זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות:

אקדים אחרית לראשית ואומר, כי החלטתי לזכות את הנאשם.

  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב, בניגוד לסעיף 62 (ב), 64 (ב) (א) וסעיף 39 א לפקודת התעבורה התשכ"א-1961.
  2. עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 12/12/07 שעה 23:30 בערך, נהג הנאשם ברכב בכביש 412 לכיוון מחלף שפירים כשהוא שיכור, בשל סירובו לבצע בדיקת נשיפה עפ"י דרישת השוטרים.
  3. בהקראה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, למעט הזמן והמקום המצויינים בכתב האישום, בהם הודה.
  4. בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, סמי אלבז- עת/1, דודי בלה עת/2 ומשה חדד- עת/3. מטעם ההגנה העיד הנאשם.
  5. עת/3, משה חדד, העיד, כי ניגש לרכב הנאשם בשעה 23:46 (עמ' 12 ש' 31). הוא הבחין ברכב, כשהוא עומד סמוך לצומת באמצע הנתיב ומסכן את המשתמשים בדרך (ת/5).

לדבריו, הסיבה שהוא ניגש אל הנאשם הייתה בכדי שיפנה את הכביש, כיוון שרכבו עמד במרכז הנתיב סמוך לצומת. הרכב לא היה בתנועה והנאשם ישב בכיסא הנהג (עמ' 13 שורה 13).
בעדותו סיפר, כי אינו מכיר את הטופס הכולל הסבר לגבי החובה להיבדק ומטרת הבדיקה, אך העיד, כי הסביר לנאשם, שאם לא יבדק, הוא ימצא אשם.
6. עת/4, מהדי באשיר, לא התייצב בביהמ"ש למתן עדותו, על אף שזומן כדין ואף שהוצא נגדו צו הבאה. בדיון ההוכחות הרביעי, דחיתי בקשת התביעה לדחות הדיון פעם נוספת לצורך זימונו (ר' החלטתי מיום 22/12/10).
7.        עת/1 סמי אלבז העיד, כי ערך את ההזמנה לדין. הוא סיפר בעדותו, כי בעת סיור בכביש 44 נקרא לניידת 613 בה היו השוטרים בשיר מוהאדי ומשה חדד, אשר דווחו על נהג שסירב להיבדק בנשיפון. העד הגיע למקום בו עמד הרכב עם מכשיר ינשוף.
העד פנה לנהג בכדי שיבדק במכשיר הינשוף, אך הנהג סירב בתוקף. העד הסביר לנאשם את מהות הסירוב, היינו פסילת רישיון נהיגה וחילוט הרכב (פרוטוקול מיום 15.3.10 עמ' 3 ש' 24).
בחקירתו הנגדית העיד העד, כי לא החתים את הנאשם על טופס סירוב לבדיקת ינשוף, משום שלא היה ברשותו הטופס הנ"ל. כשנשאל "צריך להסביר לו את המשמעות המשפטית"? השיב "כן שנתיים פסילה במידה והוא לא יתן את הנשיפה". ובהמשך המשפט: "הסברתי לו את המשמעות שיילקח לו רישיון הנהיגה ורכבו יחולט" (עמ' 3, ש' 22 ואילך).
8. עת/2, הקצין דודי בלה, ערך מזכר (ת/2) וערך את השימוע לנאשם (ת/3) בשעה 23:50. הוא העיד, כי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב "עפ"י החוק" (עמ' 5 ש' 5). הוא לא רשם במזכר מה בדיוק הסביר לנאשם באומרו "עפ"י חוק" ואף לא זכר מה אמר לו אלא רק הניח כי אמר לנאשם, שמי שמסרב לבצע בדיקת ינשוף עפ"י דרישת שוטר, החוק רואה בו כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול (עמ' 5 ש' 14). העד גם לא ידע להסביר מדוע לא החתים את הנאשם על טופס סירוב.
העד רשם מפי הנאשם את דבריו בשימוע, במהלכו שאל, מדוע רוצים לעשות לו בדיקה והוא מבקש ללכת לבדיקת דם משום שיש לו בעיות בריאות.
בחקירתו הנגדית נשאל העד: "מדוע בזמן אמת לא הסברת לו מה מטרת הבדיקה" והוא השיב: "לא יודע לענות על זה" (עמ' 8, שורות 29-30).
9. הנאשם שבחר להעיד, סיפר כי יצא מבית דגן לכיוון יהוד ונעצר בצד הדרך משום שנדלקה נורה אדומה בלוח השעונים של הרכב ובעודו מנסה להבין ולבדוק מה קרה, עצרה לידו ניידת משטרה. השוטרים שאלו מדוע נעמד בצד הדרך ובתשובה לשאלתם ענה, כי ארעה תקלה ברכב. השוטרים ביקשו שיסע אחריהם והוא אכן נסע כמה מטרים לפי בקשתם.
לאחר שהציג מסמכים ורישיונות לשוטרים, עפ"י דרישתם, אחד מהם הוציא שקית פלסטיק וביקש שיעשה בדיקה.
הנאשם שאל את השוטרים מספר פעמים מהי הבדיקה שהתבקש לעשות על ידם ומשלא קיבל תשובה, סירב לבדיקה.
בשלב זה, הגיע עת/2 שהתחיל למלא מסמכים והנאשם הבין, כי הקצין עורך לו שימוע.
לדברי הנאשם, כשהבין כשהקצין הסביר לו את משמעות הסירוב עפ"י החוק וכי מדובר במכשיר המודד אלכוהול, התחנן בפני השוטרים לעשות את הבדיקה, אך השוטרים אמרו שמאוחר מדי וסירבו לבקשתו.
בחקירתו הנגדית, העיד הנאשם, כי חזר מהתוועדות בכפר חב"ד ולא הייתה שם שתייה חריפה. הנאשם העיד, שכשהבין מה זה מכשיר הנשיפה ביקש לעשות בדיקת דם, אך אינו זוכר באיזה שלב זה היה.
10. הדיון
השאלות הדורשות הכרעה בתיק הנדון הן כלהלן:
א. האם הנאשם נהג בשעה שנחשד בשכרות.
ב. האם נהג בשכרות
  ג. האם סירב לבצע בדיקת נשיפה
ד. האם הוסברה לו משמעות סירובו והאם ההסבר שניתן לו עומד בדרישות החוק והפסיקה

11. האם הנאשם נהג?
עת/3, העיד, כי ניגש לרכב הנאשם בעת שזה לא היה בתנועה, והנאשם לא נהג.
השוטר הנוסף, שהיה במקום בתחילת האירוע, מהדי בשיר, לא התייצב בביהמ"ש למתן עדותו.
משכך, לא הביאה התביעה כל ראיה כי הנאשם נהג.
אמנם, הנאשם הודה בעדותו, כי הזיז רכבו מספר מטרים עפ"י הוראת השוטרים, ועדות זו נתמכת בעדות עת/3, אולם אינני סבורה, כי ניתן לבסס על נהיגה קצרה זו, שבוצעה עפ"י הוראת השוטר, הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות.

לאור מסקנה זו, ניתן כבר בשלב זה לקבוע, כי יש לזכות את נאשם מהעבירה המיוחסת לו.
עם זאת, אתייחס בקצרה ליתר רכיבי האישום וטענות הנאשם.


12. האם הנאשם נהג בשכרות?
ראשית יצויין, כי לא נעשתה לנאשם בדיקת מאפיינים. גם לא נרשם בשום מסמך, שנדף מהנאשם ריח אלכוהול.
השוטרים ציינו, כי הנאשם היה לחוץ ומזיע. אולם, לדעתי, אין בתיאור זה כדי להצביע על שכרותו של הנאשם.
גם לא בוצעה בדיקת נשיפה.
לפיכך, לא נמצא בחומר הראיות קיומו של בסיס לחשד לשכרות.

13. האם הנאשם נדרש לבצע בדיקת נשיפה

סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה מורה כדלקמן:

"שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד".

סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה עניינו סירוב לבדיקת שכרות מורה כדלקמן:

"סירב נוהג ברכב ... לתת דגימה, למעט דגימת רוק לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3) ואולם סירוב לתת דגימת רוק, יש בו כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף 64ב(ב)".

משנדרש נהג או ממונה על רכב ליתן דגימת נשיפה/ רוק/ שתן/ דם על השוטר להסביר לו מטרת נטילת הדגימה, ולהסביר לו משמעות סירובו כי מתקיימת חזקת היותו נוהג בשכרות.
אין חולק, כי מדובר בדרישה מהותית שאין בלתה.

עת/1 העיד, כי ביקש מהנאשם לבצע בדיקה בינשוף.
ב"כ הנאשם טען בסיכומיו, כי השוטר לא "דרש" מהנאשם כלל לבצע בדיקת נשיפה, אלא אך "ביקש" ממנו לבצע את הבדיקה, וזאת בהסתמך על עדותו של עת/1.
האופן בו ניסח השוטר את פנייתו לנאשם אינו העיקר בהקשר זה, ואף אם תיאר את מעשיו כ"בקשה" ולא כ"דרישה", הרי שאין הבדל מהותי בין שני אלה, מקום בו מסביר השוטר לנהג את משמעותה החמורה של אי ההיענות לאותה בקשה/דרישה.
יתר על כן, סעיף 64ב(ב2) מתאר למעשה את טיבה של אותה "דרישה" ומפרט את מרכיביה, וכל שנדרש מהשוטר הוא, כי לצד מתן ההסבר בדבר מטרת הנטילה של הבדיקה ומשמעות הסירוב, "יבקש" את הסכמתו של הנבדק לביצוע הבדיקה – וכך בדיוק עשה עת/1 לפי האמור בדו"ח הפעולה.


14. האם סירובו של הנאשם בנסיבות כפי שהוצגו יוצר את החזקה של שכרות.

עת/1 העיד, כי הסביר לנאשם, שאם יסרב לבצע הבדיקה רשיונו ייפסל ורכבו יחולט, מבלי להסביר למה נועדה הבדיקה.
עת/2 העיד, כי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב "עפ"י חוק".
בעדותו וכן בחקירתו הנגדית העיד, שאינו זוכר את הארוע ולא את המילים שאמר לנאשם אלא שהוא מפרש את הביטוי "עפ"י חוק" כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול.
עת/3 העיד, כי הסביר לנאשם שאם יסרב לבצע הבדיקה "יחשב כאשם".
סיכומו של דבר, הנאשם לא קיבל הסבר מדוע הוא מתבקש לבצע את הבדיקה, מה החשד נגדו וכי סירובו להבדק יגרום לכך שהוא יחשב כשיכור.

ממצא זה, מקבל תימוכין מהאמור בת/3, טופס השימוע, שבו נרשמה תגובתו של הנאשם לשימוע "למה את רוצה לעשות לי בדיקה? למה אתה חושב שאני צריך בדיקה?"
התוצאה היא, שהנאשם לא הוזהר כדין על תוצאות סירובו להיבדק דהיינו, כי כנובע מסירובו ייחשב כשיכור.

15. התנאי להחלת 64ב הוא, כי תובהר לנאשם באופן ברור משמעות הסירוב. תנאי זה לא התקיים במקרה דנן.

אשר על כן, אני מזכה את הנאשם.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נוהל בדיקת שכרות

  2. סירוב לבדיקת שתן

  3. בדיקת כיול לינשוף

  4. כיול מכשיר הינשוף

  5. הכשלת בדיקת ינשוף

  6. הוכחת נהיגה בשכרות

  7. סירוב לבדיקת ינשוף

  8. אי הסכמה לבדיקת שכרות

  9. כישלון בבדיקת מאפיינים

  10. בדיקת שכרות על ידי מתנדב

  11. הרשעה על סמך בדיקת ינשוף

  12. זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות

  13. חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות

  14. הקלה בעונש על נהיגה בשכרות

  15. דוגמא לזיכוי מנהיגה בשכרות

  16. בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב

  17. נהיגה בשכרות בדיקת ינשוף 335

  18. נהיגה בשכרות תאונת פגע וברח

  19. זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות

  20. נהיגה בשכרות בדיקת מאפיינים

  21. זיכוי בגלל כיול מכשיר הינשוף

  22. עונש מינימום על נהיגה בשכרות

  23. נהיגה תחת השפעת מריחואנה רפואית

  24. בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף

  25. ערעור על גזר דין נהיגה בשכרות שהתקבל

  26. ערעור על עונש קל מדי על נהיגה בשכרות

  27. הרשעה בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד

  28. עבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה

  29. הודה כי שתה אלכוהול לפני נסיעתו, אך הכחיש נהיגה ברכב

  30. כתב אישום על נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה

  31. ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה בעבירות "נהיגה בשכרות"

  32. האם תאונת דרכים בשכרות היא ''תאונה במתכוון'' לפי החוק ?

  33. נהיגה בשכרות - דגימת אוויר נשוף בריכוז אלכוהול של 515 מק"ג

  34. בדיקת הינשוף שנערכה הראתה ריכוז של 750 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון