סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

סעיפים 328 ו -329 לחוק מסדירים שני מסלולים שונים שמטרתם להתמודד עם מארג החבויות והזכאויות במערכת היחסים המשולשת שבין מזיק, ניזוק והמוסד לביטוח לאומי. כלל האצבע העומד ביסוד סעיפים אלו הוא הימנעות מפיצוי יתר כמו גם מחבות יתר, כפי שיפורט בהמשך. להלן נוסח הסעיפים:

328.(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה...


329. זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ- 75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח סעיף 330".


לא פעם זכאות לגמלה מהמל"ל קמה מכח אירוע אשר מקים לניזוק/נפגע גם זכות לקבלת פיצויים מכח עילות אחרות, כגון עילות נזיקיות. כך, לדוגמא, עת מדובר בתאונת דרכים המקימה לניזוק זכות לפיצוי מהמזיק או מחברת הביטוח הבאה בנעליו, זאת בנוסף לזכאות אפשרית לגמלאות מכח חוק הביטוח הלאומי, כגון גמלת נכות.

ההסדר בסעיף 328 לחוק קובע כי מקום בו קמה למל"ל חבות לתשלום גמלאות כלפי ניזוק, רשאי המל"ל לתבוע את המזיק בתביעת שיפוי בגין הגמלאות שהמל"ל שילם או שהוא עתיד לשלם. על כן, סעיף זה מסדיר את מערכת היחסים בין המל"ל ובין המזיק. מטעם זה תביעות על פי הסעיף אינן בסמכות בית הדין לעבודה.

בפסיקה נקבע כי בהתאם לכך (וכ'צידו השני של המטבע') - המזיק יכול לנכות מסכום הפיצויים שהוא משלם לניזוק סכום בגובה הגמלאות שהמל"ל שילם או שצפוי לשלם לניזוק בגין האירוע.

כלל זה נועד למנוע מצב בו הניזוק יזכה בפיצוי יתר עבור אותו אירוע - הן מהמזיק והן מהמל"ל ולמנוע מצב בו המזיק יישא בחבות יתר – הן כלפי הניזוק והן כלפי המל"ל (ראה סעיף 10 לפס"ד מגן,חוות דעתו של כב' השופט ריבלין).

מאידך, ההסדר בסעיף 329 לחוק מתייחס למקרה אחר בו המזיק שילם לניזוק את מלוא הפיצויים, מבלי שנוכו מהם סכומים עבור גמלאות המל"ל. במקרה כזה המזיק מצידו שילם את כל חבותו לניזוק ועל כן למל"ל אין זכות תביעה נגד המזיק לפי סעיף 328, משום שהמזיק אינו נדרש לשלם מעבר לחבותו (וראה בעניין זה – סעיף 21 לפס"ד מגן).

עם זאת, במקרה כזה רשאי המל"ל לפעול על פי סעיף 329 לחוק ולזקוף על חשבון הגמלאות שהוא משלם לניזוק עד 75% מהפיצוי שקיבל הניזוק מהמזיק – כלומר לקזז את סכום הפיצויים מתוך הגמלה. כלומר, סעיף 329 עוסק במישור היחסים שבין המל"ל לניזוק ועל כן סעיף זה הוא בסמכות בית הדין לעבודה. הגם שמדובר במישור יחסים שונה הרי שגם סעיף 329, בדומה לסעיף 328, נועד למנוע מצב בו הניזוק ייהנה מפיצוי יתר בגין אותו אירוע.

יפים לענייננו הדברים שנקבעו בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין "המגן":
"במשוואת היחסים שבין המזיק, הניזוק והמוסד לביטוח לאומי, חותר החוק להגיע לתוצאה מאוזנת. עקרונות היסוד של תורת הפיצויים מחייבים להימנע מפיצוי-יתר כמו גם מחבות-יתר. תוצאה זו יכול שתושג בשתי דרכים, הקבועות בחוק הביטוח הלאומי עצמו: האחת נסללת על-ידי סעיף 328, והאחרת – על-ידי סעיף 329. הראשונה, קובעת כי מסכום הפיצויים המשולם לניזוק על-ידי המזיק, ייגרע סכום המבטא את השיעור המהוון של הגמלאות להן זכאי הניזוק מן המוסד לביטוח לאומי (בניכוי שעור של עד 25%, במידת הצורך, על-מנת להותיר בידי הניזוק סכום מינימלי כפיצוי). גמלאות אלה ישולמו לניזוק על-ידי המוסד לביטוח לאומי, מדי חודש בחודשו, וזה האחרון יחזור למזיק, לשיפוי על סכומים אלה שהוא נושא בהם. הדרך האחרת קובעת, כי המזיק ישלם לניזוק את מלוא הפיצוי, והמוסד לביטוח לאומי, מצדו, יפחית (יקזז) מסכום הגמלאות המשולמות לניזוק, את אותו חלק שהמזיק שילם 'במקומו' (ושהמוסד היה רשאי לתבוע אותו מהמזיק, אילו ננקט המסלול הקבוע בסעיף 328" (פסקה 17 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין).


להשלמת התמונה יצוין כי בהקשר לסעיף 328 נקבע כי לא פעם מנוכה מהפיצוי הנזיקי סכום בגין גמלאות מהמל"ל שטרם שולמו אלא גמלאות שיש הנחה שתשולמנה בעתיד בגין האירוע. הסדר ספציפי כזה קיים בחקיקה לגבי מזיק שהוא מעביד והוא הורחב בפסיקה גם לגבי מזיק שאינו מעביד, ומתוך פס"ד מגן:

"אלא שגם במקום בו המזיק איננו מעביד, והראת סעיף 82(א) לפקודת הנזיקין אינה חלה – קבעה הפסיקה כי יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי מן הפיצויים שחב בהם המזיק.. במקרים כגון אלה, אם אין הניזוק מקבל גמלאות מן המוסד אך קיים סיכוי כי היה ויפנה אל המוסד יזכה לתגמולים, עשוי בית המשפט "להקפיא" סכום בשיעור ההפרש שבין הפיצוי לבין סך התגמולים שהניזוק עשוי לקבל מכח החוק, וזאת עד לבירור תביעתו של הניזוק כנגד המוסד לביטוח לאומי..." (הסיפא לסעיף 10 לפסק הדין).


בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין פרלה עמר נקבע כי זכות השיפוי של המל"ל כלפי המזיק מוגבלת לאותן גמלאות המשקפות את דרגת הנכות שנגרמה לניזוק עקב הנזק הספציפי שגרם המזיק.

יצוין כי סעיף 330 לחוק, המוזכר בסיפא לסעיף 329 קובע כי מקום בו מתבררת תביעת הניזוק נגד המזיק יחד עם תביעת השיפוי של המל"ל נגד המזיק, הפיצוי לו יזכה הניזוק יהיה גבוה יותר. תכלית הסעיף היא לעודד התדיינות מאוחדת בשתי התביעות אשר חוסכת בעלויות והינה יעילה יותר (ראה פסה"ד בעניין זילברשמידט).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון