החזקת אסיר בהפרדה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזקת אסיר בהפרדה:

בקשה להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, ל- 6 חודשים נוספים החל מיום 8.11.2011. הבקשה מבוססת על הוראת סעיף 19ה. לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב – 1971 (להלן: "הפקודה").

1. רקע
המשיב בן 33, מרצה מאסר עולם בגין עבירת רצח. החל לרצות מאסרו ב- 10.4.1998. עונשו של המשיב טרם נקצב והוא מוחזק בהפרדת יחיד, באופן לא רציף מאז שנת 2001.

בבקשה נטען כי ההחזקה נדרשת לשם שמירה על ביטחונו ושלומו של המשיב, וכן לשמירה על שלומם ובטחונם של אחרים, אסירים וסוהרים, ומניעת פגיעה בסדר התקין של בית הסוהר. לבקשה צורף תצהיר התומך בבקשה.

נאמר בבקשה כי אין מניעה רפואית או סוציאלית להמשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד. לטענת המבקשת אין כיום דרך אחרת להגן על חייו ובטחונו של המשיב, כמו גם שמירה על שלומם ובטחונים של אחרים, זולת המשך החזקתו בהפרדה.

המשיב מתנגד להמשך החזקתו בהפרדה ומבקש להחזיקו באגפים רגילים או במב"ן.
היות והמשיב לא היה מיוצג , בתאריך 2.8.2011, הורה סג"נ כב' השופט טל על מינוי סניגור ציבורי בתיק.

בדיון ביום 6.9.2011 נענתה כב' השופטת מרוז לבקשת ב"כ המשיב והורתה כי כל החומר הרלבנטי בעניינו של המשיב יועבר לעיון ב"כ המשיב. בהסכמת ב"כ הצדדים הורתה על עריכת חוו"ד פסיכיאטרית של מב"ן, אשר תתייחס בין היתר, להשפעת תנאיי הפרדתו על התנהגותו ומצבו הנפשי של המשיב.

2. תמצית טיעוני המבקשת
לטענת המבקשת, במהלך השנים התקבל מידע בעניינו של המשיב המצביע על כוונות פגיעה בו, על סכסוכים ועל מסוכנותו לאחרים. כן התקבל מידע בדבר מסוכנותו של המשיב לסגל בית הסוהר. נטען כי במהלך השנים התקבלו מידעים המצביעים על כוונת פגיעה בו, ועל מסוכנותו לאחרים.

3. תמצית טיעוני המשיב
בתגובה בכתב לבקשה, טענה ב"כ המשיב, כי יש לדחות את הבקשה. לדבריה, המשיב שוהה בהפרדת יחיד, בלתי רציפה, למעלה מ – 9 שנים, והדבר גורם לפגיעה קשה בזכותו לכבוד, ובשלומו הנפשי, כאשר אין עילה לכך. בהתייחס למצבו הרפואי, נטען כי מזה 4 חודשים מצבו הנפשי של המשיב יציב ותקין ללא אירועים חריגים, והוא משתף פעולה באופן מלא עם הטיפול התרופתי, בעל תובנה מלאה למחלתו ולצורך להתמיד בטיפול התרופתי ובקשר הטיפולי עם הגורמים הטיפוליים. ב"כ המשיב ציינה כי במהלך השנים הביע בית המשפט את מורת רוחו ממשך החזקת המשיב בהפרדת יחיד, ומהיעדר פתרון אחר, ראוי ומידתי יותר.

בכתב התשובה התייחסה ב"כ המשיב גם להתנהלותו של המבקשת בעניינה של החלטת כב' השופטת מרוז, מאחר והדברים באו על תיקונם, אם אינם רלבנטיים יותר ולא אתייחס אליהם. עוד נטען, כי המידעים עליהם סומכת המבקשתת בקשתה, התרחשו כשהמשיב היה במצב פסיכוטי, ולעת הזאת, אינם רלבנטיים.

4. טיעוני ב"כ הצדדים בדיון
בדיון שהתקיים בפני ביום 30.10.2011 (בהיעדר המשיב) הוגשה חוו"ד מב"ן. בהסכמת ב"כ המשיב הוגשו מידעים מודיעיניים. ב"כ המבקשת הפנה תשומת לבו של בית המשפט בעיקר למידעים המסתיימים בספרות 462 ו – 465.

ב"כ המבקשת טען כי אין חולק שחלה התייצבות במצבו הנפשי של המשיב בארבעת החודשים האחרונים, מאז שיחרורו מן האשפוז האחרון. עם זאת, נטען כי פרק זמן של 4 חודשים אינו מספיק כדי לקבל תמונה מלאה באשר למצבו של המשיב, שכן למצבו הנפשי יש השלכה על התנהגויות אחרות, על אסירים אחרים ועל סוהרים. מדובר בהתפרצויות אלימות והתנהגות בלתי נשלטת, שהיו הסיבה להפרדה, בשל הסיכון. גם בתקופה של הרמיסיה יש שני מידעים מודיעיניים המצביעים על התנהגות חמורה המהווה עילה להפרדה.
עוד טען כי המשיב חסר תובנה לגבי מחלתו, כפי שעולה גם מחוו"ד מב"ן. סיכומה של חוו"ד לא מגלה כי ההפרדה היא שהביאה למצב הפסיכוטי בו הוא שרוי, ומכאן שמוקדם להוציאו מהפרדה. יש לבחון התייצבותו של המשיב לאורך זמן, ואז לעשות הארכת מצב מחודשת.

ב"כ המשיב טענה בדיון כי החזקתו של המשיב בהפרדה היא אך ורק בשל מצבו הרפואי, וכיום לא נשקפת ממנו כל סכנה. היא סמכה טיעוניה על חוו"ד מב"ן שהוכנה לצורך הדיון ופרטה שלושה נימוקים המצדיקים לשיטתה הוצאתו מהפרדה. הראשון, על פי כל חוות דעת לא ניתן להחזיק אסיר חולה נפש בהפרדה, ויש להחזיקו במב"ן, או בהשגחה באגף רגיל. השני, המידעים המודיעיניים מתייחסים לתקופות בהן לא היה המשיב מאוזן, וייתכן אף בזמן היותו במצב פסיכוטי פעיל. השלישי, יש להתחשב בעובדה כי במשך ארבעת החודשים האחרונים המשיב משתף פעולה באופן מלא עם טיפולו. מסיבות אלה טענה החזקתו בהפרדה אינה חוקתית ומנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש להתחשב בחוו"ד מב"ן בעניין זה ולמצוא פתרון הולם למצבו כמו למשל אסיר תומך ועו"ס צמוד.

נטען כי המשיב מטופל פסיכיאטרית החל משנת 2000, מוכר למב"ן כסובל מסכיזופרניה כרונית. אושפז בתחילת השנה וגם בחודשים אפריל-מאי בעת שהיה במצב פסיכוטי. נטען כי המשיב נקלע למצבים פסיכוטיים כאשר הטיפול התרופתי מופסק אולם מזה מספר חודשים מצבו הנפשי יציב ותקין ללא כל אירועים חריגים, והוא משתף פעולה מלא עם הטיפול התרופתי. ב"כ המשיב ביקשה לחשוף בפניה את המידעים המודיעיניים.

5. חוו"ד מב"ן מיום 16.10.2011
כעולה מחוו"ד מב"ן האסיר מוכר כחולה במחלת הסכיזופרניה. במהלך ארבעת החודשים האחרונים לא דווח על אירועים חריגים ולא ביטא התנהגות אלימה או תוקפנית. המשיב חסר תובנה למחלתו, ויחד עם זאת מביע רצון להמשיך בנטילת הטיפול התרופתי. עמדת מב"ן היא שלכל בידוד והפרדה יש השפעה שלילית על אוכלוסיית האסירים ובמיוחד אם הם לוקים במחלת נפש.

6. המסגרת הנורמטיבית
סעיף 19ב. לפקודה העומד בבסיסה של הבקשה קובע:

"ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת –
(1) ביטחון המדינה;
(2) ביטחון בית הסוהר;
(3) שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;
(4) מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר;
(5) מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, או עבירה של עסקת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;
(6) ..."

ברע"ב 10/06, אטיאס נ' שירות בתי הסוהר, ניתן ביום 9.5.2006 , נתן בית המשפט העליון דעתו למידתיות הנדרשת בהקשר להפרדת אסיר ועל החובה לשוב ולבחון את המשך הצורך וההצדקה בהפרדה כל 6 חודשים וכן לבחון אפשרות להקלה בחומרת הפגיעה באסיר הנובעת מהפרדה.
"כבר נפסק, לא אחת, כי החזקת אסיר בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג לעיקרון לפיו, דרך כלל, יוחזק אסיר ביחד עם כלל האסירים. עקרון זה נובע מההכרה, כי  לאסיר עומדת זכות לקיום אנושי בסיסי בין כתלי הכלא, בכפוף להגבלות המתחייבות מצרכי המאסר עצמו ושלילת החופש האישי הנובעת ממנו. חיים בסביבה אנושית הם צורך חיוני לאדם, וניתן לשלול אותם או להגבילם רק בהתקיים טעמים מיוחדים וכבדי משקל לכך. גם בהתקיים טעמים כאלה, על החזקת אסיר בהפרדה להצטמצם אך למשך הזמן ההכרחי לכך, ועל הרשות המוסמכת לבחון באופן רצוף את המשך הצורך וההצדקה בהפרדה, מתוך הכרה בחובה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באסיר. יתר על כן, גם בהינתן צורך מובהק בתנאי הפרדה, על הרשות לבחון, מעת לעת, אפשרויות להקלה בחומרת הפגיעה הנובעת ממנה, למשל דרך העברה להפרדה זוגית, או הקלה אחרת, הכל כפי שהנסיבות עשויות לאפשר. ככל שתקופת ההפרדה מתארכת, כך גובר הנטל על הרשות המוסמכת להצביע על קיומו של צורך חיוני בהמשך החזקה בתנאי הפרדה, נוכח הפגיעה הטמונה בה לזכויותיו של האסיר...".

7. דיון
עיינתי בפרטי המידע המודיעיני שהוצג לעיוני ובפרט נתתי דעתי לפרטי המידע שמספרם 462 ו – 465, שנתקבלו לאחר חזרתו של המשיב מהאישפוז האחרון, בתקופה בה לכאורה הוא מאוזן ומטופל כראוי. מבלי להתעלם מהאמור בהם, השאלה היא האם די במידעים אלה כדי להמשיך ולהחזיק את המשיב בהפרדת יחיד, למשך 6 חודשים נוספים.

עיינתי גם בחוו"ד מב"ן באשר להשפעה שיש לבידוד על מצבו הנפשי של אסיר חולה נפש, ולענייננו לגבי המשיב, כותב דר' בירגר : "...בהתייחסות יותר ספציפית לגבי הנ"ל, ניתן לומר, שמכיוון שמדובר באסיר שהיה חולה בסיכזופרניה עוד טרם כליאתו, אין בידינו יכולת לקבוע מהי ההשפעה היחסית שיש לגורם הקונסטיציונאלי לעומת המשקל האברסיבי של התנאי הבידוד וההפרדה, לגבי התסמינים הנוכחיים של מחלתו והפרוגנוזה העתידית.", אני סבורה שלא ניתן להתעלם מדעה זו.

למותר לציין, כי גם כאשר קיים הצורך בהפרדה, על הרשות לבחון מעת לעת אפשרות של הקלה בחומרת הפגיעה הנובעת ממנה, אם בדרך של הפרדה זוגית או בכל דרך אחרת, שפגיעתה בזכויותיו של האסיר היא פחותה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר זמן ההחזקה בו מוחזק אסיר בהפרדה הוא ארוך וככל שתקופת ההפרדה מתארכת, כך גובר הנטל להצביע על הצורך בהמשך ההחזקה בתנאי הפרדה.

המשיב בהפרדה מזה שנים ארוכות. פרטי המידע שהובאו לעיוני, לפי הערכתי אינם קיצוניים וספק רב אם הם מצדיקים המשך החזקתו של המשיב בהפרדה, גם נוכח חוו"ד מב"ן לגבי מצבו הנפשי של המשיב. המשך החזקתו של המשיב בהפרדה הוא לכאורה "פתרון קל" עבור המבקשת ולא מן הנמנע ששיבוצו של המשיב היום באגף אחר איננו מטלה פשוטה, לאור אישיותו של המשיב וההשגחה הנדרשת.
אני ערה לקשיים העומדים בפני הגורם המוסמך בשב"ס, אחרי 9 שנים שהמשיב מוחזק בהפרדה, לשלב את המשיב בתנאיי כליאה אחרים, וההשגחה הנדרשת. חזקה על הגורם הרלבנטי בשב"ס האמון על שיבוצם של אסירים באגפים השונים, שהוא יכלכל מעשיו בתבונה, באופן שלא יפגעו זכויותיו של המשיב, ומבלי לפגוע בבטחונם של האסירים, אנשי סגל והסדר הציבורי בין כתליי בית הסוהר.

לענייננו, הגעתי למסקנה כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה קיומה של עילה להמשך החזקתו בהפרדה, גם לא עשתה כל שניתן לשיבוצו בתנאיי כליאה אחרים. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בהיעדר מידע חדש בעניינו של המשיב, ואם לא תקום עילה אחרת שתצדיק החזקתו בהפרדה, על המבקשת לשבצו בתנאיי כליאה אחרים, שלא בתנאיי הפרדה, וזאת תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

אוסיף למעלה מן הצורך, כי הרעה במצבו הנפשי של המשיב, אם תהיה, לא תהווה עילה להמשך החזקתו בהפרדה ותצדיק העברתו לטיפול במסגרת מב"ן.

סוף דבר, בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול שחרור אסיר

  2. פשיטת רגל של אסיר

  3. החזקת אסיר בהפרדה

  4. שחרור מנהלי שב''ס

  5. כתב אישום נגד אסיר

  6. שלילת זכות התייחדות

  7. עתירת אסיר שהתקבלה

  8. הפרדת יחיד בבית סוהר

  9. שחרור מוקדם של אסירה

  10. עתירה של אסיר שהתקבלה

  11. סוני פלייסטיישן לאסיר

  12. יציאת אסיר לברית מילה

  13. החזקת אסיר בהפרדת יחיד

  14. בקשה לביטול שחרור אסיר

  15. תביעת אסירים נגד שב''ס

  16. איסור על אסיר להתראיין

  17. חופשה מיוחדת לברית מילה

  18. בקשת חופשה מיוחדת לאסיר

  19. תביעה של אסיר על התעללות

  20. שחרור אסיר עקב מצב רפואי

  21. הודעה לאסיר על מועד דיון

  22. החזקת אסיר בטחוני בהפרדה

  23. החזקת סמים ע''י אסיר בכלא

  24. שחרור מנהלי מוקדם של אסיר

  25. הברחת חפץ אסור לאסיר בכלא

  26. בקשת אסיר למפגש עם בן משפחה

  27. בקשת אסיר לקבל טיפול שיקומי

  28. שחרור מוקדם של אסיר ברישיון

  29. שחרור על תנאי של אסיר בטחוני

  30. עתירת אסיר לקבלת טיפול רפואי

  31. בקשה להארכת החזקת אסיר בהפרדה

  32. אישור לאסיר להתראיין לטלוויזיה

  33. העברת אסיר מכלא בארה''ב לישראל

  34. בקשת השב''ס להחזיק אסיר בהפרדה

  35. ניסיון להבריח חפץ אסור לבית סוהר

  36. עתירה נגד העברת אסיר לבית כלא אחר

  37. זכות אסיר בטחוני לעשות שיחות טלפון

  38. בקשה לבטל החלטה להוציא אסיר מהפרדה

  39. בקשה להארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה

  40. עתירה של המדינה נגד שחרור אסיר מהכלא

  41. עתירת אסיר להגיש כתבי אישום נגד חשודים

  42. עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים בכלא השרון

  43. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים בכלא צלמון

  44. כניסת מטפלים לבתי הסוהר לצורך טיפול באסירים

  45. זכות אסיר לחופשה לאחר ריצוי רבע מתקופת המאסר

  46. שחרור מוקדם מהכלא בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א

  47. ועדת השחרורים דנה בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי ברישיון

  48. הוועדה התייחסה למידעים המודיעיניים הקיימים ביחס לאסיר

  49. עתירת המדינה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר אסיר מהכלא

  50. שחרור מוקדם של אסיר שסיים לרצות שני שלישים ממאסר מותנה

  51. התנהגות בתקופת המאסר כשיקול לשחרור אסיר על ידי ועדת השחרורים

  52. נכלא באתיופיה עקב פעילות ציונית ולאחר שעלה לארץ הוכר כאסיר ציון

  53. עתירה מנהלית: צו לשילוב אסיר ללא דיחוי בקבוצת טיפול במב"ן ברמלה

  54. בקשת ב"כ היועמ"ש לבטל את החלטת ועדת השחרורים בשל היותה בלתי סבירה

  55. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים אשר החליטה על שחרור המוקדם על תנאי

  56. הוועדה קבעה כי לכאורה מדובר באסיר רצידיוויסט, אולם יש מקום להתחשב בגילו הצעיר

  57. ועדת השחרורים דחתה לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם

  58. אסיר ראוי לשחרור מוקדם נוכח התנהגותו התקינה בכלא ונוכח ההליך הטיפולי המעמיק שעבר

  59. עתירת אסיר כנגד החלטת וועדת שחרורים מיוחדת בהתאם להוראות סעיף 33(ב) לחוק שחרור על תנאי

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון