ייצוג הולם בוועדת המכרזים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ייצוג הולם בוועדת המכרזים:

1. המועצה המקומית פרדס-חנה מינתה חברי ועדות שונות. בעתירה הנוכחית טוענות העותרות כי יש להתערב בקביעת הרכב חברי הוועדות השונות ובמיוחד בהרכב ועדת הביקורת וועדת המכרזים, ולאפשר ייצוג הולם יותר לחברי הסיעות העותרות.

הרקע
2. בעקבות הבחירות שנערכו ביום 15/11/2008 נבחרו 15 חברים למועצה המקומית פרדס חנה (להלן המועצה). חברים אלו נמנים עם 8 סיעות שונות כמפורט בסעיף 3 לעתירה. במועצה יש לעותרת 1 (תנועת ש"ס) 2 חברים, לעותרת 2 (סיעת נתיב) חבר אחד ולעותרת 3 (סיעת הליכוד) חבר אחד.

הסיעה שזכתה ברוב הקולות הינה סיעת תלם (6 חברים). בראש סיעת תלם עמד מר חיים געש (משיב 2) והוא נבחר כראש המועצה.

3. העותרות טוענות כי בין סיעת תלם וראש המועצה לבין סיעות נוספות נקשרו הסכמים שבמסגרתם הוקמה למעשה קואליציה. העותרות הינן חברות בסיעות האופוזיציה במועצה.

מייד לאחר הבחירות נבחרו ועדותיה השונות של המועצה. הרכב הוועדות השונות שיקף את הרכב הסיעות במועצה והביא לביטוי גם את קולות חברי סיעות האופוזיציה. לאחרונה, כך נטען, החליטה המועצה על שינויים בהרכבי הוועדות כך שבפועל נשללה מסיעות האופציה הזכות להשתתף בוועדות השונות. העותרות ממקדות טענותיהן על הרכב ועדת הביקורת וועדת המכרזים. לגבי ועדת הביקורת נטען כי המועצה מינתה שתיים מחברות ועדת ההנהלה (המשיבות 3, 4), כך שגוף הביקורת מורכב למעשה מחברי הגוף המבוקר. בוועדת המכרזים אין שיקוף של חלקן היחסי של סיעות האופוזיציה.

4. המשיבים אינם כופרים בעובדות, אולם טוענים כי לא נפל כל פסול בקביעת הרכב הוועדות. המשיבים מבהירים כי במועצה מקומית אין חלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. זאת ועוד, לטענתם במועצה מקומית נדרש ייצוג יחסי הולם בכלל הוועדות ואין צורך בייצוג יחסי בכל ועדה וועדה (המשיבים מפנים לסעיף 125 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950). דרישה זו, כך נטען, מקוימת במלואה. עוד נטען כי גם בעבר, בעת שהעותרת 1 היתה קשורה בהסכמים קואליציוניים עם סיעת תלם וחבריה היו חברים בוועדת ההנהלה, שימשו חברי ועדת ההנהלה בוועדת הביקורת.

ביחס לוועדת הביקורת, טוענים המשיבים עוד כי סעיף 122 לצו המועצות המקומיות (א), קובע מספר מגבלות אשר כולן מולאו על ידם. בין מגבלות אלו אין כל הגבלה על השתתפותם של חברי ועדת ההנהלה בוועדת הביקורת.

המשיבים מעלים כנגד העותרות גם טענות של שיהוי וחוסר ניקיון כפיים.

דיון והכרעה
5. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי אכן נפלו פגמים בהרכב ועדת הביקורת וועדת המכרזים ועל כן דין העתירה להתקבל. הפגמים נוגעים הן לאופן ייצוגן של הסיעות בוועדות השונות והן ביחס למינוי חברי ועדת ההנהלה לוועדת הביקורת. את הדיון בטענות אפתח בסוגיית ייצוג הסיעות בוועדות השונות ולאחר מכן אתייחס לכל אחת מהוועדות שבמחלוקת בנפרד.

ייצוג הסיעות בוועדות
6. צו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950 (להלן גם: הצו) קובע הוראות שונות לגבי פעילותן של מועצות מקומיות. הפרק השישי לצו כולל הוראות בדבר מינוי ועדותיה של המועצה. הצו קובע רשימת ועדות חובה, שיש למנותן בכל מועצה וכן מאשר למועצה לקבוע ועדות רשות שונות (סעיף 124 לצו). ועדת הביקורת (סעיף 122) וועדת המכרזים (סעיף 123) הן ועדות חובה.

סעיף 125 לצו קובע כי הרכב הועדות יהיה בהתאם להוראות הקבועות בכל חיקוק. כן קובע הסעיף ברירת מחדל לגבי ועדות שהרכבן אינו קבוע בחיקוק.

וכך קובע סעיף 125:

ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר - בעלי זכות להיבהר כחברי המועצה שאינם פסולים לפי סעיף 101, ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הוועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה.

רואים אנו כי לעניין היחס בין ההרכב הסיעתי של המועצה להרכב הוועדות ישנה התייחסות קצרה בלבד בסיפא לסעיף.

7. אף שלשון הסעיף תומכת לכאורה בפירוש לפיו די בשיקוף יחסי של הסיעות בהרכב הכולל של כל הוועדות, נקבע בפסיקה כי עקרון הייצוג היחסי ברשויות השלטון מחייב גם ייצוג יחסי בוועדות השונות במועצות מקומיות. נזדמן לי לדון בסוגיה במסגרת עת"מ 7904-04-09 סיעת כפר יאסיף המאוחדת במועצה המקומית כפר יאסיף נ' ראש המועצה המקומית כפר יאסיף (פסק דין מיום 25/5/09) ושם ציינתי ביחס להרכב ועדת המכרזים במועצה:

בשים לב לכל האמור, ברי שעניין הייצוג היחסי חל גם במועצות מקומיות ומכוחו מחויבת המועצה למנות לחברי וועדת המכרזים גם נציגות יחסית של סיעות האופוזיציה. ייצוג יחסי המבוסס על רשימת חברי כלל הוועדות, אינו ממלא את העיקרון האמור, ואינו מבטיח את שמירת מנגנוני הבקרה שלשמם בין היתר נקבע עיקרון הייצוג היחסי. שמירת עיקרון הייצוג היחסי מחייבת כי קולו של המיעוט ישמע בכל גופי המשנה, לא כל שכן באותם גופי משנה שחובה למנותם בכל מועצה בשל חשיבותם הרבה לניהול ענייניה.
 
למסקנה זו בדבר החובה לשמור על הייצוג היחסי בכל גופי המשנה, ולכל הפחות בכל ועדות החובה, הגעתי לאחר בחינת פסיקת בתי המשפט שדנו ברשויות מקומיות ובעיקר בעיריות. כך, למשל, בבג"צ 1020/99 דואק נ' ראש עיריית קרית ביאליק, פ"ד נד(3) 396 (2000) אומר בית המשפט:

על האמור יש להוסיף, כי בכפוף ל"תכתיב" של עקרון הייצוג היחסי של הסיעות נותר בידי המועצה שיקול-דעת בבחירת נציגי המועצה לוועדה המקומית.

כאמור, במסגרת השיקולים רשאית היא להתחשב ביחסי הכוחות הקואליציוניים. נוסף על כך, עליה להביא בחשבון את כישוריהם של הנציגים ואת התאמתם לתפקיד, את העדפותיהם האישיות של חברי המועצה ואת התפקידים הנוספים המוטלים עליהם.

בנסיבות מתאימות תוכל המועצה להביא בחשבון גם את העובדה שלסיעה אחת עשויים להיות כמה נציגים והיא רשאית להכריע בין הוספת נציג נוסף לסיעה גדולה לבין הכנסת נציג ראשון לסיעה שאינה מיוצגת כלל.

כן השוויתי לסעיף 150א' לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובע:

(א) ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, "נציג אחד לפחות מהאופוזיציה" - מי שמתקיימים בסיעתו הוראות פיסקה 149ג(ג)(1).

(ב) (1) סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו לפי כל דין (להלן - סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א);
(2) מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג) סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.

סעיף זה הוסף לפקודת העיריות בעקבות פסקי הדין של בית המשפט בעניין דואק הנ"ל וע"א 2663/99 שמגר נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נד(3) 456, 463 (2000), (ראה גם עע"מ 8070/04 ראש עיריית קרית אתא נ' ראם, פ"ד נט(6) 481 (2005)). אף שהוראה כזו לא הוספה לצו המועצות המקומיות, הרי שהעיקרון המחייב ייצוג יחסי בגופים השלטוניים השונים, צריך לחול בכל הרשויות, בין אם התאגדו כבעיריות או כמועצות מקומיות.

8. בעע"מ 384/07 אריאב נ' סיעת שינוי (ניתן ביום 29/5/08) אומר בית המשפט, כי "[...] בגדר מאמצים לבקרה פנימית ולשקיפות באה לאורך השנים גם הוספת האופוזיציה כרכיב קבע בוועדות החובה".

לעיקרון הייצוג היחסי חשיבות לא רק לשם מתן ייצוג הולם לכל קבוצות התושבים, אלא גם חשיבות בבקרה ראויה על הגופים המנהלים את הרשות המקומית, לשמירה על טוהר המידות ולשמירה על האינטרסים הציבוריים של כלל האוכלוסייה (השווה י' זמיר הסמכות המינהלית , כרך א , עמ' 442 ה"ש 6 (2010)).

9. על כן ככל שבוועדות החובה לא נקבע ההרכב באופן המשקף את הסיעות השונות במועצה הרי שיש לתקן מצב זה.

ב"כ המשיבים טען באריכות כי בשונה מעיריות, הרי שבמועצות מקומיות אין הבחנה בין סיעת קואליציה לסיעת אופוזיציה. חברי המועצה מתחלקים בין חברי ועדת ההנהלה, שנבחרים על פי סעיף 120 לצו, לבין שאר חברי המועצה. על כן אין מקום לשיקוף חברי סיעות אופוזיציה בוועדות השונות. טענה זו אין לקבל. אף שצו המועצות המקומיות אינו מגדיר "קואליציה" ו"אופוזיציה", הרי שראינו כי בפועל יש הבחנה בין קבוצות הסיעות השונות. ראינו כי בין הסיעות נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בהן הוגדרו קואליציה ואופוזיציה. יתירה מזו, לטענת המשיבים יש להבחין בין חברי ועדת ההנהלה לבין שאר החברים, אולם מוסכם עליהם כי בועדת ההנהלה חברות כל הסיעות החתומות ביניהן בהסכמי שיתוף פעולה. משמע, כל הסיעות שחבריהן משתתפים בוועדת ההנהלה הן למעשה סיעות הקואליציה וחברי הסיעות שאינן משתתפות בוועדת ההנהלה הם חברי האופוזיציה. בהתאם מתחייבת המסקנה כי הייצוג היחסי בוועדות יתחלק בין הסיעות המשתתפות בוועדת ההנהלה לבין הסיעות שאינן משתתפות בהנהלה.

ועדת הביקורת
10. ועדת הביקורת וועדת המכרזים הן שתיים מוועדות החובה בכל מועצה מקומית. לשתי ועדות אלו חשיבות רבה בשמירה על האינטרס הציבורי ובבקרה על פעילות הרשות. בבג"צ 5743/99 דואק נ' ראש עיריית קרית ביאליק, פ"ד נד(3) 410 (2000) אומר בית המשפט:

על חשיבותה ועל תפקידה של הביקורת בכל גוף שלטוני דמוקרטי אין צורך להרחיב את הדיבור. הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין מצויה בחשיפתו לביקורת. כדי שמשטר דמוקרטי לא ינצל את כוחו לרעה עליו לפעול בגלוי, תוך חשיפת דרכי עבודתו בפני הציבור שהוא נזקק לאמונו. הביקורת על מוסדות השלטון מעוגנת בעקרונות היסוד של השיטה, והיא נשענת על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת. (עמ' 415).


(ראה על חשיבות הביקורת גם בג"צ 7805/00 רוני אלוני חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, פ"ד נז (4) 577 (2003)).

ועדת הביקורת דנה בדוחות הביקורת השונים ועוקבת אחר תיקון הליקויים. מעקב שכזה מחייב כי בוועדת הביקורת יהיה ייצוג הולם למי שאינו נמנה עם הסיעות המרכיבות את הגוף המנהל בשלטון המקומי.

11. ב"כ המשיבים טען כי על פי הלכת בית המשפט העליון בבג"צ 5743/99 הנ"ל, אין מניעה שחברי סיעות הקואליציה יכהנו בוועדת הביקורת. לפיכך אין כל פסול במינוין של המשיבות 3, 4, שהן גם חברות ועדת ההנהלה, לחברות בוועדת הביקורת.

12. טענותיו אלו של ב"כ המשיבים אינן יכולות להתקבל. עצמאותה של ועדת הביקורת היא "הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין" (בג"צ 5743/99 הנ"ל). ביקורת חופשית, ללא משוא פנים, מחייבת כי חברי ועדת הביקורת לא יהיו חברי הגוף המבוקר, דהיינו, חברי ההנהלה, ולא יהיו מחויבים להם. בבג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה נ' מועצת עיריית פתח תקוה, פ"ד לד(2) 566 (1980), קבע בית המשפט כי מכוח האיסור המוטל על עובד ציבורי להימצא במצב של "ניגוד עניינים", יש לקבוע כי חבר ועדת הנהלה אינו יכול לכהן בוועדת הביקורת.

השופט ברק מבהיר באותו מקרה (עמ' 581):

מסקנתי זו, לא רק שהיא נובעת לדעתי מפירושה של הוראת סעיף 149 ג לפקודת העיריות, אלא שהיא עולה בקנה אחד עם המטרה החקיקתית אשר עמדה ביסוד הקמתה של הוועדה לענייני‏ ביקורת. מטרתו של המחוקק הייתה לבסס את מעמדו של ראש העיר כרשות המבצעת של העירייה מזה, וליצור איזון ופיקוח על פעולותיו בדרך של חיזוק הביקורת על-ידי המועצה מזה. ראויים לציון דבריו של חבר הכנסת שלמה הלל, יושב-ראש‏ וועדת‏ הפנים ואיכות הסביבה, אשר הביא בשם הוועדה את הצעת החוק. בה נכללה הוראת סעיף 149 ג. לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. ואלה דבריו:
"אנו רוצים להגיע לחלוקה הגיונית של המבנה: סמכות הביצוע במקרה תהיה בידי ראש העיר, וסמכות הביקורת - בידי המועצה. אני רוצה לקוות שבצורה כזאת הניסיון של קיום בחירות ישירות אכן יוכיח את עצמו. כל מה שרצינו לעשות הוא לתת לראש העיר אפשרות לתפקד תוך כדי ביקורת המועצה ותוך כדי ביקורת הציבור" (דברי הכנסת, שם , עמ' 73).
כדי להגשים מטרה זו יש להבטיח לא רק את העצמאות והאובייקטיביות של מבקר העירייה, אלא יש אף לחזק את הוועדה לענייני‏ ביקורת, ולנטוע בציבור אמון בפעולותיה, כדי שתוכל לשמש גורם מאזן ומפקח. אין להגשים מטרה זו אם כחברי הוועדה לענייני‏ ביקורת יוכלו לשמש חברי מועצה הקשורים פונקציונאלית, באמצעות‏ וועדת‏ ההנהלה, בראש העיר. איזון ופיקוח מחייבים הפרדת רשויות ולא טשטושן.

דברים אלו נאמרו לגבי חברי ועדות בעירייה ונכונים אף לגבי מועצה מקומית.

אעיר גם כי הטענה שוועדת הביקורת אינה גוף מבקר, אלא רק גוף הדן בדוחות הביקורת ורק ממליץ ועוקב אחר תיקון הליקויים, אינה צריכה לשנות את התוצאה. תפקידה של ועדת הביקורת אינו תפקיד סמלי אלא תפקיד מהותי. בפיקוח על פעולות ועדת ההנהלה וראש העיר, בשמירה על טוהר המידות ובפיקוח על פעולותיה של המועצה בעת יישום המלצות הביקורת. היעלה על הדעת כי חברי ועדת ביקורת יגישו סיכום המלצות והצעות לתיקון, ובד בבד יהיו חברים בגוף שפעולותיו ומעשיו יכללו בדוח הביקורת? האם יכול חבר ועדת ביקורת לדון ביישום המלצת המבקר בעודו יושב בגוף המנהל את ענייני המועצה המופקד על יישום אותן המלצות?

ברי שהתשובה שלילית וכך אומר השופט ברק בבג"צ 531/79 הנ"ל ביחס לחבר ועדת הנהלה שנבחר גם לוועדת הביקורת:

מר מוכתר הוא חבר‏ וועדת‏ ההנהלה. בתפקידו זה עליו לייעץ לראש העיר בכל הנוגע לביצוע תפקידיו. מר מוכתר הוא חבר הוועדה לענייני‏ ביקורת, ויושב-הראש שלה. בתפקידו זה עליו לנקוט עמדה ולהסיק מסקנות המתבקשות מממצאי הביקורת באשר לפעילותו של ראש העיר ועצותיה של‏ וועדת‏ ההנהלה. נמצא, כי בתפקידו כחבר וכיושב- ראש הוועדה לענייני‏ ביקורת, על מר מוכתר לנקוט עמדה כלפי פעולותיו הוא כחבר‏ וועדת‏ ההנהלה. עניין זה מתחדד במיוחד, כאשר‏ וועדת‏ ההנהלה דנה בדו"חות הביקורת וממליצה לפני ראש העיר באשר להערות אשר עליו להגיש לוועדה לענייני‏ ביקורת. במצב דברים זה על מר מוכתר לנקוט עמדה ביחס להמלצותיו הוא בענייני ביקורת. נראה לי כי האפשרות הממשית לניגוד עניינים‏ בין ביצוע תפקידיו של מר מוכתר כחבר‏ וועדת‏ ההנהלה לבין ביצוע תפקידיו בוועדה לענייני‏ הביקורת בולטת לעין. מר מוכתר פועל, כחבר הוועדה לענייני‏ ביקורת, מתוך "משוא פנים" ו"דעה משוחדת" כמשמעותן בהקשר זה. הנאמנות והאמון בתפקידו של מר מוכתר כחבר בוועדה לענייני‏ ביקורת מחייבים אותו לראות לנגד עיניו את האינטרס של הביקורת, ואוחו בלבד. הוא אינו יכול לעשות כן כאשר הביקורת מתייחסת לפעולותיו הוא, כאשר נאמנות כפולה יוצרת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏. אין מבוקר נעשה מבקר. (ההדגשה הוספה – ר' ס').

13. מטיעוני הצדדים מתברר כי כל חברי סיעת תלם, חברי המפלגה הדתית לאומית וחברי הרשימה העצמאית למען פרדס חנה, הם חברי ועדת ההנהלה (ראה דברי עו"ד ג'ובראן בעמ' 3 לפרוטוקול). משמע, המשיבות 3, 4 הינן חברות בוועדת ההנהלה וגם בוועדת הביקורת. מינוי זה הוא פגום, שכן חברי ועדת ההנהלה אינם רשאים לכהן בוועדת הביקורת.

כאמור, אין מניעה כי חברי הסיעות המרכיבות את ההנהלה ישמשו כחברי ועדת הביקורת, ובתנאי כי לא ישמשו במקביל בוועדת ההנהלה. ונזכיר, ועדת ההנהלה נבחרת על ידי חברי המועצה ואין כל הכרח שכל חברי הסיעות המרכיבות את ועדת ההנהלה יהיו חברים בה. עם זאת כל עוד כל חברי סיעות הקואליציה (הסיעות החברות בוועדת ההנהלה), חברים בוועדת ההנהלה, לא יוכל איש מהם לכהן בוועדת הביקורת. יוצא שהמשיבות 3, 4 יכולות להתפטר מאחת הוועדות (ביקורת או הנהלה) ולהמשיך לכהן רק באחת מהן אך לא בשתיהן.

ועדת המכרזים
14. גם לוועדת המכרזים תפקיד חשוב ומרכזי בשמירה על טוהר המידות של השלטון ובפיקוח על ניצול יעיל של המשאבים הציבוריים (ראה ע' דקל מכרזים, כרך שני, עמ' 23- 26 (2006)). על כן גם בוועדת המכרזים נדרש ייצוג הולם לגורמי האופוזיציה.

ועדת המכרזים במועצה כוללת 5 חברים; 3 מהם הינם גם חברים בוועדת ההנהלה, ובכך אין פסול. שני הנוספים אמורים להיבחר מבין חברי הסיעות שאינן משתתפות בוועדת ההנהלה.

15. מתברר כי בפועל מונה רק חבר נוסף (מר מעודה), והחבר החמישי טרם מונה. זהו כמובן מצב בלתי תקין שיש בו לפגוע בייצוגן של חברי סיעות האופוזיציה. נטען כי ראש המועצה מבקש לכפות מינוי חבר מוגדר ובשל כך נמנע המינוי.

אין בפני די מידע על הטענה, אולם ברי כי בחירת החבר הנוסף צריכה להיעשות בהקדם על ידי מליאת המועצה, כאמור בסעיף 123(א) לצו, ולא על ידי ראש המועצה.

16. הצדדים חלוקים גם לגבי חברותו של מר אפרים מעודה בוועדת המכרזים. העותרות טוענות כי מר מעודה הינו חבר בסיעות הקואליציה ואף צירפו הסכם שנכרת בינו לבין סיעת תלם (נספח "א" להודעה מיום 30/3/11).

המשיבים צירפו מנגד מסמך, נושא תאריך 28/12/10, בו מודיע מר מעודה לראש המועצה כי אינו יכול לשתף פעולה עם הקואליציה וכי בכוונתו לפעול בעתיד "לפי צו מצפונו", עד שישתנו התנאים. אין ראיה כי מר מעודה פרש מכהונתו כחבר בוועדת ההנהלה ובמכתב האמור אין התייחסות להמשך כהונתו של מר מעודה בוועדת ההנהלה.

17. בנסיבות אלו ברי כי כל עוד מר מעודה ממשיך בחברותו בוועדת ההנהלה, ובשים לב לדברי ב"כ המשיבים כי כל חברי ועדת ההנהלה הם חברי הקואליציה, ברי שמר מעודה אינו יכול להיות נציג סיעות האופוזיציה בוועדת המכרזים. כך או כך מינוי לוועדת המכרזים צריך להיעשות על ידי מליאת המועצה. מר מעודה מונה בעבר כאשר עדיין היה חבר קואליציה ועל כן, ככל שניתן ללמוד ממכתבו כי פרש מהקואליציה, וככול שיפרוש מוועדת ההנהלה, הרי שעל המועצה לבחור מחדש את נציגי האופוזיציה לוועדת המכרזים ואין להותיר את המינוי שבוצע בעת שמר מעודה היה חבר קואליציה.

סוף דבר
18. לאור כל האמור מתבקשת המסקנה כי נפלו פגמים במינוי החברים לוועדות הביקורת והמכרזים. איני מוצא מקום להתייחס לטענות בעניין ועדת הכספים, שכן ב"כ העותרות הבהיר כי העתירה תתרכז בוועדות הביקורת והמכרזים. זאת ועוד, אין בפני די נתונים לגבי מינוי החברים לוועדת הכספים.

אשר על כן הנני מקבל את העתירה ומורה כדלקמן:

(א) המשיבות 3, 4 לא יוכלו לכהן בוועדת הביקורת, אלא אם יחדלו מחברותן בוועדת ההנהלה. לפיכך ייבחרו חברי ועדת הביקורת מחדש, בתוך 30 יום מהיום. ככל שחברי סיעות הקואליציה יבקשו לכהן בוועדת הביקורת, יותנה מינוים בהפסקת החברות בוועדת ההנהלה.

(ב) תוך 30 יום ימונו שני נציגים מסיעות האופוזיציה (הסיעות שאינן חברות בוועדת ההנהלה) לוועדת המכרזים. המינוי ייעשה על ידי מליאת המועצה. כל עוד לא יפסיק מר מעודה את חברותו בוועדת ההנהלה, והדבר יובא לידיעת ואישור המליאה, ייחשב מר מעודה כנציג סיעות הקואליציה (הסיעות המשתתפות בוועדת ההנהלה) ועל כן יהיה מקום להפסיק את כהונתו של אחד מהחברים המכהנים היום בוועדת המכרזים.

(ג) מינוי חברי ועדות הביקורת והמכרזים ייעשה תוך שמירת היחס בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה בכל ועדה.

בשים לב לתוצאה האמורה אני מורה כי המשיבים ישלמו לעותרות הוצאות עתירה זו בסך של 15,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון