טעות סופר בהצעה למכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות סופר בהצעה למכרז:

העתירה
1. לפניי עתירה מינהלית המופנית נגד תוצאות מכרז שפרסם המשיב, המוסד לביטוח לאומי, ליצירת מאגר של נותני שירותי סיעוד. העותרת, יתרב – חברה לשירותי סיעוד ורווחה בע"מ, התמודדה במכרז, וזכתה להשתבץ במאגר האמור, באמצעות 89 סניפיה השונים המצויים ברחבי הארץ. ואולם, על-פי תוצאות המכרז, סניף אחד של העותרת – הסניף ביישוב גוש חלב בגליל העליון – לא נכלל במאגר, הואיל ולא זכה בניקוד המתאים הנדרש. העותרת טענה לפני המשיב, כי בהצעתה נפלה טעות קולמוס בכל הנוגע לציון התקופה שבה הופעל הסניף על-ידה בעבר, וכי אם תינתן לה אפשרות לתקן את הטעות – תקבל הצעתה בעניין סניף זה תוספת ניקוד, כך שתוכל לזכות במכרז ולהיכלל במאגר. המשיב דחה את הבקשה, בסברו כי בנסיבות המקרה אין מדובר בטעות סופר, המאפשרת תיקונה של הצעה במכרז. נגד החלטה זו מלינה העותרת בעתירתה דנן. היא טוענת, כי מדובר בטעות קולמוס שנעשתה בתום לב, וכי ההחלטה שלא לאפשר את תיקונה אינה סבירה, ואף פוגעת בשוויון, זאת לנוכח העובדה שהמשיב אִפשר למציעים שונים לתקן פגמים שנפלו בהצעותיהם. על-כן, מבקשת העותרת, כי בית-המשפט יתיר לה לתקן את טעותה בהצעתה במכרז, ויכריז על הסניף בגוש חלב כאחד הסניפים הזוכים במכרז.

המכרז והליכי הזכייה בו
2. ביום 13.11.08 פרסם המשיב את מכרז מס' מ (2038) 2008 ליצירת מאגר של נותני שירות סיעוד לטיפול בזקן בביתו לזכאים לגִמלת סיעוד (להלן – המכרז), בהתאם לסעיפים 223-237 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. על-פי סעיפים אלו, אדם שנמצא זכאי לגִמלת סיעוד, רשאי לפנות לוועדה מקומית מקצועית לענייני סיעוד באזור מגוריו (להלן – ועדה לענייני סיעוד), אשר תקבע, בין-היתר, מי יהא הגורם שיספק את שירותי הסיעוד בפועל (להלן – נותני השירותים או הספקים). מטרת המכרז הִנה, אפוא, קביעת מאגר של נותני שירותים, שאליהם יַפנו הוועדות לענייני סיעוד את הזכאים לגִמלה. מדובר במכרז רב-היקף, עבור ספקים רבים, להספקת שירותים שעלותם מסתכמת בקרוב לשלושה מיליארד ש"ח בשנה.

יצוין, כי ברחבי הארץ פזורות 314 ועדות לענייני סיעוד, אשר כל אחת מהן נזקקת למאגר ספקים משלה, בהתאם למקום מושבה; כך שלמעשה, תוצאות המכרז מגדירות 314 מאגרים של נותני שירותים שונים – אחד עבור כל ועדה. במובן זה, המכרז למעשה מאגד תחתיו 314 תת-מכרזים קטנים יותר. בהקשר זה יובהר, כי לספַק שהגיש הצעה במכרז, ניתנה האפשרות להציע את שירותיו לכמה ועדות שונות, כך שכל סניף של אותו ספק התמודד על הזכות לתת שירותי סיעוד עבור הוועדות הקרובות למקום מושבו; זאת, כל עוד הוא עונה על תנאי הגדרתו של "סניף", הקבועים במכרז.

3. כאן המקום להקדים סקירה קצרה על הרקע להוצאת המכרז. מדובר במכרז השישי שפרסם המשיב במהלך שלוש-עשרה השנים האחרונות בעניין שירותי הסיעוד, זאת לאחר שבמשך כעשרים השנים שקדמו להוצאת המכרז, התקיימו ההתקשרויות בין המוסד לביטוח לאומי לבין נותני השירותים ללא מכרז. חמשת המכרזים הקודמים שפורסמו, בוטלו זה אחר זה, לאחר שהתקיימו בעניינם הליכים משפטיים, זאת לנוכח תקלות ופגמים שנתגלו בהם. אף מכרז זה, השישי במספר כאמור, זכה לביקורות רבות על-ידי נותני השירותים, והוגשו בעניין תנאיו ארבע-עשרה עתירות מינהליות. חלקן נמחקו בהסכמה, וחלקן נדחו בפסק-דין שניתן על-ידי סגנית הנשיאה, השופטת י' צור (עת"מ (י-ם) 1003/09 איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי (4.2.09)).

4. בשל הכישלונות ביישום חמשת המכרזים הקודמים, החליט המשיב, בטרם פורסם המכרז הנוכחי, כי תהליך המכרז, כמו-גם הליך בדיקת ההצעות שיוגשו בגדרו, יהא פשוט וקל, זאת כחלק מיישום לקחי העבר. ההצעות למכרז שבענייננו הוגשו באמצעות טופס אלקטרוני, אליו נדרשו הספקים להזין נתונים רבים. טופס ההצעה במכרז נוסח באופן פשוט ובהיר, זאת כדי להקל על המציעים ולאפשר להם להגיש הצעה ברורה ומפורטת, ועל-מנת שלא להכביד על המשיב בהליכי בדיקת ההצעות. על-רקע זה גם העירו נציגי המשיב, במהלך הדיון בעתירה שהוגשה נגד תנאי המכרז (עת"מ (י-ם) 1003/09 לעיל), כי המשיב יבחן את ההצעות באופן דקדקני, וכי על המציעים לבדוק את הצעותיהם היטב בטרם יגישו אותן. ההצעות שהוגשו במכרז – כ-150 הצעות של נותני שירותים שונים – נבדקו על-ידי חברה חיצונית למשיב, אשר ריכזה עבורו את כל הנתונים הטכניים מתוך ההצעות ביחס לתנאֵי המכרז, והעבירה את ממצאיה לוועדת המכרזים העליונה מטעם המשיב (להלן – ועדת המכרזים), זאת מבלי שהפעילה שיקול-דעת ביחס להצעות.

5. שיטת ניקוד ההצעות הוגדרה בסעיף 21 למכרז, לפיה כל הצעה דורגה בשני מישורים: המישור האחד הוא המישור הארצי, שבו יכולה הייתה כל הצעה לזכות בציון של עד 1,000 נקודות; והמישור השני הִנו המישור המקומי, שלפיו ניתן ניקוד נוסף לכל סניף של המציע, בהתאם למיקומו ולמאפייניו. כך, יתכן שמציע אשר בגדר הצעתו נכללו מספר סניפים שונים – קיבל ניקוד שונה עבור כל סניף המופעל על-ידו.

סעיף 40 למכרז קובע, כי על המציע לפרט בטופס ההצעה את רשימת הסניפים המופעלים על-ידו, ולהתייחס, בין-היתר, לוותק של הסניף (בחודשים). כן נדרש המציע לציין בטופס את משך פעילות הסניף, בכך שיסמן "עד 6 חודשים", או "מעל 6 חודשים, אך פחות מ-12 חודשים", או "מעל 12 חודשים אך פחות מ-24 חודשים".

בנוסף, פירט סעיף 39 למכרז את אמות המידה למתן תוספת ניקוד להצעות, במישור המקומי. הסעיף קבע, בין-היתר, כי תוספת של 50 נקודות תינתן לסניף המסווג כ"סוג 2", דהיינו – סניף שבו למעלה מ-50 מטופלים ואשר פועל למעלה משישה חודשים. כן נקבע, כי סניף המוגדר בסיווג 2 לפחות, יהא זכאי ל-200 נקודות נוספות (בכפוף לתנאים מצטברים נוספים).

6. לאחר בדיקת ההצעות שהוגשו במכרז, פסלה ועדת המכרזים 49 מההצעות, בשל פגמים שנפלו בהן, ודחתה שתי הצעות שלא הגיעו לציון הסף הנדרש. 99 מציעים צוּותו כנותני שירותים באחת או יותר מבין 314 הוועדות המקצועיות הפועלות ברחבי הארץ. לאחר פרסום תוצאות המכרז, ביום 16.6.09, אִפשרה ועדת המכרזים למציעים להגיש השגות בעניין החלטותיה. חלק מההשגות שהוגשו התקבלו, ומרביתן נדחו. נגד תוצאות המכרז הנוכחי הוגשו למעלה משלושים עתירות, אשר חלקן הסתיימו בהסכם, חלקן נמחקו לבקשת העותרים וחלקן נסתיימו במתן פסקי-דין. בעניין מקצת פסקי-הדין, הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון.

7. העותרת הגישה את הצעתה במכרז, שבה ביקשה להיכלל במאגרי הספקים של 94 ועדות שונות לענייני סיעוד. בסופו של יום, על-פי תוצאות המכרז, נכללה העותרת, על סניפיה, במאגריהן של 89 ועדות, שבאמצעותן ביקשה להעניק שירותי סיעוד. הסניף של העותרת שלא זכה להיכלל בוועדות שבאזור מושבו, הִנו הסניף בישוב גוש חלב. באשר לסניף זה סימנה העותרת בטופס הצעתה, כי ותק הסניף הוא "עד 6 חודשים". לפיכך, סניף זה לא דורג בסיווג 2, ולא הוענקה לו תוספת הניקוד של 250 הנקודות האמורות. הואיל והציון הכולל שהוענק לסניף היה 670 נקודות, לא צלחה ההצעה בעניינו את רף המינימום שנקבע לשם הכללת הצעה בוועדות המתאימות – 750 נקודות.

ההליכים שקדמו להגשת העתירה דנן
8. במסגרת הליך ההשגות שהתקיים לאחר פרסום המכרז, פנתה העותרת שלוש פעמים אל המשיב, בעניין אי-הכללתו של הסניף מטעמה בגוש חלב ברשימת הספקים של הוועדה לענייני סיעוד באזור הנדון. העותרת טענה, כי בהצעתה נפלה טעות טכנית, שאינה אלא טעות קולמוס; בכך שציינה בטופס ההצעה שהגישה במכרז, כי הסניף בגוש חלב היה בעל ותק שאינו עולה על ששה חודשים בעת הגשת ההצעה, בעוד שבפועל הסניף היה פעיל קרוב לשנה, למן תחילת שנת 2008. כראייה, צרפה העותרת לפניותיה עותק מהסכם שכירות, לפיו שכרה החל מחודש מארס באותה שנה דירה בגוש חלב, אשר שימשה אותה בפעילותה כמשרד (להלן – הסכם השכירות). משום כך, גרסה העותרת, כי הלכה למעשה נמצא הסניף בסיוּוג 2, ועל-כן יש להתיר לה לתקן את טעות הקולמוס בהצעתה במכרז, וכפועל יוצא – להוסיף לניקוד שניתן לסניף זה 250 נקודות, בהתאם לחישוב דלעיל, ולכלול את הסניף במאגר הספקים של הוועדות המתאימות לענייני סיעוד. ביום 31.8.09, במענה לפנייתה השלישית של העותרת, דחתה מנהלת תחום הסיעוד במוסד לביטוח לאומי את הבקשה, זאת נוכח הכלל בדבר סופיות ההצעות במכרז, ובסברה כי לא מדובר בטעות סופר כמשמעותה בדין. מטעם זה היא לא מצאה מקום להתיר לעותרת לתקן את הצעתה, והחליטה שלא להעביר את הבקשה לדיון בוועדת המכרזים.

9. בעקבות מתן ההחלטה האמורה, הגישה העותרת ביום 12.10.09 את עתירתה הראשונה לבית-משפט זה בעת"מ 1770/09 (להלן – העתירה הראשונה). העתירה הוגשה 88 יום לאחר שפורסמו תוצאות המכרז, ו-42 יום לאחר שהעותרת קיבלה מענה שלילי בעניין בקשתה לתיקון טעות הקולמוס בהצעתה במכרז. בפסק-דין שניתן על-ידי כב' הנשיאה מ' ארד, נדחתה העתירה מחמת שיהוי בהגשתה (עת"מ 1770/09 יתרב – חברה לשירותי סיעוד ורווח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (1.11.09)).

10. נגד פסק-הדין בעתירה הראשונה ערערה העותרת לבית-המשפט העליון, וערעורה נדון בעע"ם 9681/09 . על-רקע הערות בית-המשפט (כב' השופטים רובינשטיין, ג'ובראן ופוגלמן), הסכימה המשיבה, כי השגת העותרת, על ההחלטה שלא לאפשר לה לתקן את הצעתה, תידון על-ידי ועדת המכרזים. בעקבות ההסכמה האמורה, ניתן פסק-דין כדלהלן: "בהמלצת בית-המשפט, נוכח העובדה שהשגת המערערת הוגשה למוסד לביטוח לאומי במועד שקצב, תידון ההשגה בפני ועדת המכרזים, ופשיטה כי הדבר ייעשה בלב פתוח. במובן זה מתקבל הערעור" (עע"מ 9681/09 יתרב – חברה לשירות סיעוד ורווחה בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (4.10.10)).

11. העותרת מבקשת לבסס את עתירתה הנדונה על הערות שהשמיעו שופטי בית-המשפט העליון במהלך הדיון בערעור, אשר נרשמו בפרוטוקול. יצוין, כי הערות השופטים התייחסו לשלוש סוגיות: האחת – כי מתעורר קושי לייחס לעותרת שיהוי אובייקטיבי; השנייה – כי משאִפשר המשיב להגיש השגות על תוצאות המכרז, היה עליו להעביר את השגתה של העותרת לדיון לפני ועדת המכרזים, שנקבעה כגוף המוסמך לדון בהשגות; והשלישית – כי יש לבחון אם היה למשיב נתון אובייקטיבי, בשאלה כמה זמן פועל הסניף. ב"כ העותרת מצא לנכון להביא בפתח כתב-העתירה שלפנינו שתי מובאות מדברי כב' השופטים רובינשטיין ופוגלמן, במהלך הדיון שקדם להסדר הדיוני, עת הפנו השופטים שאלות לב"כ המשיבה. הואיל וב"כ העותרת גורס, כי יש בדברים אלו משום הבעת עמדה של בית-המשפט העליון, אגב אורחה, בסוגיה הנדונה לפניי, אביא את המובאות שעליהן מבקש כיום ב"כ העותרת להסתמך. כב' השופט פוגלמן ציין: "...הוא פנה בזמן... אי אפשר לייחס לו שיהוי אובייקטיבי. מדוע לא לאפשר לוועדת המכרזים לדון שוב, היא הגוף המוסמך, אפשרתם לו להגיש השגות. יש מקרים שעל פניהם אין על מה לדבר, פה ועדת המכרזים יכולה הייתה לומר שיש נתון אובייקטיבי. אני יכול לבדוק עם המל"ל כמה זמן הסניף עובד, זה לא מקרה שצריך לומר שאין מה לעשות פה. לכן, השאלה, מבלי לקבוע מסמרות ולחייב, מדוע לא לאפשר את גמר התהליך שהתחילו בו בסדר" (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 33-30). שאלה דומה הפנה כב' השופט רובינשטיין לב"כ המשיבה: "האינפורמציה כן נמצאת אצל המוסד, היו מקרים אחרים שאמרו שיש כך וכך עובדים אין יכולת למוסד לבדוק, כאן לכאורה בבדיקה די פשוטה אפשר היה לבדוק. האם מקרה כזה, בייחוד שלא ענו, לא היה צריך להביא לוועדה כדי לשקול את העניין [?]" (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 17-15). בהמשך הדיון שבו השופטים ושאלו את ב"כ המשיב, מדוע פקידת המל"ל החליטה בבקשת העותרת לתיקון הטעות ולא ועדת המכרזים, ומדוע שלא ליתן לעותרת את יומה לפני ועדת המכרזים בבקשה לתיקון הטעות. עם זאת, הבהירו השופטים, כי הם אינם מביעים עמדה בבקשת העותרת לגופה (עמ' 7, ש' 9). לנוכח ההערות האמורות, הודיע ב"כ המשיב, כי הסכים לקבל את הערעור במובן זה שבקשת העותרת תידון על-ידי ועדת המכרזים, ועל-יסוד הודעתו ניתן פסק-הדין דלעיל.

12. ביום 14.1.10 דנה ועדת המכרזים בהשגותיה של העותרת, והחליטה שלא לאפשר לה לתקן את הצעתה, זאת משני טעמים. ראשית, סברה הוועדה, כי לא ניתן להיענות לבקשת העותרת, הן לאור הכלל בדבר סופיות ההצעה, והן לנוכח עקרון השוויון בין המציעים במכרז. שנית, גרסה הוועדה, כי הטעות שנפלה בהצעתה של העותרת איננה בגדר "טעות סופר", כמשמעותה בתקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות חובת המכרזים), שכן ממסמכי ההצעה לא ניתן היה ללמוד אודות הטעות או על אופן תיקונה.

13. משקיבלה העותרת את החלטתה של ועדת המכרזים כאמור, פנתה בדרישה לבטל את ההחלטה; ואולם הפנייה נותרה ללא מענה. לפיכך, הגישה העותרת את העתירה דנן, בגדרה היא מבקשת, כי בית-המשפט יכריז על בטלות החלטתה של ועדת המכרזים; יורה למשיב לאפשר לה לתקן את הצעתה כאמור; ינחה את המשיב לתקן את הניקוד שניתן לסניף בגוש חלב; ויכריז עליה כזכאית להעניק שירותי סיעוד לוועדות לענייני סיעוד באזור זה, בהתאם להצעתה.

עיקר טיעוני העותרת
14. העותרת טוענת, כי בעת שמילאה את טופס ההצעה מטעמה – הליך מפרך לכשעצמו אשר דרש ציון והצגה של מאות פרטים – נפלה טעות קולמוס אחת, בדבר סימון ותק הסניף בגוש חלב כאמור, שבו, לדבריה העניקה עובר להגשת המכרז שירותי סיעוד ל-20 מתוך 47 מטופלי ועדת גוש חלב. על-רקע זה, גורסת העותרת, כי נהיר שמדובר בטעות טכנית בלבד, אשר יש לאפשר לה לתקנהּ. העותרת אף מציינת, כי למשיב הייתה ידיעה ודאית בדבר קיומו של הסניף ופעילותו החל משנת 2008, הואיל והוא עשה שימוש בשירותיו של סניף זה, פיקח על פעילותו ואף החזיק ברשותו את חוזה השכירות של הסניף. בהקשר זה ביקשה העותרת להסתמך על אמרות האגב שהשמיעו שופטי בית-המשפט העליון בדיון בעע"ם 9681/09, וגורסת כי עסקינן במצב שבו ניתן היה בנקל לבדוק את משך פעילותו של הסניף, הואיל ולפני ועדת המכרזים הונחו נתונים אובייקטיביים אשר לכאורה אפשרו את הבדיקה.

15. בנוסף, הגישה העותרת במהלך הדיון בעתירה תצהירים מחודש אפריל 2010 של מנהלת לשכת הרווחה ורכזת ועדת סיעוד בטובא זנגריה, ושל מנהלת לשכת הרווחה ורכזת ועדת סיעוד בגוש חלב, אשר בהם צוין, כי העותרת מנהלת סניף בגוש חלב מזה כשנתיים, המשרת את אוכלוסיית הקשישים באזור. כמו-כן, הגישה העותרת במועד השמעת הטיעונים המשלימים בעתירה, אסופת מכתבים של עובדיה ומטופליה, המציינים, כי עבדו אצל העותרת או טופלו על-ידה בשנים האחרונות. לדידה של העותרת, הראיות האמורות מעידות אודות משך פעילותו של הסניף בגוש חלב, ולאורן אין ספק כי בהצעתה נפלה טעות, שהִנה בגדר טעות סופר בלבד, אשר תיקונה לא יפגע ביתר המציעים במכרז ובעיקרון השוויון.

16. העותרת מוסיפה וטוענת, כי החלטת ועדת המכרזים שלא לאפשר לה לתקן את הצעתה, פוגעת בעיקרון השוויון, זאת היות שהמשיב הפעיל שיקול-דעת גמיש וליבראלי יותר בנוגע לפגמים שנפלו בהצעות אחרות. כך למשל, מציינת העותרת, כי המשיב אִפשר לאחד המציעים במכרז לצרף להצעתו, בדיעבד, אישור של גורם מממן, שהונפק במועד מאוחר להגשת ההצעה, ובעקבות זאת נתווסף ניקוד לאותה הצעה. כן טוענת העותרת, כי המשיב אף הקל עם מציעים אשר ציינו לצד חתימת רואה-חשבון בהצעתם (חתימה הנדרשת על-פי המכרז) כי החתימה הִנה לצרכי זיהוי בלבד. בהקשר זה יצוין, כי ועדת המכרזים אמנם מצאה שאין להסתפק בחתימה לצורכי זיהוי, אולם ראתה בדבר פגם טכני, והתירה למציעים הללו לתקן את הצעותיהם. כמו-כן, מפרטת העותרת מקרים נוספים שבהם נתאפשר למציעים לתקן את הצעותיהם, לאחר שנתחוור כי בהצעות נתגלו פערים בין מספר העובדים שצוינו ככפופים למציע – מחד גיסא, לבין מספר המשרות שצוינו – מאידך; או, משהתברר כי מציע רשם במסמכי הצעתו נתונים אשר סתרו את שציין בטופס האלקטרוני שמילא. דוגמאות נוספות למחילה על פגמים טכניים, מצאה העותרת בהחלטות שונות של ועדת המכרזים לאפשר למציעים לצרף, בשלב מאוחר, אישורים, ומסמכים שונים.

17. העותרת גורסת, כי החלטת המשיב שלא לאפשר לה לתקן את הטעות שנפלה לטענתה בהצעתה במכרז, מנוגדת לעקרונות דיני המכרזים בדבר תיקון טעויות קולמוס בהצעות, ומדובר בהחלטה בלתי סבירה ולא מידתית; ובפרט כאשר המשיב התחייב לדון בהשגתה בלב פתוח. בנוסף, מלינה העותרת על הפגיעה בעקרון השוויון, נוכח היחס הדווקני שבו התייחסה ועדת המכרזים לטעות שנפלה בהצעתה במכרז, שהייתה אך טכנית בלבד; אל מול הגישה המקלה שנקטה הוועדה כלפי מציעים אחרים, להם נתאפשר לתקן פגמים שנפלו בהצעותיהם.

תמצית טיעוני המשיב
18. המשיב גורס, כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת ועדת המכרזים שלא לאפשר לעותרת לתקן את הצעתה במכרז.

ראשית לכול, מציין המשיב, כי הכלל הבסיסי שהנחה את ועדת המכרזים בעת בדיקת ההצעות, היה לדבוק במדיניות שהותוותה בפסיקת בית-המשפט העליון, בדבר ההקפדה הנדרשת, הן מהמציעים – לבדוק היטב את הצעותיהם בטרם אלה תוגשנה, והן מוועדת המכרזים – לבחון את ההצעות באופן דקדקני. לגרסת המשיב, ההחלטה שלא לאפשר לעותרת לתקן את ההצעה, הולמת את עקרונות דיני המכרזים, ויושמה באורח סביר ומידתי.

19. לעמדתו של המשיב, הטעות שנפלה בהצעתה של העותרת איננה, ולא יכולה להיות, טעות סופר לפי סעיף 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, ולכן היא אינה ניתנת לתיקון. לשיטתו, רק טעויות, כמו טעות אשר נלמדת ממסמכי ההצעה עצמה ללא היזקקות לתימוכין חיצוניים, טעות אשר זועקת מתוך דפי ההצעה ואשר אין ספק כי שגגה היא, טעות אשר אין מחלוקת בדבר אופן תיקונה – רק אלו באות בגדר "טעות סופר", אשר ניתן לאפשר למציע לתקן. המשיב גורס, כי הטעות בהצעתה של העותרת איננה נלמדת כלל ממסמכי ההצעה, ולטענתו – לולא פנתה אליו העותרת, הרי שלא יכול היה לדעת כי הסימון בהצעה לפיו הסניף בגוש חלב פועל פחות מששה חודשים – בטעות יסודו. עוד מוסיף המשיב ומציין, כי ממסמכי ההצעה אף לא ניתן היה ללמוד על דרך תיקונה של הטעות – כך שגם לוּ היה יודע אודותיה, הרי שלא היה מנוס מפנייה אל העותרת לשם בירור העניין, באופן המנוגד כאמור להגדרתה של "טעות סופר". במובן זה, עצם בקשתה של העותרת, כי יורשה לה לתקן טעות אשר אינה נלמדת ממסמכי המכרז, ואשר נודע עליה אך מפנייתה של העותרת למשיב, נוגדת את אחת ממטרות המכרז הנוכחי, כאמור, הלא היא המטרה להשגת פשטות ובהירות בהצעות, בהליך בדיקתן ובדרך ההכרעה בהן.

20. בנוסף, מציין המשיב, כי בניגוד לטענות העותרת, לא הונחה לפניו כל תשתית עובדתית אובייקטיבית, אף לא חיצונית למסמכי ההצעה, ממנה היה עליו להסיק כי העותרת טעתה בהצעתה. כך למשל מדגיש המשיב, כי בטרם פרסום המכרז נתבקשה העותרת לדווח אודות סניפיה הפעילים נכון לחודש מארס 2008, וכי במענה לפנייה זו לא דיווחה בטופס המיועד על הסניף בגוש חלב. לגרסתו, משזו התשתית שהציבה העותרת לפניו עובר להגשת הצעתה במכרז, הרי שלא היו לפניו כל נתונים אובייקטיביים המעידים על תקופת פעילותו של הסניף בגוש חלב. עוד מציין המשיב, כי חוזה השכירות שצירפה העותרת להשגותיה, ואף לעתירתה, אינו מעיד בהכרח על קיומו של "סניף", כמשמעותו של מונח זה בסעיף 11.11 למכרז, הדורש קיומם של תנאים שונים ומצטברים. כל שניתן ללמוד מהסכם השכירות, לגרסתו של המשיב, הוא קיומו של מבנה שאותו שוכרת העותרת בגוש חלב, ותו לא. כמו-כן, התייחס המשיב לתצהירים שצירפה העותרת מפיהם של ראשי הוועדות לענייני סיעוד הקרובות למקום מושבו של הסניף, ובהקשר זה ביקש להבחין בין הפעילות של הוועדות לענייני סיעוד, לבין זו של ועדת המכרזים. מטבע הדברים, הוועדות לענייני סיעוד מקיימות קשר שוטף עם ספקי שירותי הסיעוד בפועל ומודעות לאופיים, ועל-כן יכול שיכירו את הסניף בגוש חלב ואת משך פעילותו; ואולם, ועדת המכרזים אינה מקבלת מידע שוטף אודות הגורמים הללו, ולדידו של המשיב – אף אין זה מתפקידה לערוך בירורים בעניינם, קל וחומר כשעסקינן במכרז שבגדרו הוגשו 150 הצעות, ושאחת ממטרותיו, כאמור, היא פשטות ובהירות בהצעות ובאופן כתיבתן. משכך, גורס המשיב, כי טענת העותרת – לפיה הוועדות לענייני סיעוד הממוקמות בסמוך לסניף בגוש חלב מודעות למשך פעילותו של הסניף – אינה יכולה להביא את הטעות הנטענת לגדר "טעות סופר" שיש בה כדי להתיר בדיעבד את תיקון ההצעה במכרז.

מעבר לאמור לעיל, מונה המשיב מספר טעמים נוספים העומדים בבסיס ההחלטה שלא לאפשר לעותרת לתקן את הצעתה במכרז. ראשית, נטען, כי שינוי ההצעה מיטיב עם העותרת ומוסיף לה ניקוד, זאת לאחר שחלף המועד להגשת ההצעות, בעוד שהדבר עומד בניגוד לכלל בדבר סופיות ההצעה. בנוסף, גורס המשיב, כי לוּ יוּתר לעותרת לתקן את הצעתה, הרי שהדבר יפגע בשוויון כלפי מציעים נוספים אשר בהצעותיהם נפלו טעויות – ולא ביקשו לתקן הצעתם, או שלא הותר להם לעשות כן.

21. בנוסף לכל אלו, הגיב המשיב באופן מפורט לכל אחת ואחת מן הדוגמאות שהביאה העותרת לביסוס טענתה בדבר פגיעה בשוויון, בכך שהותר למציעים אחרים לתקן פגמים שנפלו בהצעותיהם. בתשובתו, ביקש המשיב לאבחן בין החלטתו שלא לראות בטעות הנטענת על-ידי העותרת משום "טעות סופר" בהצעה, הניתנת לתיקון אף בדיעבד, לבין ההחלטות שנתקבלו על-ידי ועדת המכרזים בעניינם של מציעים אחרים, להכשיר הצעות חרף פגמים טכניים שנפלו בהן.

בכל הנוגע לַמציע, אשר הותר לו להגיש באיחור את אישור הגורם הממן ועל-כן זכה בתוספת ניקוד, ציין המשיב כי מדובר בהחלטה שנתקבלה על-רקע נסיבות יוצאות דופן ולפנים משורת הדין, במסגרת דיון שהתקיים בעת"ם 1559/09 לפני כב' הנשיאה מ' ארד. כחלק מהנסיבות המיוחדות ציין המשיב את העובדה, כי מדובר בהשלמה של רכיב ראייתי בלבד לגבי נתון עובדתי שכבר צוין בגוף ההצעה; כי הניקוד שניתן להצעה זו בטרם מתן התוספת (490 נקודות) לא הגיע לרף הניקוד המינימאלי לזכייה בהצעה, לכן לולא תוספת הניקוד הייתה ההצעה נפסלת כליל – זאת לעומת הצעת העותרת שזכתה להשתלב ב-89 ועדות לענייני סיעוד כאמור; וכי הבעלים של החברה המציעה הִנו נכה צה"ל בשיעור נכות של 100%. לאור אלו, וכמקרה חריג ביותר, ראה המשיב לנכון לאפשר את קבלת המסמך בדבר הגורם המממן ולהוסיף 20 נקודות להצעתו של מציע זה, לפנים משורת הדין.

באשר להחלטה להתיר תיקון הצעות שבהן הופיעה חתימת רו"ח לצרכי זיהוי ואימות בלבד, הדגיש המשיב, כי ועדת המכרזים ראתה בדבר פגם טכני במסמכי המכרז, הנוגע לרכיב ראייתי בלבד, אשר ניתן להשלמה בחתימה נוספת של רו"ח; ומשכך אין כל בסיס להשוואה בין ההחלטה לתיקון הפגמים האמורים, לבין בקשת העותרת לאפשר לה לתקן את הצעתה במכרז, בטענה של "טעות סופר". נימוק זה עומד גם בבסיס ההחלטה לאשר להמציא בדיעבד, לאחר מועד הגשת ההצעות, השלמות של מסמכים ואישורים שונים, כגון צירוף תדפיס מפה שממנה ניתן ללמוד על המרחק בין הסניף המוצע לבין מיקומה של הוועדה המקצועית.

המשיב התייחס בתשובותיו אף לטענה בעניין החלטות ועדת המכרזים לאפשר תיקון שתי הצעות אשר נתגלו בהן פערים בין מספר העובדים לבין מספר המשרות, או הבדלים בין הכתוב במסמכי ההצעה לבין המפורט בטופס האלקטרוני. בתשובתו, מציין המשיב, כי מדובר בטעויות שניתן היה ללמוד אודותיהן ממסמכי ההצעות במכרז, שכן היה זה המשיב עצמו אשר הבחין בפערים ובטעויות ופנה מיוזמתו אל המציעים הללו; זאת בשונה מעניינה של העותרת, שכן כל עוד לא פנתה אליו, לא הייתה לו כל ידיעה כי בהצעתה נפלה טעות, ככל שנפלה טעות כזו. כמו-כן, מדגיש המשיב כי ההחלטה – בעניין ההצעות שבהן נתגלו פערים בין נתונים שהופיעו בגוף ההצעות – לא העניקה יתרון למציעים הללו, ולא הקנתה להם ניקוד נוסף; זאת בשונה מדרישותיה של העותרת, כי יוקנו לה 250 נקודות נוספות לאחר שיורשה לה לתקן את הטעות הנטענת בטופס ההצעה במכרז.

לבסוף, מסכם המשיב ומציין, כי הדוגמאות שהציגה העותרת אינן מקימות עילה מספקת להוכחת פגיעה בשוויון בעניינה, וזאת משני טעמים: ראשית, עניינה של העותרת מובחן מעניינם של המציעים הנ"ל, כמפורט לעיל, ומשנשמט הבסיס להשוואה ביניהם – הרי שנשמט גם הטיעון כי יש להחיל על כולם את אותו הדין ולאפשר גם לעותרת לתקן את הצעתה. שנית, אף אם מצבה של העותרת היה זהה למצבם של המציעים שהוזכרו לעיל, עדיין, טענת אפליה לבדה אינה מקימה לעותרת זכות כי יוּתר לה לתקן את הצעתה.

המסגרת הנורמטיבית
22. עיקרון היסוד, המשמש נר לרגלנו גם בהכרעה הנדונה, מורה כי תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא ואח' נ' משרד הפנים (12.9.05)).

          באשר למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין "כוועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ ואח', פ"ד נח(1) 590 (2003); ועע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (2006), בפִסקה 14)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל וחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 302 (2004); ועע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11) בפסקאות 20 ו-26)).

בענייננו, מלינה העותרת בעניין שני פגמים עיקריים שנפלו בהחלטת המשיב ואשר מצדיקים לדידה, את התערבותו של בית-המשפט: האחד – אי-סבירות ואי-מידתיות בהחלטה שלא לאפשר תיקונה של טעות בהצעתה, שהִנה לטענתה בגדר טעות סופר; והשני – אפליית העותרת אל מול מציעים אחרים במכרז, אשר נתאפשר להם לתקן פגמים בהצעותיהם, או למצער זכו ליחס מקל יותר מצד המשיב.

23. אחד מעקרונות היסוד של דיני מכרזים, הִנו הכלל בדבר סופיות ההצעה במכרז, לפיו אין לשנות או לתקן הצעה, לאחר שחלף המועד להגשתה, וכי יש לקבל או לדחות כל הצעה על-פי תוכנה המקורי, כפי שהוגשה לוועדת המכרזים, מבלי שיעשו בה שינויים מהותיים (בג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות פ"ד לו(4) 85, 93 (1982) והאסמכתאות המובאות שם). הטעם לכך נעוץ בעקרון השוויון, שנתפס כ"נשמת אפו" של המכרז הפומבי, ואשר מגשים את המטרה הציבורית של תחרות הוגנת ושוויונית, תוך מתן הזדמנות שווה לכל המציעים, לרבות למציעים פוטנציאליים (עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' איברהים, פ"ד נז(3) 505, 510(2003); עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, , (16.1.07), פסקה י' לפסק הדין; בג"ץ 47/68 א' שרמן ובנו, 1954 בע"מ נ' שר העבודה, פ"ד כב(1) 496, 499 (1968); ועת"מ (י-ם) 476/06 שימי הורן נ' מינהל מקרקעי ישראל (14.8.07)). בשינוי הצעה לאחר מועד נעילת המכרז, יש משום חריגה מעקרון השוויון, ופגיעה במשתתפים במכרז ובמציעים פוטנציאליים, שלא זכו לתקן את הצעתם בדיעבד.

טעם נוסף לכלל האוסר על שינוי ההצעה במכרז, ובכלל זה שינוי ההצעה הזוכה, נעוץ באופיים של דיני המכרזים. פרסום המכרז משמעו הזמנה להציע הצעות, אותן מגישים המציעים עד למועד נעילת המכרז. ההכרזה על המציע הזוכה אינה אלא קיבול ההצעה, המשכללת למעשה חוזה מחייב בין מזמין המכרז לבין הזוכה. מטבע הדברים, חייב הקיבול להיות תואם להצעה, שאחרת, אין מדובר בקיבול, כי אם בהצעה חדשה (בג"ץ 632/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(2) 673, בעמ' 680-679 (1982); ועת"מ (י-ם) 1654/09 לב הגליל נ' משרד התחבורה (8.12.10)).

על-רקע העקרונות האמורים של דיני המכרזים, מורה הפסיקה כי יש להקפיד על כל תנאי המכרז, וכי "על מגישי הצעות במכרזים לבדוק בשבע עיניים אם מלאו אחד לאחד את כל את התנאים למיניהם, ובבוא ועדות המכרזים לדון בהם, גישתן צריכה להיות קפדנית" (עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, , סעיף א' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין 27.2.06).

24. עם זאת, הדין מאפשר תיקון פגמים שנפלו בהצעות במכרז. כך, תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים, מאפשרת לוועדת המכרזים לברר פרטים עם מציע שהצעתו אינה ברורה, ואם יניח הבירור את דעתה – יכול שיתאפשר למציע לתקן את הפגם שנפל בהצעתו (עע"מ 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נו(5) 625, 631 (2002); ועת"מ (י-ם) 506/06 סי.פי.אם ניהול בניה בע"מ נ' מדינת ישראל (9.7.06)). בהקשר זה, מבחינה הפסיקה בין פגמים מהותיים המפרים את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובעיקרם עקרון השוויון ועקרון התחרות ההוגנת, לבין פגמים טכניים אשר אינם יורדים לשרשו של עניין ושאינם מפירים את עקרונות היסוד האמורים. הפגמים המהותיים הפוגעים בעקרונות היסוד של דיני המכרזים יובילו בדרך-כלל לפסילת ההצעה או המכרז; לא כך פגמים טכניים, שניתן למחול עליהם או לתקנם, אלא אם נעשו מתוך זדון שלא מתום-לב (ראו והשוו: עע"מ 6823/10 בעניין מתן שירותי בריאות, לעיל; עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.1.10); עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590 (2003); ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883 (2003); ע"א 6763/98 כרמי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1) 418, 431-432 (1999); ובג"ץ 504/82 כח אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651, 655 (1983)).

25. על-פי הדין, טעות סופר, כמו-גם טעות חשבונאית בהצעה, הִנם בגדר פגם טכני, שניתן לתיקון אף ביוזמת ועדת המכרזים עצמה. בהקשר זה מורה תקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, כי אם "נתגלו בהצעות טעויות סופר או טעויות חשבוניות, רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לתקנן". טעות סופר מאופיינת בכך, "שחזות המסמך מעידה על דבר הטעות, ואין על כן להיזקק לראיות חיצוניות" (בג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבניין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה, פ"ד לו(2) 472, 475 (1982)). על אופייה של טעות זו, אופן תיקונה וגבולותיה, עמדה הפסיקה: "ניתן לתקן טעויות אשר ניכר בהן כי הן נפלו בתום לב וכי הן בעלות אופי טכני. לטעות סופר תיחשב טעות שתהא ברורה על פניה ואשר תיקונה אינו מצריך חקירה מעמיקה. כמו כן, הטעויות שניתן לתקן הן טעויות שאינן יורדות לשורש העניין ושאינן פוגעות בכללי היסוד של שיטת המכרזים. בעניין זה יש לבחון במיוחד אם תיקון הטעות מקנה יתרון בלתי הוגן לאחד המשתתפים באופן הפוגע בצורה משמעותית בעיקרון השוויון" (עע"מ 11572/05 בעניין טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ, לעיל)). טעות סופר, כמו-גם טעות חשבונאית, תיתכן, אפוא, בשני מצבים: האחד – כאשר הטעות בהצעה ואופן תיקונה נלמדים בבירור ממסמכי ההצעה; והשני – כאשר תיקון הטעות נסמך בראיה חיצונית למסמכי המכרז, שהִנה ראיה אובייקטיבית אשר לא מתעורר ספק בדבר מהימנותה. ודוק: כל אימת שמדובר בטעות סופר או טעות חשבונאית במשמעות האמורה, רשאית ועדת המכרזים לתקן את ההצעה ביוזמתה, אף ללא קבלת אישורו של המציע, וההצעה המתוקנת מחייבת את המציע גם אם התיקון ייעשה שלא בהסכמתו.

ההכרעה
26. סבורני, כי החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרת לתקן את הצעתה במכרז, ושלא לראות את הטעות הנטענת על-ידה בהצעתה כטעות סופר, נופלת בגדר מתחם הסבירות, וכי אין עילה להתערב בה.

משטענה העותרת, כי בהצעתה נפלה טעות, בכל הנוגע לנתון שמסרה אודות משך התקופה שבה הפעילה את הסניף בגוש חלב – "עד 6 חודשים" במקום "מעל 6 חודשים ומתחת ל-12 חודשים", ומשביקשה כי יוּתר לה לתקן את הטעות, שהִנה לטענתה אך טעות סופר, יש לבחון את בקשתה לפי הדין החל על תיקון טעות סופר בהצעה במכרז.

לא נפל פגם בהחלטתה של ועדת המכרזים שלא לראות בטעות הנטענת משום טעות סופר בהצעה במכרז, כמשמעה בדיני המכרזים. כפי שצוין בסקירת הרקע המשפטי לעיל, טעות סופר תיתכן בשני מצבים. המצב הראשון הוא כאשר מעיון במסמכי ההצעה עצמה, נלמדים בבירור הן הטעות והן אופן תיקונה, זאת אף ללא צורך להיזקק לשמיעת עמדת המציע. מאפיינים אלו לא חלים בעניינה של העותרת, זאת הואיל ומעיון בהצעתה לא ניתן כלל לדעת כי נפלה טעות בהצעה בעניין ותק הסניף בגוש חלב, כי ותק הסניף עולה על 6 חודשים, ולא עד 6 חודשים כפי שצוין בהצעה, וממילא מובן שלא ניתן לדעת כיצד לתקנה.

המצב השני המתיר תיקון טעות סופר בהצעה במכרז, מתקיים כאשר הטעות, כמו דרך תיקונה, נסמכים על ראיה חיצונית למסמכי המכרז, שהִנה ראיה אובייקטיבית אשר לא מתעורר ספק בדבר מהימנותה. בענייננו נשאלת השאלה, האם הייתה למשיב ידיעה אובייקטיבית על כך שוותק הסניף בגוש חלב עולה על חצי שנה, שממנה ניתן היה להסיק אודות הטעות בהצעה. ודוק: אין די בכך כי המשיב ידע שהעותרת פעילה בגוש חלב, או כי היא שוכרת שם מבנה, שבו היא מעניקה את שירותיה בתקופה העולה על חצי שנה. יש לבחון האם המשיב ידע אודות קיומו סניף כהגדרתו בסעיף 11 למכרז, בישוב גוש חלב, במשך למעלה מששה חודשים. סבורני, כי התשובה לכך היא שלילית. סעיף 11 למכרז מכיל רשימת תנאים מצטברים להגדרתו של "סניף" המתמודד על הזכאות למתן שירותי סיעוד עבור אחת מן הוועדות לענייני סיעוד ברחבי הארץ. כך, נדרש הספק להראות כי בסניף תנאים פיזיים המאפשרים שיחות פרטיות; כי הסניף מאויש בכל ימות השבוע (למעט ימי המנוחה) ועומד במינימום שעות פעילות; כי הסניף מספק מענה טלפוני בשעות הפעילות ומענה אוטומטי ביתר שעות היממה; כי במשרד מועסק לפחות עובד מקצועי אחד; וכי הסניף מעניק שירותי סיעוד לפחות ל-25 מטופלים, נכון למועד הגשת ההצעה. בפני המשיב לא עמדו במועד הגשת ההצעה במכרז כל נתונים – הנסמכים על ראיות אובייקטיביות – אשר מעידים על תקופת פעילותו של הסניף, וממילא העותרת לא הראתה, כי התנאים האמורים בסעיף 11 למכרז התקיימו לגבי הסניף במשך תקופה העולה על ששה חודשים. אכן, החוזה שהציגה העותרת מעיד כי הִנה שוכרת מבנה החֵל מחודש מארס 2008, אולם אין ללמוד מכך אודות הפעילות שקיימה העותרת במבנה זה, ואם פעילות זו עמדה בתנאים הנדרשים מהפעלת סניף, כאמור בסעיף 11 למכרז. אף התצהירים שצרפה העותרת לכתב-העתירה, מאת מנהלות הוועדות לענייני סיעוד באזור מושבה, ואסופות המכתבים מטעם עובדיה ומטופליה, אינם יכולים לסייע לה, הואיל ואין בהם כדי ללמד על קיומם של התנאים הנדרשים לפי סעיף 11, כאמור. יתרה מזאת, על אף שנדרשה העותרת לדווח למשיב עובר לפרסום המכרז אודות הסניפים אותם היא מפעילה, לא כללה בדיווחיה את הסניף בגוש חלב. לאור התשתית העובדתית שהייתה לפני המשיב בעת שדן בהצעות המכרז, לא ניתן היה ללמוד כי הסניף בגוש חלב פעיל למעלה מחצי שנה, או כי בהצעת העותרת נפלה טעות בנוגע לכך. כן מקובלת עלי עמדת המשיב, לפיה אין זה סביר, כי במכרז עתיר דרישות ונתונים כמו זה הנדון בענייננו, תידרש ועדת המכרזים לבחון הצעות לפי נתונים שנמצאים בידיעת ועדות הסיעוד, אשר לא מופיעים בגוף ההצעה עצמה; ולוּ מן הטעם, שההצעות נועדו לשם הספקת מלוא האינפורמציה הנדרשת לוועדת המכרזים. אשר-על-כן, בהחלטת ועדת המכרזים, שלא לראות בדיווח של העותרת בהצעתה במכרז, בדבר ותק הסניף בגוש חלב, משום טעות סופר כמשמעה בדיני המכרזים, לא נפל כל פגם. ההחלטה נסמכה על הנתונים שהובאו בהצעה, ולא היו לפני הוועדה, בעת הגשת ההצעה, ראיות אובייקטיביות אודות ותק הסניף. תיקון הצעתה של העותרת יקנה לה ניקוד נוסף, ובכך יעניק לה יתרון על-פני מציעים אחרים, באופן שיש בו כדי לפגוע בשוויון, ביחס למציעים אשר לא זכו לתקן את הצעתם או שלא ניסו לעשות כן. לאור זאת, החלטת ועדת המכרזים שלא לאפשר לעותרת לתקן את הצעתה, הִנה סבירה בנסיבות העניין, ואינה חורגת ממתחם הסבירות. החלטת הוועדה הולמת את עקרונות דיני המכרזים, של סופיות ההצעות, ומניעת פגיעה בשוויון שבין המציעים; והיא אף מתיישבת עם המדיניות שהותוותה בפסיקה, בדבר ההקפדה הנדרשת מהמציעים בעת מילוי הצעותיהם במכרז.

27. סבורני, כי אין בסיס לטענות העותרת בדבר הפגיעה בשוויון ביחס למציעים אחרים. המשיב אִפשר למציעים בודדים לתקן פגמים שנפלו בהצעה במכרז, אך הדבר נעשה בהתאם לסמכות הנתונה לוועדת המכרזים לתקן פגם טכני שנפל במכרז, אשר תיקונו אינו פוגע בעקרון השוויון. המשיב אף התיר למספר מציעים לתקן טעויות בהצעות, ואולם הדבר נעשה כאשר ניתן היה ללמוד על הטעות מתוך מסמכי ההצעה גופם. שונה עניינה של העותרת, אשר רק עם פנייתה למשיב הובאה לידיעתו גרסתה בדבר הטעות שנפלה בהצעתה. כפי שצוין, החלטת ועדת המכרזים שלא להתיר את תיקון ההצעה נופלת בגדרו של מתחם הסבירות. בנוסף, כפי שציין המשיב, פרט למציע שבו נהג המשיב לפנים משורת הדין – לא זכו יתר המציעים שנתאפשר להם לתקן את ההצעות לניקוד נוסף, ולכן לא ניתן להם יתרון על-פני אחרים; זאת, לעומת העותרת שמבקשת תוספת ניקוד של 250 נקודות, כתוצאה מתיקון הטעות הנטענת.

זאת ועוד: טענת אפליה אינה מקימה לעותרת זכות כי יוּתר לה לתקן את הצעתה; שכן ההלכה היא, כי מקום שקיבלה רשות מינהלית החלטה מוטעית כלפי אחד והטיבה את מצבו – אין היא מחויבת להחיל את ההחלטה על אחר שמצבו דומה, מחמת טענת אפליה גרידא (בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1), 191, 202-203 (1991)).

למעלה מן הנדרש אוסיף ואעיר, כי דווקא קבלת עמדת העותרת עלולה להביא לפגיעה בעקרון השוויון, שכן העותרת מבקשת לתקן הצעתה באופן שיתווסף לה ניקוד, זאת בהסתמך על מידע שהיה לטענתה בידי המשיב על-רקע מתן שירותים על-ידה עבורו בעבר באותו הסניף. בכך יש משום מתן יתרון לעותרת על-פני מציעים אחרים, שהפעילו סניף כאמור במכרז, אך לא עבור המוסד לביטוח לאומי, אלא למשל עבור רשויות מקומיות, או דיור מוגן, או משרד הביטחון (כפי שהבהיר ב"כ המשיב בדיון מיום 10.6.10), וכל טעות בהצעתם בעניין ותק הסניף אינה בת תיקון.

התוצאה
28. על-יסוד האמור לעיל, אני דוחה את העתירה, והעותרת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון