שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות:



בפניי עתירה מנהלית שהוגשה כנגד החלטת המשיבה מס' 1 – מ.ע.צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: "מע"צ") שהכריזה על זכייתה של המשיבה מס' 2 – י.ד. עשוש תשתיות בע"מ (להלן: "עשוש") כזוכה במכרז שפורסם על ידי מע"צ - מכרז פומבי מס' 116/10 - להקמת פרויקט - דרך 423 עוקף מזרחי נס ציונה (להלן: בהתאמה "המכרז" ו"הפרויקט").




העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן

ביום 14.10.2010 פירסמה מע"צ את המכרז מושא העתירה – הזמנה להציע הצעות לביצוע עבודות קבלניות להקמת דרך 423, כאמור.
ההזמנה להציע הצעות הורכבה ממספר מסמכים, אותם נדרשו המציעים למלא, ובכללם מסמך מס' ג' – כתב כמויות. סיכום המחירים שציינו המציעים לכל אחד מן הפריטים בכתב הכמויות, היווה את הצעתם הכספית למכרז. הובהר במכרז כי "הסכומים שימלא המציע הם אלו שיחייבו את המציע אם וככל אשר יזכה במכרז. הקבלן הזוכה לא יהיה רשאי לבצע עבודות בהיקף החורג מ"ערך החוזה המכסימלי".

עוד הובהר בפתיח למכרז כי "החברה (מע"צ – י.ש.) לא תהיה חייבת לבחור את ההצעה הזולה ביותר, או כל הצעה שהיא, והיא תהא רשאית לנהל מו"מ עם המציעים במכרז, בהתאם להוראות המפורטות בגוף המכרז ובכפוף לכל דין".
בסעיף 1.2 למכרז הוגדר, בין היתר, 'ערך החוזה המכסימלי' למכרז באופן הבא: "ההיקף הכספי המכסימאלי המותר לביצוע של כלל העבודות עפ"י מכרז זה, כפי שיפורטו בצו התחלת העבודה, או יעודכנו רשמית ובכתב ע"י המזמין מפעם לפעם בהוראת שינויים לחוזה".
כן הוגדר המונח 'הקצב' כ"סכום כספי הנקוב מראש בכתב הכמויות בהתייחס לפירט מסוים אשר בהיעדר הוראה אחרת במפרט המיוחד (ו/או במבוא למפרט המיוחד), תשולם מתוכו תמורה זו או אחרת לקבלן הזוכה אך ורק בכפוף לביצוע/ הפעלה בפועל. מימוש הסכום הכספי (כולו ו/או חלקו), אם בכלל, כפוף לשקול דעתה של החברה ומותנה בהוראה מוקדמת בכתב של מנהל הפרויקט בהתייחס לצורך לביצוע תוכן הפריט ו/או הפעלתו (כולו ו/או חלקו). אין הקבלן רשאי לבצעו או להפעילו על דעת עצמו ואין הקבלן זכאי לכל תשלום בגין אי הפעלת הסעיף, כולו או חלקו. שיטת העבודה לביצוע הפריט תקבע ע"י מנהל הפרויקט, אולם, האחריות לניהול העבודה חלה על הקבלן במסגרת אחריותו לפי חוזה ההתקשרות".

בסעיף 3.3.1 למכרז צוין כי "כל עוד לא נפתחה תיבת המכרזים, החברה שומרת לעצמה את שיקול הדעת לשנות, לעדכן, או לסייג כל תנאי מתנאי ההזמנה, בהתייחס לאחד או יותר מהמציעים במידה שהיא סבורה כי שינוי, עדכון או סייג כאמור נדרשים לצרכי החברה".
ובסעיף 4.9 למכרז צוין כי "החברה שומרת על זכותה לנהל משא ומתן עם המתמודדים במכרז, שהצעותיהם נמצאו מתאימות, בכפוף לכל דין ולפסיקת בית המשפט בעניין זה".

למכרז ניגשו 14 מציעות, העותרת והמשיבות 14-2. ביום 10.11.2010 נפתחה תיבת המכרזים ונפתחו מעטפות המכרז. הצעותיהן של המשיבות 4-3, חברת תען בע"מ ועינב החץ בע"מ, נפסלו, שכן הצעותיהן הכספיות היו נמוכות פחות מ-90% מממוצע ההצעות, ללא הצעות קיצון.
ביום 11.11.2010 העביר מנהל הפרויקט לועדת המכרזים מכתב שעניינו ניתוח תוצאות המכרז. לאחר שהצעותיהן של המשיבות 4-3 נפסלו, הצעת העותרת הייתה ההצעה הכספית הזולה ביותר מכלל ההצעות הכשרות, והיא עמדה על סך של 32,369,718 ₪. ההפרש הכספי בין הצעת העותרת לבין הצעתה של עשוש שהייתה ההצעה הזולה השנייה, ועמדה על סך של 33,220,000 ₪, היה 850,282 ₪.
בשולי מכתבו, ציין מנהל הפרויקט כי "לא נמצאו בהצעת המחיר של הקבלן הזול ביותר, קל בנין, מחירים חריגים במיוחד, אשר ניתנו על ידו אשר ישפיעו באופן מהותי על טיב עבודתו בפרויקט, באם יוכרז כזוכה במכרז. נראה, כי החברה הבינה היטב את מהות העבודה וביססה את מחיריה על בסיס הבנתה זו. בכדי להיות בטוחים בהצעת הקבלן, מומלץ לבקש הבהרה מהקבלן "קל בניין בע"מ" בנוגע לתמחורו את הסעיפים המוזכרים בסעיף 6 הנ"ל".

ביום 21.11.2010 כונסה ועדת המכרזים. במהלך הדיון צוין כי בכתב הכמויות נכלל בטעות פרק 51 הכולל שלושה סעיפים, אשר היה על המציעים להציע הצעות מחיר בגינם (להלן: "הסעיפים המיותרים"). התברר כי למעשה שלושת הסעיפים של פרק 51 תומחרו כבר על ידי מע"צ, במסגרת פרק 60 לכתב הכמויות – פרק הקצב להסדרי תנועה, אשר בגין ביצוע העבודות הכלולות בו ישולם לקבלן הזוכה סכום של 900,000 ₪. בדיון, ציינה הועדה כי הסעיפים המיותרים תומחרו על ידי העותרת בסכום של 539,086.44 ₪ ועל ידי עשוש בסכום של 1,635,860 ₪. הועדה ציינה כי "יש להחליט האם להשאיר סעיפים אלה על כנם או שמא להורידם כיוון שמדובר בסעיפים שאינם רלוונטיים בפועל לביצוע הפרויקט, זאת בשל העובדה שאם סעיפים אלה יופחתו משני הקבלנים, הרי שהצעת הקבלן י.ד עשוש" תהיה ההצעה הזולה ביותר ולא הצעת הקבלן "קל בנין".
מכל מקום, בסיום הדיון הורתה ועדת המכרזים ליחידה המשפטית של מע"צ לבחון את החלופות האפשרויות לפעולה באשר לסעיפים המיותרים.

בהמשך, ביום 28.11.2010, כונסה ועדת המכרזים פעם נוספת. בדיון הציג היועץ המשפטי של מע"צ בפני ועדת המכרזים שלוש אפשרויות פעולה: ביטול המכרז; התחשבות בסעיפים המיותרים; אי התחשבות בסעיפים המיותרים.
באשר לאפשרות ביטול המכרז ציין היועץ המשפטי כי "בנסיבות העניין, סבור כי היקפו של הפגם ביחס למכלול העבודות הנדרש במסגרת המכרז הנוכחי, אינו מצדיק את ביטול המכרז, ובין היתר, מפנה לכמה פרמטרים שעל הועדה לשקול בעניין זה: היקף כספי – בסך הכל הסעיפים הבעייתיים הם בהיקף הכספי נמוך לעומת סך העבודות בפרויקט; סוג העבודות – העבודות הכלולות בסעיפים אלה אינן נמצאות בליבה של הפרויקט, אלא שמדובר בהסדרי התנועה הנלווים לביצוע העבודות; מהות הטעות – מדובר בטעות בתום לב, כאשר היה ברור כי נושא הסדרי התנועה כבר מוסדר במסגרת ההקצב. לאור השקלול של הפרמטרים הללו, אין זה סביר לבטל את המכרז ולצאת במכרז חדש".
באשר לאפשרות להתחשב בסעיפים המיותרים ציין היועץ המשפטי כי "לאור הצהרת מנה"פ, כי סעיפים אלו מקורם בטעות וכי לא ייעשה בהם כל שימוש, לא ניתן לבחור באפשרות זו, כאפשרות סבירה בנסיבות העניין, מה גם שהדבר עלול להוות כפל תשלום בגין אותה עבודה".
לגבי האפשרות השלישית שהוצעה לועדת המכרזים – שלא להתחשב בסעיפים המיותרים, ציין היועץ המשפטי כי "על פניו, זו האפשרות הסבירה בנסיבות העניין. עם זאת, בטרם הועדה תקבל החלטה סופית בעניין זה, יש לקבל את עמדת המציעים, מאחר ומדובר בתיקון מסמכי המכרז לאחר פתיחת המעטפות".
בסיום הדיון החליטה הועדה לפנות בבקשת הבהרה למציעים, במסגרתה יעודכנו המציעים בדבר הטעות שנפלה בעניין הסעיפים המיותרים, ותתקבל עמדתם של המציעים בעניין.
ואכן, ביום 30.11.2010 פנתה מע"צ למציעים במכתב שבו פירטה את הטעות שנפלה בכתב הכמויות וציינה כי "לפני קבלת החלטת החברה כיצד לנהוג בסעיפים אלה, מבקשת החברה את עמדת המציעים שהגישו הצעה למכרז, בעניין זה".

בהתאם, מסרו המציעים את עמדתם להודעת מע"צ (נספח 7 לעתירה). העותרת ציינה בעמדתה כי היא אינה מתנגדת לתיקון הסעיפים המיותרים "לאחר קביעת הזוכה במכרז". כן הוסיפה כי "מאחר ומעטפות ההצעה במכרז נפתחו, הרי שכל שינוי בהיקף העבודות שנכללו בכתב הכמויות שתומחר במכרז, אסור שייפגע באופן קביעת הזוכה (לרבות בקביעת מניין ההצעות הכשרות) שכן כל סטייה מהפרמטרים והשיקולים לקביעת הזוכה לאחר פתיחת ההצעה הכספית מהווה פגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים" (נספח 7 לעתירה).
בתגובתה להודעה ציינה עשוש כי כבר בעבר התריעה בפני מע"צ על הטעות במסמכי כתב הכמויות לפני הגשת המכרז. כן ציינה כי היא "מקווה כי כל החלטה שתתקבל בועדת המכרזים תשמור על השוויוניות בין המציעים ולא תפגע ברוח חוק חובת המכרזים ובהוראותיו, אנו סמוכים ובטוחים כי הוועדה תחליט כהוגן וללא פגיעה בשוויון".
חברת תע"ן הודיעה כי היא תקבל כל עמדה של ועדת המכרזים בעניין, וזאת בכפוף לבדיקה כי אכן הסעיפים המיותרים נכללו בפרק ההקצב.
חברת עינב החץ התנגדה לתיקון הטעות בעניין הסעיפים המיותרים, שכן לעמדתה כלל אין המדובר בטעות. חברת עינב החץ טענה כי "הסכום שנקבע כהקצב (פרק 60) עבור ביצוע הסדרי תנועה זמניים, בסך 50,000 ₪ לחודש, הינו סכום נמוך יחסית, אשר אין די בו על מנת לכסות את מלוא דרישותיה של מע"צ בכל הנוגע להסדרי תנועה זמניים...". עוד הוסיפה חברת עינב החץ כי "אפילו היה מדובר בטעות, וכאמור לדעתנו אין הדבר כך, הרי לטענתנו לא ניתן לשנות את "כללי המשחק" לאחר הגשת ההצעות, וייתכן שגם לאחר פתיחתן, וראה לעניין זה סעיף 3.3.1 להזמנה...שינוי כיום, בדיעבד, של תנאי ההזמנה, ובפרט שינוי בפריטים בכתב הכמויות אשר עלולים אף לשנות את זהות הזוכה במכרז, הינם אסורים, ועל פי חוות דעת משפטית שקיבלנו לא יעמדו בביקורת בית המשפט".

המשיבים 10-9 ו-14 הודיעו כי הם מסכימים לביטול הסעיפים המיותרים, והמשיבה 5 אישרה כי ישונו מחירי היחידה המצוינים בהצעתה בגין הסעיפים המיותרים למחיר אפס ₪.
המשיבה 11, שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות (פיתוח וכבישים) בע"מ הודיעה כי היא "תסכים מראש לכל החלטה של ועדת המכרזים של מע"צ".

ביום 5.12.2010 העביר מנהל הפרויקט מכתב נוסף לועדת המכרזים שבו ציין כי באם תחליט ועדת המכרזים על ביטול הסעיפים המיותרים לא יהיה שינוי בביטול הצעות המשיבות 3-4 בהיותן פחותות מ-90% מממוצע ההצעות, ללא הצעות הקיצון. עוד צוין כי לאחר ביטול הסעיפים המיותרים, הצעתה הכספית של עשוש תיחשב ההצעה הזולה ביותר והוא ממליץ לקבלה כהצעה הזוכה במכרז (נספח 8 לעתירה).

באותו מועד, 5.12.2010, התכנסה ועדת המכרזים בפעם השלישית. במסגרת הדיון קבעה הוועדה, בין היתר, כדלהלן: "סעיפים 51.35.010, 51.35.020, 51.35.050 לכתב הכמויות, הינם סעיפים מיותרים, הכלולים ממילא בהקצב להסדרי תנועה בפרק 60 ומקורם בטעות בתום לב של מנה"פ, אשר התגלתה רק לאחר פתיחת מעטפות ההצעה. בסעיפים דלעיל לא ייעשה שימוש כלל, דבר שככל הנראה היה ברור ומובן למציעים נוכח ההוראות בדבר הקצב קבוע להסדרי תנועה, ובשים לב לכך שחלק מההצעות המציעים לסעיפים האמורים הינן נמוכות משמעותית מסכום האומדן, מה שיש בו להעיד כי מציעים אלו, ביניהם חב' קל בנין, הבחינו בכפילות. להבדיל מהצעתה הבלתי ריאלית של חב' קל בנין (שהינה על פניו ההצעה הזולה ביותר) לסעיפים אלו (539,086 ₪ סה"כ), ההצעה הבאה במדרג ההצעות – הצעתה של חב' י.ד. עשוש לסעיפים אלו (1,649,400 ₪) הינה הצעה אמיתית וריאלית הקרובה לאומדן (1,686,400 ₪) ומשקפת למעשה את מחיר השוק של הפריטים.
7. לאחר בחינת כל האפשרויות העומדת בפניה מחליטה הוועדה על מחיקת סעיפים אלו מכתב הכמויות ועל עריכת השוואת הצעות לצורך בחירת הקבלן הזוכה ללא התחשבות בסעיפים האמורים. יצוין, כי החלטת הוועדה בעניין זה ניתנת בשים לב לתמיכת מרבית המציעים במחיקה וכן לעמדת חב' קל בנין לפיה השינוי המקצועי ומחיקת הסעיפים מקובלים עליה, אולם זאת בלבד שיבוצעו לאחר ההכרזה על ההצעה הזוכה. הוועדה סבורה, כי בעמדה זו יש משום אישור לעמדת הוועדה, לפיה, היה ידוע ומוסכם על קל בנין, כי סעיפים אלו לא יבוצעו לעולם".
בסיום הדיון הכריזה ועדת המכרזים על הצעת עשוש כהצעה הזוכה במכרז, בהיותה ההצעה הכספית הזולה ביותר מכלל ההצעות הכשרות למכרז, וזאת לאחר ביטולם של הסעיפים המיותרים. במעמד זה יובהר כי לאחר ביטול הסעיפים המיותרים ההפרש שבין הצעת עשוש לבין הצעת העותרת עמד על סכום של כ-250,000 ₪.

מכל מקום, בעתירה שבפניי עותרת קל בניין להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת עשוש כהצעה הזוכה, וכן עותרת להורות כי הצעת קל בניין היא ההצעה הזוכה במכרז.

ג. עיקרי טענות הצדדים
העותרת טוענת כי מע"צ לא הייתה רשאית, בשלב זה של המכרז, לאחר שנפתחה תיבת המכרזים, לשנות את אופן קביעת הזוכה במכרז, ומסקנה הפוכה לכך עלולה לפתוח פתח לקיום 'מכרזים תפורים'. העותרת אף טוענת כי המדובר בכלל קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו.
עוד טוענת העותרת כי מע"צ יכולה היתה להחליט שאין היא מפעילה את הסעיפים המיותרים בשלב החוזי, למול הקבלן שזכה במכרז, שכן המדובר בסעיפים זניחים להתקשרות, וממילא ניתנה לה הסמכות עפ"י החוזה שצורף למכרז לעשות כן.
העותרת מבהירה כי היא לא ידעה, מראש, טרם הגשת הצעתה למכרז, על כך שסעיפי פרק 51 הינם מיותרים, ודווקא עשוש היא שהודתה כי זיהתה את הטעות שנפלה בכתב הכמויות.
לטענת העותרת אין מקום במקרה זה להורות על ביטולו של המכרז אלא רק להורות על זכייתה במכרז.

מע"צ טוענת כי ועדת המכרזים טיפלה בעניין הטעות שנפלה בכתב הכמויות בשקיפות מלאה ובאופן שקול, סביר, הגיוני ושוויוני כלפי כלל המציעים. לטענתה ביטול החלטת ועדת המכרזים, משמעה התערבות בשיקול דעתה של ועדת המכרזים.
מע"צ טוענת כי החלטת ועדת המכרזים שלא לבטל את המכרז עקב הטעות שנפלה בכתב הכמויות היא סבירה, בשל ההשלכות הקשות הטמונות בביטול מכרז, מהות הטעות, היקפה הכספי והשלכותיה על יתר סעיפי ההצעות במכרז.
מע"צ טוענת כי לועדת המכרזים לא הייתה אפשרות להתעלם מהטעות שנפלה בכתב הכמויות ולדחות את הטיפול בה עד לאחר בחירת ההצעה הזוכה. עוד טוענת מע"צ כי הטעות שנפלה בכתב הכמויות היא בבחינת טעות לא מודעת, שנעשתה בתום לב וארעה בניגוד לכוונת עורך המכרז, מעין טעות סופר. לטענתה, הדרישה של העותרת להכריז עליה כזוכה, בהתבסס על הטעות, הינה דרישה חסרת תום לב.
מע"צ טוענת כי השארת הטעות על כנה יש בה כדי להוות כפל תשלום על חשבון כספי ציבור.
עוד נטען על ידי מע"צ כי עולה חשש ממשי שהצעת קל בניין נגועה בתכסיסנות, זאת מאחר שהצעתה הכספית של קל בניין לסעיפים המיותרים נמוכה וזולה במיוחד, ביחס לאומדן שהוצע ע"י מע"צ והצעותיהם הכספיות של הקבלנים האחרים לסעיפים אלה. לטענת מע"צ, עובדה זו מעידה על כך שקל בניין זיהתה את הטעות בכתב הכמויות, עוד בטרם הגישה את הצעתה, והיא תמחרה סעיפים אלה בסכום נמוך במיוחד, מתוך הנחה שלא יהא עליה לבצעם, בסופו של דבר.

טענות עשוש חזרו ברובן על טענותיה של מע"צ ולכן אתייחס רק לטענות הייחודיות שהועלו על ידה.
לטענת עשוש, העותרת אינה הזוכה במכרז ובשום שלב לא הוכרזה ככזו, ואין להכריז עליה כזוכה גם במסגרת העתירה, שכן הדבר יביא לשינוי אופן קביעת הזוכה במכרז, כך שהמציע הזול ביותר יהיה המציע הזוכה.
עשוש טוענת כי הטעות שנפלה, בתום לב, בכתב הכמויות הינה טעות טכנית, אשר ליו"ר המכרזים מוקנית הסמכות, עפ"י סעיף 7.2 למכרז, לתקנה.
לטענת עשוש, אם ילקח בחשבון האומדן של מע"צ לסעיפים המיותרים ולא הסכומים הכספיים שהציעה העותרת לסעיפים אלה, אשר אינם ריאלים, לטענת עשוש, הרי עדיין הצעתה של עשוש תהא, לטענת עשוש, ההצעה הכספית הזולה ביותר במכרז.



דיון

שתי המשיבות טענו כי בית המשפט, הבוחן את החלטת ועדת המכרזים, אינו 'נכנס' בנעלי ועדת המכרזים. בעניין זה הצדק עם המשיבות. בידוע הוא כי בית המשפט אינו מהווה "ועדת מכרזים עליונה", ואינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו. הביקורת השיפוטית של בית המשפט על החלטותיה של ועדת המכרזים מתמקדת בבחינת השאלות האם החלטות ועדת המכרזים ניתנו בסמכות, תוך הפעלת שיקול דעת ענייני, שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים וכן האם ההחלטות עומדות במבחן הסבירות.
במקרה זה, לאחר שבחנתי את מסמכי המכרז, טענות הצדדים ונסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי לא אוכל לקבוע שהחלטת ועדת המכרזים, עומדת במבחן הסבירות, באשר היא ניתנה בלא לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים ובאשר היא פוגעת, מעבר למידה הראויה, בעקרון השוויון, המהווה עקרון יסוד בדיני מכרזים.

לסוגיית תיקון טעות במסמכי המכרז לאחר פרסומו של המכרז בציבור, מתייחס ד"ר עומר דקל בספרו, מכרזים (כרך שני, 2006), בדבריו הבאים:
"לעתים עשוי להתעורר צורך לשנות או לתקן את דרישות המכרז ואת תנאיו לאחר שהמכרז כבר פורסם והופץ לציבור הרחב. צורך זה עשוי להתעורר מטעמים שונים כגון טעות שהתגלתה במסמכי המכרז; שינוי בנסיבות, שיש בו כדי לחייב את שינוי דרישות ההתקשרות; השגה שהתקבלה; בקשה להבהרה שהייתה במקומה ומלמדת על עמימות בתנאי המכרז ועוד. האם בנסיבות מעין אלה רשאית הרשות לשנות את דרישות המכרז? ואם כן – כיצד עליה לעשות זאת? כל עוד לא חלף המועד האחרון להגשת ההצעות, ועדת המכרזים רשאית לשנות את תנאי המכרז, וכאשר קיים בכך צורך ענייני, שינוי מעין זה אף עשוי להיות מחויב המציאות. עם זאת, על הרשות להקפיד על שמירת זכויותיהם של המציעים וכן של המציעים פוטנציאליים בעת ביצוע השינוי". ברם אם מדובר בשינוי דרישות המכרז לאחר פתיחת מעטפות ההצעות, מציין ד"ר דקל כי "שינוי של דרישות המכרז לאחר פתיחת ההצעות הינו אסור בכל תנאי ובכל מכרז" (שם, עמ' 68); השוו: ש' גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבורים (תשנ"ז-1997) 45-44.

בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 669 (1993) (להלן: "פס"ד מליבו") דן בית המשפט העליון, מפי כב' השופט חשין, במקרה אשר נסיבותיו דומות לענייננו. שם פירסמה חברת החשמל מכרז להקמת תחנת כוח בעיר אשקלון. לאחר פתיחת תיבת ההצעות התברר כי הצעתה של המשיבה 1, זכריה דרוקר, חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "חברת דרוקר") הייתה ההצעה הזולה ביותר. חברת החשמל ניהלה לאחר מכן מו"מ עם המציעים, שגם לאחריו נותרה הצעתה הכספית של דרוקר ההצעה הזולה ביותר. ברם, לאחר מכן, הודיעה חברת החשמל כי החליטה לעשות שינוי בדרך בנייתו של המבנה וכי במקום שימוש עיקרי במוטות ייעשה שימוש ברשתות. בעקבות השינוי האמור הפכה א. לוי קבלני בנין בע"מ (להלן: "חברת לוי") לחברה שהציעה את ההצעה הכספית הזולה ביותר, וחברת דרוקר ירדה למקום השני במדרג ההצעות. לפיכך, זכתה חברת לוי במכרז. לעניין השינוי שנעשה על ידי חברת החשמל קובע כב' השופט חשין כדלהלן:
"חברת החשמל לא זכאית היתה לשנות את תנאי המכרז, ודרוקר רשאית הייתה שלא להסכים לשינוי. במקום זה כבר אין מדובר אך במשא ומתן תוך הליכי מכרז, אלא בשינוי במכרז עצמו. בעל מכרז אינו רשאי לעשות כן לאחר קבלת ההצעות במכרז, ובעשותה חטאה חברת החשמל לכללי יסוד החלים על מכרזים".
באשר לטענת חברת החשמל כי השינוי שנעשה – המעבר משימוש במוטות לרשתות – לא היה שינוי מהותי, קובע כב' השופט חשין כי "טענה זו אין בה ולא כלום. עדים אנו לכך, כי אותו שינוי הביא לירידתה של דרוקר מן המקום הראשון אל המקום השני; העלה את לוי מן המקום השני אל המקום הראשון; והביא לזכייתה של לוי במכרז (באותו אינטרמצו). כיצד זה אפוא תשמע חברת החשמל בטענה שהשינוי לא היה "מהותי"? וכי מה "מהותי" משינוי שיש בו כדי להוריד עליונים ולהעלות תחתונים?" (שם, עמ' 684).

הטעמים העומדים ביסוד ההלכה האוסרת על שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות פורטו בבג"ץ 632/81 מיגדה נ' שר הבריאות, פ"ד לו(2) 673 (1982).
שם דן בית המשפט העליון בשינוי שערך עורך המכרז – משרד הבריאות - במועדי הספקת הציוד הרפואי, מושא המכרז, לאחר פתיחת תיבת ההצעות. ודוק, השינוי במועדי ההספקה נעשה לאחר שהוברר לועדת המכרזים כי אין אפשרות לעמוד בלוח זמני ההספקה המקורי שפורסם בגדרי המכרז.
בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב, מפי כב' השופט ברק (כתוארו דאז), כי משרד הבריאות לא רשאי היה לשנות את תנאי המכרז או להעמיד לפני המתחרים תנאים נוספים שלא הופיעו בהזמנתו המקורית להציע הצעות. זאת מן הטעמים הבאים שפורטו בפסק דינו של כב' השופט ברק:
"הטעם לדין זה הוא, כי מבחינתם של דיני כריתת חוזה שבמשפט הפרטי - אשר דיני המכרזים הם חלק מהם - מכרז הוא הזמנה להצעה, היענות לה היא הצעה, והחלטת בעל המכרז היא קיבול (בג"צ 462/79 [2], בעמ' 472). הקיבול חייב לכפוף את ההצעה. שינוי מהותי בתנאי המכרז אינו מהווה קיבול, אלא הצעה חדשה. על-פי דיני המכרזים עצמם, הצעה חדשה זו, המשנה באופן מהותי את פרטי המכרז, אינה יכולה להתקיים במסגרת המכרז המקורי. ... מספר טעמים ניתן לתת לגישה זו: ראשית, המתחרים המשתתפים במכרז עשו חישוביהם על יסוד מערכת נתונים, שהועמדו לרשותם על-ידי הרשות הציבורית, וציפייתם הסבירה היא, שההחלטה תיפול על יסוד מערכת נתונים זו, היא ולא אחרת; שנית, במכרז פומבי מצויים לרוב מתחרים פוטנציאליים, אשר לא הגיבו על ההזמנה כפי שפורסמה, אך ייתכן כי היו מתחרים, אילו ידעו, שההזמנה כוללת בחובה נתונים חדשים, השונים באופן מהותי מהנתונים הישנים. שינוי התנאים פוגע בציפייתם שלהם. שלישית, אין בעל מכרז עשוי, לרוב, לגבש הצעה חדשה, בלא לבוא בדברים עם המציעים השונים, כולם או חלקם, תוך בחינת האפשרויות העומדות לרשותם.
משא ומתן זה פסול הוא, שכן, על-פי הדין, מוציאי המכרז "מקבלים הצעה או דוחים אותה, כמות שהיא, אך אין מנהלים משא-ומתן" (בג"צ 316/63 [4], בעמ' 181). לבסוף, מבחינתם של הדינים, המחייבים רשות ציבורית לפרסם מכרז, יש בקשירתה של הצעה חדשה, השונה באופן מהותי מקודמתה, למסגרתו של מכרז ישן משום עקיפת הדין המחייב עריכת מכרז לעניין ההצעה החדשה. .. " (שם, עמ' 679-680).
על יסוד האמור הגיע כב' השופט ברק למסקנה כי השינוי שנעשה על ידי משרד הבריאות במכרז הינו שינוי מהותי וכי המדובר ב"הצעה חדשה, שאין לעגנה במסגרת המכרז המקורי, הן משום הפגיעה בציפייתם הסבירה של המתחרים המקוריים, הן משום הפגיעה בציפייתם הסבירה של מתחרים פוטנציאליים שלא נטלו חלק במכרז המקורי, הן משום שהעמדת ההצעה יש בה, קרוב לוודאי, משום ניהול אסור של משא ומתן במסגרת המכרז, והן משום שיש בכך עקיפת הדרישה לקיים בגין הצעה חדשה מכרז חדש".
כב' השופט ברק קבע כי במצב הדברים האמור עומדות בפני משרד הבריאות שתי אפשרויות – "קיום המכרז המקורי על תנאיו המקוריים חרף הזמן שחלף, שהרי בין כה וכה ההזמנה הראשונה כבר בוצעה תחת כנפיו של צו הביניים, או ביטול הליכי המכרז שנעשו תוך קיום מכרז חדש או פנייה לבקשת היתר לניהול משא ומתן ללא מכרז" (שם, עמ' 680-681).

גם ד"ר דקל בספרו מתייחס לטעמים שבסיס הגישה האוסרת שינויים בתנאיי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות: "עמדה זו מבוססת על חמישה טעמים נפרדים: ראשית, סמכות מעין זו מהווה פתח רחב לשחיתות ולפגיעה בטוהר המידות, שכן הדבר מאפשר לועדת המכרזים להתאים את דרישות המכרז להצעה שהיא חפצה ביקרה; שנית, שינוי מאוחר של דרישות המכרז פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין המציעים ולגרום לכך שמציע שהיה זוכה במכרז על פי האפיון המקורי של המכרז יידחק למקום נמוך יותר ולא יזכה במכרז. פגיעה נוספת בעקרון השוויון עלולה להיווצר כתוצאה מכך שייתכן כי מציע פוטנציאלי, שכלל לא השתתף במכרז על פי אפיונו המקורי, היה מחליט להשתתף במכרז אילו היה מודע לאפיונו הסופי; שלישית, שינוי מעין זה פוגע באינטרס ההסתמכות ובאינטרס הציפייה של המציעים, שהשתתפו במכרז בהתאם להנחות מסוימות ומצפים להחלטה המבוססת על הנחות אלה. עתה באה ועדת המכרזים ומשנה מהנחות אלה – לאחר שכבר הוציאו הוצאות כספיות ניכרות, ערכו את הצעתם בהתאם לקבוע במסמכי המכרז ואולי אף ויתרו על הזדמנויות עסקיות אחרות; רביעית, ומאותם טעמים, שינוי מאוחר של דרישות המכרז מהווה הפרה של חובת ההגינות שחבה הרשות המנהלית כלפי הפרט; וחמישית, קשה להעריך אם שינוי מעין זה הינו יעיל מבחינה כלכלית. אם מדובר בשינוי מהותי של מרכיבי ההתקשרות ייתכן שפרסום מכרז חדש יהיה יעיל יותר, שכן הדבר יאפשר למתמודדים שלא התמודדו במכרז המקורי, להשתתף במכרז. עם זאת, ייתכנו בהחלט נסיבות שבהן שינוי כאמור יהיה יעיל יותר מפרסום מכרז חדש" (שם, עמ' 78-77).

הנה כי כן, הסקירה המובאת לעיל, ובמיוחד פסק דינו של כב' השופט חשין בעניין מליבו, אשר דומה כי כוון לענייננו אנו, מובילה למסקנה כי לא רשאית הייתה מע"צ לשנות את תנאי המכרז לאחר שנפתחה תיבת ההצעות למכרז.
עוד יוסף כי גם המכרז עצמו קבע בסעיף 3.3 כי "כל עוד לא נפתחה תיבת המכרזים, החברה שומרת לעצמה את שיקול הדעת לשנות, לעדכן, או לסייג כל תנאי מתנאי ההזמנה, בהתייחס לאחד או יותר מהמציעים במידה שהיא סבורה כי שינוי, עדכון או סייג כאמור נדרשים לצרכי החברה". רוצה לומר, גם עפ"י מסמכי המכרז לא הוקנתה למע"צ הסמכות לשנות את תנאיי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות, וספק גם אם ניתן היה להקנות סמכות זו, מראש, במסמכי המכרז, לאור עמדת הפסיקה המובאת לעיל (ראו גם - דקל בעמ' 81).

מע"צ טענה, בין היתר, כי אין להתערב בהחלטתה, גם מן הטעם שהטעות בכתב הכמויות נעשתה בתום לב ותיקונה בוצע תוך שקיפות, בשוויוניות ותוך מתן הזדמנות למציעים להתייחס לטעות שנתגלתה. איני מקבלת טענה זו. אין זה רלוונטי אם הלכה למעשה הטעות ותיקונה נעשו בתום לב, שלא מתוך משוא פנים או שיקולים זרים כאלה ואחרים. מתן אפשרות של שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות, יש בה כדי לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות ולהעלות, למצער, חשש לכך שעורך המכרז יתאים את דרישות המכרז למציע שהוא חפץ ביקרו. די שיתקיים חשש זה, למראית עין, כדי לפסול שינוי כאמור, ואין נפקא מינא אם בפועל הדבר נעשה בתום לב, ואין צורך שבית המשפט יתחקה בעניין זה אחר 'רחשי לבו' של עורך המכרז.

עוד אינני סבורה כי העובדה שלפיה מע"צ פנתה למציעים, טרם ביצוע התיקון, לשמיעת עמדתם, מכשירה את החלטתה, ובעניין אעיר מספר הערות: ראשית, מע"צ פנתה בהודעה כללית בדבר הטעות. היא לא ציינה את אפשרויות הפעולה הנשקלות על ידה ולא ביקשה את עמדת המציעים לכל אחת מהאפשרויות האמורות. שנית, במועד מסירת ההודעה היה ברור למע"צ כי, למעשה, המציעה היחידה, עליה ישפיע ביטולם של הסעיפים המיותרים, עובר להכרזה על הזוכה במכרז, היא חברת קל בניין, ואף על פי כן הכמינה מידע זה, וספק אם הדבר ראוי. שלישית, מאחר שההודעה למציעים נמסרה, כאמור, בצורה כוללנית, גם עמדותיהם של המציעים שהסכימו לביטול הסעיפים המיותרים נמסרו בעלמא, ולא הוברר האם המציעים הסכימו לביטול הסעיפים לפני ההכרזה על הזוכה במכרז, או לאחריה.
עוד יוער, אגב, שלא כטענת המשיבות, כי קל בניין לא הייתה היחידה שלא הסכימה לביטול הסעיפים לפני ההכרזה על הזוכה במכרז. גם חברת עינב החץ בע"מ, המשיבה מס' 4, התנגדה לשינוי כתב הכמויות, בטענה כי כלל לא נפלה טעות בכתב הכמויות, עוד טענה עינב החץ כי גם אם נפלה טעות בכתב הכמויות הרי שלא ניתן לשנות את תנאי המכרז, לאחר הגשת ההצעות למכרז.

זאת ועוד, במהלך העתירה שבפניי העלתה מע"צ את הטענה כי קל בניין פעלה באופן תכסיסני בכך שהציעה, לטענת מע"צ, סכומים נמוכים באופן בלתי סביר לסעיפים המיותרים, וזאת, לטענת מע"צ, מתוך כך, שקל בניין הניחה, מראש, כי מעולם לא ייעשה שימוש בסעיפים מיותרים אלה, בביצוע הפרויקט.
סעיף 6.1.5 למכרז קבע כי "החברה תהא רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, לפסול הצעה ככל שהיא אינה סבירה ו/או תכסיסנית. בנוסף, עפ"י דין, החברה תהא רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, לפסול הצעה ככל שהיא חסרה, מוטעית או מבוססת על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז".
בדיון שערכה ועדת המכרזים ביום 5.12.2010 ציינה היא כי בעמדת קל בניין, שלפיה יש לבצע שינוי בסעיפים המיותרים רק לאחר קביעת הזוכה במכרז, "יש משום אישור לעמדת הוועדה, לפיה, היה ידוע ומוסכם על קל בניין כי סעיפים אלו לא יבוצעו לעולם" (ס' 6 לפרוטוקול). ברם, ועדת המכרזים לא קיבלה החלטה פוזיטיבית, בהתאם לסמכותה על פי סעיף 6.1.5 האמור, לפסול את הצעת קל בניין בנימוק כי הצעת קל בנין עולה כדי תכסיסנות.
טענה דומה נידונה בפסק דינו של כב' השופט חשין בעניין מליבו. שם, במסגרת הדיון בבית המשפט העלתה חברת החשמל את הטענה כי חברת דרוקר, אשר כאמור הציעה את ההצעה הכספית הזולה למכרז, טרם השינוי במסמכי המכרז, הציעה הצעה תכסיסנית, שכן "דרוקר ידעה מלכתחילה שכך יהיה, כי נפלה "טעות" במסמכי המכרז, ומטעם זה קבעה מראש מחיר גבוה במיוחד, מחיר בלתי סביר, לרשתות. דרוקר כמו אמרה אל לבה: בתחילה אזכה במכרז כמציע הזול ביותר, ולאחר מכן – לאחר שחברת החשמל תעמוד על טעותה ותשנה את פרטי המכרז – אעשה את הרווח הגדול (על הרשתות)" (עמ' 680).
כב' השופט חשין דחה טענה זו של חברת החשמל ולו מן הטעם שחברת החשמל לא פסלה, במסגרת הליכי המכרז, באופן מפורש ומנומק את הצעת דרוקר בטענה כי המדובר בהצעה תכסיסנית. וכך במילותיו של כב' השופט חשין:
"ראשית לכול נאמר, כי טענה זו על דבר "תכססנות" ראויה היא שתידחה על הסף ובלא שנדון בה לגופה. כפי שהערנו כבר למעלה, מעשה "תכססנות" יש לשופטו בכל החומרה, ו"תכססן" ראוי לו שימצא עצמו אל מחוץ למעגל המכרז. במה דברים אמורים, אלא במקום שועדת המכרזים דנה בנושא ה"תכססנות"; מרשיעה היא את המציע במעשה של "תכססנות", תוך שהיא מנמקת החלטתה; ומחליטה היא לסלק את הצעת ה"תכססן" מעל פניה. החלטה זו עומדת היא לעצמה - בנפרד ובנבדל מכל שאר החלטות שעושה ועדת המכרזים - גם אם עשויה היא למצוא מקומה במסמך ובו אף החלטות אחרות של הוועדה...
הדרישה, כי נימוק פסילה של "תכססנות" חייב למצוא מקומו לעצמו בהחלטת פסילה מפורשת ומנומקת, לא זו בלבד שכלל מחייב הוא בנוהל המכרזים, אלא שטעמו בצדו. מציע במכרז זכאי לדעת, על שום מה ולמה לא זכה במכרז, ובעל המכרז מצדו חייב לחשוף עצמו לביקורת אם אומר הוא לפסול הצעה מטעם זה של "תכססנות"...אין לקבל, כי בעל מכרז יעמוד על "תכססנות", אך לא יעשה לפסילת הצעה אלא ימשיך להחזיק בה עד אם יעלה הרצון מלפניו להחליט כפי שיאמר להחליט. תום לב נדרש משני הצדדים, ועד שחברת החשמל עומדת על תום לבה של דרוקר, תפשפש בתום לבה היא. אכן, טעם זה של "תכססנות" עלה בכל הדרו בבית המשפט, אך מגרונה של ועדת המכרזים - בפרוטוקול ובהחלטת פסילה מנומקת - לא נשמע. משנמצא לנו אפוא, שועדת המכרזים, היא עצמה, לא נדרשה לטענת ה"תכססנות" כטעם לפסילת הצעתה של דרוקר, שוב אין מקום שבית המשפט יידרש לטענה זו לראשונה מפי באי כוחה של חברת החשמל" (שם, עמ' 681).

אם כן, די בדברים אלה על מנת לדחות את טענת התכסיסנות שהועלתה על ידי מע"צ בהליך זה. למעלה מן הדרוש אציין, לגופם של דברים, כי איני סבורה שניתן לקבוע כי הצעת קל בניין היא תכסיסנית.
ראשית, לא ברור לי כיצד ניתן לטעון כי הטעות בכתב הכמויות הייתה גלויה על פניה, וברי כי קל בניין ידעה על הטעות בכתב הכמויות, בטרם הגישה את הצעתה. טענה זו נראית לי מופרכת, כאשר מע"צ, אשר שקדה בוודאי על הכנת המכרז, לא גילתה את הטעות, לכאורה, בכתב הכמויות, ואף לא אחד מ-14 המציעים שהשתתפו במכרז פנה בשאלות הבהרה בעניין זה.
שנית, קל בניין הציעה עבור הסעיפים המיותרים סכום נמוך, לכאורה, בסך של 539,086 ₪, ואולם שאר הסכומים שהוצעו על ידי שאר המציעים אינם רחוקים מסכום זה. כך, חברת גילי ויואל עזר בע"מ, המשיבה מס' 10, הציעה סכום של 584,721 ₪, חברת דניה סיבוס בע"מ, המשיבה מס' 8, הציעה סכום של 670,610 ₪, וחברת י.ד. ברזאני, המשיבה 7, הציעה סכום של 798,160 ₪. למעשה חברת שיכון ובינוי סולל בונה, המשיבה מס' 11, היא שהציעה את הסכום הנמוך ביותר עבור סעיפים אלה - 122,070 ₪ (נספח ט' לתגובת מע"צ לעתירה).
שלישית, אני מקבלת את טענת קל בניין שלפיה אין לקבל את טענת מע"צ, כי הסכום שהציעה עשוש לסעיפים המיותרים (1,649,200 ₪) קרוב יותר לאומדן של מע"צ (1,686,400 ₪) ועל כן הינו אמיתי וריאלי. מע"צ הבהירה כי הטעות שנפלה בכתב הכמויות היא שהסעיפים המיותרים נכללים בפרק 60, לכתב הכמויות, פרק ההקצב, וכי התשלום בגינם יהווה 'כפל פיצוי'. לא ברור, על כן, כיצד ניתן לומר שהאומדן של 'הסעיפים המיותרים' שנכללים בפרק ההקצב אשר נאמד על ידי מע"צ בסכום של 900,000 ₪, הינו סכום של 1,686,400 ₪.

בתגובתה וסיכומיה טענה מע"צ כי משגילתה ועדת המכרזים את הטעות בכתב הכמויות לא יכולה היתה להתעלם מטעות זו 'ולטמון ראשה בחול', כלשון מע"צ. אכן, לכאורה ועדת המכרזים פעלה כדין – משהתגלתה הטעות, התכנסה ועדת המכרזים, ביקשה חוות משפטית בדבר דרכי הפעולה האפשרויות לתיקון הטעות ודנה בכל אחת מן החלופות שהוצגו בפניה. אולם סבורה אני כי הדרך שבה בחרה ועדת המכרזים להתמודד עם הטעות שנפלה בכתב הכמויות אינה ראויה באשר היא חותרת תחת עקרון השוויון ואינטרס ההסתמכות של המציעים. מתן משקל מלא וראוי, לעקרון השוויון בהליכי המכרז, היה מביא את ועדת המכרזים שלא להורות על ביטול הסעיפים המיותרים לאחר פתיחת תיבת ההצעות, אלא לנסות לתקן את הטעות בדרך הפוגעת פחות באינטרסים של המציעים.
כאמור ועדת המכרזים החליטה, לאור התוצאות הקשות הנלוות להחלטה בדבר ביטול מכרז, שלא לבטל את המכרז, וחלק ניכר מסיכומי מע"צ הוקדשו להגן על החלטה זו. אולם, העותרת כלל לא תוקפת את החלטת ועדת המכרזים שלא להורות על ביטולו של המכרז, אין בפניי עתירה כנגד החלטה זו ואינני נדרשת לדון בה. שונים הדברים באשר להחלטת מע"צ להורות על שינוי בכתב הכמויות לאחר פתיחת ההצעות למכרז. לטעמי, כפי שציינתי לעיל, החלטה זו פסולה באשר היא חותרת תחת עקרונות בסיסיים בדיני מכרזים ובכללם עקרון השוויון.

לסיכום, מכל הטעמים המפורטים לעיל, ובעיקר לנוכח העקרונות העומדים ביסוד דיני המכרזים, סבורה אני כי ראוי בנסיבות העניין להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים לשנות את כתב הכמויות, לאחר פתיחת תיבת ההצעות ועובר להכרזה על הזוכה.

אכן, התוצאה הכלכלית האפשרית מפסק דיני זה, הינה כי קל בנין תזכה במכרז, ואינני קובעת זאת במסגרת פסק הדין. במקרה זה, כפי שציינתי לעיל, הרי שאם מע"צ תבחר בהמשך שלא לעשות שימוש בסעיפים המיותרים במסגרת ההתקשרות החוזית עם הקבלן הזוכה, הרי שהצעת קל בניין גבוהה בכ-250,000 ₪ מהצעת עשוש (להוציא הסכומים שננקבו על ידי שתי החברות בגין הסעיפים המיותרים), וכך, לכאורה, נגרם בשל כך לציבור חסרון כיס בסכום של 250,000 ש"ח. ברם, בשים לב להיקפו הכספי של הפרויקט, אשר עומד על סכום של למעלה מ-35 מיליון ₪, סבורה אני כי ההפסד העלול להיגרם לציבור בטווח הקצר נופל בחשיבותו והשפעתו מההפסד הציבורי לטווח הארוך, אשר ייגרם עקב הפגיעה בעקרונות המכרזים הציבוריים ובכללם עקרון השוויון, באם החלטת ועדת המכרזים תיוותר על כנה.
בעניין זה אין לי אלא לסיים בדברי כב' השופטת חיות בפסק דינה בעניין עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים –עיריית עפולה ואח' (מאגר נבו, 2009) שם מציינת כב' השופטת חיות, כי "המכרז הציבורי הוגדר כ'הזמנה של רשות מנהלית לתחרות מאורגנת לקראת כריתתו של החוזה'...על מוסד המכרז הציבורי חולשות שתי מערכות דינים עיקריות: הדין המינהלי ודיני החוזים והטרום-חוזים..דואליות נורמטיבית זו המאפיינת את המכרז הציבורי נובעת מאופיו הייחודי של מוסד משפטי זה ושילוב נאות בין שתי מערכות הדינים המיושמות לגביו יש בו כדי להגשים באופן מיטבי את המטרות שלשמן נועד והן: הגנה על עיקרון השוויון, שמירה על טוהר המידות ומניעת משוא פנים ושחיתות בצד השאיפה לאפשר לרשות להתקשר בעסקה כלכלית מיטבית תוך התנהלות יעילה החוסכת בכספי ציבור" (שם, פסקה 12 לפסק הדין).

בעיקר, חשובים לענייננו דברי כב' השופטת חיות בעניין המתח הפנימי שבין עקרון השוויון לאינטרס הכלכלי הטמון ברעיון המכרז: "מבין המטרות שנמנו לעיל זוכה בדרך כלל עיקרון השוויון למעמד בכורה, בשל הגישה שאומצה בפסיקה ולפיה נתפש עיקרון זה כ"נשמת אפו של המכרז הציבורי". משכך נוהגים בתי המשפט להעדיפו גם במחיר של ויתור על השגת תוצאה כלכלית מיטבית באותם המקרים שבהם נוצרת התנגשות בין שתי תכליות אלה....הרציונאל העומד ביסוד גישה זו הוא כי השלמה עם פגמים מהותיים, ובייחוד פגמים שיש בהם משום פגיעה בעיקרון השוויון, יש בה אולי תועלת כלכלית בטווח הקצר אך היא עלולה לגרום נזק כלכלי חברתי בטווח הארוך, ואילו הקפדה על הנורמות הציבוריות שביסוד המכרז הציבורי ובראשן עיקרון השוויון "תגביר את אמון הציבור בשיטת המכרז ותעודד השתתפות במכרזים ציבוריים באופן שעולה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי שבבסיס המכרזים" (שם, שם).



סוף דבר

לאור הנימוקים המפורטים בפסק הדין, אני מורה על ביטול החלטת ועדת המכרזים לבטל את סעיפי פרק 51 לכתב הכמויות עובר להכרזה על הזוכה במכרז. ההחלטה בדבר זכיית הזוכה במכרז תוחזר לועדת המכרזים, אשר תכריע בכך על יסוד תנאי המכרז כפי שפורסמו, ללא שינוים.
המשיבות 1 ו-2 תשלמנה לעותרת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ כל אחת, סה"כ 20,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד תשלומם בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון