הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז:

כללי


האם זכאית התובעת לפיצוי מהנתבעת על הפרת הסכם להגשת מועמדותה למכרז לתפקיד ספציפי, ככל שנכרת הסכם כזה ביניהן, ומה גובה הפיצוי? זו השאלה העומדת בפנינו.
האגף למידע גיאוגרפי וטכנולוגיית המידע במשרד הפנים פרסם מכרז תשכ"ל מממ 2003-2 להעסקת עובדים בתחום מקצועות טכנולוגית המידע והתקשוב (להלן: "מכרז המסגרת"). הנתבעת היתה בין החברות שזכו ב"מכרז המסגרת", ונכללות ברשימת "ספקי שירותי סיוע בכח אדם" בתחום. במסגרת תוצאות המכרז הנ"ל, הגישה הנתבעת ביום 21.2.08 בקשה לקבלת הצעה להעסקת עובדים בתחום טכנולוגיית המידע והתקשוב, עם רשימת עובדים מפורטת (להלן: "המכרז").
בין המשרות הרלוונטיות היו משרת "אחראי פרויקט", שהגדרתה רמה 3, וכן משרת "ראש צוות", רמה 4. רמה 3 הינה בכירה מרמה 4.
הנתבעת ציינה את שמה של התובעת בהצעה שהגישה כמיועדת לתפקיד "אחראי פרויקט" ברמה 3 (בהתאם לטבלה בנספח א' לכתב ההגנה) (להלן: "ההצעה").
עובר להצעת המכרז התנהל בין התובעת לנתבעת משא ומתן ממושך על תנאי העסקתה של התובעת. במהלך ההידברות בין הצדדים קודם להגשת ההצעה, ביקשה התובעת מן הנתבעת להציעה לתפקיד ברמה 4. הצדדים חלוקים ביניהם ביחס למהות ההסכמה אליה הגיעו בעניין זה. כאשר נודע לתובעת כי הוגשה לתפקיד ברמה 3 ולא רמה 4, פנתה לנתבעת בבקשה לשנות זאת. המגעים לשינוי התפקיד לא צלחו. בין היתר, ניהלו התובעת ונציג הנתבעת מר לוגסי, שיחה טלפונית, אותה הקליטה התובעת, ותמלילה הוגש לבית הדין (להלן: "התמליל"). התובעת זומנה ליום ראיונות לרמה 3 ולא הגיעה. הנתבעת לא זכתה במכרז בכל הנוגע לעניינה של התובעת.
ביום 27.4.09 הגישה התובעת תביעתה זו כנגד הנתבעת לבית משפט השלום. התביעה הועברה לבית דין זה ביום 15.11.09, לנוכח מהות התביעה. התובעת תובעת פיצוי בסך 322,000 ש"ח על הפרת הסכם. לטענת התובעת סכום הפיצוי נגזר מהנזק שנגרם לה עקב הפרשי השכר בין השכר בו הועסקה בפועל (לאחר האירועים נשוא התובענה) לבין זה שהוסכם עליו בינה לבין הנתבעת, לטענתה. כן תבעה התובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך 40,000 ש"ח.
הנתבעת טוענת כי לא הוסכם שהתובעת תוגש על רמה 4 וכי התובעת ידעה שתוגש על רמה 3 ואף הסכימה לכך. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהו.
בדיון שהתקיים בפנינו נשמעו עדויות התובעת מחד גיסא ומר לוגסי, נציג הנתבעת, מאידך גיסא. הצדדים הגישו סיכומים וסיכומי תשובה.


גדר המחלוקת


בדיון המוקדם מיום 21.3.10 נקבעו הפלוגתאות הבאות:
האם נכונה טענת התובעת כי בין הצדדים היה הסכם בעל פה לפיו היה על הנתבעת לכלול אותה בהצעה במכרז כמועמדת לתפקיד ברמה 4. בהקשר לזה, האם נכונה טענת התובעת כי ביקשה במפורש שלא להגיש מועמדותה לרמה 3.
האם נכונה טענת התובעת כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב במו"מ בין הצדדים, בקיום ההסכם בין הצדדים, ככל שהיה כזה והתרשלה בעריכת מסמכי המכרז.
האם נכונה טענת התובעת כי פעולות הנתבעת היוו תרמית ומצג שווא כלפיה.
כפועל יוצא מפלוגתאות אלה, האם זכאית התובעת לפיצויים בגין נזק שנגרם לה ככל שהיה כזה, וככל שכן, באיזה שיעור. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים של הפסדי שכר, וכן עוגמת נפש והוצאות נלוות.

להלן נדון בשאלות אלו ובטענות הצדדים.

דיון והכרעה
קיומו של הסכם בין הצדדים


כאמור, במסגרת שלבי מכרז המסגרת, צריכות היו החברות הזוכות להגיש למשרד הפנים הצעות של עובדים ספציפיים. בין המשרות הרלוונטיות היו משרת "אחראי פרויקט", (להלן: רמה 3), וכן משרת "ראש צוות", (להלן: "רמה 4"). רמה 3 הינה בכירה יותר מרמה 4. פירוט דרישות התפקידים כעולה ממסמכי המכרז (עמ' 25 למסמכי מכרז המסגרת, נספח א' לתצהירה המתוקן של התובעת) הינו כדלקמן:

רמה 3: אחראי פרויקט, רשתות, אתר אינטרנט, אבטחת מידע, עובד DBA, עובד סיסטם.
רמה 4: מנתח מערכות, מעצב גרפי, ראש צוות תמיכה, ראשי צוותים בכל התחומים.
כעולה מהפירוט, הרי שמלבד ההבדל בבכירות בין התפקידים, גם תוכנם של התפקידים הינו שונה. עוד נרשם שם כי העלות המקסימלית לשעת עבודה, המפורטת בעמודה של תעריף חשכ"ל הינה 170 ש"ח לשעה ברמה 3, ו-155 ש"ח לשעה ברמה 4. המציעים נדרשו להציע מחיר לשעה במסגרת ההצעה. בהודעת משרד הפנים מיום 21.2.08 באשר להגשת ההצעות, אותה כתב מר מנחם ארסלן, מנהל האגף למידע גיאוגרפי וטכנולוגיית מידע, (נספח א' לכתב ההגנה), פורטו בין היתר הדרישות לתפקידים אלו – מהן זהות ומהן שונות.



התובעת מסרה בתצהירה כי עבדה בעבר, בשנים 2003-2007, במשרד הפנים בתפקיד מקביל לתפקיד ברמה 4, כראש צוות ומנהלת פרויקטים בתחום מערכות מידע גיאוגרפי ומיפוי במינהל התכנון וכי יש לה השכלה (תואר ראשון ושני) ומומחיות נדרשת בתחום. יחד עם התובעת עבדה במשרד הפנים גב' רוית טליאז (להלן: "רוית") חברתה של התובעת. רוית עבדה בתפקיד ברמה 3 במקביל לתובעת והמשיכה לעבוד בו במשך השנים. רוית נדרשה אף היא לעבור את המכרז הרלוונטי. הממונה על התובעת במשרד הפנים בתקופת עבודתה שם היה מר מנחם ארסלן (להלן: "מר ארסלן"). התובעת מסרה בתצהירה כי עזבה את תפקידה במשרד הפנים בזמנו, על אף הסיפוק שחשה בו, ועברה למשרה אחרת, בשל רצונה לשפר תנאי העסקתה. כן מסרה התובעת כי לקראת פרסומו של המכרז חשה כי זו הזדמנות מחד להיטיב את תנאי העסקתה ומאידך לשוב ולעבוד בתפקיד שחשה בו סיפוק בעבר. לפיכך ניהלה התובעת מגעים בעניין עם מספר חברות שהתמודדו במכרז. חלק מהחברות פנו אליה לנוכח המלצת הממונה עליה לשעבר, מר ארסלן. בין היתר פנה לתובעת נציג הנתבעת, מר צביקה לוגסי (להלן: "מר לוגסי"). מר לוגסי העיד כי פנה לתובעת וביקש לתאם עימה פגישה, אולם היא ביקשה לקיים את המשא ומתן בשיחות טלפוניות, הואיל וקיימה משא ומתן מקביל עם מספר חברות. ביום 6.3.08 התקיימה פגישה בין התובעת למר לוגסי בבית קפה סמוך למקום עבודתה באותה תקופה. התובעת ערכה תרשומות של תנאי העסקה עליהם דובר בשיחה זו ובשיחות טלפוניות אחרות (נספחים ד' ו-ה לתצהיר התובעת). כאמור, התובעת קיימה משא ומתן ממושך עם הנתבעת, לשם הגשתה כמועמדת מטעמה. במקביל קיימה התובעת מגעים עם חברות אחרות. עדותה של התובעת כי הבהירה מלכתחילה שהיא מעוניינת שיגישו אותה על רמה 4, היתה נאמנה עלינו. עדותו של מר לוגסי בעניין זה לא היתה מהימנה בעינינו, ונראה כי הוא פעמים מתחמק מלמסור תשובה ישירה ופעמים מוסר תשובה והיפוכה. התרשמנו כי אכן התובעת הבהירה לנתבעת מעל לכל ספק כי היא רוצה לגשת לתפקיד ברמה 4. כך, התובעת העידה כי שבה והדגישה באוזני מר לוגסי כי היא רוצה לגשת לתפקיד ברמה 4:

... הדיון היה ברור לאורך כל הדרך שצביקה מנסה לשכנע אותי שאני מתאימה לרמה שלוש ואני חוזרת ואומרת לו ש אני לרמה שלוש לא ניגשת. זה משהו שמאוד חוזר לענין התמליל.
ש. האם נכון שבהקשר של הדיון לאיזה תפקיד תגשי עלה בשיחות ביניכם גם שמו של בני שניידר מנהל חטיבה וצביקה אמר לך שידרש לאישורו לענין הזה.
ת. בשום פנים ואופן לא. לא היה מוכר לי השם. מבחינתי צביקה היה האדם שדיבר איתו. לא נאמר לי בשום פנים ואופן שיש עוד מישהו שצריך לקבל אישורו לאיזה שהוא דבר. (פרוטוקול עמ' 9 ש' 1-7)

התובעת העידה גם כי לו נאמר לה כי היא תוגש על משרה 3 ולא 4, היתה פונה לחברה אחרת גם ברגע האחרון לפני המכרז, כל עוד היה הדבר אפשרי וזאת גם אם משמעות הדבר היתה חוסר יכולת מיקוח, אך לא היתה מוכנה לגשת כך למכרז באמצעות הנתבעת:
ש. אם צביקה באותם שיחות אומר לך אני מגיש אותך למשרה שלוש ולא למשרה ארבע. מה היית עושה במצב כזה.
ת. זה לא היה. ולא הייתי ניגשת באמצעותו.
ש. בשלב הזה לא היה לך אפשרות לגשת לחברה אחרת.
ת. אם צביקה היה אומר לי שהוא מגיש אותי לרמה שלוש לא הייתי עושה את זה. לא הייתי לוקחת משרה של חברה שלי. אם היה אומר לי שלא מגיש אותי אני מניחה שהייתי מרימה טלפון לאחת החברות כי היה חשוב לי לחזור.
ש. למרות שאמרת שבשעה 6 בערב אין אפשרות להרים טלפון לחברות אחרות שאת בגן משחקים.
ת. אין לי אפשרות לנהל משא ומתן. לא עמדתי במצב כזה.
(פרוטוקול עמ' 9 ש' 15-23)



מנגד מר לוגסי שינה טעמו בעדותו ולא הציג גרסה אחידה. כך, פעם טען כי הודיע לתובעת שההכרעה תיוותר בידי מר שניידר (טענה שהוכחשה כאמור מכל וכל על ידי התובעת, וגם אין בה היגיון) (פרוטוקול עמ' 11 ש' 12-14) ופעם טען כי הודיע נחרצות לתובעת שתוגש על רמה 3 (כאשר ההתייעצות עם שניידר היא רק פורמלית, או בכלל לא הועלתה כאפשרות) (שם, עמ' 13 ש' 4-9). כמו כן פעם טען כי הבהיר לתובעת כי ייתכן שתוגש על רמה 3, לאור תנאי השכר שדרשה או לאור עזיבת רוית, והם התווכחו על כך, כאשר התובעת לא הסכימה עימו ופעם טען כי היה ברור לתובעת שתוגש על רמה 3.




זאת ועוד. התובעת הבהירה בתצהירה מהן הסיבות בשלהן לא חפצה לגשת לרמה 3 כי אם לתפקיד ברמה 4 דווקא, על אף שהינו ברמת בכירות נמוכה יותר:

"א. התפקיד ברמה 4, למרות שהיה רשמית ברמה נמוכה יותר מתפקיד ברמה 3 ואף בשכר נמוך יותר, עניין אותי הרבה יותר באשר הסיפוק והאתגר בו גבוהים משמעותית עבורי. כמו כן אפשר התפקיד ברמה 4 המשכיות והשלמה לפרויקטים שהתחלתי בעבר וביקשתי להיות שותפה בקידומם. (יצוין כי תחומי העיסוק של כל אחד מהתפקידים שונה לגמרי ממשנהו).
ב. הניסיון וההתאמה לעבודה של רוית, המועמדת שכיהנה בתפקיד ברמה 3 והתמודדה עליו במכרז, עולה בעשרות מונים על ניסיוני וברור שלא היה לי סיכוי לקבל את התפקיד מולה.
ג. מאחר וכאמור, נשארתי בקשר עם חבריי לעבודה, היה ברור כי מנהל האגף מר ארסלן היה מאד מרוצה מרוית ולא הייתה לו כל סיבה להחליפה.
ד. כאמור, הייתי חברתה של רוית ולא רציתי לפגוע בפרנסתה."
(סעיף 12 לתצהירה המתוקן של התובעת)

אין ספק שאופי התפקיד והסיפוק האישי, היכולת להצליח בו, כמו גם שיקולי החברות עם רווית ושיקולי הסיכוי לעבור את המכרז מול מתמודדת עדיפה, הינם שיקולים מהותיים להחלטת התובעת באיזו רמה תיגש. מדובר בשיקולים שונים המעידים על נחרצות התובעת בסוגיה זו ומרכזיותה עבורה.



טענת הנתבעת כי כחברה עסקית אין היא שוקלת שיקולי חברות, אלא רק שיקולי יעילות, אינה ממין הענין. ראשית, ברי כי התובעת, כעובדת אשר מצויה במשא ומתן מול המעסיק, רשאית להציב תנאי לפיו היא מבקשת לעבוד בתפקיד מסוים, בעל דרישות מסוימות, אשר היא חשה בו סיפוק, ולא בתפקיד אחר – כאשר אם הנתבעת קיבלה תנאי זה, (כפי שהתרשמנו שכך אירע), עליה לעמוד בו. שנית, לא מדובר אך ורק בשיקולי חברות, אלא גם שיקולי כדאיות עסקית גרידא התומכים בהעמדת התובעת לתפקיד בו יש סיכוי גדול יותר שתזכה (לנוכח הסיכוי הנמוך של התובעת לזכות בהתמודדות מול רוית וכן לאור אי עמידה בתנאי הסף) וכן שיקולים של רצון העובד לעבוד בתפקיד זה לאור מהות התפקיד, ניסיונו בו והתאמתו לו, שאין לזלזל בהם, ושהינם חלק מהשיקולים שגם חברה עסקית טהורה הפועלת למיקסום רווחיה, צריכה לשקול. מר לוגסי עצמו העיד כך:

ש. הגשת אותה לרמה שלוש כי לא היה לך כדאי להגישה לרמה ארבע.
ת. לגבי מכלול המכרז שיש בו עוד משרות אין לו רק משרה של אחראי פרויקט אני רואה את זה כמכלול אחד את כל המכרז. עסקית באותו מכלול לא היה כדאי להגישה לרמה ארבע. ולא ראינו את זה נכון להגישה לרמה ארבע. כאשר הסיבה העיקרית שלה שהיא לא רוצה להתחרות בחברה שלה. אנו בחברה לא יכולים לעשות בדיקות מי חברים של מי בהגשת מכרזים
ש. אם היתה נותנת לך סיבה אחרת אולי כן הייתי מגיש אותה לרמה ארבע
ת. אם היתה סיבה אחרת יכול להיות
(פרוטוקול עמ' 14 ש' 14-20)



תמוהה ביותר טענת הנתבעת, כביכול נטענת כלפיה דרישה בלתי סבירה של בדיקת חברויות של מועמדים במכרז. התובעת העידה בתצהירה כי קיימה את המגעים בתיאום עם רוית. מר לוגסי מסר בתצהירו (סעיף 12) כי כבר במועד הפגישה הראשונה ידע שהתובעת ורוית, שאף היא ניהלה משא ומתן מול התובעת, אף כי בנוגע לרמה 3, הן חברות, וכי התובעת אינה מעוניינת לגשת למשרה ברמה 3. מהתמליל ומעדויות הצדדים עולה כי חברותן של רוית והתובעת היתה נושא מרכזי במשא ומתן ובאופן ניהולו, כאשר השתיים שיתפו זו את זו והשוו ביניהן תנאים שהשיגו מול מר לוגסי. קשה לומר אפוא שהנתבעת לא היה מודעת לחברות בין התובעת לרוית או למשמעותה במכרז. עוד יותר קשה לקבל טענת הנתבעת המשתמעת מדברים אלו, לפיה ההחלטה היתה כולה בידיה, וכלל לא בידי התובעת, שיכולה היתה לבחור שלא לגשת לרמה 3, אלא באמצעות חברה אחרת.




התרשמנו כי בין התובעת לנתבעת נכרת הסכם בעל פה, לפיו הנתבעת תגיש התובעת כמועמדת במכרז. בין תנאיו היסודיים של הסכם זה, נמנה התנאי של הרמה והתפקיד בה תוגש התובעת – רמה 4. עם הגשת הצעת הנתבעת למועמדים, חוזה זה הופר. להלן נמשיך ונפרט את אופן השתלשלות האירועים ונראה כי קיומו של חוזה בעל פה עולה כחוט השני מהתנהלות הצדדים עובר לכריתתו ואף לאחר הפרתו. אדרבה, התנהלות הצדדים לאחר הפרת החוזה מחזקת מסקנה זו אליה הגענו בדבר כריתת החוזה בין הצדדים.




חרף הסיכום הממשי בין הצדדים, לפיו תוגש התובעת על רמה 4, הוגשה התובעת כמועמדת על רמה 3. הנתבעת יכולה היתה להגיש את התובעת לשני התפקידים – הן רמה 4 והן רמה 3, אך בחרה שלא לעשות כן (פרוטוקול עמ' 13 ש' 30 -33, עמ' 14 ש' 1- 3). בהצעת הנתבעת, בשורה המיועדת לתפקיד "ראש צוות" של רמה 4, נרשם כי לא נמצאו מועמדים מתאימים. הנתבעת לא הודיעה על כך לתובעת. הנתבעת בחרה לעשות כן, משיקולים עסקיים, לאור הרווח הגבוה יותר הצומח לנתבעת מהעסקת עובד ברמה 3 על פני עובד ברמה 4 (פרוטוקול עמ' 14 ש' 13).




לאחר שהוגשו ההצעות, קיבלו המועמדים זימונים לראיונות. ביום 19.3.08 התקשרה התובעת למר ארסלן על מנת להקדים את שעת הראיון שנקבע לה. בהזדמנות אקראית זו ובמהלך השיחה עם מר ארסלן, התחוור לה כי הוגשה על תפקיד של רמה 3, ולא רמה 4. עדותה של התובעת בענין זה היתה אמינה, ולפיה לא ידעה על כך קודם לכן. אף מר לוגסי עצמו לא טען כי טרח לעדכן את התובעת וליידע אותה מהי הרמה עליה הוגשה, משל היה זה דבר שולי בהחלט. גם אם נלך לשיטתו, לפיה התובעת הסכימה בלית ברירה להשאיר את שיקול הדעת בנוגע לרמה בה תוגש בידי מר שניידר, האחראי בנתבעת, עדיין יש לתמוה הכיצד לא עודכנה על הרמה בה הוגשה, או על ההחלטה הסופית להגישה בה. זאת לנוכח העובדה שגם מגרסת לוגסי עולה כי הדבר היה נושא מרכזי במשא ומתן בין הצדדים ומשמעותי עבור התובעת, גם אם לא תנאי בלעדיו אין, לשיטתו. ככל שאכן לא דובר בטעות של הנתבעת, הרי שנראה כי הנתבעת לא יידעה את התובעת בנוגע לרמה בה הוגשה, בכוונת מכוון, על מנת להציב עובדות בשטח ולמנוע מהתובעת לשנותן בטרם הגעתה לראיון. התובעת אף לא הוגשה לכל הפחות לשני התפקידים – הן רמה 3 והן רמה 4, אף שניתן היה לעשות כן, ובכך למעט מהפגיעה בתובעת.




התובעת הגישה לבית הדין תמליל שיחה בינה לבין מר לוגסי, שהתקיימה לאחר הגשת הצעת הנתבעת בה נכללה התובעת. תמליל השיחה בין התובעת למר לוגסי צורף לתצהירה כנספח ו' (הוזכר לעיל ולהלן כ"התמליל"). מהתמליל עולה במפורש כי הנתבעת הגישה את התובעת במודע ולא בטעות, לרמה 3, בשל התעריף הגבוה יותר, כאשר זו האחרונה לא ידעה על כך עובר להגשת ההצעה. מדברי התובעת ומר לוגסי לא עולה כי מר לוגסי סיכם עם התובעת לפני הגשתה כי תוגש על רמה 3, והוא לא הטיח בה דברים מתבקשים אלה (לו אכן היה סיכום כזה), ולו ברמז או במשתמע. אדרבה, במהלך השיחה התובעת מביעה הפתעה מהשינוי ומר לוגסי לא מתפלא על הבעת הפתעה שלא במקומה, כמתבקש, אם אכן היה סיכום קודם להגשתה ברמה 3. כל שטען מר לוגסי בשיחה הוא כי ביכולתו לסדר את הדברים לשביעות רצון כל הצדדים - כך שהתובעת תוגש ותישאר על רמה 3, הנתבעת תקבל את התעריף הגבוה יותר, ואולי ניתן יהיה לסדר זאת כך שבפועל תבצע התובעת תפקיד של רמה 4. מר לוגסי חזר שוב ושוב על כך שהתובעת תיגש לראיון.


שתיקתו של מר לוגסי בענין קיומו של סיכום קודם על הגשה ברמה 3, כעולה מהתמליל, אף שהתובעת מטיחה בו שוב ושוב את השאלה מדוע עשה זאת, מעידה כאלף עדים על העדר סיכום כזה בינו לתובעת:
ש. אתה בתשובה לא אמרת ולא הזכרת לה שהיה ביניכם הסדר שלפיו שאלת סוג המשרה אליה תוגש איילה תוכרע על ידי מר שניידר
ת. לא אמרתי לה במהלך השיחה הזאת. ... אמרתי לה לפני כן.
ש. למה לא אמרת כאן שאמרת לה לפני כן. הרי זה תשובה מתבקשת.
ת. יכול להיות שזאת תשובה מתבקשת אבל אפשר לתת עוד כמה תשובות
ש. אבל את התשובה הזאת לא נתת
ת. לא נתתי
(פרוטוקול עמ' 11 ש' 21 -32, עמ' 12 ש' 1 -4)



ביום 21.3.08 שלחה התובעת מייל לנוגעים בדבר ובו ביקשה לתקן הטעות. גם מר לוגסי שלח פנייה למשרד הפנים- למר ארסלן, בה מסר כי חלה טעות בהגשת התובעת על רמה 3 חלף רמה 4. בעדותו טען כי עשה זאת לבקשת התובעת ומר ארסלן ובמטרה למזער נזקים, אף כי לא חלה כל טעות (פרוטוקול עמ' 15 ש' 1-32, עמ' 16 ש' 1). משהניסיונות לא הועילו, סירבה התובעת לגשת לראיונות לרמה 3 ולסמוך על הנחת הנתבעת שהדבר "יסתדר", ובכך נפסלה מהמכרז.




לסיכום סוגיה זו, נאמר כי שוכנענו אפוא שבין הצדדים הבשיל ונכרת הסכם בעל פה, שתנאיו היסודיים היו הסכמת הצדדים כי הנתבעת תגיש את התובעת כמועמדת מטעמה על רמה 4, והתובעת תתמודד במכרז מטעם הנתבעת. בחוזה נכללה הסכמה נוספת, לפיה אם תזכה התובעת במכרז – תועסק באמצעות הנתבעת, בהתאם לתנאי ההעסקה שסוכמו עימה. מובן כי הסכמת הצדדים לפיה התובעת תוגש כמועמדת ברמה 4 הינה הסכמה העומדת בפני עצמה, ללא קשר לתוצאות המכרז לאחר הגשת ההצעות. חוזה זה הופר. הפרת הסכמה זו, בחוסר תום לב ותוך גרימת נזקים לתובעת, גוררת אחריה זכאות התובעת לפיצוי.


הסכמה על תנאי השכר


כאמור, נכרת חוזה בעל פה בין הצדדים. מלבד התנאי של הגשת התובעת למכרז (תנאי ששני הצדדים התחייבו לו) נכללו תנאים נוספים בהסכם שבין הצדדים – הלוא הם תנאי השכר והתנאים הנלווים. כאמור לעיל, התובעת הציגה תרשומות של תנאי ההעסקה שרשמה בעת המשא ומתן. באשר לתרשומות שערכה התובעת, מדובר ברשימות הנחזות להיות אותנטיות, וכן כאלה אשר נרשמו בזמן אמת. קשה להאמין כי בכל השיחות המרובות הללו לא קבע נציג הנתבעת מר לוגסי מתווה כלשהו להעסקת התובעת, ולא ערך רישום כלשהו של התנאים או של השכר. עוד יותר תמוה הכיצד הגישה הנתבעת את התובעת כמועמדת שלה במסגרת ההצעה מטעמה במכרז, ללא שהיה לה כל נתון של תנאי העסקה עתידיים ושכר אותם היא עתידה לשלם לתובעת באם תזכה במכרז. שאם לא כן, מדוע קוימו כל הפגישות הללו, אם כל תנאי לא נקבע בהם – לא מהות התפקיד ולא תנאי ההעסקה? על כורחך אתה למד כי ודאי שסוכמו גם סוכמו תנאים מהותיים באותן פגישות והצדדים הגיעו להסכמה ברורה לפיה התובעת תוגש מטעם הנתבעת כמועמדת, ברמה שביקשה התובעת, והיה ותזכה במכרז, תועסק בתנאי ההעסקה עליהם סיכמו קודם לכן, וייחתם חוזה מסודר להעסקת התובעת. כך גם עולה מעדותו של מר לוגסי – כי היה סיכום על תנאים ספציפיים. אמנם, בתצהירו טען מר לוגסי כי "אין זה מקובל בנתבעת ליתן למועמד הצעה של תנאי העסקה בטרם עבר המועמד תהליך מסודר במחלקת משאבי אנוש" (סעיף 17 לתצהירו). אולם, בעדותו העיד כי הגיע עם התובעת לסיכום קודם להגשתה למכרז מטעם הנתבעת, סיכום שגם התובעת הסכימה לו, וכן הסכים לרוב התנאים שציינה התובעת בתצהירה, מלבד גובה השכר:

ש. איזה שכר ותנאים כן הצעת לה.
ת. לא זוכר.
ש. הצעת לה שכר ותנאים
ת. כן. לא זוכר איזה. את התנאים מסביב לשכר אני זוכר. התנאים לדעתי הגיוניים.
ש. מה הצעת לה.
ת. ביטוח מנהלים אישרתי, קרן השתלמות אישרתי, ימי חופשה רשום פה 16 ומחוק ל 20 אני לא זוכר. 18 ימי מחלה אישרתי, טלפון אישרתי, 8 וחצי שעות עבודה אישרתי, שעת הנקה על פי חוק, ביטוח בריאות של חברת הראל, אבדן כושר עבודה נמצא בתוך ביטוח מנהלים של החברה, אינטרנט מהיר אנו מאשרים לכל העובדים של החברה ולכן אישרתי, קורס מקצועי זה קורס במסגרת המכרז ולא מול העובד, ההתחייבות לקורס זה כלפי המכרז עצמו. אמרתי לה שיש נושא של קורסים במסגרת המכרז ואם תדרש לצאת היא תצא. ארוחת צהרים גם אישרתי זה גם היה בנוהל. רכב אישרתי. אני מעיין בעמ' 45. לגבי 14 אלף ש"ח לא זכור לי וקשה לי להאמין שאישרתי. אני בטוח שלא אישרתי 14 אלף ש"ח.
...
ש. לא סיכמת איתה בסופו של דבר את כל השכר והתנאים.
ת. סיכמתי אני לא זוכר כמה.
(פרוטוקול עמ' 17 ש' 23 -31, עמ' 18 ש' 1- 25)



מר לוגסי התחמק בעדותו וטען כי אינו זוכר מה גובה ההצעה עליה הגיש את התובעת, אולם אישר כי כל יתר התנאים שכתבה הינם תנאים הגיוניים שאישר, והם מקובלים בחברה הנתבעת. הדבר תומך במהימנות המסמכים שרשמה התובעת. ניכר אפוא כי חרף ניסיונות הנתבעת לטעון כי לא היה סיכום עם התובעת, הרי שהיה גם היה סיכום על התנאים בגדר חוזה בעל פה, ואין ליתן משמעות יתירה לכך שלא נכתב לעניין תוקפו. התובעת הוכיחה את תנאי החוזה, והנתבעת לא הביאה ראיה משמעותית לסתרם.

אכן, לטענת הנתבעת, לו היתה מעסיקה את התובעת בסכום שהתובעת טוענת כי סוכם, היה שכרה (של התובעת) יוצא בהפסדה (של הנתבעת). לטענת הנתבעת, לו היתה מעסיקה את התובעת היתה מקבלת בגינה 19,200 ש"ח, בעוד עלות העסקתה של התובעת היתה 23,154 ש"ח, דהיינו הפסד חודשי של 3,954 ש"ח (סעיף 16 לתצהיר לוגסי). החישוב המפורט לפיו הגיעה הנתבעת לתוצאות אלו, לא הוגש לבית הדין. התעריף לשעה שהציעה הנתבעת ביחס לתובעת בהצעה שהגישה נושאת תאריך 12.3.08, עמד על 138 ש"ח (לרמה 3). בהכפלה ל-165 שעות, מדובר ברווח של 22,770 ש"ח, ולא 19,200 ש"ח כפי שטענה הנתבעת. כך גם לפי תעריף של 128 ש"ח לשעה, לפי רמה 4 (פרוטוקול עמ' 19 ש' 30- 32), ישנו פער לעומת הרווח לו טענה הנתבעת. מר לוגסי בעדותו נימק את הפער בחישוב של שעת הנקה, ימי מחלה וימי חופשה (פרוטוקול עמ' 20 ש' 1-6)– אולם נימוק זה כבר הובא כנימוק לכך שהיקף המשרה מחושב לפי 165 שעות ולא 200 שעות של משרה מלאה. כמו כן, לא ניתן לשלול את האפשרות שהנתבעת הגישה את ההצעה ביחס לתובעת בסופו של דבר על שכר נמוך מזה שסוכם, במחשבה שהעניינים "יסתדרו", ממש כפי שעשתה ביחס להגשתה על רמה 3 במקום על רמה 4, ולפיכך אי אפשר להסיק מהתעריף שהוצע, מה היו באמת ההסכמות בין הצדדים.



לאחר האירועים העומדים במרכז תובענה זו הועסקה התובעת בחברת קומפולט בשכר נמוך מזה שהציעה לה הנתבעת, כ-8,500 ש"ח. ביוני 2010 החלה התובעת לעבוד במשרד הפנים ברמה 4 דרך חברת אופיסופט ושם היא מועסקת גם כיום, בשכר של 11,000 ש"ח (פרוטוקול עמ' 7 ש' 4-8). בהקשר זה נעיר כי התרשמנו שאין ללמוד מגובה השכר בו מועסקת התובעת כיום במשרה זו, מה היה השכר המוסכם לכאורה, שכן התובעת העידה כי רצתה לעבוד במשרה זו ונאלצה להתקשר עם אותה חברה שזכתה במכרז מעמדת נחיתות, ולפיכך בתנאים טובים פחות מאלה שהציעה לה הנתבעת:

ש. למה לא התעקשת עם אופי סופט על שכר כפי שהוצע לך בנתבעת
ת. שהוצעה לי המשרה הזאת הייתי במצב שונה לחלוטין זה לא היה מכרז כמו שהייתי במצב אז, זה היה מצב שהיה עובד שביקש לעזוב וביקשו ממני למלא את התקן. לא היה לי אפשרות לנהל משא ומתן עם הרבה חברות. היתה חברה אחת שהציע לי תנאים ולא היו אופציות אחרות. המצב מבחינתי היה שונה. גם היה אופציה להגיע למשרה שרציתי להגיע אליה ולא היו אחרות. היתה את המשכורת הנוכחית שהרווחתי באותם זמנים וגם המצב הכלכלי של לפני שנה היה שונה ממה שהיה במרץ 2008. אנו מדברים על שכר שיא במרץ 2008 בשוק ההייטק.
(פרוטוקול עמ' 7 ש' 9 -23).



התובעת הצביעה על נזק שנגרם לה בשל הפער בין המשכורות בעבודות בהן הועסקה לאחר האירועים הנ"ל, לבין המשכורת עליה סיכמה עם הנתבעת. בעוד התובעת העמידה גרסה איתנה והצביעה מפורשות על התנאים שסוכמו, מגובה במסמכים שרשמה לעצמה מאותה תקופה - לא היתה לנתבעת גרסה נגדית לאותם תנאים, מלבד הטענה הכללית בדבר אי כדאיותם לנתבעת. לפיכך – גרסת התובעת מתקבל ביחס לתנאים ולשכר שהוסכמו.


גובה הפיצוי


סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע כך:

"הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

סעיפים 10-16 לחוק זה מפרטים את האלמנטים לקביעת הפיצוי על הפרת החוזה.
בנוסף, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב בקיום החוזה, בניגוד לחובת תום הלב הקבועה בס' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.
(להרחבה ראו גבריאלה שלו, יהודה אדר דיני חוזים- התרופות (תשס"ט), פרק 7: פיצויים, 275 (להלן: "דיני חוזים – התרופות")).



התובעת תבעה פיצוי על נזקים שנגרמו לה בסך 322,000 ₪. התובעת פירטה בתצהירה בטבלה את הפערים בין המשכורת שהסכימה עליה עם הנתבעת לבין המשכורות שקיבלה בשתי החברות בהן הועסקה בארבע השנים שלאחר הפרת ההסכם בינה לבין התובעת. לטענת התובעת מדובר בנזק ממשי שארע לה בגינו היא תובעת פיצוי. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק, שכן גם אם היתה התובעת ניגשת למכרז על רמה 4 כמוסכם – לא ניתן לדעת אם היתה זוכה, וכן לא ניתן לדעת אם היתה מחזיקה מעמד בתפקידה זה ואם היתה ניתנת לה הארכה ולאיזו תקופה.




נתייחס לשני ההיבטים עליהם הצביעה הנתבעת, כגורמים לקושי בכימות הנזק, או לאיונו - ראשית, חוסר הודאות בזכיית התובעת במכרז, ושנית, משך תקופת ההעסקה הפוטנציאלית.

אכן, זכייה במכרז איננה ודאית. לא ניתן לומר כי בהכרח לו היתה הנתבעת מקיימת את הסיכום בינה לבין התובעת ומגישה אותה על רמה 4, היתה זו האחרונה זוכה בוודאות במכרז. סביר להניח כי ברמה 4 התמודדו מועמדים ראויים לא פחות, ולראיה - גם זכו. כמו כן, ייתכן בהחלט שההיבט הכלכלי של גובה משכורתה של התובעת היה משפיע לרעה על סיכוייה לזכות. יחד עם זאת, אין ספק כי סיכוייה של התובעת לזכות במכרז ברמה 4 היו גבוהים ביותר, וכי פעולותיה של הנתבעת מנעו מהתובעת את עצם ההתמודדות. במסגרת השיקולים המעידים על סיכוייה הגבוהים של התובעת לזכות במכרז מנתה התובעת את ניסיונה בתחום ובמשרה הספציפית, ההמלצה החמה שקיבלה מהממונה עליה מר ארסלן, וכן העובדה שהזוכה בפועל במכרז לרמה 4 פינה מקומו לבא אחריו, כך שהזוכה במכרז לבסוף היה המועמד השני. תימוכין נוספים להתאמתה של התובעת לתפקיד ניתן למצוא בכך שהתובעת עובדת החל מיוני 2010 במשרה זו. ניתן לומר אפוא כי ההסתברות לזכייתה של התובעת בתפקיד היתה גבוהה למדי, גם אם לא מובטחת.
כמו כן, תקופת ההעסקה הפוטנציאלית אינה דבר ודאי. לטענת התובעת יש לחשב את נזקיה לתקופה של ארבע שנים, הואיל והמכרז הוא לשנתיים, ואחר כך ישנה אופציה להארכה. כך, החברה בה התובעת עובדת כיום קיבלה הארכה של שנה, כחלוף שנתיים ממועד המכרז. אמנם, מחד צודקת הנתבעת כי אין ערובה לכך שהתובעת היתה מקבלת הארכה של שנתיים נוספות בתפקיד. מאידך, לא ניתן לשלול שמדובר בסבירות גבוהה להארכה, סבירות שאכן התממשה בעניינה של התובעת בעבודתה דרך חברה אחרת.
היבטים אלה מקשים על כימות הנזק שהתובעת טוענת כי נגרם לה, ביצירת אי וודאות, אולם עדיין ניתן לומר כי הסיכויים לזכייה במכרז ולעבודה במלוא תקופת ההעסקה, היו גבוהים.

עסקינן אפוא באובדן רווח עתידי- הסתברותי, עליו נאמר בספרות כך:
"בניגוד לראש הנזק הבסיסי של אבדן ערך, שאת שיעורו ועצם קיומו אין בדרך כלל, קושי להוכיח בראיות טובות, הקביעה כי ההפרה הסבה לנפגע אבדן רווח כרוכה בניסיון לחזות אירועים והתפתחויות עתידיים שטרם באו לעולם. ניסיון כזה הוא ספקולטיבי מטיבו, ומכאן ההכרה בכך שפסיקת פיצוי על אבדן רווח "מחייבת תכופות השערות וניחושים". בתי המשפט נתנו דעתם לקושי הטבוע בניסיון להוכיח אבדן רווח ואימצו כללים המשקפים ניסיון להקל, בדרכים שונות, על הנפגע המבקש לזכות בפיצוי על נזק כזה. ...
העיון בפסיקה מלמד כי הדרישה מהנפגע היא להציג הערכה סבירה של הרווח הצפוי – זאת ותו לא. כמו באשר לראשי נזק ממוניים אחרים שהוכחתם קשה (כגון פגיעה במוניטין), יוצא הנפגע ידי חובתו במתן הערכה הגיונית ובהבהרת הראיות התומכות בה, ובית המשפט יקבע את שיעור הנזק על פי שיקול דעתו. ...
הנה כי כן, במקרים שבהם הוכח סיכוי סביר להפקת רווח מקיום החוזה, לא תקצר ידו של בית המשפט מלהורות על פיצוי גם כאשר הקשר הסיבתי-העובדתי בין ההפרה לבין הנזק לא הוכח לפניו במידת הוודאות הרגילה של "עודף הסתברויות"."
("דיני החוזים – תרופות", עמ' 445- 448 והאסמכתאות שם, ראו גם ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת-שבע פ"ד לה(2) 800; רע"א 2371/01 אינשטיין נ' אוסי תכנון והקמת מבנים פ"ד נז(5) 785).


כמו כן, אין בהיבטים אלו כדי לשלול זכאות התובעת לפיצוי, כיוון שלמעשה, כאמור – הפיצוי הוא על עצם אי ההגשה למכרז ברמה שסוכמה, והפער בין המשכורות הינו רק אחד מהשיקולים בקביעת אומדן הפיצוי.



אכן, כאמור, שוכנענו כי נכרת חוזה בעל פה בין הצדדים. החוזה הינו להגשת מועמדות התובעת למכרז באמצעות הנתבעת. החוזה אינו חוזה להעסקה במשרה, שכן ברי כי הדבר היה מתאפשר רק אם התובעת היתה זוכה במכרז.

החוזה נסוב על מתן הזדמנות לגשת למכרז. פעולתה של הנתבעת למעשה מנעה מהתובעת להתמודד במכרז על המשרה בה חפצה, עוד בטרם החלטתה של התובעת לא לגשת לראיון, לאור הנסיבות שנוצרו. מדובר בהפרת חוזה בחוסר תום לב מצד הנתבעת, כאשר על כך מגיע לתובעת פיצוי. לפיכך, נזקה של התובעת בהפרת חוזה זה איננו אי העסקתה במשרה, כי אם אי מתן אפשרות להתמודד במכרז ואולי אף לזכות במשרה. מקביעה זו נגזר הפיצוי לו זכאית התובעת. הפיצוי הינו על אובדן הפוטנציאל, על אובדן ההזדמנות להשתתף במכרז – לא על אובדן המשרה, שממילא לא היתה מובטחת לתובעת. פעולת הנתבעת גרמה לתובעת נזק, גם אם לא ניתן בהכרח לכמתו ולהעמידו על הסכום שתבעה.
לפיכך, סכום הנזק עליו הצביעה התובעת בפער בין המשכורות יש בו כדי לסייע בקביעת אומדן הפיצוי הראוי על שלילת ההזדמנות לגשת למכרז. הפגיעה בתובעת עקב הפערים במשכורות, תובא אפוא בחשבון כשיקול בקביעת גובה הפיצוי.
בנסיבות אלו, מסקנתנו היא כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת חוזה בחוסר תום לב מצד הנתבעת, תוך שקילת מכלול ההיבטים שהובאו לעיל, וביניהם אומדן הנזק שנגרם לה, סיכויי התובעת לזכייה במכרז, תקופת ההעסקה הפוטנציאלית, חומרת ההפרה, סיבת ההפרה, התכחשות לקיומו של הסכם ויתר הנסיבות שפורטו בהרחבה. במסגרת זו אנו מביאים בחשבון גם את עגמת הנפש שנגרמה לתובעת מאופן התנהלות האירועים.
על יסוד כל האמור אנו פוסקים אפוא לזכות התובעת פיצוי בסך 100,000 ש"ח.

עגמת נפש


התובעת תבעה פיצוי בגין עגמת נפש, אותו העמידה על סך של 40,000 ₪. לטענת הנתבעת לא הוכחו נסיבות המצדיקות פסיקת פיצוי כזה, שהינו פיצוי אותו ממעטים לפסוק במערכת של עובד ומעביד. ההלכה היא כי רק במקרים קשים וחריגים ייפסק פיצוי בגין עגמת נפש (ר' דב"ע נג/99-3 משרד החינוך, מדינת ישראל נ' דוד מצגר פד"ע כ"ו 563). ענין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בנסיבות שתוארו לעיל נכלל כבר במסגרת הפיצוי הכולל על הפרת החוזה ואין מקום לפסוק פיצוי נפרד.





סוף דבר



התביעה מתקבלת אפוא בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום שימצא לה פסק הדין פיצוי בגובה 100,000 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום שיומצא פסק הדין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.
הצדדים רשאים להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום שיקבלו פסק הדין.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון