דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית:

השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. המערער, שופט כדורגל, הגיש תביעתו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המשיבה, ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהיא עמותה המסדירה ומפעילה את ענף הכדורגל בישראל (להלן גם: ההתאחדות). בתביעתו, הנסמכת על קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין ההתאחדות, ביקש המערער לחייבה בתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו לטענתו, כמו גם להמשיך ולהעסיקו מחודש מרץ 2008 ואילך, וזאת מבלי שיחויב לחתום על הסכם העסקה המקפחו בזכויותיו. במקביל, הגיש לבית הדין האזורי את בקשתו לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית על פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). בקשת המערער לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית נדחתה על-ידי בית הדין האזורי. על פי קביעת בית הדין, לא עלה בידי המערער לשכנע כי התקיימו התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, כנדרש על פי הוראת סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. על דחיית הבקשה סב הערעור שלפנינו, בו טוען המערער כנגד קביעותיו של בית הדין האזורי, ומבקש לאשר את תביעתו, כולה או חלקה, כתובענה ייצוגית.

2. נקדים ונאמר, כי לאחר שבחנו את החלטתו של בית הדין האזורי ואת טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דינו של הערעור להידחות. כל זאת מן הטעמים עליהם נעמוד להלן.

תביעת המערער והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית
3. המערער, הטוען בתביעתו לקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין ההתאחדות מיום 1.2.2006, הוא מועד תחילת העסקתו, מציין כי כתנאי להמשך העסקתו, הודיעה לו ההתאחדות בסמוך לפני חודש מרץ 2008 על דרישתה ממנו לחתום על הסכם עבודה חדש (להלן: ההסכם). בין השאר נקבע בהסכם, כי עד למועד החתימה לא התקיימו בינו לבין ההתאחדות יחסי עובד ומעביד. לא למותר הוא לציין כי בין תנאי ההסכם, כפי שעולה מן הנוסח שצורף לכתב התביעה, כלולים סעיפי "גדרון" לפיהם, אם ייקבע על ידי בית הדין לעבודה או על ידי גורם מוסמך אחר, בעקבות הגשת "תביעה סותרת", כי מגיעות לשופט זכויות נוספות כעובד בגין תקופת העבודה שלפני חתימת ההסכם, כי אז מוסכם על הצדדים כי השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו של השופט יהיה שכר מינימום לשעה, וכי השופט יהיה חייב להשיב להתאחדות כל תשלום עודף שקיבל. כמו כן נקבעה בהסכם זכות ההתאחדות לקזז סכומים עודפים כנגד כל סכום שיגיע לשופט.
לטענת המערער כפי שמפורט בכתב התביעה, נוכח אי חוקיותם של התנאים בהסכם, הוא סרב לחתום עליו. בתביעתו מבקש המערער מבית הדין להצהיר על קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין ההתאחדות מתחילת תקופת עבודתו; להצהיר כי דרישת ההתאחדות ממנו לחתום על ההסכם אינה חוקית, וכי עליה להמשיך ולהעסיקו מבלי להתנות את העסקתו בחתימה על ההסכם.
בנוסף, מבקש המערער לחייב את ההתאחדות בתשלומים שונים עבור תקופת עבודתו מיום 1.2.06 ועד לחודש מרץ 2008. תביעת המערער הינה להפרשי שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפקדות לקרן פנסיה והפרשי ריבית בגין שכר ששולם לו באיחור עבור עבודתו כשופט כדורגל. כמו כן תובע המערער שכר מינימום בגין פעילויות שונות בהן נדרש לטענתו להשתתף, ובעדן לא שולם לו כל שכר, ובהן: נסיעות למרחקים, אימון גופני, השתתפות בישיבות אזוריות, פגישת חניכה שבועית, כנסים מקצועיים. בנוסף טוען המערער כי המשיבה לא מסרה לו הודעה בכתב אודות תנאי העסקתו, וזאת בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002 (להלן: חוק הודעה לעובד).
4. במקביל להגשת התביעה, הגיש המערער בקשתו ל"אשר עילות" מתוכה, כתובענה ייצוגית. קבוצת המעוניינים על-פי המוגדר בפרק ההגדרות שבבקשה הינם "עובדי הנתבעת בתפקיד שופטים ומבקרים במהלך התקופה הקובעת". "שופט" הינו "מי שהועסק על ידי הנתבעת בתקופה הקובעת בתפקיד של שופט במשחקי כדורגל שארגנה הנתבעת". "מבקר" הינו "מי שהועסק על ידי הנתבעת בתקופה הקובעת בתפקיד של מבקר שופטים במשחקי כדורגל שארגנה הנתבעת". "התקופה הקובעת" הינה "7 שנים שלפני הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית".
בבקשה מפרט המערער את העילות האישיות אותן הוא מבקש לאשר כתובענה ייצוגית. ככל העולה מן הבקשה, מדובר בעילות שלהלן: העדר הסכם בכתב והודעה לעובד לפי חוק הודעה לעובד; אי תשלום שכר עבור פעילויות נוספות שאינן בגדר שיפוט במשחקי כדורגל; איחור בתשלום שכר, באופן שהשתלם לאחר ה-9 בחודש; אי תשלום ימי חופשה, ימי הבראה והפרשות לקרן פנסיה; גילום שיעורי מס.
בקשר לדרישת ההתאחדות לחתימה על "הסכם בלתי חוקי" כטענתו, מבקש המערער לקבוע כי כל חברי הקבוצה זכאים לכך כי בית הדין יצהיר כי התקיימו בינם לבין ההתאחדות יחסי עובד ומעביד החל מתחילת תקופת ההתקשרות עם כל אחד מהם; כי דרישת ההתאחדות מחברי הקבוצה לחתום על ההסכם כתנאי להמשך העסקתם אינה כדין; כי חברי הקבוצה זכאים להמשיך לעבוד גם ללא חתימה על ההסכם ולקבל את זכויותיהם כעובדים; כי על ההתאחדות לשבץ לעבודה את חברי הקבוצה שלא חתמו על ההסכם או שביקשו את ביטולו ולהימנע מלשנות את תנאי העסקתם או לפגוע בהם.

5. לטענת המערער, התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה; כי יש אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובת הקבוצה, וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. כל זאת, משום שההתאחדות מאלצת את המערער ואת העובדים האחרים, בכוחנות ובסחטנות, לחתום על הסכם עבודה שמשמעו ויתור על מעמדם וזכויותיהם כעובדים; ההתאחדות לא הפקידה כספים לקרן פנסיה על אף חובתה המעוגנת בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק; לא הוציאה את עובדיה לחופשה ואף לא שילמה פדיון חופשה ודמי הבראה; ההתאחדות לא שילמה לעובדיה שכר מינימום עבור עבודה שביצעו עבורה; לא מסרה לעובדיה הודעה על תנאי עבודתם כקבוע בחוק הודעה לעובד, ואיחרה באופן קבוע ושיטתי בתשלום שכרם של העובדים. אי לכך, אישור התובענה הייצוגית ירתיע מעסיקים מפני הפרת זכויות עובדים. בנוסף לכך, קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וכי התביעה תנוהל בתום לב, שכן אין למערער מניעים אחרים פרט לקידום מטרות ראויות. המערער העריך את התביעה הייצוגית כעומדת על סך של 23,445,692 ש"ח.

עמדת ההתאחדות
6. לטענת ההתאחדות, כמפורט בתגובתה לבקשה, כתבי טענות המערער אינם מגלים עילה להצהרה למפרע בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד. הכלל בפסיקה הוא כי פעיל באגודת ספורט אינו עובד של אגודת הספורט, ואין בנמצא פסיקה הקובעת חריג לכך לגבי שופטי כדורגל. הגם, שהמערער לא הראה בתביעתו מדוע יש להכיר בו כעובד ההתאחדות.
ההתאחדות מציינת כי פעילותה, לרבות בעניין שופטי כדורגל, מעוגנת בהוראות חוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן: חוק הספורט) ובתקנונים, בכללם תקנון איגוד השופטים (להלן: האיגוד). במסגרת האיגוד קיימות שתי קבוצות של שופטי כדורגל. הקבוצה הראשונה היא קבוצת "שופטי סגל", המונה כ-30 שופטי כדורגל מהסגל הבכיר, עליהם מוטלות מטלות מעבר לשיפוט במשחקים. השנייה, היא הקבוצה הכללית של שופטי הכדורגל, המונה כ-900 חברים (להלן: הקבוצה הכללית), בתוכה ניתן למנות 15 תת קבוצות שונות. לטענת ההתאחדות, המערער נמנה עם הקבוצה הכללית של השופטים. תפקיד השופטים בקבוצה הכללית, הינו "אך ורק לשפוט במשחקים אליהם הם משובצים, וביצוע פעילויות נלוות הקשורות בתפקיד תוך אבחנה בין הליגות השונות .., המכתיבות שונות בתפקיד ושונות בגמול, וכן שונות בין שופט למבקר." בהתאם לכך, "דמי השיפוט" המשולמים לשופטים נקבעו בתקנון איגוד השופטים שהתקינה ההתאחדות. התקנון חל על המערער מכוח הוראת סעיף 10(ג) לחוק הספורט, ומכוח חברותו באיגוד.

7. לטענת ההתאחדות, במשך שנים ניסתה להסדיר את מעמדם של חברי "הקבוצה הכללית" כעובדים, אל מול המוסד לביטוח לאומי. משבסופו של יום עלה הדבר בידה, הפיצה בחודש מרץ 2008 חוזר, אליו צורף נוסח הסכם עבודה לחתימת השופטים החברים בקבוצה הכללית. לטענת ההתאחדות, עם הכרת המוסד לביטוח לאומי בשינוי מעמדם של שופטי הכדורגל, כך שהם מוכרים כעובדים, חתמו רוב חברי הקבוצה הכללית על הסכם עבודה אישי. הסכם זה מסדיר את קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים החל מחודש מרץ 2008 (להלן: מועד חתימת ההסכמים). עוד צוין כי התאחדות הגיעה להסכמות והבנות עם השופטים ביחס לתקופת ההתקשרות טרם ההסכם דנן, ואלה עוגנו בהסכמי עבודה אישיים. בהתאם, החל מחודש מרץ 2008 הונפקו לשופטים תלושי שכר.

8. עוד טוענת ההתאחדות, כי הבקשה אינה עונה על התנאים כפי שנקבעו בדין למתן אישור להגשת תובענה ייצוגית. לטענתה, אין כל שאלה מהותית המשותפת לכלל חברי הקבוצה, שכן, הרוב המכריע בה חתם על הסכמי עבודה אישיים, ורק המבקש וקומץ שופטים נוסף סירב לחתום על ההסכם כאמור. למעשה ברור שקיימת יריבות מבנית בין המבקש לבין חברי הקבוצה כיוון שתביעתו חותרת תחת הסכם העסקתם, והיא עלולה, אם תצליח, לחשוף את השופטים לתביעות נגדיות מצידה. ניהול התביעה כתובענה ייצוגית אך יסרבל את בחינת הטענות לגופן. עוד נטען כי אם תאושר התובענה הייצוגית ייפתחו סכסוכים בהיבטים אחרים- בנושא דיני המס, מול המוסד לביטוח לאומי ומול רשויות מס הכנסה. כמו כן, השונות בין הקבוצות אינה מאפשרת להגדיר אותן כקבוצה משותפת.

החלטת בית הדין האזורי
9. בהחלטתו, עמד בית הדין האזורי ראשונה על טענת המערער בדבר חתימת חברי הקבוצה על הסכם ההעסקה, בו מצוין כי עד למועד החתימה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין ההתאחדות, וכי חתמו על ההסכמים אך מתוך חשש לאובדן מקור פרנסתם. בית הדין ציין לעניין זה כי: "אף אם אכן חשש העובדים כאמור הוא שעמד בבסיס הסכמתם לחתום על הסכמי ההעסקה, הרי שעל פי ההלכה, לא האופן בו הגדירו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם הוא הרלוונטי אלא המבחנים השונים שנקבעו לשם כך בפסיקה". בית הדין הוסיף וקבע כי "לא מן הנמנע כי חברי הקבוצה אשר חתמו על הסכמי ההעסקה כאמור אינם מעוניינים בפסק דין הקובע קיומם של יחסי עובד ומעביד ביניהם לבין המשיבה, החל מתחילת ההתקשרות בין הצדדים. שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין חברי הקבוצה לבין המשיבה ושאלת חוקיותו של הסכם העבודה עליו נתבקשו לחתום אינן מעוררות, בהכרח, שאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה." בית הדין הוסיף וקבע כי "שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין כל אחד מחברי הקבוצה לבין המשיבה הינה שאלה מורכבת אשר יש לבחון אותה לגבי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה באופן נפרד... עילת התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה נסמכת על מערכת עובדתית שונה, המצריכה דיון ובירור נפרד ואין בקביעה כי בין עובד מסוים לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד ומעביד כדי להצביע על קיום יחסי עובד ומעביד בין עובד אחר לבין המשיבה." בית הדין סבור היה כי "הצורך לברר את מעמדו של כל אחד מחברי הקבוצה ... מצביע על כך כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת".
בית הדין עמד עוד על השוני המהותי הקיים בין חברי הקבוצה, שאינה עשויה מקשה אחת, והיא כוללת תתי קבוצות שונות ומגוונות. בית הדין ציין כי אפילו יקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין חברי הקבוצה לבין ההתאחדות, לא יהיה בכך כדי לסיים את ההתדיינות בין הצדדים. לפי קביעת בית הדין "במקרה כזה יהא צורך לברר את היקף משרתו של כל אחד מחברי הקבוצה, את מועד תחילת עבודתו במשיבה, את הגדרת תפקידו, את הגמול לו הוא זכאי בהתאם לתקנונים ובהתאם לכל אלו – את הסכומים להם הוא זכאי". את הפרמטרים המשתנים הללו יהא צורך ליישם על כל אחת מעילות התביעה השונות, בנפרד.
לאור הסוגיות המצריכות התדיינות פרטנית, המנגנון של התובענה הייצוגית עלול דווקא לסרבל את ניהול ההליכים המשפטיים. משכך, קבע בית הדין האזורי, כי ניהול תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בתביעה.

10. בנוסף, ציין בית הדין כי "מכתבי הטענות עולה כאמור, כי אין לשלול אפשרות של ניגוד עניינים בין חברי הקבוצה, בעיקר נוכח העובדה, אשר צוינה לעיל, כי רוב חברי הקבוצה חתמו על הסכם העבודה השולל קיומם של יחסי עובד ומעביד ויתכן, כאמור, כי אינם מעוניינים בפסק דין אשר יצהיר על קיומם של יחסי עובד ומעביד בינם לבין המשיבה, בכל הנוגע לתקופה שקדמה לחתימתם על הסכמי ההעסקה."
לאור האמור הגיע בית הדין האזורי לכלל מסקנה, כי אין לאשר את ניהולה של התביעה כתובענה ייצוגית, באשר לא התקיימו בה התנאים הקבועים לכך בדין.

הערעור

11. במסגרת הערעור, חוזר המערער על טענותיו כפי שנטענו בפני בית הדין האזורי. לטענתו, אילצה ההתאחדות את שופטי הכדורגל ואת מבקרי השופטים שהועסקו אצלה לחתום על הסכם עבודה, כאשר המשך העסקתם מותנה בחתימה על אותו הסכם. בהסכם זה נכלל התנאי לפיו הם מוותרים על זכויותיהם כעובדים עד למועד החתימה עליו. לדידו של המערער, "אין חולק כי המשיבה לא התייחסה לחברי הקבוצה הנטענת כעובדים עובר לחתימת הסכם העבודה עמם וכיוצא מכך לא שילמה את הזכויות המגיעות להם מכוח מעמדם כעובדים". לפיכך, השאלה האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לבין עובדיה גם לפני חתימת הסכם העבודה היא שאלה המתאימה באופן מובהק לתובענה ייצוגית, שכן זוהי הדרך היחידה שתאפשר לכל עובדי המשיבה לקבל את זכויותיהם כעובדים; לאור הוראת התוספת לחוק תובענות ייצוגיות, אין מניעה לברר את השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד במסגרת תובענה ייצוגית. לטענת המערער, אם לא תאושר הבקשה, לא יזכו מאות שופטי כדורגל ומבקרי השופטים לסעדים המגיעים להם מכוח משפט העבודה המגן. עוד נטען, כי השאלה המשותפת לכלל חברי הקבוצה הינה שאלת מעמדם; כי עילות הבקשה הן עילות קוגנטיות ולכן אין רלוונטיות לשאלה בדבר תפקידו של כל אחד מחברי הקבוצה; כי על אף השונות בתוך הקבוצה אין מניעה להורות על מתן סעד אחר ונפרד לכל אחד מחבריה; כי הסכומים המגיעים לכל אחד מן התובעים הפוטנציאליים נמוך, כך שאינו מצדיק תביעות אישיות, וכי אין בין חברי הקבוצה חבר היכול להיפגע מניהול התובענה כתובענה ייצוגית. לבסוף טוען המערער, כי באין ארגון עובדים, מנגנון התובענה הייצוגית מהווה קרקע פורייה לצמיחת ארגון כזה באמצעות יצירת בסיס מידע ארגוני לשימוש נציגות עתידית. במקרה זה, בו מפוזרים חברי הקבוצה באתרים שונים ברחבי המדינה, מהווה מנגנון זה כלי יחיד לארגון העובדים. לשיטתו, שיקול זה הינו רב חשיבות בבחינת השאלה בדבר אישור התובענה כתובענה ייצוגית.

12. ההתאחדות טוענת כי בהיות תביעתו של המערער בבית הדין האזורי מתבררת במסגרת "דיון מהיר", נדרשה בקשת רשות להגשת ערעור על ההחלטה שלא לאשרה כתובענה ייצוגית. משלא הוגשה בקשה כאמור, ממילא לא ניתן להיזקק לטענות שבערעור.
לגופם של דברים נסמכת ההתאחדות בתשובתה על קביעות בית הדין האזורי בהחלטה מושא הערעור. לדידה, צדק בית הדין האזורי בקובעו כי התובענה האישית שהגיש המערער אינה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה. לטענת ההתאחדות, המערער עצמו לא הצליח להגדיר בבקשתו את הקבוצה בשמה הוא תובע, ומוסיפה כי ממצאי בית הדין האזורי לעניין שונות חברי הקבוצה מעוגנים היטב אף בתצהירו של המערער. כמו כן, אין מדובר כלל בציבור רחב וערטילאי, אלא בשופטים החברים באיגוד השופטים שבהתאחדות ומופיעים ברשימה שמית באתר האינטרנט של ההתאחדות. הטענה בדבר היות המנגנון של התובענה הייצוגית כלי עזר להתארגנות השופטים הינה בגדר הרחבת חזית אסורה המחוסרת בסיס עובדתי. עוד מוסיפה ההתאחדות וטוענת כי טענות המערער אינן מגלות עילה באשר לקיומם של יחסי עובד ומעביד לפני מועד חתימת ההסכמים; כי משחקי הכדורגל מתקיימים באופן עונתי ולמרות זאת המערער לא התייחס לעובדה זו בחישוביו; כי המשיבה פועלת על-פי חוק הספורט, המחייב אותה להתקין תקנונים לעניין דמי השיפוט המשולמים לשופטים, ומכאן שאין מקום לדרישות המערער לשכר גבוה מזה הקבוע באותם תקנונים; כי תביעת המערער לפיצוי בגין אי מתן הודעה לפי חוק הודעה לעובד אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות; כי לעניין תביעת דמי ההבראה והחופשה אין התייחסות לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ולהיקפי המשרה השונים של כל עובד.

דיון והכרעה
סדרי דין
13. נקדים ונאמר כי לא מצאנו ממש בטענת ההתאחדות לפיה לא ניתן להיזקק לערעור, משלא התבקשה רשות להגשתו. כאמור, בטענה זו מצביעה ההתאחדות על כך שתביעתו העיקרית של המערער מתבררת במסגרת של "דיון מהיר", ומשכך, על הכרעת בית הדין האזורי שניתנה במסגרת זו, ניתן לערער אך ברשות. בקשר לכך כבר נפסק בבית דין זה מפי הרשם השופט אילן סופר, כי אין נדרשת רשות לצורך הגשת ערעור על החלטה לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת, אף שניתנה בקשר לתביעה המתבררת במסגרת "דיון מהיר". לעניין זה יפים, בשינויים המחויבים, הדברים כפי שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט העליון מפי השופט ריבלין ובאלה המילים:
" כאשר אנו עוסקים בשאלות של תובענות ייצוגיות עלינו להביא בחשבון כי תובענות מסוג זה יש בהן '...מאפיינים שאינם תואמים קונספציות משפטיות מוכרות. השוני מתבטא הן בדין המהותי, הן בדין הדיוני והן בדיני הראיות...' (רע"א 7633/98 דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות נ. שמש..)' זאת ועוד, 'מקום שבו מוגשת תביעה אישית ..ובד בבד עימה גם בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, העיקר הוא הבקשה לאישור וזהו ההליך שאליו נושא התובע המבקש את פניו כעניין מרכזי' (דברי השופטת א' חיות בבש"א (ת"א) 16995/01 מועצת עיריית רמלה נ. חדד...). תפיסה זו היא העומדת ביסוד הקביעה כי שאלת הסמכות העניינית נחתכת לא על פי הסעד המבוקש בתביעה האישית כי אם על פי הסעד הצפוי בתובענה הייצוגית הפוטנציאלית..."

הנה כי כן, "העיקר" בנסיבות העניין היא הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ולא תביעתו של המערער האמורה להתברר ב"דיון מהיר". משכך, המחסום הדיוני כפי שנקבע בסעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969, לפיו נדרשת רשות לערעור על פסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר, אינו חל על החלטה בבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. על כך עוד יש להוסיף כי ככלל, החלטה בבקשה כאמור אינה בגדר "החלטה אחרת", בהיותה החלטה הטומנת בחובה סופיות הדיון וככזו היא ניתנת לערעור בזכות.
ומכאן לגופו של ערעור.

המסגרת הנורמטיבית
14. בס' 1 לחוק תובענות ייצוגיות מצהיר המחוקק על מטרת החוק, ובאלו המילים:
" מטרתו של חוק זה היא לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות ובכך לקדם בפרט את אלה:
1. מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים.
2. אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו.
3. מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
4. ניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות."
כבר עמדנו על כך ש"בהצהרת המחוקק הניתנת ב"קליפת האגוז" בסעיף המטרה, במשולב עם ההסדר הכולל כפי שנמצא ביתר הוראות החוק, באים לידי ביטוי עקרונות וכללים, כפי שגובשו במהלך השנים בפסיקה ענפה בנוגע ל"תובענה הייצוגית". בין העקרונות והכללים הללו נמצא את האינטרסים החשובים עליהם היא באה להגן, את הסיכונים הטמונים בה ככלי דיוני, ואת האיזונים הראויים שבין האינטרסים הלגיטימיים לבין אותם הסיכונים".

15. לא למותר הוא להזכיר את שני השיקולים המרכזיים המונחים ביסודה של התובענה הייצוגית. השיקול האחד נעוץ בהגנה על אינטרס הפרט שנפגע, והשיקול השני עניינו באינטרס הציבור. התובענה הייצוגית במהותה מגינה על אינטרס הפרט "באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים אינו טורח להגיש תביעה. לעיתים בא הדבר בשל כך שהנזק שנגרם לאותו יחיד הוא קטן יחסית. עם זאת הנזק לקבוצה הוא גדול, כך שריכוז תביעות יחידים לתביעה אחת, היא התובענה הייצוגית, הופך את תביעתם לכדאית. השיקול השני עניינו באינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית ערך מרתיע, מפרי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת פעולה נגדם".
האינטרס הציבורי העומד ביסוד התובענה הייצוגית נמצא עוד מחוזק ומוגבר "לאור היעילות והחיסכון במשאבים של הצדדים ושל בית המשפט הנלווים לתובענה הייצוגית. כך מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית המשפט בעניינים דומים. נמנע ריבוין של תביעות". עם זאת, בתובענה הייצוגית טמונות סכנות ממשיות. פסק הדין שניתן בה, מהווה מעשה בית דין לגבי הנמנים עם הקבוצה, למעט מי שהודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בה. משכך, "היא עלולה לפגוע (כמעשה בית דין) ביחיד שכלל לא ידע עליה..".

16. מתוך ההכרה בחשיבות הכלי הדיוני שבתובענה הייצוגית מחד, והסיכונים הטמונים
בה מאידך, נמצא בחוק תובענות ייצוגיות הוראות מפורטות בדבר התנאים למתן אישור להגשתה של תובענה ייצוגית - אם בנוגע למהות תביעת הפרט, המתאימה להפוך לתובענה ייצוגית, ואם בנוגע לתובע המייצג.
כך, בסעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות נקבעה האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות בעניינים כמפורט בתוספת לחוק, או "בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". בתוספת לחוק נקבעה רשימת התביעות בהן ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ביניהן, תביעות שבתחום סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה המנויות בסעיפים 10-8 לתוספת.
בסעיף 8(א) לחוק נמנים התנאים הנחוצים לאישורה של התביעה על ידי בית המשפט כתובענה ייצוגית, והם אלו:
"(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת...;
(4) קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

בסעיף 4(א) לחוק נמצא הוראות בדבר מי שרשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי. לענייננו, מי שרשאי להגיש תובענה ייצוגית הינו:
"אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א) המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם בשם אותה קבוצה."

מן הכלל אל הפרט
17. בבוא בית הדין להכריע בשאלה בדבר אישור תובענה ייצוגית, עליו ליתן דעתו לשאלה עד כמה ואם בכלל היא עולה בקנה אחד עם מטרת החוק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראת סעיף 1, וכפי שהיא מיושמת בהמשך, ביתר הוראותיו. לטעמנו, וכך גם קבע בית הדין האזורי, אין מקום לאישור התובענה בנסיבות המקרה שלפנינו. זאת, משאין היא עונה על מטרת החוק והתנאים כפי שנקבעו בו לאישורם.

18. נקדים ונאמר, כי לפי העולה מטענות המערער, בעיקר הוא מבקש במסגרת התובענה הייצוגית להביא לפתחו של בית הדין את שאלת מעמדם של שופטי הכדורגל כעובדים עוד לפני חודש מרץ 2008, הוא מועד חתימת ההסכמים. כפועל יוצא מקביעת המעמד כאמור, יתבקש בית הדין לפסוק להם תשלומים בגין זכויות סוציאליות שונות שנמנעו מהם, לרבות בגין תשלום שכר בגין שעות שהן מעבר לשעות השיפוט גופן. קבוצת המעוניינים כפי שמגדיר אותה המערער בסעיף ההגדרות לבקשה, הינה קבוצת כלל השופטים במשחקי הכדורגל במסגרת ההתאחדות במשך שבע השנים קודם להגשת התביעה. אף שכך הוא מגדיר אותה, מוסיף המערער ומזמין את בית הדין להגדיר בעצמו את הקבוצה, וכלשונו במסגרת הבקשה:

" 3. העתירה
בית הדין יתבקש בקשה זו כדלקמן:..
3.2 להגדיר את קבוצות המעוניינים שבשמם תנוהל התובענה. לחילופין, להגדיר תת קבוצה של קבוצת מעוניינים שלגביה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה ובמקרה כזה למנות תובע מייצג..." (ההדגשה שלי, ר.ר.).

הנה כי כן, על פני הדברים יש קושי להבין כיצד מתיישבת הגדרת קבוצת המעוניינים שבסעיף ההגדרות, עם הפתיח לסעיף "העתירה". בנסיבות אלה ונוכח פירוט הטענות כפי שנמצא בגוף הבקשה, אין לנו אלא לצאת מנקודת המוצא כי קבוצת המעוניינים היא כפי שהוגדרה בסעיף ההגדרות, וזאת אלא אם בית הדין ימצא מקום להגדירה באופן אחר.

19. בקשר לשאלה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד, נאמר כי אכן, כטענת המערער, לא נמצא בתוספת לחוק סייג המונע אפשרות בירורה של שאלה זו במסגרת תובענה ייצוגית. ככל שיתמלאו התנאים שבחוק בתביעה הכוללת עילה בדבר הכרה ביחסי עובד ומעביד, אין מניעה לאישורה כתובענה ייצוגית. בהמשך לכך נוסיף ונציין, כי לעניין השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד , ועל פני הדברים, לא עלה בידי ההתאחדות להצביע על שונות מובהקת בין חברי הקבוצה כפי שהוגדרה על ידי המערער בבקשה. זאת ולו מן הטעם שאינו שנוי במחלוקת, כי ההתאחדות הציעה לכלל השופטים, על קבוצותיהן מן הסוגים השונים, לחתום על הסכמים בהם הם מוכרים כעובדיה החל ממועד חתימתם. כמו כן, בהיותה של קבוצת השופטים מוגדרת וידועה, אין כדי להוות טעם המונע אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית. אשר על כן לא מצאנו כי יש בטעמים אלה שמעלה ההתאחדות, כדי לבסס דחיית הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

20. עם זאת, נמצאנו למדים מכתבי הטענות, כי מרבית חברי הקבוצה, ולמעט קומץ מהם, חתמו על ההסכם כפי שהוצע על ידי ההתאחדות, בו נקבע כי יחסי עובד ומעביד בין כל אחד מהם לבין ההתאחדות מתקיימים החל מחודש מרץ 2008, הוא מועד חתימת ההסכמים, ולא ממועד שלפני כן. ואכן, כפי שקבע בית הדין האזורי, והדברים הם בבחינת מושכלות ראשונים, ככל שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין השופטים או מי מהם, לבין ההתאחדות קודם למועד זה, אין בחתימה על ההסכם כדי לשלול מעמדם כעובדים. בחתימה על ההסכם אין ולא יהיה כדי לעמוד בדרכו של כל מי שיחפוץ בכך, לתבוע כי יוכרו יחסי עובד ומעביד בינו לבין ההתאחדות גם קודם למועד כפי שנקבע בהסכם, ולבקש את הזכויות הכספיות הנובעות מכך. אלא, שלא מן הנמנע הוא כי לא כל חברי הקבוצה מעוניינים בקביעה כפי שמבקש המערער להחיל עליהם במסגרת התובענה הייצוגית. מדובר במאות שופטי כדורגל שחתמו על הסכמים מול ההתאחדות, כל אחד מטעמיו. אין לפנינו קבוצת עובדים שניתן לומר לגביה כי היא נמנית על אוכלוסיית עובדים מוחלשת, ואין הדבר בבחינת מובן מאליו שהקבוצה, ככזו, מעוניינת בתוצאה כפי שמבקש המערער לקבוע לגביה. תוצאה שכזו ככל שתתקבל, תחול על כל חברי הקבוצה, למעט מי שהודיע כי אינו מעוניין להיכלל בה, בין אם משום שלא ידע אודותיה ובין אם מטעם אחר. בקשר לכך לא למותר הוא לציין כי התוצאה המבוקשת, עלולה "לגרור" את מי מהם, על פי הקבוע בהסכמים עליהם חתמו, להתדיינויות מול ההתאחדות בענייני קיזוז והשבה של סכומים ששולמו להם בעבר, ואף להתחשבנות מחודשת מול רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. אף לא ניתן לומר, כי בלא שתאושר התובענה הייצוגית, לא נתונה האפשרות למי מחברי הקבוצה המעוניין בכך להגיש תביעתו לבית הדין, למימוש זכויותיו כעובד.
על הקושי הטמון בנסיבות כאלה, בהן מבקש תובע "לתקוף" תנאים בהסכמים עליהם חתומים חברי "קבוצת המעוניינים", עמד בשעתו בית דין זה מפי סגן הנשיא אליאסוף בפרשת התעשייה האווירית, ובאלו המילים:

"הסכם רותם 1, שנחתם בסוף שנת 1992, מתייחס לקבוצה גדולה של עובדי תע"א שפרשו מכוח האמור בו. ספק בעינינו אם יהא זה ראוי להפעיל הליך של תובענה ייצוגית לגביו שעה שהעובדים הרבים שחוו את תהליך הפרישה על פי ההסכם יהיו חשופים בעתיד לאפשרות של שינוי בתנאי פרישתם ולערעור המצב בו הם נמצאים מאז פרישתם, ושרבים מהם ייתכן כי השלימו עמו וירצו להותירו על כנו. נושאי הסכם רותם 1 יכולים בהחלט להתברר בהליכים משפטיים בבית הדין לעבודה, אך רצוי שהבירור ייעשה בהליכים אינדיווידואליים ולא בהליכים 'ייצוגיים' שיש להם אופי כובל, כאשר לפסק הדין שיינתן בהם יש תוקף של 'מעשה בית דין '".

הנה כי כן, זהו המקרה בו על בית הדין להזהיר עצמו מפני הסיכונים הכרוכים באישור תובענה ייצוגית, שמא השימוש בכלי זה אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של כלל חברי הקבוצה. בנסיבות אלה, על פני הדברים, קיים קושי לקבוע כי התקיים הנדרש בסעיף 8(3) לחוק תובענות ייצוגיות לפיו "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת".

21. בהמשך לכך נוסיף, כי במסגרת הערעור מבקש המערער למצוא בתובענה הייצוגית מנוף להתארגנותם של שופטי הכדורגל במסגרת ארגון עובדים. המערער מצביע על בדידותו של השופט בביצוע תפקידו. לטענת המערער, בדידות זו, המשולבת בפיזור הגיאוגרפי של מקומות השיפוט, מקשה מאד על העובד היחיד לנהל מאבק על זכויותיו, ולהקים ארגון עובדים. התובענה הייצוגית יכולה להוות כלי לסייע לו בכך. בטענה זו לא מצאנו כל ממש, מה עוד שידועה זהותם של השופטים חברי קבוצת המעוניינים, ובעידן האינטרנט, את הקשר עימם ודאי ניתן ליצור, לאו דווקא במגרשי הכדורגל הפזורים ברחבי הארץ.

22. לא זו אף זו. התביעה הכספית של המערער (ללא פיצויי הלנת שכר), עומדת על כ- 20,000 ש"ח, והיא מתייחסת לפרק זמן של כשנתיים ימים בו שימש שופט בהתאחדות, עד למועד שבו הוצע לו לחתום על ההסכם השנוי במחלוקת. אין מדובר בסכום פעוט וזניח, בגינו לא יטריחו עצמם רבים לפנות לערכאות. זאת מה עוד שעל חברי "הקבוצה" קרוב לודאי נמנים גם מי ששמשו שופטי כדורגל בהתאחדות פרקי זמן ארוכים יותר, עובדה שמן הסתם אף תגדיל את סכומי תביעתם. וכבר עמדנו על התכלית העומדת ביסוד הגשתה של תביעה כתובענה ייצוגית כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראת ס' 1 לחוק שהיא בעיקרו של דבר "'מימוש זכות הגישה לבית המשפט לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים'. בתכלית זו גלומה התייחסות לקבוצות אוכלוסיה שונות. נמצא בהן אוכלוסיות קשות יום שקשה עליהן הפניה לערכאות, לרוב מטעמים של העדר משאבים ויכולות כספיות הדרושות לעצם ניהולם של הליכים משפטיים, כמו גם קבוצה של תובעים פוטנציאליים שההפסד הכספי שנגרם להם כתוצאה מן הפגיעה בזכויותיהם הוא קטן ביותר, ואינו מצדיק מבחינתם ניהול הליך משפטי הדורש השקעה של זמן וממון". הנה כי כן, על פני הדברים בנסיבות המקרה שלפנינו אין מדובר באוכלוסייה קשת יום אשר הפניה לערכאות קשה עליה, וסכומי התביעה הפוטנציאליים אינם זניחים כלל ועיקר.

23. ויתרה מכך. כאמור, לטענת ההתאחדות, לא מתקיים בנסיבות המקרה התנאי שבסעיף 8(2) לחוק לפיו "התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת", וזאת לאור השונות שבין שופטי הכדורגל. אכן, בקשר לתנאי זה נקבע כי "התובענה הייצוגית היא כלי דיוני, אשר נועד לפשט ולייעל את ניהולן של תובענות, שמורכבותן בריבוי התובעים. הליך האישור המקדמי הוא כעין "מסננת", שבאה למצות משלל התביעות את אלה שמסגרתן הסבוכה של תובענה ייצוגית מתאימה לבירורן".
עם זאת, בנוגע לשוני בין עובדים כשיקול לבחינת התאמת תביעתם לניהול כתובענה ייצוגית ובאופן שלא יהיה בכך כדי לסכל את הוראת החוק בדבר ניהול התביעה בדרך היעילה וההוגנת האפשרית, כבר קבענו כי "ככל שהשוני בין תובעים בקבוצת "מעוניינים" מתבטא בתקופת עבודה, בהיקף משרה או בשיעור השכר, ספק אם הוא צריך לשקול כשלעצמו, לעניין אישור התובענה כתובענה ייצוגית. זאת ולו מן הטעם, ששוני זה הינו שוני מובהק וטבוע בקבוצות "מעוניינים" בתחום משפט העבודה." ואולם, ככל שמדובר בקבוצת המעוניינים בפרשה שלפנינו, קבוצת שופטי הכדורגל, שונים הם פני הדברים ומורכבים יותר. מטיעוני ההתאחדות נמצאנו למדים, והדברים לא נסתרו על ידי המערער, כי קבוצת שופטי הכדורגל עליה נמנה המערער, מונה כ-15 תת-קבוצות, בהן נמצא הבחנה בין הליגות השונות, המכתיבות שונות בתפקיד ושונות בגמול. ההתאחדות מדגישה לעניין השוני בין השופטים בליגות השונות, כי חלקם מבצע את השיפוט במספר ליגות שונות במהלך החודש על פי סידור עבודה שבועי; חלקם שופט פעם בשבוע ואחרים פעמיים בשבוע. גם זמן המשחק משתנה בין הליגות השונות. כמו כן, התגמול שונה בין הליגות, ובכל שבוע משתנה סידור העבודה. הנה כי כן, מדובר במשתנים רבים, המחייבים בחינה מיוחדת של הזכויות הסוציאליות אותן מבקש המערער לתבוע במסגרת התובענה הייצוגית. לעניין זה יפים דברי השופטת וירט ליבנה בפרשת וירון, בה נקבע בין השאר כדלקמן:

"אכן, ייתכנו מקרים בהם יתעורר קושי אמיתי, לברר מהו שיעורו של הסעד הכספי שכל אחד מחברי הקבוצה זכאי לו בשל העובדה שהסעד הנתבע איננו זהה. זאת, בין אם משום שמדובר בחישוב מורכב ומסובך לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, ובין אם משום שבירור זה יצריך בירור ראייתי להוכחת שיעורו של הסעד ובין אם מטעמים אחרים.
אז, רשאי בית המשפט - במסגרת שיקול דעתו - לבחון האם לא נפגמה יעילותה של התובענה הייצוגית, ויכול הוא אף להגיע למסקנה, כי יש להעדיף את ניהולן של תביעות אישיות רבות על פני מכשיר התובענה הייצוגית."

הנה כי כן, לפי העולה מנסיבות המקרה שלפנינו, ניהול התביעה כתובענה ייצוגית לא יתרום ל"ניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות" כדרישת סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, וקרוב לודאי שאף יצריך ניהול תובענות נפרדות של יחידי הקבוצה. אכן, המערער מזמין את בית הדין להגדיר עבורו את קבוצת המעוניינים, אלא שבידי בית הדין לא ניתנו כלים המאפשרים לו לעשות כן.

24. לא למותר הוא לציין בהקשר האמור את תביעת המערער לשכר מינימום, בה הוא עותר לתשלום עבור פעילות שאינה פעילות שיפוט, אותה ביצע לצורכי עבודתו, במועדים שונים, ולמשך פרקי זמן כאלה ואחרים, כמפורט בתביעתו. על פני הדברים טמונה בעילה זו שונות גדולה ביותר בין חברי הקבוצה, וכלל לא ברור כיצד היא עומדת בתנאי החוק לאישורה כתובענה ייצוגית.

25. ולבסוף, כשלב אחרון טרם חתימה, בחנו את השאלה שמא נכון וראוי לאשר את ניהולה של התובענה ב"שינויים", בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 13 לחוק תובענות ייצוגיות, באופן שמתוך רשימת העילות המבוקשת יאושר ניהול של חלקן בלבד כתובענה ייצוגית. לעניין זה שקלנו אם ניתנת לאישור העילה העומדת למעשה בבסיס הבקשה, והיא טענת המערער בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין חברי הקבוצה לבין ההתאחדות בתקופה שלפני חודש מרץ 2008. בקשר לכך כבר עמדנו, ובהרחבה, על הקושי והסכנה הטמונים בבקשה לאישור עילת תביעה זו כתובענה ייצוגית, נוכח השאלה המתעוררת בדבר עצם היותם של חברי הקבוצה מעוניינים בניהולה של תביעה שכזו, ובשים לב לשאלה שמא טמון בניהולה ניגוד אינטרסים בין חברי הקבוצה. לטעמנו, ועל יסוד הטעמים כפי שפורטו, אין לאשר עילה זו כתובענה ייצוגית, בין כעילה יחידה ובין יחד עם אחרות. כמו כן, משעילה זו היא העומדת בבסיס ההתדיינות לבירור זכויותיהם הסוציאליות של יחידי הקבוצה, ואין היא ראויה להתברר על דרך של תובענה ייצוגית, ממילא לא ניתן לאשר איזו מעילות התביעה האחרות כעילה ראויה ומתאימה בנפרד לבירור, על דרך התובענה הייצוגית.

26. הנה כי כן, לאור כל האמור, לא מצאנו הצדקה להתערב במסקנתו של בית הדין האזורי לפיה אין מקום לאשר את בקשתו של המערער לניהול תובענה ייצוגית. קביעות בית הדין האזורי מבוססות היטב בתשתית העובדתית שנפרשה לפניו. אשר על כן אנו דוחים את הערעור ומאשרים את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו.


27. סוף דבר – הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות המשיבה בסך של 15,000 ש"ח.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון