אי ציות להוראות שוטר להזיז רכב

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי ציות להוראות שוטר להזיז רכב:

אני מזכה את הנאשם מהעבירה בה הואשם.

השתלשלות העניינים

ביום חמישי ה- 4/3/11 בשעת לילה 1:05 , ברח' שמאי 15 בירושלים, שהינו אזור בילוי, חנה רכב באופן שלדעת שני שוטרים, שעברו באקראי כשהם רכובים על אופנוע, הפריע לתנועה.
השוטרים ביקשו מהנאשם להזיז את הרכב, אולם זה האחרון סירב בטענה כי הרכב הוא של נכה, מותר לבעל הרכב להחנות בכל מקום וכי הוא עצמו אינו הבעלים של הרכב. הנאשם ישב במושב האחורי ביחד עם שתי בנות והחזיק במפתחות הרכב, בעל הרכב נעדר מן המקום.
משלא הוזז הרכב ממקומו, הדביקו השוטרים על שמשת הרכב דו"ח ברירת קנס בגין הפרת תמרור ב' 29 ( אין עצירה או חניה), הנאשם החל להתעמת עם השוטרים על חוקיות הדו"ח ביחס לרכב בעל תו נכה. השוטרים חזרו וביקשו מהנאשם להזיז הרכב והוא עמד בסירובו, מילאו לו דו"ח שעניינו אי ציות לשוטר.
בין הצדדים התפתח עימות מילולי אשר כלל משפטים מצד הנאשם כמו:
"משעמם לך אני ידאג לסבך אותך אני עורך דין והמשפחה שלי עורכי דין... אתה מנצל את זה שאתה שוטר. תדאג לפנסיה שלך".
(דברי הנהג כפי שנרשמו בת/1 עמ' 2 גב כתב האישום).

השוטר רשם כי הנאשם "הצמיד מכשיר" לפניו (הכוונה לטלפון נייד), הפריע לו במהלך רישום הדו"ח ובסופו אמר שהקליט אותו. עוד נרשם כי הנאשם גילה "זלזול מחפיר והתנשאות".

יודגש כי הנאשם לא הכחיש כי התנהג בצורה כזו ואמר את הדברים הללו, הוא אף הודה שהקליט את השוטרים אולם בחר למחוק הקלטת ולא להביאה כראיה לביהמ"ש

בדיון שבפני התעוררה מחלוקת בשאלה האם השוטרים דרשו מהנאשם להתקשר לבעל הרכב והוא סרב, או שמא הוא זה שרצה להתקשר אך לא יכול היה כי היה עסוק עם השוטרים. בענין זה אני נוטה להאמין לשוטרים, אף אחד לא אזק את הנאשם ולא אסר עליו להתקשר, ואף דרך ניהול העימות על ידו: הבטחון העצמי, הדרישה שלו להוציא דו"ח עיכוב נגדו ולרשום בדו"ח העבירה דברים נוספים, מצביעים על כך שיכול היה, לו רק רצה, לקרוא לחברו בעל הרכב שהיה לא רחוק משם שיזיז רכבו, אולם לנאשם היה יותר חשוב להוכיח לשוטרים וכנראה גם לחברותיו כי הוא צודק ועל כן אינו חושש להתעמת ולעלוב בשוטרים.

מהות כתב האישום

נוסח העבירה בכתב האישום (טופס מובנה) הינו כדלקמן:

"א. מדינת ישראל נגד (1) הנהג (2) נוסע ברכב (3)הולך רגל.. (4) בעל רכב "
(מסומן בעיגול סביב מס' 1 הנהג )

"ב. הנך נאשם בזה: תיאור העובדות המהוות את העבירה – פרטי הרכב ...
"נהגת ברכב הנ"ל ולא צייתת להוראות שוטר שהזדהה...להזיז את הרכב בניגוד לתקנה 23 א'(1) לת"ת"

מחקירת השוטרים עולה באופן חד משמעי כי בניגוד לנטען בכתב האישום, בשום שלב שהוא של האירוע לא נצפה הנאשם כשהוא נוהג, למעשה מדובר בנוסע שישב ברכב חונה ואשר סירב לבצע את הוראת השוטר ולהסיע רכב שאינו שלו ממקומו.

משלא תוקן כתב האישום בענין היות הנאשם "נוסע ברכב" ולא "הנהג", יש לזכות הנאשם שכן עובדות כתב האישום לא הוכחו.

גם בהנחה שהיה מתבקש תיקון כתב אישום והיה נרשם: "ישבת ברכב הנ"ל" במקום "נהגת", עדיין לא היה בכך כדי לשנות את תוצאת המשפט, כיוון שההוראה לנוסע לנהוג ברכב שאינו שלו ולהזיזו ממקומו הינה בלתי חוקית ועל כן רשאי היה הנוסע לסרב לבצעה מבלי שייחשב כמי שאינו מציית להוראות שוטר.

במה דברים אמורים?

תקנה 23 (א) לתקנות התעבורה

התקנה אותה נטען כי הנאשם הפר קובעת כדלקמן:
"23 (א) עובר דרך חייב לציית -
(1) להוראות שנותן שוטר במדים, ....
(ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד
לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות
מוסמכת לכך. "

בע"פ (מחוזי י-ם) 40350/07 בורנשטיין נ' מ"י הובהר כי:

"תקנה 23 אינה מיועדת לעניינים שמחוץ לכללי הדרך והתנועה בה או לבטיחותה. כך, דרך משל, ניתן להכניס לגדר התקנה האמורה אותות הנוגדים תמרורים או הוראה כללית שמסדירה את התנועה בדרך, אך אין התקנה יכולה לחול על הוראות שאין מטרתן הכוונת תנועה והסדרתה".

באותו מקרה סרב הנאשם להציג רישיון והשוטר במקום לתת לו דו"ח על אי הצגת רישיון, כאמור בתקנה 62(6) לפקודת התעבורה, בחר להאשימו באי ציות לשוטר. ביהמ"ש קבע כי אין הוא מוסמך לעשות כן, כיוון שאי הצגת רישיונות מוסדר בחקיקה ראשית, קרי; פקודת התעבורה ואין היא בבחינת תקנות או הוראות המסדירות את התנועה ולכן השימוש בתקנה 23א' במקרה כזה אינו נכון ומהווה הרחבה מופרזת.

בע"פ 4023/07 שגב נ' מ"י הורתה השוטרת לנאשם לפנות שמאלה ולא להמשיך ישר, לכאורה הוראה המסדירה את התנועה, אולם הוכח כי היתה זו הוראה עונשית לאחר שסירב להציג בפניה מסמכים, ללא סיבה הנובעת מהסדרת התנועה, ועל כן יצא גם נאשם זה זכאי ונקבע כי:
"אין בחוק הוראה המסמיכה שוטר להעניש על עבירת תנועה באמצעות הכוונת התנועה. ועל כן מדובר בהוראה לא חוקית."
 

אסכם סוגיה זו ואומר כי הציות לשוטר אינו חובה אם ההוראה שניתנה על ידו הינה בניגוד לחוקים שאינם תקנות המסדירות את התנועה.

במקרה שלפני, ההוראה לנאשם לנהוג ברכבו של אחר, מבלי שהוכח כי בעל הרכב התיר נהיגתו, מהווה עבירה על סעיף 36ב' לפקודת התעבורה, האוסר על נהג לנהוג ברכב שלא ברשות בעליו, עבירה שדינה פסילת מינימום של רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים! (ס"ק 36ב'(ב)).
אותה הוראה להסיע רכב, מבלי שהוכח כי הוצאה ע"י בעל הרכב פוליסת ביטוח חובה בתוקף המתירה את נהיגתו של הנאשם, עלולה היתה להביא להפרת סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל-1970. הפרת סעיף זה עלולה להביא למאסרו של הנאשם עד 3 חודשים!! (ראה סעיף 48 לחוק זה).
מיותר לציין כי נהיגה שלא ברשות בעל הרכב שוללת גם כיסוי ביטוחי לנזקי רכוש לרכב במקרה של תאונת דרכים, כאמור בחוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981.

הנה כי כן אנו רואים כי סירובו של הנאשם לנהוג ברכב חברו מעוגן בחוקים שאין השוטר מוסמך לצוות על הנאשם להפר, באשר חוקים אלו אינם נמנים על תקנות, תמרורים או הוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו ע"י רשות מוסמכת, כאמור בתקנה 23 ב'.

בתת"ע (י-ם) 5690-10-10 מדינת ישראל נ' בן שימול נאמרו מפי כב' השופט סגן הנשיאה יוסף ריבלין הדברים הבאים:
"לא יעלה על הדעת כי אדם הנוסע ברכב שאינו שלו יהיה חייב להזיז את הרכב בהוראת שוטר, זאת מבלי לדעת אם לרכב יש טסט, אם הוא תקין, אם הביטוח תקף והאם הוא רשאי לנהוג בו על פי תנאי פוליסת הביטוח"
באותו מקרה סירב הנאשם להזיז רכב שהושאר מונע ובעליו החנה אותו ב"חניה כפולה", ועל אף שהוכח כי קודם להוראת השוטר הזיז הנוסע את הרכב שלא יפריע, סירובו להזיז הרכב בשנית, נעילתו את הרכב ועזיבתו את המקום, לא גרמה להרשעתו.

התנהגותו הפרובוקטיבית של הנאשם אינה רלוונטית להכרעה בשאלת הרשעתו

מן העדויות התרשמתי כי מלכתחילה היתה הוראתו הראשונית של השוטר סבירה, ובהחלט יתכן כי הרכב הפריע לתנועה בכביש ואף ההוראה, שהופנתה דווקא לנאשם ולא למי משתי הבנות שהיו עמו, נבעה מכך שהנאשם נחזה כבעל השליטה ברכב, הוא החזיק במפתחות הרכב וניהל הויכוח עם השוטרים. הטענה כי בשלב מסוים הנאשם אף הניע את הרכב, היא טענה כבושה שהועלתה לראשונה בדיון שלפני על מנת לנסות ולהכשיר את הכשל שבניסוח כתב האישום ועל כן אין היא מהימנה בעיני.

אין לי ספק שלו היה הנאשם מתנהג בצורה נאותה, מתקשר באופן מיידי לבעל הרכב או מבהיר לשוטרים כי אינו מורשה לנהוג ברכב או כי לרכב יש קוד שאין הוא יודע אותו, כי אז היה נמנע כל העימות שסופו כתב האישום שלפני. תחת זאת בחר הנאשם להתנהג בארוגנטיות ובזלזול מפגיע, תוך שהוא נסמך על היותו עורך דין ממשפחת עורכי דין, ולכן כדאי להם לשוטרים להתחיל לדאוג לפנסיה שלהם, משמע הוא מסוגל לגרום לפיטוריהם.

על אף התנהגותו זו של הנאשם, איני יכולה להרשיעו על כך שסירב לציית להוראות השוטר, שעה שקיום הוראה זו היה בלתי אפשרי או עלול היה להביא את הנאשם להפרת הוראות חוקים, אשר תוצאת הפרת חוקים אלו הינה חמורה ביותר, הן לענין העונש שהיה מוטל על הנאשם והן לענין הסתבכותו הכספית, אם חלילה היתה נגרמת תאונה ונהיגתו לא היתה מכוסה ע"י חברת הביטוח.


יתכן והיה מקום להאשים את הנאשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו או בהעלבת עובד ציבור, אולם עבירות אלו אינן תחבורתיות, כי אם בתחום חוק העונשין, אשר שופט תעבורה אינו מוסמך לדון בהן, אלא אם הוסמך גם כשופט שלום. מכל מקום, הנאשם לא הוזהר מפני קיומה של אפשרות כזו, ולכן אף אם הייתי מוסמכת לדון בעבירה זו, לא ניתן היה להרשיעו, באשר ממילא התנאי האמור בסעיף 184 לחסד"פ לא התקיים.



מכל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מעבירת אי ציות להוראת שוטר, לפי תקנה 23 א' לתקנות התעבורה.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיכוי מעבירת אי ציות לשוטר

  2. אי ציות לתמרור תן זכות קדימה

  3. אי ציות לתמרור ב-37 כתב אישום

  4. אי ציות להוראות שוטר להזיז רכב

  5. אי ציות לתמרור מספר 302 – לפי תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה

  6. כתב אישום על אי ציות לאות עצור שנתן שוטר במדים בניגוד לתקנה 23(א)(2)

  7. אי ציות לתמרור 815, שסומן על פני הכביש בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה

  8. אי ציות להוראות שוטר אשר הורה לעצור בניגוד לתקנה 23 (א)(1) לתקנות התעבורה

  9. אי ציות לתמרור 301 - אי מתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת או להתמזגות כביש

  10. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון