שחרור מוקדם של אסירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור מוקדם של אסירה:

1. לפנינו עתירה נגד החלטת המשיבה 2 (להלן: "הוועדה"), אשר בדעת רוב החליטה ביום 13.11.11 להורות על שחרורה המוקדם של המשיבה 1 (להלן: "האסירה").

2. ביום 6.4.09 נידונה האסירה לשש שנים מאסר בפועל בגין עבירות של סיוע לאויב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לסייע לאויב במלחמה.
כפי שצוין בעובדות כתב האישום ובגזר הדין, האסירה שהינה אזרחית מדינת ישראל, היוותה חלק מחוליית טרור, במסגרת ארגון חללי אל אקצא, שהתכוונה לבצע פגיעה בישראל נגד אזרחי המדינה.
במסגרת חברותה בארגון הטרור, הסכימה האסירה להעביר אמצעי לחימה מישראל לשטחים וכן לאתר מקומות פוטנציאליים לפיגוע טרור. היא לקחה חלק פעיל בתכנון הפיגוע ובתכנון דרכי הכנסת המטען לישראל. האסירה נסעה עם רכבה הנושא לוחית זיהוי ישראלית אל חווארה ושם פגשה את חברי חוליית הטרור, אספה אותם ואת מטען החבלה ברכבה. במהלך הנסיעה הוסבר לה כיצד להפעיל את המטען ולבסוף בשל חששה שתיתפס ע"י רשויות הביטחון, סירבה להכניס את המטען לישראל, אך הציעה לברר מול בן דודה שעבד במסעדה ברעננה אם יסכים לסייע בהכנסת המטען לישראל. האסירה פנתה לבן דודה, ובעקבות השיחה עימו הסכים לסייע בהכנסת המטען.
תפקידה של האסירה היה, עפ"י התכנון, להסיע את בן דודה ומחבל נוסף למסעדת ספגטים ברעננה, על מנת שהוא יטמין שם את המטען כדי שיתפוצץ.
למרבה המזל, החוליה נעצרה בטרם הצליחה להוציא אל הפועל את הפיגוע.

3. דעת הרוב בוועדה ציינה כי חוות דעת שב"כ התנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה, אולם צוין כי אין בחוות הדעת מידע חדש לגבי הלך רוחה של האסירה, כי אם רק לגבי התנהגותה בכלא המבוססת בעיקר על שביתות רעב בהן נטלה חלק. באשר למעשים נוספים שצוינו בחוות הדעת של השב"כ (בסעיף 9): הסלקת מכתבים וידיעה על ניסיון להבריח מכתבים בתוך כיבוד שהוציאה למשפחה, צוין כי אין למעשים אלה אישור והאסירה לא נשפטה עליהם.
דעת הרוב ציינה כי האסירה הביעה חרטה וצער על מעשיה וכי מגזר הדין עולה שהאסירה היא זו שהביאה להסגרת החוליה, מכך לאי להוצאתו לפועל של הפיגוע שתוכנן.
דעת הרוב הפנתה גם לחוות דעת פסיכולוג קליני מטעם האסירה, ד"ר עמוס שרון, אשר מציין כי שחרורה המוקדם מהכלא תחת פיקוח בתנאים מגבילים, בכוחו להרים תרומה לתחילתו של תהליך חזרה לחברה.
דעת הרוב הוסיפה וציינה כי נוכח העובדה שהאסירה נכלאה בגין עבירות אידיאולוגיות, לא קיבלה שום טיפול של עו"ס ועל כן לא ניתן לדעת אם עברה תהליך שיקומי אם לאו, וכל שיש בפני הוועדה הן ההצהרות שלה על כך שהיא מתחרטת, עברה שינוי, מתכוונת להתחתן ולא לחזור לפשע.
עוד צוין, כי האסירה הצהירה שאינה מעוניינת להשתחרר במסגרת עסקת גלעד שליט, שאינה רוצה שיראו בה חלק מארגון החמאס. דעת הרוב בוועדה ראתה באמירה זו הצהרה שלה, כי אינה רואה את עצמה כאסירה אידיאולוגית.
לפיכך החליטה דעת הרוב בוועדה כי אין בשחרורה המוקדם של האסירה כדי לסכן את הציבור ועל כן הורה על שחרורה בתנאים שפורטו בהחלטה.

4. דעת המיעוט בוועדה, של יו"ר הוועדה, כב' השופט דן גבאי, הייתה שונה (להלן: "יו"ר הוועדה").
יו"ר הוועדה ציין כי האסירה חצתה את גבול המותר ורמסה ברגל גסה את אושיות הביטחון במדינת ישראל, מדובר בעבירה ביטחונית קלאסית ויש לעקור תופעות כאלה מהשורש שחווה על הוועדה לתת את ידה לביעור המעשים למען יראו וייראו.
בנוסף הפנה יו"ר הוועדה לכך שהתנהגותה בין כותלי בית הסוהר כעולה מהדו"ח המודיעיני אינה משביעת רצון.
עוד צוין כי בעניינה של האסירה לא הוגשה תוכנית שיקומית, ואילו חוות הדעת מטעמה מצביעה על מצב קיים ולא על תוכנית שיקום עתידית.
לפיכך קבע יו"ר הוועדה כי שני התנאים של האסירה להוכיח כדי להצדיק את שחרורה המוקדם, כקבוע בסעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א-2001 (להלן: "החוק"), לא התקיימו וכי לאור הסכמתה של האסירה להשתייך לארגון טרור ידוע של גדודי אל אקצא ששייך לפת"ח, קיים חשש קרוב שהיא תמשיך בפעילותה בארגון באם תשוחרר, כשממילא אין לה תוכנית שיקום.

5. על החלטת השחרור, אשר עוכבה לבקשת העותר, נסבה העתירה שלפנינו.

בנימוקי העתירה ובטיעונים לפנינו צוין כי החלטת הוועדה שגויה, שכן לא עלה בידי האסירה להוכיח כי נתקיימו התנאים המצטברים וההכרחיים לשחרור המוקדם.
כך לא הוכח כי האסירה ראויה לשחרור מוקדם. מהדו"חות שהוצגו לוועדה נטען, כי היא עברה עבירות משמעת רבות, כי חוות הדעת הפרטית שהוצגה מטעמה אינה יכולה לעמוד על המסוכנות האמיתית הקיימת באסירה. הוועדה טעתה כאשר חזרה והפנתה לטענת האסירה כי הגיעה לתחנת המשטרה לספר על חוליית הטרור, וכי ביוזמתה סוכל הפיגוע, דבר שנדחה ע"י בית משפט בגזר הדין. עוד נטען כי בעניינה של האסירה אין תוכנית שיקומית ולא יכולה להיות תוכנית שיקומית, שכן בהיותה אסירה על רקע אידיאולוגי ביטחוני, אינה משובצת בהליך טיפולי.
באשר לתנאי השני, שעניינו מסוכנותה של האסירה והוכחת העובדה כי שחרורה אינו מסכן את שלום הציבור, הפנה ב"כ העותר לחומרת העבירות בהן הורשעה האסירה, לקביעות הקשות של בית המשפט בגזר הדין אודות חומרת מעשיה, לדחיית טענת האסירה כי היא פנתה למשטרה כדי לדווח על הפיגוע המתוכנן וכי אילו הייתה עושה כן לא הייתה כועסת על העו"ס שחשפה את הדברים. עוד הפנה ב"כ העותר לחוות הדעת של שב"כ העומדת על מסוכנותה של האסירה וכי האינטרס הציבורי שבמיגור התופעה של גיוס אזרחי המדינה לשירות בארגוני טרור, מחייב הימנעות משחרורה.
לבסוף הפנה לחומר המודיעיני הרב בנוגע לאסירה המאשש כי היא לא זנחה את קשריה עם ארגוני טרור.

6. ב"כ האסירה מתנגדת לקבלת העתירה, ומציינת כי כל הטענות שנטענו בנימוקי העתירה נטענו לפני הוועדה ובהחלטת הרוב יש התייחסות אליהן.
נטען ביחס לעבירות המשמעת כי אלה לא בוררו, היא לא נענשה בגינן והן תולדה של מידעים המגיעים לקראת דיון בבקשה לשחרור מוקדם כדי לסכל את השחרור.
עוד ציינה כי שביתות הרעב היו תולדה של מעשים קולקטיביים ביחס לתנאי הכליאה ואין בהם משום עבירת משמעת אלא מחאה מוצדקת על תנאי הכליאה.
נטען כי לפני הוועדה טענה ב"כ האסירה כנגד כל טיעון שהועלה ע"י העותר, האסירה מסרה את עמדתה, היא הפנימה את החומרה, היא לקחה אחריות ודחתה כל אפשרות לשחרור מוקדם במסגרת עסקת שליט כדי לגלות דעתה שאינה שייכת לארגון החמאס וכי כל רצונה להשתחרר שחרור מוקדם בתנאים שיבטיחו שיקומה וחזרתה לחברה הנורמטיבית.

7. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, עיינו במסמכים לרבות במידעים המודיעיניים העדכניים שהיו גם בפני הועדה – שוכנענו כי דין העתירה להתקבל ודעתנו היא כדעתו של יו"ר הועדה.
נקדים ונאמר כי מדובר בעתירה מנהלית ועל כן מתפקידנו לבדוק את סבירות ההחלטה ולא באם ההחלטה הייתה שונה לו כיהנו אנו כערכאה ראשונה. בעניין זה נציין כי גם העובדה כי מדובר בהחלטה שהינה פרי דעת רוב ולא פה אחד, אינה בעלת משקל בהחלטתנו.
בסופו של יום, לטעמנו, בהחלטת הועדה לאור הנתונים והמסמכים שהוצגו לפניה ולפנינו נפל פגם כזה המצדיק התערבות ערכאה זו.

8. כידוע, רשאית ועדת השחרורים לשחרר אסיר על תנאי במידה וישתכנע כי הוא עומד בשני תנאים מצטברים.
התנאי הראשון כי הוא ראוי לשחרור ואילו התנאי השני כי שחרור זה אינו מסכן את שלום הציבור (סעיף 3 לחוק).
בנוסף, הנטל לשכנע את הועדה בקיום התנאים המצטברים רובץ על האסירה.

9. בענייננו, באשר לתנאי הראשון, לטעמנו מכלול הנתונים מצביע על כך כי האסירה אינה ראויה לשחרור. בעניין זה אנו מפנים לעבירות המשמעת שפורטו בטופס 903 וכן לדוחות המודיעיניים מהם עולה כי גם בתקופה מוקדמת יותר (4/2008, 10/2008, 11/2006 ועוד) התנהגה האסירה באופן לא ראוי וכן לאחרונה החל מינואר 2011 ועד אוקטובר 2011 עברה מספר עבירות משמעתיות. כך באשר להחזקת ספרי הסתה, הברחת מכתבים, שביתת רעב כהזדהות עם אסירים בטחונים על פי החלטת ארגון טרור, מעורבות בקטטה וכיוצ"ב.

טענות ב"כ האסירה כי לא הובררו טענותיה של האסירה כנגד עבירות משמעת אלה וכי לא נענשה בגינן, טענות שנתקבלו על ידי הועדה (עמ' 4 להחלטה שו' 32-33) - אינן רלוונטיות בהליך דנן, שכן מדובר בהליך מנהלי ודי בראיות מנהליות. מה עוד, שמהמסמכים עולה כי היא נענשה משמעתית בגין חלק מהעבירות.

10. עוד יש לציין, כי בעניינה של האסירה אין הליך טיפולי מוצע, וגם חוו"ד הפסיכולוגית הפרטית מטעמה לא מציגה תכנית שיקומית.
יצוין כי דווקא בחוו"ד זו נאמר כי במידה וגורמי הכליאה האמונים על הערכת התנהגותה יכולים לאמת את טענתה שבמהלך 5 שנותיה בכלא היא התנהגה כמצופה ולא הייתה מעורבת בפעילות חריגה – נראה כי שחרורה בתנאים בשלב זה ייצג איזון נכון בין האינטרס של שמירה ביטחון המדינה לבין האינטרס השיקומי שלה.
ואולם, בענייננו, כפי שצוין לעיל, גורמי הכליאה האמונים על הערכת התנהגותה רחוקים מלאמת טענה זו של האסירה ועל כן אפילו לשיטת חוו"ד מטעם האסירה, השחרור אינו משקף את האיזון הנכון.

11. אשר לתנאי השני, דהיינו כי שחרור האסירה מסכן את שלום הציבור, אף אנו סבורים, כדעת יו"ר הועדה שהיה במיעוט, כי העבירות שבגינן נושאת האסירה את עונשה ונסיבות ביצוען הינן חמורות, ועל חומרה זו הרחיב בית המשפט בגזר דינו, בפרט כשמדובר במעשים המבוצעים על ידי אזרחית מדינת ישראל.
ואכן, לא אחת נקבע כי עבירות שמבוצעות על רקע ביטחוני ו/או אידיאולוגי יש בהן למנוע שחרור מוקדם (ר' עת"א (ת"א) 1974/07) .
בענייננו, בניגוד לנאמר על ידי האסירה בפני הועדה והפסיכולוג מטעמה, ובניגוד להחלטת הועדה שאימצה טיעון זה של האסירה (עמ' 5 להחלטה שו' 3) - קביעת בית משפט בגזר הדין הייתה כי האסירה לא פנתה מיוזמתה למשטרה כדי לדווח על הפיגוע המתוכנן וכי אילו התכוונה לעשות כן לא הייתה כועסת על העובדת הסוציאלית שחשפה את הדברים.

12. בנוסף, על פי חוו"ד של השב"כ, האסירה לא זנחה את הקו האידיאולוגי שהנחה אותה בין היתר בביצוע העבירות. עוד צוין בחוו"ד השב"כ כי המסר ההרתעתי המוזכר בגזר הדין ומיגור התופעה של גיוס אזרחים ישראליים לסיוע לארגוני טרור במלחמתם כנגד ישראל – מחייבים דחיית הבקשה לשחרור מוקדם.

13. המידעים המודיעיניים ואופיין של העבירות המשמעתיות מלמדים על המשך השתייכותה של האסירה בארגון טרור גם במהלך כליאתה, כגון במעשיה הכוללים החזקת ספרי הסתה, הברחת מכתבים ושביתת רעב כהזדהות עם אסירים ביטחוניים, גם אם מדובר במעשים פרי החלטה קולקטיבית של האסירים הביטחוניים.





14. לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי נפל פגם מהותי בהחלטת הועדה (דעת הרוב) ועל כן אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את שחרורה המוקדם של האסירה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול שחרור אסיר

  2. פשיטת רגל של אסיר

  3. החזקת אסיר בהפרדה

  4. שחרור מנהלי שב''ס

  5. כתב אישום נגד אסיר

  6. שלילת זכות התייחדות

  7. עתירת אסיר שהתקבלה

  8. הפרדת יחיד בבית סוהר

  9. שחרור מוקדם של אסירה

  10. עתירה של אסיר שהתקבלה

  11. סוני פלייסטיישן לאסיר

  12. יציאת אסיר לברית מילה

  13. החזקת אסיר בהפרדת יחיד

  14. בקשה לביטול שחרור אסיר

  15. תביעת אסירים נגד שב''ס

  16. איסור על אסיר להתראיין

  17. חופשה מיוחדת לברית מילה

  18. בקשת חופשה מיוחדת לאסיר

  19. תביעה של אסיר על התעללות

  20. שחרור אסיר עקב מצב רפואי

  21. הודעה לאסיר על מועד דיון

  22. החזקת אסיר בטחוני בהפרדה

  23. החזקת סמים ע''י אסיר בכלא

  24. שחרור מנהלי מוקדם של אסיר

  25. הברחת חפץ אסור לאסיר בכלא

  26. בקשת אסיר למפגש עם בן משפחה

  27. בקשת אסיר לקבל טיפול שיקומי

  28. שחרור מוקדם של אסיר ברישיון

  29. שחרור על תנאי של אסיר בטחוני

  30. עתירת אסיר לקבלת טיפול רפואי

  31. בקשה להארכת החזקת אסיר בהפרדה

  32. אישור לאסיר להתראיין לטלוויזיה

  33. העברת אסיר מכלא בארה''ב לישראל

  34. בקשת השב''ס להחזיק אסיר בהפרדה

  35. ניסיון להבריח חפץ אסור לבית סוהר

  36. עתירה נגד העברת אסיר לבית כלא אחר

  37. זכות אסיר בטחוני לעשות שיחות טלפון

  38. בקשה לבטל החלטה להוציא אסיר מהפרדה

  39. בקשה להארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה

  40. עתירה של המדינה נגד שחרור אסיר מהכלא

  41. עתירת אסיר להגיש כתבי אישום נגד חשודים

  42. עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים בכלא השרון

  43. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים בכלא צלמון

  44. כניסת מטפלים לבתי הסוהר לצורך טיפול באסירים

  45. זכות אסיר לחופשה לאחר ריצוי רבע מתקופת המאסר

  46. שחרור מוקדם מהכלא בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א

  47. ועדת השחרורים דנה בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי ברישיון

  48. הוועדה התייחסה למידעים המודיעיניים הקיימים ביחס לאסיר

  49. עתירת המדינה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר אסיר מהכלא

  50. שחרור מוקדם של אסיר שסיים לרצות שני שלישים ממאסר מותנה

  51. התנהגות בתקופת המאסר כשיקול לשחרור אסיר על ידי ועדת השחרורים

  52. נכלא באתיופיה עקב פעילות ציונית ולאחר שעלה לארץ הוכר כאסיר ציון

  53. עתירה מנהלית: צו לשילוב אסיר ללא דיחוי בקבוצת טיפול במב"ן ברמלה

  54. בקשת ב"כ היועמ"ש לבטל את החלטת ועדת השחרורים בשל היותה בלתי סבירה

  55. עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים אשר החליטה על שחרור המוקדם על תנאי

  56. הוועדה קבעה כי לכאורה מדובר באסיר רצידיוויסט, אולם יש מקום להתחשב בגילו הצעיר

  57. ועדת השחרורים דחתה לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם

  58. אסיר ראוי לשחרור מוקדם נוכח התנהגותו התקינה בכלא ונוכח ההליך הטיפולי המעמיק שעבר

  59. עתירת אסיר כנגד החלטת וועדת שחרורים מיוחדת בהתאם להוראות סעיף 33(ב) לחוק שחרור על תנאי

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון