שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין:

בפני בקשה לפי סעיף 7(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), לצירוף המבקש לת"צ 38109-01-10 - פלד ואח' נ' עיריית הוד השרון,

המדובר בשתי בקשות לאישור תובענות כנגד המשיבה כתובענות ייצוגיות (להלן: "בקשות האישור") אשר עניינן בין היתר, כנטען גביית היטל תיעול וניקוז על-ידי המשיבה 1, שלא כדין מכוח חוק העזר להוד השרון (תיעול), התשמ"א- 1980 (להלן: "חוק העזר לתיעול"). ב"כ המבקש עותר לבית המשפט לצרף בקשתו לבקשה המוקדמת מאחר ולטענתו, בתובענה שהגיש קיימות טענות מהותיות נוספות מעבר לטענות שהעלו המשיבים 2 (ראה: דיון בהמשך). ב"כ המבקש מאשר כי קיימות טענות זהות, כגון: שיהוי והתיישנות, אולם כאמור טוען כי, קיימות בתובענה שהגיש טענות נוספות כבדות משקל, וכי אין חשיבות לדבריו, מי הגיש את הבקשה ראשון אלא רק מי ייצג טוב יותר את הקבוצה הייצוגית.
ב"כ המשיבה 1 התנגד לצירוף והפנה בין היתר, לסעיף 7(ב)(3) לחוק. ב"כ המשיבים 2 התנגדו לצירוף וטענו כי העילות העיקריות בבקשות האישור זהות.



1. רקע כללי:

בקשת האישור בת"צ 38109-01-10 - פלד ואח' נ' עיריית הוד השרון הוגשה על-ידי המשיבים 2 ביום 31.01.10, (להלן: "הבקשה המוקדמת"). ביום 06.06.10 הוגשה תגובת המשיבה 1 לבקשה זו, וביום 03.08.10 הוגשה תשובת המשיבים 2 לתגובת העירייה. בתאריכים: 11.07.10 ו- 13.09.10 התקיימו דיונים בבקשה המוקדמת.
בקשת האישור בת"צ 4169-07-10 – אמיר גרנביץ נ' עיריית הוד השרון הוגשה על-ידי המבקש כחצי שנה לאחר מכן, ביום 12.07.10 (להלן: "הבקשה המאוחרת").
על-פי החלטת כב' השופטת מיכל נד"ב מיום 30.11.10, ובהתאם להוראת סעיף 7(א)(2) לחוק, הועברה אלי הבקשה המאוחרת לצורך דיון ומתן החלטה בשאלה האם לצרף את הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת כמבוקש.

כאמור, נטען על-ידי ב"כ משיבים 2 כי הטענות העיקריות המפורטות בשתי הבקשות הללו זהות:
במסגרת הבקשה המוקדמת טענו המשיבים 2 כי בישיבת מועצת העיר מיום 07.08.89 החליטה המשיבה 1 לחייב את בעלי הנכסים שבתחומה בהיטל תיעול בשיעור של 20%, כאמור בתחשיב.
בהמשך, המשיבה 1 התאימה את הוראות חוק העזר כך שיתאפשר לה לגבות את היטלי התיעול בצמוד למועד ביצוע העבודות ללא התחשבות במיקום העבודות. דהיינו, כשמוכרז על ביצוע עבודות ניקוז באזור כלשהו בעיר מתגבש החיוב כלפי כלל בעלי הנכסים בעיר, וניתן לגבות את ההיטל מכל התושבים.
חרף האמור, בישיבת מועצת העיר של המשיבה 1 מיום 09.04.97 החליט והתחייב ראש העיר שלא לגבות בעתיד מתושבי השכונות הוותיקות חיובים נוספים של ההיטל, מהטעם שמרבית עבודות התיעול בשכונות הוותיקות בוצע ואין הצדקה לכך שתושבי השכונות הוותיקות יממנו את עבודות הפיתוח שעל העירייה לבצע במתחמים חדשים.
בנוסף יצוין, כי המשיבה 1 מימנה את עלויות עבודות התיעול שביצעה בכל תחומה המוניציפאלי ממקורות נוספים.
על אף האמור לעיל, ביום 19.09.04 התקבלה החלטה על-ידי מועצת העיר של המשיבה 1 לפיה, החליטה המועצה לגבות סכומים נוספים בהיטל התיעול, תוספת ל-20% שנגבו כבר ועד 100% משיעור האגרה, דהיינו 80% נוספים מן ההיטל.
לטענת המשיבים 2 החיוב התגבש בזמן שחוק העזר הקודם היה בתוקף ולפיכך חלים התעריפים שנקבעו בחוק הקודם. תעריפים אלו נמוכים באופן משמעותי מהתעריפים שנקבעו בתיקון לחוק העזר החדש משנת 2005.
זאת ועוד, לטענת המשיבים 2, המשיבה 1 אינה יכולה לגבות כעת היטל בגין תשתיות אשר הונחו לפני שנים רבות ואירוע המס התגבש לפני כ-20 שנים. כאמור לעיל, מרבית עבודות התיעול הסתיימו לפני למעלה מ-7 שנים, לפיכך יש שיהוי כבד בגבייה ואף חלה על חוב המס התיישנות.

הבקשה המאוחרת אכן מנוסחת בלשון מעט שונה, אולם כבר עתה יאמר כי היא זהה במהותה לבקשה המוקדמת. כך לדוגמא, הקבוצה בבקשה המאוחרת מוגדרת לכאורה בצורה רחבה יותר, וכוללת את כל מי ששילם למשיבה 1, במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, היטל תיעול וניקוז או כל מי שחויב על-ידי המשיבה 1 בהיטל תיעול כאמור במהלך התקופה הנ"ל. בעוד שבבקשה המוקדמת הקבוצה מוגדת רק כתושבי השכונות הוותיקות בהוד השרון, אשר נגבו מהם היטלי תיעול בגביית ייתר. אולם דה-פקטו, מבחינה מהותית, מדובר באותה קבוצת אנשים בשתי הבקשות.

בעמ' 14-15 לבקשה לאישור התובענה כייצוגית במסגרת הבקשה המאוחרת, טען המבקש כי על אף קיומה של הבקשה המוקדמת (בעניין פלד) קיימות טענות נוספות שהועלו לראשונה רק במסגרת הבקשה המאוחרת ולא הופיעו במוקדמת. בין היתר המדובר בטענות שלהלן:

א. גביית ההיטל התבססה על החלטת המשיבה 2 משנת 2004. החלטה זו התקבלה על-ידי כלל חברי המועצה, בהסתמך על ההנחה לפיה, התעריפים שיושתו על התושבים יהיו אלו שבתוקף בעת קבלת ההחלטה, ולא התעריפים החדשים שטרם פורסמו (בתיקון חוק העזר). ואולם, בפועל, המשיבה 1 השיתה את החיובים נשוא הדיון בשנת 2009 בהתבסס כביכול על החלטת מועצת העיר משנת 2004, לאחר שכבר פורסם תיקון חוק העזר (בשנת 2005) ובהתבסס על תעריפים אחרים, חדשים וגבוהים (חוק העזר החדש) לעומת אלו אשר עמדו לנגד כלל חברי מועצת העיר עת קיבלו את החלטתם בשנת 2004.

ב. החלטת מועצת העיר משנת 2004 בטלה לאור אי קיומם של תנאים מהותיים שהיוו חלק בלתי נפרד של אותה החלטה, בין היתר, אי הקמת וועדה אשר נקבע כי עליה לבחון את הסוגיות החוקיות והמשפטיות שעולות מהחלטה זו ותיתן המלצותיה בדבר יישום ההחלטה (להלן: "וועדת דמארי").

ג. נפלו פגמים מהותיים באופן קבלת ההחלטה משנת 2004. ההחלטה התקבלה על-ידי חברי מועצת העיר מבלי ששקלו, עובר לקבלת ההחלטה סוגיות כבדות משקל וביניהן, סוגיות הנדסיות, משפטיות, כלכליות ועוד.

ד. הקפצת שיעור החיוב באחת משיעור של 20% לשיעור של 80% באופן שאינו תואם את לשון החוק ותכליתו. חוק העזר קובע כי "המועצה רשאית לקבוע שההיטל לא ישולם במלואו, אלא בשלבים, שיוטלו מזמן לזמן...בשים לב להיקף עבודות התיעול". כאמור המשיבה 1 הטילה חיוב בשיעור של 80% על תושביה, בבת אחת וללא קשר להיקף העבודות הצפויות.

ה. בשנת 2005, בישיבה נוספת של מועצת העיר, סירב ראש העיר להעלות להצבעה את הצעת מי מחברי המועצה לביטול החלטתם הקודמת משנת 2004, בעניין חיוב ההיטל. בכך חרג ראש העיר מסמכותו ומנע מחברי המועצה לבטל את החלטתם כאמור, וכל זאת בניגוד להוראות החוק.

ו. פגמים מהותיים בתחשיב עליו מבוססים תעריפי חוק העזר.

2. באשר לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות

בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו שני שלבים לטיפול בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה עת תלויה ועומדת בקשה קודמת לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין.

השלב הראשון, נוגע לסמכותו או חובתו של בית המשפט להעביר את הדיון בבקשה המאוחרת לבית המשפט הדן בבקשה הקודמת , והוא מוסדר בסעיף 7(א) לחוק הקובע:

"(א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב".

במקרה זה הועברה כאמור, הבקשה המאוחרת לדיון בפניי, בהתאם להוראת סעיף 7(א)(2) ולאחר שכב' השופטת מיכל נד"ב מצאה כי קיימות שאלות משותפות או זהות הנוגעות לקבוצה הרלבנטית.

השלב השני, בו אנו מצויים עתה, נוגע לסמכותו של בית משפט זה, אליו הועברה הבקשה המאוחרת ולפניו מונחות למעשה שתי בקשות. שלב זה מוסדר בסעיף 7(ב) לחוק הקובע:

"(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור" .

הנה כי כן, סעיף 7(ב) לחוק קובע, כי בפני בית המשפט אליו הועברה הבקשה המאוחרת עומדות שלוש אפשרויות להמשך הדיון בבקשות: צירוף הבקשות ודיון בהן במאוחד, מחיקת אחת הבקשות כולה או חלקה, צירוף או החלפה של המבקש או של ב"כ התובע המייצג. קיימת הבחנה בהוראות הסעיף בין השלבים השונים בו מצוי הדיון בבקשה המוקדמת. כאשר מדובר בשלב בו טרם החל הדיון בבקשה המוקדמת, על פי סעיף 7(ב)(1), שיקול הדעת של בית המשפט לבחור בין האפשרויות הנ"ל הוא הרחב ביותר. בעוד שבמקרה בו החל הדיון בבקשה המוקדמת, סעיף 7(ב)(2) מגביל במידת מה את סמכותו של בית המשפט להורות על החלפת המבקש או ב"כ התובע המייצג בבקשה המוקדמת, אך עדיין מאפשר החלפה כאמור, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור.

סעיף 7(ב) גם מגביל את סמכותו של בית המשפט לגבי המשך הדיון בבקשות האישור, במקרה בו הדיון בבקשות אוחד מאחר ושתי הבקשות הוגשו בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה. במקרה כזה, קובע סעיף 7(ב)(3) כי ככלל, בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה המאוחרת, ורשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שירשמו.
סעיף 7(ג) קובע כי בית המשפט בכל מקרה לא יורה לגבי המשך הדיון, בהתאם להוראות סעיף 7(ב), לפני שנתן לצדדים אפשרות לטעון טענותיהם לעניין זה. לפיכך נקבע דיון בבקשת הצירוף ביום 02.01.11.
3. טענות הצדדים

כאמור, לטענת ב"כ המבקש, על פי הוראות החוק והפסיקה אין חשיבות לשאלה מי הגיש את התובענה ראשון, החשוב הוא טובת הקבוצה הייצוגית.
עוד לדבריו, בבקשה המאוחרת שהוגשה על ידם, פורטו טענות רבות שאינן מופיעות בבקשה המוקדמת. בין היתר, הנושא של "ועדת דמארי" וכן הטענה לפיה לא נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים עובר לקבלת ההחלטה.
ב"כ המבקש הדגיש כי "ועדת דמארי" איננה ועדה סוציאלית שהייתה אמורה לדון במתן הנחות מתשלום ההיטל לתושבים במקרים מסוימים, אלא וועדה שהייתה אמורה לדון ביישום ההיטל מבחינה מהותית.
ב"כ המבקש אישר כי אכן קיימות טענות זהות וזאת בכל הנוגע לסוגיות השיהוי וההתיישנות.
עוד טען ב"כ המבקש גם למומחיות משרדו בכל הנוגע לייצוג הקבוצה. לדבריו, משרד עורכי הדין המייצג את המבקש הינו משרד בעל מוניטין רב שנים, המתמחה בתחום המשפט המנהלי בכלל והמיסוי המונציפאלי בפרט. ניסיונו העשיר של המשרד בהליכי הליטיגציה בנושאי המשפט המנהלי, יבטיח את ייצוג הקבוצה באופן הטוב ביותר.

ב"כ המשיבה 1 טען, כי למשיבה 1 יש אינטרס מובהק לסיים את ההליך בהקדם. עוד לדבריו, קיימת תמימות דעים בין עורכי הדין כי במידה והיו קיימים טיעונים או תוספות משמעותיות בבקשה המאוחרת, שאינם נכללים בבקשה המוקדמת, היה ניתן לצרף את הבקשה המאוחרת לפי סעיף 7(ב)(2). אולם מכיוון שהדיון בבקשה המוקדמת נמצא כבר בשלב שבו הוגשו סיכומי הצדדים, הרי שהדיון בבקשה קרוב יותר למצב עליו חלות הוראות סעיף 7(ב)(3), היינו- נדרשים טעמים מיוחדים שירשמו על מנת לצרף את הבקשה המאוחרת. כאשר לדידו, לא קיימים כלל טעמים שכאלו.
מאחר והוגשו כבר סיכומים בבקשה המוקדמת ב"כ המשיבה 1 עתר לבית המשפט לשקול את הנזק שיגרם לרשות כתוצאה מהתמשכות ההליכים, אם תצורף הבקשה המאוחרת למוקדמת.
לעניין "ועדת דמארי", ב"כ המשיבה 1 ציין, כי מדובר בועדה סוציאלית, שמטרתה להמליץ על מתן פטורים והנחות לתושבים הזכאים לכך, ואין המדובר בועדה העוסקת בהיטל מההיבט המהותי. זאת ועוד, לדבריו המשיבה 1 צירפה את הפרוטוקול שדן בועדה דנן ובסמכויותיה כבר במסגרת התגובה לבקשה המוקדמת, כך שגם לטענה הנ"ל הייתה התייחסות בבקשה המוקדמת.

ב"כ המשיבים 2 טענו בפתח דבריהם, כי קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש ראשון את התובענה הייצוגית, וזאת לאור הוראות סעיף 7 לחוק. לדבריהם, רציונל החוק הוא לתגמל תובעים שהגישו את התובענה המתאימה בהליך המתאים. החוק לא נועד לתגמל ולתמרץ אנשים לנבור בפנקס התובענות הייצוגיות, להעתיק תובענה קיימת, לחפש טיעונים שלא הועלו במסגרתה, "לשכלל ולשפץ" אותה ואז לעתור לבית המשפט כי יעדיף את התובענה המאוחרת וה"משופרת".
בנוסף נטען, כי אין מחלוקת שהעילות העיקריות בשתי הבקשות הן עילות משותפות וזהות, והעילות הנוספות המפורטות בבקשה המאוחרת הינן חסרות חשיבות.
לעניין "ועדת דמארי" טענו, כי הם לא חולקים על הטענה שלא מדובר רק בועדה סוציאלית, אולם אין בטיעון דנן לעלות או להוריד לעניין החלטת בית המשפט בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
כמו כן נטען לעניין התחשיב המופיע בבקשה המאוחרת, כי בבקשה המאוחרת הוא רק מוזכר ואילו בבקשה המוקדמת התחשיב אכן צורף כנספח לתביעה.

4. שלב הדיון בבקשה המוקדמת- תחולת סעיפים 7(ב)(2) ו-7(ב)(3)

בעוד שסעיף 7(ב)(1) מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב להורות על מחיקת אחת מהתובענות, כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה ביותר, הרי שסעיפים 7(ב)(2) ו-7(ב)(3) נותנים עדיפות לבקשה המוקדמת בזמן.
ב"כ המשיב 1 טען כי מבחינת שלב הדיון אנו מצויים בין סעיף 7(ב)(2) ל-7(ב)(3), אולם מאחר וכבר הוגשו סיכומים על-ידי הצדדים, אנו קרובים יותר לתחולתו של סעיף 7(ב)(3) לחוק והחלתו על עניינינו.
סעיף 7(ב)(2) מקנה כאמור, לבקשה המוקדמת עדיפות מקום בו הדיון בבקשה המוקדמת כבר החל. אין מחלוקת כי בעניינינו הדיון בבקשה המוקדמת החל, ואף כאמור הוגשו סיכומים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לגבי סעיף 7(ב)(3), הקובע כי ככלל יש למחוק את הבקשה המאוחרת, במקרה שבו התובענה כבר אושרה כייצוגית, יש בו כדי ללמד על גישת המחוקק לפיה, נדרש טעם מיוחד על מנת להעדיף את הבקשה המאוחרת.

אקדים ואומר, כי מקובלת עליי גישתו של ב"כ המשיבה 1 לפיה, אנו מצויים מבחינה דיונית בשלב שבין סעיף 7(ב)(2) ל-7(ב)(3). נכון הוא, כי מבחינה מהותית טרם הגענו לשלב של סעיף 7(ב)(3), והתביעה עדיין לא אושרה כתובענה ייצוגית, אולם אין מחלוקת כי מבחינת עבודת הצדדים- מלאכתם הסתיימה, מאחר והסתיימו הדיונים ואף הוגשו הסיכומים בכתב.

5. צירוף הבקשה המאוחרת או מחיקתה?

במקרה שבפניי נדרשת הכרעה האם יש לצרף את הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת. אם התשובה לכך היא שלילית, הרי שבפועל יש למחוק את הבקשה המאוחרת כולה או חלקה.

הבקשה המאוחרת כוללת לכאורה טענות ועילות תביעה נוספות, ואולם מרבית הטענות הללו זהות במהותן לטענות בבקשה המוקדמת והינן בבחינת אותה גברת בשינוי אדרת. כאשר אותן טענות שאינן זהות אינן מהותיות, ואין בהן כדי להשפיע על ההחלטה אם לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית אם לאו.

כאמור, ב"כ המבקש טען, בין היתר, כי יש לראות בטיעון לגבי "ועדת דמארי" דוגמא לטיעון משמעותי ועיקרי אותו העלה בבקשה המאוחרת ושלא מופיע בבקשה המוקדמת. מבלי להביע עמדה לעניין "ועדת דמארי" האם הייתה ועדה סוציאלית או ועדה העוסקת בעניינים מהותיים שמטרתה לבחון את ההיטל, הרי שכבר בתגובת המשיבה 1 לבקשה המוקדמת צורף הפרוטוקול שדן בוועדה ועניין הוועדה דנן הובא לידיעת בית המשפט.
הנה כי כן, אף טיעון זה לגביו טען ב"כ המבקש, כי הינו טיעון נוסף משמעותי, כבר הועלה בפני בית המשפט במסגרת הבקשה המוקדמת.

זאת ועוד, מטרת החוק כפי שעולה מסעיף 7 היא שמותב אחד יידרש לשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות או הזהות לקבוצה הרלוונטית. זאת משיקולי יעילות ההליך וכן מן הטעם של חשש לקביעות סותרות לגבי אותה קבוצה. נוכח החפיפה המלאה בין הקבוצות ועילות התביעה העיקריות, אין מקום לסרבל ולהאריך את ההליך.
בנוסף, קיים חשש כי הגשת תובענה ייצוגית בעניין לגביו כבר תלויה ועומדת תובענה ייצוגית אחרת, נועדה לשרת את טובת התובע הייצוגי בלבד ולא את טובת הקבוצה. לא מצאתי כאמור, כי יש בטיעוני המבקש כדי להצדיק צירוף הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת, ובכך לסרבל ולעכב את ההליך בבקשה המוקדמת אשר הגיע כמעט לסיומו.

בנוסף, מקובלת עליי טענת ב"כ המשיבים 2 לפיה, מטרתו של החוק איננה לתמרץ אנשים ל"שדרג" תובענות ייצוגיות קיימות. המבקש לא הצביע על טעם ממשי לכך שצירוף הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת וניהול השתיים כתובענה מאוחדת, תקדם את עניינה של הקבוצה טוב יותר מניהול הבקשה המוקדמת בלבד.

באשר לטענת ב"כ המבקש, כי הוא ראוי יותר לייצג את הקבוצה, אינני מוצאת לנכון להרחיב בעניין זה, מאחר והן ב"כ המבקש והן ב"כ המשיבים 2 מתאימים וראויים בעיניי לייצג את הקבוצה דנן.

הבקשה המאוחרת שהגיש המבקש נבלעת, כאמור, בתוך הבקשה המוקדמת שהוגשה על-ידי המשיבים 2, ולכן היא מתייתרת.

6. סיכום

לאור האמור, אני מורה על מחיקת בקשת המבקש ועל מחיקת ת"צ 4169-07-10, מכוח סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. הודעה על כך תשלח למנהל בתי המשפט לצורך הרישום בפנקס התובענות הייצוגיות.



המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 ₪, ולמשיבים 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון