מענק לימודים לגרושה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התיישנות מענק לימודים שנה אחורה / תביעה למענק לימודים גרושה:

בפנינו תביעה שעניינה זכאות התובעת לקצבת ילדים ומענק לימודים מעל לשנה אחורנית.

כללי


התובעת גרושה ואם לשני ילדים, האחד יליד 26.2.00 והשניה ילידת 21.5.03.
לתובעת שולמה קצבת ילדים עד לחודש 12/05, לחשבון הבנק שלה בבנק הפועלים.
בחודש 12/05 החזיר בנק הפועלים לנתבע את הסכומים ששולמו לחשבון התובעת עבור החודשים 11/05, 12/05, בשל סגירת החשבון.
התובעת הגישה תביעה חדשה לקצבת ילדים ביום 12.3.09 וזו אושרה לתקופה שמחודש 3/08 ואילך בלבד.


גדר המחלוקת


בהתאם להחלטה מיום 1.12.09 השאלות שבמחלוקת בתיק זה הן אלה:
האם דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות?
האם כדין נדחתה התביעה לקצבת ילדים בשל החזרת תשלום הקצבה מהבנק?
האם בדין אושרה התביעה החדשה לקצבת ילדים רק עבור התקופה שמחודש 3/08? האם הבקשה לחידוש התשלום לקצבת ילדים במרץ 2009 היא תביעה חדשה?




בפנינו העידו התובעת מטעמה מחד ועובדת הציבור מטעם הנתבע מאידך.


דיון והכרעה

התיישנות


תקופת ההתיישנות בתובענות כנגד המוסד לביטוח לאומי כדוגמת תובענה זו, קבועה בתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969, כנוסחה לאחר התיקון האחרון מיום 13.1.10, הקובעת כך:

"החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר."



אמנם, ההוראה הכללית הקבועה בתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 דנה בסמכות בית הדין להאריך מועדים שבסדרי דין לפי שיקול דעתו, ובמועד שנקבע בחקיקה ובתקינה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. ברם, בהתאם לפסיקה, אין בית הדין לעבודה מוסמך להאריך את המועדים להגשת תובענות לבית הדין, אלא אם כן הוסמך לכך בחקיקה ובתקינה. (ראו דב"ע נו/156-0 זילברמן נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 19.3.97); דב"ע מח/104-0 סבג ניסים – המל"ל פד"ע כ 127; דב"ע מט/170-0 אוריאל פרת – המל"ל פד"ע כא 132; עב"ל (ארצי) 31/98 סולן נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 481).

לפיכך, אין בית הדין מוסמך להקים תובענה אשר חלפה תקופת ההתיישנות בנוגע אליה (דב"ע נו/156-0 כוכבה לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 8.11.94); דב"ע לח/95-0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק בר פד"ע י 247).



הנתבע הציג שלושה מכתבים אשר לטענתו נשלחו לתובעת (ראו תעודת עובד ציבור). הראשון, נושא תאריך 26.1.06, הינו מכתב דרישה לתובעת להמציא פרטי חשבון בנק מעודכנים תוך 21 יום. השני, מכתב דרישה מיום 18.2.06 להמצאת פרטי חשבון הבנק תוך 15 יום. מששני המכתבים הנ"ל לא נענו, שלח הנתבע מכתב שלישי, מכתב דחייה מיום 5.3.06.

כל שלושת המכתבים נושאים את כתובת התובעת, המצוינת גם בכתב התביעה בהליך זה, "הילדסהיימר עזריאל 3 ירושלים". שני המכתבים הראשונים לא נשלחו בדואר רשום, אולם בהתאם לנוהל הנתבע מכתבי דחייה נשלחים בדואר רשום, ולפיכך טוען הנתבע כי המכתב השלישי נשלח כמקובל בדואר רשום, אף שהמילה "רשום" אינה מופיעה עליו. הנתבע הודיע כי אין באפשרותו להמציא אישור מסירה למכתב הדחייה, בשל חלוף הזמן של כשלוש שנים וחצי מאז מועד שליחת המכתב. התובעת העידה כי היא מקבלת דואר לביתה, אך כשנשאלה במפורש אם לעיתים אינה מקבלת דואר, טענה שפעמים לא הגיעו אליה מכתבים בדואר בשל בלבול בתיבות הדואר (פרוטוקול עמ' 3 ש' 5 -9).



מדובר בשלושה מכתבים שונים, שנשלחו ברציפות בזה אחר זה במשך שלושה חודשים שונים. קשה להניח שכל שלושת המכתבים לא מצאו את דרכם לכתובתה של התובעת, שהיא הכתובת שמסרה התובעת עצמה, והיא משמשת אותה עד היום, כעולה מכתבי בי הדין בהליך זה. ככל שאכן היתה תקלה משמעותית בהגעת הדואר לביתה, מצופה היה מהתובעת שתמציא כתובת תקינה לנתבע.




בענייננו, התובעת, גרושה ואם חד הורית לשני ילדים, אף העידה כי היתה במצב כלכלי שאינו שפיר (פרוטוקול עמ' 2 ש' 14-15), ובכל זאת לא שמה לב לחסרון קצבאות ביטוח הילדים (פרוטוקול עמ' 3 ש' 1-4), ולא פנתה לנתבע לעדכן אותו בדבר פרטי חשבון הבנק שלה. לדבריה לא פנתה לנתבע היות שסברה, משום מה, "שזה אוטומטי שאם אני עוברת בנק ביטוח לאומי יודע" (פרוטוקול עמ' 2 ש' 20).




סעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 מקים חזקה של תקינות מנהלית בביצוע המצאה כדין במקרה כגון זה. הפסיקה קבעה באופן עקבי, כי הנתבע מקיים המצאה כדין של מכתביו למבוטחים, גם אם נשלחו בדואר רגיל ולא רשום (עבל (ארצי) 27/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אליאס חזן (ניתן ביום 2.6.04)). העובדה שעל מכתב הדחייה לא נרשם שנשלח בדואר רשום, אינה סותרת את החזקה בדבר התקינות המנהלית של פעולות הנתבע. מבוטח שמסר כתובת ברורה לנתבע, לא תשמע טענתו לפיה הכתובת שמסר איננה כתובת תקינה למשלוח דואר.




כך נפסק זה לא מכבר בעבל (ארצי) 177/10 צהיי יברקו נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 3.10.10):

"בפסיקתנו נקבע, כי אחד הטעמים העיקריים לקביעת תקופת ההתיישנות המקוצרת בתביעות המוגשות נגד המוסד, הוא הקושי בהתגוננות המוסד מפני תביעות המוגשות נגדו כעבור זמן רב. כך, למשל, פסקנו כי "לסוגיית ההתיישנות בתובענות נגד המוסד לביטוח לאומי יש היבטים סוציאליים-ציבוריים... לסוגיה זו יש גם היבט מינהלי המתייחס ליכולתו של המוסד להתגונן בתובענה המוגשת נגדו לבית-הדין באיחור. משום כך, ככל שחולף זמן רב יותר מיום מתן החלטת המוסד ועד הגשת התביעה, ניתן להניח שהקושי של המוסד להתגונן בתביעה הולך וגובר" (עב"ל 31/98 אליהו סולן - המל"ל, פד"ע ל"ד, 488; עב"ל 681/08 סמיר אבו רמוז - המל"ל, ניתן ביום 25.6.2009).
ואכן בענייננו, למוסד היה קושי בהשגת אישור המסירה להחלטת הדחיה, אשר ניתנה, כאמור, למעלה מארבע שנים קודם לכן.
לעניין זה יוער, כי על גבי מכתב הדחיה צוינה המילה "רשום", כך שיש להניח כי אכן המכתב נשלח בדרך זו. על גבי הודעת החוב, לעומת זאת, לא נרשמה המילה "רשום". עם זאת, כפי שפסקנו בעבר, על המוסד לא מוטלת חובה לשלוח את החלטותיו למבוטחים בדואר רשום דווקא, כך שאי הצגת אישור המסירה למכתב אינו מהווה פגם בהתנהלות המוסד לעניין זה. כך פסק לאחרונה, בעניין דומה, חברי השופט צור: "יש לזכור כי המוסד פועל על פי חוק ואין כל הוראה חוקית הדורשת ממנו לשלוח למבוטחיו הודעות או מכתבים בדואר רשום דווקא. אכן, יש יתרון למשלוח הודעות בדואר רשום בכך שהמסירה לנמען מתועדת, אך אפשר שיש לה גם חסרון בכך שהוא מסורבלת ויקרה יותר. על כל פנים ההחלטה באיזו דרך לנקוט נתונה למוסד על פי שיקוליו ומדיניותו, ואין לבוא עימו חשבון בשל כך ששלח הודעה כלשהי בדואר רגיל ולא בדואר רשום דווקא" (עב"ל 742/08 אילן פחימה - המל"ל, ניתן ביום 13.4.2010)."



זאת ועוד, בעניין חזן (עב"ל (ארצי) 27/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אליאס חזן (ניתן ביום 2.6.04)) אמר כבוד השופט פליטמן (כתוארו אז) כדלקמן:

גימלאות הביטוח הלאומי נועדו בעיקרו של דבר לקיום השוטף. האפשרות לצוברן עד לעת שיחפוץ התובע להגיש תביעה לגביהן – נוגדת את תכלית תשלומן. ...
מיצוי זכויות המבוטחים חייב להיעשות בדרכי המינהל שנקבעו בדין, ובהן נקצבו, כדבר שבלעדיו אי אפשר לקיים מינהל, מועדים.
התעלמות מהמועדים הקצובים תגרום לשיבוש דרכי המינהל ותביא בסיכומו של דבר לפגיעה דווקא באפשרות מיצוי הזכויות שבדין.



בפרט יש לומר כי כך מצופה ממבוטחת שקיבלה קצבאות ילדים בעבר, לפעול בשקידה סבירה לשם מימוש זכויותיה ולפנות לנתבע בזמן אמת לשם עדכון פרטי הבנק שלה. הטלת הנטל על הנתבע במקרה זה איננה ראויה ואיננה נכונה לפי החוק והפסיקה.




כך דרך כלל וכך בענייננו. תביעתה של התובעת נדחתה משזו לא המציאה פרטי חשבון הבנק כפי שנדרשה בשני מכתבים שונים, והתובעת אף לא ערערה על הדחייה בפרק הזמן הנקוב בחוק, אלא רק כעבור שלוש שנים. בנסיבות אלה התיישנה תביעתה של התובעת ולא ניתן להאריך את המועד להגשת התביעה. לפיכך, דין תביעתה של התובעת להידחות על הסף מחמת התיישנות.


דחיית התביעה ואישור תשלום רטרואקטיבית


יתר על כן, גם לגופו של ענין, בדין נדחתה התביעה בשל סגירת חשבון הבנק ואושר לתובעת תשלום רטרואקטיבי לשנה אחורנית בלבד. לטענת התובעת, לא היה צורך בהגשת תביעה חדשה מצדה, הואיל והגישה תביעה לקצבת ילדים עת נולדו ילדיה, ופנייתה בחודש מרץ 2009 הינה אך ורק בגדר פניית המשך של התביעה הקודמת ולא תביעה חדשה. התובעת טוענת כי הפסקת התשלום היתה רק מטעמים טכניים, ומהווה לפיכך רק עיכוב ולא דחיית התביעה. לפיכך טוענת התובעת כי לא חלה התיישנות על תביעתה לקצבת ילדים.

לטענת הנתבע, התביעה שנדחתה ביום 5.3.06, נדחתה בהתאם לתקנות 6 ו-8 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (הגשת תביעה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998, משלא הגישה התובעת הפרטים הנוספים, דהיינו, פרטי חשבון הבנק, כפי שנדרשה. לטענת הנתבע משנדחתה התביעה כדין, תביעתה של התובעת מחודש 3/09 הינה תביעה חדשה ולא המשך של התביעות הקודמות, שהוגשו בסמוך ללידות ילדי התובעת.



אין ספק כי לא ניתן היה לשלם לתובעת קצבת ילדים רק על סמך המידע המצוי במאגרי המידע שברשותו של הנתבע, ללא שתמסור לנתבע את פרטי חשבון הבנק אליו תשולם התביעה. פרטי חשבון הבנק המעודכן של התובעת הוגשו לנתבע רק במועד הגשת הפרטים הנוספים בחודש 3/09. כמו כן אין ספק שאף כי אין חולק על עצם זכאותה של התובעת לקצבת ילדים (בשונה ממענק הילדים, שלא הוכח שהתובעת קיבלה בעבר קודם לתביעה משנת 2009), הרי שהנתבע לא יכול היה לשלם לה את הקצבה בהעדר חשבון בנק פעיל. משכך תביעתה של התובעת לקצבת ילדים, נדחתה בדין במרץ 2006 משלא הוגשו הפרטים הנוספים. התביעה שהוגשה מחדש במועד הפרטים הנוספים, בחודש 3/09 הינה תביעה חדשה לכל דבר וענין על כל המשמעות הנלווית לכך בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). זאת בפרט ביחס לתביעה למענק לימודים, שלא הוכח כי הוגשה קודם לחודש 3/09 (נ/1) וממילא ודאי שמדובר בתביעה חדשה.




על סוגיית תשלום קצבאות באופן רטרואקטיבי חולש סעיף 296 לחוק שזו לשונו:

"(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה;
(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א) וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור..."



הפסיקה שעסקה בסעיף 296 לחוק הבחינה בין הזכאות לגמלה לבין הזכאות לתשלום גמלה. כך נאמר בעב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם) (2004):

הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'.
מועד הגשת התביעה למוסד, כתנאי לזכאות לתשלום גמלה אינו חידוש של תיקון 19 לחוק, אלא מדובר בתנאי עתיק יומין, שמצא ביטויו לא רק בסעיף 296 לחוק בנוסחו הקודם, אלא גם בהסדרים ספציפיים אחרים. ...
התניית תשלום הגמלה, במועד הגשת התביעה לגמלה למוסד, עולה בקנה אחד עם תכלית תשלומה של הגמלה לשם מתן מענה לצרכי הקיום השוטפים של המבוטח; כך שאין לראות באותה התנייה משום חקיקה רטרואקטיבית שוללת זכות.

יפים בענין זה הדברים שנאמרו בפסיקה כדלהלן:

"אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק."
(עב"ל (ארצי) 1112/01 נוגידאת ראתב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 18.5.03). (ראו גם ב"ל (י-ם) 10760/08 מרים אברג'ל נ' המל"ל (טרם פורסם, ניתן ביום 3.8.09)).



התובעת ידעה מן הסתם כי היא זכאית לקצבת ילדים, אך לא טרחה לברר העניין אצל הנתבע. אין בכך כדי להקנות לה זכאות לגמלה בתקופה שמעבר לשנה קודם למועד בו פנתה והמציאה לנתבע את הפרטים הנוספים [ר' דב"ע נה0-195/ מרים משיח נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) ; ב"ל (י-ם) 10314/09 כהן-הרן נ' בטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 15.11.10)].




בשולי הדברים נעיר כי שונה ענייננו מהענין שנדון בבל (י-ם) 11087/08 כהן עימאש רחל נ' בטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 31.8.09) ואשר הובא בהרחבה בסיכומי התובעת, באשר שם דובר בטעות של המוסד, בעוד כאן מדובר במחדל של התובעת שהתרשלה ולא עדכנה את הנתבע בפרטי חשבון הבנק החדש שלה. באשר לפסק הדין האחר שהובא בהשלמה לסיכומי התובעת, דומה כי מדובר בפסק דין החורג ממתווה הפסיקה כפי שתואר לעיל. כמו כן, בשני פסקי הדין הנ"ל לא עלה עניין ההתיישנות, אשר כאמור לעיל די בו בענייננו כדי להביא לדחיית התביעה.




לאור כל האמור לעיל, לאור לשונו הברורה של ס' 296 ומאחר שלנתבע אין שיקול דעת בענין זה, בדין שילם הנתבע לתובעת קצבת ילדים לתקופה של שנה בלבד קודם למועד מסירת הפרטים הנוספים בחודש 3/09. לפיכך, דין התביעה להדחות.



סוף דבר

אשר על כן, התביעה נדחית.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום שיקבלו את פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון