פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים
1. מבוא

התובע 1 קטין, יליד 3.12.87, נפגע בתאונת דרכים ביום 16.10.96 בהיותו הולך רגל ע"י הנתבע 1 שנהג ברכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובעים 2 ו – 3 – הינם הוריו של התובע 1 (להלן: התובע).

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. המחלוקת נסבה בשאלת הנזק בלבד.

2. הפגיעה והנכות

כתוצאה מהפגיעה איבד התובע הכרתו והועבר באמבולנס לבי"ח וולפסון. טומוגרפיה ממוחשבת הראתה שבר דחוס באזור פריאטלי-שמאלי, שבר קווי רקתי וסימני חבלה באונה הפריאטלית השמאלית. הועבר לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבי"ח שיבא. בבי"ח שיבא בוצעה אינטובציה ואובחנה חולשה קלה בפלג גופו הימני ודליפה מזערית של נוזל שדרה מהאוזן השמאלית.
בתוך 24 השעות הראשונות הונשם וחזר להכרה מלאה. כמו-כן חל שיפור בחולשת פלג הגוף הימני. בבדיקת רופא א.א.ג אובחן דימום מאחורי עור התוף. כעבור יממה הועבר למחלקת כירורגית ילדים בהכרה מלאה וללא חסר נוירולוגי למעט תלונות על כאבי ראש.

התובע טופל אנטיביוטית. בדיקה נוירולוגית לא הראתה ממצאים חריגים ובטומוגרפיה מוחית נוספת לקראת שחרורו נראתה ספיגה מלאה של החבלה.

מאז התאונה סובל התובע מכאבי ראש שנמשכים כ – 10 דקות ומלווים בתחושת סחרחורת, טשטוש ראיה ורגישות לאור ורעש. כמו-כן מתלונן על חרדה בחושך או פחד מהשארות לבד.

לטענת ההורים התובע נוטל כל הזמן תרופות הרגעה וכדורים נגד כאבי ראש. יש לו בעיות זיכרון ובעיית התמצאות והוא חלש בלימודים בחשבון וקריאה. (ראה ס' 10 לתצהיר האם).

התובע טופל ע"י פסיכולוגית במרכז הרפואי שניידר ובבי"ח גהה, לטענת ההורים עם הטבה ניכרת.

מעבר לכך מתלונן על כאבי רגליים, כאבים באוזניים ולפעמים בעיניים.

ד"ר רפאל וייץ, נוירולוג ילדים, מונה כמומחה רפואי לבדיקת התובע ונתן חוות דעתו באשר לשיעור הפגיעה של התובע כתוצאה מהתאונה.

בחוות דעתו מיום 23.4.99 מצא ד"ר וייץ לקבוע כי התובע סבל מחבלת ראש משמעותית. מיקום החבלה הינו באזור המוח האחראי, בין היתר, על תפקודי למידה שונים וקיימת לטענתו אפשרות של פגיעה בתאי עצב באזור זה.

המומחה מעריך את נכותו של התובע תולדת החבלה בשיעור 10% לפי סעיף 34 (ב) מתואם למבחני המל"ל וזאת בגין כאבי הראש וקשיי הלימוד.
המומחה מציין בחוות דעתו כי ניתן לטפל ביעילות בפחדים שתיאר התובע ע"י סדרה בת 10-8 פגישות עם פסיכולוג קליני מוסמך וכי בגין תלונה זו לא נותרה נכות.

המומחה מציין כי לא הומצאו לו נתונים על הישגיו של התובע בלימודים לפני התאונה וכי קביעתו בעניין עשויה להשתנות לאחר שיומצאו נתונים כאלו.

ב"כ הנתבעים ביקשה לזמן את ד"ר וייץ לחקירה ואכן הציגה בפניו מספר מסמכים מהם ניתן ללמוד על התפתחות התובע, הישגיו ונתוניו לפני התאונה. מדובר הן במסמכים מתיק טיפת חלב והן במסמכים מבית הספר לרבות מכתבים מיועצת בית הספר לפסיכולוגית המטפלת, סיכום פגישות של צוות בית הספר עם הורי התובע עובר לתאונה ודף מעקב שנתי.

ב"כ התובע טוען כי יש להתייחס למצוי באותם מסמכים בזהירות הראויה לעדויות שמיעה ו/או למסמכים שלא נרשמו תמיד בדייקנות והצדק עימו.

אלא שגם אם נפעיל זהירות ראויה ונקרא המסמכים בהסתייגות מה – עולה מתוכם תמונה שלא ניתן להתעלם ממנה ולפיה התובע אובחן כלקוי למידה עובר לתאונה ונדרש לעזרה בלימודיו עוד לפני התאונה כאשר לכך מצטרפת בעיית התנהגות.

מתוך כל המסמכים עולה תמונה של ילד לא רגוע כבר מגיל צעיר.

כבר בכיתה א' נרשם בדף המעקב (נ/2) כי התובע: "חלש מאוד. מתקשה בקריאה, חשבון. חוסר ארגון, סדר. מכה ילדים הומלץ אבחון".

גם בכיתה ב' וג' נמשכות ההערכות שהתובע חלש בלימודים וכי יש בעיות משמעת ואלימות. בעיות אלו צצות גם בעת הפגישות עם ההורים וצוות ביה"ס. נ/3, נ/6, נ/7, נ/8.

מתוך הפרוטוקולים של הפגישות עולה תמונה של ילד אלים שצוות בית הספר אינו מצליח להשתלט עליו.
עוד עולה מהמסמכים כי לתובע תסמונת FTT היינו בעיית גדילה. התובע היה במעקב אנדוקרינולוגי בבי"ח בילינסון בשל קומתו הנמוכה.

במסמכים ישנו אזכור למצב התא המשפחתי הן במישור הכלכלי והן במישור היחסים שבין ההורים.

ההורים אישרו בעדותם את עיקרי הדברים המופיעים במסמכים הן באשר לבעיה הכלכלית שהביאה את האם לצאת לעבוד בעוד שהתובע מצוי מגיל קטן לבד בבית אחרי שעות בית-הספר, והן באשר למערכת היחסים העכורה שביניהם שהובילה להגשת תביעות גירושין ולעזיבת האם את הבית עם הילדים, תוך ניתוקם מסביבתם המוכרת והעברתם לסביבה אחרת ומסגרת לימודים חדשה. (עמ' 27 שורות 8-10).

האם אישרה כי התובע היה היפראקטיבי מעט. (ראה רישומי טיפת חלב ועדות האם המאשרת זאת הן בסעיף 4 לתצהירה והן בחקירתה בעמ' 26 שורות 12-11, עמ' 27 שורות 17-16 לפרוטוקול).

ההורים גם אישרו כי התובע נדרש לעזרה בלימודים עוד עובר לתאונה וכי ניתנו לו שיעורים פרטיים כבר בכיתות היסוד. (ראה עדות האם עמ' 28 שורות 17-14 וכן עמ' 29 שורה 12, עמ' 30 שורות 23-15 לפרוטוקול).

ההורים אישרו כי היו תלונות על אלימות התובע כבר בגיל הגן – הגם שביקשו להמעיט ממשמעותן של תלונות אלו. (ראה עדות האם עמ' 28 שורות 25-26, עמ' 29 שורות 14-13 לפרוטוקול).

גם היועצת החינוכית שעבדה בבית הספר וטיפלה בעניינו של התובע גב' איריס גלאי, אישרה כי לתובע היו קשיים בכיתה א' ברכישת קריאה וכתיבה. על-פי עדותה בסוף כיתה א' המליצו להורים להעביר הילד אבחון על-מנת לאתר את מקור הקושי שכן הקושי היה קושי אובייקטיבי ברכישת הקריאה. כפי שציינה, בתחילה סירבו ההורים לבקשתם כי התובע יעבור אבחון אך בסוף כיתה ב' התרצו. באבחון התגלה שהתובע לקוי למידה. כתוצאה מכך נערך בית הספר אחרת לגבי התובע והוא שולב בקבוצת תמיכה לימודית וקיבל גם הקניות אישיות. במקביל המליצו להורים להפנות את התובע לטיפול פסיכולוגי והוא אכן הופנה לטיפול כאמור כאשר הפסיכולוגית המטפלת בקשר עם בית הספר.

היועצת ציינה כי בכיתה ג' התקדם התובע בהתאם ליכולתו והצליח לממש את מלוא הפוטנציאל שלו שלפיה עמד על הישגים של 65, 75. (ראה עדותה עמ' 20-19 לפרוטוקול).

לאחר התאונה התובע כבר לא הגיע להישגים הללו אלא להישגים מאוד נמוכים וכל הסיוע שקיבל כבר לא עזר.

מכאן שמרבית האמור במסמכים אושר ע"י ההורים וע"י היועצת. גם מבלי להתייחס לאותן עובדות מתוך המסמכים שההורים לא אישרו כמו דפיקת הראש ברצפה, או הגשת תלונה במשטרה ע"י הורי תלמידים בבית הספר, הרי שיש תמיכה בעדויות שבפני לכך שלתובע היו בעיות הן במישור ההתנהגותי והן במישור הלימודי עוד עובר לתאונה.

לאחר שעיין במסמכים הנ"ל ראה המומחה לשנות את חוות דעתו וקבע כי לא ניתן להתעלם מכך שהתובע היה ילד לא שקט, מהמתחים שבין ההורים, מכך שהישגיו בבית הספר היו נמוכים מאוד עוד לפני התאונה והתנהגותו בבית הספר שמלמדת על הפרעת התנהגות. (ראה עדותו עמ' 11).

בחקירתו הוא מציין שהתאונה החמירה את קשיי הלמידה שהיו בלי ספק גם קודם. בבואו לפרוט את אחוזי הנכות הוא קובע – 2% בגין כאבי הראש מהם סובל התובע ו – 8% בגין קשיי הלמידה. מתוך קשיי הלמידה כ – 5% הם על חשבון מצד קודם ובעקבות ההחמרה 4% - 3% נוספות. יוצא איפא כי כתוצאה מהתאונה יש לתובע סה"כ 6% - 5% נכות. (ראה דבריו בעמ' 14 שורות 27-23 לפרוטוקול).

בסיכום חקירתו העמיד המומחה את היחס שבין מצבו הקודם של התובע למצבו בעקבות התאונה כיחס של 50:50, דהיינו מחצית על חשבון מצב קודם ומחצית בשל התאונה.

המומחה לא קיבל את התזה שביקש ב"כ התובע להציג לפיה שיעור פגיעתו של התובע בתאונה גבוה יותר מאשר שיעור אותה הפגיעה אצל אדם בעל יכולות לימודיות גבוהות.

לסיכום, לאור העדויות באשר למצבו של התובע עובר לתאונה ולאור מהות הפגיעה ראיתי לקבל חוות דעתו המתוקנת של המומחה.

3. חישוב הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות

ככלל בבואנו לערוך חישוב הפסד כושר השתכרות לגבי נפגעים קטינים השתרשה ההלכה לפיה הפיצוי בראש נזק זה מחושב לפי מכפלת אחוזי הנכות הרפואית מהשכר הממוצע במשק ובהיוון כפול.

הלכה זו נשתרשה לאור חוסר הנתונים באשר לצפוי לקטין בהתבגרו.

ראה לעניין זה קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה רביעית, התשנ"ח-1997 עמודים 85, 411.
וכן ראה: ע"א 778/83 עזבון שרה סעידי נ' אהרון פור ואח', פ"ד מ (4) 628 בעמ' 633.
ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' אייגר, פ"ד מה (1) 580 עמ' 590 ואילך.

במקרים שבהם הונחה בפני בימ"ש תשתית ראיתית אשר היה בה כדי להוכיח למשל שהתובע בעל יכולות גבוהות מעל הממוצע או נמוכות מאוד, או כי לתובע עיסוק כמו נגינה או ספורט שהוא עוסק בהם באופן מקצועי מילדות וכדו', כי אז ראו בתי המשפט לסטות מההלכה הנוהגת.

במקרה שבפני לא ראיתי שהוכח כי נכותו התפקודית של התובע שונה מנכותו הרפואית. נכון יותר יהיה לומר כי לא הובאה כל תשתית ראיתית אשר על בסיסה ניתן לצפות ביתר ודאות את שיעור הפגיעה בכושרו של התובע למצוא לו עיסוק במומו.

על-כן מבחינת שיעור הנכות התפקודית אני סבורה כי יש לערוך חישוב לפי 5% נכות.
באשר לבסיס השכר טענה ב"כ הנתבעים כי מן המסמכים והעדויות שהובאו ניתן ללמוד ששיעור השתכרות התובע גם אלמלא התאונה לא היה מגיע כדי השכר הממוצע במשק אלא נמוך ממנו בהרבה. ב"כ הנתבעים מבקשת להביא כבסיס לחישוב הפסד ההשתכרות, שכר בשיעור 3,500 ₪.

ב"כ התובע טוען מנגד כי רמת שכרם של הורי התובע כמו גם רמתו הנמוכה של התובע אינם מובילים בהכרח לרמת השתכרות נמוכה.

מסכימה אני כי אין בהכרח קורלאציה בין שיעור השתכרות גבוה להשכלה גבוהה או נתוני אינטליגנציה גבוהים. יש ואנשים מוכשרים, בעלי תארים משתכרים בדוחק למחייתם ואילו אחרים שאינם משכילים והם בוגרי "בתי-הספר של החיים" בעלי עסקים מכניסים ומעשירי עולם.

כל פסיקה בעניינם של קטינים עוסקת קצת בנבואה ואין כמו דבריו הציוריים של כב' הש' חשין בע"א 2561/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, פ"ד מז (1) 852 בעמ' 822:
"אכן, בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות ומשאלות לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד – עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה – ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים".

מן הנתונים שהוצגו בעניינו של התובע ניתן לומר כי יש בסיס לטענה שהתובע יתקשה להגיע לשכר הממוצע במשק.

עם זאת מאחר ובכל זאת עסקינן בנבואה לא ראיתי לקבוע בסיס שכר שונה לצורך החישוב אלא לקבוע פיצוי על בסיס גלובלי, שיביא נתון זה בחשבון.

ראה לעניין זה דבריה של כב' הש' שטרסברג כהן בע"א 746/81 המועצה המקומית נחלת יהודה נ' מאיר זדה (קטין) ואח', פ"ד לט (1) 19 בעמ' 24.

בהביאי בחשבון את כל הנתונים שלעיל ואת ההלכה העקרונית הנוגעת לקטינים אני מעמידה הסכום לפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות על 65,000 ₪.

סכום זה מביא בחשבון השתכרות רק עד גיל 65 שכן איני חושבת כי זה המקום לאימוץ ההלכה בעניין: ע"א 7942/98 עזבון המנוח צבי אבני ז"ל ואח' נ' ביטוח א.די.אי לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה (2) 511, כפי שביקש ב"כ התובע לעשות.

כמו-כן מביא סכום זה בחשבון היוון כפול למשך 6 שנים עד הגיע התובע לגיל 21.

לא ראיתי לפסוק סכום נוסף בגין הפסדי פנסיה צפויים שכן הפסד זה טעון הוכחה.
ראה לעניין זה קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה רביעית, התשנ"ח-1997 עמ' 326.

4. כאב וסבל

התובע זכאי לפיצוי עבור 15 ימי אשפוז ו – 5% נכות.

ראיתי לפסוק ברכיב זה בהתאם לסמכותי שבשקול דעת מעל לסכום המתקבל מחישוב הנ"ל וזאת לאור העובדה שעלתה בעדות הגב' גלאי לפיה התובע החל תהליך של מימוש הפוטנציאל שלו בשנה שלפני התאונה והשקיע מאמצים רבים בכך ותהליך זה נגדע לאחר התאונה.

על כן ראיתי לפסוק בראש נזק זה סך של 12,000 ₪.

5. שיעורים פרטיים

התובע נזקק לשיעורים פרטיים גם עובר לתאונה, אלא שמאחר ופגיעתו כוללת מרכיב של פגיעה ביכולת הלימודית וזו ממילא לא היתה גבוהה אני מקבלת טענת ב"כ התובע כי התובע נזקק לאחר התאונה, יותר מאשר לפניה, לעזרה בלימודים.

לא הובאה כל הוכחה באשר לעלויות העזרה ושיעור העזרה הדרושה לתובע כתוצאה מהתאונה ולא באשר לכמות העזרה שניתנה עד עתה ועל כן ראיתי להעריך באופן גלובלי הפיצוי בראש נזק זה ואני מעמידה אותו על סך של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד.

6. עזרת צד שלישי

לא ראיתי בעזרה שנדרשו ההורים לתת לתובע בסמוך לפציעתו עזרה העולה באופן משמעותי על העזרה המצופה מבן משפחה.

ראה לעניין זה: ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח (3) 580.

לא הובאה כל הוכחה כי האם עבדה באותה תקופה ועל כן סבלה נזק ממון בשל הצורך לשבת ליד מיטת בנה.

מנגד מדובר בקטין בן תשע במועד התאונה וברי כי הוריו נדרשו להימצא לידו במועדים שסמוכים לתאונה.

על-כן ראיתי לפסוק דבר בראש נזק זה סכום גלובלי נמוך ואני מעמידה אותו על סך 1,000 ₪.

7. הוצאות רפואיות ונסיעות

אני מקבלת כי כתוצאה מהתאונה נדרשו התובעים לנסיעות מוגברות לצורך הטיפולים הרפואיים. לא באה כל עדות כי לאחר התאונה פנה התובע בשנית לקבלת טיפול פסיכולוגי וכי שולם בגין טיפולים אלו.

ד"ר וייץ קבע כי ראוי שהתובע יעבור סדרת מפגשים בת 8-10 מפגשים עם פסיכולוג.

כמות מפגשים כאמור כלולה בסל הבריאות שמכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994. יתרה מכך גם עובר לתאונה קיבל התובע טיפול פסיכולוגי במסגרת בי"ח בילינסון ובי"ח גהה ולא נאמר כי נדרש לשלם עבור טיפול זה.

על-כן ראיתי לפסוק סכום גלובלי עבור נסיעות מוגברות בסמוך לתאונה ואני מעמידה הפיצוי על סך 1,500 ₪.

סה"כ הנזק - 89,500 ₪.

8. סוף דבר

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 89,500 ₪ כפיצוי בגין פגיעתו בתאונת דרכים מיום 16.10.96.

כמו-כן יישאו הנתבעים בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק.

ב"כ התובע מתבקש להעביר הצעה באשר לאופן השקעת הכספים עד הגיע התובע לגיל 21, בתוך 21 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון