בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף:

כתב האישום, וטיעוני הצדדים

הנאשמת הואשמה בכך שנהגה ברכבה, בהיותה שיכורה, וזאת לאחר שבבדיקת מכשיר הינשוף, נמצא ריכוז אלכוהול של 765 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

כמו כן, הואשמה הנאשמת בכך שבנסיבות האמורות, גרמה לתאונת דרכים, עת סטתה מכיוון נסיעתה, ופגעה ברכב אשר נהדף ופגע ברכב נוסף.

בנוסף לאמור, הואשמה הנאשמת בכך שנהגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, אשר פקע כ- 6 חודשים לפני מועד העבירה.

התביעה ביקשה להרשיע את הנאשמת בכל סעיפי האישום.

התביעה טענה כי אף ללא התייחסות לבדיקת מכשיר ינשוף, יש להרשיע את הנאשמת בנהיגה בשכרות, וזאת לאור התנהלותה, דו"ח המאפיינים, ומבחני הביצוע שנערכו לה.

התביעה סבורה כי היה על בית המשפט לאפשר הגשת תעודות בלוני הכיול, כמפורט בהרחבה בסיכומיה.

מנגד, טוען ב"כ הנאשם, כי המאשימה "לא הוכיחה כדבעי שהמכשיר היה תקין ועבר ביקורת תקופתית, ולא הוכיחה כי על פי הכיול אשר בו עשתה שימוש המשטרה הן במעבדה והן ביחידה, לצורך בדיקת כיול, תואמים את הערך הנקוב בהם." (סיכומי הגנה, סעיף 8)
כמו כן, טוענת ההגנה לליקויים נוספים, בהפעלת מכשיר הינשוף, וכשלים בעמידה בנוהלי המשטרה בכל הנוגע להפעלה זו.
ניתן לומר כי רוב 45 סעיפי סיכומי ההגנה, דנים בכשלים אלו ואחרים בהפעלת המכשיר.

באשר לממצאי דו"ח המאפיינים, טוענת ההגנה כי "יש ליתן משקל אפסי לבדיקת המאפיינים, באשר נערכה כשעתיים לאחר האירוע, ומכאן, שאינה יכולה לשקף את מצבה של הנאשמת בזמן הנהיגה, ובאשר היא נערכה כאשר הבודק מושפע, ולו באופן תת הכרתי, מתוצאות בדיקת הנשיפה. לא לחינם נקבע בהנחיות כי על בדיקת המאפיינים להתבצע לפני בדיקת הנשיפה, כאשר הבודק הוא עדיין בחזקת tabula rasa"." (סיכומי ההגנה, סעיפים 22-23).

ממשיך הסנגור וטוען בסיכומיו "יצויין כי העד העיד כי אינו יכול לשלול את העובדה שהבדיקה שנערכה בטווח זמן רחוק ממועד העבירה, ונבעה מעייפות, בעקבות טיסה מאוד ארוכה" ( סעיף 24).

הוסיף עוד הסנגור, וטען, כי עדי התביעה מסרו בחקירתם בבית המשפט שלא אירעו אירועים חריגים, הקשורים להתנהלותה של הנאשמת.

בסיכומו של נושא זה, גורסת ההגנה ש "אין להעניק כל משקל להתרשמות הסובייקטיבית, בשל הנסיבות עליהן עמדנו בדבר ההשפעה התת הכרתית, וזאת כמובן, בעקבות העובדה, שבדיקה זו איננה משקפת כלל את מצבה של הנאשמת בעת הנהיגה".

דיון והכרעה

תקינות המכשיר
בפני בית המשפט העיד, עד התביעה, השוטר ברזילי אבנר, טכנאי מעבדת מכשור, במשטרת ישראל.

התביעה ביקשה להגיש באמצעותו תע"צ תקינות תקופתית, של מכשיר הינשוף (ת/13).

התביעה לא הגישה באמצעות עד זה כל מסמך נוסף, כל חקירתו הראשית מתמצת בהגשת מסמך זה, ובהתאם לכך נחקר העד בחקירה נגדית (פרוטוקול מיום 16.12.10).

בסיומה של חקירת העד הכריזה התביעה "אלו עדיי".

בחלוף כ- 8 חודשים, וביום הדיון הקבוע לפרשת הגנה, ביקשה התביעה להגיש חומר ראיות נוסף, בית המשפט דחה הבקשה בהחלטתו המפורטת מיום 19.7.11.

בסיכומם של דברים, בהתייחס לשאלת תקינות מכשיר הינשוף, אין בפני בית המשפט אלא את תעודת עובד ציבור, ותו לא.

אין בפני בית המשפט את תעודות בלוני הכיול, ואין בפני בית המשפט חומר ראיות העומד בבסיס תע"צ התקינות, ובכללו, טפסי הביקורת התקופתית, ועוד.

מותב זה, כמותבים אחרים, ובהמשך לפסיקת בית המשפט המחוזי בת"א( כב' השופט רענן בן יוסף) התייחס בהחלטות ובפסקי דין לעשרות, ואם לא למעלה מכך, למשמעות המשפטית של היעדר חומר ראיות זה, וקבע כי בהיעדרו אין דרך לוודא שבדיקות הכיול, ובדיקות התקינות, בוצעו כנדרש (החלטה מפורטת בעניין זה בתת"ע 24620/10, בית משפט לתעבורה תל אביב ).

משכך, אין בפני בית המשפט ראיות מספיקות לשם הוכחת תקינות המכשיר, ועל כן, אין באפשרות בית המשפט להסתמך על תוצאות בדיקת המכשיר, לשם קביעה האם הנאשמת הייתה שיכורה בעת ביצוע הבדיקה, אם לאו.

בנסיבות האמורות, לא מצאתי מקום להידרש ליתר טענותיו של ב"כ הנאשמת, ביחס לתקינות מכשיר הינשוף, והפעלתו.

הוכחת שכרות שלא באמצעות בדיקת הינשוף

בפסיקת בית המשפט העליון, בעניין 'עודה' , ולאחר מכן בפסיקות רבות, ובהן, עפ"ת 40673-03-11 (פסק דינו של כבוד השופט רענן בן יוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור שניתן לאחרונה על החלטת מותב זה), נקבע כי ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשכרות, אף ללא הוכחה מדעית.

לנאשמת נערכו מבחני ביצוע, כמפורט בדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, ת/2 .

מבחן הביצוע נערך על מדרכה יבשה, כאשר לרגליה של הנאשמת סנדלים ללא עקבים.

הנאשמת התנדנדה בהליכתה על קו, ואפילו התנדנדה בהיותה בעמידה.
הנאשמת אמנם הכחישה בחקירתה הנגדית נתונים אלו, ומסרה שלא התנדנדה ,ואולם אין אני מוצא כל סיבה לפקפק באמינות גירסת עד התביעה.

מפיה של הנאשמת נדף ריח קל של אלכוהול.

הנאשמת מסרה בחקירתה ששתתה "בירה גולדסטאר מבקבוק, שתיתי בקבוק וחצי" (ת/10 שו' 42) כאשר בעדותה בבית המשפט שינתה הנאשמת את גירסתה וצמצמה במקצת את כמות השתיה, כאשר טענה ששתתה "בקבוק ועוד טיפונת" (ר' עמ' 23 לפרוטוקול שו' 23-25).

הנאשמת אף לא הביאה לעדות עדי הגנה ששהו עימה בעת ששהתה בבילוי הלילי במועדון ושיכולים היו להתייחס לכמות המשקאות המשכרים שהנאשמת שתתה בליל האירוע.

האם הנאשמת התנהגה באופן חריג?

תולה ב"כ הנאשמת את יהבו בעדויות עדי התביעה פנחס תרם ואלון ניסים, אשר השיבו בחקירתם הנגדית כי לא מצאו דבר מה חריג בהתנהגותה של הנאשמת.

דוחה אני ניסיונות אלו של ב"כ הנאשם.

מדובר בעדי תביעה שעיקר טיפולם באירוע התמקד בתאונת הדרכים המיוחסת לנאשמת ולא בבחינת שכרותה של הנאשמת.

בנוסף לכך ,העד פנחס תרם , הבהיר למה כוונתו "התנהגות חריגה" ומציין בעדותו כדלקמן:

"אם היה משהו חריג מעבר לריח, נופלת מהכיסא, לדוגמא, הייתי כותב" ,ובהמשך: "...היא לא נפלה מהכיסא, היא לא תקפה אותי, לא היה משהו חריג מעבר לזה שהייתה שיכורה, מבחינתי נהגת שיכורה זה לא חריג , כי אני מטפל בהרבה מקרים כאלה".

משהוסבר היטב מה משמעותה של "התנהגות חריגה",ממילא נשמטת הקרקע מתחת טענת הסנגור.

למול עדי תביעה אלו, העד רמי נויילנדר, מתנדב במשטרת התנועה אשר ערך את מבחני הביצוע לנאשמת (ת/2) טיפל וערך תרשומות בחלק הנוגע לחשד לשכרות מתוך מכלול האירוע.

תרשומתו ועדותו ברורים ואמינים ואינני מוצא כל מקום לפקפק באמינות בדיקותיו.

אמינות מבחני הביצוע וחלוף הזמן ממועד הנהיגה ועד לביצועם .

אין חולק כי מבחני הביצוע נערכו לנאשמת כשעתיים לאחר נהיגתה וכשעתיים לאחר מועד התאונה.

עורך מבחני הביצוע נשאל על ידי הסניגור כדלקמן:
"אתה יכול לשלול מצב שדו"ח המאפיינים... זה לא בגלל האלכוהול אלא שעות רבות שהיא אחרי טיסה" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 1.6.10 שו' 22-24).
והעד השיב: "לא יכול להביע דיעה, לא יכול לשלול".
הסניגור חזר וטען טענה זו בסיכומיו, באומרו: "העד אינו יכול לשלול את העובדה שהבדיקה... נבעה מעייפות בעקבות טיסה מאוד ארוכה" (סעיף 24 לסיכומיו).

תמה אני שהסניגור חזר וטען טענה זו בסיכומיו לנוכח העובדה שהנאשמת לא ציינה ולו ברמז שהאירוע התרחש לאחר טיסה, ואפילו לא ציינה עייפות כלשהי.
כך בהודעתה במשטרה, וכך אפילו בחקירתה הראשית והנגדית בבית המשפט.
נהפוך הוא, הנאשמת העידה שנהיגתה ברכב היתה לאחר בילוי לילי במועדון בלוי שערך מספר שעות (כ- 4 שעות לכל הפחות).

כיצד טוען אם כן הסניגור, בסיכומיו, טענה שאין לה כל אחיזה בגירסת הנאשמת? לסניגור פתרונים.

משכך פני הדברים, והכשלון בביצוע המבחנים ,מיוחס לשתיית המשקאות המשכרים ,ככל שחולף זמן רב יותר ממועד שתיית המשקאות וממועד הנהיגה, ובהמשך לתהליך הפיזיולוגי של סילוק האלכוהול מגוף השותה, השפעת המשקה המשכר על התנהגות הנבדק הולכת ופוחתת , ויכולתו של השותה לשכרה לבצע כנדרש את מבחני הביצוע – הולכת וגוברת.

ומן הכלל אל הפרט – הנאשמת כשלה במבחני הביצוע שנערכו לה כשעתיים לאחר נהיגתה, והתנדנדה בהליכה ובעמידה, ואם כך פני הדברים לאחר כשעתיים, הרי קל וחומר שבזמן נהיגתה ובעת התאונה, אלו היו מאפייני התנהגותה.





עריכת בדיקת המאפיינים ( מבחני הביצוע ) לאחר בדיקת ינשוף

מבקש הסניגור לתת משקל אפסי לבדיקת המאפיינים, מאחר ונערכה לאחר הוודע תוצאות הינשוף.

אני דוחה טענה זו מכל וכל. עד התביעה העיד על הפעולות – מבחני הביצוע ,אותן נדרשה הנאשמת לבצע ,וכאמור לעיל,קבלתי ללא סייג את עדותו שהנאשמת התנדנדה בהליכה ובעמידה.

אמנם, על פי נהלי המשטרה יש לבצע את בדיקת המאפיינים לפני בדיקת הינשוף,אולם, עצם ביצוע בדיקת המאפיינים לאחר מכן, כשלעצמו – אינו יכול להביא למסקנה שהעד טעה בדיווח על פעולות פשוטת וברורות ביותר שרואה לנגד עיניו.

לפיכך, משלא מצאתי כל סיבה שהיא לפקפק באמינות דיווחו של העד, אני מקבל את ממצאי בדיקתו כנכונות, ואת הנגזר מכך בכל הנוגע לשאלת שכרותה של הנאשמת.

האם הנאשמת היתה שיכורה

הנאשמת לא חלקה על אחריותה לגרימת תאונת הדרכים, אם כי טענה שסטייתה מנתיב הנסיעה אירעה בשל כך שניסתה לכוון תחנה ברדיו.
הנאשמת ,אם כן,נהגה בקלות ראש, סטתה מכיוון נסיעתה, ופגעה ברכב אשר נהדף ופגע ברכב נוסף.

שילוב בין אופן נהיגתה, סטייתה מהנתיב, וגרימת תאונת הדרכים בה היו מעורבים 3 כלי רכב, התנדנדותה בהליכה ובעמידה (לאחר כשעתיים) , כל זאת לאחר בילוי לילי במועדון בו שתתה משקאות משכרים, מביא למסקנה שהנאשמת נהגה ברכב בהיותה שיכורה.



הנאשמת הודתה שנהגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע כ- 6 חודשים לפני ליל האירוע.


לאור כל אמור, אני מרשיע את הנאשמת בכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נוהל בדיקת שכרות

  2. סירוב לבדיקת שתן

  3. בדיקת כיול לינשוף

  4. כיול מכשיר הינשוף

  5. הכשלת בדיקת ינשוף

  6. הוכחת נהיגה בשכרות

  7. סירוב לבדיקת ינשוף

  8. אי הסכמה לבדיקת שכרות

  9. כישלון בבדיקת מאפיינים

  10. בדיקת שכרות על ידי מתנדב

  11. הרשעה על סמך בדיקת ינשוף

  12. זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות

  13. חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות

  14. הקלה בעונש על נהיגה בשכרות

  15. דוגמא לזיכוי מנהיגה בשכרות

  16. בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב

  17. נהיגה בשכרות בדיקת ינשוף 335

  18. נהיגה בשכרות תאונת פגע וברח

  19. זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות

  20. נהיגה בשכרות בדיקת מאפיינים

  21. זיכוי בגלל כיול מכשיר הינשוף

  22. עונש מינימום על נהיגה בשכרות

  23. נהיגה תחת השפעת מריחואנה רפואית

  24. בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף

  25. ערעור על גזר דין נהיגה בשכרות שהתקבל

  26. ערעור על עונש קל מדי על נהיגה בשכרות

  27. הרשעה בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד

  28. עבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה

  29. הודה כי שתה אלכוהול לפני נסיעתו, אך הכחיש נהיגה ברכב

  30. כתב אישום על נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה

  31. ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה בעבירות "נהיגה בשכרות"

  32. האם תאונת דרכים בשכרות היא ''תאונה במתכוון'' לפי החוק ?

  33. נהיגה בשכרות - דגימת אוויר נשוף בריכוז אלכוהול של 515 מק"ג

  34. בדיקת הינשוף שנערכה הראתה ריכוז של 750 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון