קבלת עתירה על זכיה במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלת עתירה על זכיה במכרז:

1. עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המועצה האזורית מעלה יוסף להכריז על המשיבה 2 כזוכה במכרז לביצוע עבודות גביה ואכיפת מיסוי עירוני בתחומי המועצה (מכרז מס' 1/2010).

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת במבחני העזר ששימשו את ועדת המכרזים של המועצה האזורית לבחינת איכותם של המציעים ובמיוחד בטענות העותרת כי מבחני עזר אלו נקבעו על ידי גורם חיצוני ולאחר הגשת ההצעות, הכול מתוך מטרה להעניק עדיפות למשיבה 2.

רקע
2. ביום 4/5/2010 פרסמה המועצה האזורית מעלה יוסף (להלן "המועצה") הזמנה להשתתפות במכרז פומבי לביצוע עבודות גביה ואכיפת מיסוי עירוני (ארנונה, אגרות והיטלים מוניציפאליים), לרבות גביית חובות שבפיגור ואכיפה מחייבים ברחבי המועצה (מכרז 1/2010) (להלן "המכרז").

3. בחוברת המכרז שפורסמה נקבעו הוראות שונות ובין היתר נקבעו אמות מידה לבחירת הזוכה במכרז. אמות מידה אלו פורטו בנספח "יב" לחוברת המכרז.

ככלל ניתן לציין כי המועצה קבעה כי הצעות המשתתפים ייבחנו על פי שני שיקולים מרכזיים; מחיר ואיכות. נקבע כי משקל מרכיב המחיר בבחירת הזוכה יהיה 60%. למרכיבי האיכות כולם יחדיו הוענק משקל של 40% בלבד.



4. בפירוט אמות המידה נקבעו גם מרכיבי האיכות שיובאו בחשבון וכן משקלו של כל מרכיב. בחוברת המכרז נקבע כי המרכיבים שיובאו בחשבון במסגרת אמות המידה של איכות ההצעה יכללו את כישורי המנהל המוצע (15 נקודות); כישורי החברה המציעה (15 נקודות); תיאור השירותים המוצעים (10 נקודות). סה"כ 40 נקודות למרכיבי האיכות.

יצוין כי ברשימת אמות המידה פורטו גם מבחני עזר שונים ללא ציון משקלם. כך למשל באמת המידה שעניינה כישורי המנהל המוצע נרשם כי יובאו בחשבון מבחני העזר הבאים:

1.1 ניסיון, המלצות, השכלה.

1.2 השתתפות העובד בהדרכות בנושאי מיסוי עירוני ותדירות ההדרכות.

1.3 יכולת החברה המציעה לגבות ו/או להחליף את העובד.

1.4 התרשמות אישית.

5. מיד לאחר פרסום המכרז הגישה העותרת את עתירתה הראשונה (עת"מ 37899-05-10) . בגדרה של עתירתה זו ביקשה העותרת גם צו ביניים לעיכוב הליכי המכרז. טענתה העיקרית של העותרת בעתירה הראשונה הייתה כי אמות המידה הנוגעות למרכיבי האיכות של הצעות המשתתפים אינן מפורטות דיין, מקנות שיקול דעת רחב לוועדת המכרזים ונועדו על מנת לאפשר לוועדת המכרזים להעדיף את הצעתה של מ.ג.ע.ר. מרכז גביה ממוחשבת בע"מ (להלן "מ.ג.ע.ר."). יצוין כי מ.ג.ע.ר. היא שסיפקה את השירותים למועצה עובר לפרסום המכרז.

6. הבקשה לצו ביניים נקבעה לדיון בפני כב' השופט א' קיסרי. בסופו של הדיון שנערך ביום 15/7/10, קבלה העותרת את המלצת בית המשפט וחזרה בה מטענותיה. העתירה נמחקה תוך שצוין כי אין בכך לפגוע בטענות העותרת ובזכותה להעלות טענותיה גם אם תשתתף במכרז (נספח "ד" לעתירה).

7. בעקבות מחיקת העתירה חודשו הליכי המכרז ואף העותרת הגישה את הצעתה. בסופו של יום התברר כי הוגשו למועצה רק שתי הצעות- של העותרת ושל מ.ג.ע.ר.

ביום 22/12/10 נפתחה תיבת ההצעות ונבדקו הצעות המחיר. הצעתה של העותרת הייתה נמוכה יותר מהצעתה של מ.ג.ע.ר. (העותרת ביקשה תמורה בשיעור של 2.5% מהגבייה ואילו מ.ג.ע.ר. ביקשה תמורה של 2.67%).



8. ועדת המכרזים החליטה להעביר את שתי ההצעות לקבלת חוות דעת מוועדת ההסמכה שנקבעה בתנאי המכרז ומחברת מניב הכנסות בע"מ (להלן "מניב הכנסות"), שערכה עבור המועצה את האומדן למכרז.

יצוין כי "ועדת ההסמכה" הינה ועדה אשר נבחרה על ידי המועצה ומונה שלושה חברים ובהם גזבר המועצה, מזכיר המועצה והיועץ המשפטי למועצה. תפקידה של ועדת ההסמכה, כפי שנקבע בתנאי המכרז הייתה "לבחון את התאמתם של המציע ו/או עובדיו לתפקיד כגובה מס ו/או ארנונה מטעם המועצה, לרבות קביעת עמדה בקריטריונים כקבוע בתנאי המכרז [...]" (סעיף 3 לתנאי המכרז).

9. ועדת ההסמכה התכנסה על מנת לדון בהצעות. לישיבת ועדת ההסמכה זומנו גם נציגי חברת מניב הכנסות. ביום 9/1/11 החליטה ועדת ההסמכה לבקש מחברת מניב הכנסות להציע רשימת מבחני עזר (תבחינים) לבחינת ההצעות במרכיב האיכות שהועבר לבדיקת ועדת ההסמכה.

בהתאם הוכנה על ידי מניב הכנסות רשימת מבחני עזר ובישיבת ועדת ההסמכה מיום 1/2/11 הוחלט לאמצה (נספח "יט" לעתירה).

10. בהתאם להמלצת מניב הכנסות ערכה ועדת ההסמכה רשימה של מבחני עזר לבחינת כל אחד ממרכיבי האיכות (הרשימה צורפה כנספח "י" לעתירה). מתברר גם כי לכל מבחן עזר נקבע ניקוד מתאים כמפורט בנספח "טו" לעתירה.

11. עם קביעת מבחני העזר נדרש כל מציע למסור לוועדת ההסמכה מידע מפורט ולמלא טבלה התואמת את מבחני העזר. מבלי להלאות את הקורא, אציין כי כל מציע התבקש ליתן פירוט ביחס לכישורי המנהל המוצע, ביחס לכישורי החברה וביחס לשירותי הגבייה. לדוגמא נפרט את הדרישות שנקבעו ביחס לכישורי המנהל המוצע.

מנהל המחלקה המוצע
     הדרישה למילוי על ידי החברה הנתון למילוי ע"י החברה פירוט נוסף                     

  1.      שם המנהל המוצע            שם      לצרף קו"ח      
  2.      שנות הוותק של המנהל המוצע מטעם החברה כמנהל מחלקת גביה ברשות מקומית            מספר שנים            
  3.      המלצות על המנהל המוצע ממקומות בהם עבד כמנהל מחלקת גביה            מספר המלצות      לצרף מקסימום 3 המלצות      
  4.      מהו סך כל שנות הלימוד של המנהל המוצע            מספר שנות לימוד      לצרף אישורים ותעודות      
  5.      מספר ההדרכות בנושא ארנונה שעבר המנהל המוצע ב-5 שנים            מספר הדרכות      לצרף הצהרת החברה לאישור הנתון      
  6.      בכמה ימי הדרכה של החברה בנושא ארנונה השתתף המנהל בשנת 2010            מספר ימים      לצרף הצהרת החברה לאישור הנתון      
  7.      בתוך כמה ימים יכולה החברה למנות מחליף למנהל המוצע      1, 2, 3, 4, שבוע      לסמן בעיגול את התשובה      לצרף הצהרה של החברה בה היא מתחייבת לעמוד בלו"ז שסומן בסעיף זה      



12. כל אחת משתי החברות פירטה את תשובותיה למבחני העזר. אלו הובאו לבדיקתה של חברת מניב הכנסות, אשר הגישה לוועדת ההסמכה את תוצאות הבדיקה (מכתב מיום 21/3/11 נספח "טו" לעתירה). מניב הכנסות העניקה לכל הצעה ניקוד בשים לב לעמידתה במבחני העזר השונים ועל פי הניקוד שהוצע על ידה. בסופו של יום ולאחר שקלול כל הניקוד שניתן לשתי המציעות נמצא כי לעותרת נקבע ניקוד של 90.76 ואילו למ.ג.ע.ר. ניתן ניקוד של 93.7.

ועדת ההסמכה אימצה את "ניתוח הנתונים" ואת הניקוד שהעניקה מניב הכנסות לכל אחת מההצעות והמליצה לבחור במ.ג.ע.ר. כזוכה. המלצתה הובאה לוועדת המכרזים וזו סמכה ידיה על ההמלצות. בהתאם הוכרזה מ.ג.ע.ר. כזוכה במכרז (החלטה מיום 27/3/11 - להלן "ההחלטה במכרז").

העתירה
13. עם קבלת ההחלטה במכרז ולאחר שפניותיה למועצה נדחו, הגישה העותרת את עתירתה בתיק זה. בעתירה טוענת העותרת כנגד התנהלותה של ועדת המכרזים ושל ועדת ההסמכה. כך נטען כי הוועדות העבירו, שלא כדין, את שיקול הדעת לבחירת הזוכה לחברת מניב הכנסות, אף שמניב הכנסות לא נקבעה כיועץ למכרז. עוד נטען כי קביעת מבחני העזר לבחירת הזוכה במרכיב האיכות נעשתה שלא כדין. מבחני עזר אלו נקבעו על ידי היועץ החיצוני ולא על ידי ועדת המכרזים, מבחני העזר לא פורסמו ולא הובאו לידיעת המשתתפים טרם ההכרזה על הזוכה, מבחני העזר אינם סבירים ואינם ענייניים. העותרת טוענת כי מבחני העזר נקבעו על ידי ועדת ההסמכה ומניב הכנסות, כדי להבטיח את זכייתה של מ.ג.ע.ר. ולמנוע מהעותרת לזכות במכרז.

14. המשיבות מצידן טוענות כי העתירה אינה אלא חזרה על הטענות שנדונו בעתירה הקודמת שנמחקה. לפיכך טוענות המשיבות כי דין העתירה להימחק. לגופם של דברים טוענות המשיבות כי לא נפל כל פגם בהתנהלות ועדת המכרזים. אמות המידה לבחירת הזוכה, כך נטען, פורסמו והיו ידועות לצדדים. מבחני העזר רק נועדו לצקת תוכן לאמות המידה ולא היה בהם כדי לשנות את אמות המידה. המשיבות מדגישות כי הבחירה בזוכה נעשתה על פי שיקולים ענייניים ובתום לב וכי לא היה כל ניסיון להעדיף את מ.ג.ע.ר. על פני העותרת.

דיון והכרעה
15. כפי שיפורט להלן הגעתי לכלל מסקנה כי נפלו פגמים בהליך בחירת הזוכה במכרז ועל כן יש לקבל את העתירה.

מקובל לחשוב כי דיני המכרזים נועדו לשלוש תכליות; שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרות בשל משוא פנים, ניגוד אינטרסים או כתוצאה משחיתות; השגת תוצאה אופטימאלית עבור הרשות הן לעניין טיב המוצר או השירות והן לעניין מחירם; הענקת זכות שווה לאזרח להתקשר עם הרשות המנהלית (עומר דקל מכרזים כרך ראשון עמ' 92 (2004); בג"צ 376/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 511 (1976)). לעיתים מתייחסים בתי המשפט רק לחלק מהשיקולים ורואים בדרישת ההגינות והשוויון ככוללת גם את השמירה על טוהר המידות.

16. בתי המשפט הדגישו בעיקר את חשיבות עיקרון השוויון. כך למשל בעע"מ 10089/07 אירוס הגלבוע בע"מ נ' ברוך (ניתן ביום 5/4/2011) אומר בית המשפט העליון:

ערך השוויון עומד בלב המכרז, ומבטיח את הגינותה של התחרות. ערך השוויון גובר אף על האינטרס הכלכלי הגלום במכרז, ועל השאיפה ליעילות כלכלית (לביקורת השוו: עומר דקל "מטרות המכרז: השוויון אינו העיקר" ספר יצחק זמיר 441, 443-448 (2005)). הרציונאל ביסוד גישה זו הוא, כי השלמה עם פגמים מהותיים בהליך המכרז, ובמיוחד כאלה הכרוכים בפגיעה בשוויון, עשויה, אולי, להניב תועלת כלכלית לרשות הציבורית בטווח הקצר, אך היא צפויה לגרום נזק כלכלי וחברתי לרשות ולציבור בטווח הארוך. התרת פגיעה בשוויון פוגמת באמון הציבור בטוהר מעשיה של הרשות הציבורית. פגיעה כזו סופה שתפגע גם בתכליותיו הכלכליות של המכרז, אשר יסודותיו בנויים על אמון המציעים בבעל המכרז, ועל הליך מכרזי הנשען על תנאים הוגנים, שוויוניים ואחידים לכלל המשתתפים (הרציג, בעמ' 213). הקפדה על הנורמות הציבוריות שביסוד המכרז, ובראשן עיקרון השוויון, מגבירה את אמון הציבור במנגנון המכרז, ומעודדת השתתפות מתחרים מהציבור במכרזים ציבוריים.

החובה לנהוג בשוויון חלה על כל שלבי המכרז, החל משלב פרסום ההזמנה לקבלת הצעות דרך ניהולו של המכרז, קביעת אמות המידה לבחירת הזוכה, בחירת הזוכה ולעיתים אף מטילה חובות לאחר שלב הזכיה (כמו המגבלות על ניהול משא ומתן ושינויים מאוחרים (ראה עע"מ 10089/07 הנ"ל; עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (ניתן ביום 28/2/2011); עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 897, 905 (2003)).

אמות מידה לבחירת הזוכה

17. על מנת להבטיח כי הליכי המכרז יתנהלו ביושר, בהגינות ובשוויון, וכדי לצמצם את החשש לפגיעה בהם, לרבות זה הנובע מ"בעיית הנציג", נדרשת הרשות לקבוע מראש את אמות המידה להכרעה במכרז. קביעת אמות מידה כאלו ופרסומן מראש, מיועדים גם להביא לידיעת המשתתפים את המידע בדבר סדרי העדיפות של הרשות בבחירת הזוכה ובכך לייעל את הצעותיהם, לחסוך בהוצאותיהם ולהתאים את הצעתם לדרישות הרשות (ראה ע' דקל הנ"ל, עמ' 301).

בתי המשפט חזרו והדגישו פעמים רבות את החשיבות לקביעת אמות מידה ברורות על-פיהן ייבחר הזוכה במכרז. בבג"צ 316/63 גזית ושחם חברה לבניין בע"מ נ' רשות הנמלים בישראל, פ"ד יח(1) 172, 178 (1963) אומר בית המשפט:

[...] כל משתתף במכרז זכאי שהכרעת המזמין בינו לבין מתחריו לא תיפול על פי נתונים שאינם מובנים מטבע הדברים ושלא נתגלו בתנאי המכרז. נתונים נסתרים יוצרים מראש חוסר שוויון בין המתחרים, ואילו קבלן המגיש הצעתו ומשתתף במכרז מוציא הוצאות להכנת הצעתו וטורח בציפייה שיהא שווה בין שווים.

(ראה גם ע"א 3744/94 אבן הבונים בע"מ נ' ארבל הנדסה וקבלנות (1984), פ"ד נ(5) 59, 66 (1997); בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד לז(2) 505 (1982)).

18. לעתים קביעת אמות המידה מראש אינה מספקת, ויש לקבוע מראש גם את המשקל שיינתן לכל אמת מידה, שכן קיים חשש שמא שקלול אמות המידה בדיעבד יאפשר להביא לזכיית מציע שהוועדה חפצה ביקרו שלא כדין (עע"מ 5831/05 בני מאיר בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (ניתן ביום 29/10/06), פסקה 10).

עם זאת יש לזכור כי ייתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה לקבוע את משקלה של כל אמת מידה, במיוחד כאשר נדרש שיקול דעת סובייקטיבי, כמו למשל בבחירת שיר, סמל, תמונה וכדומה (ראה למשל בש"א 3235/00 ה"פ 398/00 (י-ם) כים-ניר שירותי תעופה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (ניתן ביום 30/7/00), בפסקה 23; וכן עת"מ (ת"א) 1352/02 ערוץ המוסיקה הישראלית (1972) בע"מ נ' המועצה לשירותי כבלים ולשידורי לווין (ניתן ביום 6/10/02)).

19. קביעת אמות מידה ומבחני העזר להערכת הצעות המשתתפים במכרז ולבחירת הזוכה, למעט אותם מקרים שבהם אין הכרח בקביעתן, כמו כל החלטה מנהלית, צריכה להתבסס על שיקולים עניינים, סבירים ומידתיים. ניסוח אמות המידה צריך להיות בהיר ומפורט דיו על מנת שוועדת המכרזים תוכל להנחות עצמה על פיהן, וכן על מנת לאפשר למציעים הפוטנציאלים לקבל את מלוא המידע ולתכנן צעדיהם בהתאם. כפי שנראה להלן, מידת הפירוט של אמות המידה עשויה להשליך גם על השאלה האם יש מקום לקביעה מראש של מבחני עזר להערכת ההצעות על פי אמות המידה.

20. שאלה נוספת הכרוכה בקביעת אמות המידה במכרז הינה שאלת פרסומן. דומה כי הכול מסכימים כי פרסום אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז צריכה להיות מובנת מאליה. מטרת פרסום אמות המידה הינה, בין היתר, ליידע את המציעים ולאפשר להם להגיש הצעות התואמות את דרישות המזמין. כך מציע פוטנציאלי יוכל להחליט אם ביכולתו לעמוד בדרישות המזמין אם לאו, ולהימנע מהוצאות מיותרות אם יגיע למסקנה שלא יוכל. פרסום אמות המידה מראש מאפשר גם לשמור על טוהר ההליכים, ומאפשר ביקורת על שיקולי המזמין בבחירת הזוכה.

בבג"צ 187/71 רמט בע"מ נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד כו(1) 118, 123 (1971) נאמר:

פרטי המכרז חייבים להיות ברורים ומפורשים ואין להכריע בו לטובת מציע זה או אחר על-סמך תנאי שלא נכלל בו מראש ושלא הובא לידיעת כל המשתתפים במכרז. כלומר, המידע למשתתפים במכרז צריך להיות מלא.

ובעע"מ 7357/03 רשות הנמלים (לשעבר רשות הנמלים והרכבות) נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ, פ"ד נט(2) 145 (2004) מוסיף בית המשפט ומציין:

הדרישה לפרסם במסמכי המכרז את מירב הפרטים אודות אמות המידה נגזרת מחובתה של הרשות המינהלית להודיע על הקריטריונים להכרעתה. ככלל, מן הראוי, הן מבחינת יעילות מערכת המכרזים והן מבחינת שקיפות פעולותיה של הרשות ותקינותן המינהלית, שמסמכי המכרז יכילו באופן מפורט ככל האפשר את אמות המידה שייבחנו על ידי ועדת המכרזים, על משקלן ואופן חישובן. ראוי לציין כי חובה זו של הרשות, לפרסם את אמות המידה ופרטים אודותן, קבועה גם בתקנה 17(ב)(5) לתקנות המכרזים ונראה כי פרשנות ראויה של תקנה זו תחייב את הרשות שעורכת את המכרז לפרט במסמכי המכרז בפירוט מירבי את כל אמות המידה על פיהן ייבחנו הצעות המשתתפים, את מרכיביהן ואת האופן שבו יחושב הציון בהן (ראו, לענין זה, עע"ם 5431/03 אופטינט ניהול משולב אימג'ינג בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (טרם פורסם), פיסקה 3 וכן ע' דקל מכרזים (כרך ראשון, תשס"ד) 315 – 330). אף שפורמלית ניתן לומר כי די בפרסום המשקל הכללי שיינתן לרכיבי המכרז הרי שמהותית אין פרסום כזה עולה כדי מילוי חובתה של הרשות. פרסום חסר מעין זה עלול ליצור בלבול אצל המשתתפים במכרז וכן להוביל למחלוקות משפטיות – והענין שלפנינו הוא הראיה לכך. ככלל, פרסום פרטים אודות אמות המידה מאפשר למשתתפים פוטנציאלים להעריך בצורה טובה יותר את סיכוייהם לזכייה במכרז וכך מונע מהם מלהוציא הוצאות שווא בהכנת הצעה למכרז, שסיכוייהם לזכות בו הם נמוכים. בפרסום המוקדם יש גם כדי לסייע למשתתפים להכין את הצעותיהם בצורה טובה יותר ועל כן יש לעשות כל שניתן כדי ליתן למציע פירוט מלא של אמות המידה לפיהן תיבחן הצעתו.

21. אותם שיקולים חלים גם על פרסום משקלן של אמות המידה, שכן גם למשקלה של כל אמת מידה ישנה רלוונטיות להערכתו של כל משתתף בדבר כדאיות ההשתתפות, פרטי הצעתו וכו'. עם זאת ניתן למצוא בפסיקה דעות שונות בדבר החובה לפרסום משקלן של אמות המידה. כך, למשל, היו מקרים בהם קבעו בתי משפט כי פרסום כזה עלול לפגוע במכרז, לגרום להגשת הצעות התואמות את הקריטריונים ולאו דווקא הצעות יעילות ואיכותיות (ראה למשל ה"פ (ת"א) 521/94 אניה ד"ר ו. ריזה ובנו בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד האוצר - המדפיס הממשלתי (ניתן ביום 18/12/94); עת"מ (י-ם) 285/01 ג'ילבר ובניו מפעלי מתכת בע"מ נ' רשות הדואר (ניתן ביום 3/9/01); וכן שמואל הרציג דיני מכרזים כרך ב' 215 (מהדורה שנייה, תשס"א)).

22. מבין הגישות השונות נוטה אני לחשוב כי בדרך כלל ראוי כי המציע יכלול בתנאי המכרז ויפרסם גם את משקלה של כל אמת מידה. למציעים ישנו אינטרס ברור לדעת את משקלן של אמות המידה, שכן כך יוכלו לכלכל צעדיהם בהתאם ולהחליט אם להשתתף במכרז אם לאו. כך יכול מציע להתאים עצמו לאמות המידה בדרך של התאמת המוצר או השירות לקריטריונים בעלי המשקל העיקרי, כמו על ידי העסקת עובדים מתאימים וכו'. זאת ועוד, תמיד קיים חשש כי בהיעדר פרסום תוכל ועדת המכרזים להתאים את משקלו של כל קריטריון לתוצאה שנקבעה מראש, ובכך ייפתח פתח לשחיתות ולמשוא פנים. סבורני כי בדרך כלל האינטרס בפרסום גובר על האינטרסים הנוגדים ועל החששות שהועלו בפסיקה.

עם זאת, ניתן גם לעשות הבחנה בין סוגי אמות המידה. כך דומה כי כאשר עוסקים בפרסום משקלן של אמות מידה בנוגע למחיר, לטיב, לאיכות ולתכונותיו של המוצר, השירות וכדומה, ישנה חשיבות רבה יותר בפרסום. לעומת זאת, כאשר מדובר באמות מידה הנוגעות לטיב המציע, החשיבות פוחתת. למציע קשה להתאים עצמו לאמות המידה, שהרי אמות מידה כמו ניסיון קודם, שביעות רצון של לקוחות בעבר וכדומה, אינן ניתנות לשינוי (ראה ע' דקל לעיל, עמ' 323-324). מכאן ברי כי בכל הנוגע לפרסום משקלן של אמות המידה הנוגעות לטיב המציע, יש ליתן לוועדת המכרזים גמישות רבה יותר ולאפשר לה להחליט, על-פי כללי ועקרונות המִנהל הציבורי, אם לפרסם את משקלה של כל אמת מידה אם לאו. מובן שהחלטת הוועדה שלא לפרסם את משקלן של אמות המידה נתונה לביקורת שיפוטית ככל החלטה של רשות מנהלית.

23. נזכיר עוד כי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות המכרזים"), קובעות חובת פרסום של אמות המידה, אך אינן קובעות מפורשות חובת פרסום משקלן של אמות המידה (תקנה 17(ב)(5)). ישנן תקנות הקובעות זאת מפורשות, כמו, למשל, תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993, בכל הנוגע למכרז מיוחד.

אעיר כי גם בהיעדר הוראה מפורשת בתקנות המכרזים ניתן אולי להסיק מהדרישה האמורה בתקנה 17(ב)(5) בדבר חובת פרסום "פרטים" לעניין אמות המידה, חובה גם לפרסם את המשקל, ואולי ניתן להסיק זאת גם מתקנה 17(ב)(6), הקובעת כי על המזמין לכלול את כל המידע הדרוש "כדי להבטיח את קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות למשרד".

בהנחיות החשב הכללי באוצר, תקנון כספים ומשק (להלן: "תכ"ם"), נקבעה מפורשות חובת פרסום גם של אמות המידה וגם של משקלן (הנחיה 0.3 בפרק 03 סעיף 03 סעיף משנה 04). עם זאת מותירות ההנחיות לוועדה שיקול דעת להחליט שלא לפרסם את משקלן של אמות המידה, אולם עליה לנמק זאת בפרוטוקול.

24. במקרה שבפנינו פרסמה המועצה את אמות המידה לבחירת הזוכה (נספח "יב" למסמכי המכרז). המועצה אף קבעה את משקלה של כל אמת מידה- 60% למחיר ו-40% למרכיבי האיכות. גם מרכיבי האיכות פורטו וצוין משקלו של כל מרכיב. עם זאת המועצה לא הסתפקה בכך ולא הותירה את העברת ההצעות במרכיבי האיכות לשיקול דעת סובייקטיבי של חברי ועדת המכרזים. הוועדה ביקשה לקבוע מבחני עזר אובייקטיביים.

25. כפי שראינו, מבחני העזר שהוצעו על ידי חברת מניב הכנסות ואומצו על ידי ועדת ההסמכה היו מבחני עזר מוגדרים וברורים וכללו ניקוד לכל אחד מסעיפי מבחני העזר.

כך למשל לניסיונו הקודם של המנהל ניתנו 2.16 נקודות. במבחני העזר ניתנה עדיפות למספר שנות הניסיון. הואיל והמנהל המוצע על ידי מ.ג.ע.ר. היה בעל 10 שנות ניסיון ניתן למ.ג.ע.ר. ניקוד של 2.16 בעוד שלעותרת ניתן ניקוד של 0.88 שכן המנהל המוצע היה רק בעל 4 שנות ניסיון.

26. במסמכי המכרז ובקריטריונים לבחירת הזוכה לא צוין כי תינתן עדיפות למנהל בעל ניסיון רב יותר. כל שנדרש היה כי למנהל המוצע יהיה ניסיון קודם.

הוספת מבחן המתייחס למספר שנות הניסיון מהווה שינוי באמות המידה מבלי שהדבר פורסם. כך נמנעה מהעותרת האפשרות להציע מנהל אחר בעל שנות ניסיון רבות יותר. אין גם כל הסבר מדוע למספר שנות הניסיון יש רלבנטיות. אין ספק שניסיון קודם הינו רלבנטי, אולם ספק אם יש רלבנטיות למספר שנות הניסיון. לכאורה די בתקופת ניסיון סבירה כדי לענות לדרישה. מתן ניקוד בהתאם למספר שנות הניסיון אינה סבירה ואינה צפויה ומכל מקום העדר פרסום מקדים של מבחן העזר האמור פוגע בעקרון השוויון.

כך גם נקבע ניקוד למבחני עזר שונים כמו מספר שנות הלימוד של המנהל המוצע, מספר ההדרכות שעבר בכל שנה (ללא קשר לתוכנן של ההדרכות וטיבן). גם מבחני עזר אלו שלא פורסמו מראש מנעו מהעותרת להתאים את הצעתה, לבחור מנהל בעל שנות לימוד רבות יותר או למנות מנהל שעבר הדרכות רבות יותר.

27. גם מבחני העזר להערכת כישורי החברה כללו ניקוד מפורט. כך למשל ניתן ניקוד גבוה יותר לחברה שלה מספר גדול יותר של עובדים, לחברה שהוציאה יותר מסמכי עדכון לעובדים וכדומה. כל אלו מבחני עזר כמותיים שלא היה כל קושי לקבעם מראש ולפרסמם.

28. כפי שציינתי לעיל, אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז צריכות להיות ברורות, מפורטות וידועות למשתתפים. מבחני העזר להערכת הניקוד בנוגע לכל אמת מידה אינם מחייבים קביעה ופרסום מראש, ככל שהם מבחנים צפויים, ברורים ומהווים רק כלי פשוט ליישום אמות המידה המפורטות. עם זאת, מקום שאמות המידה אינן מפורטות ואינן ברורות, יש צורך לפרסם גם את מבחני העזר לבחינתן. כך גם מקום שמבחני העזר מצמצמים או מרחיבים את הפירוש הרגיל והטבעי של אמות המידה שנקבעו ופורסמו.

מבחני העזר בענייננו נקבעו לאחר הגשת ההצעות ובכך מנעו מהמשתתפים לתכנן את צעדיהם בהתאם, לרבות לפנות לוועדת המכרזים לקבל הבהרות, להעלות השגות או אפילו לתקוף את סבירותם של המבחנים.

29. כאן ראוי להעיר כי לכאורה חלק ממבחני העזר אינם רלבנטיים, אינם סבירים ואינם מידתיים ועל כן הינם פסולים. ציינתי "לכאורה", שכן ועדת המכרזים ואפילו ועדת ההסמכה לא דנו במבחני העזר ולא הבהירו בשום שלב מדוע מבחני העזר משרתים את תכליות המכרז.

כך למשל אעיר כי קביעת מבחן של מספר הדרכות שעבר המנהל, ללא בחינת תוכן ההדרכות, נושאי ההדרכות וכו', אינו מבחן שיכול לשרת את בחירת הזוכה. כך גם המבחן שנקבע לבחינת ניסיונו הקודם של המציע, ולפיו יוכפלו מספר שנות העבודה במספר הרשויות שבהן עבד כל מציע, אינו מבחן שמשרת את קביעת הניסיון העדיף; במיוחד נכון הדבר כאשר לשתי המציעות ניסיון עשיר (תוצאת מכפלת השנים בחברת מילגם עם מספר הרשויות היה 29,205 ואצל מ.ג.ע.ר. 32,946). לא ברור לי מדוע בפער כזה יש עדיפות למ.ג.ע.ר., סביר יותר היה לקבוע מספר שנים מינימאלי עם מספר רשויות מינימאלי, שהרי כאשר עוסקים בחברות שניסיונן בתחום הינו רב, כמו המשתתפות במכרז הנוכחי, הפער הקטן אינו יכול להצביע על פערי איכות. זאת ועוד, ספק אם מבחן כמותי בלבד לדרישת הניסיון הקודם משרתת את תכליות המכרז, מבלי לבחון את טיב הניסיון, ההמלצות וכו'.

30. דומה שדי באמור כדי ללמד כי בחירת הזוכה במכרז הייתה פגומה ונעשתה על בסיס מבחני עזר שלא היו ידועים מראש, לא פורסמו מראש וספק אם הינם משרתים את תכלית המכרז. אף שקביעה זו מספיקה כדי להצדיק התערבות בהליך המכרז אוסיף הערות נוספות.

הפניה למניב הכנסות
31. כידוע, ההכרעה במכרז מסורה לשיקול דעתה הבלעדי של ועדת המכרזים (ע' דקל הנ"ל, כרך ב' עמ' 23). ועדת המכרזים רשאית להיעזר גם ביועצים חיצוניים ולבקש חוות דעת מהם. עם זאת יש לזכור כי שיקול הדעת חייב להישאר בידי ועדת המכרזים ואל לה להעביר את שיקול הדעת המסור לה לוועדת משנה או ליועץ חיצוני (ראה בג"צ 2400/91 בוני בניין ופתוח בפתח תקוה בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מה(5) 69 (1991); עת"מ (ת"א) 1667/03 מוצרים סביבתיים מתקדמים בע"מ נ' המועצה המקומית כפר שמריהו (ניתן ביום 3/8/04); ע' דקל הנ"ל, כרך ב' עמ' 30).

ועדת המכרזים הינה רשות מנהלית ועל כן כפופה היא בפעולותיה לעקרונות המשפט המנהלי (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 770 (1993)). בין עקרונות המשפט המנהלי להן כפופה ועדת המכרזים נכללת גם חובתה של הרשות להפעיל בעצמה את סמכויותיה ולהימנע מהעברת שיקול הדעת לגורמים חיצוניים (ראה ע' דקל הנ"ל, כרך ב' עמ' 26).

32. היוועצות של ועדת המכרזים ביועצים חיצוניים נדרשת בדרך כלל כאשר מדובר בנושאים מורכבים, או שיש צורך בידע מקצועי ומומחיות מיוחדת לשם העברת ההצעות (ראה ע' דקל הנ"ל, כרך ב' עמ' 30).

במקרים שכאלו חובה על הרשות לציין במסמכי המכרז כי הינה נעזרת ביועצים חיצוניים. זאת ועוד, גם היועץ החיצוני לוועדה כפוף לכללי המשפט המינהלי. כך למשל, אסור לו להימצא בניגוד עניינים, עליו לנהוג בהגינות, בסבירות, בתום לב וכדומה.

33. במקרה הנוכחי נקבע במסמכי המכרז כי את ההצעות תבדוק ועדת ההסמכה המורכבת כאמור מ-3 חברים. בשום מקום במסמכי המכרז לא נקבע כי בדיקת ההצעות תיעשה על ידי גורם חיצוני נוסף. אין גם בחומר שהוצג בפני כל ראיה לכך שוועדת המכרזים הסמיכה את ועדת ההסמכה להיעזר בגורם או יועץ חיצוני.

זאת ועוד, כפי שניתן לראות, ועדת ההסמכה העבירה את שיקול הדעת למניב הכנסות. בישיבת ועדת ההסמכה מיום 9/1/11 התבקשה מניב הכנסות להכין מבחני עזר למילוי תפקידיה של ועדת ההסמכה ( נספח "ו" לעתירה). ביום 1/2/11 אישרה ועדת ההסמכה את מבחני העזר (נספח "ז"). מבחני העזר לא הובאו לאישור ועדת המכרזים וועדת הסמכה אימצה אותם ללא קבלת כל אישור וכעולה מהפרוטוקול גם ללא כל דיון ענייני.

34. ועדת ההסמכה גם העבירה למניב הכנסות את ההצעות על מנת שמניב הכנסות תבדוק אותן לאור מבחני העזר. מניב הכנסות ערכה את הבדיקה וביום 21/3/11 העבירה את תוצאות בדיקתה והערכתה לגבי עמידת כל הצעה במבחני העזר והניקוד לכל מרכיב (נספח "טו" לעתירה). מפתיע לראות כי מניב הכנסות אף נתנה ציון במרכיב של התרשמות אישית. כאן אעיר כי לא ברור מהיכן נשאבו נתוני ההתרשמות האישית. אם אלו ציונים שנקבעו על ידי ועדת המכרזים – כפי שלכאורה נרשם במסמכיה של מניב הכנסות- הרי שצפוי היה כי ימצא מסמך כלשהו המעיד כי הנתונים שאובים מהתרשמות ועדת המכרזים או לכל הפחות מהתרשמות של ועדת ההסמכה.

35. ועדת ההסמכה אישרה את המלצות מניב הכנסות ואלו הובאו לוועדת המכרזים. מפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 27/3/11 ניתן לראות כי את חוות הדעת הציג נציג מניב הכנסות בעוד שהגוף שהיה אמור להמליץ הינו ועדת ההסמכה. ועדת המכרזים אימצה את המלצותיה של מניב הכנסות.

36. רואים אנו כי כל שלב בדיקת ההצעות במרכיב האיכות נעשה על פי מבחני עזר שנקבעו לאחר הגשת ההצעות על ידי גורם חיצוני אשר כלל לא נזכר במסמכי המכרז. אותו גורם חיצוני קבע את מבחני העזר, בדק את ההצעות על פי מבחני העזר והמליץ על הזוכה.

דומה כי מהאמור ניתן להסיק שוועדת המכרזים וועדת ההסמכה העבירו את שיקול הדעת, הן בקביעת אמות המידה והן בבחינת ההצעות, לאותו גורם חיצוני, כלומר למניב הכנסות.

יש להוסיף ולהעיר כי לא מדובר במכרז מורכב. המכרז אינו דורש ידע ומומחיות מיוחדים. המבחנים שנקבעו לקביעת איכות ההצעות אינם מבחנים מקצועיים הדורשים מומחיות מיוחדת. בנסיבות אלו דומה שהסתמכותן המוחלטת של ועדת המכרזים וועדת ההסמכה על היועץ החיצוני הייתה פסולה ומנוגדת לחובתן להפעלת שיקול דעת עצמאי.

העתירה הקודמת
37. כפי שצוין לעיל, מצאתי כי נפלו פגמים בדרך פעולתה של ועדת המכרזים בבחירת ההצעה הזוכה. המשיבות טוענות כי למרות זאת אין מקום להיזקק לטענות אלו שכן העותרת חזרה בה מעתירתה הקודמת ועל כן היא מושתקת מלהעלות אותן טענות בשנית.

טענה זו אין לקבל. העתירה הקודמת התבררה עוד בטרם הוחלט על קביעת מבחני עזר, בטרם נקבעו מבחני העזר ובטרם נבחנו ההצעות על פי מבחני עזר אלו. די בכך כדי להכשיר את תקיפת המכרז בכל הנוגע לעשיית שימוש במבחני העזר.

זאת ועוד, בסופו של ההליך בעתירה הקודמת הבהירה העותרת כי היא עומדת על כל טענותיה ובית המשפט אף ציין כי אין במחיקת העתירה כדי למנוע ממנה העלאת הטענות. מחיקת העתירה נועדה למנוע דיון בעניין שעשוי היה להפוך לתיאורטי, אולם לא ניתן להסיק ממחיקת העתירה ויתור על טענות העותרת. על כן אין בהליך הקודם כדי לחסום את דרכה של העותרת לתקוף את התנהלות ועדת המכרזים.

הסעד
38. הקביעה כי נפלו פגמים בהליך בחירת הזוכה אינה מחייבת בהכרח את ביטול תוצאות המכרז. הדבר מותנה בטיבו של הפגם ובנסיבות המקרה. השאלה העיקרית שיש לבחון היא האם הפגם שנפל פגע במטרות המכרז, ובמיוחד האם נפגע עקרון השוויון (ראה עע"מ 7357/03 הנ"ל, פסקה 25; בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651, 659 (1983); בג"צ 161/80 מלון סן טרופז בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לד(4) 709, 711 (1980); וכן דקל הנ"ל, כרך ב' עמ' 392). ההלכות בעניין דיני המכרזים משתלבות עם ההלכה לפיה לא כל פגם במעשה המינהלי יביא לפסילתו. בשנים האחרונות אימצו בתי המשפט את תורת "התוצאה היחסית" או "התוצאה ההולמת" (בעבר נהוג היה לכנות תורה זו הבטלות היחסית), המאפשרת לבית המשפט בבואו לקבוע את תוצאת הפגם המִנהלי לאזן בין האינטרסים השונים ולהתאים את הסעד המתאים (ראה רע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, 685 (2001). דומה כי גם תוצאות פגמים במכרז ציבורי ייבחנו על-פי אותם עקרונות, תוך שבית המשפט כולל בין השיקולים השונים את עקרונות ומטרות דיני המכרזים.

39. כפי שראינו, הפגם במכרז נעוץ בעיקר בקביעה מאוחרת של אמות המידה או מבחני העזר לבחירת הזוכה. אילו פורסמו מבחני עזר אלו מראש, הדבר עשוי היה להשפיע על אופן התנהלותם של המציעים במכרז. זאת ועוד, ראינו שוועדת המכרזים כלל לא דנה במבחני העזר, לא בחנה עד כמה מבחני העזר רלבנטיים לבחירת הזוכה, לא קבעה בעצמה את משקלו של כל מבחן ולא הביעה דעה מפורשת על סבירותם של מבחני העזר.

40. בנסיבות אלו, על אף התוצאה הקשה שעלולה להיגרם כתוצאה מביטול המכרז, דומני כי שמירה על עקרון השוויון ועל ניהול הוגן של הליך בחירת הזוכה מחייבת את ביטול המכרז.

צריך לזכור כי מ.ג.ע.ר. מבצעת את העבודות נשוא המכרז, כפי שכבר ביצעה אותן שנים רבות בעבר, וכי לא ניתן צו ביניים כלשהו. בנסיבות אלו ניתן להקהות את תוצאותיו הקשות של הביטול בכך שייקבע כי ההוראות בדבר ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש יכללו לוחות זמנים מתאימים לצמצום הנזק.

במסגרת זו דומני כי מאחר וחלפה כמעט שנה מיום הכרזת מ.ג.ע.ר. כזוכה, די בקביעה כי המכרז החדש יפורסם רק בעוד מספר חודשים.

41. על כן הנני מורה על ביטול תוצאות המכרז ומכרז 1/2010. ההסכם שבין המועצה למ.ג.ע.ר. יבוטל בכפוף לבחירת זוכה חדש במכרז שיפורסם.

המועצה תפרסם מכרז חדש בתוך 4 חודשים מהיום. המכרז החדש יכלול את כל אמות המידה ומבחני העזר לבחירת הזוכה במכרז. קביעת אמות המידה ומשקלן תיעשה על ידי המועצה והוועדה, בשים לב לעקרונות שהונחו בפסק דין זה.

42. המשיבה 1 תשלם לעותרת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון