תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ:

1. בפני בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 3(א), וסעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

העובדות
2. המבקשת הינה אימם ואפוטרופוסתם של המבקשים הקטינים (להלן: "הקטינים"). המבקשים הינם הזוכים בתיק הוצאה לפועל מס' 18-00468-09-0 שנפתח ביום 1.12.09 בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון (להלן: "תיק ההוצל"פ"), נגד בעלה לשעבר של המבקשת ואביהם של הקטינים (להלן: "החייב"), בו מבוצע פסק דין של מזונות.

3. עד לסוף חודש מאי 2010 עמד סכום קרן המזונות החודשי השוטף בתיק ההוצל"פ על סך של 4,600 ₪ , כאשר החל במועד זה, בעקבות מתן פסק דין בתביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, עודכן סכום קרן המזונות השוטפים לסך של 4,240 ₪.

4. החייב שילם את הסכום החודשי של המזונות באמצעות שוברי תשלום, כאשר המשיבה ניכתה מכל תשלום ששולם 1% בגין אגרת הוצאה לפועל, כך שסכומי המזונות השוטפים שהועברו למבקשת, היו נמוכים מסכום המזונות הפסוק. המשיבה לא הנפיקה למבקשים כל קבלה בגין סכומי האגרה שנוכו, ודבר הניכוי לא קיבל ביטוי בהודעות הזיכוי שהעבירה המשיבה למבקשת בגין התשלומים שביצע החייב בתיק ההוצל"פ.

טענות הצדדים
טענות המבקשים
5. לטענת המבקשים, המשיבה מפחיתה ומנכה שלא כדין מתשלומי המזונות, אגרה בשיעור 1% מכל תשלום המבוצע באמצעות שוברי תשלום, המועברים לזכאים במסגרת תיקי הוצאה לפועל לביצוע החלטות ופסקי דין הקובעים חיוב במזונות, וזאת מבלי ליידע את הזוכים או החייבים על כך, ומבלי להנפיק קבלות תשלום כנדרש.
בהודעות הזיכוי שמעבירה המשיבה לזוכים בגין התשלומים ששולמו על ידי החייבים, אין כל איזכור לכך שהתשלום שהועבר בפועל על ידי החייבים היה גבוה מהסכום הנקוב בהודעה, או לכך שהמשיבה ניכתה מהסכום הנעבר שיעור כלשהו. רק בדפי החשבון לתיק ההוצאה – לפועל, המונפקים לבקשת צד מעוניין בעמדות קבלת הקהל בלשכות ההוצאה לפועל בכפוף לתשלום אגרת בולים, התגלה, כי מכל תשלום המשתלם באמצעות שוברי תשלום לטובת תיק הוצל"פ מסוים, מנוכה אגרה בשיעור של 1%, כך שהתשלום המועבר בפועל באמצעות המשיבה לזוכים, קטן ב- 1% מהסכום המקורי ששולם על ידי החייב.

6. המבקשת מציינת, כי סכום האגרה שנוכה, מתווסף אומנם לחוב הפסוק, כך שלכאורה ניתן בסופו של יום לגבותו מהחייב, אך לטענתה, מנגנון החישוב הנ"ל בו נוקטת המשיבה מנוגד לדין, הקובע כי חובת תשלומם של אגרות בתיקי הוצל"פ תושת על החייבים, ומנוגד לתכלית החקיקה להיטיב עם אוכלוסיית הזכאים לדמי מזונות, המורכבת ברובה מקטינים וקשישים, חסרי ישע. לטענתה, המחוקק העניק מעמד עדיף לחובות הפסוקים של דמי מזונות, ולכן פועלה של המשיבה אינו מתיישב עם תכלית החקיקה, ואף מנוגד לה.
זאת ועוד, מנגנון החישוב בו נוקטת המשיבה מנוגד גם לפרסומיה היא. בהקשר זה, מפנה המבקשת לאתר האינטרנט של המשיבה, בו מצוין כי פתיחת תיק מזונות כרוכה בתשלום אגרת פרוטוקול בלבד, בסך של 22 ₪.
עוד מוסיפה וטוענת המבקשת, כי מנגנון החישוב בו נוקטת המשיבה מוביל לתוצאה בלתי סבירה של גביית אגרה על אגרה, שכן, כאמור, סכום האגרה המנוכה על ידי המשיבה מצטרף לחוב הפסוק, כאשר לכאורה ניתן לגבותו מהחייב, וזאת בניכוי אגרה נוספת בשיעור של 1%.
כך, לטענתה, פעמים רבות סוגרת המשיבה את תיקי ההוצל"פ בגין "איפוס חוב ", גם כאשר נותרת בתיק יתרת חוב נמוכה הנובעת מהצטברותם של אגרות שלא שולמו על ידי החייב באופן שבו בסופו של יום הזוכים בתיק, הם אלו אשר נושאים בפועל בתשלום האגרות.

7. לטענת המבקשת, המשיבה נוהגת בניגוד להוראותיו של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל"), ומהווה פגיעה בשליחותה כלפי הזוכים, להם היא חבה חובת נאמנות. בשל האמור, קמה למבקשת עילת תביעה כנגד המשיבה להשבת כל הסכומים שנוכו על ידה כאגרת הוצאה לפועל, וזאת בגין עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה.

המבקשת טוענת, כי תביעתה ראויה להתברר כתביעה ייצוגית. היא עומדת בתנאים הנקובים בחוק תובענות ייצוגיות לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. בהקשר זה מגדירה המבקשת את קבוצת התובעים כדלהלן:
"זוכים בתיקים לגביית מזונות בהוצאה לפועל, אשר מזונותיהם שולמו בגביה ישירה, באמצעות שוברים ו/או באמצעות קופות לשכות ההוצאה לפועל, באופן שהמשיבה העבירה לזוכים את המזונות ששולמו, בניכוי 1% - הוא שיעור אגרת תיק המזונות בהוצאה לפועל – וזאת במשך תקופה של 24 חודשים ממועד הגשת התובענה"

8. המבקשת מדגישה, כי קיימת לה עילת תביעה אישית כנגד המשיבה. לטענתה, התובענה מעוררת שאלה מהותית המשותפת לכלל חברי הקבוצה כאשר תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, וזאת לאור העובדה שהנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה הוא קטן יחסית, באופן המונע כדאיות בניהול תובענה פרטנית.

9. לאור הטעמים דלעיל, העותרת מבקשת לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, להגדרת הקבוצה המיוצגת, למתן הוראות ועוד.

טענות המשיבה
10. המשיבה טוענת, כי אין מקום להיענות לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בשל העדר עילה.
המשיבה טוענת, כי חוק תובענות ייצוגיות, מאפשר הגשתה של תובענה ייצוגית כנגד הרשות בגין השבת תשלומי אגרה, רק מקום בו גביית האגרה נעשתה בניגוד לדין.
לטענת המשיבה, ניכוי האגרה מדמי המזונות נעשה כדין, ובהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו לפיו ולכן דין הבקשה להידחות
באשר לטענות המבקשת בקשר לאי ההתאמה שבין פרסומי המשיבה בקשר לאגרות התשלום הנגבות בתיקי מזונות ובין המצב הנוהג בפועל, מציינת המשיבה, כי על אף שאין היא סבורה כי קימת אי התאמה כאמור, הרי, למען הסר ספק, ולמעלה מן הצורך, תיקנה המשיבה את פירסומיה באופן שהובהר כי מכל תשלום שיבוצע בתיק, תנוכה אגרה בשיעור של 1%.

דיון

11. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, ובתשובה לה, כמו גם בטיעוני הצדדים בפני אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת לאור הנימוקים שיפורטו להלן:

12. התשתית הנורמטיבית להגשתה של תובענה ייצוגית מצויה בחוק תובענות ייצוגיות.
מטרתו של החוק מובהרת בסעיף 1 כדלהלן:
"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

בית המשפט העליון הבהיר לא אחת, עוד טרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות וכך גם לאחר מכן, את התכליות השונות העומדות בבסיס התובענה הייצוגית, אשר נועדה להגן על אינטרס הפרט ואינטרס הציבור, בייחוד באותם מקרים בהם הפרט איננו טורח בהגשת תביעה, כאשר מדובר בנזק קטן יחסית שנגרם על ידי גופים ציבוריים גדולים ובעלי עוצמה. מבחינה זו, מטרתו של החוק היא, ליתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, ולאפשר את מימושה של זכות הגישה לערכאה השיפוטית גם על ידי סוגי אוכלוסיה אשר הייתה מתקשה לפנות לבית המשפט באופן בודד ופרטני (ראה ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה ז"ל , רע"א 8332/96 משה שמש נ' דן רייכרט פ"ד נה (5) 276, בש"א (ת"א) 31032/06 סריגי שלום ומלכה בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו ).

13. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע את המקרים בהם תותר הגשת תובענה ייצוגית, כדלהלן:
"(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית... בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21, "רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים."

סעיף 11 לתוספת השנייה, קובע, כי ניתן להגיש תביעה כנגד רשות באשר לגבית אגרה, תשלומי מס, או תשלומי חובה אחרים שנגבו שלא כדין, כדלהלן:
"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר" (הדגשה שלי – ש.ב).

המסקנה העולה מהוראות חוק תובענות ייצוגיות דלעיל היא, כי קימת אפשרות להגשת תובענה ייצוגית כנגד הרשות להשבת אגרה, בכפוף לכך שהתשלום שנגבה מהרשות, נגבה שלא כדין.
ובמילים אחרות, על המבקש אישור תובענה כתובענה ייצוגית בעילה של השבת סכומי אגרה שנגבו על ידי רשות מוטל הנטל להוכיח כי הגביה הנטענת, הינה בניגוד לדין.

14. בבש"א (ת"א) 31032/06 סריגי שלום ומלכה בע"מ נ' עיריית תל אביב – יפו , מתייחס בית המשפט לתכלית העומדת בבסיס האפשרות להגשת תובענה ייצוגית בעילה של גביית אגרה על ידי רשות שלא כדין, כדלקמן:
"תכליות אלו של התובענה הייצוגית באות לידי ביטוי גם, ואולי ביתר שאת, ביחסי האזרח עם רשות הגובה תשלומי חובה. האזרח מניח - ובוודאי רשאי לצפות - שגביית תשלום החובה נעשית בדרך חוקית, והוא נאלץ לשלם את המס הנדרש ממנו, פן יהא צפוי לסנקציות אזרחיות, ולעיתים גם פליליות. מסתבר, למרבה הצער, ששימוש לרעה בכוח השלטון, ביחסיו עם האזרח, מתגלה מדי פעם אצל רשויות ציבוריות. המחוקק הכיר בכך בחוק החדש, כאשר התיר (אמנם במגבלות מסויימות, ותוך קיצור תקופת ההתיישנות לשנתיים) הגשת תובענה ייצוגית מנהלית נגד רשות, להשבת תשלומי חובה שנגבו שלא כדין (ראה פרק ג(1) לעיל). גם כאן מתקיימת התכלית הנוגעת לצורך לאפשר מימוש זכות הגישה וקבלת סעד יעיל לאזרחים רבים שנפגעו ממעשה הרשות, ולא היו טורחים או מעיזים להתמודד עם הרשות בגין נזק שאיננו גדול יחסית, אלמלא קיומו של מכשיר התובענה הייצוגית. כך גם מתקיימת בתביעה ייצוגית נגד רשות התכלית הנוגעת לפיקוח ואכיפה של נורמות התנהגות ראויות של הרשות ביחסיה עם האזרחים, והצורך בניהול יעיל וחסכוני של מספר רב של תביעות בהליך אחד. על אחת כמה וכמה רלבנטית לענייננו התכלית הנוגעת להשבת רווח לא-חוקי שעשתה רשות על חשבון האזרח, כאשר גבתה ממנו תשלום חובה שלא כדין"

15. במקרה דנן, המחלוקת בין הצדדים נסבה, כאמור על ניכוי של אגרה בשיעור 1% מהתשלומים המתקבלים מהחייבים בתיקי מזונות הנגבים באמצעות הליכי ההוצל"פ. לטענת המבקשים, גביה זו מנוגדת לדין, בעוד שהמשיבה טוענת, כי גביית האגרה נעשית בהתאם להוראות הדין. כפי שהוסבר דלעיל, אחד התנאים לאישור הבקשה לבירור התובענה כתובענה ייצוגית, הוא אי חוקיותה של גביית האגרה על ידי המשיבה. לאור האמור יש לדון בהסדר הנורמטיבי המסמיך את המשיבה לגבות אגרה בתיקי מזונות המתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל, ולבחון את חוקיות התנהלותה של המשיבה לאורו של הסדר זה.

16. סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, קובע את עיקרון העל, לפיו האגרות וההוצאות בתיקי ההוצאה לפועל ישולמו על הזוכה - המבקש את נקיטתם של הליכי ההוצל"פ, כאשר סכומים אלו יתווספו לחוב הפסוק, ובסיכומו של תהליך יחולו על החייב, וכך נקבע:
"(א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב."

סעיף 75 (א) לחוק ההוצאה לפועל, קובע, כי כספים שישולמו על ידי החייב על חשבון החוב, עקב הליכים בגין החוק, ייזקפו תחילה על חשבון האגרות וההוצאות, ורק לאחר מכן ייזקפו לטובת החוב הפסוק, כדלקמן:
"כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה."

17. המשיבה טוענת, כי יחודו של תיק מזונות על פני תיק רגיל אחר, נעוץ בעיתוי גביית האגרה. לטענת המשיבה, הכלל הבסיסי כאשר עסקינן בהליכי הוצאה לפועל, הוא כי ההוצאות הראשוניות בגין ניהולו של התיק בכלל ואגרות בפרט, יחולו על הזוכה, המבקש את נקיטת ההליכים, כאשר הוצאות אלו יתווספו בסיכומו של יום לחוב הפסוק, וניתן יהיה לגבות אותם מהחייב. אולם, בהוצאה לפועל של פסק דין הקובע חיוב בדמי מזונות, ניתנת הטבה לזוכים הזכאים לדמי מזונות באשר לחובות אלו, שכן הם אינם נדרשים לשלם את האגרה מראש, כתנאי לנקיטת הליכים בתיק ומועד תשלום האגרה נדחה.
בהקשר זה מפנה המשיבה לסעיף א(4) לתוספת לתקנות ההוצאה לפועל, בו נקבע כדלקמן:
"בקשה לביצוע פסק דין – למזונות 1% מהשווי בעת התשלום"

העיקרון הקבוע בתוספת לתקנות מלמד, כך המשיבה, כי בעוד שהגשת בקשה לביצוע פסק דין על סכום פסוק, מחויבת באגרה בסך 1% מגובה החוב בעת הגשת הבקשה, הרי שבקשה לביצוע פסק דין במזונות, מחויבת באגרה בסך 1% מהשווי בעת התשלום.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי תקנה 6 לתקנות ההוצאה לפועל, "משלימה את התמונה, וקובעת את אופן גביית האגרה במקרים בהם האגרה לא שולמה על ידי הזוכה כדלקמן:

"6(א) אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.

(ב) היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.

18. עיון בתקנה 6 דלעיל, אליה מפנה כאמור המשיבה, מלמד, כי המשיבה פועלת בניגוד ללשון התקנה עצמה. המשיבה, המנכה 1% מכל תשלום המתקבל בתיקי ההוצל"פ בגין דמי מזונות, נוהגת בהתאם להוראות סעיף 6(א) דלעיל, בשעה שעליה לנהוג לפי הוראותיו של סעיף 6(ב) היוצר הסדר ספציפי וייחודי ביחס לחוב אגרה הנובע מתשלום מזונות. ביחס לחוב אגרה הנובע מתשלום מזונות, קובע סעיף 6(ב) כי האגרה "תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה" (ההדגשה שלי ש.ב.). פשיטא, שמהאמור עולה בעליל, ניתן להסיק, כי בחוב אגרה הנובע מתיק מזונות, על המשיבה לגבות את האגרה מהחייב כחלק מחובו הפסוק, ובאופן שהאגרה תתווסף לחוב, וזאת בניגוד להסדר הנוכחי לפיו נוהגת המשיבה לגבות את החוב בניכוי האגרה מסכום המזונות שנפסק לזוכים.

19. זאת ועוד, פרשנותה של המשיבה לפיה ניכוי האגרה הוא בהתאם לדין, מייתר לכאורה את הצורך בסעיף 6(ב).
כפי שצוין לעיל, המשיבה נוהגת בהתאם להוראות סעיף 6(א), שכן היא מנכה אגרה מדמי המזונות המשולמים על ידי החייבים. אם נקבל את טענת המשיבה, לפיה היא פועלת בהתאם הדין, נמצא כי הוראות סעיף 6(ב) מתייתרות, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עיקרון העל לפיו "אין המחוקק משחית את מילותיו לריק".

20. עוד יש להוסיף ולציין, כי הפרשנות דלעיל, לפיה סעיף 6(ב) יוצר הסדר ספציפי באשר לתשלום אגרה בתיקי מזונות, עולה גם בקנה אחד עם מטרת המחוקק שבא להיטיב עם הזוכים בתיקי המזונות, אשר ביחס אליהם, כפי שצוין על ידי המשיבה עצמה, נקבע כלל ייחודי של דחיית מועד תשלום האגרה בשל ייחודם של תיקים אלו ומעמדם המועדף של חובות אלו על פני חובות אחרים.
המשיבה בדרך פרשנותה, שמה לאל תכלית זו, שהרי בדרכה של המשיבה, אין הזוכה מקבל את מלוא שעור המזונות שנפסק לו, אלא את סכום המזונות הפסוק בניכוי 1%, סכום שיתכן ויוחזר לו בסופו של יום, אולי לאחר שנים, אך לעת התשלום, לא יקבל הזוכה את מלוא סכום המזונות הפסוק, כפי שהורה המחוקק.

21. לאור האמור, נראה לי, כי המבקשים הצליחו לבסס עילת תביעה, לכאורה, כנגד המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 4(א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כדלקמן:
"(א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
"(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;"

באשר לנטל המוטל על המבקש את אישור התובענה הייצוגית, יש לציין כי "תובע ייצוגי חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה כי הוא ממלא לכאורה אחר דרישות סעיפי החוק הנוגעים לאישורה, כאשר על המבקש להוכיח את טענותיו רק באופן לכאורי ועל בית המשפט להשתכנע כי קיים סיכוי סביר כי במהלך המשפט יוכיח התובע הייצוגי את כל התנאים הדרושים לשם קבלת התביעה הייצוגית" (ראה רע"א 8332/96 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל , ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן ואח' פ"ד נג(1) ובש"א (ת"א) 31032/06 סריגי שלום ומלכה בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו .

22. הבקשה עומדת גם בתנאי סעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כדלהלן:
"א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

23. במקרה דנן מתעוררת שאלה מהותית משותפת, באשר לשאלת חוקיות ניכוי האגרה מקבוצת התובעים שהינם הזוכים בתיקים לגביית מזונות בהוצאה לפועל, אשר מזונותיהם שולמו בגביה ישירה באמצעות שוברים ו/או באמצעות קופות לשכות ההוצאה לפועל, באופן שהמשיבה העבירה לזוכים את המזונות ששולמו על ידי החייב בניכוי אגרה בשיעור 1% וזאת במשך תקופה של 24 חודשים ממועד הגשת התובענה דנן" (להלן: "קבוצת התובעים").
בנסיבות העניין, נראה לי, כי תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה ביותר לניהול המחלוקת, שכן עסקינן בגביה של סכומי אגרות נמוכים יחסית, אשר יש לשער כי לא ינקטו בגינם הליכי תביעה פרטניים, כאשר אוכלוסיית הזוכים הזכאים לדמי מזונות הינה במקרים רבים אוכלוסיה המתקשה במימוש זכות הגישה שלה לערכאות השיפוטיות.
כך, קיים יסוד סביר להניח שהשאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה תוכרענה לטובת הקבוצה, וכי עניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל בתום לב.

סוף דבר

24. אשר על כן, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית מתקבלת.

(א) קבוצת התובעים היא כפי שהוגדרה בסעיף 23 דלעיל.

(ב) זהות התובעת המייצגת ובאי- כוחה הם כמפורט בכותרת להחלטה זו.

(ג) עילת התביעה מפורטת בטיעוני המבקשים בהחלטה זו.

(ד) השאלה המשותפת לחברי הקבוצה היא - האם ניכוי האגרה מתקבולי המזונות על ידי המשיבה נעשה כדין, אם לאו, והאם הניכוי הנ"ל מקנה לחברי הקבוצה זכות להשבת כספי האגרה שנוכו.

(ה) הסעד הנתבע הוא סעד של השבה כמפורט בסעיף 7 להחלטה זו.

(ו) ב"כ המבקשים ידאגו לפרסום הודעה על אישור התובענה כייצוגית כאמור בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות. ההודעה תכלול את הפרטים הנדרשים לפי סעיף 14 (א) לחוק, בהתאם להחלטה זו. טיוטת ההודעה תוגש לבית המשפט לאישור בתוך 14 יום (כנדרש לפי סעיף 25(ד) לחוק). ההודעה תפורסם בעיתונים "ידיעות אחרונות" "מעריב" ו"הארץ", והמשיבה תישא בהוצאות הפרסום. עותק של הודעה, לאחר פרסומה, יישלח למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס (סעיף 25(ז) לחוק).



(ז) המשיבה תגיש כתב הגנה בתוך 45 יום.


(ח) המשיבה תשלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון