איום בהתאבדות

האם איום בהתאבדות מהווה עבירה פלילית ?

האם אמירה בדבר התאבדות מקימה פחד או בהלה בלבו של אדם רגיל והאם אין מדובר בקביעה פטרונית שאין מקום להחיל עליה את הדין הפלילי. הדברים נכונים קל וחומר, כאשר אין מדובר, על פני הדברים, באמירה שכוונה להשגת רווח כלשהו.

הפסיקה השיבה בחיוב על השאלה לעיל, לפחות ככל שהיא נוגעת לעבירת הסחיטה באיומים, היינו במצב בו אדם טוען שיתאבד אלא אם יקבל את מבוקשו (ור' בנדון את ע"פ (מחוזי חיפה) 2555/01 מליכוב נ' מ"י, ניתן בתאריך 8/5/2003; וכן את ע"פ (מחוזי נצרת) 1248/05 אמארה פרג' נ' מ"י, ניתן בתאריך 22/11/2005). עוד רק בהקשר זה, את סקירתו המקיפה בנדון של כב' השופט ערן קוטון במסגרת ת.פ. (שלום חיפה) 18971-12-10 מ"י נ' עג'ב, ניתן בתאריך 12/5/201.

סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר את עבירת האיומים קובע כי:"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים"

ביחס לעבירת האיומים, נקבע שהיא עבירה שתחומי התפרסותה אינם ברורים:". . המקרים הקיצוניים אינם מעוררים קושי. מקרי הביניים מעוררים לעתים קרובות בעיות קשות של תיחום הגבול בין אמירה מותרת לבין איום אסור. דומה כי הטעם לכך נעוץ בערכים אשר עליהם באה העבירה להגן. ערכים אלה הם בעיקר השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של הפרט . . מטבע הדברים, שהשלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של פרט אחד עשויים להתנגש עם השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של פרט שני. נדרש איפוא איזון בין הערכים המתנגשים. . ." (כב' השופט ברק, כתוארו דאז, בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מ"י, פ"ד מג (3) 373).

לכן, לא בכדי נקבע, כי יש לבחון את כלל ההקשרים והנסיבות שבהם נאמר הביטוי העומד לדיון, שכן:"בית המשפט אינו בוחן את הביטוי במנותק מסביבתו, אלא הוא בוחן את מכלול הנסיבות שבהן נמסר הביטוי, ובהן זהות המאיים והמאוים, הקשר או מערכת היחסים ביניהם, הרקע לביטוי וכן ההתרחשויות או התוצאות שבאו לאחר הביטוי". (רע"פ 2038/04 לם נ' מ"י, פ"ד ס' (4), 95, 112; להלן: פס"ד לם).

ביחס לרכיב העובדתי, נקבע כי טיבה של האמירה הנאמרת, הינה על פי קנה מידה אובייקטיבי, וכפי שציין בע"פ 237/53 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ח 295:". . איום הוא דבר אובייקטיבי שיש לבחון ולשקול אותו לפי הנסיבות של כל מקרה ומקרה. מספיק אם בנסיבות המלוות דרישה מסוימת במקרה הקונקרטי, עלולה הדרישה להטיל פחד או בהלה בלבו של אדם רגיל" (וכן ר' פסקי הדין ליכטמן ולם לעיל).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבצעים בצוותא

  2. שותפים לעבירה

  3. כרייה שלא כדין

  4. עבירת פגע וברח

  5. מהי הסגת גבול ?

  6. עבירת פירוק רכב

  7. הפרת הוראת ביטחון

  8. עבירות שהזמן גרמן

  9. ציד חיות בר מוגנות

  10. עבירת סחר בבני אדם

  11. איום בהתאבדות עבירה

  12. היסוד הנפשי שבעבירה

  13. ציד דורבנים לא חוקי

  14. קשירת קשר לביצוע פשע

  15. עדות נגד שותף לעבירה

  16. מתן אמצעים לביצוע פשע

  17. החזקת סכין למטרה כשרה

  18. עבירת הפקרה אחרי תאונה

  19. החזקת סכין - החזקת מברג

  20. הפרת אמונים הפוגע בציבור

  21. שליחת הודעות SMS מאיימות

  22. שותף לעבירה של הצתה במזיד

  23. הסעת שב''ח - עבירה ראשונה

  24. חזרה לעבודה לאחר חשד בעבירה

  25. ביצוע עבירה עם רכב של המעביד

  26. סיוע של אזרח ישראלי לחיזבאללה

  27. ניסיון הבאת אדם לידי מעשה זנות

  28. עבירת החזקת פורנוגרפיה של ילדים

  29. לקיחת אחריות על עבירה שלא בוצעה

  30. החדרת אמצעי לחימה מסוריה לשטחים

  31. עבירת חבלה או פציעה כשהעבריין מזוין

  32. האם איום בהתאבדות מהווה עבירה פלילית ?

  33. דחיית בקשה לשחרור מוקדם בגלל חומרת העבירות

  34. חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

  35. סטייה מנתיב נסיעה – עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה

  36. ערעור על בעבירות של התפרעות והמשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות

  37. נסיעה על השול ולא על הכביש - עבירה על תקנה 33(א) לתקנות התעבורה

  38. אי מסירת פרטים לנפגע בתאונה – עבירה לפי תקנה 144 (א)(3) לתקנות התעבורה

  39. עבירה של סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961

  40. נהיגה שלא בצידו הימני הקיצוני של הכביש - עבירה לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה

  41. החניית רכב בתחום 12 מ' מהצומת – עבירה לפי סעיף 6 (ד) (3) לחוק העזר לתל אביב יפו

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון