מענק לימודים לאם חד הורית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מענק לימודים לאלמנה / מענק לימודים לאם חד הורית:

השופטת עפרה ורבנר

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור - מר סמט וגב' שמש, ב"ל 10622/09), בו התקבלה, בחלקה, תביעת הגב' X למענק לימודים בגין שלושת ילדיה שנתייתמו מאביהם, מר X המנוח, וכן נפסק, כי לאור הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן - "החוק"), לא ניתן לשלם את המענק רטרואקטיבית, אלא לשנה אחת בלבד.

הרקע העובדתי
2. הגב' X התאלמנה מהמנוח ז"ל, ממנו נולדו לה שלושה ילדים.
הגב' X קיבלה קצבת שארים כאלמנה, אולם זכאותה לקצבה זו פקעה לאחר נישואיה למר X בחודש 8/2000.
מנישואיה למר X יש לגב' X שלושה ילדים נוספים

3. עבור ילדיהם המשותפים של הגב' X והמנוח נחום X ז"ל, משתלמת קצבת שארים.

4. בתאריך 25.5.08 פורסם חוזר כללי, מטעם מנהל אגף גמלאות משפחה במוסד לביטוח לאומי, המתייחס לזכאות למענק לימודים, לאותם אלה הזכאים לקצבת שארים (להלן - "החוזר" או "חוזר 20/07").
בחוזר זה קיימת הוראה באשר לפרשנות סעיף 74(ב2) לחוק, במקרים השונים, לרבות במקרים של אלמן או אלמנה שנישאו בשנית.

פסק דינו של בית הדין האזורי
5. בית הדין האזורי סקר את הוראות החוק באשר לתשלום מענק לימודים ובאשר להגדרת ילד והורה בהקשרים הרלוונטיים, לרבות ההגדרות בחוק משפחות חד הוריות, תשנ"ב-1992, אליו מפנה ההגדרה בסעיף 74 (א) לחוק.

בית הדין האזורי הדגיש, כי הגם שבחקיקה סוציאלית, הנטייה הינה לפרש את החוק לטובת המבוטח/הנזקק, אין לבית הדין סמכות לפרש הוראת חוק ולכלול בה חריגים שלא פורטו בחוק, באופן מפורש.

6. בית הדין האזורי התייחס לאמור בסעיף 74(ב2) לחוק והבהיר, כי בסעיף קיימים תנאים מצטברים שהינם הורה ולאו דווקא "הורה יחיד", שכן המחוקק נקט, במפורש, במינוח "הורה יחיד" כאשר רצה לעשות כן. לכך יש לצרף את דרישת הסעיף להורות על 4 ילדים לפחות, ובתנאי נוסף, שקיימת זכאות לאחת מהגמלאות המוזכרות בסעיפי המשנה של סעיף 74(ב2).

באשר לזכאות לאחת מבין הגמלאות המוזכרות בסעיפי המשנה, הבהיר בית הדין האזורי, כי אין המדובר בזכאות ההורה עצמו, שכן לא נכתב בחוק "הורה יחיד" אלא "הורה" ומשמע שגם מי שנשוי או גר עם ידוע בציבור, זכאי לקבלת מענק לימודים עבור ילדיו, בכפוף להתמלאות יתר התנאים.
בנסיבות אלה, קבע בית הדין האזורי, כי חוות הדעת המשפטית של המוסד, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר 20/07, המאפשר את מתן מענק לימודים גם עבור ילדים של הורה שנישא פעם נוספת ואשר הוא כשלעצמו אינו זכאי לקצבת שארים, בדין יסודה.

באשר לדרישה ל- 4 ילדים לפחות, קבע בית הדין האזורי, כי הדרישה הינה שהילדים יהיו של אותו הורה ולאו דווקא ילדים הזכאים לקצבת שארים. בהקשר זה, ציין בית הדין האזורי את תכלית החוק כפי שהיא עולה מנוסחו ומדבריי ההסבר לו.

בית הדין האזורי קבע, כי בענייננו, לגברת X, 6 ילדים, מתוכם 3 ילדים שנתייתמו מאביהם, המנוח מנחם X ז"ל, ואשר זכאים לקצבת שארים ועבור ילדים אלה היא זכאית למענק לימודים, אולם לא עבור ילדיה המשותפים עם מר ורטהיימר.

7. בית הדין האזורי הדגיש את תכלית החוק וכן חיווה דעתו, כי יש לעודד נישואים במצב כזה בו אחד מההורים נפטר, מבלי שליתומים ייגרם נזק כלכלי.

האיזון הנכון, כפי שראה בית הדין האזורי לעשות, הינו ליתן את מענק הלימודים לאותם שלושה ילדים מבין ילדיה של גב' ורטהימר שהינם יתומים מאביהם, אולם לא ליתן את מענק הלימודים לאותם שלושה ילדים אחרים ששני הוריהם (הגב' X ומר X) חיים.


בית הדין האזורי קבע, כי התוספת בחוזר המוסד לביטוח לאומי על פיה כל ארבעת הילדים חייבים להיות זכאים לקצבת שארים, על מנת שתקום זכאות למענק לימודים, גם כאשר ההורה החי נישא בשנית, אינה מופיעה בלשון החוק ואינה תואמת את תכלית החוק.

באשר למועד התשלום, קבע בית הדין האזורי, כי לאור הוראת סעיף 296 לחוק, ניתן לשלם רטרואקטיבית את מענק הלימודים, עבור שנה בלבד ממועד הגשת התביעה.
בית הדין האזורי אף הדגיש, כי תכלית החוק בהקשר למענק לימודים, הינה הערכות לכל שנת לימודים בפני עצמה וגם בשל נימוק זה, אין מקום לתשלום רטרואקטיבי.

עיקר טענות הצדדים בערעור:
8. המוסד בערעורו טוען, כי הגב' X אינה זכאית למענק לימודים עבור מי מבין ילדיה. זאת, לאור הוראות סעיף 74(ב2) לחוק מאחר ואינה עונה על תנאי הסעיף, הן מאחר והיא עצמה אינה זכאית לקצבת שארים והן לחילופין, מאחר ואינה אם לארבעה ילדים הזכאים לקצבת שארים, אלא רק שלושה מבין ילדיה זכאים לקצבת שארים.
המוסד טוען, כי מאחר וגב' X נישאה מחדש, אין היא זכאית לקצבת שארים ועל כן, לא חלות עליה הוראות סעיף 74 (ב2) לחוק.

המוסד מתייחס בערעורו להוראות חוזר 20/07, שהינו חוזר הקובע הנחיות באשר לתשלום מענק לימודים לזכאי לגמלת שארים. למרות טיעוניו הקודמים של המוסד, מודה המוסד כי בחוזר זה נקבע שקיימת זכאות למענק לימודים גם להורה אשר אינו זכאי לקצבת שארים מאחר ונישא מחדש, וזאת כאשר ילדיו ממשיכים לקבל קצבת שארים, ויש לו לפחות ארבעה ילדים המקבלים קצבת שארים.
מאחר ולגב' X רק שלושה ילדים הזכאים לקצבת שארים, טוען המוסד, כי גם בהתאם לחוזר אין היא זכאית לקבל עבורם מענק לימודים.

המוסד הדגיש, כי לגרסתו, הוראות החוק דורשות ארבעה ילדים המקבלים קצבת שארים, ולא כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי, שדי בכך שיש לאותו הורה יותר מארבעה ילדים, גם אם חלק מהם הינם מבן הזוג החדש ואינם זכאים לקצבת שארים.

9. באשר לקביעת בית הדין האזורי לעניין סעיף 296 לחוק הדגיש המוסד, כי בהתאם להוראות החוק והפסיקה יש צורך בהגשת תביעה לגמלה והזכאות הינה רק בהתייחס לאותה תקופה של 12 חודשים הקודמים למועד הגשת התביעה.
המוסד הפנה לעב"ל 628/08 אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי (15.4.10).
כמו כן, טען המוסד כי הוראת סעיף 296 לחוק גוברת על הוראות תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) תשנ"ח-1998 (להלן - "התקנות"), וכי אין מקום לשלם מענק לימודים ללא הגשת תביעה למענק כזה.

10. הגב' X, הגישה ערעורה בהתייחס להחלטת בית הדין האזורי על פיה אין לה זכאות לגמלה מעבר לשנה למפרע, לאור הוראות סעיף 296 לחוק. ולטענתה, היה על המוסד לשלם מענק לימודים עבור ילדיה הזכאים לקצבת שארים גם בגין שנים קודמות, בלא הגשת תביעה, היות והנתונים בעניין ילדיה וזכאותם לקצבת שארים מצויים, בדרך כלל, ברשות המוסד.

הגב' X, טענה כי היא זכאית למענק הלימודים עבור ילדיה לתקופה של שבע שנים שקדמו למועד הגשת התביעה לבית הדין האזורי.
הוסיפה הגב' X וטענה, כי יש להחיל בעניינה את פסק הדין בעב"ל 1069/04 אמיר ביתן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (3.8.05) (להלן - "עניין ביתן").
לחילופין, ולכל הפחות טענה הגב' X, כי היא זכאית גם למענק לימודים עבור שנת הלימודים 2007/2008 משהגישה תביעתה ב- 20.8.08.

11. באשר לערעורו של המוסד, טענה הגב' X, כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, על פיו שלושת ילדיה הזכאים לקצבת שארים, זכאים גם למענק לימודים.

לטענת הגב' X, פרשנות המוסד את הוראות סעיף 74(ב2) לחוק הינה שגויה ואין מקום להתנות את הענקת המענק בזכאותו של ההורה עצמו לקצבת שארים, או בקיומם של ארבעה ילדים לפחות הזכאים לקצבת שארים.

הגב' X טוענת, כי מטרת הסעיף הייתה לסייע למשפחות מעוטות יכולת ברכישת ציוד למידה וספרי לימוד בסיסיים עבור הילדים וכי לאור דבריי ההסבר לתיקון לחוק, הרי המטרה הייתה להרחיב את אוכלוסיית הזכאים למענק ולא לצמצמה, כך שאוכלוסיה זו תכלול משפחות מרובות ילדים שמעמדן הכלכלי קשה ושהינן תלויות בגמלאות המשולמות על ידי המוסד.

כמו כן, טענה הגב' X, כי העיקרון המנחה הינו טובת הילד וכי יש בסיס סטטיסטי המראה עלייה חדה של מימדי העוני אצל משפחות בנות ארבעה ילדים ויותר, כך שהחשיבות הינה למספר הילדים במשפחה, ולאו דווקא לשאלה, כמה מהם זכאים לקצבת שארים.

12. הגב' X גם הדגישה, כי אין כל היגיון לטענה שלשון סעיף 74(ב2)(4) דורשת שההורה יהיה זכאי לקצבת שארים, שכן אם ההורה זכאי לקצבת שארים והוא לא נישא שנית, ממילא הוא בגדר "הורה יחיד" הזכאי לקבלת מענק לימודים עבור כל אחד מילדיו, בלא קשר למספר הילדים, לפי סעיף 74 (ב)(1)(א), ועל כן אין כל רבותא בסעיף 74(ב2) לחוק.

מוסיפה גב' X וטוענת, כי על מנת שהורה יהיה זכאי לקיצבת שארים עבור עצמו, הוא צריך להיות בגדר "אלמן" או "אלמנה" שעמה ילדים.

פרשנות המוסד את הוראות סעיף 74(ב2) לחוק, רק גורעת מזכות האלמן/אלמנה למענק לימודים ולא מוסיפה על זכאות זו.

זהו גם הנימוק לכך שמדיניות המוסד בפועל, כעולה מחוזר 20/07 אינה עולה בקנה אחד עם הפרשנות שנותן המוסד לסעיף הרלוונטי, ואינה דורשת כתנאי לתשלום המענק, שההורה עצמו יהיה זכאי לקצבת שארים.

13. באשר לדרישה המפורטת בחוזר 20/07 על פיה, יש צורך בארבעה ילדים המקבלים קצבת שארים, טוענת הגב' X שהדרישה בחוק, הינה רק למספר הילדים במשפחה - מספר ילדים להורה, ואין דרישה שכל הילדים (ארבעה או יותר), יהיו זכאים לקצבת שארים.

הגב' X טוענת, כי התנאי הנדרש על ידי המוסד לביטוח לאומי, מצמצם ביותר את יישום הסעיף לגבי אוכלוסיית היעד אליה הוא מכוון, ואם זו הייתה כוונת הסעיף, הדברים היו נכתבים בו מפורשות.

יתר על כן, פרשנות המוסד גורמת לכך שילדים שהוריהם קיבלו עבורם מענק לימודים בעת שהיו אלמן/אלמנה, כ"הורה יחיד", יפסיקו לקבל מענק זה עם נישואי ההורה, רק משום שמספר היתומים נמוך מארבעה, או כאשר אחד מבין ארבעה יתומים או יותר, יגיע לגיל הבגרות ואז גם השאר לא יהיו זכאים למענק הלימודים.

לטענת הגב' X, פרשנות זו סותרת את טובת הילד, ופרשנות בהתאם לטובת הילד תביא לכך שילד יתום, הזכאי לקצבת שארים, הגדל במשפחה בת ארבעה ילדים ויותר, יהיה זכאי למענק לימודים באותה מידה כמו ילד יתום של הורה יחיד.

החלק הנורמטיבי
14. סימן ג' לפרק ד' לחוק עוסק בזכאות למענק לימודים.
וזו לשונו של סעיף 74 לחוק:
"מענק לימודים
(א) בסעיף זה –
"הורה יחיד" – כמשמעותו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992;
"שנת לימודים" – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
(ב) (1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי העניין:
(א) הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו;
(ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5 (א)(3) לחוק הבטחת
הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;
(ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
ד) מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת
הכנסה, בעד אותו ילד;
(ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד
ילד שעלה בלי הוריו, בעד אותו ילד;

(2) מענק הלימודים היה בשיעורים אלה:
(א) 17% מהסכום הבסיסי – בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (בסעיף זה – היום הקובע) מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 11 שנים;
(ב) 10% מהסכום הבסיסי – בעד ילד שביום הקובע מלאו לו 11 שנים ולא מלאו לו 14 שנים.
(ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני שנת לימודים לפולנית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אות וילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.

(ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות
ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
(3) קצבה חדשית לפי סעיף 199 (1);
(4). קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א.

(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה,
בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים
לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מכך."


נדגיש, כי סימנים ג' ו- ד' לפרק י"א לחוק, דנים בזכאות לקיצבת זקנה ולקיצבת שארים.

15. לעניין הגדרת ילד בסעיף 74 יש לפנות להוראות סעיף 65 לחוק הקובע, כי "ילד" בפרק הדן בביטוח ילדים, לרבות הסעיף הדן במענק לימודים, הינו:

"(1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;
(2) מי שאינו ילדו, אם הוכח להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה,
כי בתקופה שנקבעה בתקנות פרנס אותו המבוטח.
ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם"
ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך."

ככלל, המונח "ילד" בחוק הביטוח הלאומי, כמפורט בהגדרה המצויה בסעיף 1 לחוק, כוללת ילד חורג וילד מאומץ והגדרה זו מתייחסת לכל הוראות החוק.

לעניין הגדרת "הורה יחיד" בחוק משפחות חד הוריות, נבהיר כי ההגדרה שם הינה, שהמדובר בתושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו, ואשר מתקיים בו אחד מבין התנאים הבאים:

א. הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו.
ב. הוא נשוי וחי בנפרד מבן הזוג תקופה של שנתיים ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר נישואים, או שהמדובר באישה עגונה, או שמדובר באישה החיה בנפרד מבן זוגה ושהתה במקלט לנשים מוכות בפרק הזמן המפורט בסעיף שבחוק, או שהמדובר בעולה חדש אשר בן זוגו לא עלה עמו לארץ ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.
כל החלופות שפירטנו בסעיף ב' הינן כאשר אין לאותו הורה, אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.

16. לאחרונה, ניתן על ידי בית דין זה, פסק דין בעב"ל 204/09 חיים מאיר זיידה נ' המוסד לביטוח לאומי (3.7.11) גם באותו העניין נדונה פרשנות סעיף 74 (ב2)(4) לחוק. (להלן - "עניין חיים מאיר זיידה").

בעניין חיים מאיר זיידה נפסק, כי ההורה לא היה זכאי לקצבת שארים מאחר ונישא שנית וכי אין לו ארבעה ילדים הזכאים לקצבת שארים ורק שניים מבין ילדיו זכאים לקצבה זו.
מסיבה זו נפסק, כי אין זכאות למענק לימודים לא בהתאם להוראות החוק ואף לא בהתאם לחוזר הפנימי של המוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, נפסק כי עצם העובדה שאדם מקבל קצבת ילדים עבור כל ילדיו, שמספרם ארבעה או יותר, אינה מקנה זכאות למענק לימודים והתנאים לקבלת קצבת ילדים, שונים מהתנאים לקבלת מענק לימודים.

חברתי השופטת וירט-ליבנה, בעניין חיים מאיר זיידה, קבעה, כי שאלת סבירות פרשנות המוסד את הוראות החוק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר הפנימי, אינה אמורה להשפיע על תוצאת פסק הדין שם, שכן למערער שם לא היו ארבעה ילדים בעת שהיה זכאי לקצבת שארים ולאחר נישואיו בשנית לא חלו עליו הוראות סעיף 74.
כמו כן, נפסק מפי השופטת וירט-ליבנה, כי אין מקום לקבוע שפרשנות המוסד לחוק משוללת יסוד וכי:

"יש ממש בגישה לפיה נדרש שארבעת ילדיו יהיו זכאים לקצבת שארים כדי לקבוע זכאות למענק הלימודים, זאת הואיל ומצב מעין זה מעיד על קושי כלכלי של התא המשפחתי ובכך תכליתו של החוק מוגשמת. אין זה ודאי כלל שאין שוני רלוונטי בין מצבה הכלכלי של משפחה מעין זו לבין משפחה בה פחות מארבעה ילדים זכאים לקצבת השארים. יודגש, כי אם תתקבל פרשנותו של המערער, הרי גם במקרה בו אלמן ללא ילדים נישא מחדש ומגדל יחד עם אשתו השניה ארבעה ילדים מנישואיה הקודמים – תיווצר זכאות למענק הלימודים כאשר איש מבני המשפחה אינו נסמך על קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. ספק רב אם מצב מעין זה רצוי מבחינת המדיניות המשפטית ותכלית החקיקה. לכן, על אף הטענה בדבר קושי בפרשנותו של המוסד לביטוח לאומי, ואי התאמתה לכאורה ללשון סעיף 74 (ב2) לחוק, אין הצדקה לפסול אותה הואיל והיא מוסיפה מבוטחים נוספים למעגל הזכאות למענק הלימודים. אולם, אין בה כדי לקבוע כי המערער בנסיבותיו המיוחדות זכאי למענק לימודים עבור ארבעת ילדיו."


17. לדעתנו, המוסד לא הסביר, לצורך מה הוסף סעיף 74 (ב2)(4) לחוק אם גם סעיף זה דורש, כי ההורה יהיה זכאי לקצבת שארים או לקצבת זקנה.
ממילא, הורה יחיד זכאי למענק לימודים עבור כל אחד מילדיו, בלא קשר למספר הילדים.
דהיינו, אלמן או אלמנה הזכאים לקיצבת שארים (אלמן או אלמנה שיש עמם ילדים, או שהינם בני 50 ומעלה), זכאותם פוקעת כאשר הם נישאים שנית.
כל עוד לא נישאו שנית, ואין לגביהם אדם המוגדר כידוע בציבור שלהם, ממילא הם בגדר "הורה יחיד", ואזי יש לאותו "הורה יחיד" זכאות למענק לימודים עבור ילדיו.

על כך, שסעיף 74 (ב2) אמור להוסיף מקרים מסוימים של זכאות מעבר לאלה המפורטים בסעיף 74 (ב)(1)(א) ולא לגרוע מהם, ניתן ללמוד מלשון הסעיף הקובע כי הוראות סעיף 74 יחולו גם (המילה גם באה לרבות) לגבי הורה (ודוק - לא "הורה יחיד").

הגם שהננו מבינים את הפרשנות שנתן בית הדין האזורי, ואת רצונו לסייע לגב' X ולילדיה היתומים מאב, והזכאים לקצבת שארים, הרי לאור לשון החוק, וכאמור בעניין חיים מאיר זיידה - דין ערעור המוסד לביטוח לאומי להתקבל.

משאין הגב' X זכאית לקיצבת שארים, או לקיצבה אחרת, המוזכרת בסעיף 74(ב2) לחוק, אין זכאות למענק לימודים עבור ילדיה, מכח הוראות החוק.

המוסד לביטוח לאומי בחוזר 20/07, אכן הרחיב את המקרים בהם ישלם מענק לימודים מעבר לאלה המפורטים בחוק, אלא שגם בהתאם להוראות החוזר, ומשאין לגב' X ארבעה ילדים הזכאים לקיצבת שארים, לא קמה לה הזכאות מכח החוזר.

ככלל, המחוקק לא העניק זכאות למענק לימודים לכל משפחה שבה ארבעה ילדים או יותר, ולא קבע מבחן הכנסה פר משפחה, אלא קבע את הקריטריונים, מתי הוא סבור שיש אינדיקציה לקשיים כלכליים של המשפחה העשויים לפגוע ביכולת לרכוש ציוד לבית הספר עבור ילדי המשפחה, והתנאים שקבע המחוקק כוללים או הורה יחיד, או הורה שאינו הורה יחיד, המקבל את אחת מהגמלאות המפורטות בחוק.

מטבע הדברים, התייחס המחוקק לקבלת גימלאות ע"י ההורה, שהוא זה שאמור לפרנס את הילדים, לרבות לרכוש עבורם את צורכי הלימודים, ולא לגמלאות שמקבלים הילדים.

18. המוסד לביטוח לאומי מודע לבעייתיות בדרישה שאותו הורה המוזכר בסעיף 74 (ב2) לחוק, יהא הורה המקבל קצבת שארים, כעולה מסעיף א' 1 לחוזר 20/07.

אשר על כן, גם המוסד לביטוח לאומי, בהנחיות הפנימיות שלו, פירש את הסעיף כמתייחס למקרה בו הייתה להורה בעבר זכאות לקצבת שארים, אולם זו פקעה עקב נישואיו בשנית, וילדיו ממשיכים לקבל קצבת שארים. אלא שהמוסד הוסיף תנאי של ארבעה ילדים הזכאים לקצבת שארים.

המדובר בתנאי שאינו נדרש מלשון סעיף 74 (ב1) לחוק, או מהגדרת ילד בסעיף 65 לחוק, אולם מאחר והמדובר במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי מעניק זכאות בהתאם להנחיות פנימיות ומעבר לזכאות הקיימת מכח החוק, אין מקום לקבוע, כי התנאי הינו בלתי סביר.

כפי שציינו לעיל, המחוקק לא העניק זכאות לכל משפחה שלה ארבעה ילדים או יותר, ועל כן הדרישה בחוזר לצורך מתן מענק לימודים, באותם מקרים שהורה חדל לקבל קצבת שארים, שכן נישא בשנית, הינה שלאותו הורה יש ארבעה ילדים המקבלים קיצבת שארים.

נדגיש כי בהוראות חוזר המוסד 20/07, קיימת גם הנחיה, כי אלמן אשר יש לו ילדים המקבלים קצבת שארים ונישא לאלמנה אשר לה ילדים המקבלים קצבת שארים, ובהרכב המשפחה המורחב יש ארבעה ילדים או יותר המקבלים קצבת שארים, ישולם מענק לימודים בגין כל אחד מהילדים המקבלים קצבת שארים.

19. התוצאה הינה, כי לאור לשון החוק ולאור פסק-הדין בעניין חיים מאיר זיידה, ערעור המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי - מתקבל.

20. באשר לערעורה של הגב' X, הוראות סעיף 296 לחוק, הינן ברורות וקובעות, כי כל תביעה לגמלת כסף, יש להגיש תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

לעניין זה נקבע על ידינו, לא אחת, כי בהעדר תביעה למוסד לביטוח לאומי, לא קמה הזכאות. הוראת החוק קובעת, לא רק את המועד להגשת התביעה, אלא את עצם החובה להגיש תביעה כתנאי מוקדם להכרה בזכאות למענק.

נסיבות המקרה שבפנינו שונות מעניין ביתן שהוזכר על ידי הגב' X, שכן שם שלילת הזכאות של המערערים לקצבת ילדים, הייתה מכוח הוראת שעה בחוק ועל כן, עם פקיעת התוקף של אותה הוראת שעה, התחדשה הזכאות לקצבת ילדים ללא צורך בהגשת תביעה חדשה.

לא זה המצב שלפנינו. אין מקום להשוות בין שינוי מצב חקיקתי, אשר כתוצאה ממנו לא נדרשה בדיקה עובדתית כלשהי של הזכאות לקצבה/מענק של אותם מבוטחים שהזכאות נשללה מהם, לבין המצב בענייננו, כאשר יש לבדוק בכל שנה את התמלאות התנאים באשר לזכאות למענק לימודים, תנאים שיכולים להשתנות עובדתית.

אשר על כן, אותם עקרונות שהותוו בעב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי (15.4.10), בהתייחס ליישום הוראות סעיף 296 לעניין זכאות לקצבת זקנה, ניתנים ליישום ויפים אף לעניין הזכאות למענק לימודים.

21. דין ערעור הגב' X באשר לקביעת בית הדין האזורי, כי אינה זכאית למענק לימודים עבור הילדים לשבע שנים למפרע - להידחות.

הדחייה הינה, הן מאחר ולאחר נישואיה של הגב' X אין זכאות למענק לימודים, והן לאור העקרונות בדבר אי תשלום קיצבאות באופן רטרואקטיבי, מעבר לשנה אחורנית מיום הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

22. תוצאת פסק הדין הינה, אפוא, כי ערעור המוסד לביטוח לאומי - מתקבל; ערעור הגב' X - נדחה.

23. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון