מכרז שירותי גניזה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז שירותי גניזה:

1. העתירה שבכותרת – עניינה החלטת ועדת המכרזים (משיב מס' 1) שלא לפסול שני מציעים במכרז לאספקת שירותי גניזה עבור משרדי הממשלה וגופים נוספים. המציעות שהצעתן לא נפסלה – וכנגדן הוגשה העתירה בתחילה – הן משיבות 2 ו-3. העותרת היא אחת מן המציעות שהגישו הצעות במכרז, והצעתה שלה גם היא לא נפסלה. מבנה המכרז היה כזה, שבשלב הראשון היה על ועדת המכרזים לקבוע אלו מן ההצעות עומדות בתנאי הסף ובכל האישורים שנדרשו, וליתן למציעים – אלה שעמדו בכל התנאים – מעמד של "ספק מאושר". משמע, הכללת המציעים ב"רשימת ספקים מאושרת" שמתוכה יוכל כל משרד ומשרד לקבל שירותים על בסיס של תיחור בין הספקים. הטענה המרכזית שבעתירה היא, כי בתנאי המכרז נקבע שיש לצרף להצעה אישור תקף של רשות כיבוי אש בדבר תקינות מערכות הגילוי והכיבוי במבני המגנזה המוצעים וכי המדובר בתנאי סף; תנאי שעל-פי הנטען בעתירה משיבות 2 ו-3 לא עמדו בו. מכאן, כך נטען, ועדת המכרזים לא היתה רשאית להמשיך ולדון בהצעות משיבות 2-3 שלא עמדו בתנאי סף זה במועד הגשת ההצעות. לפי הנטען, משעה שועדת המכרזים קבעה כי משיבות 2 ו-3 לא עמדו בתנאי ההמצאה של אישור כיבוי אש תקף, היה אפוא על ועדת המכרזים לפסול את הצעתן על הסף ולא ליתן בידן אורכה להשלמת המסמכים – כפי שעשתה בפועל. זו תמצית העתירה. ומכאן בהרחבה.

תנאי המכרז הרלבנטיים

2. על מנת להבין את יריעת המחלוקת שבין הצדדים לעתירה, חשוב לייחד שורות מספר למכרז עצמו ולתנאיו. המכרז האמור – הוא מכרז 17/2010 – היה לאספקת שירותי גניזה עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך. למכרז יכלו לגשת רק מציעים שברשותם מגנזה פעילה ברציפות מאז 1.1.2007 בעלת נפח אחסון מינימלי שנקבע ופרישה אזורית מספקת (סעיפים 0.6.2.8 – 0.6.2.19 למכרז). תמצית השירות שהתבקש במכרז היה איסוף חומר הנדרש לגניזה עבור משרדי הממשלה; קליטת החומר, מפתוחו ואחסונו במתקני הגניזה של הספקים הזוכים וכן ניהול ובקרה של כלל החומר הארכיוני במתקני הזוכה (סעיף 0.1.1). למכרז היו כאמור שני שלבים: בשלב הראשון נבחנה עמידתם של המציעים בתנאי המכרז לצורך הרכבת רשימת ספקים מאושרת. רק מי שנכלל ברשימה זו, יכול היה לגשת לשלב השני של המכרז – שלב שבמסגרתו עורך המכרז אמור לקבוע מועדים לתיחור. במועדים אלה יכול כל משרד ממשלתי או עורך המכרז לפנות לספקים המאושרים בבקשה לקבל הצעות, ובהמשך לכך להעניק את השירותים לספק מאושר שיזכה בתיחור (סעיף 0.1.2 למכרז). נציין עוד, כי נקבע במכרז במפורש שבשלב הראשון (שלב א') תהא בדיקת עמידה בתנאי סף, כאשר במסגרת זו תיבחן גם שאלת קיום "כל המסמכים הנדרשים". עוד צוין בהקשר זה, כי "עורך המכרז רשאי לפסול הצעות שאינן עומדות בתנאים אלה" (סעיף 0.12.1).

3. המכרז כלל גם הגדרות ומונחים (סעיף 0.2), ובכלל זה הגדרה של "ספק מאושר" – "ספק אשר עמד בדרישות הסף ואשר אושר על-ידי ועדת המכרזים המרכזית כזכאי להשתתף בתיחור של כל משרד/עורך המכרז". כמו כן, נכללה במכרז הוראה שעל-פיה סווגו רכיבי המכרז באותיות לועזיות (I, G, S, M, N). רכיבי המכרז שסווגו באות M (Mandatory) הוגדרו כדלהלן (סעיף 0.5 למכרז):
"רכיב סף ( Go /No Go ) נקרא גם סעיף חובה (Mandatory). (ה'חובה' היא בתוכן הסעיף, לא בעצם הצורך לענות. הצורך לענות חל על כל סעיפי המכרז). תשובת הספק תהיה מסוג 'קראנו והבנו – מקובל עלינו, הצעתנו עונה על דרישות סעיף זה', או תשובה עניינית ומלאה בדומה לסיווג S, או קיום דרישה (המצאת אישור למשל) או התחייבות לקיום דרישה. הכל בהתאם לעניינו ותוכנו של הסעיף. חוסר תשובה, תשובה שאיננה עונה לדרישה, חוסר מענה לדרישה, או תשובה לא ברורה ולא חד משמעית, בסעיף מסוג זה, תפסול את ההצעה על הסף" [ההדגשה שלי, י. מ.].

4. עוד יצוין, כי המכרז הכיל הוראות מפורטות להגשת אישורים תחת הכותרת "התחייבויות ואישורים שעל המציע להמציא עם הגשת ההצעה" (סעיף 0.6; סעיף 0.6.2). אין חולק, כי במסגרת אישורים אלה לא נדרש אישור תקף של רשות כיבוי אש על תקינות מערכות הגילוי והכיבוי. אין גם חולק, כי אחד האישורים שנדרש היה לצרף, לפי סעיפים אלה, הנו הצהרת מציע באישור עורך-דין, כי "המגנזה המופעלת על-ידו עומדת בכל הדרישות המפורטות בפרק 2 וכי למגנזה תעודת רישיון עסק והפעלת מגנזה בתוקף" (סעיף 0.6.2.19). ומה כולל אותו פרק 2?

5. פרק 2 למכרז – כותרתו "תשתית וטכנולוגיה (M)". הוא כולל אישורים שהמציע צריך לצרף עבור כל מגנזה, בין היתר, עבור מבנה המגנזה (סעיף 2.1). בכלל זה, כולל הפרק האמור גם את הסעיף המרכזי שעליו תלויה העתירה שלפני – הוא סעיף 2.1.1.2 למכרז (תחת אותה כותרת בסיווג "M"), המחייב את המציע לצרף עבור כל מגנזה שבהצעתו "אישור תקף של רשות כיבוי אש על תקינות מערכות הגילוי והכיבוי במבנה המגנזה ועמידתן בכל הנדרש על ידי הרשות". כפי שצוין לעיל, השאלה המרכזית בעתירה זו היא האם תנאי זה הנו תנאי סף; ואם כן – האם, בנסיבות העניין, ניתן היה לראות באי צירוף אישור כיבוי אש תקף בעת הגשת ההצעה משום פגם טכני הניתן לריפוי מאוחר.

החלטות ועדת המכרזים

6. מכאן, נפנה לתיאור ההליכים בכל הקשור בטיפול ועדת המכרזים בהצעות השונות שהובאו לפניה. באופן ספציפי, נמקד מבטנו בהצעותיהן של המשיבות 2 ו-3. ועדת המכרזים, בדיוניה מיום 12.8.2010, מצאה כי "ישנם חסרים באישורים ובמידע הנדרש בהצעות שהוגשו אשר צוות המשנה רואה בהם חסרים טכניים בלבד אשר ניתן להשלימם מיידית". במסגרת זו, אין חולק כי נתאפשר למציעים רבים במכרז – ובהם העותרת – להשלים חסרים שונים ומסמכים שונים (החלטה מיום 19.10.2010).

7. באופן ספציפי, בכל הנוגע למשיבה מס' 2, היא בית גנזים שירותי גניזה מרכזיים בע"מ, ניתנה האפשרות להשלים אישור כיבוי אש תקף לשנת 2010 בתוך שלושה חודשים, ובתקופת הביניים הומלץ לאשר משיבה זו כ"ספק מאושר מותנה, ובתנאי שימציא האישור המותנה בתוך שלושה חודשים". עוד קבעה ועדת המכרזים, כי במהלך תקופה זו לא תוכל המשיבה מס' 2, להשתתף בתיחורים.

8. גם למשיבה מס' 3, היא חברת אפם השקעות בע"מ, ניתנה אפשרות להתחייב על השלמת אישור כיבוי אש תקף לשנת 2010 בתוך שלושה חודשים, תוך קביעת מעמד דומה לזה של משיבה 2 – מעמד של "ספק מאושר מותנה", ותוך שלילת האפשרות להשתתף בתיחורים עד להשלמת הנדרש בפרק הזמן שנקבע.

9. אין חולק, כי בסופו של דבר הוחלט לגבי משיבה מס' 2, כי הוגש אישור כיבוי האש הנדרש (לאחר הגשת ההצעה ובהתאם להנחיית ועדת המכרזים), והיא קיבלה אפוא מעמד של "ספק מאושר". מעמדה של משיבה מס' 3, נותר במעמד הגשת העתירה, כמעמד של "ספק מאושר מותנה". זאת, שכן אמנם משיבה זו הגישה גם היא אישור כיבוי אש אולם ועדת המכרזים לא הספיקה לדון בהשלמת דרישותיה על פי המכרז לפני הגשת העתירה. העותרת סברה, כי ועדת המכרזים נהגה שלא כדין בהחלטותיה, בכל הקשור למשיבות 2 ו-3. היא באה בתכתובות בעניין זה למשיב 1, אולם נענתה במכתב לפיו מדובר במכרז מפורט הכולל תנאים רבים, וכי אין לראות אי עמידה בכל אחד מהתנאים שבפרק 2 למכרז, כעילה לפסילת המציע. זאת, בייחוד נוכח שיקול הדעת שבידי ועדת המכרזים; העובדה כי מדובר בעניין טכני; העובדה כי הוצג רישיון עסק שקבלתו, לפי הנטען, מחייבת בחינה ואישור של רשויות כיבוי האש, ולכן ממילא יש להניח כי היה אישור כיבוי אש תקף; וכן נוכח העובדה שכל עוד לא הומצא האישור האמור (של כיבוי האש), נמנע מהמשיבות הרלבנטיות להתמודד בתיחורים. מכאן העתירה שלפני.

טענות העותרת

10. טוענת העותרת, על-ידי בא-כוחה עו"ד רן שפרינצק, כי נפלו כאמור פגמים בהחלטות ועדת המכרזים. אליבא דעותרת, הסעיף שדרש אישור כיבוי אש במועד הגשת ההצעות היה תנאי סף לכל דבר ועניין. כך עולה בבירור מסימונו באות M, כפי שזו הוגדרה במסמכי המכרז. כך עולה גם מבחינה מהותית של תנאי זה של אישור תקף של כיבוי אש והחשיבות שיש לייחס לו, שעה שמדובר במכרז למתן שירותי גניזה. העותרת הוסיפה וטענה, כי חרף העובדה שמשיבות 2 ו-3 צירפו הצהרה מאושרת על-ידי עורך דין, לפיה הן עומדות בכל הדרישות המפורטות בפרק 2 למכרז (כפי שנדרש מהן), הרי שהן לא עמדו בסעיף זה. כך גם סברה ועדת המכרזים משעה שביקשה מאותן משיבות להשלים את האישורים. גם מטעם זה היה מקום לפסול את ההצעות. עוד נטען, כי ועדת המכרזים העניקה למשיבות מעמד שלא נקבע במכרז – מעמד של "ספק מאושר מותנה", ובכך ניתן ביטוי לחריגתה מן העיקרון לפיו לא ניתן לאפשר למציע לתקן פגם מהותי של אי עמידה בתנאי סף. לא ניתן היה להסתפק, בנסיבות המקרה, ברישיון העסק שהציגו המשיבות, היות והמכרז עצמו לא הסתפק ברישיון מעין זה ודרש במפורש – בנוסף ובנפרד – אישור כיבוי אש. אין המדובר בדרישה טכנית אלא בעניין מהותי. אי עמידה על דרישה זו ואי פסילה של הצעות שלא עמדו בדרישה זו במועד הגשת ההצעה, מהווה אפוא פגיעה בשוויון ואין להתירה.

טענות המשיבים

11. המשיבים 1-3 ביקשו כי העתירה תידחה. משיב מס' 1, על-ידי בא-כוחו עו"ד מוחמד חאג' יחיא, טען, כי הדרישה לאישור כיבוי אש שבפרק 2 למכרז אינה דרישת סף. הפרק האמור כלל אישורים רבים, חלקם חשובים לא פחות מאישור כיבוי האש. לא היתה הצדקה, וגם אין היגיון מעשי, במסקנה לפיה אי צירוף אישורים אלה עלה כדי אי עמידה בתנאי סף המביא לפסילת ההצעה. אין ללמוד מסיווג פרק 2 באות M, כי המדובר בהכרח בתנאי סף. זאת ועוד, מקום בו עורך המכרז סבר כי אישור מסוים הינו הכרחי עוד בעת הגשת ההצעה, הוא נתן לכך ביטוי מפורש, וזאת במסגרת סעיף 0.6 למכרז - אותו סעיף שקבע רשימה ספציפית של אישורים שיש לצרף לכל הצעה והצעה כתנאי להשתתפות במכרז. אישור כיבוי אש לא נכלל ברשימה זו, וממילא אין המדובר בתנאי סף.

12. ב"כ המשיב 1 הדגיש עוד, כי המדובר במכרז מורכב מאד, הכולל הוראות רבות, והלכה למעשה – בכל ההצעות שהוגשו במכרז נפלו פגמים בעלי אופי טכני גרידא. ועדת המכרזים פעלה בשיקול דעת מתבקש בנסיבות המקרה שעה שאפשרה למציעים שנפל בהצעתם פגם טכני כאמור, לתקן את הצעתם תוך פרק זמן מוגדר, ותוך שנמנע מאותם המציעים להשתתף בתיחורים. אשר לדרישת כיבוי האש, לא חלק ב"כ המשיב על כך שמדובר באישור חשוב; אישור שבהיעדרו אין מקום לאפשר למציע ליתן שירותי גניזה בפועל ואף לא להשתתף בתיחור. אולם, נטען, כי אין מקום לראות בדרישת אישור זה משום תנאי סף שאי עמידה בו – משמעו פסילת ההצעה על אתר. ועדת המכרזים הסתפקה, כאמור במכרז, ברישיון עסק תקף המניח גם אישור תקף של רשויות כיבוי האש. כל משתתף במכרז נדרש, ממילא, לחדש מדי שנה את אישור כיבוי האש. מכאן ניתן ללמוד, שמדובר בדרישה נמשכת ולא בדרישה שיש מקום לבדוק אותה דווקא – ובלבד – בעת הגשת ההצעות. כמו כן, נטען, כי ככל שהיה קושי באופן ניסוח הסעיפים שבמכרז בכלל; ובנוגע לסעיף שדרש אישור כיבוי אש, והשאלה אם מדובר בתנאי סף אם לאו – בפרט, הרי שהיה על העותרת לפנות בשאלות עוד בשלב מוקדם. אין היא יכולה לבוא בשלב מאוחר זה ובפיה טענות מעין אלה.

13. לבסוף נטען, כי ודאי שיש ליתן משקל בכגון דא לעיקרון השיוויון, ובכלל זה השיוויון כלפי מציעים פוטנציאליים שלא התמודדו במכרז. יחד עם זאת, המדובר בנסיבות המקרה במכרז הנוגע ל"שוק" מציעים ספציפי ביותר, כאשר הפרק הכללי במכרז פורסם בעיתונות וכלל תנאי סף נוקשים בהרבה מעניין אישור כיבוי האש. יש אפוא להניח, כי אין מציעים פוטנציאליים שביקשו לגשת למכרז ולהציע בו הצעות, ורק בשל העובדה כי לא היה בידם, במועד הרלבנטי, אישור של רשויות כיבוי אש, הם נמנעו מהגשת ההצעה בסברם – בטעות – כי המדובר בתנאי סף.

14. גם משיבות 2 ו-3 ביקשו כאמור, כי העתירה תידחה. משיבות אלו, על-ידי באי כוחן, עו"ד אריה אמיר ועו"ד רוית פרינץ (בהתאמה), הצטרפו לטענות משיב מס' 1, בטיעונם הנרחב על דרך הכתב והשלמתו בעל-פה, בכל הקשור לפרשנות המכרז והוראותיו. בכלל זה – הטענה הבסיסית לפיה לא דובר בתנאי סף, ומכל מקום ניתן היה להשלים את החסר. המשיבות הדגישו את שטען לו גם ב"כ המשיב 1, והוא, כי גם בהצעתה של העותרת נפלו פגמים שונים שעניינם אי צירוף אישורים רלבנטיים לפי פרק 2 למכרז האמור – הגם שלא בתחום כיבוי האש. בכלל זה נטען – ואין חולק על כך – כי ועדת המכרזים התירה לעותרת להגיש "אישור מהנדס קונסטרוקציה" חלופי לאחר המועד להגשת ההצעות, הואיל והאישור שהוגש על-ידי העותרת מלכתחילה לא תאם את דרישות המכרז. המדובר, אפוא, באי עמידה של העותרת עצמה בתנאי סף לכאורה שנקבעו במכרז, וזאת לשיטתה שלה. כלומר, אף לעותרת ניתנה שהות להשלים מסמכים (שונים), ואין היא יכולה לבוא בעת הזו בטענה נגד החלטתה של ועדת המכרזים להתיר למשיבות 2-3 להמציא אישור כיבוי אש תקף – החלטה שמטרתה היתה לפעול באופן המקיים את המכרז ואת ההצעות שהוגשו ולא מביא לביטולם.

15. משיבה 2 הוסיפה וטענה, כי אמנם ועדת המכרזים סברה שהאישור שצרפה להצעתה, בכל הנוגע לכיבוי אש, לא עמד בתנאי המכרז, אלא שמדובר בשגיאה של ועדת המכרזים, שכן כבר מלכתחילה היה די באישור שהגישה. על רקע זה, ואפילו אם צודקת העותרת בטענתה לפיה המדובר בתנאי סף, טוענת משיבה 2 כי היא עמדה בו בזמן אמת. לחלופין נטען כי די היה באישור כיבוי האש המאוחר שצירפה. משיבה 2 גם הוסיפה, כי העתירה נגועה בשיהוי, וכן כי העותרת פעלה בחוסר ניקיון כפיים משעה שלא פירטה בעתירתה את כל האישורים וההשלמות להם היא עצמה נדרשה על-ידי ועדת המכרזים. עוד נטען, כי נפלו פגמים נוספים בהצעת העותרת, שגם בגינם היה מקום לפסול הצעה זו. לבסוף נטען, כי קדם להחלטת ועדת המכרזים הליך של שאלות הבהרה, שבמסגרתו נשאל בין היתר עורך המכרז, אם סעיף 0.12.1 למכרז אכן מטיל על עורך המכרז חובת פסילה על מי שהצעותיו אינן עומדות בתנאי הסף. התשובה לשאלת הבהרה זו היתה כי "אין שינוי במסמכי המכרז" (שאלה מס' 173; וכן שאלה מס' 157). המשיבה 2 מבקשת ללמוד אפוא מעניין זה, כי היה ברור לכל המציעים שאין המדובר בנסיבות המקרה במכרז המביא לפסילה קטגורית של הצעות שאינן עומדות בתנאי הסף.

16. משיבה מס' 3 טענה אף היא, כי בדיעבד סבורה היא שלא היה מקום מלכתחילה למסקנת ועדת המכרזים, לפיה היא לא עמדה בחובה לצרף אישור כיבוי אש תקף. לתמיכה בטענה זו, צירפה המשיבה 3 לתשובתה אישור של רשות הכבאות מיום 24.11.2009 (נספח 3 לתשובה), שלדבריה היה בידה בעת הגשת ההצעה אך לא צורף לה בשל טעות טכנית; והוסיפה וטענה כי להצעתה צורפו רישיון עסק ואישורים שונים המעידים על כך שמערכות כיבוי האש במתקניה עומדות בכל התקנים והדרישות במועד הגשת ההצעה. משיבה 3 טענה גם היא כי מכל מקום גם אם היה פגם הרי שזה תוקן באישור כיבוי האש שצירפה בשלב מאוחר יותר. גם משיבה זו טוענת אפוא, כי אפילו צודקת העותרת בטענה כי צירוף אישור כיבוי אש תקף מהווה תנאי סף – ואין הדבר כך – הרי שהיא עמדה בדרישה זו; או שלמצער אי צירוף האישור הנ"ל שהיה בידה בעת הגשת ההצעה מהווה פגם טכני, ומשכך האפשרות שניתנה לה על-ידי ועדת המכרזים להשלימו היתה סבירה ולא היה מקום לפסול את הצעתה.

17. יצוין עוד, כי נוכח טענות משיבות 2 ו-3, לפיהן האישורים שצרפו מלכתחילה עמדו בתנאי המכרז והיו תקפים למועד ההצעה, הוסיפו וטענו משיבות אלה, כי לא נפל גם פגם בהצהרה שמסרו בהתאם לתנאי המכרז – באישור עורך דין – לפיה עומדות הן בכל האישורים הנדרשים על-פי פרק 2 למכרז, ובכלל זה הדרישה לאישור כיבוי אש תקף. הן סברו אפוא מלכתחילה, כי עומדות הן בכל שנדרש לפי המכרז.

הערה דיונית

18. יצוין כי אחת מטענות הסף שהועלו נגד העותרת היתה, כי לא צורפו לעתירתה כל המשיבים הרלבנטיים. עניין זה התברר לפני במהלך הדיון הראשון בהליך זה, שנערך ביום 31.1.2011. כפועל יוצא מכך, ולאחר שהסתבר בדיון עצמו כי אכן כך הדבר, נדחה מועד הדיון וצורפו המשיבות 7-10 להליך. למשיבות אלה ניתנה ההזדמנות להגיש כתב תשובה והודע להן על מועד הדיון הנוסף שהתקיים לפני בתיק זה (ביום 9.2.2011). בהמשך לכך, הוגשו כתבי טענות מטעם שתיים מן המשיבות שצורפו (הן משיבות 7 ו-10). משיבה 7 סברה, כי לא היה מקום לצרפה להליך מלכתחילה, וכי היא תיקנה את כל הפגמים שהיו בהצעתה. משיבה זו, גם לא התייצבה לדיון שנתקיים לפני. אשר למשיבה מס' 10, הרי שמשיבה זו ציינה בתשובתה, כי הצעתה שלה נפסלה על הסף שלא כדין ולא נתאפשר לה לתקן את הצעתה, בדומה לאופציה שניתנה לעותרת ולמשיבות 2-3. משיבה מס' 10 טענה אפוא לפגיעה בשוויון כלפיה, וביקשה להגיש תגובה מפורטת נוספת. עם זאת, ברי כי אין מקום לכך במסגרת הליך זה, שכן המדובר בטענות החורגות מן העתירה שהוגשה ואין מקום לבררן – כאילו היו עתירה עצמאית שלא הוגשה – במסגרת זו.


טענות הסף

19. טרם נבוא לדון בגוף העתירה, אציין כי לא מצאתי להורות על סילוק העתירה על הסף, נוכח טענות הסף שהועלו. אשר לטענת השיהוי, הרי שלזו שני ראשים: האחד, הטענה כי העותרת ידעה על התנאים שבמכרז, עוד בשלב מוקדם, ולא מחתה; השני, הטענה כי העותרת ידעה על עמדתה של ועדת המכרזים ועל החלטותיה בכל הנוגע למשיבות 2 ו-3 עוד ביום 24.11.2010. אולם העתירה הוגשה רק ביום 8.12.2010. לא מצאתי מקום לקבל טענה זו של שיהוי. אשר לתנאי המכרז, הרי שהעותרת צירפה כמסתבר אישור כיבוי אש תקף ולא ברור מדוע היה עליה לעתור כביכול בעניין זה בשלב מוקדם. אין חולק, כי כלפי העותרת עצמה לא נטען הפגם בהצעה הקשור בהיעדר אישור כיבוי אש תקף. אין גם טענה, לפיה העותרת ידעה על עמדת ועדת המכרזים ופרשנותה לסעיף ספציפי זה במועד הגשת ההצעות או קודם לכן. אין אפוא מקום לטענת שיהוי בשל עניין זה. אשר לחלוף הזמן עד להגשת העתירה, הרי שמדובר בפרק זמן הנופל משמעותית מדרישת 45 הימים שבסדרי הדין, ומכל מקום, אין המדובר במועד המבסס טענת שיהוי, בשים לב לכך שהעתירה הוגשה עוד לפני התיחור שנקבע.

20. לא מצאתי גם מקום לקבל את טענת המשיבות לעניין חוסר ניקיון כפיה של העותרת. בהקשר זה נטען בהרחבה, בייחוד על-ידי המשיבה 2, כי העותרת נמנעה מלגלות בעתירה את מכלול הפגמים שנפלו בהצעתה, לרבות האישורים שלא צורפו על-ידה וההבהרות שנדרשה להבהיר. אכן, עולה מן הנספחים הרבים שצורפו לכתבי התשובה, כי גם בכל הנוגע לעותרת פעלה ועדת המכרזים באופן שנתאפשר לעותרת להשלים חסרים שונים בהצעותיה. מבלי להכריע בשאלה אם מדובר – כטענת ב"כ העותרת – בחסרים טכניים גרידא, הרי שהשאלה העומדת במחלוקת בעתירה שלפני אינה נוגעת לכל חסר בהצעה שבמכרז, ולכל פגם בהצעה מעין זו. העתירה מתמקדת בסעיף ספציפי בפרק 2 במכרז – הוא הסעיף הדורש אישור כיבוי אש תקף במועד הגשת ההצעות. משאין חולק כאמור, כי בהצעת העותרת לא נפל פגם מעין זה וממילא לא ניתנה לה אפשרות לתקן פגם מעין זה, הרי שלא מצאתי בעתירתה משום חוסר ניקיון כפיים במובן לו טענו המשיבים. כמו כן, לא מצאתי שיש מקום במסגרת העתירה שלפני לקבוע מסמרות בקשר עם טענות המשיבים, לפיהן נפלו בהצעתה של העותרת פגמים אחרים (בין היתר, טענות לעניין מתקן חלופי ולא מאושר שהוצע על ידי העותרת ותיקונים שנערכו בהצעתה לפי הנחיית ועדת המכרזים). העניין לא הועלה לפני ועדת המכרזים והמשיבות אף לא הגישו עתירה על החלטתה של ועדת המכרזים ליתן לעותרת מעמד של "ספק מאושר". מכל מקום, ונוכח גדר המחלוקת שבעתירה הנוגע לסעיף הספציפי כאמור, אין בטענות אלה כדי להוות חסם לטענותיה של העותרת לגוף העניין.

דיון והכרעה

21. מיקוד טענות ב"כ הצדדים במקרה שלפני מגלה כי למעשה יש צורך בהכרעה בשתי שאלות עיקריות: הראשונה, אם אכן הדרישה שבמכרז לאישור כיבוי אש תקף שיצורף להצעה, היה תנאי סף אם לאו; השניה, ככל שאכן היה מדובר בתנאי סף, כלום יש עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לאפשר מתן שהות להשלמת הפגם ותיקונו. נדון בטענות כסדרן.

דרישת אישור כיבוי אש תקף – תנאי סף?

22. השאלה הראשונה – כאמור לעיל – היא השאלה, אם אכן הסעיף הדורש אישור כיבוי אש תקף בעת הגשת ההצעה במכרז מושא עתירה זו, הינו תנאי סף אם לאו. תשובתי לשאלה זו היא כי המדובר אכן בתנאי סף. היסוד למסקנתי זו, נשען על מספר אדנים:

סיווג התנאי – "M"

23. תחילה יצוין, כי תנאי זה סווג במסמכי המכרז באות M. נכון הדבר, שהוראות רבות במכרז סווגו באופן זה. נכון גם, שהוראות משמעותיות ומהותיות רבות מצאו מקומן לא בפרק 2 למכרז, אלא בפרק המבוא שסעיפיו סומנו בספרור "0". אלא שעדיין, לא ניתן להתעלם מן האופן שבו עורך המכרז עצמו הגדיר את המשמעות שיש לייחס לסיווג הוראה באות M. כאמור לעיל, לא רק שהמדובר בסעיף חובה, בכל הקשור לחובתו של המציע; ולא רק שחובה זו כוללת גם המצאת אישור; אלא שנרשם במפורש בהגדרת המכרז כי תשובה שאינה עונה לדרישה "תפסול את ההצעה על הסף". קיים קושי בטיעון שמועלה בדיעבד, לפיו, חרף הוראה זו וחרף הסיווג האמור, מקום בו סעיף סומן באות M אין המדובר להלכה ולמעשה בתנאי סף.

24. ודוק: לא נעלם מעיני פסק-דינו המפורט של כב' השופט י' נועם בעת"מ (י-ם) 349/10 קומדע בע"מ נ' משרד הפנים (6.8.2010). באותו המקרה, נדון גם כן מכרז בו סווגו תנאי החובה המנדטוריים באות M, וגם שם עלתה השאלה האם אכן המדובר בתנאי סף. אלא שבאותו המקרה הוגדר תנאי שסווג באות M, כתנאי שאי עמידה בו עלולה לפסול הצעה על הסף, וכמו כן נרשם בהגדרה דהתם, כי "ההחלטה האם לפסול הצעה נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של המשרד" (סעיף 5 לפסק הדין). אכן, במובן זה, דומה יותר המכרז שלפני והגדרת הסיווג M של הוראותיו, למכרז שנדון במסגרת עת"מ (י-ם) 588/02 בזקכל תקשורת בע"מ נ' שר התחבורה (30.7.2002). נקודת המוצא לצורך דיוננו היא אפוא, כי המדובר בהוראה שעורך המכרז בחר לסווגה בסיווג המחמיר של M, המשמיע תוצאה של פסילה על הסף בלא שיקול דעת לכאורה במקרה של אי עמידה בסעיף מעין זה. גם אם אין המדובר באמת המידה המכריעה בשאלת הסיווג (ראו פרשות קומדע ו – בזקכל שלעיל), לא ניתן להתעלם מסיווג זה ומלשון המכרז המפורשת.

25. עם זאת, אין לכחד כי אכן הוראות רבות במכרז סווגו באופן זה - על דרך של מיונן וסיווגן באות M; וגם בפרק 2 עצמו נדרשו אישורים רבים שסווגו באות M. גם אם אניח בהמשך לכך, כי לא ניתן לראות בעצם הסיווג של הוראה במכרז דנן באות M כסיווג של תנאי סף – והנחה זו אינה נקייה מספקות – הרי שבחינה מהותית של התניה הרלבנטית מובילה גם היא למסקנה שמדובר בתנאי סף. לעניין זה יצוין, כי נכון הדבר שאישור כיבוי אש תקף לא נדרש בסעיף 0.6.2 למכרז – אותו סעיף שהתנה את השתתפות במכרז בהמצאת אישורים ספציפיים כשהם תקפים למועד הגשת ההצעה. אולם, אחד האישורים שנדרש לצרף במסגרת זו היה הצהרה מאושרת על-ידי עורך דין, כי המגנזה עומדת "בכל הדרישות המפורטות בפרק 2" (סעיף 0.6.2.19 למכרז). משמעות הדבר היא, כי יש להבין את המכרז כרואה חשיבות רבה לעמידה בתנאים שבפרק 2 למכרז, לא רק בגלל סיווגם באות M, אלא גם בגלל החיוב בהצהרה מאושרת על-ידי עורך דין, כי אכן דרישות אלו מולאו בעת הגשת ההצעה.

תכלית התנאי והמכרז

26. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם בנסיבות המקרה מן הקשר שבין הסעיף הדורש אישור תקף של רשות כיבוי אש לבין המכרז ותכליתו (ראו עוד, עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (לא פורסם, , 12.4.2009)). עניינו של המכרז מושא העתירה הוא מתן שירותי גניזה. המדובר, כאמור בפתח המכרז, בהצטברות של "מאות אלפי מיכלים" שנדרשים שירותי גניזה עבורם (סעיף 0.11 למכרז). עמידה בדרישות כיבוי האש בעת הגשת ההצעות וקיומו של אישור כיבוי תקף במועד זה היא חיונית ומהותית, אפוא, במכרז מסוג זה. יש להוסיף ולציין כי בטיעון שלפני הפנתה העותרת לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת עע"ם 2960/04 מכבסות לבנון נ' משרד הבריאות (לא פורסם, , 8.6.2005)). בפסק דין זה נרשם, כי "יצוין בזה, כי בעקבות הפקת לקחים מהמקרה נשוא ערעור זה, הודיעה המדינה כי תיתן את הדעת לצורך לכלול בגדר תנאי סף במכרזים מטעמה, דרישה לאישורי כיבוי אש עדכניים וכן תנאים מהותיים אחרים הנדרשים להפעלה תקינה של עסק בידי מתחרה במכרז, וכל זאת להבטחת האינטרס הציבורי הכללי. דברים אלה, נאמרים בלא צורך להכריע בשאלה, האם רישיון עסק תקף גם בלא עמידה בתנאי זה או אחר מן התנאים האמורים". מכאן עולה בבירור, כי עוד בשנת 2005 היה ברור לכל הנוגעים בדבר – והמדינה הודיעה אפוא במפורש – כי מכרזים עתידיים ידרשו כתנאי סף אישורי כיבוי אש עדכניים. זאת, לשם הבטחת האינטרס הציבורי הכללי כאמור. גם על רקע זה, קיים קושי ממשי בטענה לפיה אין לראות בתנאי שבסעיף 2.1.1.2 במכרז מושא עתירה זו, משום תנאי שאיננו תנאי סף.

מבנה המכרז ותנאיו

27. אוסיף ואציין, כי לא נעלמה מעיני טענת ב"כ משיב 1, לפיה ועדת המכרזים פעלה כשורה בנסיבות המקרה, בכך שהתנתה את ההשתתפות בתיחור בעמידה בתנאי הנ"ל (חלף פסילת ההצעות). אולם, בכך אין מענה מספק לעובדה שמהות המכרז והשירותים שנדרש המציע הזוכה לספק בו הם שירותי גניזה ולכן יש משמעות לדרישת אישור כיבוי האש התקף כתנאי סף דווקא; אין בכך מענה מספק לסיווג ההוראה באות M כאמור; ואין בכך מענה מספק לעמדה שהובעה בעע"מ 2960/04 הנזכר. שילוב נתונים אחרון זה, המוביל כאמור למסקנה לפיה בתנאי סף עסקינן, די בו כדי לגבור בנסיבות המקרה על הנחת המוצא הפרשנית, לפיה, ככל שניתן יש להעדיף פירוש המקיים הצעות ואינו פוסל אותן (ראו למשל, עע"ם 5949/07 אמישרגז גז טבעי בע"מ נגד פזגז (1993) בע"מ (לא פורסם, , 28.4.2008)), כמו על גם הכלל הפרשני לפיו יש לפרש תנאי סף – בצמצום – במשקפי רלבנטיות, סבירות ומידתיות (ראו ע"א 2087/99 דודו דפוס וכריכה 1988 בע"מ נ' משרד החינוך, פ''ד נד(1) 860, 862 (2000); עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם, , 15.11.2009)). כללי פרשנות אלה עיקרם מקום שבו קיימות מספר חלופות פרשניות העולות בקנה אחד עם לשון התנאי ותכליתו (ראו: ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה (1) 1, 9-10 (1999); עע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת ואח', פ"ד נו (2) 97, 139-140 (2001)). אלא שמן הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, לא מצאתי בנסיבות המקרה ונוכח לשון המכרז ותכליתו, לקבל את הפרשנות לפיה הדרישה לצירוף אישור כיבוי האש אינה עולה כדי תנאי סף.

28. לא נעלם מעיני גם סעיף 0.12.1 למכרז - סעיף שקבע כי בשלב א' לבחינת הצעות המציעים ייבחן קיומם של כל המסמכים הנדרשים, וכי עורך המכרז "רשאי לפסול הצעות שאינן עומדות בתנאים אלה". אולם, לא ניתן ללמוד מסעיף זה, כשלעצמו, תשובה לשאלה אם הסעיף הדורש אישור כיבוי אש תקף הינו תנאי סף, אם לאו, להבדיל משאלת שיקול הדעת של ועדת המכרזים לאפשר תיקון פגם – עניין בו נעסוק להלן. יש גם לחזור ולציין את הסיווג של עורך המכרז עצמו את תנאי M כמחייב פסילה על הסף. לבסוף, גם התשובה שניתנה לשאלות ההבהרה אליהן הפנו המשיבים, הקשורות לסעיף 0.12.1 למכרז ולפיהן "אין שינוי בתנאי המכרז", אין בהן כדי לשפוך אור על הקשר שבין סעיף זה, לבין התשובה לשאלה אם הסעיף הדורש אישור כיבוי אש תקף – הינו תנאי סף, אם לאו.

29. אם לא די בכל האמור לעיל, הרי שיש לציין, כי בכתב התשובה שהגיש המשיב 1, היתה עמדתו כאמור לעיל, שכל האישורים שנדרשו בפרק 2 למכרז, לא עלו כדי "תנאי סף". אלא שבעמדה זו קיים קושי נוסף, נוכח האמור במכתב שצורף כנספח 1 לתגובת משיבה מס' 2 – הוא מכתב שנשלח לאחת המציעות במכרז על-ידי מינהל הרכש הממשלתי. במכתב זה צוינו פגמים וחסרים שבהצעה, ובהם גם סעיפים שבפרק 2 למכרז (שאין עניינם כיבוי אש). לאחר מכן נרשם במפורש במכתב, כי "היות והחוסרים לעיל הינם תנאי סף של המכרז, הרי שאי השלמתם במועד האמור להלן, יכול ויגרום לפסילת הצעתכם" (ההדגשה שלי, י.מ.). הנה כי כן, הגורם הרלבנטי בזמן אמת, ראה בתנאים שבפרק 2, תנאי סף.

סיכום ביניים: הדרישה לאישור כיבוי אש תקף היתה תנאי סף במכרז

30. סיכומם של דברים הוא אפוא, כי יש לראות בדרישה לאישור כיבוי אש תקף במועד הגשת ההצעה כתנאי סף. יודגש, כי אין המדובר בבחינה בדיעבד גרידא, המבוססת על ספק פרשני באשר לנוסח ההוראה. המדובר כאמור בהוראה שעורך המכרז עצמו סיווג אותה באות M וקבע במפורש כי אי עמידה בה צריכה להביא לפסילת ההצעה "על הסף". כך עולה מלשון המכרז ומתכליתו. נוכח האמור עד כה, גם אם אניח כי קיימות הוראות אחרות במכרז שסווגו באות M ואין לראותן כתנאי סף דווקא (ומבלי להכריע בנדון החורג מעתירה זו), הרי שלא ניתן להגיע למסקנה זו בכל הקשור לתנאי הדורש צירוף אישור כיבוי אש תקף. המדובר בתנאי סף על כל המשתמע מכך.

תיקון הפגם של אי עמידה בתנאי הסף בנסיבות המקרה

31. משעה שהגענו למסקנה, כאמור לעיל, לפיה דרישת אישור כיבוי האש התקף במועד הגשת ההצעה, כאמור בסעיף 2.1.1.2 – הינה תנאי סף, נותרה לבירור השאלה הנוספת. עיקרה, אם רשאית היתה ועדת המכרזים, בנסיבות המקרה, לאפשר למציעות שלא התקיים בהצעתן תנאי סף זה, לפי קביעתה, להשלים את החסר תוך פרק זמן מסוים לאחר המועד שנקבע להגשת ההצעות.

33. פסק הדין העיקרי שעל-פיו יש לבחון את השאלה אם ועדת המכרזים רשאית היתה לפעול בנסיבות המקרה כפי שפעלה - קרי ליתן למשיבות 2-3 ארכה להצגת אישור כיבוי אש תקף, הינו פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' המועצה האזורית שדות נגב (לא פורסם, , 6.1.2010), ראו לאחריו גם בר"ם 6901/10 חברת מדיסון הנדסה בע"מ נ' מי ברק תאגיד המים של בני ברק בע"מ (לא פורסם, , 17.10.2010)). בפסק-דין אסום מפי כב' השופטת א' חיות, צוין כי ככלל, באין הוראה אחרת במסמכי המכרז, תנאי סף להשתתפות במכרז מחייב עמידה באותו תנאי סף במועד הגשת ההצעה ולא יאוחר מהמועד האחרון להגשת ההצעות (פיסקה 16 לפסק הדין). הטעם לכך, כפי שהוסבר, הינו כי בסטייה מעיקרון זה יש משום פגיעה בשוויון – הן כלפי יתר המציעים שעשו מאמץ לעמוד בתנאי הסף והן כלפי מציעים בכוח, שויתרו על ההשתתפות במכרז מחמת אי עמידה בתנאי הסף (שם). בית המשפט העליון הוסיף וציין, כי נוכח חשיבות ההקפדה על שמירת עיקרון השוויון בדיני המכרזים, יש "לנקוט בעניינים כגון אלה גישה קפדנית ודקדקנית" (פיסקה 17 לפסק הדין). צוין בהמשך לכך, כי גישה דקדקנית זו, הרואה כ"קו פרשת המים" את המועד הקובע להגשת ההצעות, מחזקת היא את האמון בשיטת המכרז הציבורי, כמו גם מעגנת את ציפיותיהם הלגיטימיות של כל המשתתפים במכרז ליחס שווה. הדבר גם מגביר את הוודאות המשפטית ומצמצם את ההתדיינות שלאחר מעשה (שם).

34. פסק הדין בעניין אסום דן גם באופן ספציפי במקרה בו נדרש אישור פורמלי מסוים של כשירות. בהקשר אחרון זה, קבע בית המשפט העליון, כי באותם המקרים בהם נדרש לצרף להצעה אישור תקף, וזה לא צורף, הרי שיש לראות בכך, ככלל, פגם מהותי המביא לפסילת ההצעה (פיסקה 19 לפסק הדין). בית המשפט העליון לא מצא כי בעובדה שבאותו מקרה היה מדובר באישור "וולונטרי" ולא באישור "על פי דין", כדי לשנות מן המסקנה שיש לפסול את ההצעה; ולא מצא גם בטענה לפיה התקיימו תנאי הכשירות המהותיים, אך לא היה אישור פורמלי תקף, כדי לשנות ממסקנה זו.

35. על רקע זה, יש לשוב לנסיבות המקרה שלפני. אישור כיבוי האש התקף שנדרש לפי המכרז היה אישור פורמלי ספציפי. הוא נדרש על-ידי עורך המכרז כבר במועד הגשת ההצעה. המדובר באישור שניתן על-ידי הרשות הרלבנטית (רשות כיבוי אש), בהתקיים תנאים מסוימים ולאחר בדיקה. מדובר באישור, שהיתה חשיבות לתקפותו במועד ההצעה עצמה (ראו עוד והשוו, עת"מ (י-ם) מהלב מרכז ישראלי לנגישות בתקשורת בעמ נ' המוסד לביטוח לאומי (15.12.2010)). יש לשוב ולהדגיש, כי למכרז יכלו לגשת רק מציעים שהפעילו מגנזות פעילות למשך מספר שנים (מאז 1.1.2007) בנפחי אחסון מינימליים שנקבעו ופרישה אזורית. משמעות הדבר היא, כי האישור שנדרש היה למגנזה קיימת והפועלת תוך קיום כל התנאים שבדין והאישורים הנדרשים. אין המדובר אפוא במקרה בו המציע במכרז נדרש לקיים את תנאי הסף שבו כחלק ממימוש זכייתו העתידית. ממילא הייתה חשיבות יתירה להקפדה על קיומו של אישור כיבוי אש תקף למגנזה במועד הרלבנטי ולא לאחריו.

36. אמת, ועדת המכרזים רשאית במסגרת שיקול דעתה להכשיר פגמים שהם בעלי אופי טכני, כלומר פגמים שבהכשרתם אין משום פגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים ובכלל זה השוויון (ראו פרשת אסום, לעיל, פיסקה 23 לפסק הדין). אולם, מקום בו המדובר בתנאי סף, הרי שאי עמידה בו מהווה ככלל פגם מהותי שמשמעה פגיעה בשוויון הן כלפי מתמודדים אחרים במכרז שעמדו כנדרש בחובה לצרף אישור תקף להצעתם, והן כלפי מציעים פוטנציאליים. לעניין אחרון זה, של משתתפים פוטנציאליים, לא מצאתי מקום לשלול את מסקנת הפגיעה בשוויון, בנסיבות המקרה שלפני, בשל הטענה כי ככל שהיו מציעים פוטנציאלים שלא ניגשו למכרז, הרי שאלו לא ניגשו בשל תנאי הסף שנקבעו בפרק "אפס" של המכרז שפורסם בעיתונות, ולאו דווקא בגלל עניין אישור כיבוי האש. אין לדעת מה היו שיקוליו של מציע פוטנציאלי זה או אחר באי הגשת הצעה למכרז. בעיתונות פורסם, כפי שנמסר לבית המשפט, החלק הכללי של המכרז, אולם יתר חלקי המכרז פורסמו גם הם (באתר האינטרנט), ובכלל זה הדרישה לאישור כיבוי אש תקף.

37. נוכח האמור לעיל, השאלה היא האם אכן ועדת המכרזים לא דרשה ממשיבות 2 ו – 3 לעמוד בתנאי הסף ובכך הכשירה פגם מהותי. לעניין זה יש להדגיש תחילה, כי עמידה בתנאי הסף בנסיבות המקרה משמעה צירוף אישור כיבוי אש תקף להצעה. בחינה זו צריכה להיעשות כעיקרון על פי החומר הקיים בעת בחינת ההצעות. יש לציין כי "ככלל, על מציע להגיש את כל המסמכים המעידים על עמידתו בתנאי הסף במועד האחרון להגשת ההצעות, ולא טיפין טיפין ולפי דרישה נוספת. הצעה שהייתה חסרה או פגומה במועד הגשתה תיפסל, למעט במקרה של קיום החריגים, המאפשרים לועדת המכרזים להכשיר את ההצעה, בהתאם לשיקול דעתה" (כב' השופט ח' מלצר בפרשת מדיסון הנדסה, לעיל). מכאן שהדגש במקרה שלפני אינו בהכרח בעצם מתן האורכה ככזו. הדגש הוא בשאלה אם קיימת עילה להתערבות באופן הפעלת שיקול דעתה של ועדת המכרזים במתן אורכה זו – ככל שהתאפשר על ידה למשיבות 2 ו – 3 לרכוש יתרון לא הוגן תוך פגיעה בשוויון. ככל שהחלטת ועדת המכרזים היתה לאפשר למשיבות 2 ו – 3 להגיש אישורי כיבוי אש שתוקפם הוא למועד מאוחר יותר מהמועד שנדרש במכרז, נפל פגם בפעולת ועדת המכרזים. בכך היה משום פגיעה בשוויון ואי הקפדה כנדרש על מילוי תנאי הסף ככתבם וכלשונם. זה הוא אפוא פגם מהותי שאינו ניתן לתיקון.

38. אולם, מן החומר שהובא לפני עולה שאלה, אם האישורים שהובאו לפני הוועדה במועד מאוחר למועד האחרון להגשת ההצעות, בהתאם לאורכה שניתנה על ידה, הם אכן אישורים בעלי תוקף מאוחר המקנים למציעים יתרון תוך פגיעה בשוויון. שאלה זו לא זכתה למענה על ידי ועדת המכרזים וגם לא הובהרה בטיעון שלפני. בהקשר זה יש לציין, כי משיבה מס' 2 (בית גנזים) המציאה לוועדת המכרזים בהתאם לאורכה שניתנה לה, אישור כיבוי אש שתאריכו אמנם 9.11.2010 (מאוחר למועד האחרון להגשת ההצעות – 21.7.2010) אולם על פי תוכנו נרשם כי הוא מבוסס על ביקורת שנערכה במבנה ביום 8.2.2010 (לפני המועד האחרון להגשת ההצעות) וכוחו יפה עד לתאריך 8.2.2011 (כלומר לשנה מיום הביקורת). ועדת המכרזים לא התייחסה לעניין זה, תחת נקודת המוצא לפיה כלל אין המדובר בתנאי סף, ולא בחנה אם קבלת אישור זה בשלב מאוחר בנוסחו האמור ונוכח תנאי הסף, מהווה פגם מהותי או פגם טכני. ועדת המכרזים הסתפקה בכך שלאחר שניתנה אורכה, הובא לפניה אישור תקף לשנת 2010. בכך אין מענה לשאלה אם איחור בהמצאת אישור זה במתכונתו זו הנה פגם טכני אן מהותי.

39. קושיא דומה עולה בכל הנוגע למשיבה 3 (אפם). משיבה זו טענה שבעת הגשת הצעתה היה בידה אישור כיבוי אש שהיה תקף עוד בעת הגשת ההצעה אלא שמפאת טעות טכנית אישור זה לא צורף להצעה אלא נשלח לוועדת המכרזים באיחור. מעבר לכך, גם האישור הנוסף שצירפה משיבה 3 בהתאם לאורכה שנתנה לה ועדת המכרזים (מיום 19.10.2010), מבוסס על ביקורת שנערכה במתקנה ביום 27.6.2010, כלומר קודם למועד האחרון להגשת ההצעות (21.7.2010). גם בהקשר למציעה זו עולה אפוא השאלה אם ניתן לראותה - גם באיחור - כעומדת מלכתחילה בתנאי הסף נוכח האישורים שצירפה, אם לאו. האם הגשת האישורים הנ"ל במועד מאוחר יותר, מהווה פגם טכני או מהותי. אלא שוועדת המכרזים לא התייחסה לכך ולמעשה טרם נדרשה למשמעות האישור המאוחר כמו גם לטענה בדבר קיומו של אישור שהונפק עוד קודם למועד הגשת ההצעות, שלא צורף.

התוצאה

40. כפועל יוצא מן האמור לעיל, מסקנתי היא כי אין מנוס בנסיבות המקרה מהחזרת הדיון לועדת המכרזים בכל הנוגע להצעותיהן של משיבות 2 ו – 3. ועדת המכרזים תדון בהצעות אלו על יסוד נקודת המוצא לפיה דרישת צירוף אישור כיבוי האש תקף במועד הגשת ההצעה היתה תנאי סף, כאמור לעיל. על רקע זה תבחן הוועדה ותשקול על פי שיקול דעתה אם באישורים המאוחרים שהומצאו לה על ידי משיבות 2 ו - 3, כמו גם בטענת משיבה 3 לעניין האישור שלא המציאה בשל טעות טכנית, יש משום עמידה בתנאי הסף – אם לאו (ואיני מביע בעניין זה עמדה לגופה). ככל שאין הדבר כך, כלומר שהמשיבות 2 ו – 3 לא עומדות בתנאי הסף, לא תוכלנה משיבות אלו להמשיך בהליכי המכרז והצעותיהן תיפסלנה.

41. טרם סיום יצוין, כי אין במסקנותיי בפסק דין זה משום הבעת עמדה באשר לפגמים שנפלו, לפי הנטען, בהצעתה של העותרת ולמשמעויותיהם, שכן הם חורגים ממסגרת הדיון בגדרי עתירה זו. באופן ספציפי, לא מצאתי מקום להביע עמדה במחלוקת שנפלה בין ב"כ הצדדים לאחר הדיון בכל הנוגע לאישור מהנדס הקונסטרוקציה שצירפה העותרת (מוצג א'), והיחס בינו לבין המסמך הראשוני שהומצא לוועדת המכרזים כמו גם תאריכי המסמכים השונים. עניין זה לא היה חלק מן העתירה ואין הוא נוגע גם לתנאי שנדון בפסק דין זה – שעניינו אישור כיבוי האש.

42. בנסיבות העניין הכוללות, ובהן המחדל הדיוני של העותרת באי צירוף כל המשיבים על ידי העותרת מלכתחילה והטורח שנגרם בשל כך; כמו גם קבלת חלק מטענותיה בלבד, לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון