כניסה לכיכר ללא זכות קדימה

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כניסה לכיכר ללא זכות קדימה:


מחמת הספק מזוכה הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי לא ציית לתמרור ב-36 ולתמרור ב-48, נהג בחוסר זהירות (ובקלות ראש אליבא דהוראות החיקוק) בכך שנכנס למעגל תנועה במפגש הרחובות יהושע בן נון ומדינת היהודים בהרצליה מבלי שנתן זכות קדימה לרכב אחר שנע משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם ואשר הגיע אף הוא (הרכב האחר) למעגל התנועה (כך לשון פרק העובדות בכתב האישום) ושני כלי הרכב התנגשו וכתוצאה מכך נחבל הנאשם וניזוקו שני כלי הרכב.

הנאשם כפר בכך שנהג בחוסר זהירות ובכך שלא ציית לתמרורים ולמעשה כפר באחריותו לתאונה.

מטעם התביעה העיד בוחן התנועה המשטרתי מר יהודה מירון (ע.ת.1) אשר לא היה במקום האירוע אלא אך הביא והגיש תרשים של הצומת ממאגר התרשימים וסימן עליו את כיוון נסיעת שני כלי הרכב עפ"י גירסאות הנהגים. (התרשים סומן ת/1 ובצידו טופס חוו"ד ת/2).

עוד העיד מטעם התביעה נהג הרכב המעורב מר דניאל וולף מוסטקי (ע.ת.2).

לבקשת התביעה ובהסכמה הוגשו מטעם התביעה הודעת הנאשם במשטרה (ת/3) תרשים שערך הנאשם (ת/4) תעודות רפואיות ע"ש הנאשם (ת/5) והודעתו הראשונית של הנאשם במשטרה (ת/6).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1).
לבקשת ההגנה ובהסכמה הוגשו מטעמה המסמכים הבאים: תצלומים של הצומת (נ/1, נ/4), הודעת הנהג המעורב במשטרה (נ/2) חוו"ד שמאי (נ/3).

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות מסקנתי היא שנותר ספק סביר בקשר עם שאלת אחריותו של הנאשם לתאונה ומספק שכזה דין הוא שהנאשם יהנה ויזוכה.

אזכיר ראשית כי למעשה מצויה בפני גירסה מול גירסה של שני נהגים מעורבים ומעוניינים וכי גם מבקשת התביעה את הרשעתו של הנאשם דנן על יסוד הסתמכות על עדותו של עד תביעה יחיד בקשר עם ההתרחשות עצמה (שהרי ,כאמור, בוחן התנועה המשטרתי אך הציג תרשים של המקום הלקוח ממאגר התרשימים ואך ציין ע"ג התרשימים את כיווני הנסיעה של המעורבים ועל כיווני נסיעה אלה לא קמה מחלוקת, וכן שדה ראיה עפ"י קנה מידה ).
נדרש אני אם כך להקפדה יתרה הן בבחינת תוכן עדותו של הנהג המעורב כעד יחיד והן בבחינת תוכן עדותו של הנאשם.

בחינת הודעתו של הנהג המעורב במשטרה (נ/2) מלמדת כי מצויה בה אמירתו (בשורה 16 להודעה) כי לכשהבחין הוא (הנהג המעורב) ברכבו של הנאשם ,היה זה, לדברי הנהג המעורב, כאשר רכבו של הנאשם בתוך הכיכר וכי הוא (המעורב) לא ראה באם הנאשם מציית או לא מציית לתמרור.

המעורב גם העיד בפני כי הבחין ברכבו של הנאשם בערך 4 שניות לפני המגע התאונתי (עמ' 7 שורה 18 לעדותו של המעורב).

עפ"י התרשים (ת/1) שערך הבוחן המשטרתי, שדה הראיה לדידו של הנאשם מקו הצומת לשמאל פתוח 40 מטר לפחות.

אם שדה הראיה פתוח באופן שכזה, פירושו לכאורה כי גם לנהג המעורב, באותו קו ראיה , הדעת נותנת כי יש שדה ראיה דומה אל מעבר הנעשה בקו העצירה בכיוון נסיעת הנאשם וקל וחומר שאל הצומת מעבר לקו העצירה בשים לב למבנה הטופוגרפי כעולה מהתרשים.

רוצה לומר שאם יש בפני אמירה של הנהג המעורב על כי 4 שניות לפני האימפקט כבר הבחין ברכבו של הנאשם בתוך הכיכר (ולטענת הנהג המעורב נסע הוא במהירות של 15 -20 קמ"ש בלבד), אזי המשמעות הלכאורית היא שהנאשם היה כבר מצוי בתוך הכיכר עת הגיע המעורב לכיכר או כי המעורב היה לכל הפחות במרחק שבו הימצאות רכבו של הנאשם בתוך הכיכר לא היתה צריכה להימצא מחוץ לצפיות שלו או להפתיעו או להביאו (לו אכן נסע במהירות של 15-20 קמ"ש בלבד) כדי לעלות על אי התנועה ולמרות כך, ולמרות בלימה ,שיווצר מצב של פגיעה תאונתית.

אין זה מרחיק לכת לטעמי לומר בנסיבות אלה כי משמצוי היה כבר רכבו של הנאשם בתוך מעגל התנועה (כפי שתיאר כאמור לא אחר מאשר הנהג המעורב עצמו), יתכן שהתקיים כבר למעשה חילוף מושגי של זכויות הקדימה במעגל התנועה ועל המעורב היה כבר לאפשר לנאשם להמשיך דרכו .

המעורב טען בעדותו כי אין הוא יכול לראות רכב בתוך הכיכר אלא רק כאשר ממש הוא (המעורב) באמצע הכיכר . (עדותו של המעורב בעמ' 8 שורות 1-21 לפרוטוקול).
אלא שעיון בתצלומים נ/1 ו- נ/4 , וכן בשים לב במקביל לעולה לכאורה מהתרשים ת/1 של הבוחן המשטרתי, ניכר ששדה הראיה מכיוון הגעת המעורב הוא רב יותר.

אלא שמנגד אף זאת יש לומר - הנאשם לא היה חד משמעי בעדותו על כי לא ראה כל רכב מצד שמאל אלא אך ציין כי כך היה המצב "עד כמה שהוא זוכר".

הנאשם גם טען כי ראה את רכבו של המעורב רק כחצי שניה או שניה לפני המגע התאונתי.

אמירה זו לא מנעה מהנאשם מלהעריך שמהירות נסיעתו של המעורב היתה 70-80 קמ"ש.

בשדה ראיה של 40 מ' לפחות ניכר כי היה על הנאשם להבחין ברכבו של המעורב מוקדם יותר.
בהקשר זה הנאשם כשל לטעמי ואולם בהינתן שמתקשה אני לקבל בכל הכבוד את גירסת המעורב על כי נסע במהירות של 15-20 קמ"ש בלבד (וזאת בשים לב לאי יכולתו לבלום ולמנוע התאונה על אף שלדבריו עמדו לרשותו 4 שניות ואף בהילקח בחשבון זמן תגובה מקובל) וכן בשים לב לבלימה ואף עליה של רכבו על אי התנועה ואף התנגשות שהביאה לנזקים במפורט לכל הפחות בחווה"ד (נ/3) לרכב הנטען של הנאשם, אזי המשמעות היא שיש לכאורה להרחיק את רכב המעורב בחישובים אלה כדי הימצאותו עובר לכניסה לכיכר בעת שכבר מצוי היה הנאשם עם רכבו בתוך הכיכר ונעצר.

ובמילים אחרות: אין בפני את הבטחון הראייתי הדרוש כדי להטיל על כתפיו של הנאשם את האחריות לקרות התאונה מבלי שיוותר ספק סביר בעניין זה, וזאת כעולה מניתוח הדברים לעיל בפרט בשים לב כאמור לדברי הנהג המעורב על כי לכשהבחין הוא ברכבו של הנאשם היה זה האחרון כבר בתוך הכיכר.

אכן, בכיוון נסיעתו של הנאשם, ולא בכיוון נסיעתו של המעורב, היה מצוי תמרור ב-36, ואולם בהינתן מיכלול הנסיבות שבהן עד התביעה ,עד הראיה היחידי לאירוע מטעם התביעה, מעיד הוא עצמו כאמור כי הבחין ברכבו של הנאשם כשרכב הנאשם מצוי כבר בתוך הכיכר וכאשר המעורב מצוי עדיין במרחק אשר אין בידי לקבוע נחרצות כי אין הוא מרחק כדי הימצאות עובר לפתחו של מעגל התנועה, דין הוא כאמור שהנאשם יהנה מן הספק.

אשר על כן, וכפי שכבר הודע, מזוכה הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון