איך מחשבים שמירת הריון

איך מחשבים שמירת הריון ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב גמלת שמירת הריון:

בפנינו תביעה שעניינה שיעור גמלת שמירת הריון לה זכאית התובעת, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

כללי



ביום 4.12.08 ילדה התובעת את שני ילדיה.
לתובעת אושרה גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 24.7.08, היום הקובע, ועד 23.10.08. גובה הגמלה נקבע על סמך בסיס שכר רבעוני של שלושת החודשים שקדמו ליום הקובע, 5-7/08.
עובר להפסקת עבודתה בשל שמירת ההריון עבדה התובעת בשלושה מקומות עבודה: חברת או אר אס שירותי סיעוד, מכון קרני וחברת אדם מילא.
תביעתה של התובעת לדמי לידה אושרה מיום 5.12.08 ועד יום 9.4.09, סך הכל 147 יום.
הנתבעת הגישה תביעתה זו שבפנינו ביחס לגובה גמלת שמירת ההריון שאושרה לה, אשר נקבע על סמך המשכורות ששולמו לה בפועל.


גדר המחלוקת



המחלוקת בתיק זה הינה משפטית בעיקרה, ועניינה אופן חישוב גמלת שמירת הריון ששולמה לתובעת, וממילא גובה הגמלה. בין הצדדים לא היתה מחלוקת עובדתית, והם הסכימו על האמור בתעודת עובד הציבור מטעם הנתבע. התובעת הגישה סיכומים בכתב מטעמה. הנתבע הסתפק באמור בתעודת עובד הציבור מטעמו מיום 4.5.11 (נ/1) ובכתב ההגנה.





לטענת התובעת, יש לחשב את גמלת שמירת ההיריון לה היא זכאית, כמו גם דמי הלידה, בהתאם לשכר שצפוי היה להיות משולם לה בהמשך עבודתה בחברת או אר אס שירותי סיעוד, כעולה ממכתבו של מעסיקה, שצורף לכתב התביעה. לטענת התובעת, תשלום הגמלה לפי חישוב שכר הבסיס ששולם לה בפועל ברבעון שקדם ליום הקובע פוגע בה באופן משמעותי, אינו מהווה פיצוי ראוי על אובדן שכרה בתקופת שמירת ההריון ואינו משקף באופן נכון וראוי את שכרה עובר לשמירת ההריון. התובעת טוענת כי החישוב הטכני שערך הנתבע תואם אולי את לשונו הפורמלית של החוק, אך פוגע בתכליתו. לפיכך, טוענת התובעת, יש לאמץ פרשנות רחבה שתתיישב עם תכלית החוק באופן שהגמלה תשולם לה בגובה השכר שאמור היה להיות משולם לה במלואו, ולא כפי ששולם בפועל. לטענת התובעת יש להעמיד את הכנסתה החודשית טרם הפסיקה עבודתה בשל הצורך בשמירת ההריון על גובה של 5,200 ש"ח, כפי שהיה צפוי להיות לו היתה מספיקה לעבוד בחודשים אלה בחברת או אר אס ואדם מילא, לולא יצאה לחופשת שמירת ההריון.




לטענת הנתבע, חישוב הגמלה לשמירת הריון לתובעת נערך לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, סעיפים 60 ו-54 לחוק. זאת, על בסיס ההכנסות בשלושת החודשים הקודמים ליום הקובע, שהוא המועד בו הפסיקה התובעת עבודתה בשל שמירת ההיריון, דהיינו, מאי, יוני ויולי 2008. הנתבע טוען כי בסיס החישוב האמור הינו הגבוה ביותר גם מול אפשרויות חלופיות אחרות של רבעוני שכר שאינם סמוכים ליום הקובע, לפי נתוני שכרה של התובעת בשנת 2008 ושלהי שנת 2007 (כמפורט בסעיף 4 לתעודת עובד הציבור, נ/1).


 דיון והכרעה



סעיף 60 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כך:

" גימלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון".

ס' 60 לחוק מפנה לסעיף 54 לחוק, בו נאמר כך:
"שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.
(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -
(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
(2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א);
(3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א);
והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. " (ההדגשה שלי, א.א.)



כאמור, לטענת התובעת, פרשנות מרחיבה של הסעיף בהתאם לתכליתו תוכל להכיל בתוכה תוצאה לפיה תשולם לה גמלה בגובה הכנסתה מעבודה אותה היתה "ראויה" לקבל ואף היתה כנראה מקבלת במשך חודשי ההריון בעבודתה בחברת או אר אס, אלמלא נאלצה לצאת לשמירת הריון לפני שהתמידה בעבודתה החדשה ועבדה בה שלושה חודשים, אלא רק חודש אחד בלבד. התובעת מסיקה את גובה ההכנסה ה"ראויה" ממכתב המעסיק בחברת או אר אס מיום 20.8.08 (שצורף לכתב התביעה), לפיו העסקתה, שהחלה ביום 1.7.08 צפויה היתה להיות בשכר 4,800 ש"ח של 75% משרה ולא תוכננה להיות העסקה זמנית. לפיכך סבורה התובעת שיש לראות הכנסה זו כאילו שולמה לה בשלושת החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת הלידה.




לאחר שבחנו טענות הצדדים בראי החוק והפסיקה בנושא, אנו סבורים כי לא ניתן לקבל עמדת התובעת כלל ועיקר. לא מדובר בשאלה של פרשנות, ואפילו לא פרשנות מרחיבה, אלא בהוספת הוראות חוק שלא בא זכרן בחוק. לשונו של החוק ברורה ומפורשת.




עיון בהוראות החוק שלעיל מעלה כי גובה הגמלה נקבע בהסתמך על שכר ברבע השנה שקדמה לחופשת הלידה. לא על השכר שלאחר חופשת הלידה, ואף לא על השכר שצפוי היה להשתלם במהלך חודשי ההריון אלמלא יצאה התובעת לשמירת הריון. החוק קובע כי היום הקובע לעניין שכר העבודה הרגיל הינו היום הראשון לשמירת ההיריון. גמלת שמירת ההיריון שולמה לתובעת בהתאם לשכרה של התובעת בפועל בשלושת החודשים שקדמו ליום הקובע, בהתאם לדין. הנתבע אף בחן, למעלה מן הצורך, אפשרויות שונות חליפיות של רבעוני שכר קודמים בשנים הרלוונטיות, 2008 ו-2007, אך גם בכך לא היה כדי להועיל לתובעת, הואיל וההכנסות באותם חודשים היו נמוכות יותר מזו שהנתבע החשיב לה.




ביחס לעובדת שכירה קובע המחוקק בס' 60(ב)(1) לחוק במפורש כי הכנסה תחשב לפי נתון עובדתי אובייקטיבי של הכנסה ששולמו בגינה דמי ביטוח. הסיפא של סעיף 60 באה לרבות גם הכנסה שלא שולמו עליה דמי ביטוח, רק בשל התקרה שנקבעה לתשלום דמי ביטוח בגבול העליון. מכלל הן אתה שומע לאו. דהיינו, כל הכנסה אחרת שאינה מופיעה בחוק, ובכללה אף הכנסה "צפויה", "ראויה" או "נכונה", ובפרט כזו שלא שולמה בפועל ביחס לתקופה שקדמה ליציאה לשמירת ההיריון, כפי שטוענת התובעת איננה נכללת בגדרי החוק. אין ספק שהתובעת לא שילמה דמי ביטוח על ההכנסה הצפויה-ראויה לה היא טוענת כעת. אדרבה, לו חפץ היה הנתבע, באופן תיאורטי, לחייב את התובעת בדמי ביטוח לפי גובה אותה הכנסה "ראויה", היתה ודאי מתרעמת עד מאוד, ובצדק. בנוסף, מבלי לייחס לתובעת הספציפית שבפנינו או למעבידה חלילה כוונת הטעיה, הרי שככלל קשירת מונח ההכנסה לשאלת תשלום דמי הביטוח הינה פעולה הגיונית ומתבקשת, באשר כך נמנע מצב של מי שמעוניין להגדיל גובה הגמלה באמצעות הצהרה גרידא של המעביד ביחס לגובה ההכנסה הצפויה, הנשענת על כוונות ערטילאיות עתידיות, ללא תשלום דמי ביטוח בצידה. אמנם, בענייננו נראה שמכתבו של המעביד הינו אותנטי ותחושות התובעת בעניין הינן כנות ביותר. אולם, יש לזכור כי קבלת פרשנות התובעת והחלתה גם במקרים אחרים, תקשה על הנתבע עד מאוד לבחון את אמיתות הטענות הנשענות על ספקולציות גרידא, הכבדה שאין לה הצדקה. פרשנות כדוגמת זו שמבקשת התובעת הינה אפוא פרשנות מטשטשת ובעייתית המרחיבה את היריעה יתר על המידה.




אין מקום אפוא להתייחס להכנסה "ראויה" כאל הכנסה שיש להחשיב בבסיס השכר הרבעוני לענין גובה הגמלה.




בשולי הדברים נתייחס בקצרה לטענות התובעת, לפיהן אופן יישום הוראות החוק כפי שיישמן הנתבע בעניינה, פוגע בתכלית החוק, שהיא מתן פיצוי על אבדן שכרה של מי שנאלצה לצאת לשמירת הריון וחופשת לידה. אכן, תכלית החוק היא לסייע ולמנוע פגיעה בהכנסתה של מי שנאלצת לצאת לשמירת הריון, אך זאת במסגרת התנאים וההגבלות בחוק, ולא באופן רחב ללא גבול כפי שחפצה התובעת.

בהקשר זה נעיר כי עב"ל (ארצי) 165/08 המל"ל נ' רחל בלומנטל (טרם פורסם, ניתן ביום 10.9.09) (להלן: "עניין בלומנטל") שהזכירה התובעת בסיכומיה, איננו ההלכה המחייבת בסוגיה זו, שכן פסק הדין בעניין עב"ל (ארצי) 746/08 המל"ל נ' פזית סאיג-אבוקסיס (טרם פורסם, ניתן ביום 15.12.09) (להלן: "עניין פזית"), שניתן לאחר מכן, הפך את ההלכה שניתנה בענין בלומנטל. בפסק הדין בענין פזית, קבע בית הדין הארצי כי גמלת שמירת הריון חלקית אינה מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו. על אחת כמה וכמה כך ביחס למקרה שבפנינו, כפי שביארנו לעיל.



סוף דבר



לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.




בנסיבות הענין ושמדובר בענין מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.




הצדדים רשאים להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום שיקבלו את פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איך מחשבים שמירת הריון ?

  2. חישוב גמלת שמירת הריון

  3. שמירת הריון אישור רפואי

  4. שמירת הריון בטרימסטר ראשון

  5. שמירת הריון חופשה ללא תשלום

  6. אופן חישוב גמלת שמירת הריון

  7. אישור רפואי לגמלה לשמירת הריון

  8. תביעה להכיר בתקופה לשמירת הריון

  9. יציאה לשמירת הריון בסמוך לתחילת עבודה

  10. גמלת שמירת הריון - בעיות רפואיות לפני ההריון

  11. התפטרות לאחר שמירת הריון במשך כל חודשי ההריון

  12. שמירת הריון - צירים מוקדמים בשבוע ה-29 להריון

  13. אישור רופא מטפל שמירת הריון מול חוות דעת מומחה

  14. השפעת זכאות לקצבת נכות בחלק מתקופת שמירת ההריון

  15. זכאות לקבלת גמלת שמירת הריון בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון