עתירת אסיר שהתקבלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירת אסיר שהתקבלה:

לפני עתירת אסיר, העותר להורות על המשך ריצוי העונש שהושת עליו בת.פ. (שלום ירושלים) 2078/09, בביצוע עבודות שירות, זאת לאור הודעה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות החל מיום 20.1.11.

טיעוני העותר
1. העותר, שטען לעצמו, טוען לנסיבות חיים קשות המקשות עליו את העמידה בשעות העבודה במסגרת עבודות השירות. בין היתר היו מתיחויות בשל העובדה שאימו נישאה בשנית לאדם שהעותר לא יכול היה להסתדר עימו והדבר הוביל ל"מריבה גדולה", כדבריו. העותר נאלץ לדבריו לעבוד למחייתו בלילות שכן עבד בעבודות השירות עד שעה 15:30, ולא הצליח לקום מוקדם על מנת להגיע למקום השירות. לפיכך ביקש לקצר את מספר שעות העבודה.
לדבריו עתה, לאחר שעימו התגרשה מן הבעל השני, והלה יצא מביתה, שב הוא לגור עימה ואינו זקוק לחפש בכל לילה מקום לינה אחר. כן טוען הוא שאצל הממונה הייתה המלצה לקצר השעות ולבצען בעבודת ערב כדי לאפשר לו לעבוד ביום למחייתו.
את מרבית ההודעות לשימוע לא קיבל.

טיעוני המשיבים
2. המשיבים מתנגדים לבקשה הואיל והחלטת הנציב במקרה הזה להפסיק את עבודות השירות היא החלטה סבירה, לפיכך אין מקום לבית המשפט לבטלה. לעותר ניתנה הפריבילגיה לבצע את המאסר בדרך של עבודות השירות. הוא שובץ לעבודות שירות והתעוררו בעיות בביצוע עבודות השירות. לאחר שנוצרו הבעיות שינו לו מספר פעמים את מקום ביצוע עבודות השירות והיו שיחות אזהרה ובירורים. העותר התחייב כל פעם מחדש לחזור למוטב ולהתחיל לקיים את עבודות השירות כפי שנקבע והוא שוב לא התייצב, היו בעיות משמעת במקומות בהם הוא הוצב. גם לאחר שביקש להתחשב במצבו הכלכלי הותר לו אף לבצע את עבודות השירות בשעות הערב והופחת לו הזמן לשש שעות וזאת על מנת להתחשב בו.
העותר ביצע עד כה 37 ימים מתוך 128 שנגזרו עליו החל מיום 1.6.2010. לאחר מכן הוזמן העותר לשימוע, פעמיים לא התייצב לשימוע ורק בפעם השלישית לאחר שהתייצב, שוב ביקש הזדמנות נוספת ולאחר השימוע הודיעו לו על הפסקה מינהלית.
ברע"ב 1663/98 בנימין בן נחמיה יאיר נ' נציב בתי הסוהר ורע"ב 2943/97 לב מאיר נ' שירות בתי הסוהר, , נקבע כי בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הנציב.
העותר הורשע ב-4 עבירות בסחר בסם מסוכן.

דיון
3. העותר הועמד לדין בבית משפט השלום בירושלים (ת.פ. 2078/09) והורשע במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

במסגרת התיק הנ"ל צירוף העותר תיק נוסף ת.פ. (שלום י-ם) 6885/08, הודה והורשע בעבירה של גניבה מרכב לפי סעיף 413 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ובעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק זה.

בגדרו של הסדר הטיעון הוסכם כי יוטל על העותר, בין היתר, מאסר של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות, בניכוי 28 ימי מעצר.

ביום 25.5.10 נגזר דינו לאחר שניתנה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ובית המשפט חייבו להתייצב ביום 1.6.10 לריצוי המאסר בעבודות השירות, אותם אמור היה לבצע במוסד "סן סימון נווה הורים" בירושלים.

4. כעולה מהחלטת הממונה על עבודת שירות אשר נחתמה ביום 19.1.11, ואשר צורפה להודעה על הפסקה מינהלית של עבודת שירות מטעם הממונה אשר נשלחה לעותר בדואר רשום לאחר שנחתמה ביום 23.1.11, ואשר צורפה על ידי העותר לעתירתו, הרי שביום 24.8.10 נערכה עימו שיחת בירור בשל תפקודו הלקוי ובשל היעדרויותיו, ובה הביע העותר צער על מעשיו, הוזהר והועבר מקום עבודה.

שיחה נוספת הייתה ביום 15.9.10 והעותר התחייב לנהוג על פי הכללים, כך גם ב – 5.10.10.

לפגישות נוספות הוא לא התייצב, ואולם לשימוע ביום 20.12.10 העותר התייצב, ובעקבותיו, בא הממונה למסקנה כי יש צורך בביצוע הפסקה מינהלית.

לסיכום, נאמר בהחלטה כדלקמן:

"מדובר בעו"ש ללא מוטיבציה לבצע את אשר נגזר עליו בבימ"ש. מתאריך ה-1.6.10, ריצה הנ"ל – 37 – ימים בלבד מתוך ה-128, אשר נדרש לרצות.
נעשו ניסיונות מרובים לשלבו במסגרות, אך לנ"ל, אין יכולת התמדה והסתגלות. לא עמד באף התחייבות שהתחייב לה. לאור זאת, יש צורך בעריכת שימוע לצורך קידום הליך הפסקה מנהלית".


5. במהלך הדיון בעתירה, הציגה ב"כ המשיבים מסמכים נוספים כגון המלצת מפקח להליך השימוע, דף סיכום לעובד שירות, טפסי שימוע, גיליון שימוע הכולל רשימת נוכחים בו נרשמו דברים מפיו של העותר וכן מכתב של העותר לממונה מיום 11.7.10 בו הוא מפרט את בעיותיו ומבקש לשנות את שעות העבודה. מסמכים אלה מן הראוי היה להגיש בתשובה לעתירה על מנת שהעותר יוכל להתייחס אליהם.

מכל מקום, סג"צ פאני פריד רכזת עבודות שירות מחוז דרום, רשמה "החלטה" על גבי מכתבו של העותר בה ביקש לעבוד בשעות הערב, כדלקמן:

"החלטה
ראיתי, בדקתי ובכפוף גם להמלצתך, בכבוד רב מאשרת הבקשה במטרה לסייע בידו להשלים מאסר בע"ש"

למטה מהחלטה זו ישנה תרשומת החתומה על ידי דוד יוסף ר/כ מפקח עבודות שירות מחוז דרום:

"פאני
מדובר בבחור צעיר מאוד אשר אין לו חיי משפחה. משפחתו "זרקה" אותו. הוריו גרושים ולעיתים חי עם גרושה חרדית המבוגרת ממנו בשנים רבות ולה 5 ילדים.
יש לי חשש סביר שיחזור לתרבות רעה. לכן ממליץ להענות לבקשתו ולאשרו לעבוד ערב וזאת במגמה לשלבו בעתיד. עם זאת אם יש בסמכותך לקצר לו את שעות העבודה ולהעמידם על 6 שעות יהיה הדבר חיוני מאוד לשם מציאת עבודה.
בכל מקרה, אם תאשרי בקשתי זו אתנה גם קיצור השעות וגם עבודת ערב בשילובו בעבודה. ולא יעבוד 7 שעות יום".

אתייחס לדברים אלה בהמשך.

מהות עתירת אסיר וסמכויות בית המשפט למתן סעד

א. הפסקה מנהלית של עבודות שירות

6. ההסדר התחיקתי להשיג על החלטת הממונה מצוי בתיקון תש"ם ותיקון תשס"א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב – 1971, (סימן ח'1) (להלן: "הפקודה") ובו נקבע בסעיף 62א' כדלקמן:

"62א. עתירה [תיקון: תש"ם, תשס"א (3)].
(א) אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה).
(ב) בית המשפט ידון בשופט אחד שיקבע נשיא בית המשפט לעניין זה.
(ג) על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על – תנאי ממאסר, התשס"א – 2001, יחולו הוראות החוק כאמור".

סעיף 62ב לפקודה דן בסמכות הנתונה לבית המשפט לפיה:

"בית המשפט מוסמך ליתן בקשר לעתירה צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם בדין".


7. אין מחלוקת כי מדובר כאן בעתירה שחלים עליה כללי המשפט המינהלי, ומכאן שביסוד הביקורת השיפוטית על החלטת רשויות שלטוניות, ושירות בתי הסוהר בכללן, ניצבת שאלת סבירותו של שיקול הדעת המופעל על ידי הממונה על עבודות השירות. בבואו לדון בעתירה זו אין בית המשפט שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הממונה. כך נפסק בעבר (ראו: רע"ב 1663/98 בנימין בן נחמיה יאיר נ' נציב בתי הסוהר, תק-על 98(2) 322; רע"ב 2943/97 לב מאיר נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 97(2), 762).

כך אף התייחס בית המשפט העליון בעתירות אין ספור במהלך השנים בואכה רע"ב 7964/09, אילן בוקובזה נ' שירות בתי הסוהר, , (להלן: "פרשת בוקובזה") בו דחה כבוד השופט י' דנציגר את בקשת רשות הערעור של העותר בציינו:

"לא אחת נפסק על ידי בית המשפט כי עונש עבודות שירות הוא בבחינת פריבילגיה הניתנת לנאשם והיא הדירה וניתנת לביטול בכל שלב, מקום שהנאשם אינו עומד בציפיות המתחייבות ממנו לצורך מימושה [ראו: רע"ב 426/06 חווא נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, , 12.3.2006) (להלן: "עניין חווא")]. בענייננו למבקש נערך שימוע על ידי הנציב וזה האחרון אף שב ועיין בקביעתו לאור החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 18.6.2009. סעיף 51ט(א) (5) לחוק העונשין מעניק לנציב סמכות להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בית סוהר אם נמצא כי נפתחה נגד עובד השירות חקירה בחשד שעבר עבירה. במקרה דנן, וכפי שקבע בית המשפט לעניינים מינהליים, לא זו בלבד שנפתחה חקירה נגד המבקש, אלא שחקירה זו נסתיימה בהגשת כתב אישום (השוו: עניין ממן, לעיל; עניין חווא, לעיל)" (שם, פסקה 8).

8. אף לאחרונה שב בית המשפט העליון (כב' השופט ס' ג'ובראן) לנושא התערבות בית המשפט בבחינת סבירות ההחלטה המינהלית, אם כי בסוגיה שונה בציינו:

"מעבר לנדרש יוער, לגופו של עניין, כי במקרה דנן מדובר בהחלטה מינהלית של הגורם המוסמך שעניינה העברת אסיר מכלא אחד לכלא אחר, החלטה אשר קיבל שירות בתי הסוהר משיקולים ביטחוניים. החלטה מסוג זה, נוגעת לתחום מינהלי – ארגוני הנמצא בלב סמכות הפעולה של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר. (ראו רע"ב 907/07 חביש סלמאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם 16.4.2007) מכאן, שהצדקה להתערבות בהחלטת הרשות קיימת רק במקרה בו לוקה ההחלטה בחוסר סבירות (ראו ע"פ 2410/93 מ"י נ' רוני לוי פ"ד מ"ז (3) 802 (1993)). יתרה מכך, אין מדובר בפגיעה בזכות יסוד של האסיר, כן כפי שציינתי בעבר, בחירת מקום הכליאה אינה נמנית על זכויות האסיר (ראו רע"ב 7318/08 יעקב ברקאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 1.2.2009). נראה כי בנסיבות שפורטו בבקשה, ההחלטה נמצאת במתחם הסבירות ולכן צדק בית המשפט המחוזי, בדחייתו את הערעור" (רע"ב 829/11 אבו גויעד סאלם נ' שירות בתי הסוהר (אתר נבו) (13.3.11). (שם, 3).


מקרה דומה בו עותר התחיל לבצע עבודות שירות אולם חרג מן המסגרת באופן בוטה, הינו נשוא החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט י' דנציגר) ברע"ב 7067/10 איסר נסאסרה נ' שירות בתי הסוהר – מדינת ישראל (נבו, 4.11.10) (להלן: "פרשת נסאסרה"), בה למעשה חוזר השופט י' דנציגר על ההלכות כמפורט לעיל לרבות החלטתו בפרשת בוקובזה דלעיל.

9. יחד עם זו, קיימת גישתו של כב' השופט א' רובינשטיין שבאה לידי ביטוי ברע"ב 6687/09 אביטל נ' שירות בתי הסוהר (נבו, 24.8.09), אליה מתייחס כב' השופט דנציגר בפרשת נסאסרה הנ"ל.
הכוונה לדברים אלה:

"אוסיף, כי לדידי גם נושאים אנושיים הבאים לאחר גלגול שיפוטי אחד, במקרים המתאימים, אף שאינם ברום הבעיות המשפטיות והציבוריות, עשוי להינתן להם יומם הערעורי בבית משפט זה; כמובן, צריך הדבר להיעשות במקרים מתאימים, ואזכיר כי לא אחת מבקשת המדינה עצמה רשות ערעור בגלגול שני במקרים פרטניים. מטבע הדברים רשות זו לכאן ולכאן תינתן במשורה, אך הדלת אינה נעולה לטעמי". (שם, פסקה י"א).

קטונתי מלהכריע בין שתי גישות אלה המתייחסות אמנם להליך הערעורי, יחד עם זאת, סבור אני כי אכן יש לשקול, בין היתר, את מהות העתירה והמעמסה שהיא גורמת לשירות בתי הסוהר, כגון בהבטחת יציאה לחופשה, או שיקולי ביטחון ואחרים, אל מול מצבו של העותר.

משבביצוע עבודות שירות קעסקינן, הרי שבבסיסו של ריצוי עונש שכזה, שוקל בית המשפט שגזר את דינו של עותר, בין היתר, שיקולי שיקום, ומטבע הדברים אין מדובר בביצוע עבירות חמורות במיוחד.


ב. הליך השימוע
10. במקרה שלפני אכן, כעולה מן המסמכים שהוצגו לפני הממונה על עבודות השירות, המפקחים מטעמו וכן הרכזים, אכן כל אלה הקדישו זמן ומאמצים לאפשר לעותר וליתן לו הזדמנות לבצע את עבודות השירות ועשו כן באופן הראוי לשבח.

יחד עם זאת, בטופס השימוע שנחתם ביום 2.1.11 על ידי רכז עבודות שירות מחוז דרום סג"צ חנן נחמני, אין ביטוי או אזכור של החלטת סג"צ פאני פריד והרישום של המפקח דוד יוסף ר/כ בדבר שינוי שעות העבודה של העותר, כמצוטט לעיל.

נשאלת השאלה האם ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 62ב לפקודה ולהורות לממונה לערוך שימוע חוזר?

בעת"א (נצ') 23373/05/10 נאשד בטחיש נ' הממונה על עבודות שירות – מפקדת גוש צפון (אתר נבו) (13.8.10), עונה הנשיא ד' חשין על שאלה זו בחיוב.

11. הליך השימוע, ובעקבותיו ההפסקה המינהלית של עבודת שרות, הוסדר בסעיף 51ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-"החוק"), שתוקן בשנת תש"ע, הקובע:

"(א) נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:
...
(2) הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;
...
(4) הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה;".


סעיף קטן(1א) לחוק מורה כי השימוע לפי סעיף קטן (א) יערך בעל-פה ויתועד בכתב.
כאמור, השימוע לעותר נעשה ביום 3.1.11 והתיעוד לכך נמצא על גבי "גיליון שימוע לעובד שירות – מעמד השימוע" בו נכחו מר אלברט אבוחצירה (הוא ה"משמע"); חנן נחמני, רכז; הגב' ספיר סולימני בת שרות לאומי והעותר.

בגיליון לא נרשמו דברי המשמע אלא נאמר בו כי עורך השימוע יפרט את העילה לכאורה להפסקה המנהלית. בפרק טיעוני העובד נכתב בכתב יד:

"זומנתי לשימוע בגלל אי הגעות בזמן, וויכוחים עם מעסיקים גם איזה זקנה לכלכה את עצמה בקקי וביקשתי שינקו לה מאיזה אחת ששם 20 שנה והיא חשבה שפגעתי בה כי היא שם יותר זמן ממני. אני מבקש מקום טוב. אין לי עוד מה להגיד".

בטופס שכותרתו: "המלצת עורך שימוע", מאותו יום, נרשמו נימוקי ההמלצה כדלקמן:

"עו"ש נשפט ל-6 חודשי ע"ש החל מתאריך 1.6.10 מאז תפקודו והתנהגותו שליליים ביותר הבא ליידי ביטוי בשיבוצו בארבעה מקומות עבודה שונים ובשל קשיי הסתגלות, היעדרויות ותפקוד לקוי סולק ממקומות העבודה ע"י המעסיקים, זומן לשיחות ברור בהם הביע רצון לשפר את תפקודו ואז הוזהר אך ללא הואיל ניתנו לו הזדמנויות, אולם לא עמד בהם. זומן בתאריך 19.10.10 לשיחת ברור ולא טרח להתייצב, זומן לשיחות ברור בפני המפקח ב-26.10.10 וגם לא התייצב. מדובר בעו"ש ללא מוטיבציה לבצע את אשר נגזר עליו, ע"י בימ"ש, לאור האמור ממליץ על הפסקה מנהלית, הוסבר לו עם קבלת ההחלטה בכתב הוא יוכל לערער תוך 14 יום בעתירה לבימ"ש".

12. אמנם ככלל, בית המשפט אינו שם עצמו במקום הגורם המוסמך להחליט על ההצדקה שבהפסקת עבודות, אלא בודק את סבירות החלטת הנציב רע"ב 3275/08 יוחאי גליקסמן נ' שירות בתי הסוהר והממונה על עבודות השרות (10.4.08).

יחד עם זאת, מבלי לגרוע ממהות ההליך המינהלי, צריך הוא להיות הליך תקין. פרופ' דפנה ברק-ארז מתארת ההליך כדלקמן:

"תקינות ההליך היא תנאי לתוקפה של ההחלטה המינהלית. כאשר ההליך שקדם לקבלת ההחלטה המינהלית הוא בלתי תקין, עשויה ההחלטה להיפסל מטעם זה בלבד, גם אם הרשות היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ואף הפעילה שיקול דעת ראוי" (ד' ברק-ארז, משפט מינהלי (התש"ע-2010), כרך א, 261).

בתוך כך, דרישת הסבירות מתייחסת הן להחלטה המינהלית עצמה והן להליך שקדם לה, כדברי פרופ' זמיר: "לאחר זמן חלה תפנית, וכלל הסבירות החל לשמש את בית המשפט גם לביקורת ההליך המינהלי, ולא רק לביקורת ההחלטה המינהלית" (י' זמיר, הסמכות המינהלית (תשנ"ו-1996), 764).

תקינות שני אלה: ההליך המינהלי וסבירותו הם בבחינת עמודי התווך של ההליך ההוגן, ועל כך

עומד הנשיא ד' חשין, בפרשת בטחיש הנ"ל, כדלקמן:

"דרישות התקינות והסבירות, שביסוד ההליך ההוגן, מחייבות כי הרשות המינהלית תבסס את החלטתה על תשתית עובדתית רלוונטית ההולמת את הנסיבות, ולצורך זה יכולה היא להסתמך על ראיות מינהליות, להבדיל ממשפטיות (ראו ברק-ארז, לעיל, עמ' 439-460). כן דורשות הן כי הרשות תנמק החלטתה ותמסור את נימוקיה לאדם הנוגע בדבר (שם, עמ' 423-438)". (פרשת בטחיש, שם, פסקה 14).

עוד מציין הנשיא ד' חשין כי קיומו של הליך מחייב כי הרשות תיתן לפרט, העלול להיפגע מהחלטתה, הזדמנות נאותה להעלות בפניה טענותיו בהליך של שימוע, הצריך ככלל להתקיים טרם קבלת ההחלטה בעניינו. הליך השימוע הינו לב ליבו של הליך מינהלי הוגן. (שם, פסקה 15)

משהגיע בית המשפט למסקנה כי היה פרט חשוב שלא הובא לידיעת המשמע הגיע למסקנה כדלקמן:

"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, על רקע כל האמור לעיל, באתי למסקנה כי יש לבטל את החלטת מפקד המחוז בדבר הפסקת עבודות השירות של העותר ולהורות על החזרת העניין אליו לשם עריכת שימוע מחדש לעותר, הפעם בפני משמע אחר, ומתן החלטה חדשה בעניינו".
(שם, פסקה 17).


13. בחזרה לעותר שלפני, נראה בעיני כי יתכן שלפני המשמע לא היו החלטת סג"ד פאני פריד, והערת המפקח דוד יוסף, בדבר שינוי שעות העבודה, כפי שציטטתי אותן במלואן לעיל, שהם עיקר הבעיה שנוצרה לגבי העותר.

אילו לא היתה המלצה שכזו, חרף בקשת העותר והסירוב היה סביר, כי אז משקלן של ההחלטה וההערה הנ"ל אולי היה שולי.

כך נראה שבהיות העותר בלתי מיוצג על ידי עו"ד, ואף מהתרשמותי ממנו בעת הדיון לפני, אין הוא מתחכם או מצדיק את התנהגותו. נהפוך הוא, העותר מצביע על הקשיים שעומדים בפניו, ומכאן הצעתו, שהתקבלה, לעבור למסגרת עבודת ערב.


אשר לשאלת הייצוג בשימוע, יפים דברים של כב' נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת אשר עמד על הסוגיה בעתירת אסיר בעת"א (נצ') 5940-07-10 משה ניזרד נ' הממונה על עבודות שירות מפקדת גוש צפון (נבו, 3.11.01), בציינו:

"עם זאת, טוען ב"כ העותר, כי בעת ההיא לא היה העותר מיוצג, ומשכך, במיוחד נוכח אישיותו הבעייתית, לא יכול היה להעלות טענותיו בפני הממונה, אף אם ההזדמנות לעשות כן ניתנה לו. אכן אני סבור כי יש מקום לקבוע בחוק הוראה בדבר זכותו של אסיר בעבודות שירות להיות מיוצג על ידי סניגור ציבורי בהליך השימוע, בהינתן שתוצאות השימוע עלולות להביא להפסקה מינהלית של עבודות השירות שלו ולשלילת חירותו. עם זאת, כיום אין חובת מינוי סניגור בהליך השימוע. לו היה טורח העותר להתייצב לשימוע, יתכן ועורך השימוע היה עומד על הסממנים הילדותיים באישיותו אשר מונעים ממנו, לדבריו, לטעון טענותיו. אלא שהעותר בחר שלא להתייצב". (שם פסקה 11).

התוצאה היא, אפוא, שאני מבטל את החלטת המשיב בדבר הפסקת עבודות השירות של העותר, ומורה על החזרת העניין אליו לשם עריכת שימוע מחודש לעותר, ומתן החלטה חדשה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול שחרור אסיר

  2. פשיטת רגל של אסיר

  3. החזקת אסיר בהפרדה

  4. שחרור מנהלי שב''ס

  5. כתב אישום נגד אסיר

  6. שלילת זכות התייחדות

  7. עתירת אסיר שהתקבלה

  8. הפרדת יחיד בבית סוהר

  9. שחרור מוקדם של אסירה

  10. עתירה של אסיר שהתקבלה

  11. סוני פלייסטיישן לאסיר

  12. יציאת אסיר לברית מילה

  13. החזקת אסיר בהפרדת יחיד

  14. בקשה לביטול שחרור אסיר

  15. תביעת אסירים נגד שב''ס

  16. איסור על אסיר להתראיין

  17. חופשה מיוחדת לברית מילה

  18. בקשת חופשה מיוחדת לאסיר

  19. תביעה של אסיר על התעללות

  20. שחרור אסיר עקב מצב רפואי

  21. הודעה לאסיר על מועד דיון

  22. החזקת אסיר בטחוני בהפרדה

  23. החזקת סמים ע''י אסיר בכלא

  24. שחרור מנהלי מוקדם של אסיר

  25. הברחת חפץ אסור לאסיר בכלא

  26. בקשת אסיר למפגש עם בן משפחה

  27. בקשת אסיר לקבל טיפול שיקומי

  28. שחרור מוקדם של אסיר ברישיון

  29. שחרור על תנאי של אסיר בטחוני

  30. עתירת אסיר לקבלת טיפול רפואי

  31. בקשה להארכת החזקת אסיר בהפרדה

  32. אישור לאסיר להתראיין לטלוויזיה

  33. העברת אסיר מכלא בארה''ב לישראל

  34. בקשת השב''ס להחזיק אסיר בהפרדה

  35. ניסיון להבריח חפץ אסור לבית סוהר

  36. עתירה נגד העברת אסיר לבית כלא אחר

  37. זכות אסיר בטחוני לעשות שיחות טלפון

  38. בקשה לבטל החלטה להוציא אסיר מהפרדה

  39. בקשה להארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה

  40. עתירה של המדינה נגד שחרור אסיר מהכלא

  41. עתירת אסיר להגיש כתבי אישום נגד חשודים

  42. עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים בכלא השרון

  43. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים בכלא צלמון

  44. כניסת מטפלים לבתי הסוהר לצורך טיפול באסירים

  45. זכות אסיר לחופשה לאחר ריצוי רבע מתקופת המאסר

  46. שחרור מוקדם מהכלא בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א

  47. ועדת השחרורים דנה בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי ברישיון

  48. הוועדה התייחסה למידעים המודיעיניים הקיימים ביחס לאסיר

  49. עתירת המדינה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר אסיר מהכלא

  50. שחרור מוקדם של אסיר שסיים לרצות שני שלישים ממאסר מותנה

  51. התנהגות בתקופת המאסר כשיקול לשחרור אסיר על ידי ועדת השחרורים

  52. נכלא באתיופיה עקב פעילות ציונית ולאחר שעלה לארץ הוכר כאסיר ציון

  53. עתירה מנהלית: צו לשילוב אסיר ללא דיחוי בקבוצת טיפול במב"ן ברמלה

  54. בקשת ב"כ היועמ"ש לבטל את החלטת ועדת השחרורים בשל היותה בלתי סבירה

  55. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים אשר החליטה על שחרור המוקדם על תנאי

  56. הוועדה קבעה כי לכאורה מדובר באסיר רצידיוויסט, אולם יש מקום להתחשב בגילו הצעיר

  57. ועדת השחרורים דחתה לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם

  58. אסיר ראוי לשחרור מוקדם נוכח התנהגותו התקינה בכלא ונוכח ההליך הטיפולי המעמיק שעבר

  59. עתירת אסיר כנגד החלטת וועדת שחרורים מיוחדת בהתאם להוראות סעיף 33(ב) לחוק שחרור על תנאי

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון