הפעלת חניון בניגוד לתנאי רישיון

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפעלת חניון בניגוד לתנאי רישיון:

1. סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 אוסר על הפעלתו של עסק שלא בהתאם לתנאים הנקובים ברישיונו. הנאשמים אוחזים ברישיון להפעלתו של חניון ברחוב הירקון 72 בתל אביב-יפו, וברישיונם קבועים תנאי בטיחות שונים, פרי דרישותיה של משטרת ישראל (רשימתם הוגשה וסומנה ת/4). כך, בין היתר, על החניון לכלול מחסום חשמלי תקין (סעיף 7 לתנאים) ועל מפעיליו להקפיד כי כלי-הרכב יחנו בהתאם לסימון ולא יחסמו מעברים חיוניים (סעיפים 25(א) ו-(ד) לתנאים).

2. ביום 17.5.10 פקד את החניון, במסגרת ביקורת של המשטרה, רס"מ קובי קינן. בעדותו בבית-המשפט הוא סיפר, כי באותו מועד התגלה לו שהמחסום החשמלי אינו תקין, וכי הוא קשור לעץ בחבל ופתוח דרך קבע. קופאי החניון, האחראי לתפעולו היום-יומי, סיפר לשוטר כי אין הוא יודע כיצד מפעילים את המחסום אפילו היה תקין. עוד הבחין המבקר בשני כלי-רכב, שחנו שלא בהתאם למסומן, וחסמו בכך מעברים.

בו במקום רשם השוטר דו"ח המסכם את ממצאיו, ואותו הוא הציג לבית-המשפט במועד הדיון (ת/1). לדבריו, הוא היה חדש בתפקידו וטרם היו בידיו כל הטפסים הדרושים, ולפיכך שאל משוטר אחר טופס של הדו"ח, שהיה ריק אך חתום בראשיתו ובסופו בחותמת השוטר האחר. לאחר שמילא את הטופס תוך ציונם של הליקויים כמו גם של הדברים שנמצאו תקינים, מחק רס"מ קינן את החותמת שבסוף הדו"ח והוסיף את חתימתו בכתב יד. במקום המיועד לכך בדו"ח ציין מספר ימים לאחר מכן קצין רישוי, כי ניתנה אורכה לביצוע התיקונים. בידי הקופאי שבחניון הותיר עורך הביקורת התראה, בטופס שכותרתו "ניהול עסק שלא כדין", ולפיה נדרשים הנאשמים לתקן את הליקויים עד ליום 1.6.10 ולא – יינקטו נגדם הליכים משפטיים (ת/2). בעדותו סיפר העד, כי לא התקיימה ביקורת חוזרת לבחינתה של עמידה בדרישות, ואולם "הוסבר לקופאי מה הוא צריך לעשות ואיזה הצהרות יש לשלוח לאחר שהתיקונים [י]בוצעו" (פרוטוקול מיום 30.6.11, בעמ' 2, ש' 5). כל הודעה מטעם הנאשמים לא נמסרה, והוגש נגדם כתב אישום.

3. להגנתם העלו הנאשמים שלוש טענות. לפי העיקרית שבהן, התנהלותה הקלוקלת של המשטרה – שלא טרחה להמציא לבעלי החניון את דבר ההתראה והסתפקה בהותרתה בידיו של קופאי, אך מיהרה להגיש כתב אישום בלא שבדקה אם הנאשמים עמדו בדרישות שהוצבו להם – מקימה להם הגנה מן הצדק. בנסיבות אלו, מוסיפה הטענה והולכת, לא היה מקום להגשתו של כתב אישום ודי היה באזהרה, מה גם שבטופס הביקורת לא רשומה המלצה מאת מפקד המרחב או מפקד המחוז להגיש כתב אישום. עוד נטען, כי הקופאי כלל לא העביר את ההתראה לנאשמים, ולפיכך לא יכֹלו הללו לדעת על הליקויים שנמצאו. לבסוף הוער, כי כל הליקויים תוקנו זה מכבר.

4. טענות אלו איני רואה מקום לקבל. ראש וראשונה, חומר הראיות מגלה כי הנאשמים עברו על הוראותיו של חוק רישוי עסקים. הם לא חלקו על קיומם העובדתי של הליקויים שתוארו, ואף לא ביקשו לתרץ את הדבר. נהיר, כי במועד עריכתה של הביקורת לא עמד החניון בתנאי הרישיון. בכך השתכללו יסודותיה של העבירה הנקובה ברישא לסעיף 14 לחוק, וזו לשונו:

14(א). ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני ואי קיום תקנות ותנאים אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני... דינו – מאסר שמונה עשר חודשים (...)                

חלק זה של ההוראה אינו מדבר בהפרת החובה לתקן ליקויים שהתגלו בביקורת, אלא בחובה שלא להיקלע לליקויים אלה לכתחילה. לאמור – את תנאי הרישיון צריך לקיים, ומי שלא עושה כן חושף עצמו להשתתה של אחריות בפלילים, בלי קשר לשאלה אם תיקן את דרכיו לאחר שהוזהר, אם לאו.

אמת, המשכו של הסעיף כולל הוראה עונשית נוספת, ולפיה "...ואם עסָק או לא קיים [תנאי מתנאי הרישיון] אחרי שקיבל התראה מאת... מפקד משטרת המחוז... דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה". אלא שפשיטא, כי הוראה זו איננה מסייגת את קודמתה אלא היפוכו של דבר – היא מוסיפה עליה ממד של חומרה, ומקורו באי-שעייה לאזהרה שניתנה. כפי שמגלה במקרה שבפני כתב-האישום, כמו גם הדו"ח בדבר עבירה (ת/2) ובו נרשם מועד העבירה – 17.5.10, הוא מועד הביקורת, הנאשמים לא הועמדו לדין על הפרת תנאי הרישיון חרף התראת המשטרה, אלא על הפרתם לכתחילה, ועוד בטרם נולדה אותה התראה ובאה לעולם.

5. אך שאלה היא, והיא כאמור במוקד הגנתם של הנאשמים, כלום פעלה המשטרה כראוי משהוחלט על הגשתו של כתב אישום בנסיבות שבהן הוא הוגש. טענת הנאשמים בענין זה אינה מופרכת על פניה. באזהרה שנמסרה לקופאי (ת/3 הנ"ל) נרשם כך:

"הרינו להודיעך כי בפעם זו הוחלט להזהירך על הפרת התנאים שפורטו לעיל ולתת בידך שהות של 15 ימים למילוי התנאים הנ"ל. נבקשך להקפיד על מילוי דרישתנו הנ"ל אחרת נאלץ לנקוט בהליכים משפטיים" (ההדגשות הוספו).

בדומה, בדו"ח הביקורת (ת/1 הנ"ל), בחוות דעתו הנזכרת של קצין הרישוי, הוטעמה האורכה שניתנה לתיקון הליקויים. ואילו בדו"ח על עבירה (ת/2 הנ"ל), שמולא ביום 13.6.10, נרשם בהערות – "לא נענה לדרישותינו המופיעים ב[ת/3]". רישומים אלה מקימים בסיס להערכה, כי אילו תוקנו הליקויים והודע על כך למשטרה, כתב-האישום לא היה מוגש, וזאת על אף שכפי שצוין, נעברה עבירה. בכך, כמובן, אין כדי לתמוך בטענת המבקשים – המבטאת משאלת לב שאחיזתה במציאות לא בוססה – כי היה מקום להסתפק באזהרה בלבד. שהרי לא הוכח, כי דרך כלל מסתפקת המשטרה באזהרה חלף הגשתו של כתב אישום. אף לא הוכח, כי תנאי להגשתו של כתב אישום היא המלצתו, על גבי דו"ח הביקורת, של מפקד המרחב או המחוז, או של כל גורם אחר.

עם זאת, מן הדין לבחון שני מאפיינים בפעולת המשטרה, ועליהם הלינו הנאשמים. אחד הוא המצאתה של הדרישה לתיקונים לקופאי שבחניון ולא לנאשמים ישירות. שני הוא אי-קיומה של ביקורת חוזרת, והותרת מלאכת ההודעה בדבר ביצוע התיקונים לנאשמים. האם, כטענת הנאשמים, התנהלות זו אינה ראויה? כלום מצדיקה היא את ביטולו של כתב-האישום שהוגש? תשובתי לשאלות אלו היא בשלילה.

המצאתה של הודעה או דרישה – על סוגיהן השונים – מטעם הרשות המנהלית אפשר שתיעשה בדרכים שונות. יש שמקובל לשולחה בדואר רשום, יש שנהוג להדביקה או להניחה במקום העבירה, ויש שננקטות חלופות אחרות. בבחירתה של דרך ההמצאה על הרשות לאזן בין החובה להביא לידיעתו של הנמען את שמבקשים להודיעו, לבין שיקולים של יעילות וחיסכון במשאבים. נקודת האיזון מצויה במקום שבו, במאמץ סביר, קיים סיכוי טוב להבטיח כי הדו"ח יומצא לנמענו. מסירתה האישית של הודעת אזהרה לידיו של המופקד על חניון היא דרך המצאה ראויה. ההנחה שבבסיסה, והנחה סבירה היא, כי הבקרה שעורכים בעלי החניון על פעולותיו של קופאי המוצב במקום מטעמם, תבטיח כי הודעה מאת רשויות האכיפה, שנמסרה לידי הלה, תגיע גם לבעלים. זוהי דרך יעילה, אפשר אף יותר ממשלוח התראה בדואר רשום, אשר יש סיכוי כי יישלח לכתובת ששוב אינה כתובתם של הבעלים, לא יידרש בידיהם, וכיוצא באלה אירועים המוכרים היטב לכל מי שעסק אי פעם בבחינתם של אישורי מסירה. יש, אמנם, דרך בטוחה יותר, והיא שליחתו של שוטר לפגישה פנים אל פנים עם הבעלים. הצבתה של דרישה כזו בפני המשטרה אינה סבירה. היא משיתה על רשות זו עול שתתקשה לעמוד בו, בפרט בכל הנוגע למשאבים של כוח אדם וכסף. על כן, אם במקרה דנן לא מסר הקופאי את האזהרה לבעלים – ובענין זה לא הוכח דבר, שכן הנאשמים לא העידו ולא הביאו לעדות אף לא אדם אחר מטעמם – האחריות לכך אינה רובצת אלא לפתחם של הנאשמים, אשר כשלו בפיקוח על העובד בשירותם.

גם הדרישה כי המשטרה לעולם תשוב ותערוך ביקורת חוזרת, תחת הטלתה על בעלי החניון של אחריות לדווח על תיקון הליקויים, איננה מחויבת המציאות. לא זו בלבד שהיא עלולה לגרוע מיעילותה של האכיפה, שוב בשל המשאבים שהיא צורכת, אלא שאין כל סיבה כי בהנחה – שכאמור יש לה יסוד – כי הקופאי עשה מלאכתו כראוי, יתקשו בעלי החניון להודיע למשטרה על ביצוע הנדרש מהם. והלא, כפי שכבר צוין, דבר בחוק אינו מחייב נתינתה של התראה מקדימה. כתב אישום אפשר היה להגיש מייד עם גילוים של הליקויים, ואך סביר הוא לצפות ממי שעתיד לעמוד במוקדו של כתב אישום כזה, כי יעשה כל מאמץ – לרבות בפנייה אקטיבית לגורם המאשים – לסילוקו של רוע הגזירה מעליו. לא ייפלא, אפוא, כי ביקורת חוזרת נערכת רק בחלק מן המקרים וזאת, כפי שהעיד רס"מ קינן, בעקבות דרישה מיוחדת של קצין הרישוי (עמ' 4, ש' 5-1). לא הוכח, כי באי קיומה של ביקורת כזו יש משום שקילתם של שיקולים זרים או משום הפליתו של עסק אחד אל מול האחר.

6. משנמצא, אפוא, כי בהעמדתם של הנאשמים לדין פעלה המשטרה כסמכותה על-פי חוק רישוי עסקים, באורח שאינו מפלה בין הנאשמים לבין אחרים שענינם דומה, ובסבירות, נשמט הבסיס לטענת הנאשמים. והיות שהעדוּת על-פה והמסמכים שהוצגו לבית-המשפט הוכיחו כל צורכן את טענות המאשימה, יש לקבוע כי האשמה בוססה כדבעי.

אני מרשיע, לפיכך, את הנאשמים במיוחס להם בכתב-האישום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישוי עסקים

  2. רישיון לשלט בחנות

  3. רישיון עסק למכולת

  4. בקשה לרישיון רוכלות

  5. רישיון קו לנסיעת שירות

  6. הפעלת עסק ללא תעודת גמר

  7. רישיון לניהול עסק מינימרקט

  8. ביטול החלטה לבטל רישיון עסק

  9. בקשה להאריך תוקף רישיון עסק

  10. הפעלת חניון בניגוד לתנאי רישיון

  11. בקשה לקבלת רישיון עסק מסוג מזנון

  12. רישיון עסק למכירת חלקי חילוף לרכב

  13. עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון

  14. גן אירועים ללא רישיון - ביטול הזמנה

  15. רישיון עסק לעיבוד ניצול מיחזור פסולת

  16. ערעור מנהלי סעיף 22 לחוק רישוי עסקים

  17. פתיחת עסק לפני שהוגשה בקשה לרישיון עסק

  18. זיכוי מעבירת ניהול עסקים בקניון ללא רישיון

  19. עתירה נגד סירוב לתת רישיון עסק להפעלת חניון

  20. בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול רישיון עסק זמני

  21. תביעת פיצויים נגד תחנת דלק שפעלה ללא רישיון עסק

  22. מה העונש על ניהול אולם אירועים ללא רישיון עסק ?

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון