בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול רישיון עסק זמני

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול רישיון עסק זמני:

רקע עובדתי
1. העותרים מנהלים, החל מסוף שנת 2005, עסק של גן אירועים המכונה "קסיופיאה", ברח' השונית 2, קניון ארנה, הרצליה פיתוח (חלקות 5 ו- 26 בגושים 5690, 6516).
בסמוך לאולם האירועים נמצא שטח פתוח, בבעלות ציבורית, של כמה אלפי מטרים רבועים. ייעודו של השטח הוא "שטח ציבורי פתוח", עפ"י תכנית מתאר מפורטת מס' הר/2003א'. מאולם האירועים, שבניהולם של העותרים, קיימת יציאה ישירות אל השטח הציבורי הפתוח. העותרים סבורים, כי הם זכאים לקיים חלק מהאירועים, בעיקר חתונות, גם בשטח הציבורי הפתוח. עמדת הרשות המקומית/המשיבה היא, כי אין מקום לשימוש כלשהו מצד העותרים בשטח הציבורי הפתוח, או בחלק ממנו, לצורכי עסקם של העותרים.




המחלוקת בגין השטח הציבורי הפתוח
2. המחלוקת בין העותרים לבין העירייה, באשר לאפשרות השימוע מצד העותרים בשטח הציבורי הפתוח תלויה ועומדת, בלבוש כזה או אחר, מזה שנים.
בשנת 2007 הגישה העותרת 1, עתירה מנהלית כנגד העירייה, בגין סירובה של זו לאשר לה להותיר על כנה, בניה שבוצעה על שטח הרחבה הצפוני מחוץ לאולם האירועים, כאשר הבניה כונתה אז "סגירת חורף זמנית". ראו: עת"מ (תל-אביב) 2159/07 קסיופיאה אירועים נ' עיריית הרצליה, . במועד הדיון המקדמי בעתירה זו, 13.1.08, ביקשה העותרת את מחיקתה.
זאת ועוד: כנגד העותרת 1, ובגין בניה בשטח הציבורי הפתוח האמור, הוצאו מספר לא מבוטל של צווי הריסה מינהליים, לפי סעיף 238א'(א') לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ראו למשל צווים מהתאריכים: 27.1.2006, 10.10.2007. ביום 15.2.2006, אישר בית משפט השלום בהרצליה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים (ב"ש 4/06) צו הריסה מינהלי, וקבע כי "הצו ניתן לביצוע החל מיום 16.4.2006".

ביום 15.11.2006, דיווח ראש ענף פיקוח חופי יום במחוז תל-אביב ביחידה לפיקוח על הבניה שם על ממצאיו בעקבות סיור שערך בתאריך 10.11.2006. הוא ציין שמצא אוהל בשטח של כ- 325 מ"ר המקובע לרצפה וכן חיפוי של הרצפה ב"דק" עץ, בשטח כאמור, כל אלה ללא היתר בניה וללא היתר לשימוש חורג. גם לפי המתואר בעתירה דהיום חיפוי ה"דק" עדיין קיים, גם אם האוהל כנראה הוסר בעבר.

החל בחודש פברואר 2011 ואילך, הוגשו ע"י העירייה מספר לא מבוטל של הזמנות למשפט וכתבי אישום, לפי סעיף 265 לפקודת העיריות כנגד מנהל העותרת, בגין אירועים הנערכים בשטח הציבורי הפתוח הנדון. לפי הנאמר בכתבי האישום, ראה הפקח הצבת חופה, כיסאות, שולחנות ופרגודים בשטח הציבורי, במשך שעות ארוכות. הנתונים בשטח תועדו גם בצילום ע"י הפקח.



העדר תקיפה של צווי הריסה וכתבי אישום
3. לא רק שמדובר, איפוא, במחלוקת הקיימת מזה זמן רב, אלא שמתעוררת שאלה, מדוע לא ביקשו העותרים ביקורת שיפוטית לגבי צווי ההריסה המינהליים או כתבי האישום שהוגשו נגדם, כאמור, במסגרת הליכים משפטיים לתקיפת צווי ההריסה או כתבי האישום האמורים. אין ספק שבית משפט השלום מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית מלאה לגבי צווים אלה, כאמור בסעיף 238א'(ז')(ח') לחוק התכנון והבנייה הנ"ל. ראו: דברי השופט ד"ר א. גרוניס ב-עע"ם 2215/08 שיך' ח'ליל איברהים עלמי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה – ירושלים (17.3.08); עע"ם 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נז(1) 196 (2002); בר"ם 5884/06 שעבאן נ' מדינת ישראל – הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לודים (2.8.2006); בג"צ 2181/04 רדא נ' שר הפנים ואח' (7.3.04); רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל-אביב יפו, פ"ד נא(4) 625.

העתירה הנוכחית
4. בתאריך 3.2.2009, הוצא לעותרים רישיון עסק זמני לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968. הרישיון הותנה בתנאים אלה: א. חל איסור מוחלט על בניית סגירת חורף. ב. חל איסור מוחלט על הצבת דק, כסאות ושולחנות. ג. אין להציב במות ברחבה הצפונית ללא היתר. ד. כפוף לאישור היחידה לאיכות הסביבה מיום 15.6.08.

בעתירה הנוכחית, שהוגשה ביום 9.8.11, מבקשים העותרים לבטל החלטה של המשיבים 1-3 בשימוע מיום 30.6.2011, כאשר הוחלט לבטל את רישיון העסק האמור, ככל שפעילות העסק תחרוג אל מחוץ למבנה האולם, ויקוימו אירועים או חלק מהם בשטח הציבורי הפתוח. כן מבקשים העותרים למנוע את ביטול רישיון העסק ואת סגירתו, בשל קיום קבלות פנים וחופות נישואין באותו שטח ציבורי.



סירוב צו ביניים שלב ראשון
5. בהחלטתי מיום 18.8.2011 כתבתי: "הודעה על ביטול רשיון עסק נמסרה לעותרים עוד ביום 2.5.11. שימוע נערך בתאריכים 8.5.11, 30.6.11 (ראו סעיפים 15, 18, 22 לעתירה). כל העובדות שביסוד העתירה והבקשה מצויות בידי העותרים מזה חדשים. בנסיבות אלה לוקה הבקשה לסעד ביניים בשיהוי בלתי מוסבר. בוודאי שאין מקום לדון בעתירות העותרים במהלך הפגרה. אני דוחה את הבקשה לצו ביניים מחמת שיהוי. העתירה המינהלית תובא בפני שופט לפי תכנית העבודה, לאחר תום הפגרה".

עיון חוזר בבקשה לצו ביניים
6. ביום 24.8.2011, ביקשו העותרים לעיין מחדש בהחלטה הדוחה את בקשתם לצו ביניים, כאשר נימוקם העיקרי, אם לא היחיד הוא, שרק ביום 28.7.11 התקבלה החלטת המשיבים בעניין השימוע שנערך לעותרים בתאריך 30.6.2011, וכי סעיף 7ד'(ד') לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968, קובע שביטול רישיון עסק נכנס לתוקפו רק 60 יום לאחר מתן הודעה על ביטולו. לפי החלטות של חבריי השופטים י' ענבר ו- ד"ר ק' ורדי (כשופטים תורנים בפגרת הקיץ) הובאה הבקשה לעיון חוזר בפניי והחלטתי ניתנה לאחר שנתקבלו תגובות בכתב של המשיבים. עיינתי גם בטענות נוספות שהגישו העותרים (בבקשות לצווים ארעיים ולהבהרת החלטות.


מסקנות
7. כפי שניסיתי להסביר, חולקים העותרים מזה שנים וחודשים על עמדת הרשות המקומית, לפיה אין מקום לכך שייעשה שימוש כלשהו לצורכי אולם האירועים בשטח הציבורי הפתוח. העתירה מבקשת ביקורת שיפוטית לגבי מדיניות העירייה בכל הקשור בשטח האמור. העותרים אינם מבקשים לתקוף צו הריסה מינהלי פלוני או כתב אישום אלמוני, שהוגש נגדם בבית משפט השלום בגין פעילות זו או אחרת בשטח הציבורי שבמחלוקת. עמדתם היא שמדיניות העירייה כלפיהם שגויה ומחייבת את התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

מדיניות זו היתה ידועה לעותרים משכבר הימים, ומכיוון שכך סברתי שבקשתם לצו ביניים, שהוגשה רק ביום 9.8.11, לוקה בשיהוי בלתי מוסבר. בהחלטתי מתאריך 18.8.2011, הצבעתי על מועדים שהובאו בעתירה עצמה, כאשר לגביהם לא יכול להיות ספק, שהמידע הרלוונטי בדבר מדיניות העירייה, והאופן בו באה זו לידי ביטוי, היה בידי העותרים.

8. בעתירה גם נטען כי בפגישה מתאריך 16.2.2011, אישר מנהל אגף בעירייה פעילות מוגבלת בשטח הציבורי הנדון, כך שביטול רישיון העסק בשל קיום פעילות כזאת, נוגד, לכאורה, הבטחה שלטונית. מהנתונים שהובאו בשלב הנוכחי עולה, כי העותרים לא עמדו בסיכום מתאריך 16.2.2011, וכבר בסמוך מאוד למועד זה הוציאה הרשות המקומית עשרות דו"חות בגין אותה פעילות. למצער מאז חודש פברואר 2011 ידוע לעותרים היטב, כי עמדת הרשות המקומית היא שסיכום הפגישה האמורה, אינו מחייב את העירייה.

9. יש, איפוא, ממש (לצורך השלב הנוכחי של הדיון) בטענת הרשות המקומית, לפיה עושים העותרים שימוש לצורך עסקי בשטח ציבורי פתוח, לרבות בדרך של בעיה (בניית "החורף" הוסרה, כאמור, אך שטח ה"דק" קיים ומשמש את העותרים), וקיום אירועים רבי משתתפים, לאורך זמן. במצב דברים זה, לוקות הן העתירה והן הבקשה לצו ביניים בשיהוי בלתי מוסבר.


סעד

10. אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 18.8.2011. אני חוזר על ההוראות שניתנו על ידי שם. בשים לב לתוצאה זו, בטלים הצווים הארעיים שניתנו על-ידי כבוד השופט ד"ר קובי ורדי בסעיף 3 להחלטתו מיום 30.8.2011 (כאמור שם), וכן בהחלטתו מיום 31.8.2011. אני מחייב את העותרים ביחד ולחוד, לשלם למשיבים את הוצאות המשפט בבקשה הנוכחית, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 26,000 (עשרים ושישה אלף) ₪, להיום.













לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישוי עסקים

  2. רישיון לשלט בחנות

  3. רישיון עסק למכולת

  4. בקשה לרישיון רוכלות

  5. רישיון קו לנסיעת שירות

  6. הפעלת עסק ללא תעודת גמר

  7. רישיון לניהול עסק מינימרקט

  8. ביטול החלטה לבטל רישיון עסק

  9. בקשה להאריך תוקף רישיון עסק

  10. הפעלת חניון בניגוד לתנאי רישיון

  11. בקשה לקבלת רישיון עסק מסוג מזנון

  12. רישיון עסק למכירת חלקי חילוף לרכב

  13. עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון

  14. גן אירועים ללא רישיון - ביטול הזמנה

  15. רישיון עסק לעיבוד ניצול מיחזור פסולת

  16. ערעור מנהלי סעיף 22 לחוק רישוי עסקים

  17. פתיחת עסק לפני שהוגשה בקשה לרישיון עסק

  18. זיכוי מעבירת ניהול עסקים בקניון ללא רישיון

  19. עתירה נגד סירוב לתת רישיון עסק להפעלת חניון

  20. בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול רישיון עסק זמני

  21. תביעת פיצויים נגד תחנת דלק שפעלה ללא רישיון עסק

  22. מה העונש על ניהול אולם אירועים ללא רישיון עסק ?

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון