סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות:

1. משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשיב) פרסם מכרז לפריצת כבישים, קירות ומערכות בשכונת נווה יעקב בירושלים. המכרז כלל כתב כמויות מתומחר על ידי המשיב (להלן: האומדן). האומדן עמד על סכום של כ- 39.6 מיליון ₪. על פי תנאי המכרז, היה על המציע לציין את שיעור ההנחה שבדעתו להציע, או את שיעור התוספת שהוא מבקש, באחוזים, ביחס לאומדן האמור. המכרז קבע, כי במקרה בו תוגשנה 5 הצעות כשרות ויותר (כך הוא הדבר בענייננו), יחושב "ממוצע מתוקן" של כלל ההצעות ללא שתי ההצעות הקיצוניות, זו הזולה ביותר וזו היקרה ביותר. הצעה כספית שתהיה נמוכה מ- 85% מן הממוצע המתוקן, תיפסל. ההצעה הזוכה תהיה ההצעה הנמוכה ביותר מבין ההצעות שנותרו.



2. למכרז נגשו 11 מתמודדות. ההצעה הקיצונית הזולה ביותר הציעה הנחה בשיעור 33.33% מהאומדן. אחריה באה הצעת משיבה 2, חברת אחים ברדריאן בע"מ (להלן: הזוכה), אשר הציעה הנחה בשיעור 30% מן האומדן. העותרת באה אחריה, כששיעור ההנחה שהציעה עומד על 22.5% מן האומדן. 5 חברות נוספות הציעו הנחות בשיעורים הנעים בין 22.23% לבין 16.4% מן האומדן. חברה נוספת הציעה תוספת של 4.9% על האומדן. משיבות 3 ו-4, חברת רמט בע"מ והחברה לפיתוח מטה בנימין בע"מ, הציעו תוספת של 42% ו- 48% בהתאמה.

אין חולק, כי לו הוסרה מעל הפרק ההצעה הגבוהה ביותר, זו של משיבה 4, וההצעה הזולה ביותר, והממוצע המתוקן היה נערך על יסוד יתר ההצעות, הייתה הצעתה של הזוכה נפסלת, בהיותה נמוכה מ- 85% מן הממוצע המתוקן שהיה מתקבל. או אז הייתה העותרת זוכה במכרז. אלא שוועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעותיהן של משיבות 3 ו-4, בהיותן בלתי סבירות באופן קיצוני בשיעורן, הן ביחס לאומדן, הן ביחס ליתר ההצעות שהוגשו והן ביחס להצעות שהגישו הן עצמן במכרזים דומים קודמים. משכך, לאחר שנפסלו שתיים אלה ונערך הממוצע המתוקן על פי הכללים שפורטו לעיל, הוכרזה משיבה 2 כזוכה.

מכאן העתירה.


3. העותרת טוענת, כי ועדת המכרזים לא הייתה רשאית לפסול את הצעותיהן של משיבות 3 ו-4, שכן לא עמדה לנגד עיניה כל תשתית ראייתית בדבר פסול כלשהו שדבק בהן, לבד מהיותן גבוהות לטעמו של חשב המשרד. בהקשר זה נטען, כי הפרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים אינם אמינים, וכי הוצגו בפני משיבות 3 ו-4, שזומנו לשימוע, נתונים עובדתיים שאינם נכונים, ומשכך אין לייחס כל משקל לדברים שתועדו מפי המשיבות הנ"ל. ממילא, אין יסוד עובדתי לממצאי ועדת המכרזים. עוד נטען, כי הצעותיהן של משיבות 3 ו-4 נפסלו אך משום שהן משפיעות על הממוצע, בניגוד לפסיקה שקבעה כי אין בסמכותה של ועדת המכרזים לעשות כן. העותרת סבורה, כי אין כל יסוד לפסילת הצעה בהיותה גבוהה מדי, וכי למעשה הוסיפה ועדת המכרזים, בדיעבד, תנאי לתנאי המכרז, מה שפוגע בעקרון השוויון.



4. המשיבים סבורים כי עמדה בפני ועדת המכרזים תשתית עובדתית מספקת על מנת להגיע להחלטה אליה הגיעה. תשתית זו נסמכת הן על דברי משיבות 3 ו-4 בוועדה, במהלך השימוע אליו זומנו, הן על הפער הקיצוני בין הצעותיהן לבין יתר ההצעות שהוגשו, והן על הפער בין הצעותיהן לבין הצעות שלהן עצמן במכרזים קודמים דומים. אשר לטענה בדבר אמינות הפרוטוקולים הפנתה ב"כ המשיב לכך שבמכתבו של ב"כ משיבה 3 לוועדת המכרזים, בו יצא כנגד מסקנותיה של הוועדה, לא נטענה כל טענה ביחס למידת הדיוק שברישום הפרוטוקולים או כל טענה אחרת ביחס להתנהלות השימוע. ב"כ המשיב טוענת כי ועדת המכרזים לא הוסיפה כל תנאי בדיעבד, וכי כל שנעשה הוא בדיקת סבירותן של הצעותיהן של משיבות 3 ו-4. אכן, בדרך כלל, הצעות נמוכות במיוחד הן אלה המועדות להיפסל כהצעות בלתי סבירות או תכסיסניות, אולם המכרז הנדון עוצב כך, שכל הצעה, בין גבוהה במיוחד ובין נמוכה במיוחד יש בה כדי להשפיע על הממוצע, ועל כן חובתה של ועדת המכרזים הייתה לבחון גם את סבירותן של הצעות גבוהות במיוחד.

5. דין העתירה להידחות.

העותרת, כאמור, יוצאת כנגד פסילת הצעותיהן של משתתפות אחרות. ודוק, הצעתה של העותרת לא נפסלה, ואין בידה כל טענה, כמובן, כי הייתה מכלכלת את צעדיה אחרת לו ידעה שהצעותיהן של משיבות 3 ו-4 לא תובאנה בחשבון, כפי שכמובן לא יכולה הייתה לטעון דבר לו החליטו משיבות 3 ו-4, על דעתן, לפרוש מן המכרז. כך גם לא יכולה הייתה הזוכה לטעון דבר כנגד הצעה גבוהה אך סבירה, שהיה בה כדי להטות את המכרז למעלה ולמנוע את זכייתה. משכך, אין עומדת על הפרק טענת הסתמכות. הטענה מופנית כנגד סמכותה של ועדת המכרזים לפסול את ההצעות הגבוהות, כמו גם כנגד שיקול הדעת שהפעילה.

6. מפרוטוקול השימוע שנערך למשיבות 3 ו-4 עולה, כי נציג משיבה 3 סרב תחילה להגיע לדיון בוועדה. במענה לשאלה מדוע בעבודות דומות שביצעה המשיבה בשנה האחרונה הוגשו על ידה הצעות שכללו הנחה בת 30%, השיב, כי העבודה נשוא המכרז הינה "מורכבת יותר". גם כאשר מהנדסי הוועדה הציגו לו כי העבודה, במהותה, כמעט זהה, עמד על טענתו. משנשאל מדוע סרב להתייצב לדיון השיב, "במילא אין לי סיכוי לזכות במכרז", על אף שהכחיש כי שוחח עם קבלנים אחרים בטרם הגיש את הצעתו. נציג משיבה 3 לא הציג, אפוא, כל הסבר של ממש להצעה הגבוהה באופן קיצוני, ולא ניסה כלל לפרט את תחשיביו.

נציג משיבה 4, שהצעתה, כאמור, הייתה אף גבוהה יותר מזו של משיבה 3, נשאל אף הוא לפשר ההצעה, העומדת בניגוד חריף להצעותיה הקודמות של משיבה 4 מן השנה האחרונה (10 במספר), אשר בכולן הוצעה הנחה של 30%, והשיב כי הצעתו "הוגשה מתוך מחאה על רמת המחירים הנמוכה המשולמת בעבודת המשרד". אלא שמיד תיקן את הדברים ואמר כי הצעתו "לא הוגשה מתוך מחאה". עם זאת הודה בהמשך כי לא הייתה לו כל ציפייה לזכות במכרז. בנוסף אמר, כי הוא יודע שהזוכה הוא הקבלן זלמן בראשי (העותרת), אולם לא ידע לומר מנין הוא יודע את מה שטרם הוחלט בוועדה. עוד טען, כי המחיר שהוצע הוא מחיר ריאלי, אולם לא יכול היה להסביר מדוע במכרזים הקודמים, חלקם דומים למכרז הזה, הוצעה הנחה של 30%, ואילו עתה מתבקשת תוספת של 48%.

לנוכח דברים אלה, החליטה הוועדה לפסול את הצעותיהן של משיבות 3 ו-4 כהצעות בלתי סבירות באורח קיצוני ובשל החשש הכבד שניתנו בחוסר תום לב או מתוך כוונה להשפיע על תוצאות המכרז באופן פסול, נקטו בתכסיסנות פסולה או, לחילופין, גילו חוסר הבנה מוחלט של הערכת העבודות שבמכרז.

7. ועדת המכרזים מוסמכת לפסול הצעות אם הן חסרות, מוטעות, מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז (תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993). ואכן, "אליבא דכולי עלמא, פגם בהצעה המעורר חשד לתחבולה, לתכסיסנות, לקנוניה או לכל פעולה אחרת שיש בה משום חוסר תום לב או חשד לשחיתות, מחייב את פסילת ההצעה, ללא מקום לשקילת שיקולים נוספים" (עומר דקל, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 560). אין בידי לקבל את טענת ב"כ העותרת, כי לעולם אין לפסול הצעה גבוהה מדי (להבדיל מהצעה נמוכה באופן קיצוני, החשודה בניסיון לזכות במכרז מבלי שתהיה בידי המציע יכולת אמיתית לעמוד בהצעת המחיר). ההכרעה בדבר פסילתה של הצעה גבוהה מדי בשל אי סבירותה הינה תלוית נסיבות, בשים לב לתנאי המכרז. טיבו של המכרז שלפנינו הינו כזה, שברור לכל בר-בי-רב כי יש הצדקה גם לבחינת סבירותה של הצעה גבוהה באופן יוצא דופן, ולפסילתה ככל שמתבקשת המסקנה כי אינה סבירה באופן קיצוני, כפי שהיה הדבר במכרז הנדון. מסקנה זו נגזרת מעקרונות יסוד בדיני המכרזים. בצדק טען ב"כ הזוכה, כי מציע המגיש הצעה גבוהה באורח קיצוני ולא ריאלי, מבלי שהוא מתכוון לזכות במכרז, הרי שהצעתו תעלה באופן מלאכותי את ממוצע ההצעות, ותפגע ביכולתה של הרשות להתקשר בעסקה האופטימאלית מן הבחינה הכלכלית. כך גם, הנחת היסוד של המשתתפים במכרז היא שכל מגישי ההצעות מעוניינים לזכות, ולפיכך הם מגישים את ההצעה האופטימאלית מבחינתם. הגשת הצעה בלתי ריאלית וללא כוונת זכייה, פוגעת בתחרות ההוגנת ובעקרון השוויון. ועוד נטען בצדק על ידי ב"כ הזוכה, כי קבלת עמדתה של העותרת מביאה למסקנה כי גם אם יגיש מציע הצעה כפולה ומשולשת ממחירי השוק או מן האומדן שנקבע, עדיין יהיה על המזמין להביאה בחשבון כהצעה לגיטימית ולהביאה בחשבון לצורך חישוב הממוצע, שהרי לא יוכל לפסול אותה מן הטעם שהמציע שלא יוכל "לעמוד" בהצעה, בניגוד למקרה בו מוגשת הצעה במחירי הפסד. ועל כל אלה, הצעה המוגשת שלא על מנת לזכות, הינה הצעה הנגועה בחוסר תום לב.

8. טענת ב"כ העותרת כנגד החלטת ועדת המכרזים נשענת, בעיקרה, על פסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט י' נועם) בעת"מ 20114-06-10 מטריקס אי.טי. מערכות מידע בע"מ נ' מדינת ישראל ( להלן: פסק דין מטריקס). לא מצאתי כי הנדון דומה לראיה. באותה פרשה נדון עניינה של עותרת, אשר העניקה הנחה של 52.5% מתעריף הגג שנקבע במכרז, כאשר חלק ניכר מן המציעות הציעו שיעורי הנחה גבוהים ביחס לממוצע המחירים הקיים במשק לאותו שירות, ואשר על בסיסו נקבעו תעריפי הגג. שיעורי ההנחות המוצעים נעו בין 39% ל- 57%. על פי תנאי אותו מכרז, על הזוכים היה ליתן הנחה בשיעור שייקבע על יסוד ממוצע ההצעות שהוצעו, על פי כללי חישוב שלא זה המקום לפרטם. מכל מקום, ברור כי ככל ששיעורי ההנחה המוצעים גבוהים יותר, כך עולה גם שיעור ההנחה הממוצע בו יחויבו הזוכים. התעורר חשש שמא המציעות לא יוכלו לעמוד בשיעורי ההנחה שהוצעו היות והם מבוססים על עלויות בלתי ריאליות. משכך, פנתה ועדת המכרזים למציעות לשם בירור והשלמת פרטים, וביקשה פירוט התחשיבים שבבסיס ההצעות. הנתונים שנמסרו לוועדה הועברו לבחינתו של רואה חשבון, אשר הגיע למסקנה כי הצעתה של העותרת סבירה. למרות מסקנה זו, החליטה ועדת המכרזים לפסול כל הצעה ששיעור ההנחה שהוצע בה עולה על 50%, הן משום שסברה כי שיעור הנחה כזה יגרום לכך שנותני השירותים שיאיישו את התפקידים נשוא המכרז יהיו חסרי ניסיון או חסרי יכולת, והן משום ששיעורי ההנחה הללו מטים את שיעור ההנחה הממוצע ב- 10%, והם יגרמו לכך שהשיעור הממוצע יגיע ל- 50%, ולפיכך החברות האחרות לא תוכלנה לעמוד בו ולספק בעובדים ברמה הנאותה. בכל הנוגע לטעם הפסילה הראשון מצא בית המשפט, כי "לא ניתן לדחות הצעה במכרז הנדון בהתבסס על רף גנרי אחיד לכל המציעים, שכן יכולתו של כל מציע לספק את השירות במחיר המוצע על ידו תלויה במאפייניו הספציפיים. קביעת אחוז הנחה שמעליו תידחנה כל ההצעות, מבלי לבחון אם למציע הספציפי יש יתרונות עסקיים, תפעוליים ותמחוריים, אשר מאפשרים לו להציע את המחיר הנמוך, ומבלי לבדוק אם ההצעה הקונקרטית יכולה לשקף רווח ומתן שירות איכותי, מהווה למעשה פסילת הצעה בשל תנאי סף נסתר, המוחל בדיעבד" (שם, פסקה 44). עוד נאמר בפסק הדין, כי ועדת מכרזים הפוסלת הצעה מחמת היותה בלתי סבירה, אמורה להתבסס על תשתית נתונים קונקרטיים, ואילו בעניינה של אותה עותרת הוכח, בחוות דעת של רואה חשבון מטעם הוועדה, כי הצעתה סבירה. בית המשפט אף מצא כי לא עמדה בפני הוועדה תשתית עובדתית לקבוע, כי שיעור הנחה העומד על 52.18%, כפי שהציעה העותרת, ימנע ממנה ליתן שירות ראוי למשרדי הממשלה, בעוד ששיעור הנחה שעמד על 50% נראה היה סביר בעיני הוועדה. גם באשר לטעם השני, היינו הטיית שיעור ההנחה הממוצע, באופן שיגרום לכך שהחברות האחרות לא יוכלו לספק שירותים ברמה נאותה, מצא בית המשפט כי אינו יכול לעמוד. וכדבריו: "אין חולק, כי הוועדה הייתה רשאית, ואף חייבת, לבחון סבירותה של כל הצעה הכוללת הנחה ניכרת, בכדי לוודא שאין מדובר בהצעה גרעונית או תכסיסנית, או הצעה שתביא למתן שירות באיכות שאינה סבירה, שכמוה כהצעה הפסדית. ככל שסברה הוועדה כי העותרת הציעה שיעורי הנחה גבוהים בחוסר תום לב ובתכסיסנות פסולה, מתוך תקווה שבכך תשובץ במאגר וההצעות האחרות יאזנו את הממוצע, היה מקום לשקול לפסול את הצעתה ... כפי שציינה הוועדה, אחד השיקולים העיקריים לפסילת הצעתה של העותרת היה החשש שאי פסילת ההצעה יביא להגדלת ממוצע הנחות באשכול, באופן שיקשה על חברות אחרות לספק שירותי מחשוב באיכות הנדרשת. סבורני, כי בנסיבות הקונקרטיות של מכרז זה, לא הייתה ועדת המכרזים רשאית להביא את השיקול האמור במניין שיקוליה, בבואה להחליט אם יש מקום לפסול הצעה מטעם של אי סבירות. בהיעדר ראיה על תכסיסנות פסולה בהצעה, אין לבחון את סבירות ההצעה בזיקה להשפעתה על הצעות אחרות".

9. ואכן, בענייננו, בחנה ועדת המכרזים את סבירותן של ההצעות של משיבות 3 ו-4 כשלעצמן, ופסלה אותן בשל היותן בלתי סבירות באורח קיצוני. בניגוד לנתונים העובדתיים העומדים ביסוד פסק הדין בפרשת מטריקס הנ"ל, הגיעה הוועדה למסקנה כי ההצעות לוקות בתכסיסנות פסולה, והן נפסלו לא מחמת טעם חיצוני להן, היינו, מחמת השפעתן על הממוצע המתוקן, אלא בשל פסול שנמצא בהן עצמן. פסול זה יש בו כדי להשפיע באופן בלתי הוגן על הממוצע המתוקן. הנה כי כן, דווקא מן האמור בפסק הדין בעניין מטריקס מתבקשת המסקנה, כי ועדת המכרזים בענייננו פעלה כדין.

10. ככל שביקש ב"כ העותרת להיאחז בפסק דין מטריקס על מנת להראות כי חובה הייתה על ועדת המכרזים לבחון היטב את העובדות בטרם תגיע למסקנה בדבר פסילת ההצעות, הרי שהמדובר בעניין המובן מאליו, ולטעמי עמדו בפני הוועדה נתונים משכנעים כדי להגיע למסקנה אליה הגיעה. ודאי שלא נמצאה לי עילה להתערב בשיקול דעתה. כפי שראינו לעיל, על פניו עומדות הצעותיהן של משיבות 3 ו-4 במרחק בולט מיתר ההצעות. שיעורי ההנחה המוצעים נעו בין 33% לבין 16.4%. שיעור התוספת שנדרש על פי הצעה אחרת היה 4.9%, ואילו השתיים הללו העמידו את הצעותיהן על תוספת של 42% ו-48%. בפני ועדת המכרזים עמדו נתונים על התנהלותן של שתי המציעות במכרזים אחרים, במשך השנה האחרונה, שהיו דומים במהותם למכרז נשוא עתירה זו. נתונים אלה הצביעו על כך שההצעות שהוצעו על ידן במכרז הנדון, שונות באופן קיצוני ביותר ובלתי מוסבר. נתונים אלה היה בהם כדי להעביר את הנטל למשיבות 3 ו-4, על מנת שישכנעו כי הצעותיהן היו סבירות: "... כאשר מונחת בפני ועדת המכרזים הצעה הנופלת במידה ניכרת מן האומדן, ונוקבת מחירי הפסד בפריטים רבים יש בה כדי לעורר, כאמור, על פני הדברים חשד לתכססנות. אכן, על המציע לסתור מתחילה חשד כזה, ועל ועדת המכרזים להשתכנע כי 'ההצעה מבוססת ונשענת על אדנים כלכליים מוצקים וסבירים, ולשם כך עליה לברר עם המציע כיצד יעמוד בהצעתו' ..." (עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ, פורסם במאגרים, ). אכן, הצעותיהן של המשיבות לא נפלו מן אומדן במידה ניכרת, כי אם עלו עליו, על יתר ההצעות, ועל הצעותיהן הקודמות של המשיבות במכרזים דומים, במידה ניכרת, וועדת המכרזים זימנה את נציגיהן לבירור, כפי שהיה עליה לעשות, ועל פי סמכותה מכוח הוראת תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים. במסגרת הבירור לא ביקשו נציגי המשיבות להציג תחשיבים מבוררים, ולהיפך, העידו על עצמם בדבריהם, כי הצעותיהם לא הוגשו על מנת להשתתף במכרז ולנסות ולזכות בו. בהקשר זה אעיר, כי מהתנהלותו של נציג משיבה 3, אשר סרב תחילה להגיע לישיבת הבירור, ניתן להסיק באופן חד משמעי כי הוא ידע מה תכלית הישיבה, בניגוד לטענה בעלמא שנטענה מפי ב"כ העותרת, כאילו הופתעו נציגי המשיבות מנושא הישיבה, לא באו מוכנים ולפיכך גם לא יכולים היו להתמודד עם הנתונים שהומצאו להם. לא למותר להוסיף, כי המדובר באנשי עסקים מנוסים, המעורים במכרזים, ולו סברו כי נהגו עימם שלא כהלכה והפתיעו אותם בכל הנוגע לנושא הישיבה, היו מבקשים להפסיק אותה ולחזור כשהם מוכנים כראוי. ועוד יש לומר, כי ב"כ משיבה 3 מצא לנכון לשגר מכתב דחוף לוועדת המכרזים, לאחר שנודע לו כי הצעת מרשתו נפסלה, וביקש כי העתקי הפרוטוקולים יימסרו לעיונו. במענה לדרישה זו השיב היועץ המשפטי של ועדת המכרזים, כי משיבה 3 סירבה להגיע לשימוע בטענה כי ממילא אין לה סיכוי לזכות, וכי הצעתה גבוהה ב- 100% מהצעתן של 8 חברות אחרות. ב"כ משיבה 3, שקיבל לידיו את פרוטוקול השימוע, לא מצא לנכון לשוב ולהעיר הערה כלשהי ביחס למתועד בו או ביחס לתקינות הליך השימוע בכלל (נספח ב' לכתב התשובה). בנסיבות אלה, איני מוצאת יסוד לטענת ב"כ העותרת, כאילו התנהל השימוע שלא כהלכה, או כי הממצאים אליהם הגיעה הוועדה אינם מעוגנים בעובדות. משהסבירו נציגי משיבות 3 ו-4, במילים כאלה או אחרות, כי נגשו למכרז שלא על מנת לזכות בו ("ממילא אין לי סיכוי לזכות במכרז", או שההצעה הוגשה "תחת מחאה", או מתוך ידיעה שלא תזכה), ולא היה בידיהם הסבר של ממש מדוע תומחרו הצעותיהן בפער כה גבוה מהצעות קודמות שלהן עצמן, ובפער כה גבוה מהצעותיהן של המשתתפות האחרות, רשאית הייתה הוועדה להגיע למסקנה אליה הגיעה, שלא לומר כי מסקנה זו מתחייבת הייתה. עוד יש להעיר, כי מן הפרוטוקול עולה, שמהנדס הוועדה לא קיבל את טענתם הסתמית של נציגי משיבות 3 ו-4, כאילו המדובר במכרז מורכב יותר ממכרזים קודמים, ולא נמצאה לי כל עילה להתערב בעמדה מקצועית זו. גם במקום זה אזכיר, כי ב"כ משיבה 3 לא ביקש לתקוף נתון זה לאחר שעיין במסמכים.

11. ב"כ העותרת ביקש לסמוך על רישום של פרוטוקול שנערך על ידו, במהלך ישיבת ה"שימוע" שקוימה לעותרת לאחר מעשה, כדי ללמוד על אי הדיוק שברישום הפרוטוקולים. כאמור, ב"כ משיבה 3 לא מצא לנכון לתקוף את אמינות פרוטוקול השימוע, ודי בכך. שנית, השוואה בין הפרוטוקול שנרשם על ידי ב"כ העותרת לבין הפרוטוקול שנרשם על ידי הוועדה (נספח ג' לתשובה) אינו מלמד על פערים משמעותיים בין השניים, אלא על דגשים בחשיבות שייחסו כל אחד מן הרושמים לפרטים כאלה ואחרים. כך, למשל, העובדה שהיועץ המשפטי של הוועדה העיר, לשיטת ב"כ העותרים, כי יתכן שהוועדה צריכה הייתה להזמין את העותרת לשימוע עוד קודם להחלטת הפסילה של הצעות משיבות 3 ו-4, ואמירה זו אינה מופיעה בפרוטוקול שנוסח על ידי הוועדה, אינה משמעותית בעיני. סעיף 6 לפרוטוקול הרשמי מתייחס מפורשות לעניין השימוע, ונאמר בו כי עמדת חברי הוועדה היא שלא היה מקום לערוך שימוע לכל מציע פוטנציאלי, אולם משפנתה העותרת, הקפיאה הוועדה את ההליך ונאותה לשמוע את טענותיה.

עוד יש להוסיף, כי איני סבורה שהייתה נתונה בידי העותרת (ולכל מציעה אחרת) זכות שימוע בכל הנוגע לפסילתן של הצעות אחרות במכרז, גם אם היה בפסילתן כדי להשפיע על תוצאותיו, כפי שאכן קורה לא פעם. מטרתו של שימוע אינה לקבל חוות דעת מן המציע ביחס לפסילת מציעים אחרים. תכלית השימוע היא לשמוע מן המוזמן את עמדתו ואת תגובתו ביחס לעניינים הקשורים בהצעתו שלו, והטעונים בירור. הנה כי כן, גם טענתה של העותרת, כי היה מקום לזמנה לשימוע בטרם תפסלנה ההצעות של משיבות 3 ו-4, דינה להידחות.

סוף דבר, העתירה נדחית.

העותרת תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 75,000 ₪ למשיבה 1, וסכום זהה תשלם למשיבה 2.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון