רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי רישום עובד עצמאי בביטוח לאומי:

1. בתובענה זו עלינו להכריע בשאלה אם התובע היה רשום אצל הנתבע כ"עובד עצמאי" או אם לפחות עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה, בטרם התאונה שארעה ליום ביום 5/7/09.

2. התובענה מכוונת כנגד דחיית תביעתו של התובע להכיר בו כמי שביום 5/7/09 נפגע בתאונת עבודה, בכך - שהוא נפל מפיגום ונחבל. הדחיה היתה במכתבו של הנתבע, מיום 28/1/10, שבו נאמר כי התובע אינו בגדר "עובד עצמאי" מאחר שהוא לא עסק במשלח ידו במשך 12 שעות בשבוע בממוצע.

3. בטרם נמשיך את הדיון בתובענה נעיר כי מכתב הדחיה האמור לקוי בשל מספר סיבות:

א. כפי שהתברר במהלך ההתדיינות, תוכנו של המכתב אינו משקף את עמדתו האמיתית של הנתבע. העמדה האמיתית של הנתבע היא שבעת התאונה התובע לא היה רשום כעובד עצמאי ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה. אין לנתבע טענה על כך שמספר שעות עיסוקו של התובע במשלח ידו אינו מגיע ל-12 שעות בממוצע.

ב. העובדה שמאן-דהוא אינו עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות שבועיות בממוצע, אינה מספיקה לשם הקביעה שהוא אינו בגדר "עובד עצמאי", באשר בהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"), יש מספר חלופות, ואחת מהן אינה דורשת כלל מספר שעות מסויים, אלא תלויה בהכנסה החודשית הממוצעת.

לפיכך, במכתבו של הנתבע היה כדי להטעות, ומהאמור בסעיפים 8 ו-9 לכתב התביעה, נראה שהוא אכן הטעה, באשר בסעיפים אלה - התייחס ב"כ התובע למספר שעות עיסוקו של התובע במשלח ידו. הטעיה זו, גרמה - לדעתנו - להארכת ההתדיינות שלא לצורך, שכן - כפי שיתואר בסעיפים הבאים - הסבב הראשון של קביעת התיק להוכחות, היה בקשר לתצהיר התובע שלא היה יכול להתמקד בעניינים שהיו באמת שנויים במחלוקת בין הצדדים, בשל כך שממכתב הדחיה (שאומץ גם בכתב ההגנה) - עלה לכאורה שהבעייתיות היא בשאלת מספר השעות שבהן עסק התובע במשלח ידו.

אנו ממליצים לנתבע לדאוג לכך שמכתבי הדחיה שהוא שולח למבוטחים, ישקפו את עמדתו האמיתית של הנתבע ויהיו כאלה שתואמים את הדין.

כעת, נשוב לנושא התובענה שבפנינו, אך נתאר תחילה את השתלשלות הדיון בה.

4. עם תחילת הדיון בתובענה, היא טופלה על ידי העוזר המשפטי במחלקת המנ"ת של בית הדין, ובהתאם ל"החלטה" שניתנה על ידיו, הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע. תצהיר זה, היה דומה לכתב התביעה, ובשל הניסוח של מכתב הדחיה, הצהיר בו התובע על ענין שעות העבודה השבועיות שלו, ולא התמקד בשאלה שבאמת שנויה במחלוקת בין הצדדים; שאלת רישומו של התובע כעובד עצמאי, ושאלת הפעולות שהתובע עשה כדי להירשם כעובד עצמאי.

5. לאחר הגשת התצהיר, נקבע התיק להוכחות, אלא שבמועד הישיבה שנועדה להוכחות, הציג ב"כ התובע אישור בדבר הסדר תשלומים שנעשה בין הצדדים, בגין חוב של דמי ביטוח, עוד ביום 20/11/08; כלומר - לפני התאונה הנדונה. האישור האמור היה נראה ככזה שאינו מתיישב עם טענת הנתבע (שבינתיים נכתבה גם בתעודת עובד ציבור שהנתבע הגיש), על כך שהתובע לא היה רשום כעובד עצמאי. באת כחו של הנתבע לא היתה מודעת לענין הסדר התשלומים האמור והיה עליה לבדוק זאת עם פקיד הגביה.

לפיכך, לא נשמעו ההוכחות באותו מועד, אלא ניתנה לנתבע הוראה להגיש הודעה בענין זה. במקום להגיש הודעה, הגיש הנתבע תעודה נוספת של עובד ציבור. בתאונה זו נטען שהסדר התשלומים משנת 2008 היה בענין חוב קודם של התובע כעובד עצמאי, בתקופה שהתובע הודיע אחריה שהוא כבר חדל להיות עובד עצמאי.

נוכח האמור בתעודה השניה של עובד הציבור - שוב נקבע התיק לישיבת הוכחות, אך ניתנה לתובע ההזדמנות להגיש תצהיר משלים מטעמו, שבו הוא יוכל להתייחס להסדר התשלומים משנת 2008 ולנטען בתעודת עובד הציבור.

התובע ניצל את ההזדמנות האמורה והגיש תצהיר משלים.

6. לדעתנו, אילו היה הנתבע מנסח את מכתב הדחיה באופן שהמכתב היה משקף את עמדתו האמיתית של הנתבע, היה הדבר חוסך מספר חודשים של עיכוב בהתדיינות, וחוסך את הצורך בסבב שני של תצהיר מטעם התובע.


אלה העובדות שאותן אנו קובעים

7. התובע, יליד שנת 1974, תושב אכסאל, עוסק בעבודות שיפוץ בתים.

8. בשנת 1995 נרשם התובע כעוסק מורשה במשרדי מע"מ.

9. כפי הנראה, במועד מסויים, שלא הוברר, נרשם התובע כ"עובד עצמאי" גם אצל הנתבע, בהודעה שלפיה הוא עובד עצמאי החל מיום 1/9/96. (הדבר מבוסס על האמור בסעיף 2 לתעודה השניה של עובד הציבור).

10. ביום 16/1/02, מילא התובע טופס "דין וחשבון רב שנתי" שבו הצהיר בפני הנתבע כי עד יום 28/1/01 (נראה לנו שהכוונה היתה ליום 28/2/01), עבד התובע כעצמאי וכי החל מיום 1/3/01 - עובד התובע כשכיר אצל מעסיקים שונים.

הטופס הוגש לנתבע ביום 21/3/02, וביום 16/4/02, כתוצאה מהצהרתו האמורה של התובע, מהודעה זו, שינה הנתבע ברישומיו, את מעמדו של התובע וכבר לא ראה אותו כעובד עצמאי.


11. במועד מסויים, שגם הוא לא הוברר בתובענה זו, הומצאה לנתבע שומת מס הכנסה לגבי הכנסות התובע בשנת 2001. כתוצאה מאותה שומה, הגיע הנתבע למסקנה על כך שלתובע יש חוב של דמי ביטוח לשנת 2001, והוא דרש מהתובע לשלם חוב זה. המועד לתשלום החוב נועד להיות ביום 25/9/08.

התובע לא שילם את החוב שיוחס לו עד יום 25/9/08. אולם, ביום 20/11/08, הגיעו התובע והנתבע להסדר תשלומים, בדבר אופן תשלום החוב האמור.

12. אין חולק ש(לפחות)החל מיום 1/5/08 התקיימו בתובע התנאים לשם כך שהוא יענה על הגדרת "עובד עצמאי" האמורה בסעיף 1 לחוק.

13. ביום 5/7/09, בעת עיסוקו של התובע במשלח ידו, נפל התובע מפיגום בגובה 4 מטרים, ונחבל. התובע נזקק לטיפול רפואי, ולמשך תקופה מסויימת היה בלתי כשיר לעסוק במשלח ידו ולעבוד בכל עבודה מתאימה אחרת, והוא לא עסק למעשה בכל עבודה עד יום 15/8/09.

14. ביום 21/10/09, הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה האמורה. התובע ציין באותו טופס כי הוא "עצמאי".

15. ביום 5/11/09 הגיש התובע שומה עצמית למס הכנסה על שנת המס 2008 (חלקה על הכנסה מעבודה כשכיר (8,050 ₪), וחלקה - על הכנסה ממשלח יד כעצמאי (4,329 ₪)).

השומה האמורה הועברה מאת מס הכנסה אל הנתבע, ביום 24/11/09. על סמך השומה האמורה, הגיע הנתבע למסקנה (שלא ברור על מה הוא ביסס אותה) שהתובע היה עצמאי בכל שנת 2008, כך שהכנסתו החודשית מעבודתו כעצמאי היתה בסך של 360 ₪ לחודש, וכן הגיע למסקנה (שגם אותה לא ברור על מה הוא ביסס) - שהתובע עוסק במשלח ידו 12 שעות שבועיות בממוצע.

על סמך מסקנותיו האמורות, שלח הנתבע לתובע מכתב, מיום 24/11/09, שבו הוא תיאר את מסקנותיו, ציין כי מעמדו של התובע אצל הנתבע הוא "עצמאי שאינו עונה להגדרה הקבועה בחוק", וכי התובע אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

16. ביום 30/12/09 מילא התובע טופס נוסף של "דין וחשבון רב שנתי", שהוגש לנתבע ביום 31/12/09. בטופס האמור, הצהיר התובע כי החל מיום 1/5/08 הוא עובד הן כשכיר והן כעצמאי, בממוצע 45 שעות בשבוע, וכי הכנסתו החודשית היא בסך 4,500 ₪.

17. על סמך ההצהרה האמורה ראה הנתבע את התובע כמי ששב להיות עובד עצמאי, החל מיום 1/5/08, וייחס לתובע חוב דמי ביטוח בגין התקופה שמיום 1/5/08 ואילך.

18. ביום 28/1/10 - שלח הנתבע לתובע את מכתב הדחיה שנסקר לעיל.

19. העובדות שאותן פירטנו לעיל, הן עובדות שחלק מוסכמות על הצדדים וחלקן האחר - נלמד בבירור ממסמכים שהוגשו לנו, כך שהעובדות שפורטו עד כה, נקבעו על ידינו לאחר ששוכנענו בנכונותן, במידה רבה של סבירות.

כעת נעבור לדון במחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים; השאלה אם נכונה גרסת התובע שבמועד כלשהו, לאחר יום 1/5/08, ובטרם התאונה מיום 5/7/09 - הוא הודיע לנתבע על כך שהחל מיום 1/5/08 התובע חזר להיות "עובד עצמאי".

גרסת התובע, כפי שהועלתה הן בסעיף 13 לתצהירו הראשון והן בתצהירו השני, כי הוא אכן פנה לנתבע במועד כלשהו בשנת 2008, והודיע על כך לפקידה של הנתבע, אשר טיפלה בשינוי מעמדו, אך משום מה קבעה את מעמדו כמי שאינו עונה על הגדרת "עצמאי" בחוק. (התובע, לגרסתו, אינו זוכר את זהותה של אותה פקידה).

הנתבע מכחיש גרסה זו.

20. גרסתו של התובע מקבלת שני חיזוקים, שהתובע מבקש לבסס (גם) עליהם את קבלת גרסתו:
א. המסמך שהוגש לנתבע ביום 31/12/09 ("דין וחשבון רב שנתי" מיום 30/12/09), הוגש לנתבע עוד בטרם דחיית תביעתו לדמי פגיעה עקב התאונה מיום 5/7/09, כך שלא ניתן לומר שהוא דיווח על שובו להיות עובד עצמאי רק בשל דחיית התביעה בענין התאונה.
ב. העובדה שבשנת 2008 נערך עמו הסדר תשלומים על שנת 2001, עשויה להתיישב עם הגרסה שהתובע אכן חידש בשנה זו את ההתחשבנות עם הנתבע, בעת שהוא בא, כגרסתו, לדווח על שובו להיות "עובד עצמאי".

21. אכן, טענותיו של ב"כ התובע בענין אותם חיזוקים לגרסת התובע, הן טענות יפות. ואכן, שני העניינים האמורים מוסיפים משקל ראייתי מסויים לגרסתו של התובע. אולם למרות זאת, אנו סבורים שאין לראות את התובע כמי שעלה בידיו להוכיח את גרסתו האמורה, וזאת בהתחשב בכל האמור להלן:

א. אין רבותא ממשית בכך שהטופס "דין וחשבון רב שנתי" שבו הצהיר התובע על שובו להיות עובד עצמאי החל מיום 1/5/08 ועל כך שהכנסותיו גבוהות יותר מאלה שהנתבע הביא אותן קודם בחשבון, הוגש לנתבע עוד טרם דחיית התביעה לדמי פגיעה. אכן, התובע טרם ידע באותה עת שהתביעה תידחה, אך הוא ידע גם ידע שהוא נפגע בתאונה, ידע שהוא הגיש תביעה וידע שמה שנתבע על ידיו (דמי פגיעה) זו גמלה שגובהה תלויה בגובה ההכנסה. לפיכך, היה לתובע אינטרס להביא לידיעת הנתבע שהכנסתו גבוהה יותר מזו שהיה ניתן להסיק על פי השומה לשנת 2008, גם כאשר הוא עוד לא ידע שתביעתו תידחה.

ב. דווקא העובדה שהתובע מצא לנכון להגיש טופס "דין וחשבון רב שנתי" ולהצהיר בו על כך שהוא שוב חזר להיות עובד עצמאי החל מיום 1/5/08, יכולה ללמד על כך שהתובע ידע שלפני כו הנתבע לא ראה אותו כעובד עצמאי. ידיעה זו, אינה מתיישבת היטב עם גרסת התובע על כך שכבר בשנת 2008 הודיע התובע על חזרתו להיות עובד עצמאי.

ג. הטופס "דין וחשבון רב שנתי" שהוגש לנתבע ביום 31/12/09, כלל אינו מזכיר את גרסת התובע על כך שכבר בשנת 2008 הוא הודיע לנתבע הודעה בדבר שובו לעבוד כעובד עצמאי. אם התובע סבר שדי היה באותה הודעה נטענת משנת 2008, אזי בנוסף לתמיהה שהעלינו בס"ק ב' לעיל, וגם אם נניח שמכתב הנתבע מיום 24/11/09 הוא זה שגרם לתובע להגיש את הטופס לנתבע, לא ברור מדוע התובע לא אזכר באותו טופס את העובדה (הנטענת) שכבר בשנת 2008, הוא דיווח על שובו להיות עובד עצמאי.

ד. ההסבר לעריכת הסדר התשלומים ביום 20/11/08, כפי שהוצע על ידי ב"כ התובע, אכן אפשרי, אך יש לעריכת הסדר זה ביום 20/11/08 גם הסבר פשוט אחר; עצם העובדה שזמן מה לפני כן, קיבל הנתבע שומה ממס הכנסה על הכנסות התובע בשנת 2001, שומה שהביאה את הנתבע - כאמור - לדרוש מהתובע לשלם חוב דמי ביטוח עד יום 25/9/08.

22. התוצאה מהאמור בסעיף 21 לעיל, היא שאף שאיננו שוללים לחלוטין את האפשרות שגרסת התובע בדבר פנייתו לנתבע בשנת 2008 כדי לדווח שהוא שב להיות עצמבאי - היא גרסה נכונה, דעתנו היא שיש סבירות רבה יותר בהנחה שגרסה זו אינה נכונה, מאשר בהנחה שהיא נכונה, ועל כן - אין אנו רואים את התובע כמי שעלה בידיו להוכיח את גרסתו זו.

גורל התובענה

23. סעיף 77(א) לחוק קובע כך:
"לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם."

24. מהעובדות שנקבעו לעיל אפשר לקבוע בבירור שבעת התאונה (ביום 5/7/09) התובע לא היה רשום אצל הנתבע כעובד עצמאי. כזכור, ביום 16/4/02, הפסיק הנתבע לראות את התובע כ"עובד עצמאי" על סמך הטופס "דין וחשבון רב שנתי" שהוגש לנתבע במרץ 2002, שבו הצהיר התובע כי החל מיום 1/3/01 הוא עובד שכיר בלבד.

הנתבע לא שינה את מעמדו של התובע אצלו עד יום 24/11/09 (שאז שינה את המעמד ל"עצמאי שאינו עונה על ההגדרה בחוק" שינוי שלדעתנו - כאמור - לא היה לנתבע על מה לבסס אותו, שכן לא היה ניתן להסתפק בשומה העצמית שנמסרה למס הכנסה והועברה לנתבע כדי לקבוע זאת), ולא שינה את המעמד ל"עובד עצמאי" עד לאחר שהוגש לנתבע הטופס "דין וחשבון רב שנתי", ביום 31/12/09.

מכאן, שבעת התאונה התובע לא היה רשום כ"עובד עצמאי", וכל שנותר לנו לבדוק הוא אם התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה. בסעיפים שלהלן נבחן אם יש אפשרות שמכחה ניתן לראות את התבוע כמי שעשה את המוטל עליו כדי שביום 5/7/09 הוא יהיה רשום כעצמאי.

25. אין מקום לקבוע שדי בכך שהתובע נרשם כ"עובד עצמאי" בתקופה שמאז יום 1/9/96, שכן - כאמור לעיל - התובע עצמו היה זה שהודיע לנתבע (במרץ 2002) על כך שהחל מיום 1/3/01 הוא שכיר בלבד. מכאן, שהתובע היה אמור לדעת שלשם רישומו המחודש כעובד עצמאי, עליו לעשות פעולה אקטיווית כלשהי.

26. את גרסתו העובדתית של התובע בענין הודעה לנתבע שניתנה במועד כלשהו בשנת 2008 - דחינו.

27. הסדר התשלומים מיום 20/11/08, אף הוא אינו יכול להספיק לשם ראיית התובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. כאמור לעיל, מדובר בהסדר תשלומים על חוב שיוחס לתובע לגבי שנת 2001. אף אם היינו יכולים לסבור שעקב הסדר זה התובע לא זכר שהוא אינו רשום כעובד עצמאי, הרי שהתובע עצמו אינו טוען כך, אלא טוען שהוא אכן ידע שעליו להודיע על כך שהחל מיום 1/5/08 הוא שב להיות עובד עצמאי וכי הוא אכן - לטענתו - הודיע זאת (גרסה שדחינו כבר לעיל). על כן, אין אנו יכולים לתת לתובע ליהנות מאיזשהו ספק בדבר חובתו להודיע על כך שהוא חזר להיות עובד עצמאי.

28. אין כל עובדה נוספת שהתרחשה עד יום התאונה (5/7/09) ואשר מכחה אנו יכולים לראות את התובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי שעד יום התאונה הוא שוב יהיה רשום כעובד עצמאי.

על כן, אין אנו יכולים לראות את התובע גם כמי שעשה את המוטל עליו כדי שבמועד התאונה הוא יהיה רשום כעובד עצמאי.

29. התוצאה היא - כי אין אנו יכולים לקבוע שהנתבע שגה בכך שלא זיכה את התובע בגמלה כלשהי בגין התאונה מיום 5/7/09, שכן תנאי לגמלה כזו - הוא האמור בסעיף 77(א) לחוק, ואצל התובע לא התקיים תנאי זה.

לסיכום

30. בשל כל המוסבר לעיל - אנו דוחים את התביעה.

31. שקלנו אם יש מקום לחייב את הנתבע בהוצאות משפט, בשל האופן שבו נוסח מכתב הדחיה, אך משמצאנו שהתובע מסר גרסה עובדתית שלא התקבלה על ידינו, החלטנו שלא לעשות זאת.

על כן - אין צו להוצאות.



32. כל אחד מהצדדים זכאי לערר על האמור בפסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון