חוק שירות המדינה

חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), תש''ל-1970

פרק א': הוראות כלליות

1. הגדרות

בחוק זה

''גימלה'' - קיצבה או מענק;

''הטבות פרישה'' - גימלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;

''היום הקובע'' - יום שקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 107א(ג);

''ועדה רפואית'' - הוועדה המוסמכת לקבוע את כושרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;

''ועדת השירות'' - ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי חוק המינויים;

''חוק הביטוח הלאומי'' - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ''ח-1968;

''חוק החיילים המשוחררים'' - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש''ט-1949;

''חוק המינויים'' - חוק שירות המדינה (מינויים), תשי''ט-1959;

''חוק המשמעת'' - חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ''ג-1963;

''חוק משפחות החיילים'' - חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש''י-1950;

''חוק נכי המלחמה בנאצים'' - חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי''ד-1954;

''חוק הנכים'' - חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), תשי''ט-1959;

''חוק שירות בטחון'' - חוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשי''ט-1959;

''מענק'' - תשלום חד-פעמי;

''נכה'' - אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;

''נציב השירות'' - מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;

''נציגות עובדי המדינה'' - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;

''סוהר'' - מי שנמנה עם שירותי בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר, 1946, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב;

''עובד המדינה'' - או ''עובד'' - מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א, וכן למעט - על אף האמור בסעיף 108 - מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;

''עומד ברשות עצמו'' - מי שהגיע לגיל 18 ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ - מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשי''ט-1959 - מי שהגיע לגיל 21, והכל, פרט למי שאין לו הכנסה די מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

''פרישה משירות'' - יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;

''קיצבת פרישה'' - סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;

''קיצבת שאיר'' - סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;

''שוטר'' - כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל''א-1971;

''שירות'' - שירות כעובד;

''תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר'' - תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;

''תקופת שירות'' - תקופת שירות רצופה.

2. הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות

כדי להסיר ספק נאמר בזה:

(1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4);

(2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות (תיקון: תשל''ג)

רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:

(1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;

(2) שביתה;

(3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;

(4) שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;

(5) שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים;

(6) שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון;

(7) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ''ז-1967;

(8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

4. שאירים (תיקון: תשל''ז)

(א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:

(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן - אלמנה);

(2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה (להלן - אלמן);

(3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);

(4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפיסקה (5);

(5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).

(ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן - ''בן-זוג''.

5. ממונה על תשלום גימלאות

שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגימלאות (להלן - ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

6. סמכויות עזר

על ממונה יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ''ט-1968, בשינויים המחוייבים.

7. ועדה רפואית לעררים

(א) שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.

(ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הוועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.

(ג) הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

פרק ב': גימלאות ושיעורן

8. הגדרות

בפרק זה -

''מועד המעבר'' - יום י' באב התשס''ט (31 ביולי 2009);

''ממוצע משוקלל'' - של שיעורי חלקיות משרה - השכר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;

''משכורת קובעת'', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות סעיף 9:

(1) לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;

(2) לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(3) על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;

''משכורת שנתית'', לגבי עובד שפרש משירותו - משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים-עשר;

''רשימת הדירוגים הבסיסית'' - רשימת הדירוגים שבתוספת השלישית;

''תוספת קבועה''2 - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה על-ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.

9. עדכון המשכורת הקובעת

(א) המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה - חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.

(ב) בסעיף זה ובסעיף 9א -

''המדד'' - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

''המדד החדש'' - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

''המדד הקודם'' - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון -

(1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס''ט (31 בדצמבר 2008) - מדד חודש דצמבר 2008;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס''ט (31 בדצמבר 2008) - מדד החודש שבו פרש מהשירות.

9א. תוספות לקצבה

(א) בסעיף זה - .

''המדד לשנת 2008'' - שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;

''קצבת הבסיס'' - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) - הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(2) לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(3) לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) - קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.

(ב) מי שפרש משירות לפני יום כ''ג בטבת התשס''ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת שחיקה):

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס .

(ג) מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס''ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי
פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום כ''ג בטבת התשס''ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:

(א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(ב) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - שיעור של 0.25 נקודת האחוז;

(ג) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר - שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ''ג בטבת התשס''ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס''ט (31 בדצמבר 2008) - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

(ד) מי שפרש מהשירות עד יום י''ג בכסלו התש''ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ''ד בטבת התשע''א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות בחלק ג', בחלק ד' או בחלק ה' בתוספת הרביעית, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלקים האמורים, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר) .

(ה) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ''ג בטבת התשס''ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ''ה בטבת התשע''א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.

(ו) לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט ברשימת הדירוגים הבסיסית, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה - דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש''ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם -

(1) ניתנה לאחר יום י''א באב התשס''ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י''ג בכסלו התש''ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;

(2) תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש
אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010. דין תוספות

9ב. דין תוספות לקצבה

תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 9א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים15(4) ו-(5), 24(א), 25(1) 26(ב)(1), 31, 32(א) ו-(ה), 33, 34, 35, 36(א), 37, 38(א), 46 עד 48(א), 52, 56 עד 58, 61 ו-62(ב), וכחלק מהקצבה בהגדרה ''גמלה'' שבסעיף 1 לעניין סעיפים 5, 19(ג), 40, 42, 45, 48(ב), 49, 50, 51, 52(ב), 53, 54, 55, 57, 59, 60, 62 ו-105.

10. חישוב תקופת השירות

בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:

(1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה-עשר יום - תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה-עשר יום - לא תחושב כלל;

(2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפיסקה (1), כחלק השנים-עשר של השנה;

(3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;

(4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;

(5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;

(6) עובד שהושעה לפי חוק המשמעת ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן - בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

11. תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון

תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 10(3), אם היא אחת מאלה:

(1) תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;

(2) תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס''ח-2008;

(3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.

12. כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית (תיקון: תשל''ג, תשל''ו, תשס''ט) 24

(א) בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה.

(2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;

(3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגימלה מאשר החישוב לפי פיסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קיצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור בסעיף 20(א).

(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קיצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגימלה מן החישוב לפי פיסקאות (2) ו-(3):

(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;

(5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי
פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר - מאה ועשרים חודש.

(6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על-ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;

(7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן 4/5 לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.

(ב) בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ''ח בתשרי תשכ''ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פיסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך;

''(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פיסקאות (2) ו-(3);

(5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי
פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;''

13. משרה חלקית ששיעורה פחות משליש

(א) שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין -

(1) קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופיסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(4) שירות של עובד עד י''ב באב תשכ''ז (18 באוגוסט 1967).

(ב) תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

14. שירות ביותר ממשרה אחת

(א) הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.

(ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

15. זכות לקיצבת פרישה (תיקון: תשל''ז, תשנ''ד, תשס''ד)17

אלה זכאים לקיצבת פרישה:

(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;

(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפיסקה (2) אינה חלה עליו;

(4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח (נוסח משולב), התשכ''ח-1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים.

(5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

16. דין מתגייס לשירות קבע

על אף האמור בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים - עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגימלה, כעובד שפוטר.

17. יציאה לקיצבה לפי רצון העובד

עובד רשאי לצאת לקיצבה -

(1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;

(2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;

(3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

17א. יציאה מוקדמת לקיצבה (תיקון: תשל''ז, תשנ''ז, תשס''ט)19

(א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקיצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו סעיף 46(ג); אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קיצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.

(ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגימלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר.

(ג) לעניין ההגדרה ''המשכורת הקובעת'' שבסעיף 8, ולעניין סעיפים 9
עד 9ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

18. יציאה לקיצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשל''ז, תשס''ד)

(א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקיצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס''ד-2004 (בסעיף זה - גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח, להנחת דעתה של ועדת השירות, שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.

(ב) (1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות
להחליט גם על יציאתו לקיצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע
העובד לגיל פרישת חובה והוכח, להנחת דעתה של ועדת השירות,
שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות,
באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד
לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל
החלטת נציב השירות לפי פיסקה זו טעונה הסכמת העובד;

(2) קיצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקיצבה; לא הגיעה חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13 - תחושב כלל קיצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור בסעיף 46(א), כאילו הוצא לקיצבה מלאה במועד שבו הוצא לקיצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.

(ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על-ידי הוצאתו לקיצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.

19. מתן הודעה מוקדמת

(א) עובד היוצא לקיצבה לפי סעיף 17 יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקיצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ב) נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקיצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ג) פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכות לגימלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה - אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקיצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

20. שיעור קיצבת הפרישה

(א) הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חודשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.

(ב) אדם שוועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

(ג) מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.

(ה) עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח סעיף 100(ב) בגלל אחד מאלה:

(1) שירות מחתרתי בחוץ לארץ;

(2) היותו אסיר ציון;

(3) היותו ניצול רדיפות הנאצים;

(4) היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש''י-1950;

(5) טעמים רפואיים ומשפחתיים;

(6)14 שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות לצורך הגימלאות;

(7)14 היותו בעל עיטור על''ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק.

יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

21. מתי לא תובא נכות בחשבון (תיקון: תשל''ז)

(א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה וסעיף 60 אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קיצבתו או קיצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בהם גם לקיצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קיצבה של מי שבחר בקיצבה לפי סעיף 34(ג), למעט מי שסעיף 78 חל עליו.

(ב) מי שנתמלאו בו אלה:

(1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו;

(2) סעיף 60 אינו חל על אותה נכות;

(3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקיצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי פרט לקיצבה לפי פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי; לא תבוא בחשבון - לענין חישוב קיצבתו או קיצבת שאיריו לפי חוק זה - כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קיצבה כאמור.

(ג) נגרמה לעובד על-ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קיצבתו, וסעיף 60 אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כוח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובע הנכות בחשבון לענין חישוב קיצבתו או קיצבת שאיריו.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגימלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על-ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י''ב באב תשכ''ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

22. מענק נוסף לקיצבה

(א) מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי סעיפים 15(2), (3) או (4) או 78 - ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:

(1) משכורתו השנתית;

(2) הסכום היוצא מהיוון קיצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.

(ב) היה הזכאי לקיצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקיצבה של אותו עובד בזמן פיטוריו.

(ג) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

22א. (בוטל) (תיקון: תשמ''ז)

23. מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ- 25%

עובד - למעט שוטר וסוהר - שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ- 25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

24. ברירת זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות

(א) זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.

(ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:

(1) יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון - יום שחזר העובד לשירות;

(2) יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);

אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

25. דין עובד שצירף תקופות שירות (תיקון: תש''ם, תשמ''ז)

הודיע עובד כאמור בסעיף 24, יחולו הוראות אלה:

(1) זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 63ב, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;

(4) על אף האמור בפיסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פיסקה, לדרוש כי, בחישוב הקיצבה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית - כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פיסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין סעיף 13;

(5) היוון העובד חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם במשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוון של הקיצבה בעד השירות הקודם לבין קיצבה מלאה לפני ההיוון;

(6) הוון חלק מקיצבה כאמור בפיסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקיצבה לפי האמור בפיסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוונה הקיצבה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קיצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקיצבה כאילו לא הוון חלק מהקיצבה בעד השירות הקודם;

(7) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

26. קיצבה לשאיריו של עובד

(א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם -

(1) לבן-זוג, כל עוד לא נישא - ארבעים אחוז;

(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה - חמישה-עשר אחוז כל אחד.

(ב) (1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה
לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף 30(א), רשאי
להוון את הקצבה האמורה כולה.

(2) הוראה זו אינה חלה -

(א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

(ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור בסעיף 40.

27. מענק לשאירים באין קיצבה (תיקון: תשל''ג, תשמ''ו)4

(א)5 עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה - המענק).

(ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.

28. קיצבה לשאירים של זכאי לקיצבת פרישה (תיקון: תשל''ג, תשל''ז)

(א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם -

(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא - ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקיצבת פרישה שנפטר;

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה - עשרים אחוז לכל אחד.

(ב) קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף
קטן (א) - היא הקיצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46 (ב) או (ד).

(ג) הופחתה או נשללה קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקיצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקיצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.

29. (בוטל)

30. קיצבת שאיר ששיעורה נקבע על-ידי הממונה

(א) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן-זוג אחד או יתומים מיותר מבן-זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד - תשולם לשאיריו, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 26 או 28, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד -

(1) ששיעור הקיצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;

(2) שסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה - תשעים אחוזים מקיצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

31. מענק לבן-זוג שנישא

(א) בן-זוג שהוא זכאי לקיצבה ונישא - ישולם לו מענק כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, לולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ג) כפול שלושים ושש, ובבן-זוג שבגלל האמור בסעיפים 30 או 36 משלמים לו קיצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לו קיצבה, תיחשב כקיצבה לענין זה הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

(ב) מענק ששולם לבן-זוג לפי סעיף 37 ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).

(ג) מחצית המענק לפי סעיף זה ישולם לבן-זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה לולא נישא.

(ד) פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקיצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקיצבה בשום חודש מעל למחציתה.

(ה) פקעה זכותו של בן-הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף
קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן-הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(ו) לענין סעיף זה, ''פקיעה'' - לרבות במות בן הזוג.

32. הגבלת גימלאות כפל (תיקון: תשל''ג, תשל''ז, תש''ן, תשס''ט)

(א) בסעיף זה, ''גימלאות כפל'' - שתי קיצבאות לפי חוק זה, או קיצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:

(1) (בוטלה)

(2) פיצויים שבועיים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;

(3) קיצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קיצבה או תשלום כאמור, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 34;

(4) קיצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 35, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל.

(ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קיצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קיצבה וקיצבה אל סכומן הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.

(ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה -

''משכורת קובעת משוקללת'' - כמפורט להלן, לפי העניין;

(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א- המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבלת מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

(2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א - המשכורת הקובעת.

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;

''תוספות לקצבה'' - התוספות לקצבה כאמור בסעיף 9ב המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו'';

(ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 35, וסך כל הקיצבאות והגימלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) - תופחת הקצבה לפי חוק זה בעודף כאמור.

(ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיף 21.

(ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:

(1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;

(2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

33. סייגים לסעיף 32

(א) סעיף 32 אינו חל על קיצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ''ח בתשרי תשכ''ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה - יום התיקון) היה זכאי לה ולגימלה מן המפורטות בסעיף 32(א), למעט קיצבה שניה לפי חוק זה וקיצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (להלן בסעיף זה - קיצבת פגיעה בעבודה).

(ב) מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קיצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקיצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקיצבה אילו סעיף 32 עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.

(ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקיצבה לפי חוק זה או בקיצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(1) בחר הזכאי לקיצבה כאמור בקיצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקיצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקיצבה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;

(2) בחר הזכאי בקיצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקיצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, ובלבד שהתביעה לקיצבת פגיעה בעבודה הוגשה על-ידיו תוך שנים-עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקיצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקיצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;

(3) על אף האמור בפיסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קיצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פיסקה.

34. גימלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום

(א) בסעיף זה -

''חוקי השיקום'' - חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש''ל-1970, וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;

''גימלה לפי חוקי השיקום'' - תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.

(ב) הזכאי עקב מאורע אחד לקיצבה לפי פרק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום - הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגימלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגימלאות לפי חוק זה.

(ג) בחר בקיצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.

(ד) (1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי
חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד;

(2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ''ז בתשרי תשכ''ח (31
באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל
הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו
הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, יהיה זכאי לקיצבה לפי סעיף 20(א) וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי חוק הנכים.

35. קיצבה ומשכורת (תיקון: תש''ל, תשל''ז, תשמ''א, תשמ''ז, תשמ''ח, תשנ''ב, תשס''ד, תשס''ט)16, 8, 9, 24

(א) זכאי לקיצבת פרישה המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על-ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה - המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקיצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קיצבתו - תשולם לו קיצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קיצבה;

(2) על אף האמור בפיסקה (1) -

(א) אם הגיע הזכאי לקיצבת פרישה לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בסעיף זה - הגיל הקובע), או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פירסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קיצבתו משני שלישים של הקיצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פיסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקיצבת פרישה לגיל הקובע, לא תפחת קיצבתו משליש הקיצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פיסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקיצבה, והיא שנה אחת אם יצא לקיצבה בטרם הגיע לגיל הקובע וחצי שנה בכל מקרה אחר;

(3) (בוטל) (תיקון: תשמ''א)

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקיצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקיצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקיצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגימלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפיסקה (1); משכורתו בעד העבודה כאמור בפיסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקובע.

(ז) בסעיף זה, ''משכורת קובעת'' – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ''לעניין הגדרה זו - לא תחול.

36. קיצבה לבן-זוג שהגיע לגיל 45 (תיקון: תשל''ז)

(א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קיצבת שאיר לבן-זוג העומד ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:

(1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;

(2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ''ח בתשרי תשכ''ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קיצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).

37. מענק לבן-זוג כשאין קיצבה (תיקון תשל''ז)

בן-זוג שאיננו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 36 או בסעיף 28(א)(1) לגבי תקופת הנישואין - ישולם לו מענק כקיצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים-עשר; אולם בן-זוג שסעיף 36 חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.

38. דין אשה הזכאית למזונות

(א) אדם שנתגרש מאשתו ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק-דין או על פי הסכם בכתב, רואים את האשה, בענין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קיצבה, היא לא תעלה על סך המזונות שהאדם היה חייב בהם ערב פטירתו.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יחולו כללים אלה:

(1) היה לממונה יסוד להניח, כי החיוב במזונות או השינוי בשיעורם נקבעו למראית עין - על תובעת הגימלה לפי סעיף זה הראיה, כי החיוב או השינוי הוא כן;

(2) חל שינוי ניכר במשכורת הקובעת מאז נקבעה זכות הגרושה לקיצבה, רשאי הממונה לשנות את קיצבתה לפי חישובים ונימוקים שבית-משפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא פטירתו של החייב.

(ג) אדם שנפרד מאשתו פרידה של קבע, דינה לענין חוק זה כדין גרושה, אף אם לא השאיר אחריו אשה אחרת.

39. גימלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשל''ג, תשל''ז, תשמ''א)

(א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגימלה לפי חוק זה פרט למענק לפי סעיפים 23 או 27, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.

(ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגימלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.

(ג) מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי סעיף 34 ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.

(ד) מי שחל עליו סעיף 33(ג) ובחר בקיצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקיצבה בגלל בחירתו לפי סעיף 34.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

(ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המרבי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

(4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעביד קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.

(ט) בסעיף זה -

''שיעור מרבי'' - השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

''פיצויי פיטורים'' - כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ''ג-1963;

''תקופת שירות בפועל'' - לרבות -

(1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 83, או לפי סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות), התשי''ד-1954;

(2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור בסעיף 11(4), או בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי''ד-1954.

40. מענק לשאירים במקום גימלאות אחרות (תיקון: תשל''ח, תשמ''ו)4

עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:

(1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);

(2) המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) - בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר;

שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

41. (בוטל) (תיקון: תשל''ז)

פרק ג': תביעות ותשלומים

42. תביעות

(א) התובע גימלה יגיש את תביעתו לממונה.

(ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.

(ד) (1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על
גימלת-ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים
לגימלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים
בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי
סעיף 43;

(2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

43. ערעור

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ''ט-1969.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.

(ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

44. החלטות חדשות

הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגימלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי סעיף 43, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי סעיף 43, ואם הוגש הערעור - עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

45. גימלאות מאוצר המדינה

הגימלאות ישולמו מאוצר המדינה.

46. מאימתי משלמים קיצבה (תיקון: תשל''ג, תשל''ז, תשס''ד, תשס''ט) 24

(א) קיצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקיצבה, אולם מי שביום כ''ח בתשרי תשכ''ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקיצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קיצבה, ולפי הענין - לשאיריו, בראש כל חודש.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (1), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 9, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

(ב) עובד שיצא לקיצבה לפי סעיף 17(1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו

להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.

(ג) עובד שבחר בזכויות לגימלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס''ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -

(1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח-יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קיצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קיצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקיצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקיצבה האמורה;

(2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח-יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקיצבה לפי פיסקה (1), תשולם לו קיצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח-יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

(3) אם העובד אינו זכאי לקיצבת פרישה לפי פיסקאות (1) או (2), אך קבעה הוועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קיצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפיסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

47. שינוי שיעור קיצבה - מאימתי (תיקון: תשל''ז)

אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקיצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

48. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה

(א) לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקיצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.

(ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגימלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגימלה ביום הגשת התובענה. ובלבד שהתביעה לגימלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק-דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - מיום תום תקופת הערעור.

49. תשלום גימלה שלא לידי הזכאי

(א) גימלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גימלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות - תשולם לאפוטרופוס.

(ב) נוכח הממונה, כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה-עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.

(ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי סעיף 43, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על-ידי בית-משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

50. התיישנות זכות התביעה

הזכות להגיש תביעה לגימלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

51. איסור צבירת תשלום

זכאי שלא גבה כספי גימלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

52. דין גימלאות המגיעות לזכאי לגימלה שנפטר (תיקון: תשל''ז)

(א) זכאי לקיצבה שנפטר ולא גבה את הקיצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן - ישולמו קיצבאות אלה לידי בן-זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג - ישולמו הקיצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקיצבאות לפי סעיף קטן (ב).

(ב) (1) זכאי לגימלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גימלה המגיעה לו,
תשולם הגימלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים
לקיצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל
הקיצבאות המשתלמים לשאירים; לענין זה יראו בן-זוג כזכאי
לקיצבה אף אם אינו זכאי לקיצבת שאיר.

(2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגימלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקיצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגימלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגימלה על-ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגימלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקיצבה.

53. מעשה מרמה

הוכח כי ניסה אדם להשיג גימלה במרמה, תופחת הגימלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

54. הפסקת השירות עקב מעשה מרמה

(א) היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גימלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.

(ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.

(ג) תקופת ההתיישנות שבסעיף 66 לחוק המשמעת לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.

(ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגימלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגימלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.

(ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

55. שאיר שגרם למות המזכה

שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקיצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם לו גימלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

56. קיצבה לאדם במאסר

נמצא אדם במאסר על פי פסק-דין של בית-משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קיצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

57. תשלום קיצבה במקרה של פסילה מוגבלת (תיקון: תשנ''ד, תשס''ד)17

מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית-דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(1) לא תשולם לו גימלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ''ח-1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות.

(2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקיצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;

(3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

58. העברת זכות לגימלה (תיקון תשל''ג)

(א) חלק הקצבה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין סעיף 8(א) לחוק הגנת הדייר, תשי''ח-1958, או מחצית הקצבה - הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.

(ב) ''הקצבה'', לענין סעיף קטן (א) - הקיצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 32, 33 ו-35.

59. הגבלה על קיזוז

אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גימלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגימלה, חוץ מחובות אלה:

(1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;

(2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

(3) סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גימלאותיו או פיצויי פיטורים;

(4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 60;

(5) הוצאות שחוייב בהם הזכאי לפי סעיף 97.

60. תביעות נגד צד שלישי (תיקון: תשל''ה, תשל''ז)

(א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל''ה-1975 (להלן - פקודת הנזיקין), רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

(ב) הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי
לבחור בגימלה או בפיצויים;

(2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל''ה-1975 נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפיסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק-דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.

(ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.

61. דין נכה הנוהג שלא כראוי

קיצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי -

(1) גרם לנכותו על-ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;

(2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הוועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;

(3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;

(4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הוועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

62. תשלום גימלה לפרנסת בני משפחה (תיקון: תשנ''ד)17

(א) מקום שנשללה גימלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם; אולם אם נשללה גימלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

(ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגימלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

(ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

63. הוראה לצורך קביעת זכות לגימלה של משפחה (תיקון: תשל''ג, תשל''ז, תשמ''א)

מקום שאין משלמים קיצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 34, 36, 40, 48, 50, 51, 55, 56, 60(ב), או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר לצורך קביעת זכותם לגימלה של בני משפחה אחרים ושיעורה כאילו היה זכאי לקיצבה.

פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובדי שירותי הבטחון (תיקון: תשמ''ז)

63א. הגדרות (תיקון: תשמ''ז10, תשס''ד)

בפרק זה -

''שירותי הבטחון'' - שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

''עובד שירותי הבטחון'' - עובד המדינה בשירותי הבטחון ולמעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 108ב;

''שירות בשירותי הבטחון'' - שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

63א1. משכורת קובעת

ההגדרה ''משכורת קובעת'' שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:

''משכורת קובעת'', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לחייל שדרגתו היתה מקבילה לדרגתו של פלוני ערב פרישתו מהשירות, ואולם אם הורד בדרגתו, עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תהיה משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה נחשבת לפי הדרגה שאליה הורד ובתום תקופת ההורדה תחזור ותיחשב לפי הדרגה שלפני ההורדה;

63א2. סייג לתחולה

סעיפים 9, 9א ו-46(א1) לא יחולו על עובד שירותי הביטחון.

63א3. דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר

סעיף 9ב ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום הרישה עד המילים ''יראו אותן'' נאמר ''תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש מהשירות או לשאירו, יראו אותה'' וכאילו במקום ''ו–62(ב)'' נאמר ''62(ב) ו-63ה.

63ב. מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון (תיקון: תשמ''ז)10

(א) לזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 15(2), (3) או (4), לפי סעיף 17(1) או לפי סעיף 18, שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמוענק לא יעלה על משכורתו השנתית וסעיף 22 לא יחול.

(ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן(א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

63ג. דין שירות חובה (תיקון: תשמ''ז, תש''ן)10

(א) מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הבטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת בשירותי הבטחון עשר שנים לפחות.

(ב) בסעיף זה, ''שירות חובה'' - כמשמעותו בסעיף 79א(ב).

(ג) מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

(ד) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז התשל''ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

63ד. שיעור קצבת הפרישה (תיקון: תשמ''ז, תשנ''ב)15, 10

סעיף 20 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו -

(1) בסעיף קטן (ג), אחרי ''כשהוא נכה'' בא ''בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו בחוק הנכים'';

(2) בסופו בא:

''(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטורין מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1) קצבה לפי סעיף קטן (א); ועל אף האמור בסעיף 34(ב) ו-(ג) - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים.

(2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת; ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.''

63ד1. הגבלת גמלאות כפל

סעיף 32(ד) ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום .הסיפה החל במילים ''בסעיף קטן זה'' נאמר:

בסעיף קטן זה, ''משכורת קובעת משוקללת'' - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר - המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספת לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה לו או לשאירו;

(2) לגבי מי שלא מגיעה לו תוספת לקצבה כאמור בפסקה (1) - המשכורת הקובעת;

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספת לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו, אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.

63ד2. קצבה ומשכורת

סעיף 35(ז) ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום .''כהגדרתה בסעיף 32(ד) ''נאמר ''כהגדרתה בסעיף 63ד1''.

63ה. גמלה ותגמול (תיקון: תשמ''ז)10

סעיף 34(ג) ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא: ''אולם מי שבחר בקצבה לפי סעיף 20(ד)(2) או שהוא זכאי לקצבה לפי סעיף 23 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) (נוסח משולב), התשמ''ה-1985 (להלן - חוק שירות הקבע בצה''ל), יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום''.

63ו. דין נכות (תיקון: תשמ''ז)10

סעיף 61 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי ''דרגת נכותו'' בא ''לרבות נכות כמשמעותה בחוק הנכים''.

63ז. דין נכה (תיקון: תשמ''ז)10

(א) חוק הנכים יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.

(ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק הנכים שמדובר בו בחייל, בחייל המשרת בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

63ח. דין משפחת נספה (תיקון: תשמ''ז)10

(א) חוק משפחות החיילים יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.

(ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

63ט. אזכורים (תיקון: תשמ''ז)10

כל חיקוק שבו מדובר בחוק הנכים או בחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בסעיפים 63ז ו-63ח.

63י. זכויות יתר (תיקון: תשמ''ז)10

כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו בחוק הנכים או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.

63יא. עובד שנעדר (תיקון: תשמ''ז)10

לענין סעיף 3 לחוק משפחות החיילים, הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.

63יב. קצבה לשאירים (תיקון: תשמ''ז)10

עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, יחולו על השאירים הוראות סעיפים 23, 23א, 26 27, 28, 29 ו-32 (ה) לחוק שירות הקבע בצה''ל, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.

פרק ד': הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים

(תיקון: תשל''ז)

64. הגדרות (תיקון: תשס''ד)

בפרק זה -

''גיל הפרישה לגננת'' - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בתוספת השניה;

''גננת'' - עובדת המועסקת כגננת;

''גננת ותיקה'' - גננת ששירתה עשר שנים כגננת.

65. זכות לפרישה מוקדמת (תיקון: תשס''ד)

גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור בסעיף 17, לצאת לקיצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.

66. יציאה לקיצבה לפי החלטת נציב השירות (תיקון: תשס''ד)

(א) מקום שבסעיף 18 מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקיצבה.

(ב) על אף האמור בסעיף 18 רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקיצבה של עובד הוראה לפי אותו סעיף עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס'''ד-2004.

67. מענק נוסף לקיצבה (תיקון: תשס''ד)

מקום שבסעיף 18 מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.

67א. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ''א, תשס''ד)

בסעיף 39, סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום ''לגיל 60'' בא ''לגיל הפרישה לגננת''.

68. תחילת תשלום קיצבה (תיקון: תשס''ד)

מקום שבסעיף 46(ב) מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקיצבה.

69. סייג להגבלה מחמת בריאות (תיקון: תשס''ד)

מקום שסעיף 94 חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בתוספת השניה בטרם שירתה חמש-עשרה שנה, ייקרא הסעיף כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ''על אף המותנה'' - ''אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת''.

69א. הגדרות (תיקון: תשס''ד)

''גיל פרישה מוקדמת לשוטר'' - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה;

''גיל הפרישה לשוטר'' - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;

פרק ה': תחולת החוק על שוטרים וסוחרים

70. תיאומים (תיקון: תשל''ג, תשמ''א, תשס''ט) 24

(א) חוק זה יחול על כל שוטר, בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו בפרק זה.

(ב) לגבי שוטר או שאיריו -

(1) כל מקום שמדובר ב''נציב השירות'' ייקרא כאילו המדובר ב''מפקח הכללי של המשטרה'';

(2) סעיפים 103 ו-104 לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;

(3) סעיפים 9, 9א ו-46(א1) ו-(ב) לא יחולו;

(4) במקום סעיפים 86 עד 93 יחולו הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות), תשי''ד-1954, בשינויים ותיאומים אלה:

(א) מקום שבסעיפים אלה מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;

(ב) מקום שבסעיפים אלה מדובר בגימלאות לפי אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;

(ג) מקום שבסעיפים אלה מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;

(ד) מקום שבסעיפים אלה מדובר בארגונים ציבוריים לענין אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

71. רציפות שירותו של שוטר

פיסקאות (1) ו-(2) לסעיף 3 לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.

72. משכורת קובעת ודין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר

(א) ההגדרה ''משכורת קובעת'' שבסעיף 8 תיקרא כך: .

''משכורת קובעת'', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לשוטר שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות, ואולם -

(1) אם הורד בדרגתו, עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תהיה משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה נחשבת לפי הדרגה שאליה הורד ובתום תקופת ההורדה תחזור ותיחשב לפי הדרגה שלפני ההורדה;

(2) פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי לא היה זמני בלבד, תיחשב משכורתו הקובעת על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו; היה ספק אם המינוי היה זמני או לא, יחליט בדבר המפקח הכללי של המשטרה;

(3) היה באותו זמן סולם המשכורת שונה מן הסולם שהיה בשעת פרישתו של פלוני מהשירות - תחושב המשכורת הקובעת לפי הסולם המחייב באחד לחודש שבו חל אותו זמן, בתיאומים שקבעה ועדת השירות.

(ב) סעיף 9ב ייקרא כאילו במקום הרישה עד המילים ''יראו אותן'' נאמר ''תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש מהשירות או לשאירו, יראו אותה'', וכאילו במקום ''ו-62(ב)'' נאמר ''62(ב), 78, 78א ו-78ג.

72ב. יציאה מוקדמת (תיקון: תשל''ז)

בחירתו של שוטר לפי סעיף 17א תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.

73. יציאה לקיצבה לפי הוראה (תיקון: תשס''ד)

סעיף 18 לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקיצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.

74. תוצאות השעייה

(א) פיסקאות (5) ו-(6) לסעיף 10 ייקראו כאילו במקום ''לפי חוק המשמעת'' בא ''לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות''.

(ב) פיסקה (6) לסעיף 10 תיקרא כאילו במקום ''בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן - בית הדין למשמעת)'' ו-''בית דין'' בא ''המפקח הכללי של המשטרה''.

75. חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית

סעיף 12(א) ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו-(ב) שבפיסקה (4) בא:

''(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;

(ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם העובד יצא לקיצבה לאחר שוועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה''.

76. שלילת גימלה בגלל עבירה (תיקון תשל''ג, תשס''ד)

(א) סעיף 15 ייקרא כאילו במקום פיסקאות (2) עד (4) בא: (2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגימלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה.

(ב) המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור בסעיף 15(2) אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

77. מענק נוסף לקיצבה (תיקון: תשל''ו, תשל''ז, תשנ''ו, תשס''ד)18

סעיף 22 ייקרא כאילו נאמר בו:

22. (א) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקיצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 73, ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.

(ב) פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח סעיף 76(ב), אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.

(ג) שוטר שיצא לקיצבה בנסיבות המתוארות בסעיף 17(4), ישולם לו נוסף לקיצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:

(1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה 15% -;

מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא

ביותר משנתיים

(2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 30%;

מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא

ביותר משלוש שנים

(3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 50%;

מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר

אך לא ביותר מארבע שנים

(4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 75%;

מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר

אך לא ביותר מחמש שנים

(5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 100%;

מוקדמת לשוטר, בחמש שנים או יותר

(ד) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:

(1) הקיצבה על פי סעיף 26;

(2) הקיצבה על פי סעיף 28 שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו.

(ה) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:

(1) קצבה לפי סעיף 78(ג);

(2) הקצבה לפי סעיף 78(ט) שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי סעיף 78(ב)(1) בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:

(א) אם הזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:

שנות שירות אחוזים

עשרים ואחת 15

עשרים ושתיים 30

עשרים ושלוש 50

עשרים וארבע 75

עשרים וחמש ויותר 100;

(ב) אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל-100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.

(ו) השאיר הנפטר אחריו יותר מבן-זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.

(ז) לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו.

77א. הגבלת גמלאות כפל

סעיף 32(ד) ייקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים ''בסעיף קטן זה'' נאמר:

''בסעיף קטן זה, ''משכורת קובעת משוקללת'' - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר - המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספת לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה לו או לשאירו;

(2) לגבי מי שלא מגיעה לו תוספת לקצבה כאמור בפסקה (1) - המשכורת הקובעת;

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספת לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו, אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.

78. קיצבה בנוסף לתגמולים (תיקון: תשל''ג, תשל''ז, תשנ''ב, תשנ''ז)15, 18

(א) בסעיף זה -

''תגמולים לפי חוק הנכים'', ''תגמולים לפי חוק משפחות החיילים'' - תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט''ו-1955;

''השיעור הקיצוני'', לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה - כמשמעותו בסעיף 30(ב); ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו בסעיף 79א(ב), אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור בסעיף 79א(א);

(ב) פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 15 ו-34, לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי חוק הנכים:

(1) קיצבה על פי סעיף 20(א) וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על פי חוק הנכים;

(2) קיצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, ובלבד שקיצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, לא יפחתו מ- 50% ממשכורתו הקובעת.

(ב-1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקיצבה אשר לפני יום כ''א באדר ב' תשכ''ה (25 במרס 1965) בחר בקיצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט''ו1955, תשולם לו קיצבה לפי סעיף 20(ב) וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים אם חישוב זה יותר נוח לו.

(ג) נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 26 ו-34, לקיצבה כמפורט להלן:

(1) בן זוג כל עוד לא נישא, ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי סעיף 26;

(2) כל עוד בן-הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, תנוכה מקיצבתם מחצית התגמולים או מחצית הקצבה, לפי הסכום הקטן ביניהם;

(3) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על משכורתו הקובעת של הנפטר - ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;

(4) נישא בן-זוגו של שוטר הזכאי לקיצבה לפי סעיף זה - ינוכה מקיצבת כל יתום של אותו שוטר, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הכל לפי הסכום הקטן יותר, על אף האמור בפיסקה (2);

(5) תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי.

(6) על אף הוראות סעיף 36, בן זוג שאין עמו יתום תשולם לו קצבה שאירים החל בהגיעו לגיל 35;

(7) בן זוג שאין עמו יתום וטרם הגיע לגיל 35 יהיה זכאי למענק שסכומו הוא כסכום הקצבה שלה היה זכאי כפול שלושים; אולם אם הגיע בן הזוג, במות הנפטר, לגיל 32 וששה חודשים יהיה זכאי למענק בגובה מכפלת הקצבה במספר החודשים שנותרו עד שיגיע לגיל 35.

(ד) בחישוב התגמולים לענין פיסקה (3) לסעיף קטן (ג) לא יובאו בחשבון -

(1) בזכאי לתגמול לפי סעיף 9(ב) לחוק משפחות החיילים - ההפרש בין אותו התגמול לבין התגמול לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;

(2) בזכאי לתגמול לפי סעיף 11 לחוק משפחות החיילים - ההפרש בין אותו תגמול לבין התגמול לפי סעיף 10 לאותו חוק שהיה מגיע לאותו זכאי;

(3) התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים.

(ה) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:

(1) סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;

(2) השיעור הקיצוני בצירוף התגמולים המגיעים לפי סעיף זה עולה על 90% ממשכורתו הקובעת של הנפטר והסכום העודף נוכה מקיצבתם של השאירים בהתאם לסעיף זה;

(3) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן-זוג אחד, או יתומים מיותר מבן-זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.

(ו) שיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ז) קיצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.

(ח) אין רואים קיצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין סעיפים 10 ו-22 לחוק משפחות החיילים.

(ט) נפטר זכאי לקיצבה לפי סעיף קטן (ב) ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובחרו בתגמולים כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1) ישולם להם, על אף האמור בסעיף 34, חלק מהקיצבה לפי סעיף 28 שהיו זכאים לה לולא בחירתם, בשיעור שהוא מחצית אם בחר הנפטר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(2), ורבע אם בחר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(1) או אם חל עליו סעיף קטן (ב-1);

(2) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאירים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על 90% מהמשכורת הקובעת של הנפטר ינוכה העודף מקיצבתם;

(3) על השאירים יחול סעיף קטן (ה); אולם בכל מקום שמדובר שם בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג), יבואו במקומם השיעורים שנקבעו בסעיף קטן זה.

(י) המיר אדם את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, רואים אותו, לענין זכותו לקיצבה לפי סעיף זה, כאילו זכאי הוא לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים במשך תקופה שיחסה לחודש ימים כיחס הסכום שבו הומרה הזכות לתגמולים לתגמולו החודשי של האדם בשעת ההמרה.

78א. קיצבה ומשכורת (תיקון: תשל''ו, תשל''ז, תשס''ט) 24

(א) סעיף 35(א) ייקרא כאילו בסופו בא:

''(4) מי שפרש משירות כשוטר בנסיבות המזכות אותו בקיצבת פרישה, לא חזר לשירות במשטרה, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו, על אף האמור בפיסקה (1), קיצבה בשיעור שני שלישים מקיצבתו הרגילה או בשיעור הקיצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכל לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קיצבתו מכוח פיסקה זו;

(5) לענין פיסקה (4) -

''קיצבה רגילה'' - קיצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה;

''הכנסה כוללת'' - המשכורת הקיימת בצירוף הקיצבה הרגילה''.

(ב) סעיף 35(ז) ייקרא לגבי שוטר כאילו במקום ''כהגדרתה בסעיף 32(ד)''נאמר ''כהגדרתה בסעיף 77א''.

78ב. גמלה ופיצויי פרישה (תיקון: תשמ''א, תשס''ד)

בסעיף 39, סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) ייקראו כאילו במקום ''לגיל 60'' בא ''לגיל הפרישה לשוטר''.

78ג. דחיית התחלה של תשלום הקיצבה (תיקון: תשל''ו, תשל''ז, תשמ''א, תשס''ד)

סעיף 46 ייקרא כאילו בסופו בא:

''(ד) עובד שיצא לקיצבה לפי סעיף 17(4) לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר,

תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור''.

79. הכרה בשירות בטחוני (תיקון: תשל''ו)

(א) בסעיף זה, ''שירות בטחוני'' -

(1) שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש''י-1950, בתקופה שתחילתה ביום י''ז באלול תרצ''ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו' בתשרי תש''ז (1 באוקטובר 1946);

(2) שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ-ישראל;

(3) שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;

(4) שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ-ישראל;

(5) שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ-ישראל;

(ב) מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י''א באייר תשי''ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

79א. דין שירות חובה (תיקון: תשל''ז, תשל''ט, תשמ''ז, תשס''ג)

(א) מי שפרש מהשירות כשוטר:

תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת במשטרה עשר שנים לפחות.

(ב) בסעיף זה, ''שירות חובה'' - שירות בצבא-הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, תשי''ט-1959 (נוסח משולב) ו''שירות קבע'' - שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.

(ג) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א' בניסן התשל''ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

79ב. קיצבה מוגדלת (תיקון תשל''ו)

מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 79א והוא זכאי לקיצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קיצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

80. סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל (תיקון: תשל''ז, תשס''ד)

(א) סעיף 94(א) ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ''על אף המותנה'' - ''אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות''.

(ב) קבלה לשירות לפי סעיף 94, אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.

(ג) סעיף 95 ייקרא כאילו במקום ''בגיל 50'' בא ''בגיל 45'' ובמקום ''טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה'' בא ''טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר''.

81. תחולה לגבי סוהרים

הוראות סעיפים 70 עד 80 יחולו על כל סוהר בשינויים ותיקונים אלה:

(1) בכל מקום שמדובר ב''שוטר'' קרי ''סוהר'', ומקום שמדובר ב''שוטר מוסף זמני'' קרי ''סוהר מוסף זמני'';

(2) בכל מקום שמדובר ב''משטרה'' או ב''משטרת ישראל'' קרי, ''שירות בתי הסוהר'';

(3) בכל מקום שמדובר ב''מפקח הכללי של המשטרה'' קרי ''נציב בתי הסוהר'';

(4) בכל מקום שמדובר ב''תפקיד משטרתי'' קרי ''תפקיד פעיל כסוהר'';

(5) בכל מקום שמדובר ב''חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט''ו-1955'' קרי ''חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש''ך-1960'';

(6) הסיפה לסעיף 76(ב) המתחילה במלים ''והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות'' לא תחול.

פרק ו': עובדים שעברו אל השירות או ממנו

82. הגדרות (תיקון: תשל''ג)

בפרק זה -

''מוסד מוכר'' - מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוכר לענין פרק זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;

''שירות צבאי'' - שירות כמשמעותו בחוק הנכים, למעט שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים.

83. דין עבודה במוסד מוכר

(א) אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

(ב) אדם שפרש מעבודתו במוסד מוכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

84. דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה

(א) אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוכר לענין סעיף 83, ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי - ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו' באייר תש''ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו' באייר תש''ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:

(1) קיבל העובד מהמוסד המוכר משכורת - תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;

(2) לא קיבל משכורת כאמור - תחושב התקופה כשירות המדינה.

(ב) אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוכר לענין סעיף 83 ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

85. העברה מסוג שירות למשנהו (תיקון תשל''ג)

(א) מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו - ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם - בטלה זכותו לקיצבה שלא מכוח חוק זה.

(ב) מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה - שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן - בסעיף זה - הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;

(2) לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפיסקה (1) - ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;

(3) סעיף 3 יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפיסקה (2).

(ג) עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ''ח בתשרי תשכ''ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

(ד) מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

86. הסכם עם מעביד (תיקון תשל''ג)

(א) שר האוצר רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם - כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם - שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעביד או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעביד קשורים בה או המשרתת את עובדי המעביד - כדין הסכם עם המעביד.

(ג) בסעיף זה, ''תקופת עבודה'' - תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעביד אחר.

87. זכויות העובד על פי הסכם (תיקון: תשל''ג)

(א) הסכם לפי סעיפים 85 או 86, דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה - כדין גימלאות לפי חוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעביד אחד, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם -

(1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;

(2) אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

88. תנאי הסכם מיוחד (תיקון: תשל''ג)

לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי סעיפים 85 או 86 אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.

89. אצילת סמכויות (תיקון: תשל''ג)

שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיפים 85 או 86, או בהסכם לפי סעיף 92.

90. המלצת ועדת השירות (תיקון: תשל''ג)

הסכם כללי לפי סעיפים 85 או 86 טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.

91. הקניית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם (תיקון: תשל''ג)

עבר אדם מעבודה אצל מעביד אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי סעיף 86, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

92. הסכם עם העובד הפורש (תיקון: תשל''ג)

עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעביד אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי סעיפים 85 או 86, רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.

93. איסור גימלאות כפל (תיקון: תשל''ג)

על אף האמור בסעיפים 85 עד 92 לא יהא אדם זכאי לגימלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעביד האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

פרק ז': סייגי בריאות, גיל ונכות

94. עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו (תיקון: תשל''ג)

(א) עובד אשר הוועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגימלאות (להלן - הגבלת זכות הגימלה) - יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש-עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.

(ב) ''קבלה לשירות'', לענין סעיף זה - למעט קבלה על פי הרשאת העבדה לפי סעיף 38 לחוק המינויים.

(ג) קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגימלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

95. עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל (תיקון: תשס''ד)

עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגימלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.

96. קביעת נכות

(א) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה בסעיף 94.

(ב) בכל מקום ובחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הוועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

97. ערר לוועדה הרפואית לעררים

הרואה את עצמו נפגע על-ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי סעיף 94, רשאי לערור עליה בפני הוועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.

98. בדיקה רפואית של נכים (תיקון: תשל''ז)

(א) מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על-ידי הוועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.

(ב) בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הוועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

99. צמצום וביטול של התניות

כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגימלאות ניתנת לצמצום או לביטול על-ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.

פרק ח': שונות

100. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים (תיקון: תשל''ו)6

(א) עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה בתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.

(ב) לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

100א. שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי (תיקון: תשל''ג, תשל''ה)

מי שבתקופה שבין י''ז באלול תרצ''ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו' בתשרי תש''ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ-ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ-ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבעה חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.

100ב. שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה (תיקון: תשל''ה)

מי שהתגייס בארץ-ישראל לפני יום ה' באייר תש''ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ-ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.

101. דין החלטה של נציב השירות

לענין סעיפים 43 ו-44 יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור בסעיפים אלה לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.

102. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ''א)

(א) הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכויותיו לפי סעיפים 30(א), 38(ב)(2)49,48,44(ב),50, 51, 60(ב), 61 ו-62.

(ב) נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 10(4) ו-11 (4) ו-66 (ב) וכן לפי סעיף 18 לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

103. הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים

(א) כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.

(ב) נתגלעו חילוקי דיעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.

(ג) ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

104. הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים

כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור בסעיף 103.

105. גמלאות לעובדי תאגידים (תיקון: תשס''ד)

(א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס''ד-2004 אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.

(ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.

106. עונשין

(א) מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.

(ב) מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו - מאסר שנה או קנס 1000 לירות.

(ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

פרק ט' - אי-תחולה (תיקון: תשס''ד)

סימן א': עובדי המדינה (תיקון: תשס''ד)

107. אי-תחולה

(א) הוראות חוק זה לא יחולו -

(1) על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקיצבה נקבעו בחיקוק אחר;

(2) על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;

(3) על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ' באב תשט''ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.

(ב) הממשלה תחליט לפי פיסקה (3) לסעיף קטן (א), לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פיסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

107א. עובד חדש (תיקון: תשס''ב-20, תשס''ד, תשס''ה)

(א) הוראות חוק זה לא יחול על מי שהתמנה לפי חוק המינויים ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן עובד חדש).

(ב) עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.

(ג)20 (1) שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום
הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י''ז באדר
התשס''ב (1 במרס 2002).

(2) (א) שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.

(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה - יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1).

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.

(ד) בסעיף זה, ''קופת גמל לקצבה'' - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס''ה-2005.

107ב. סייג לתחולת סעיף 107א (תיקון: תשס''ב, תשס''ה23)

על אף הוראות סעיף 107א, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:

(1) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש''ך-1960, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ''ב-1962, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ''ד-1963, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים (להלן - כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;

(2) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:

(א) כתב הרשאה שניתן לפי סעיף 37 לחוק המינויים;

(ב) הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי סעיף 38 לחוק המינויים;

(ג) הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי סעיף 39א לחוק המינויים;

(3) מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86, והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;

(4) מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;

(5) עובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א.

108. אי תחולה על יחידות מסויימות

קבעה הממשלה, על פי סעיף 4 לחוק המינויים, שעל שירות, מפעל או יחיד של עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות חוק המינויים או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.

108א. הסכם לביטוח מיוחד (תיקון: תשס''ב, תשס''ה)

(א) ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 8, מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס''ה-2005, ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:

(1) זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);

(2) זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

סימן ב': סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון (תיקון: תשס''ד)

108ב. הגדרות (תיקון: תשס''ד21)

בפרק זה -

''המועד הקובע'' - יום ו' בטבת התשס''ד (31 בדצמבר 2003);

''סוהר חדש'' - מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל''ב-1971, לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים שבסעיף 108ח;

''עובד שירותי הביטחון'' ו''שירותי הביטחון'' - כהגדרתם בסעיף 63א;

''עובד חדש בשירותי הביטחון'' - עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים שבסעיף 108ח;

''עובד ביטחון חדש'' - סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;

''קופת ביטוח'' - קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה בתקנות קופות הגמל;

''קופת גמל לקצבה'', ''קרן ותיקה'', ''קרן חדשה מקיפה'' ו''קרן חדשה כללית'' - כהגדרתן בתקנות קופות הגמל;

''קרן חדשה'' - קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;

''קרן פנסיה'' - קרן ותיקה או קרן חדשה;

''שוטר חדש'' - מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים
שבסעיף 108ח;

''תקנות קופות הגמל'' - תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ''ד-1964.

108ג. עובד ביטחון חדש (תיקון: תשס''ד21)

הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם -

(1) הוראות סעיפים 63ז עד 63יב יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים באותם סעיפים בתקנות לפי סעיף 108ז;

(2) יחולו עליו הוראות סימן זה.

108ד. ביטוח לעובד ביטחון חדש (תיקון: תשס''ד21)

עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות סימן זה.

108ה. הפרשות לקרן פנסיה (תיקון: תשס''ד21)

(א) בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:

(1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בסעיף 107א שלא חל עליו הסכם או חוזה;

(2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.

(ב) קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה -

(1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש זאת - קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);

(2) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו - קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).

(ג) בסעיף זה -

''המשכורת המבוטחת'' -

(1) לגבי שוטר חדש וסוהר חדש - הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;

(2) לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון - רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;

''משכורת קובעת'' - כהגדרתה בסעיף 8.

108ו. קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש (תיקון: תשס''ד21)

(א) קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור בסעיף 108ה(ב)(2) תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.

(ב) לא יאוחר מ-30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:

(1) זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;

(2) פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);

(3) ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג) משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים -

(1) עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;

(2) עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור בסעיף 108ה.

108ז. תקנות (תיקון: תשס''ד21)

שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס''ד-2004; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

108ח. סייג לתחולת סימן זה (תיקון: תשס''ד21, תשס''ח)

על אף הוראות סימן זה, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:

(1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2), ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;

(2) עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים ונתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;

(2א) עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים והתקיים בו אחד מאלה:

(1) נתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע;

(2) עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי סעיפים 2(ג) ו-21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס''ב-2002, ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;

ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות.

(3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:

(א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86 (בפסקה זו - המעביד הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;

(ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;

(ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעביד הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;

(ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעביד הקודם;

(4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;

(5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:

(א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע;

(ב) הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ''ה-1985, למעט פרק ד'1 שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;

(ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;

(ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2) כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;

(ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת (א).

(6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 15(2) או (3), 23, 26, 27, 28, 77(ה) או 78, לפני שהותקנו תקנות לפי סעיף 108ז.

108ט. הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון (תיקון: תשס''ד21)

הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:

(1) הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;

(2) בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון - בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

פרק י' - הוראות כלליות (תיקון: תשס''ד)

109. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל''ו, תשל''ח)

(א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:

(1) שיטת ההיוון של קצבאות כשזה דרוש לענין סעיפים 26,22(ב) או 60;

(2) התנאים שבהם יהיה מותר היוונה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היוון קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור בסעיף 46(ב);

(3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין סעיף 98;

(4) דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;

(5) סדרי הגשת תביעות לגימלאות;

(6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.

(ב) תקנות לפי פיסקה (2) לסעיף קטן (א) -

(1) לא יורשה בהן היוון של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;

(2) ההיוון של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאים לפי סעיף 28(א) רישה, לידי הפחתת קצבת השאירים;

(3) לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון.

110. שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם7

בתנאים שנקבעו על-ידי הממשלה מותר לשלם גימלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ' באב תשט''ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.

111. תחילה

תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ''ח בתמוז תש''ל (1 באוגוסט 1970).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק שירות המדינה

  2. הגדלת תקופת שירות

  3. מה נחשב מעילה באמון ?

  4. רמת ניידות עובדי מדינה

  5. חוק שירות המדינה גמלאות

  6. תביעה להכרה כעובד מדינה

  7. דרגה אישית בשירות המדינה

  8. הכרה כעובד מדינה עם קביעות

  9. הוצאות אחזקת רכב עובד מדינה

  10. זיוף מסמכים ע''י עובד מדינה

  11. תביעה בנושא דרגות עובד מדינה

  12. תשלום אחזקת רכב לעובדי מדינה

  13. דחיית תביעה להכרה כעובד מדינה

  14. החתמת כרטיס נוכחות עובד מדינה

  15. מועמדות לכרז פנימי עובד מדינה

  16. פגם בהליך פיטורים של עובד מדינה

  17. סעיף 60 לחוק שירות המדינה גמלאות

  18. התנכלות לעובד מדינה עקב הגשת תלונה

  19. הכרה בנותן שירותים למדינה כעובד מדינה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון