בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים:

מבוא:


לפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 46ב(א) לפקודת התעבורה.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בניגוד לסעיף 64 יחד עם סעיף 40 לפקודת התעבורה, וכן עבירה של נסיעה אחורנית תוך אי מניעת סיכון/פגיעה לפי סעיף 45(1) לתקנות התעבורה, ביחד עם סעיף 38 לפקודה.
על פי כתב האישום נהג המשיב ביום 30.03.11, בשעה 13.00 או בסמוך לכך, בטרקטור, באתר הבניה במתחם תחנת הרכבת החדשה ביבנה, סמוך למחלף יבנה. במהלך עבודתו נסע המשיב לאחור, ביודעו כי אמנון לוי זל, מנהל העבודה באתר, נמצא בסמוך אליו וזאת מבלי שהסתייע במכוון אחורי ומבלי לנקוט בכל האמצעים הדרושים באותן נסיבות, דרס את המנוח בנסיעתו לאחור וגרם למותו.


חזקת המסוכנות:
4. סעיף 46ב לפקודת התעבורה, קובע חזקת מסוכנות של נהג אשר מואשם בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית. ולפיו הנטל לשכנע את בית המשפט בכך שאין בנהיגתו משום סכנה לציבור ולסתור את החזקה עבר לכתפי הנהג.

בבש"פ 8645/07 חדש נ' מדינת ישראל נפסק כדלהלן:
"בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי מדובר בפסילה "אוטומטית", אשר מטרתה "להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבותו בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט שנהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז – 2007, ה"ח 129). אמור מעתה, כי סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע חזקת מסוכנות החלה על נאשמים שהיו מעורבים בתאונה שהביאה למותו של אדם, ועליהם מוטל הנטל להפריכה."

כן נפסק בבש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל :
"המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם-לדעתי-לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו".
5. על מסוכנותו של המשיב, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד כפי שנקבע פעמים רבות בפסיקה (ראו בש"פ 759/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל, (לא פורסם) ניתן ביום 11.2.1999; בש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (5) 578-579).


ב"כ המשיב בטיעוניו ניסה לשכנע את בית המשפט כי ראיות התביעה לוקות בחסר, ולטעמו המנוח היה אדם חולני ביותר, סובל מסוכרת, לחץ דם גבוה, עבר שני צינטורים, נוטל תרופות ואין כל ודאות שלא ארע למנוח אירוע בריאותי כלשהו בזמן שבין שיחתו עם המשיב לבין הפגיעה בו, שמנע ממנו לזוז הצידה כשהטרקטור קרב אליו. אציין כי לחיזוק טענותיו אלו הפנה ב"כ המשיב לפרוטוקול הדיון בבית המשפט השלום בראשל"צ מיום 31.03.11, ולדברי ב"כ המבקשת עצמה שטענה בדיון בעניין הבקשה לקבלת אישור נתיחת הגופה, שאי אפשר לשלול שאולי הוא לקה בליבו או היה לו אירוע מוחי ולכן יש לקיים נתיחה לשלול אפשרות זו, נתיחה שלא התקימה בסופו של יום. מעבר לכך הפנה ב"כ המשיב לעברו התעבורתי שהנו נוהג משנת 1984 ולחובתו 2 עבירות מהירות בלבד האחרונה משנת 1998.

8. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את תיק החקירה, מצאתי כי יש ראיות לכאורה כנגד המשיב להוכחת אשמתו בתאונה ואני סבור שנסיבות התאונה מעידות על מסוכנותו של המשיב וכי החזקה לא נסתרה גם לאור טיעוניו המלומדים של ב"כ המשיב, כולל עברו התעבורתי המקל.

ואלה נימוקי החלטתי:


מעיון בחומר החקירה עולה כי:
המשיב עצמו מאשר כי ידע שהמנוח נמצא בסמוך אליו וזאת כיוון ששוחח עימו ממש לפני הנסיעה לאחור (הודעת חשוד מיום 30.03.11, שורה 4).
בהמשך להודעה זו (שורה 22 ואילך), מאשר המשיב כי נסע לאחור מבלי להסתייע במכוון אחורי ועלה עליו, ולמעשה:

"אין לי מכוון בכלל כל הזמן אני עושה את הרוורסים שלי לבד".


לשאלת החוקר האם הוא חייב באתר אדם שיכוונו לאחור, הוא משיב תשובה תמוהה שלא נתקל בדבר כזה, ולשאלת המשך, "יש לך רישיון נהיגה על טרקטור אתה לא המכיר את זה?" הוא עונה בפשטות "לא".
בהמשך החקירה הוא אישר שנסע לאחור כאשר הוא יודע שאין לו שדה הראיה לאחור כלל (ש' 45).
לשאלה כיצד הוא לוקח רוורס בכלי קטלני שהוא יודע שיש בעיה בשדה הראיה השיב:

"ברוב המקרים אנשים לא נעמדים בנקודה זו אין לאף אחד מה לעשות בנקודה זו".


לטעמי השיא מגיע בשורות 66- 46, כאשר החוקר שואל אותו סדרת שאלות והמשיב עונה תשובות תמוהות ביותר, בין היתר:

"ש: אתה לא חושב שזה הימור לנסוע בכלי גדול ממתכת שאתה יודע שאין לך שדה ראיה בחלק האחורי כפי שאתה קורא לזה שטח מת?
ת: זה לא הימור, אני כל הזמן נוסע ככה ואין נפגעים לשמחתי הרבה (!!! ואם אין זה הימור בחיי אדם איני יודע הימור מהו– תוספת שלי), פשוט בשתי מילים לא הבחנתי בו.
(…)
ש: אני אומר לך שזה חובה על פי הרישיון שאם נוסעים אחורה צריך מכוון, מה יש לך לומר?
ת" אין מכוון לא קיים מכוון".
בנקודה זו ברור שהמשיב לא רק שאינו מבין את שורש הבעיה, אלא נדמה שהתרחשות התאונה הייתה רק עניין של זמן לאור הזלזול התהומי של המשיב בהוראות הבטיחות ובחוק.


אגב, גם המשיב בעצמו לקראת סוף החקירה מוסר כי יש מקרים שעושים סיבוב במקום ולא צריך לנסוע לאחור, כך שיתכן שגם הנסיעה עצמה לא הייתה הכרחית (ש' 111).
מר אליעזר אדרי, ממונה בטיחות בעבודה, מסר בחקירתו כי הוא אמר למשיב הרבה פעמיים שיש להשתמש במכוון אחורי ועל סכנות הנסיעה ברוורס – ומכאן עולה שתשובת המשיב לעניין הצורך במכוון אחורי, חמורה עוד יותר ממה שנדמה תחילה.
דו"ח הבוחן מאשר כי קיימים שטחים מתים רבים במראות הטרקטור.
בחומר החקירה עדויות ומזכרים שונים המעידים כי הפגיעה במנוח הייתה במהלך נסיעתו לאחור של המשיב – המשיב עצמו אינו חולק על כך.
ע"פ דו"ח הפתולוג הפגיעה בראשו של המנוח קשה ביותר, ראשו נמעך (שבר פתוח בכיפת הגולגולת, רקמת מוח נמצאה מחוץ לגולגולת, שברים בעצמות הפנים), ולמעשה מרבית גופו נפגעה ע"י גלגל הטרקטור.
בחומר החקירה מצוי גם תיקו הרפואי של המנוח, אכן למנוח היסטוריה רפואית עשירה, אולם איני מקבל טענת ב"כ המשיב שתיאר את המנוח כאדם כל כך חולני שסביר שארע לו התקף לב, או משהו דומה לפני שנדרס בידי כלי מכני כבד. יתרה מכך בחומר החקירה קיימת הודעה של מר יעקב שמעיה שעבד באתר והלה מוסר כי גם הוא שוחח עם המנוח בשטח זמן קצר ביותר טרם דריסתו, למעשה גם בגרסת המשיב וגם בדברי מר שמעיה אין זכר לתלונות של המשיב על כך שלא חש בטוב, או משהו חריג אחר בנושא ביום התאונה. עוד אוסיף כי בחומר החקירה אף אישור על כך שהמנוח הזמין טיסה להולנד לחודש אפריל 2011, טיסה שמעולם לא זכה להגיע אליה.

יג. אין ספק שמחובתה של המבקשת לבדוק את הנושא הרפואי לעומקו וכך אני רואה את בקשתה לנתיחת הגופה בבית המשפט השלום בראשל"צ, ואולם בשלב זה, מונחות בפני ראיות מוצקות למדי שהמנוח נפטר כתוצאה מתאונת דרכים, שבה המשיב נסע לאחור ופגע פגיעה קטלנית במנוח ונדמה שגם המשיב בעצמו מאשר זאת כבר בשורה הראשונה לחקירתו באומרו "מה יש פה להכחיש".


העולה מכל האמור לעיל, הוא שקיימות ראיות לכאורה מוצקות וברורות לאשמתו של המשיב בתאונה ובתוצאותיה, למסוכנות דרך נהיגתו, וזאת עקב רשלנותו החמורה ביותר שאינה רשלנות רגעית כי אם מתמשכת, רשלנות שחזרה על עצמה כל משך עבודתו, על פי דבריו הוא עצמו, כאמור מעל.
מעיון בעברו התעברותי של המשיב עולה כי אכן עברו אינו מכביד ואף מקל עימו, אולם, כבר נפסק בב"ש (ים) 5175/08, בעניינו של יוגב קרן, ע"י כבוד השופטת מוסיה ארד – נשיאה, מחוזי ירושלים, כי:

"המחוקק הבהיר בסעיף האמור כי בדרך כלל די בעובדה שאדם גרם לכאורה לתאונת דרכים שבה קופחו חיי אדם, כדי ללמד כי המשך נהיגתו מסכן את הציבור. מן הראוי להדגיש כי אין ענייננו בכליאה מאחורי סורג ובריח או בחוסר אפשרות להתנייד אלא באיסור זמני על נהיגה כדי להגן על הציבור מפני נהיגה מסכנת חיים. הנאשם יכול אומנם להפריח את החזקה בדבר מסוכנתו ולעניין זה יש רלוונטיות הן לנסיבות המקרה הספציפי והן לעברו התעבורתי, ואולם, אין מקום לקביעה לפיה די בהעדר עבר תעבורתי מכביד, כדי לסתר את החזקה שהרי זו נלמדת לכאורה מעצם הנהיגה בחוסר זהירות שגרמה להריגת אדם".


מהאמור, בית המשפט מסיק הן ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב והן שהמשיב לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע, כי המשך נהיגתו לא יסכן את הציבור.
אציין כי כלל טענות ב"כ המשיב באשר לראיות האמורות בתיק החקירה, מקומן להתברר במשפט גופו. אך כאמור בשלב זה אין בית המשפט נדרש לשאלות כגון אלה, ודי בתשתית לכאורית עליה נסמכת המבקשת, כפי שצוינה מעל.
אדגיש כי עיינתי בפסיקה אותה הגיש ב"כ המשיב ואולם מצאתי לנכון לאבחן אותה, תחילה אציין כי חלקה מלפני תיקון החוק, אך גם אם נתעלם מכך, הרי אין מקום להשוואה בין המקרים.

בב"ש 621/05, שלום פ"ת בעניינו של רון בן ניסן, קבע בית המשפט כי לא ניתן לומר שמדובר בהתנהגות אופיינית מצד המשיב בכל הנוגע לתאונה ומעבר לכך יש ראיות כי גרסת המשיב למהירותו הנמוכה נכונה, לעומת זאת בענייננו הרי מדובר ברשלנות גבוהה ביותר, שמאפיינת את דרך נהיגתו הקבועה של המשיב שלא משתמש במכוון אחורי כלל, למרות הסיכון בכך.
בבפ"ת, נצרת, 5528-06-09 בעניינו של יוסף אמיתי, קבע בית המשפט כי נסיבות התאונה אינן מלמדות על מסוכנות (לא מהירות חריגה ולא נהיגה מסוכנת) ומדובר באירוע מקרי ביותר, שוב בניגוד מוחלט למקרה שלפנינו.
בבפ"ת נצרת, 4585-03-11, בעניינו של טליעה, נקבע רף רשלנות נמוך ביותר, מה גם שהמנוח (המעורב) במקרה זה היה רוכב אופנוע בלתי מורשה, שנהג במהירות גבוהה, ללא קסדה, ללא בלמים תקינים, ואף בוחן התנועה קבע כי יתכן שהאחריות לתאונה אינה מוטלת לפתחו של המשיב – כך שאין כל אפשרות להשוואה בין המקרים.
בע"ח נצרת 38389-02-11, בעניינו של איתי בריזלי, קבע בית המשפט קמא כנסיבה המחמירה את מסוכנתו של העורר את העובדה כי לא הבחין במנוחה ואולם התברר כי קביעה זו מקורה בטעות. כמו כן נקבע כי בחינת חומר הראיות מעוררת ספק, יש סתירות רבות והראיות לא מתיישבות זו עם זו. ושוב אין הדבר דומה למקרה שבפני.

סיכום:
15. נוכח האמור לעיל, אשמתו לכאורה בגרימת תאונת דרכים בה נהרג המנוח, ומשלא סתר המשיב את חזקת המסוכנות העומדת לחובתו, הרי שדין הבקשה להתקבל.
16. אין ספק שפסילת המשיב מלנהוג עד לתום ההליכים נגדו, ודאי תכביד עליו ועל התלויים בו, שהרי הוא מתפרנס מנהיגה. אך על בית המשפט לשקול את טובתו של הציבור ומשלא נסתרה חזקת המסוכנות, יש להעדיף את ההגנה על שלום הציבור על פני הפגיעה הצפויה במשיב בשל פסילתו מלנהוג.
17. אציין שוב שרשלנותו של המשיב מתעצמת מהעובדה שהנו נוהג על טרקטור שנים רבות, ולדבריו לא רק שמעולם לא הסתייע במכוון אחורי, אלא שהוא גם לא רואה כל צורך בכך (ראה סעיף 9 ו' מעל). בעיני ניתן להסיק מכך על רשלנותו כנהג על כל כלי רכב. עוד אוסיף, שתשובות אלה ודמו של המנוח ש"טרם יבש מעל פני האדמה", מעידים כאלף עדים על מסוכנות המשיב גם אל מול עברו התעבורתי.
17. אשר על כן, אני מורה על פסילת רישיון הנהיגו של המשיב עד לתום ההליכים בתיק העיקרי, גם מעבר ל-6 חודשים.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ותודיע עליה לסניגור ולפרקליטות טלפונית.






תיק הפרקליטות יוחזר ביד לנציג הפרקליטות והמזכירות תרשום למי מסרה את התיק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי מסירת הודעה על פסילה

  2. בקשה להארכת פסילה מנהלית

  3. קיצור תקופת פסילה מנהלית

  4. רשות מההורים לנהוג בשלילה

  5. חישוב פסילה מיום גזר הדין

  6. פסילת רישיון עד תום ההליכים

  7. אי קבלת הודעה על פסילת רישיון

  8. נהיגה בזמן פסילה - כיסוי ביטוחי

  9. פסילת רישיון בתאונת דרכים קטלנית

  10. בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים

  11. פסילת רישיון בגלל צבירת 36 נקודות

  12. שלילת רישיון בגלל כושר נהיגה לקוי

  13. ערר על פסילת רישיון עד תום ההליכים

  14. נהיגה בזמן פסילה - 6 חודשי מאסר בפועל

  15. הרשעה בעבירת נהיגה בפסילה והפרעה לשוטר

  16. בקשה לחישוב תקופת הפסילה ממועד גזר הדין

  17. בקשה לביטול פסילה מנהלית ע''י קצין משטרה

  18. שלילה עד תום ההליכים תאונת דרכים עם הרוגים

  19. בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה

  20. עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה

  21. ערעור כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש המאסר המותנה והפסילה בפועל

  22. בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על על ידי קצין משטרה למשך 60 ימים

  23. צמצום תקופת הפסילה אותה קבע משרד הרישוי מ-3 שנים לתקופה של 3 חודשים

  24. נהיגה ברכב למרות שרישיונו אינו תקף, ולמרות פסילה שהוטלה כארבעה חודשים קודם

  25. בקשה של המדינה להורות על פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים בהתאם לסעיף 46ב(א) בפקודת התעבורה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון