בין קווי נדל"ן, ינקו, אלפסי והתובעים בתאריך 29.10.2000 (להלן: "ההסכם המרובע"). במסגרת ההסכם המרובע התחייבה קווי נדל"ן לארגן ולנהל את הפרויקט, מר ינקו התחייב לתכנן את הפרויקט וליתן שירותי פיקוח צמוד ואילו עו"ד אלפסי התחייב ליתן שירותי פיקוח עליון וניהול פיננסי.




בתאריך 29.1.2001 נחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעת 2. במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת 2 לבנות את הבית בתמורה לתשלום בסך 357,600 ₪ (להלן: "הסכם הבניה").




התובעים קיבלו את החזקה בבית בחודש אוקטובר 2002. במהלך שנת הבדק נתגלו בבית ליקויי בניה רבים. דרישות התובעים לתיקון הליקויים נדחו. במסגרת בדיקות שנערכו, הוערכו ליקויי הבניה בסך 98,500 ₪. בנוסף לכך, נטען שנגרמו לתובעים נזקים נוספים: עוגמת נפש בסך 30,000 ₪, הוצאות לדיור חלוף בסך 15,000 ₪ והוצאות בגין שכ"ט מומחים בסך 6,000 ₪. ראש נזק זה, שסכומו המצטבר 146,500 ₪, נתבע מאת כלל הנתבעים, למעט ינקו.


עוד טענו התובעים, שבניגוד להתחייבויות כלפיהם, לבניית בית בן 5 חדרים, הבית שנבנה מכיל 3 חדרים ועוד 2 חצאי חדרים. משכך, טענו התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך בסך 70,000 ₪. טענה זו בדבר ירידת ערך נטענה כנגד קווי נדל"ן, פרי וינקו.

ראש נזק שלישי לו טענו התובעים הינו במסגרת עשיית עושר ולא במשפט, במובן זה שקווי נדל"ן התחייבה להעמיד פיקוח צמוד על הבניה. קווי נדל"ן לא מילאה אחר התחייבות זו ובכך גבתה מאת התובעים סכום עודף בסך 49,235 ₪, תוך שהיא מתעשרת על חשבונם של התובעים ואינה מספקת את השירות אליו התחייבה.

טענות הנתבעים:


קווי נדל"ן טענה להגנתה, שכל תפקידה בפרויקט הוא ארגון קבוצת הרכישה. קווי נדל"ן לא בנתה את הבית ואין היא היזמית של הפרויקט, כטענת התובעים. אליבא קווי נדל"ן, תפקידה היחידי היה לארגן את קבוצת הרוכשים במכרז. מיד לאחר זכיית הקבוצה במכרז תם ונשלם חלקה של הנתבעת בפרויקט. גם לגופו של עניין, קווי נדל"ן לא הייתה מעורבת בפרויקט. המעורבים בפרויקט היו: ינקו, עו"ד אלפסי (כנגדו נקטה קווי נדל"ן בהליכי צד שלישי), וכן הנתבעים 2-5 שביצעו את הבניה בפועל.




הנתבעים 2-5 טענו שבנו את הבית בהתאם להיתר הבניה והתוכניות שנמסרו להם. הבניה בוצעה בסטנדרטים מקובלים. לטענת הנתבעים 2-5 לא נפלו בבית ליקויי בניה כלל. מכל מקום, הנתבעים 2-5 עתרו לתיקון הליקויים, ככל שיימצאו כאלה.




פרי טענה שהיא נקלעה לפרויקט על רקע נסיבות אישיות של ינקו, שמנעו ממנו את המשך עבודתו. פרי לא שינתה דבר בתוכניות ובהקשר זה פעלה על-פי הנחיות של התובעים. בנסיבות אלה, אין היא אחראית לכל נזק שנגרם, אם נגרם, לתובעים.




ינקו טען שמעולם לא תכנן דירה בת 5 חדרים. כל התוכניות שנערכו, בוצעו על פי הנחיית התובעים. התוכניות שעל פיהן התבקש וניתן היתר הבניה, לא נחתמו על ידי ינקו ולא הוגשו לאישור על ידי ינקו, אלא על ידי פרי. בנוסף לכך טען ינקו, שהוא "שוחרר" מהפרויקט בראשיתו ולכן אין לו כל קשר לנזקים הנטענים.




עו"ד אלפסי טען שתפקידו בפרויקט התמצה בפיקוח פיננסי על הפרויקט ומשכך, אין לו כל קשר לנזקים הנטענים.




במסגרת ישיבת קדם המשפט מונה מומחה מטעם בית המשפט, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין מר אלי תומר (להלן: "המומחה"). המומחה קבע שעלות התיקון של הליקויים לנתבעים, הינה בסך 12,200 ₪ והיקף הפיצוי בגין ליקויים שלא ניתן לתקנם הינו 6,200 ₪. כך, ביצוע התיקונים אינו מצריך דיור חלופי ואין בו פוטנציאל לירידת ערך הדירה.




עוד קבע המומחה, שקיימת ירידת ערך לדירה בגין תכנון לקוי. ירידת הערך מקורה בכך שהממ"ד שנבנה אינו עומד בגודל המינימלי של "חדר" כקבוע בתקנות התכנון והבניה. על כן, אם ייקבע שהממ"ד היה אמור להוות "חדר" בבית, אזי לנוכח שטחו הקטן של הממ"ד, נגרמה ירידת ערך לבית בסך השווה ל - 7,500 דולר.




בדיון שנערך לפני, העידו העדים הבאים:

מצד התובעים – התובע ומר אלכס הלפרט (לעניין עלויות הפיקוח).
מצד הנתבעים – מר צחי מידן (מנכ"ל נתבעת 1), מר יהודה אלגרבלי (שותף בנתבעת 3), מר בני פרי (מנהל הנתבעת 6), מר יעקב ינקו ועו"ד אברהם אלפסי.



לאחר סיום הבאת הראיות וחקירת העדים, סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל פה.


דיון:


הצדדים לא חלקו על קביעותיו של מומחה בית המשפט, כמפורט בחוות דעתו.

יחד עם זאת, הצדדים חלקו על אחריותם לנזקים ולליקויים שנקבעו בחוות דעת המומחה.



המחלוקת הראשונה נוגעת לחיוב בגין ליקויי הבניה. בהקשר זה, טענה קווי נדל"ן שתפקידה הוא לארגן את קבוצת הרכישה בלבד. תפקיד זה הסתיים בסמוך לזכיית התובעים במכרז. על כן, אין היא אחראית כלל לעניין ליקויי הבניה.




על פי ההסכם המרובע, התחייבה קווי נדל"ן לארגן קבוצת רוכשים למגרשים בפרויקט, כדי שיוגשו הצעות למנהל מקרקעי ישראל לרכישת זכויות בפרויקט. מעמדה של קווי נדל"ן, כמנהלת ומארגנת קבוצת הרכישה, עולה גם מנספח 1א לתצהיר התובע, שם הציגה עצמה קווי נדל"ן כבעלת ניסיון מוכח בארגון קבוצות רכישה: "ניהול ואירגון גינדי-מידן" . תפקיד זה, של ארגון וניהול קבוצת הרכישה, עולה גם מנספח 1ב לתצהיר התובע, שהינו בקשה להרשמה לקבוצת הרכישה.




בעדותו לפני טען מר גינדי, שקווי נדל"ן שמשה כחברת תיווך. משנתקלה קווי נדל"ן בפרסום בדבר המכרז, ראתה לפניה הזדמנות עסקית לארגן את קבוצת הרכישה:


"...במסגרת הזאת כדי שנוכל לקרוא לאנשים ולצרף אותם לקבוצת הרכישה, פנינו למר ינקו, למר אלפסי והצגנו בפניהם את הרעיון. הסברנו להם שקווי נדל"ן תשמש אך ורק למארגנת הקבוצה עד לשלב סגירת הקרקע מול ממ"י. בשלב שזכו בקרקע, אנחנו קווי נדל"ן יצאנו מהתמונה, קיבלנו את השכר שלנו ומכאן ואילך הכל הסטוריה. אני מצהיר כאן ואומר שמעולם לא דרכתי על הקרקע לאחר הזכיה".
[פר' עמ' 28 ש' 23-26]



אלא שבפועל התרשמתי שתפקידה של קווי נדל"ן לא היה רק ארגון הקבוצה לרכישת הזכויות במקרקעין, שהינם מגרש אחד בו נבנו שני בתים צמודים זה לזה (דו משפחתיים).




לפי גרסתו של התובע, שלא נסתרה, נערכו מספר מפגשים במשרדיה של קווי נדל"ן. במפגשים אלה, הציג לפניו מר מידן את תוכניות הבית. לגרסתו של התובע, מהות העסקה הייתה רכישה בית דו-משפחתי בן 5 חדרים בתמורה לסך 229,000 דולר. גם פגישות ההמשך, עם אדריכל ינקו, המתכנן, נערכו במשרדי קווי נדל"ן [פר' עמ' 40 ש' 23-24].




יחד עם זאת, הגם שבאותם מפגשים הוצגו תוכניות והגם שהתובע טען שמבחינתו הוא שילם 229,000 דולר בעבור בית בן 5 חדרים, אין בכך כדי לסתור את מערכת ההתחייבויות החוזיות שהוצגו לפני. על פי מערכת ההסכמים שהוצגה לפניי, קווי נדל"ן שמשה כמארגנת ומנהלת של קבוצת הרכישה [ראו: ההסכם המרובע והנספח להסכם ההצטרפות – נספחים 2א ו – 2ג לתצהיר התובע ת/2]. במערכת חוזים זו, לא קיימת התחייבות כלשהי מצד קווי נדל"ן לבניית הבית. התחייבות כזו קיימת אך ורק במסגרת החוזה שנחתם, בתאריך 29.1.2001 [נספח 3 לת/2], בין התובעים לבין הנתבעת 2 בערבות מנהליה, מר פרץ ומר אלגרבלי (נתבעים 4-5).




בחנתי את חוות דעתו של המומחה. חוות הדעת נערכה לאחר ביקור בבית בנוכחות הצדדים. תוכנה של חוות הדעת לא נסתר ע"י הצדדים. בנסיבות אלה, אני מקבל את ממצאי המומחה לפיהן עלות תיקון ליקויי הבניה לנתבעים הוא סכום בשיעור 12,200 ₪ ואילו הפיצוי בגין שני ליקויי הבניה שלא מומלץ לתקנם, הינו 6,200 ₪. אני סבור, שליקויי בניה בהיקף מצומצם שכזה, בהשוואה לעלות הבניה על פי הסכם הבניה (סך 357,600 ₪), הינה סבירה ואינה מצביעה על תכנון לקוי או על ניהול לקוי. בנסיבות אלה, אני סבור שלא ניתן לייחס אחריות לליקויי הבניה לקווי נדל"ן, לפרי או לינקו.




בסיכומיהם, הודיעו הנתבעים 3-5 כי לאור חלוף הזמן, אינם מבקשים עוד לתקן את הליקויים שנמצאו בחוות דעת מומחה בית המשפט. בנסיבות אלה, הנני מחייב את הנתבעים 3-5 לשאת בנזקים כפי שנמצאו בחוות דעת מומחה בית המשפט.




סיכומו של דבר, בהקשר לראש הנזק של ליקויי בניה, אני מחייב את הנתבעים 3-5 (ביחד ולחוד), לשלם לתובעים סך 19,222 ₪ (סכום זה כולל תוספת 25% לתיקון באמצעות התובעים, 10% ניהול ופיקוח ומע"מ כדין), בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית חוקית מיום 25.2.2008. בנוסף, הנני מחייב את הנתבעים 3-5 בפיצוי בגין ליקויי הבניה שאינם ניתנים לתיקון בסך 6,200 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.2.2008. לאור היקפם המצומצם של ליקויי הבניה, אינני רואה לנכון לפסוק לזכות התובעים פיצוי נוסף בגין נזק לא ממוני.




ראש נזק נוסף, השנוי במחלוקת, הנו ירידת הערך לבית בגין שטחו הקטן של הממ"ד, שאינו ממלא אחר הגדרות "חדר" לפי תקנות התכנון והבניה. הגם שאין מחלוקת של ממש אודות ממצאיו של מומחה בית המשפט, בדבר גודלו של הממ"ד, שטחו ושיעור ירידת הערך, קיימת מחלוקת האם זכאים התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך זו.




בעוד שהתובעים טענו כי נעשו מצגים וניתנו התחייבויות לפיהם, הבית שיבנה יהיה בן 5 חדרים, והממ"ד אינו ממלא אחר הגדרות "חדר", טענו הנתבעים שהתובעים חתמו על התוכניות לבניית הבית והממ"ד ובמובן זה, לא הופרה כל התחייבות שנתנה כלפיהם. משכך, טענו הנתבעים כי אין להשית עליהם את ירידת הערך בגין הממ"ד.




בהקשר זה, העיד לפניי התובע, שבפגישותיו עם מר מידן במשרדי קווי נדל"ן, הוצגו לפניו תוכניות. לאחר ששולם התשלום הראשון, נפגש התובע גם עם האדריכל ינקו:


"כשחתמתי על הסכם הרכישה ונתתי את המקדמה של ה-15,000 ₪, צחי מידן הראה לי תוכנית... נפגשנו עם האדריכל ינקו, והוא הציג לי את התוכנית של הבית. ראינו את התוכנית, ראינו שיש 5 חדרים ומקלחת וחתמנו על התוכנית הזאת".
[פ' עמ' 17 ש' 3-6]



התובע דחה את גרסת הנתבעים, כאילו הוא ורעייתו החליטו ששטחו של הממ"ד יוקטן, כדי להגדיל את חדר השינה. התרשמתי מגרסתו של התובע במחלוקת זו והיא מהימנה עלי.


טענת הנתבעים, כאילו נעשה תכנון פרטני ואישי לבקשת התובעים, במסגרתו שונתה החלוקה הפנימית בין חדרי הבית, אינה מתיישבת עם ראיות חפציות שהובאו לפניי:
במסגרת נספח ב' לתצהיר מר אלגרבלי [נ/2], צורפה הבקשה להיתר בניה. במסגרת הבקשה ניתן להבחין במפורש בתוכניות הקומה של בית התובעים והבית הדו משפחתי שצמוד לו. השוואת שני חלקי התוכנית מלמדת בבירור, שלא נערך כל שינוי פנימי בתכנון הממ"ד, שכן שני חדרי הממ"ד בשני הבית הצמודים זהים זה לזה.
לא זו אף זאת, בתוכניות ההגשה נרשם במפורש באותיות דפוס שהממ"ד מהווה חדר מגורים: "ממ"ד (חדר)".

בנסיבות אלה, אני דוחה לגופה את טענת הנתבעים ואת טענתו של מר ינקו, כאילו נערך שינוי פנימי בתכנון של הבית במסגרתו הוקטן הממ"ד. אני אף דוחה את טענתו של מר ינקו כאילו הממ"ד מעולם לא הוגדר כחדר. טענה זו נסתרת מתוך התוכניות עצמן, שם נרשם במפורש שהממ"ד מהווה "חדר"!



גרסתו של התובע לפיו הובטח לו הן על ידי מר מידן והן על ידי מר ינקו שהבית יהיה בן 5 חדרים נתמכת גם מהמפרט הטכני שצורף להסכם הבניה. במפרט המתייחס ל"בית צמוד קרקע נס ציונה – דגם שקד", נרשם במפורש בסעיף 3 העוסק בתיאור הדירה: "דירה בת 5 חדרים, ובתוספת חצר צמודה בשטח לפי התשריט המצורף בזה".




מהטעמים אותם פירטתי לעיל, אני קובע שהובטח לתובעים שיתוכנן, יבנה ויימסר להם בית מגורים הכולל 5 חדרים. הואיל והממ"ד הוצג כחדר במניין 5 החדרים, הרי שהתובעים זכאים לפיצוי בגין ירידת הערך, שנובעת מאי התאמתו של הממ"ד להגדרת "חדר" בתקנה 2.04(א)(1) לתקנות התכנון והבניה.




על פי הראיות שנשמעו בפני, קווי נדל"ן נטלה חלק משמעותי בפרויקט. אמנם, קווי נדל"ן הציגה את עצמה אך כמארגנת הקבוצה לשלב הגשת ההצעות למכרז, אולם, הלכה למעשה, קווי נדל"ן ביצעה מהלכים נוספים מעבר לכך. קווי נדל"ן היא שקבעה את מתכונת התארגנות קבוצת הרכישה, היא שהתקשרה עם בעלי המקצוע: המתכנן (ינקו), המפקח (עו"ד אלפסי) והיא שקישרה בין התובעים לבין חברת הבניה.




בהתאם, העיד לפניי התובע שבמשרדיה של קווי נדל"ן נחתמו ההסכם המרובע (תחשיב ההוצאות בפרויקט [נספח 2ב לת/2 והנספח להסכם ההצטרפות נספח 2ג]). המועדים הנקובים בהסכם המרובע ובנספח להסכם ההצטרפות תומכים בגרסתו של התובע.




זאת עוד, כעולה מנספח 2ב לת/2, שכרה של קווי נדל"ן בגין הפרויקט נקבע על סך 156,428 ₪. גם במסמך זה, שנערך על גבי נייר רשמי של קווי נדל"ן, הוגדר במפורש תפקידה של קווי נדל"ן: "ניהול וארגון". גובה השכר ושיעורו היחסי בעלות הרכישה (כ – 16% מהעלות) מתיישבים אף הם עם תפקידה של קווי נדל"ן כמנהלת ויוזמת הפרויקט בכללותו.




על תפקידה של קווי נדל"ן, כמנהלת הפרויקט, ניתן ללמוד גם מהתערבותה הפעילה בהחלפתו של ינקו בפרי. על פי תצהירו של ינקו עצמו, בשל נסיבות אישיות, נבצר ממנו להמשיך בתכנון הפרויקט [ס' 18 לנ/4]. בעקבות זאת, פעלה קווי נדל"ן להחלפתו של ינקו בפרי [ס' 22 בנ/4]. גם מר פרי בעדותו לפניי, אישר בזו הלשון:


"התבקשתי ע"י צח מידן ושותפו גינדי להצטרף לסייע היות והמתכנן חלה באמצע התהליך והסכמתי".
[פ' עמ' 37 ש' 3]



כאשר אני בוחן את מארג הראיות בהקשר לתפקידה של קווי נדל"ן, אני סבור שתפקידה חרג הרבה מעבר לארגון הקבוצה בלבד. קווי נדל"ן הייתה היוזמת של הפרויקט, היא שזימנה את אנשי המקצוע, היא שהכתיבה את מערכת הזכויות והחובות במסגרת ההסכמים השונים והיא שדאגה להחלפתו של ינקו, עקב מחלתו. אני דוחה, איפוא, את טענתה של קווי נדל"ן שהיא שימשה כמארגנת קבוצת הרכישה בשלב הראשוני, עד להגשת ההצעה למכרז של מנהל מקרקעי ישראל.




על פי עדותו של התובע, מר מידן הציג לו את תוכניות הבית [פר' עמ' 16 ש' 25]. הואיל וקבעתי שהמצגים שהוצגו לתובע התייחסו לרכישת בית בן 5 חדרים בתמורה ל – 229,000 דולר, הרי שהמצגים היו רשלניים, בלתי נכונים ומטעים עד כדי הפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן. לקווי נדל"ן אחריות ישירה, איפוא, לנזקי התובעים בגין מצגים אלה, מתוקף מעמדה כגורם המוביל בייזום ושיווק הפרויקט.




גם לינקו ולפרי קיימת אחריות לתכנון של הממ"ד, באופן בו הוא נעשה.




לינקו קיימת אחריות, הואיל ועל פי גרסתו, הוא נפגש עם התובעים מספר פעמים לצורכי תכנון הבית. למרות שעל פי גרסתו, הוא הציג לפני התובעים את התוכניות, ינקו לא אמר להם שהממ"ד הנו בשטח קטן מהשטח שנקבע בתקנות כ"חדר". יתרה מכך, מתוך הבקשה להיתר הבניה עולה במפורש שמתחת לכתובית "ממ"ד" נרשם במפורש "חדר". בהתחשב בגרסתו של מר פרי שהוא לא ביצע שינויים בתוכניות, אלא רק הגיש אותן לרשויות התכנון [פ' עמ' 39 ש' 3-4], מר ינקו הוא שאחראי לכיתוב מטעה זה. בנסיבות אלה, אני סבור שינקו פעל שלא כפי שמצופה ממתכנן סביר כדוגמתו וכתוצאה מהפרת חובת הזהירות כלפי התובעים, נגרם הנזק שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט.




אני סבור שגם למר פרי קיימת אחריות להגשת התוכניות ולתכנון הלקוי, שכן הלכה למעשה הוא זה שחתום על התוכניות לביצוע ועל הבקשה להיתר בניה [פ' עמ' 38 ש' 28-32]. אני דוחה את טענתו של מר פרי שהוא התבקש להכין תוכנית להיתר ותוכנית לביצוע ונמנע ממנו לשנות את התכנון הקיים. אני סבור, שהיה על מר פרי להאיר את עיניי התובעים שגודלו של הממ"ד אינו תואם את גודלו של "חדר" על פי התקנות והיה עליו להסביר להם שמדובר בחלל קטן באופן יחסי. משלא עשה כן, הרי אף הוא אחראי לנזק שנגרם.




אינני סבור שיש מקום לייחס אחריות כלשהי לעו"ד אלפסי באשר לתכנון הלקוי של הממ"ד. תפקידו של עו"ד אלפסי לא השתרע אל תחום התכנון. עו"ד אלפסי היה אמור להיות "איש שטח" ומפקח על התקדמות הבניה. אין לו חלק בתכנון הבית ואין לו חלק במצגים שנעשו במסגרת ארגון קבוצת הרכישה.




לאחר ששקלתי את מעורבותם של כלל הגורמים, אני סבור שעל הנתבעת 1 יש להטיל אחריות לנזק בשיעורים הבאים: קווי נדל"ן ששווקה את הפרויקט והציגה מצגים שהדירה תהיה בת 5 חדרים תישא באחריות בשיעור של 40%, האדריכל ינקו שתכנן את הבית יישא באחריות בשיעור של 40% ואילו פרי, אשר תפקידה התמצה בעריכת תוכניות הביצוע והגשת הבקשה להיתר, תישא באחריות מופחתת בשיעור 20%.




אינני רואה לנכון לייחס לתובעים אשם תורם לתכנון הלקוי. הגם שהתובעים חתמו על הבקשה להיתר בניה, הם אינם אנשי מקצוע, ושוכנעתי שהם הסתמכו על המצגים שהוצגו להם במסגרת הצטרפותם להסכם הרכישה.




החלת שיעורי חלוקת האחריות על היקף הנזק שנקבע על ידי מומחה בית המשפט (7,500 דולר) הנה כדלקמן: הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך השווה ל-3,000 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל, הנני מחייב את הנתבע 6 לשלם לתובעים סך השווה ל-1,500 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל, הנני מחייב את הנתבע 7 לשלם לתובעים סך השווה ל-3,000 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.




התובעים עתרו להשבת סך 49,235 ₪ בגין אי פיקוח צמוד במהלך הבניה. התובעים מבססים רכיב זה על חוות דעתו ועדותו של אינג' הלפרט, לפיה עלות הפיקוח הצמוד הנה כ-5% ממחיר הבית בסך 229,000 דולר.




על פי ההסכם שכונה "נספח להסכם ההצטרפות" [נספח 2ג לתצהיר התובע], המתכנן, מר ינקו, היה אמור לבצע "פיקוח רציף ומתמיד על אופן וטיב ביצוען של העבודות, לרבות סוג וטיב החומרים, וזאת בכל זמן בו מבוצעות עבודות באתר" [ס' 5.4 לנספח להסכם ההצטרפות].




כפי שעלה מהראיות לפני, כבר בראשית הפרויקט נבצר ממר ינקו להמשיך ולמלא את תפקידו. קווי נדל"ן פעלה להחלפתו של ינקו בפרי. אלא, שפרי פעלה להשלמת תוכניות הביצוע ולהגשת הבקשה להיתר הבניה ולא ביצע כלל פיקוח רציף על העבודות.




עו"ד אלפסי העיד לפניי וטען שתפקידו היה לבצע פיקוח עליון בלבד [פ' עמ' 47 ש' 30], זאת בנוסף לפיקוח הפיננסי שביצע. בנסיבות אלה, ברי שלא בוצע כלל פיקוח רציף על עבודות הבניה.




למרות כל אלה, אני סבור שאין מקום לקבל את התביעה לראש נזק זה. לא שוכנעתי שקווי נדל"ן התעשרה בגין אי ביצוע הפיקוח הצמוד. נהפוך הוא, בתחשיב [נספח 2 ב לת/2], לא מופיע כלל רכיב של עלות פיקוח צמוד אלא רכיב של פיקוח כללי, ששולם לעו"ד אלפסי. משכך הנני קובע שהתובעים לא שילמו לקווי נדל"ן סכום כספי בגין הפיקוח הצמוד וממילא אין לה מה להשיב לתובעים בגין אי ביצוע הפיקוח הצמוד.





טענתם של התובעים, שהרווח היזמי של קווי נדל"ן בסך 156,428 בגין "ניהול וארגון" כולל את עלות הפיקוח הצמוד, לא הוכחה לפניי בראיות ולא נתמכה בעדויות שנשמעו לפניי. אין היא אלא סברה בלבד. משכך, אני קובע שלא הוכח לפניי שקווי נדל"ן התעשרה עקב אי קיומו של פיקוח צמוד ועל כן אני דוחה ראש נזק זה.




לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות.




סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה:
הנני מחייב את הנתבעים 3-5 (ביחד ולחוד), לשלם לתובעים סך 19,222 ₪ (סכום זה כולל תוספת 25% לתיקון באמצעות התובעים, 10% ניהול ופיקוח ומע"מ כדין), בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית חוקית מיום 25.2.2008. בנוסף, הנני מחייב את הנתבעים 3-5 בפיצוי בגין ליקויי הבניה שאינם ניתנים לתיקון בסך 6,200 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.2.2008.




הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך השווה ל-3,000 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל, הנני מחייב את הנתבע 6 לשלם לתובעים סך השווה ל-1,500 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל, הנני מחייב את הנתבע 7 לשלם לתובעים סך השווה ל-3,000 דולר (ארה"ב) לפי שער יציג ליום 25.2.2008 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.




בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שרק חלק מהתביעה נתקבל, הנני מחייב את הנתבעים בהוצאות חלקיות בלבד כדלקמן:

נתבעת 1 – הוצאות משפט סך 2,000 ₪ (בגין אגרה ושכר מומחים) ובנוסף 2,000 ₪ שכ"ט בצירוף מע"מ.
נתבעים 3-5- הוצאות משפט מופחתות בגין נכונותם לקחת אחריות על סוגיית ליקויי הבנייה סך 1000 ₪ (בגין אגרה ושכר מומחים) ובנוסף 1,000 ₪ שכ"ט בצירוף מע"מ.
נתבעת 6 – הוצאות משפט סך 1,000 ₪ (בגין אגרה ושכר מומחים) ובנוסף 1,000 ₪ שכ"ט בצירוף מע"מ.
נתבע 7 – הוצאות משפט סך 2,000 ₪ (בגין אגרה ושכר מומחים) ובנוסף 2,000 ₪ שכ"ט בצירוף מע"מ.




ההודעה לצד שלישי נדחית. הנני מחייב את שולחת ההודעה (נתבעת 1) בהוצאות ושכ"ט הצד השלישי ( עו"ד אלפסי) בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון