פקודת העיתונות

פקודת העתונות, 1933

פקודה המתקנת ומאחדת את החוק בענין הדפסתם והוצאתם לאור של עתונים ושאר דברי - דפוס והקובעת הוראות בענין רישום ספרים והחזקת בתי-דפוס.
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת העתונות.
2. פירוש (תיקון: תשס''א)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
''חברה'' פירושה חברה הרשומה עפ''י פקודת החברות;
''אגודה שיתופית'' פירושה אגודה שיתופית הרשומה עפ''י פקודת האגודות השיתופיות;
''עתון'' פירושו כל דבר-דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי-מאורעות, או כל הערות, ציונים, או ביאורים בקשר עם אותם חדשות, ידיעות או סיפורי-מאורעות, או עם כל ענין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת-חינם, לעתים קבועות או בלתי-קבועות, אך אין הוא כולל כל דבר-דפוס היוצא לאור ע''י ממשלת ישראל או למענה;
''נדפס'' פירושו הועתק במכבש-דפוס;
''מכבש-דפוס'' כולל כל מכונת-דפוס ומכשיר-דפוס שסוגלו והיעודים כנראה לשמש להעתקת מלים, תמונות, או אותות על גבי נייר, או על בד או על חומר אחר כיוצא בזה, אך אין הוא כולל כל מכשיר המכוון והמשמש רק להעתקת תרשימים או כל מכשיר פוטוגרפי גרידא הנועד והמשמש רק להעתקת צילומים, או כל מכונת-כתיבה או כל מכשיר מיטלטל אחר המכוון והמשמש להעתקת מלים או אותות כשאותו מכשיר או אותה מכונה אינם משמשים אלא להעתקת מסמכים שהם באמת ובתמים מסמכים מסחריים או פרטיים;
''בעל'' פירושו גם הבעל היחידי של עתון וגם האנשים אשר, אם מהיותם שותפים או מסיבה אחרת, מייצגים כל חלק או טובת-הנאה בעתון והנם אחראים לכך, הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין האנשים המייצגים באותו האופן את החלקים האחרים או טובות-ההנאה האחרות באותו העתון, אך לא שום אדם אחר זולתם;
''דיבת-הסתה'' פירושה כל דבר-דפוס המכיל כוונת הסתה למרד כפי שהוגדרה בסעיף 53 לפקודת תיקון החוק הפלילי.


חלק א' - הדפסת עתונים והוצאתם לאור
3. פירוש
לצורך חלק זה -
''ממונה על מחוז'' פירושו הממונה על אותו המחוז שבו עתיד העתון להידפס או שבו הוא נדפס.
4. אין להדפיס או להוציא לאור עתון בלא רשיון
אין להדפיס או להוציא לאור שום עתון בישראל אלא אם כן קיבל בעליו תחילה רשיון בחתימת הממונה על המחוז בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו.
5. באילו תנאים יינתן הרשיון
(1) לא יינתן שום רשיון אלא אם קיים מבקש הרשיון את התנאים הבאים -
(א) מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה המקיימת את הפרטים דלקמן כשהיא חתומה על ידו וערוכה בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו והכוללת את הראיה שנקבעה באותה תוספת: -
(I) שמו, גילו, מקום מגוריו וכתובת הדואר ונתינותו של המבקש;
(II) בעלותו על העתון;
(III) שמו, מקום-מגוריו וכתובת הדואר של העורך;
(IV) שם העתון;
(V) מקום-עריכתו ומקום-הדפסתו של העתון;
(VI) הנושאים שבהן ידון;
(VII) באיזו לשון או לשונות יידפס;
(VIII) באילו זמנים יופיע;
(IX) שאין הוא בעליו או עורכו של עתון שהופעתו הופסקה עפ''י
סעיף 19, או נאסרה לחלוטין או על תנאי עפ''י סעיף 23(1)(א) וכן
(X) שאין קיים נגדו צו עפ''י סעיף 123(1)(ב), וכן
(XI) שבית-הדפוס שבו יידפס העתון לא ניתן נגדו צו עפ''י סעיף 23(1)(ג):
בתנאי שכל בקשה מטעם חברה או אגודה שיתופית תהא מלווה באותה ההצהרה שתהא ערוכה כאמור בטופס הקבוע וכוללת את הראיה הקבועה; אם היה המבקש חברה (פרט לחברה נכרית) תימסר ההצהרה ע''י מנהל העסקים והמזכיר של החברה; אם היה המבקש חברה נכרית תימסר ההצהרה ע''י מי שמורשה לשמש כבא-כוחה בישראל; ואם היה המבקש אגודה שיתופית, תימסר ההצהרה ע''י יו''ר ועד ההנהלה של האגודה;
(ב) מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה מאת העורך המקיימת את הפרטים דלקמן כשהיא ערוכה בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו וכוללת את הראיה הקבועה באותה תוספת -
(I) כתובתו, נתינותו, מקום-מגוריו וכתובת הדואר שלו;
(II) שמלאו לו עשרים וחמש שנה;
(III) כי עמד בבחינה הנקראת בחינת הבגרות הישראלית או בבחינה אחרת שמנהל משרד החינוך והתרבות יכיר בה כבחינה השווה בערכה לאותה בחינת הבגרות;
(IV) שהוא יכול לדבר, לקרוא ולכתוב בלשון שבה יידפס העתון;
(V) שאין הוא נתון בשום פסלות משפטית;
(VI) שלא נתחייב מעולם בדין בשל עבירה שנידון עליה לפי פסק-דין סופי למאסר שלושה חדשים או ליותר מכן;
(VII) שאין הוא בעליו של עתון שהופעתו הופסקה עפ''י סעיף 19 או נאסרה לחלוטין או על תנאי עפ''י סעיף 23(1)(א);
(VIII) שאין קיים נגדו צו עפ''י סעיף 23(1)(ב); וכן
(IX) שלא נשללה מאתו הרשות לעבוד כעורך-דין או כרופא עפ''י צו מאת רשות בת-סמך;
(ג) מסר לממונה על המחוז הצהרה בשבועה חתומה על ידו האומרת כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו נכונות ההודעות הכלולות בהצהרה הנזכרת בפיסקה הקודמת; וכן
(ד) מסר כתב-ערבות (או, כשהבקשה מוגשת על ידי שני בני-אדם או יותר משניים שאינם חברים לחברה או לאגודה שיתופית, מסרו כתב-ערבות הדדית ונפרדת) בסכום ובטופס הקבועים בתוספת השניה לפקודה זו בצירוף ערב אחד או כמה ערבים כפי שיידרש ויאושר ע''י הממונה על המחוז, ובו תנאי שהמבקש ישלם לממשלת ישראל כל קנס אשר יטילו או יפסקו נגדו או נגד עורך עתונו לכשיחייבוהו בדין על הדפיסו או פרסמו או על גרמו או הרשותו להדפיס או לפרסם כל דיבת-הסתה או כל דיבה אחרת בכל עת לאחר שניתן כתב הערבות, וכן כל שאר קנסות שבית-משפט יטיל או יפסוק נגדו או נגד עורך עתונו עפ''י הוראות פקודה זו.
(2) אסור לשום אדם להכתיר עתון בשם של דבר-פרסום המתפרסם ע''י ממשלת ישראל או למענה, או בכל שם אחר הדומה לו במידה כזאת שיש בה, לדעת הממונה על המחוז, כדי להטיל בלבול-דעות.
(3) כל מו''מ משפטי בקשר עם מסירת הצהרה הנזכרת בסעיף זה דינו כדין מו''מ משפטי בגדר הסעיפים 78 עד 86 לפקודת תיקון החוק הפלילי.
(4) יכול בעליו של עתון להיות גם עורכו:
בתנאי שבמקרה זה ימסור את ההצהרות הנזכרות בסעיף-קטן 1(א) ו-(ב), ויתן את הערבות הנזכרת בסעיף-קטן (1) (ד) וכי לא יהא צורך שימסור את ההצהרה הנזכרת בסעיף-קטן 1(ג).
(5) יכול שר הפנים, לפי הכרעת-דעתו, לוותר על כל דרישה מן הדרישות שבסעיף קטן 1(ב) ו-3 ורשאי הוא לשנות או לבטל כל ויתור אחר עפ''י סעיף-קטן זה לגבי דרישות סעיף-קטן 1(ד).
(6) המזכיר הראשי יגרום לפרסום של הודעה ברשומות על מתן רשות לפרסם עתון או על ביטולה של רשות כזאת. ההודעה תהיה ערוכה בטופס הקבוע בתוספת השלישית לפקודה זו.
6. הרשיון יבוטל אם אין העתון יוצא לאור (תיקון: 1939)
(1) כל אדם שקיבל רשיון לפרסם עתון ולא פרסמו במשך שלושה חדשים מתאריך הרשיון, רשיונו יראוהו כמבוטל.
(2) לממונה על המחוז תהא הסמכות לבטל רשיון להוציא לאור עתון אם לא יפרסם בעליו (שלא כתוצאה מצו שר הפנים או מבית המשפט) -
(א) כשהעתון הוא עתון יומי - לפחות שנים-עשר גליונות יומיים רצופים (פרט ליום-המנוחה השבועי וכן לכל יום-פגרא חוקי) בכל חודש-לוח;
(ב) כשהעתון אינו עתון יומי וניתן רשיון לפרסמו פעם אחת או פעמים אחרות בשבוע - לפחות ששה גליונות בכל שני חדשי-לוח;
(ג) כשהעתון אינו עתון יומי או ממין העתונים הכלולים בפיסקה (ב) מסעיף זה, אלא שהוא עתון שניתן רשיון לפרסמו פעם אחת או פעמים אחדות בשבוע - לפחות שני גליונות בכל ארבעה חדשי-לוח;
(ד) בכל עתון אחר - לתקופה רצופה של יותר משנים-עשר חדשי-לוח.
7. צריך להדפיס בעתון את שמו וכתובתו של הבעל
(1) בעמוד הראשון או האחרון של כל גליון מכל עתון ובעמוד הראשון או האחרון של כל גליון מכל הוספה לעתון צריך להדפיס את שמו הנכון והאמיתי ואת מקום - מגוריו של הבעל ושל העורך, ואם היה בעל העתון חברה או אגודה שיתופית, את השם הרשום והכתובת של המשרד הרשום של אותה חברה או אגודה, ואת השם הנכון והאמיתי של מקום ההדפסה והעריכה של אותו עתון או אותה הוספה.
(2) מי שמדפיס או מפרסם או גורם או מרשה להדפיס או לפרסם כל עתון או הוספה לעתון שאינם כוללים את הפרטים דלעיל ואינם ערוכים באופן הקבוע כאן, יאשם בעבירה בעד כל גליון שנדפס או יצא לאור בדרך זו ויהא צפוי לקנס של חמש לירות.
8. מסירת גליונות של העתון (תיקון: תשי''ג, תשס''א, תשס''ח)
(1) מיד להופעתו של כל גליון של עתון או של הוספה לעתון, חייב עורכו למסור העתק אחד לגנזך המדינה, אחד לספריית הכנסת, ואחד לממונה על המחוז, ואילו שני העתקים לספריה הלאומית.
(2) כל אדם שאינו ממלא אחר הוראות סעיף זה יאשם בעבירה ובכל פעם שהוא עובר על סעיף זה יהא צפוי לקנס של עשרים וחמש לירות.
9. אי מסירה לאחר הודעה
(1) למרות כל סירוב למסור עתון, כאמור לעיל, ולמרות כל מו''מ משפטי נגד העורך עפ''י הסעיף האחרון ולמרות תשלום כל קנס כזה מותר למזכיר הראשי או לממונה על המחוז, בהודעה חתומה על ידו אשר תישלח לאדם החייב למסור כל עתון באופן האמור לעיל, לדרוש מאתו למסור לו אותו מספר הגליונות של העתון אשר לא מסרם לו.
(2) עברו ששה ימים מיום מסירת מודעה כנ''ל למי שחייב במסירת עתון והוכח כי נמסרה לו ההודעה, ואותו אדם לא מסר את הגליונות, יאשם האיש בעבירה ובעד כל יום שבו עבר על ההוראה שבהודעה יהא צפוי לקנס של חמש לירות.
10. פרסום הודעות רשמיות.
(1) חייב העורך לפרסם חינם את כל ההודעות הרשמיות הנשלחות אליו לפרסום ע''י שר הפנים או בשמו בגליון הראשון של העתון היוצא לאור מיד לאחר קבלתן. את ההודעות הללו עליו לפרסם ככתבן וכלשונן.
(2) ''הודעה-רשמית'' פירושה, לצורך סעיף זה, כל הודעה שלדעת שר הפנים דרוש פרסומה לטובת עניני הציבור ואשר נתאשרה בכך מטעם שר הפנים.
11. הודעה על שינוי עורך ועל שינויים אחרים בפרטים הכלולים בהצהרות
(1) (I) אם מאיזו סיבה שהיא חדל עורך של עתון לשמש כעורך, יהא זה
מחובתו של בעל העתון או של אדם אחר מטעמו למסור לממונה על
המחוז במשך שבעה ימים למן היום שבו חדל העורך לשמש כעורך -
(א) הצהרה בשבועה ערוכה על ידו האומרת שהאדם הנזכר בהצהרה נתמנה לכהן כעורך במקום העורך שחדל לשמש בתפקידו;
(ב) הצהרה בשבועה מאת האדם שנתמנה כך, שתהיה ערוכה בטופס הקבוע בסעיף 5(1)(ב) ותכלול את הראיה הקבועה באותו סעיף; וכן
(ג) הצהרה בשבועה ערוכה על ידו האומרת כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו נכונות ההודעות הכלולות בהצהרה שבפיסקה הקודמת:
בתנאי שיכול הממונה על המחוז ליתן צו המאריך את מועד שבעת הימים, כאשר ייטב בעיניו, אם הוכיח לו בעל העתון כי אי-הכשרתו של העורך אינה אלא זמנית וכי עד כמה שאפשר לראות מראש ישוב לתפקידו ליום גמר הארכה או קודם לכן;
(II) רואים עורך כאילו חדל לכהן כעורך אם מחמת העדרו או מחלתו או מכל סיבה אחרת אין הוא יכול להשגיח בעצמו השגחה של ממש על פרסום העתון;
(III) מי שממלא מקומו של עורך שחדל לזמן-מה לשמש במישרתו הרי יראוהו כעורך לכל מטרות פקודה זו עד לאותו זמן שבו יודיע בעל העתון או אדם אחר מטעמו לממונה על המחוז כי ממלא-מקום העורך חדל לשמש בתפקיד זה.
(2) אם יש בדעת בעל העתון לצאת מישראל לזמן-מה או לחלוטין, עליו להודיע את הדבר בכתב לממונה על המחוז, אם בעת צאתו את הארץ או קודם לכן.
(3) חל שינוי, פרט לשינוי עורך או לשינוי מפאת העדרו הזמני או התמידי של בעל העתון מהארץ, או נתגלה אי-דיוק בפרט מן הפרטים הכלולים באחת ההצהרות שהוגשו כפי שנקבע בסעיף 5(1)(א) ו-(2), יהא זה מחובת בעל העתון או אדם בשמו להודיע בכתב לממונה על המחוז פרטים מלאים על כך, במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי או אי-הדיוק.
(4) היה בעליו של עתון, הנדרש עפ''י סעיף זה למסור הודעה או הצהרה, חברה (למעט חברה נכרית) תוגש ההודעה או ההצהרה ע''י מנהל העסקים שבישראל והמזכיר, או, בהעדרו של מנהל העסקים מישראל - ע''י המזכיר, ואם היה בעליו של העתון חברה נכרית תוגש ההודעה או ההצהרה ע''י האדם המורשה לפעול עבור אותה חברה בישראל, ואם היה בעליו של העתון אגודה שיתופית תוגש ההודעה או ההצהרה ע''י יו''ר ועד ההנהלה של אותה אגודה.
(5) כל מו''מ משפטי בקשר עם מתן הצהרה הנזכרת בסעיף זה דינם כדין מו''מ משפטי בגדר הסעיפים 78 עד 86 לפקודת תיקון החוק הפלילי.
(6) חובה להודיע על שינוי או תיקון באחד הפרטים המפורטים בכל הצהרה המוגשת עפ''י סעיף 5, למרות שההצהרה, לאחר ששונתה או תוקנה בהתאם להודעה אינה מתאמת להוראות פקודה זו. אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יכשיר הצהרה ששונתה או תוקנה כך אם לאחר ששינוה או תיקנוה אין היא מתאמת להוראות פקודה זו.
(7) אם אין בעל עתון ממלא אחר הוראות סעיף זה וממשיכים בפרסום העתון לאחרי אי-מילוי זה, יראו את רשיון העתון כמבוטל.
12. הצהרה מאת מי שחדל להיות בעל עתון
מי שהגיש וחתם על ההצהרה הקבועה בסעיף 5(1) והוא -
(א) חדל להיות בעל העתון הנזכר בהצהרה, עליו להגיש לממונה על המחוז, בתוך שבעה ימים מיום שחדל להיות בעל העתון, הצהרה בשבועה בטופס הקבוע בתוספת הרביעית לפקודה זו, ובו בזמן עליו למסור לממונה על המחוז את הרשיון שניתן לו עפ''י סעיף 5; משהוגשה ההצהרה יבטל הממונה על המחוז את הרשיון:
בתנאי שמקום שחברה או אגודה שיתופית חדלה להיות בעל העתון שניתן בעדו רשיון, תוגש הצהרה, אם המגיש הוא חברה (למעט חברה נכרית) ע''י מנהל העסקים והמזכיר של החברה, ואם הוא חברה נכרית - ע''י האדם המורשה לפעול עבור אותה חברה בישראל, ואם אגודה שיתופית - ע''י יו''ר ועד ההנהלה של אותה אגודה;
(ב) מת, חייבים נציגיו האישיים או יורשיו למסור לממונה על המחוז את ההצהרה בשבועה שנקבעה בפיסקה (א) ולהחזיר לו לממונה על המחוז את הרשיון שניתן למת, ומשייעשה הדבר יבטל הממונה על המחוז את הרשיון הנ''ל.
13. נתינת שטר ערבות ושמירתו והליכים על ענינים אלה
(1) כל שטרי הערבות שניתנו בהתאם לחלק זה, יימסרו לממונה על המחוז, על מנת שישמרם במקום בטוח.
(2) כל שטר-ערבות שניתן מטעם חברה או אגודה שיתופית יינתן ע''י אותה חברה או אגודה בשמה הרשום ואם היתה זו חברה (למעט חברה נכרית) ייחתם ע''י שני מנהלים כלשהם וע''י מזכיר החברה ובחותם הרשמי של החברה; ואם היתה החברה חברה נכרית - ייחתם ע''י אדם המורשה לפעול עבור אותה חברה בישראל ובחותם הרשמי של החברה; ואם היא אגודה שיתופית ייחתם ע''י יו''ר ועד ההנהלה ובחותם הרשמי של אותה אגודה.
(3) כל שטר-ערובה שנחתם בהתאם לחלק זה של הפקודה מותר להגיש משפט עליו בשם היועץ המשפטי לממשלה לאחר הרשעת בעל העתון או העורך על שהדפיס או פרסם כל דיבת-הסתה או דיבה אחרת או על שגרם להדפסתה או לפרסומה או בשל כל עבירה על הוראה מהוראות פקודה זו.
14. ערב החוזר בו מערבותו
ערב הרוצה לחזור בו מערבותו ולהשתחרר הימנה, רשאי לחזור בו ולהשתחרר מן הערבות כתום עשרים יום לאחר שהגיש הודעה בכתב על כך לממונה על המחוז ולמי שהוא ערב בעדו ולשאר שותפיו בערבות, אם ישנם כאלה:
בתנאי ששחרורו של הערב עפ''י סעיף זה לא יפגע -
(א) באחריותו של כל ערב עפ''י שטר הערובה, או
(ב) באחריותו של הערב ששוחרר, כלפי כל הפסד, קנס, עונש או הוצאות אשר כבר הטילום או פסקו להטילם או אשר יטילום בכל עת שהיא או על יסוד כל חיוב בדין עפ''י הוראות פקודה זו בשל מעשה או מחדל שחלו לפני תאריך השחרור הזה.
15. שטר ערבות חדש במקרים מסויימים
(1) כל מקום שערב עפ''י שטר-ערבות הדרוש עפ''י חלק זה -
(א) משלם את כל הסכום או חלק מן הסכום שהוא ערב על תשלומו, או
(ב) מת, או
(ג) הוכרז פושט-רגל עפ''י כל חוק של פשיטת-רגל הנוהג אותה שעה בישראל, או
(ד) יצא את הארץ בלא להשאיר בה נכסים די הצורך לסילוק סכום שהוא ערב על תשלומו, או
(ה) חזר בו מערבותו בצורה המותנית לעיל, או
(ו) חדל להיות אחראי עפ''י שטר-הערבות שלו,
הרי לאחר היום השביעי מיום שאירע אחד המקרים המפורטים בפיסקאות (א) עד (ו) דלעיל, יהא אסור לאיש שאותו ערב התחייב למענו, להדפיס או לפרסם או לצוות להדפיס או לפרסם כל עתון עד שלא יתן וירשום שטר-ערובה חדש בסכום ובצורה הקבועה לעיל.
(2) כל אדם המדפיס או מפרסם או גורם או מרשה להדפיס או לפרסם כל עתון אשר לא נתקיימו לגביו הוראות הסעיף הזה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשין שנקבעו בסעיף 22.
16. מהי הפרוצדורה כשעורך פוסק להיות מוכשר לערוך את העתון
משפסק עורך עתון להיות מחונן באחת מסגולות-ההכשרה הדרושות עפ''י הוראות סעיף 5(1)(ב), יראו את הרשיון לפרסם את העתון שהוא עורכו כמבוטל, אלא אם כן מינה בעל העתון עורך חדש לעתונו תוך ארבעה-עשר יום למן היום שבו פסקה סגולת - ההכשרה של העורך, ומסר לממונה על המחוז הצהרה מאותו עורך חדש ערוכה עפ''י סעיף 5(1)(ב).
17. הכחשות
כשיש למזכיר הראשי טעם להאמין כי ידיעה המופיעה בעתון והמכילה האשמה עובדתית, אינה נכונה, רשאי הוא לדרוש מאת עורך העתון ההוא לפרסם בחינם את ההכחשה שהמזכיר הראשי יראה צורך בפרסומה משום טובת עניני הציבור, ועל העורך לפרסם את ההכחשה בגליון המופיע מיד לאחר קבלת הבקשה הזאת.
18. עונשו של מי שאינו מפרסם הודעה רשמית או הכחשה
עורך עתון שאינו מפרסם הודעה רשמית או הכחשה אשר נדרש לפרסם על פי סעיף 10 או סעיף 17 יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשרים וחמש לירות.
19. התראה והפסקת פרסומם של עתונים (תיקון: 1937)
(1) רשאי שר הפנים לצוות למסור התראה לבעל כל עתון או למו''ל של כל עתון או לשניהם שחומר מסויים המופיע בעתון עשוי, לדעת שר הפנים, לסכן את שלום הציבור, או כולל ידיעות-שקר או שמועות-שקר, אשר, לפי דעתו, יש בהם כדי לעורר בהלה או יאוש, וכי אם ימשיכו בפרסומו של אותו חומר בעתון יעיין שר הפנים בשאלת הפסקת הוצאתו של העתון לפי הוראות פקודה זו.
(2) בין שמסר לבעל העתון או למו''ל של העתון התראה עפ''י סעיף-קטן (1) לסעיף זה ובין שלא מסר לו התראה כזאת, רשאי שר הפנים עפ''י צו להפסיק במקרים דלקמן את פרסום העתון לאותה תקופה שימצא לנכון, ויפרט באותו צו את תקופת אותה הפסקה:
(א) אם מתפרסם בעתון דבר העשוי, לדעתו של שר הפנים, לסכן את שלום הציבור;
(ב) אם מפרסם עתון ידיעות-שקר או שמועות-שקר שיש בהן, לדעת שר הפנים, כדי לעורר בהלה או יאוש.
(3) שוטר, פקיד-מכס או פקיד מפקידי בית-הדואר רשאים להחרים כל העתק של עתון שהופעתו הופסקה.
(4) כל אדם המפרסם עתון שהופעתו הופסקה עפ''י סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם שני עונשין כאחד.
19א. הסמכות להפסיק או לצמצם את העבודה, בבתי דפוס במקרים מסוימים (תיקון: 1939)
(1) כל אימת שהופסקה הוצאתו של עתון עפ''י הוראות סעיף 19, רשאי שר הפנים לצוות, בהודעה בכתב לאדם המחזיק או שיש ברשותו בית-דפוס המשמש להדפסתו של עתון כזה או להוצאתו לאור, כי אותו בית-דפוס -
(א) תופסק עבודתו למשך התקופה שתצויין כפי שיישר בעיני שר הפנים; או
(ב) לא ישמש, במשך התקופה שבה הופסקה הוצאתו של אותו עתון, לצורך הדפסתו או פרסומו של כל עתון אחר, ככל אשר יפורש במודעה הנ''ל.
(2) כל בית-דפוס העובד או משמש מתוך הפרת הודעה שניתנה עפ''י סעיף זה, הרי המחזיק בו או האדם שברשותו הוא נמצא יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס מאה לירות או לאותם שני עונשים, ובית-הדפוס יוחרם לזכותה של ממשלת ישראל.
20. איסור הכנסת עתונים נכרים לארץ
(1) רשאי שר הפנים לתת צו בו יאסור להכניס לישראל לתקופה שתישר בעיניו כל עתון היוצא לאור בחו''ל שהפצתו בישראל עשויה, לדעת שר הפנים, לסכן את שלום הציבור.
(2) רשאי כל שוטר, פקיד-מכס, או פקיד של בית-דואר להחרים כל העתק של עתון שנאסרה הכנסתו לישראל עפ''י צו שניתן עפ''י סעיף זה.
(3) כל אדם המפרסם בישראל עתון שנאסרה הכנסתו לישראל עפ''י סעיף-קטן (1) או המפרסם את נוסח הדברים או את עיקרי הדברים שבאו בכל חלק מכל גליון של עתון כזה יאשם בעבירה, ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם שני עונשים כאחד.
21. זכות הקנין על השם של עתון
(1) משניתן רשיון לבעל-עתון עפ''י סעיף 5, אסור לשום אדם, פרט למקבל זכות ההעברה של הבעל או לנציגו האישי או ליורשיו, להשתמש בשם של אותו עתון או בכל שם הדומה לו במידה שיהא עשוי לעורר בלבול-דעות:
בתנאי שאם בוטל הרשיון או נראה כמבוטל למשך תקופה של לא פחות משנים-עשר חודש, ולא ניתן למקבל זכות-העברה של הבעל או לנציגו האישי או ליורשיו רשיון לפרסם עתון, רשאי כל המקבל רשיון עפ''י סעיף 5 לקרוא לעתונו הוא באותו שם.
(2) כל אדם המשתמש בניגוד להוראות סעיף זה בשם של עתון או בכל שם הדומה לו במידה העשויה לעורר בלבול-דעות יאשם בעבירה ויהא צפוי לעונשים שנקבעו בסעיף 22.
22. עונשו של המדפיס וכו' עתון בלי רשיון וכו'
(1) כל אדם -
(א) המדפיס או מפרסם עתון בטרם נתקבל רשיון בעדו או גורם או מתיר את הדפסתו או פרסומו, או
(ב) המדפיס או מפרסם עתון לאחר שבוטל הרשיון של העתון או שנראה כמבוטל, או גורם או מתיר את הדפסתו או פרסומו,
יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים ולקנס של מאה לירות או לאותם שני עונשים כאחד, ובמקום העונש הזה או העונשים הללו, או נוסף עליהם, רשאי בית המשפט לצוות לתפוש ולהחרים כל העתק העתון שנדפס או פורסם כאמור.
(2) אם היה המדפיס או המפרסם עתון בדרך זו חברה, או אגודה שיתופית הרי אם היה חברה (למעט חברה נכרית) יאשמו מנהל העסקים של החברה ומזכיר החברה בעבירה, ואם היה חברה נכרית, יאשם האדם המורשה לפעול עבור אותה חברה בישראל, ואם היה אגודה שיתופית - יאשם יו''ר ועד ההנהלה של אותה אגודה, ויהיו צפויים לעונשין שנקבעו בסעיף-הקטן הקודם, ובמקום העונש הזה או העונשין הללו או נוסף עליהם רשאי בית המשפט לצוות לתפוש ולהחרים כל העתק העתון שנדפס ופורסם כאמור.
(3) לא יראו שום אדם כאילו הדפיס או פרסם עתון או כאילו גרם להדפסתו או לפרסומו מחמת זה בלבד שבמהלך עבודתו או משלח-ידו הוא משתתף בהדפסתו של העתון או בפרסומו כסדר-אותיות או כמחלק עתונים או בתפקיד אחר כיוצא בזה.
23. הפסקת הופעתו של עתון ע''י בית משפט (תיקון: תשכ''ה)
(1) כל מקום שהורשע אדם על הדפיסו או פרסמו כל דיבת-הסתה או על שגרם או התיר את הדפסתה או פרסומה, רשאי בית המשפט שבפניו נשפט אותו אדם, אם ימצא לנכון, ליתן צווים בענינים דלקמן, כולם או מקצתם, אם במקום העונשים אשר ישיתם או נוסף להם:
(א) לאסור את פרסומו של עתון בעתיד, בין לחלוטין או בתנאים שיפורטו בצו, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלוש שנים;
(ב) לאסור על הבעל או על העורך, אם לחלוטין או בתנאים שיפורטו בצו, לתקופה שתפורש בצו ואשר לא תעלה על שלוש שנים, לפרסם כל עתון, לערכו או לכתוב בשבילו או לעזור בפרסומו ובעריכתו ובהוצאתו לאור של כל עתון, בין בכסף ובין בשווה-כסף, בחמרים או בשרות אישי או בצורה אחרת;
(ג) כי במשך התקופה הנזכרת לעיל אין להשתמש בכל בית-דפוס המשמש להוצאת העתון לאור, אלא לפי תנאים שיפורטו בצו, או שהמשטרה תתפשנו ותסגרנו למשך התקופה האמורה לעיל;
(ד) שהעתק אותה הרשעה כאמור לעיל תפורסם באותו עתון על חשבון האדם שהורשע, אם לא נאסר פרסומו ע''י סעיף זה, ובאותו עתון אחר שיפורט בצו.
(2) רשאי בית המשפט עפ''י סעיף-קטן (1) לדרוש כתנאי לפרסום העתון, הגדלת סכום שטר-הערובה הדרוש עפ''י סעיף 5 לסכום שלא יעלה על חמש מאות לירות.
(3) כל אדם העובר על צו הניתן עפ''י סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם שני עונשים כאחד.
(4) שום דבר האמור בפקודה זו לא יפגע בסמכותו של בית-המשפט לענוש אדם העובר על צו שניתן עפ''י סעיף זה בעד בזיון בית המשפט.

חלק ב' (בוטל)

24. - 29. (בוטלו) (תיקון: תשס''א)

חלק ג' - בתי-דפוס

30. שום אדם לא יחזיק וכו' בית דפוס בלי רשיון
(1) לא יחזיק אדם ולא יימצא ברשותו כל בית-דפוס בלי לקבל תחילה רשיון בטופס הקבוע בתוספת החמישית לפקודה זו, כשהוא חתום בידי הממונה על המחוז שבו נמצא בית-הדפוס.
(2) בטרם יינתן רשיון עפ''י חלק זה חייב המבקש את הרשיון להגיש לממונה על המחוז בקשה בכתב בצירוף הצהרה בשבועה בטופס הקבוע בתוספת החמישית לפקודה זו המפרטת את העובדות המפורשות בבקשה כזו; אם המבקש הוא חברה (למעט חברה נכרית), תוגש הבקשה ע''י מזכיר החברה, אם הוא חברה נכרית, תוגש הבקשה ע''י האדם המורשה לפעול עבור אותה חברה, ואם הוא אגודה שיתופית תוגש הבקשה ע''י יו''ר ועד ההנהלה של אותה אגודה.
(3) המזכיר הראשי יגרום לפרסום של הודעה ברשומות על מתן רשיון להחזיק בית-דפוס בטופס הנקבע בתוספת החמישית של פקודה זו.
(4) כל אדם שניתן לו רשיון עפ''י סעיף זה חייב למסור לממונה על המחוז הודעה בכתב על דבר כל שינוי בשמו או במקומו של בית הדפוס.
(5) כל אדם המנהל או מחזיק ברשותו בית-דפוס בלא רשיון או שאינו מוסר את ההודעה הדרושה עפ''י הסעיף-הקטן הקודם, יאשם בעבירה ויהא צפוי בעד כל עבירה למאסר שלושה חדשים או לקנס של עשרים לירות או לאותם שני עונשים כאחד; אם האשם הוא חברה (למעט חברה נכרית) תחול האשמה על מנהליה ומזכירה, ואם הוא חברה נכרית, תחול האשמה על מי שמורשה לפעול עבור אותה חברה בישראל, ואם הוא אגודה שיתופית תחול האשמה על יו''ר ועד ההנהלה של אותה אגודה.
31. חובה להציג את הרשיון לראוה
(1) מי שקיבל את הרשיון עפ''י חלק זה חייב להציג את רשיונו או לדאוג להצגתו במקום בולט במשרדו או במקום-העסק שלו.
(2) רשיון שניתן לחברה או לאגודה שיתופית יוצג במשרדה הרשום של החברה או של האגודה השיתופית.
(3) כל אדם שאינו ממלא אחר הוראות סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של שתי לירות.

חלק ד' (בוטל)
32. (בוטל) (תיקון: תשס''א)
חלק ה' - הוראות כלליות

33. העתקים מרשימות בפנקס
מנהל משרד החינוך והתרבות או הממונה על המחוז, הכל לפי הענין, ימסור לכל דורש, בהגישו בקשה לכך ובשלמו את האגרה הקבועה, העתק מכל רשימה בפנקס או קטע מפנקס או העתק מכל בקשה, הצהרה או שטר-ערובה שניתנו עפ''י פקודה זו, כשהם מאושרים על ידו.
34. קטעים מאושרים של פנקס ישמשו הוכחה
כל העתק מרשימה בפנקס וכל קטע מפנקס וכל העתק מכל בקשה, או הצהרה או שטר-ערובה שניתנו עפ''י פקודה זו, שנראה מתוכם שהם חתומים ע''י מנהל משרד החינוך והתרבות או הממונה על המחוז, הכל לפי הענין, יתקבלו כהוכחה מכרעת על תכנו של הפנקס עד כמה שאפשר לעמוד עליו מתוך אותו העתק או אותו קטע, או על הבקשה או ההצהרה או שטר-הערובה, ואין צורך בהוכחת החתימה שעליהם. וכל העתק מאושר או קטע מאושר כזה יתקבלו בכל משפט אזרחי או פלילי כהוכחה לכאורה על כל הענינים המופיעים בהם, עד שלא יוכח ההיפך; תעודה שנראה מתוכה כי היא חתומה ע''י הממונה על המחוז, האומרת שלא ניתן רשיון לאיזה עתון מיוחד תקובל בכל הליכים משפטיים אזרחיים או פליליים כהוכחה מספקת לכאורה על העובדה כי לא ניתן רשיון כזה.
35. פיטורין
פקודה זו לא תחול על כל בית-דפוס ממשלתי או מדפיס ממשלתי או על כל מדפיס המורשה להדפיס את הפקודות או את המעשים הציבוריים האחרים של הסמכות המחוקקת או על כל מכבשי-דפוס השייכים לבית-דפוס ממשלתי כזה או מדפיס ממשלתי כזה או על רשומות או על כל מסמכים ציבוריים הנדפסים ברשות ממשלת ישראל או לשימושה.
36. מסירת הזמנה או הודעה
מסירת הזמנה לדין או הודעה עפ''י הפקודה תיחשב כמספקת, בת-תוקף וממשית אם נמסרה למדפיס או למו''ל של עתון בבית או בבנין שבו נדפס העתון, או אם נמסרה לכל אדם הנמצא באותו בנין או מקום-הדפסה או - בהעדר מדפיס או מו''ל כזה, או בהעדר אדם אחר כאמור לעיל - אם הודבקה על דלת מקום-ההדפסה האמור לעיל.
37. הגבלת התביעות הפליליות
אין להביא אדם בפלילים בשל עבירה על פקודה זו, אלא אם כן התחילו במשפט הפלילי הזה בתוך ששה חדשים מזמן שנעשתה העבירה, אך לא יובא משפט פלילי כזה אלא אם כן הוחל בשם היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמתו.
38. תקנות
(1) רשאי שר הפנים להתקין תקנות לביצוע מטרות פקודה זו.
(2) ביחוד, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות הנ''ל, תקבענה אותן התקנות -
(א) את האגרות שתשולמנה בעד רשיונות או בעד כל פעולה, ענין או דבר שצריך לעשותו או למלאו עפ''י פקודה זו:
בתנאי ששום אגרה כזו לא תעלה על סך לירה אחת;
(ב) את הטופס של כל פנקס שיתנהל עפ''י פקודה זו והטפסים האחרים הדרושים לצרכי פקודה זו, לרבות כל שינויי-גירסה בטפסים המפורטים בתוספת לפקודה זו; וכן
(ג) את הנהלתו והסדרתו של הרישום עפ''י פקודה זו וכל ענין אחר הכרוך בכך.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה לשון הרע ?

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע בפקס

  4. לשון הרע - אמירה

  5. הגנת אמת דיברתי

  6. מאמר על לשון הרע

  7. לשון הרע במקומון

  8. לשון הרע נגד מורה

  9. הוצאת דיבה במקומון

  10. פיצול הדיון לשון הרע

  11. שליחת מכתב לשון הרע

  12. פרסום מותר לשון הרע

  13. לשון הרע בשיחת טלפון

  14. לשון הרע נגד ספורטאי

  15. סעיפי פקודת העיתונות

  16. לשון הרע בשפה הערבית

  17. הבעת דעה או לשון הרע ?

  18. כתיבת השמצות באתר זאפ

  19. הוצאת דיבה כתבה בעיתון

  20. לשון הרע נגד ראש מועצה

  21. תביעת לשון הרע נגד שופטת

  22. לשון הרע נגד קרוב משפחה

  23. לשון הרע בדואר אלקטרוני

  24. לשון הרע במכתב מעורך דין

  25. הוצאת דיבה בתקופת בחירות

  26. לשון הרע נגד בעלים של עסק

  27. לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

  28. פרסום לשון הרע באופן עקיף

  29. לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

  30. לשון הרע בגין פרסום ברוסית

  31. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  32. לשון הרע במסדרון בית המשפט

  33. טשטוש פנים בחדשות טלוויזיה

  34. האשמת עובד בגניבה - לשון הרע

  35. פרסום צילום תמונה - לשון הרע

  36. תביעה על פרסום תמונה בעיתון

  37. תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת

  38. טעות בהודעת עיקול - לשון הרע

  39. פרסום תצלום של אדם - לשון הרע

  40. תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע

  41. אגרת נזקי גוף בתביעת לשון הרע

  42. קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום

  43. הוצאת דיבה פרסום כתבה במקומון

  44. סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע

  45. תביעה של דוגמנית בגין לשון הרע

  46. תביעת לשון הרע בגין פרסום כתבה

  47. לשון הרע במכתב שהוביל לפיטורים

  48. תביעת לשון הרע בגין כתבה במקומון

  49. תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה

  50. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  51. ערעור על גובה הפיצוי על לשון הרע

  52. אחריות פלילית של תאגיד - לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע עקב טענות על הפליה

  54. האם השוואת מחירים מהווה לשון הרע ?

  55. לשון הרע כתבה בעיתון ידיעות אחרונות

  56. משלוח תמונות עירום במייל - לשון הרע

  57. האם הכינוי "עבריין" מהווה לשון הרע ?

  58. תביעת לשון הרע - מבקר של רשות מקומית

  59. פרסום תצלום של אדם במסגרת כתבה על השמנה

  60. האם פניה למבקר המדינה מהווה לשון הרע ?

  61. דחיית תביעה לשון הרע בעניינים פוליטיים

  62. האם הביטוי "הון שלטון" מהווה לשון הרע ?

  63. תביעה בגין הוצאת לשון הרע ועוולת התקיפה

  64. האם ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע ?

  65. האם עיקול חשבון עורך דין מהווה לשון הרע ?

  66. טענת קיזוז בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה

  67. תביעת לשון הרע בטענת פרסום "עובדות שיקריות"

  68. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות בכלי התקשורת

  69. זכות האדם לפרטיות מול הזכות לשמירה על השם הטוב

  70. טענה להפרה של חוקי עבודה כעילה לתביעת לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

  72. האם הפצת מכתב "לא לעבוד עם חברה" מהווה לשון הרע ?

  73. תביעה לחייב בתשלום הסך של 10,000 ₪, בגין העלבה והוצאת דיבה

  74. קבלת תביעת לשון הרע באופן חלקי / פרסום לשון הרע נגד עורך דין

  75. פיצוי בגין לשון הרע למרות שבפרסום שנעשה לא הוזכר שמו של התובע

  76. לשון הרע או ביקורת לגיטימית על פעילות ופועלו הציבורי של אדם ?

  77. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים בנוגע לפעולות כעו"ד

  78. ערעור על סכום הפיצויים שנפסקו בגין תביעה נזיקית ותביעת לשון הרע

  79. תביעת דיבה בגין האשמת איש ציבור בשימוש ברכוש ציבורי לצרכים פרטיים

  80. תביעה בעילה של לשון הרע בגין דברים שנאמרו על כוונה לסכל ביצוע הסכם

  81. הסמכות לדון בעוולת לשון הרע הועברה לבית הדין לעבודה, לפני שנים ספורות

  82. פרסום מכתבים שקריים על גבי לוח המודעות של הבניין בדבר חוב לקופת ועד הבית

  83. תביעת לשון הרע בטענה שהמכתבים שהופצו לדיירי הבניין נועדו לבזות לפגוע בשם הטוב ולהשפיל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון